"כי מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב" רש"י אומר, אני מסתכל בראשיתם, הן עם לבדד ישכון, הוא אשר זכו לו אבותיו לשכון בדד. אני מסתכל בראשיתם כי מראש צורים אראנו, אומר בלעם, במה אני רואה, הן עם לבדד ישכון, הוא אשר זכו לו אבותיו לשכון בדד. הזכות הגדולה שהשאירו האבות הקדושים לעם ישראל זה שעם ישראל ישכון בדד, ושהם בעצמם שכנו בדד. הרגום אומר, הא עמא בלחודהון עתידים דיחסנון עלמא, ובעממיא לא יתאדנון גמירא, זה העם עתידים לירש את העולם לבדם, ובאומות הם לא יהיה נידונים עד גמירא, עד כילוי. ז"א עם ישראל לעתיד לבוא יישאר לבדו והם  יירשו את העולם לבד ואומות העולם לא יהיו זכאים לזה.

וכפי הנראה מפירוש רש"י שכתב, הוא אשר זכו לו אבותם לשכון בדד, היינו כל ענין העולם הבא כתרגומו שהם בלחודיהון יחסנון עלמא, הם לבדם ירשו את העולם הבא. שזה הביאור בדד, שייוותרו בדד בעולם הבא, זהו בזכות אבותיהם אברהם יצחק ויעקב שראה בלעם אותם שהם ראשיתם ותחילת שרשיהם, והם מיוסדים וחזקים כצורים וכגבעות הללו.

והתבוננתי בזה, יש בזה ענין נכבד מאד, גם אם נעיין בשטחיות התורה בכללה, וגם אם נעיין בשטחיות מה שאמרו חכמים ז"ל, כבר רואים שיסוד כל התורה והאזהרות שבה הוא שנהיה עם לבדד ולא נתערב בגויים, דהיינו לא נלך בנימוסיהם, לא חוקותיהם, לא תרבותם, וזהו היקף גדול וסוד גדול. כמה זה נחוץ היום להבין את הנקודה הזאת, שאנחנו מתחשבים בכל דעה טפשית שלהם.

מתחילת יצירתנו הקפידו אבותינו הקדושים מאד לבל נתערב חס ושלום בתערובות זרות. וכפי הנראה, אפילו שאין לנו ידיעה בנסתרות, אכן גם בשטחיות הענין נראה כי זהו סוד נסתר. מהו בדד, מה הן האומות, מה שייכותם לאומה הישראלית זה סוד גדול, ושורש הדבר זה רומז לענין נכבד. ובזה תלוי כל הראשית והאחרית. עם ישראל הוא נטיעה נאמנה, ניטענו במקומות היותר גבוהים, זה מה שכתוב בפסוק בתהילים "וכנה אשר נטעה ימינך", מה זה "וכנה אשר נטעה ימינך"? עם ישראל מכונן בנינו ניטע ע"י מינו של הקב"ה, דבן אמצת לך, הבן יקיר לי אפרים, אז עם ישראל זה נטיעה, נטיעת ימין של הקב"ה, זה גם הענין שכתוב בישעיה הנביא, וזה ענין נצר מטעי מעשי ידי להתפאר, אנחנו נטיעה של הקב"ה. ומדרכי הנטיעה לשמור אותם מאד שלא יתערב בם מין אחר, שלא יהיה כלאיים, צריך לשמור את הנטיעה כמות שהיא, וכפי הנראה מחטא של אדם הראשון נתערב בנטיעה הזאת נטיעות אחרות, וזה היה תכלית הקלקול, שנתקלקלה הנטיעה האמיתית. ובאו אבותינו הקדושים ובררו את הרע מן הטוב, ונשארה הנטיעה נטיעה נאמנה, והם התחילו לשמור אותה בתכלית השמירה לבל יתערב בנטיעות אחרות, וזהו הענין אשר אמר אברהם אבינו ע"ה, כאשר רצה להשיא אשה לבנו ליצחק, השביע לעבדו אליעזר שלא יקח אשה מבנות כנען, אפילו שאליעזר היה בטוח שבתו היא ראויה להיות אשה ליצחק, אבל מכיון שאליעזר היה עבד אברהם חשב כי אין הדבר ישר, ואמר לו אין ארור מתדבק בברוך. וזה רק מצד תכלית השמירה, כדי שתהיה הנטיעה היחידה.

יש מדרש שאומר שהאחים התחתנו עם האחיות שלהם, מאותה סיבה, שלא להתערב עם אומה זרה.

וגם להשתומם בכמה מקומות, מבואר על אודות ספר יחוסיהם כמו שמובא ברש"י כי הביא יחוסיהם וידי חזקת לידתם כי כשרים המה, עם ישראל יש להם ספרי יחוס, כל אחד יודע עם מי התחתן, מאיפה הוא בא, ואין תערובת של אומות העולם. גם במצרים הם היו מצוינים ושמרו על עצמם, כל התורה מלאה אזהרות חמורות שלא נלך בחוקות הגויים, שלא נעשה כמעשיהם, והמעיין ימצא כי גם יתר אזהרות הם ממין זה, להבדיל אותנו בתכלית ההבדלה והריחוק מיתר הגויים. כמו שנאמר בפירוש, "ואבדיל אתכם מן העמים להיות ל",.

נמצא כי אזהרות של מאכלות אסורות זה גם כן רק להבדיל אותנו מן העמים, לשמור על הנטיעה, ולכן חכמים גזרו לנו על יינם ועל פיתם ועל יין נסך וסתם יינם וכו', כל זה להרחיק אותנו מן האומות. ובספרי הנביאים מלאים תוכחה תמיד על אשר התערבו בגויים וילמדו מעשיהם ועל זה נענשו תמיד במלחמות בהרג ובאבדן.

גם בעת שביקשו מלך קצף עליהם הנביא על אשר אמרו "והיינו ככל הגויים" וגם חכמים ז"ל הקדושים מלאים אזהרות סייגים וגדרים שנתרחק בתכלית הריחוק ממעשי הגויים, ונהיה תמיד עם לבדד ובזה תלוי הצלחתנו. וזה מבואר גם כן סוד אומות העולם ושייכותם לאומה הישראלית, כי חפצים תמיד להדבק בנו ולהתערב עמנו. מה הם נדבקים אלינו יותר מדי? מה קרה? אלא זה הסוד, שהם רוצים בעצם לטמא אותנו, שנתערב בהם, להחליש אותנו.

ואחרי התבונני בזה  מצאתי תניא מסייע לדברים וזה נורא ומבהיל. מובא בתרגום ביהונתן בן עוזיאל על הפסוק הזה, הא עמא בלחודהון עתידים למיחסן עלמא, העם שלנו שיזכה לעתיד לבוא לירש את העולם, בזכות מה? מטול דבנימוסי אומיא לא מדברין, משום שהם לא הולכים בחוקות הגויים. משום שהם לא הולכים בנימוסיהם, בתרבותם, לא מאמצים שום דבר מהם, בזכות זה זוכים. וכן מובא אותו דבר בתרגום ירושלמי.

הרי כדברנו, במה נזכה לחיי עולם הבא ולהיות עם לבדד? רק בזכות זה שעם חוקות הגויים אנחנו לא מתערבים, לא מתערבים ולא מתערבבים. וזה נורא מאד מי יכילנו.

ובביאור הזה יבואר הדבר כי זכות עולם הבא נזכה רק בהיותנו עם לבדד. עכשיו יבדוק כל אחד בביתו כמה שייך תרבות אומות העולם אצלו בבית, כמעט בכל דבר, אמצו את המאכלים שלהם, המלבושים שלהם, השפה שלהם, הדיבור שלהם, ההתנהגות שלהם, התכניות שלהם, הכל שלהם, אין שום דבר כמעט יהודי נטו, חוץ משומרי תורה ומצוות חרדים באמת שמתרחקים מכל זה.

זה כל הזכות שלנו לחיי עולם הבא, ומי שרוצה גם להנצל בגוג ומגוג צריך שלא יהיה לו שום קשר מאומות העולם. כי אם יהיה לו קשר יהיה להם שליטה עליו.

בזה מבואר מדרש פליאה בפרשת וישלח, המדרש רבה אומר על הפסוק "ויותר יעקב לבדו" אין כאל ישורון, אז על זה הוא אומר, אין כאל, ומי כאל? ישורון, ישראל סבא. יעקב אבינו הוא כמו האל, מה הוא כמו האל? מה כתוב אצל הקב"ה, כתוב בו "ונשגב ה' לבדו" בסוף יישאר לה' לבדו, כי נשגב ה' לבדו, מה כתוב ביעקב, וייוותר יעקב לבדו. כמו האל ישורון, זה לבדו זה לבדו. בזה יעקב אבינו ישראל סבא דומה לבוראו, עכשיו מה זה ענין לבדו? לעתיד לבוא הקב"ה יהיה עתיד לבוא לבדו, וגם יעקב אבינו ע"ה יהיה לבדו, ומוכרחים אנו לומר כי בפסוק הזה של "ויותר יעקב לבדו" מבואר גם כן כי זהו זכותו של יעקב, כי בזכות שהוא לבדו שהוא מתרחק מן הגויים ומנהגם בתכלית הריחוק אפילו כל שהוא, בזכות זה שהוא לבדו הוא ייוותר לבדו גם באחרית הימים, כי בזה וכזה נזכה לחיי עולם הבא, שזהו בדד, עמא בלחודיהון, העם הזה לבדו. וכאשר יתבונן האדם באומה בכל, וכל אחד ואחד בעצמו בפרט, יראה ויבין סוד המפלה שלנו והירידה שלנו, כי אנחנו מחוברים לגויים רח"ל ושומעים לקולם.

וזה האופן והבריח של כל הירידה, שכולם רוצים להיות ככל הגויים, מערב, המערב הפרוע. וזהו הקלקול של כל הנטיעה, אבל אנחנו החכמים שלא רוצים ללכת בדרכי הטיפשים. נתפלל לה' שיזכנו לעקור ולשרש כל נטיעות זרות ונהיה טהורים ונקיים ובזה נזכה להיות לבדד גם בעולם הבא.

רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את  ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות, שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.