הרב יהודה מרדכי ליבוביץ משניות יומא

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

מסכת יומה,

אנחנו לומדים מסכת יומה היא מסכת, מה זה יומה? יום הכיפורים.

היום הכיפורים זו מסכת שמלמדת אותנו מה סדר העבודה ביום הכיפורים.

בעיקר סדר העבודה ביום הכיפורים זה סדר העבודה של הכהן גדול.

הוא מה שנקרא בשחקן לתפקיד ראשי.

זה היום שלו, של הכהן הגדול.

מהבוקר עד הלילה מיום כיפור, הוא עובד.

לפני שהמשנה מסבירה לנו מה הולך ביום הכיפורים, מה הכהן עושה ביום הכיפורים, מה הוא לא עושה,

המשנה מתחילה

בהקדמה של יום הכיפורים.

יש לכם המשנה, פרק ראשון, משנה ראשונה, שבעת ימים

קודם יום הכיפורים,

מפרישים כהן גדול מביתו ללשכת פלדרים.

שבעת ימים קודם יום הכיפורים,

מפרישים כהן גדול מביתו ללשכת פלדרים.

זה הדין הראשון שאנחנו לומדים במשנה.

עוד לפני שמתחיל יום הכיפורים,

יש דין ראשון, הכהן צריך לצאת מהבית שלו

שבעה ימים,

לפרוש ולהיות בלשכת פלדרים. מה זה לשכת פלדרים?

פלדרים,

פירוש המילה זה לשכת פקידי המלך.

היה בבית המקדש

לשכה שנקראת לשכת פקידי המלך.

פקידי המלך?

בבית המקדש?

מה עושים עם פקידי המלך בבית המקדש?

אז האמת היא שהשם הזה, לשכת פלדרים,

בהתחלה היה לו שם אחר.

לשכת השרים החשובים.

זה היה השם שלו.

לשכת בלווטק קוראים לזה.

לשכה של שרים חשובים.

אבל אנחנו יודעים שבבית המקדש השני

הייתה תקופה שהכוהנים הגדולים לא היו אלה שבחרו אותם, אלה שהיו צודיקים

וירא שמיים.

לא.

הייתה תקופה מסוימת בבית המקדש השני שמי שהיה מתמלא לכוהן גדול זה היה מי שמשלם

הכי הרבה כסף.

היה מגיע למלך, הרומאי, לא כולה, כן, חלק. תקופה מסוימת, מבת שני,

מי שהיה מגיע למלך או לנציב,

נציב שהיה ממונה מטעם המלך והיה משלם לו כסף,

מי שיותר כסף הוא נהיה כוהן גדול.

אבל מה היה קורה?

מה היה קורה?

כוהן גדול שנכנס ביום הכיפורים לבית קודש הקודשים, למקום הכי קדוש,

בבית המקדש.

אם הוא לא מספיק צדיק

ולא מספיק ירא שמיים,

הוא לא יכול לחיות.

הוא מת.

אז מה שהיה קורה כל שנה

היה מתחלף הכוהן גדול.

כל שנה היה מתחלף.

שנה אחת מביאים את הכוהן הזה, משלם הרבה כסף, מגיע עם הכיפורים,

ומחכים שכוהן יצא, לא, מת.

כוהן מת. ככה כל שנה...

היה מחליף,

היה מחליף.

לא, היה נכנס, אחר כך לא יוצא. לפעמים היו כאלה שהיו מתים אחרים יום כיפור,

לא מייד ביום כיפור,

אחרי יום כיפור. היו כאלה שמתים בתוך קודש הקודשים היו מתים.

הם מחכים עד מוצא יום כיפור, בוא נראה שהוא יוצא, הכוהן לא יוצא. מה קרה? מת.

זהו, נגמר יום הכיפורים.

היו כאלה שהיו מתו אחרי יום כיפור.

ואיפה ידעו לכהן?

כשהוא היה מת בעצם הוא היה נופל,

והיו חברים שהוא חושב שירת.

כן, כן, והיו מחכים, רואים שהוא לא יוצא.

כשהיה, כן, היו מחכים עד שהוא יצא. הוא היה נכנס לקראת הסוף.

הוא היה נכנס כמה פעמים,

הוא היה נכנס ויוצא, אנחנו נראה את זה בהמשך.

יש לו כהן מחליף, נכון.

תכף אנחנו נראה מהמשנה יש לו כהן מחליף.

השאלה מתי הוא היה מת. אם הוא היה מת בתחילת, בהתחלה הוא היה מת, אז היו מחליפים אותו מייד.

אז יכול להיות שהכהן המחליף שלו כן היה צדיק,

כי אולי הממונה מהמלך.

נכון?

זה שהיה כהן גדול היה משלם כסף, אבל המחליף, יכול להיות שהיה צדיק,

אז בואו נגיד שהוא היה מת.

לבוקר בפעם הראשונה שהוא נכנס לקודש הקודשים, היו עושים לו מחליף והמחליף הזה היה נשאר

עד שנה הבאה שאז הכהן הגדול היה קונה את הכסף. הוא אומר, המחליף, אתה, תחליף,

אמרו נתחלף אני שילמתי כסף ועוד פעם הוא היה מת

אבל לא משנה בדיוק איך זה היה, מה שהיה קורה שכל שנה

היה כהן גדול קונה

את הכהונה ומת.

זה לא אכפת לו למות

אתה שואל אותי, אני לא יודע להסביר לך איך זה היה, כנראה ש...

זה שאלה מעניינת. מה, לה אכפת לו למות? מה?

זה סקר על הקודם, שגם כן, זה מעניין

לא, זה היה המלך הרומאי,

הנציב הרומאי, כן,

נציב של רובי

היה תקופה שהוא היה נציב, כן

הייתה תקופה שהייתה מלכות חשמונאי,

זה היה שם תפקד כמו שצריך

הייתה תקופה שהנציב הרומאי שלט

היה יכול לעם כהן כהן או אפילו לישראל?

לא, לא נתנו לישראל.

כהן, כן.

אם היה קורא שישראל התחייבות נגמר. אני לא יודע. אם ישראל היה קונה, נראה לי שהיה העם המתמרד.

מה היה? העם היה מתמרד.

אני אומר, מה זה,

נותנים לי ישראל? זה לא שייך פשוט, בכלל לא שייך.

הכהן, שהוא לא מספיק ראוי, בסדר.

כנראה, תראה, יכול להיות שאנשים,

לפעמים אנשים שהם חושבים על עצמם שהם צדיקים,

מה שנקרא, עושה מעשה זמרי,

הוא מבקש שכר פנחס.

אם הוא עושה מעשה זמרי, אז למה הוא מבקש שכר פנחס?

מה, הוא משוגע?

הוא עושה מעשה זמרי, מה אתה מבקש שכר פנחס?

אלא מה, הוא חושב, הוא אפילו לא יודע שזה מעשה זמרי.

הוא חושב שזה מעשה פנחס, אנחנו יודעים,

התורה מגלה לנו בפנימיות שזה מעשה זמרי.

יש אנשים שעושים מחלוקות.

יש איזה אחד, הוא עושה,

לא משנה, אחד סיפר לי על איזה,

ואגב, סוגריים, לא קשור לנושא של השיעור,

אחד סיפר על יהודי,

זוג שהגיע אליו, יהודי שהוא מתעסק בשלום בית, הגיע אליו זוג לייעוץ.

האישה,

אישה מוכשרת מאוד,

משווקת ומוכרת ציורים שלה

בכל מיני.. בגלריות, הרבה כסף.

היא אומרת לו,

אני יודעת שאני ציירת מעולה, ציירת מדופלמת,

אבל חשוב לי שבעלי גם יגיד לי, יעריך אותי,

יגיד לי שהציורים שלי יפים. הוא לא מוכן,

לא מוכן להעריך אותי, לא מוכן להגיד שהציורים יפים.

טוב, הוא ניגש אליו,

הוא אמר לו,

תגיד,

מה אכפת לך להגיד שהציורים של אשתך יפים?

אז הוא אומר, אותו יהודי, הוא היה

יהודי, יודע ספר,

והוא אומר לו, כבוד הרב,

אני איש אמת,

ואני באמת חושב שהציורים של אשתי לא יפים.

זה שאנשים אחרים קונים משלמים על זה הרבה כסף,

זו בעיה שלהם, אבל אני חושב שהציורים האלה לא יפים.

הוא אומר לו, בסדר, אולי הציורים לא יפים, מה אכפת לך להגיד,

אני איש אמת?

עכשיו, מה האמת?

האמת הוא שהוא איש רע.

כי אפילו הקדוש ברוך הוא שינה כביכול ואמר לאברהם אבינו,

כן,

אמר לשרה למה שרה אמרה שהיא זקנה ועוד ששרה אמרה שאברהם זקן רק למה הקדוש ברוך הוא שינה?

כי זה לעשות שלום בין איש לאשתו.

והוא יותר מהקדוש ברוך הוא.

הקדוש ברוך הוא מוחמד.

כן.

זה נכון ברעיון.

בוא נגיד ככה.

מה זה אמת?

אמת זה אמת.

אמת זה אמת. דבר שהוא לא אמת הוא לא אמת.

כן אבל אז מותר לשנות מן האמת.

מותר לשנות.

אמת

אמת זה אמת. זאת אומרת מה שהוא לא אמת הוא לא אמת.

זה לא נכון.

אתה אומר שזה יפה, באמת זה לא יפה, רק מותר לשנות מן האמת.

אלא מה, מה הרעיון של האמת?

מה הרעיון של האמת?

הרעיון של האמת

זה להתקרב לקדוש ברוך הוא. קדוש ברוך הוא...

גם לשון הרע זה אמת. נכון.

אסור להגיד את ה... בדיוק. אז זה שקר.

למה זה לשון הרע? זה שקר, כי אתה מתארחק מהשם.

אז איזה מין אמת? יפה, בדיוק. הרעיון, זה מה שאני אומר, הרעיון, הרעיון של האמת, מה זה?

הקדוש ברוך הוא חותמו?

אמת.

כשאנחנו צריכים להגיד אמת, אנחנו צריכים להתקרב לקדוש ברוך הוא.

אדם שלא אומר אמת, הוא לא קרוב לקדוש ברוך הוא. עכשיו תגידו לי את האמת.

אדם שיגיד אמת

ויעשה דברים בדיוק כשזה יוצא הפוך מהקדוש ברוך הוא.

זה מה שצריך?

ודאי שלא.

כל הרעיון של האמת...

אמת זה כדי להתקרב לקדוש ברוך הוא, לכן מותר באמת לשנות מן האמת, אבל לא הכוונה שזה האמת, זה באמת לא האמת

רק זה הקדוש ברוך הוא אומר אני מוכן ככה, במקרה כזה זה אני מסכים, כי כל הרעיון של האמת זה להתקרב לקדוש ברוך הוא

זה משהו אחר, באת עכשיו על הנקודה מאוד מאוד

שחשוב להגיד הלכה או דבר תורה שהוא לא אמת

זה אסור בשום אופן שבעולם.

מותר לשקר בכל מיני דברים מפני השלום או דברים כאלה,

אבל להגיד דבר של תורה שהוא לא אמיתי זה אסור, אסור בשום אופן.

למשל, אתן לכם דוגמה,

יש מצוות קידושין,

מצוות קידושין אנחנו יודעים הבעל מקדש את אשתו,

נותן לה טבעת ביד,

אומר לה רע את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל.

מקודשת.

יש מנהג

אצל הגויים ככה נוהגים וגם אצל אחינו הטועים יש כאלה שנוהגים.

מה זה הדבר הזה? צריך שוויון.

הבעל ייתן לאישה טבעת והאישה לא תיתן לבעלה טבעת,

אז גם האישה נותנת לו את הבת.

הבעל נותן לאישה, האישה נותנת לבעלה.

עכשיו באמת, על פי התורה הבעל מקדש את האישה, האישה לא מקדשת את בעלה, האישה מתקדשת לבעלה.

הבעל מקדש אותה, קונה אותה,

והאישה נקנית לו, ביחד הם נעמזו.

האישה לא קונה, האישה לא יכולה לקנות. אם האישה תיתן לבעלה טבעת, היא תגיד לו, הרי אתה מקודש לי?

שום דבר.

לא תופס.

זה לפי התורה.

אבל

באו אנשים ושאלו את הרב, מה יקרה?

הבעל ייתן לאישה את הטבעת ויקדש אותה.

בסדר, אין בעיה.

אבל האישה גם תיתן לו טבעת.

לא יקרה שום דבר.

יקרה משהו.

הוא קידש אותה,

זה הועיל לפי התורה.

כדי שהיא תרגיש טוב,

שהיא גם תיתן לו טבעת.

מה יכול לקרות?

לא מעלה ולא מוריד.

אה? מה אתם אומרים? טוב או לא טוב?

למה לא?

לא מעלה ולא מוריד. הוא קידש אותה כדין.

יפה מאוד.

יפה מאוד. אמר

הרב פיינשטיין, רב משה פיינשטיין,

היה פוסק הדור באמריקה, הוא אמר,

נכון, זה לא מעלה ולא מוריד.

אבל מה יקרה?

אנשים, פתאום מתאפס להם, לא כולם יודעים את ההלכה. אנשים, מתאפס להם, מה זה קידושין?

האישה מוסרת לבעלה גם טבעת.

ישכחו בסוף איזשהו דין,

ישכחו איזו הלכה.

לשנות מהתורה אסור בשום אופן, כי התורה חייבת להישאר יציבה.

הכול בדיוק כמו שהקדוש ברוך הוא עשה לנו. אתה משנה מפני איזשהו צורך,

אסור.

זה אסור בשום אופן.

דברים אחרים,

מותר לשנות את פני השלום, לדוגמה.

כן?

בסדר, זה,

איך הגענו בכלל ממסכת יומה לזה?

הגענו.

בכל אופן, האמת ושקר. האמת ושקר כן, אבל איך הגענו על האמת ושקר?

כהן גדול היה נמצא בלשכת פלדרין שבעה ימים לפני

יום הכיפורים.

אמרנו, לשכת פלדרין זה לשכת פקידי המלך.

למה קוראים לזה לשכת פקידי המלך?

כיוון שהכוהנים הגדולים היו מתחלפים

כל שנה, למה זה דומה?

דומה לפקיד.

פקיד כל שנה מתחלף.

פקיד המלך פעם. אז לכן היו קוראים לזה לשכת פלדרין.

זה השם לשכת פלדרין, לשכת פקידי המלך, בגלל שהכוהנים היו מתחלפים.

בסדר. עד כאן זה רק הקדמה למשנה.

מה זה לשכת פלדרין?

אבל מה המשנה אומרת? שבעת ימים קודם יום הכיפורים מפרישים כהן גדול מביתו.

זאת אומרת, הכוהן אומר שלום יפה לאישה ולילדים.

שהכוהנים הגדולים, זו לשכה פקידי המלך והכוהנים הגדולים.

למה קראו ללשכה של הכוהנים הגדולים לשכת פלדרין?

כיוון שהייתה תקופה בבית המקדש השני שהכוהנים היו מתחלפים כל שנה,

כמו פקידי מלך שמתחלפים כל שנה.

לכן השם של זה היה לשכת פלדרין.

כינוי כזה. בדיוק.

זה נקרא לשכת...

בדיוק, כינוי גלאי כזה.

במקום שזה יהיה לשכה של שרים חשובים,

שיקראו לזה לשכת השרים החשובים, יקראו לזה לשכת פקידי המלך,

כדי להראות שהיה איזושהי תקופה לא בסדר בכהונה. ואז הכהן גדול, במקום להיות כהן גדול,

נהיה פקיד של המלך, קטן.

בכל אופן, אומרת המשנה שבעה ימים לפני כן הוא מגיע ללשכת פלדרין, שנמצאת באזרה בבית המקדש.

שבעה ימים. למה שבעה ימים?

מאיפה לומדים את זה בכלל שצריך שבעה ימים?

לומדים את זה מהתורה,

מהאישה תכף, תכף נגיע לאישה.

או לפני האישה, אפילו

בלי קשר לאישה, הוא צריך להגיד יפה שלום לאשתו ולילדים ולבית,

ולא להיות בבית.

לא להיות בבית, עכשיו שבוע הוא עובר דירה. כמו בחג הסוכות.

בחג הסוכות עוברים דירה, שבוע ימים,

הוא גם כן עובר דירה,

שבוע ימים,

הוא נמצא בבית המקדש.

למה?

לומדים את זה מהתורה.

כשהתורה צוותה לנו להקים את המשכן,

אז התורה צוותה על אהרון הכהן

להיות שבעה ימים מחוץ לבית שלו, להיות רק במשכן.

באותו פסוק

אומר רבינו עובדיה מברטנורה, יש לכם את זה במשנה,

במשנה.

כתוב בפרשת בשבעת ימי המילואים, ומפתח אוהל מועד לא תצאו שבעת ימים.

זה כתוב, יש לכם באמצע, זה באמצע רבינו עובדיה מברטנורה. יש לכם?

ראיתם?

והפרשה הזו,

נפקלן, לומדים את זה.

הקטע הראשון של רבינו, יש לכם רבינו עובדיה מברטנורה?

פירוש הרב?

אין לכם. טוב, בסדר, אז אני אקרא.

והפרשה הזו אומר רבינו עובדיה מברטנורה, נפקלן, בדיחתי בשבעת ימי המילואים,

ומפתח אוהל מועד לא תצאו שבעת ימים.

וכתוב אחרי זה,

זה לגבי שבעת ימים. שבעת ימי המילואים זה שבעת הימים שהוקם המשכן במדבר,

ואז הקדוש ברוך הוא אמר לאהרון הכהן ולבנים שלו, אתם מכינים את בית ה...

מכינים את המשכן,

מקדשים אותו לעבודה,

זה שבעת הימים הראשונים.

באותם שבעת ימים לא תצאו מפתח אוהל מועד.

שבעת ימי המילואים לא יוצאים. שבעת הימים הראשונים שהקימו את המשכן לא יוצאים מאוהל מועד.

מי לא יוצא?

אהרון הכהן

והבנים שלו, שזה היה באותו זמן. מיד אחרי זה כתוב בתורה

על מצוות יום הכיפורים,

כאשר עשה ביום הזה ציווה השם לעשות

לכפר עליכם.

מה זה לכפר עליכם? זה ביום הכיפורים. הכהן הגדול עובד ביום הכיפורים,

מכפר על כל העבירות של בני ישראל.

אומרת התורה, כמו שבשבעת ימי המילואים הכהן היה צריך לצאת מהבית שלו,

ככה גם ביום הכיפורים צריך לצאת שבעה ימים.

אבל יום הכיפורים זה רק יום אחד,

איך הוא יכול לצאת שבעה ימים?

אלא שבע ימים קודם

לא לא לא קשור

רק התורה כותבת את זה אחד ליד השני כמו שבשבעת ימים

הכינו נכון בדיוק בדיוק

גם פה

בדיוק כמו שהיה שם גם פה

בסדר?

מה זאת אומרת?

לשכת פלדרים

שם נבדוק את האמורים להיכנס ביום הכיפורים, אה אסור להיכנס

רק ביום כיפור מותר להיכנס

קודש הקודשים המקום הקדוש איפה שהיה אהרון ברית השם יום אחד בשנה מותר להיכנס

עכשיו

אני רוצה לשאול אתכם שאלה

המשנה פה אומרת דין אחד שבעה ימים מפרישים את הכהן מביתו ללשכת פלדרים לומדים את זה כמו שהיה בשבעת ימי המילואים

שם כתוב ומפתח אוהל מועד לא תצאו עכשיו אני שואל אתכם שאלה כזאת

מגיע אחד מהכהנים, כהן גדול שנה אחת ואומר תראו

אני מוכן אין לי בעיה אני מוכן להישאר לשכת פלדרים אבל

שעה אחת בערב אני רוצה לבוא הביתה

להגיד שלום לאישה ללמוד עם הילד שלי רק שעה אחת אחר כך מיד אני חוזר ללשכת פלדרים והולך לישון שם כל היום אני נמצא שם אבל שעה אחת להיות עם הילדים

באמצע השבעה ימים האלה

זה לא נקרא ככה אומר הכהן הגדול הזה זה לא נקרא שאני עוזב את

הלשכת פלדרים

הוא אומר תשמע מה הכוונה שאמרו לי לעזוב את הבית ולהגיע ללשכת פלדרים מה הכוונה

הכוונה היא שזה יהיה הבית שלי אבל גם בבית שלי אני יכול מדי פעם לצאת כשאני גר בבית אז אני זהו כל היום מעל בוקר עד הלילה כל הזמן נמצא בבית לא אני גם יוצא מדי פעם אז גם פה

יכול לי לצאת מדי פעם.

בא אליו מישהו אחר ואומר לו, לא, סליחה אדוני,

כהן גדול, אתה צריך להיות שבעה ימים בבית המקדש, לא לזוז ולא לצאת הביתה.

כן, ברור, אבל בבית המקדש.

מה אתם אומרים?

הוא אומר, כהן אחד אומר,

תראה, ברור שהבית שלי צריך להיות בית המקדש,

אבל גם בבית שלי המקורי כשאני כל יום

בבית אני גם יכול לצאת לפה ולשם

אז גם כשאני בבית המקדש אני יכול לצאת.

כהן אחר אומר לו, לא,

להיות בבית המקדש זה צריך להיות שבעה ימים רצוף,

אסור לך לצאת. מה אתם אומרים? מה לפי דעתכם?

יפה, אומר

רבי יוסף

כתוב לא תצאו פתח אוהל מועד, לא תצאו,

לא תצאו, לא לצאת.

מסכימים רבי יוסף, אה?

או שמישהו חולק עליו?

זה לא דומה, שבעה ימים שלמים זה לא דומה.

זה לא דומה, נכון?

זה לא רבי עקיבא, שתים עשרה. שתים עשרה ושתים עשרה, זה לא עשרים וארבע.

אבל זה נשמע שלמרות הכל כן ירדו.

למה זה נשמע?

לפי התשובות שלך. לפי השאלה?

כן, ברור.

האמת היא שכמו שאומר רבי יוסף, יש כאלה שאומרים,

זה מחלוקת,

מחלוקת בין המפרשים.

יש כאלה שאומרים,

זה צריך להיות כמו בסוכה.

התורה אומרת בסוכה, צא מהבית שלך ולך לסוכה.

טוב, אז מה, אדם צריך להיות בסוכה מהבוקר עד הלילה, לא לצאת?

לא.

לא כתוב לא תצאו.

נכון.

בסוכות תשבו שבעת ימים. אבל לא כתוב לא תצאו. נכון.

לא כתוב לא תצאו, ועדיין אתה רואה שכן אפשר לצאת. רגע.

אז הוא אומר, פה זה יותר חמור. שם כתוב בסוכות תשבו לשבת,

הכוונה היא

תשבו כן תדורו. תשבו כן תדורו, כמו בבית.

זאת אומרת, בואו נחדד את השאלה.

בואו נחדד את השאלה.

כשהתורה אומרת לנו,

לכהן גדול, צא מהבית שלך

ותהיה בבית המקדש. מה היא מתכוונת?

שהבית שלך יהיה עכשיו בבית המקדש,

או שאתה לא תהיה בבית.

הבנתם?

מה הרעיון? מה המטרה שלה?

אתה לא תהיה בבית שלך,

או שלא, זה הרעיון.

התורה אומרת, אני רוצה שהבית שלך יהיה בית המקדש.

מה הנקודה פה? מה אתם אומרים?

אבל שיהיה גם וגם.

אני רוצה שיהיה רק בית המקדש, ולא מקום אחר.

בסדר, אבל עיקר הנקודה שלא יהיה בבית, אני רוצה, למשל,

אני אתן לך דוגמה.

אדם שמתנהג לא בסדר בבית,

כן?

לא עלינו.

מגיעה המשטרה, נותנת לו צו הרחקה מהבית.

איפה תהיה? לא אכפת לי איפה תהיה.

העיקר לא בבית, זה נקרא צו הרחקה.

אל תהיה בבית.

תהיה במקום אחר, לא משנה איפה.

יש אנשים אבל,

רק נגמור, יש אנשים

שהם

צריכים להיות במקום אחר, לא אכפת להם להיות בבית, אבל עכשיו הוא צריך להיות,

שם הוא מוסר שיעור, הוא מלווה, נמצא בסמינר, משהו.

הוא צריך להיות שם.

אז אני שואל גם פה, זה כאילו צו הרחקה נתנו לכהן, אתה לא בבית.

איפה? בבית המקדש.

או שעיקר הרעיון הוא, אתה צריך להיות עכשיו שבעה ימים להתכונן.

כן, איך מתכוננים?

תהיה בבית המקדש, תשאב את הקדושה,

תעשה הכנות,

אבל לא, אין צו הרחקה.

זה הרעיון?

הבנתם את השאלה?

כן, כן. אני אתן לך שאלה אחרת.

אדם שהוא נמצא בבית כלא,

בבית כלא, אז מה היום שביעים בכלא, או שהוא לא היה בחוץ?

שאלה יפה.

רק תכף, לפני שנתייחס לשאלה שלך,

לשאלה יפה. רק נגמור את המעגל,

נגמור את הנקודה פה.

השאלה הזו,

השאלה הראשונה שלנו, תלויה בשאלה השנייה.

זאת אומרת ככה, אם התורה רוצה

שהכהן לא יהיה בבית,

זה צו הרחקה,

אז ברור ששבעה ימים להיות בבית המקדש זה להיות שם ולא לצאת.

אפילו פעם אחת, כי הרי זה הרעיון,

מה שהתורה רוצה, שלא תהיה במקום אחר.

אבל אם מה שהתורה רוצה זה שהבית שלך יהיה בית המקדש,

אז בזה צודק הכהן הגדול ההוא ואומר, נכון? גם בבית שלי המקורי מותר לי לצאת מפעם לפעם.

אז עכשיו, השבוע הזה, הבית שלי זה בית המקדש, בסדר? מה זה נקרא הבית שלי?

שעיקר המקום שלי זה פה.

בסדר?

זה תלוי בשאלה הזאת, איזה מחלוקת.

יש אומרים שמותר, יש אומרים שאסור, ואני רק הסברתי את הרעיון,

איך לומדים את ההלכה הזאת. אם זו הלכה שהוא לא יהיה בבית, או הלכה שיהיה בבית אחר.

רבי, אתה הבנת את זה? רבי ניסים. ניסים.

מה יהיה להלכה?

שאלה כזאת היא שאלה שצריכים,

אין על זה שולחן ערוך, כי זה דבר שהוא...

אין לנו שולחן ערוך, מה נהגו בזמנם זה מחלוקת.

אז מה פוסקים להלכה, אני לא יודע.

אתה שואל ככה,

אסיר שהוא בבית הכלא, מה הרעיון? שהוא לא יהיה בבית?

זה תלוי, יש ויש. הרעיון הוא שנהיה בבית הכלא, לא שזה לא חזור, זה רעיון שיהיה רק בבית הכלא. תלוי, תלוי.

תלוי, תלוי.

יש כאלה, למשל, יש כאלה שלקחו שוחד.

כן?

זו לא עבירה שיש איתה סכנה לציבור.

נכון? מה עושה? לקח שוחד.

לקח 100 שקל מפקיד. הפקיד בעירייה לקח שוחד ממישהו, 100 שקל, וסידר לו. זה שוחד. יש לזה סכנה לציבור.

אם הוא לא יהיה בכלא, אין סכנה לציבור.

אז למה הוא בכלא?

זה עונש. מה עונש? לא תהיה בבית.

אבל יש אחד לא עלינו גנב.

כאן זה לא רק שלא יהיה בבית.

כאן זה לא רק שיהיה בכלא עונש.

כאן אנחנו צריכים לשמור על הציבור. מסתובב גנב, מסתובב רוצח.

כאן הכלא.

כאן הכלא. זה לא רק שיהיה בעונש, אלא גם שלא יהיה בבית.

הוא יהיה בבית. בדיוק. אז תלוי.

יש ויש.

בסדר?

בואו נמשיך את המשנה.

שבעת ימים קודם יום הכיפורים מפרישים כהן גדול מביתו ללשכת פלדרין. זאת אומרת, הוא יוצא מהבית.

יוצא מהבית, נמצא שבוע ימים בלשכת פלדרין.

האם מותר לו להיות עם אשתו שם?

לא כתוב כאן שום דבר על אשתו,

אבל אנחנו יודעים כלל.

אצלנו כשאומרים את המילה בית

זה כולל עוד משהו, חוץ מארבע קירות.

כולל אישה.

יש בגמרא, מאן דאמר אחד אומר,

מימיי לא קראתי לאשתי אשתי אלא ביתי.

ביתי. זה הבית שלי.

האישה היא מחזיקת הבית.

אם אין אישה, אין בית. דירת רווקים,

שם ושמו.

לא נראית טוב.

הבית מתפקד כמו שצריך כשיש אישה.

לכן הכהן גדול נמצא שם

ואין לו אפשרות להיות עם אשתו. זה מרומז במילה כהן גדול יוצא מביתו.

מביתו זה לא רק כהן גדול עם אשתו. הוא נמצא בלשכת פלדרין.

מותר לו לישון שם?

בלשכת פלדרין?

כן. למה לא? למה לא?

חייב לישון. חייב לישון. מה, איך הוא יתפקד שבע ימים בלי לישון?

נכון?

בסדר. יש לנו רק בעיה אחת.

אנחנו יודעים שבבית המקדש אסור לשבת.

באזהרה אסור לשבת.

אז איך הוא יישב שם?

שבע ימים הוא נמצא. הוא לא יישב שם שבע ימים. לא יישן. לא יישב.

לשכת פלדרין היא בעזהרה.

רק למלכי בית דוד.

מלכי בית דוד היה מותר לשבת.

ממש לשבת.

אי אפשר. מי שהיה מגיע לעזה...

אין אפשרות לשבת.

ודאי שהוא ישב, כן?

התשובה היא,

היה ללשכה הזו פתח.

פתח

להר הבית.

שזה, בהר הבית מותר לשבת.

בית המקדש נמצא בהר הבית.

בהר הבית יש כמה מקומות קדושים.

יש, מקום הכי קדוש זה קודש הקודשים.

יש מקום פחות קדוש זה נקרא אוהל מועד.

מקום פחות קדוש זה נקרא עזרה.

הכי פחות קדוש,

יש, אחד האזורים הפחות קדושים זה הר הבית.

בהר הבית מותר לשבת.

היו עושים את הלשכה שלו עם פתח

להר הבית

ומקום שיש לו פתח להר הבית מותר לשבת שם.

לכן היה מותר לו לשבת.

בדיוק, רק שם מותר לשבת ולשכב.

לכן דווקא בלשכת פלדירינו היה, כי זו לשכה מיוחדת

ששם מותר לו לשבת או לשכב, לנוח.

אבל הוא מוזר, זה כהנים ימים ואוהבים בארץ המקדש. לא, מי שרצה לנוח היה יוצא מהאזהרה

הולך להר הבית, יושב שם ונח.

אבל לשבת בבית השם, איפה שהקדוש ברוך הוא נמצא,

לא מתאים. רק למלכי בית דוד

היה מותר לשבת.

אתה אומר, הפתח הזה היה מוציא אותו החוצה להר הבית, או שעצם זה שהיה פתח הוא היה יכול לשאול את הקדוש שלו לשבת?

לא, לא. הפתח הזה, זה היה עושה שהמקום הוא פחות קדוש.

כיוון שהוא פתוח להר הבית,

זה נותן לו קדושה פחותה ולכן היה מותר לו לישון שם. אבל הוא עדיין בעזהרה. הוא עדיין בעזהרה, והעזהרה היא עם קדושה פחותה.

לא, מראש תכננו את זה ככה.

מראש, מראש תכננו, בטח.

מראש, ידעו שצריכים לעשות לשכה מיוחדת לכהן גדול.

בוודאי, בוודאי, זה חלק מהתוכנית של בית המקדש.

שיהיה כהן גדול, שיוכל להיות שם שבעה ימים קודם.

אבל זה נשמע אותך, זה המקום כביכול לא הכי קדוש, אבל בין הגבוהים שיש לך,

זה רק הכנה ליום כיפור. עדיין לא הגענו ליום כיפור בכלל.

אנחנו רק בהכנה.

שבעה ימים לפני יום כיפור הוא נמצא שם.

בסדר?

בטח, קדושה.

הקדוש ברוך הוא, מקום שיש השרת השכינה,

שהקדוש ברוך הוא נמצא שם.

אנשים ישבו?

אפשר לשבת? מה?

מלכי בית דוד?

מלכי בית דוד,

המלכות זה כביכול הנציגות

של הקדוש ברוך הוא בעם ישראל.

מה זה מלך? הקדוש ברוך הוא מלך מלכי המלכים.

וכנגד המלכות של הקדוש ברוך הוא שהוא מלך מלכי המלכים,

הוא עשה נציגות שלו בעולם הזה. מי זה הנציגות שלו בעולם הזה? מלכי בית דוד.

דוד המלך.

אחר כך מהצאצאים שלו יבוא בקרוב מלך המשיח.

זו הנציגות כביכול של הקדוש ברוך הוא, הנציגות של השכינה בעולם הזה. לכן הם יכולים לשבת במקום של השארת השכינה.

נגיד שהוא לא היה המלך הראשון של ישראל,

שאול היה שאול המכופר, הוא לא היה המלך.

שאול אולי המלך מלכי בית דוד.

אני לא יודע, מה עם שאול?

שבזמן שאול לא היה בית המקדש,

עדיין, לא נבנה בית המקדש.

רק בימי שלומה המלך נבנה בית המקדש.

למה דוד לא? למה דוד לא, נכון. שלומה המלך.

יש אלימים שכתובו לומד את הרכב הזה של דוד המלך הראשון של ישראל.

אז למה אברהים שמענו תשובה?

שבגלל ששאול לא היה מקומם להיות בית ישראל, הוא היה כאילו שאול המלוכה.

אה, שאול המלוכה, יפה.

שאול מלשון השאלה.

יפה, יכול להיות.

יפה מאוד. ולמה המלכים שבאו מישראל לא הכירו להם גם

מלכי ישראל.

נכון.

משיח בן יוסף הוא לא המטרה או רק האמצעי.

המטרה תמיד זה משיח בן דוד.

משיח בן יוסף זה האמצעי

להגיע

למשיח בן דוד.

אבל המטרה והתכלית זה משיח בן דוד. זאת אומרת שהנציגות של הקדוש ברוך הוא כביכול הנציגות שלו בבריאה

זה על ידי מלכות בית דוד.

דברים אחרים זה כל מיני נציגים או משהו כזה, כל מיני אפשרויות, דרכים או דברים כאלה.

אבל הנציגות זה של הקדוש ברוך הוא, זה מלכי בית דוד, להם מותר לשבת.

אפילו לכהן גדול אסור לשבת.

רק למלכי בית דוד.

אבל כאן אסור משהו מיוחד שיוכל לשבת.

הלאה, דין מספר שתיים במשנה.

ומתקינים לו כהן אחר תחתיו,

שמא יארע בו פסול.

לכהן הזה,

הכהן הגדול,

היו מתקינים כהן אחר תחתיו. מה זה מתקינים?

מכינים.

בדרך כלל היו מכינים

לפי רוב השיטות,

היו מכינים, ככה הרמב״ם אומר,

היו מכינים לו את הכהן,

הסגן שלו. לכל כהן גדול היה סגן.

כמו שיש סגן ראש הממשלה, סגן הכהן גדול.

רבי חנינא, סגן הכהנים.

רבי חנינא, סגן הכהנים. התפקיד של הסגן

כל השנה

היה לעזור, הוא היה העוזר של הכהן הגדול.

הכהן הגדול היה אומר לו, תעשה לי את זה,

תעזור לי פה, תזכור את זה. הוא היה הסגן משמש איתו.

את הסגן הזה היו מכינים לפני יום כיפור. נותנים לו,

תופרים לו בגדים מיוחדים לפי העמידה שלו אחרי זה. הכהן הגדול היה צריך ללכת עם בגדי לבן וחלק מהזמן עם בגדי

שמונה בגדים. היו מכינים לו מערכת בגדים

מיוחדת, מותאמת אליו,

לכהן ההוא,

הסגן, והיו מלמדים אותו את עבודת

בית המקדש ביום הכיפורים, מה צריך לעשות, מה לא צריך לעשות.

היו מכינים אותו.

למה?

שמא יירע בו פסול. שמא הכהן הגדול יהיה לו איזה פסול.

איזה פסול יהיה לו?

יקבל טומאה.

אולי יקבל טומאה.

או שהוא ייגע בדבר טמא,

בלי כוונה.

כן.

אז נכון, בבית המקדש איזה שרץ או משהו, אדם מת,

שרץ, בדרך כלל לא היה קורה, אבל יש איזו שאלה.

מדע מת שם.

יכול להיות גם כן טומאה שיוצאת מהגוף.

גם כן.

לפעמים אדם שאוכל הרבה, גם כן קורה לו שיוצא לו טומאה מהגוף.

דברים שיכולים לקרות

כדי שלא יהיה כזאת תקלה, היו ממנים כהן אחר תחתיו.

שמא יירע בו פסול.

בא רבי יהודה ואומר,

אם ככה, שאתה מתכנן שלא יירע בו פסול,

אף אישה אחרת

מתקינים לו.

לא רק מכינים כהן אחר נוסף שיהיה,

אלא גם אישה נוספת מכינים לו.

למה?

שמא תמות אשתו.

אתה מפחד שמא יירע בפסול?

אז אולי גם תמות אשתו.

וכל כהן גדול חייב שביום כיפור תהיה לו אישה, שנאמר,

וכיפר בעדו ובעד ביתו.

ביתו זו אשתו.

ביתו זו אשתו.

לא נראה לי שזה בעיה.

מי שהשתעסקים, נתחתן עם הכהן גדול.

זה גדול. אתה יודע, מה זה?

זה מעמד, זה כסף, זה קדושה,

זה קדושה,

זה זכויות להתחתן עם בעל כל כך קדוש.

היו מכינים לו אישה, שמא אשתו תמות.

אם היא לא מתה אז...

או,

רגע, אז מה היו עושים? היו מכינים אותה,

הוא היה מתחתן איתה או לא?

לא, עוד לא, איך הוא מתחתן? לא התחתן איתה, אה?

זה עשוי לו, הוא מתחתן.

לא, לא. לא, אני יודע שהוא היה נותן גיח לראשונה.

איך? הוא היה נותן גיח לראשונה. התנאי.

התנאי. רגע, או, אתם כבר...

כן, כן, אתה אומר טוב.

אבל קודם כל בואו נשמע מה ההבנה הפשוטה. מה אומר רבי ניסים?

רבי ניסים אומר, פשוט הוא מתחתן איתה.

למה? כי אם הוא לא יתחתן איתה והיא תמות באמצע יום כיפור,

מה הוא יעשה?

בסדר, אתה יודע מה? מה הוא יעשה? יש לי פתרון,

שיתחתן איתה ביום כיפור.

אם הראשונה תמות באמצע העבודה, אומרים לו, אשתך מתה. אה, אשתך מתה?

שנייה, אני רואה.

מה, בדיוק באמצע העבודה? זה לא חוששים כל כך. בדיוק שבאמצע...

מה?

בסדר, הוא לא חייב לגעת בה, הוא יכול לקדש אותה

ולשאת אותה בלי לגעת בה.

הוא יכול לתת לה שטר.

כתוב בשטר, הרי את מקודשת לי, לעשות חופה, וזהו.

בזבוז מים.

בזבוז מים אתה אומר.

בסדר.

ביום כיפור, אם הם פנים לדבר כזה, הם יוצאים מאוד גדול, שאלה בכל העם. אתה אומר, פשוט,

אז אתה, אתה,

לא מקובל לעשות ביום כיפור כזה דבר.

אולי נותר לקדש בכלל.

או, רבי

רבי רונן אומר לנו משהו אחר. הוא אומר שאולי אסור בכלל לקדש ביום כיפור, אישה.

אז זה עוד בעיה.

אתם אומרים בזבוז זמן, ולא מקובל, שזה גם נכון,

אבל רבי רונן אומר,

גם כן יש בעיה שאסור לקדש אישה. למה אסור לקדש אישה? זה רק מדי רבנן.

מדי רבנן אסור לקדש אישה ביום כיפור, גם בשבת, כי זה קניין.

דאורייתא מותר לעשות קניין,

אבל מדי רבנן אסור לעשות קניינים.

יש לנו כלל.

אין שבות במקדש.

מה הכוונה?

כל הדברים שהם מדי רבנן,

בבית המקדש אין את הבעיה הזאת.

אז אם ככה, יהיה מותר לקדש ביום כיפור אישה.

לא תהיה בעיה.

לא תהיה בעיה. רגע, אין שבות במקדש. כל שבות או רק שבות של עבודה או רק שבות?

אין שבות. כל שבות. הוא לא מחלק, הוא לא מחלק. הוא אומר לך אין שבות, אז אין שבות, אז הכול.

אז כל מלאכות מאורייתא אפשר לעשות במקדש בשבות.

כן, אם זה דרבנן, כן.

גם אין שבות, לא, לא כל השבותים. יש באמת שבותים שאסורים.

יש שבותים שאסורים.

אבל בדרך כלל, סתם שבות אין במקדש.

ואם אשתו הראשונה תמות והוא לא ידע

והוא לא ידע, אתה אומר.

והוא לא ידע,

לא ידעו לו, לא תעשו את זה. אז אתה אומר שהוא חייב להתחתן איתה.

הוא חייב שיהיה לו כבר מי מוכן.

יפה, אז יש פה קואליציה.

יש פה קואליציה שאומרת, הוא מתחתן איתה.

מתחתן. ובאמת, אתם צודקים, ככה הגמרא שלנו אומרת.

הגמרא שלנו אומרת,

הוא מתחתן עם האישה השנייה.

שואלת הגמרא,

אם הוא מתחתן עם האישה השנייה, יש לנו בעיה.

כתוב בתורה וכיפר בעדו ובעד ביתו, מי זה ביתו?

אשתו.

עכשיו יש לו שתי נשים,

שתהיה לו אישה אחת.

ביתו זה אשתו? עכשיו זה אשתו ,יש לו שתיים?

ביתיו

וכיפר בעדו ובעד ביתיו.

אבל יש לו רק בית אחד, התורה אומרת רק בית אחד.

רק אחרי שהוא מסתבג איתה משהו.

לא, אשתו זה קול, אישות.

לדווג איתה זה משהו אחר, זה לא קשור בכלל.

זה שלראשונה ראש המשך קיבלת גילה משטר ודיברת גילה. לא, ראש המשך קיבלת גילה, היה שם או משהו? היה משהו, יפה, בדיוק, היה משהו. מה היה? אז הגמרא אומרת,

הגמרא אומרת שהיה נותן שני גיטים לשתי אנשים והיה עושה תנאי.

היא אומרת ככה, אם אשתי הראשונה תישאר בחיים,

אז הגט שנתתי לה בטל, והגט שנתתי לשנייה יהיה קיים.

אבל אם אשתי הראשונה תמות,

אז הגט שנתתי לה

והגט שנתתי לאשתי השנייה, הוא יהיה בטל.

באמת למפרע. בדיוק.

עושה תנאי, אם יהיה ככה, יהיה ככה, אם יהיה ככה, יהיה ככה, ככה גמרא.

גט עצמה ונתתי למפרע, יש לו שניים? כל תנאי זה למפרע.

לא, יש לו רק אחד.

הוא אומר, אם אשתי תמות, הוא נותן, מקדשת לנשים,

נותן לאישה השנייה גט ואומר לה ככה, תראה, אם אשתי הראשונה תחיה, אז הגט הזה שנתתי לך יהיה קיים.

אם אשתי הראשונה תחיה, אז זה גט שלך, מגורשת.

אבל אם אשתי הראשונה תמות,

אז הגט הזה שנתתי לך, הוא יהיה בטל.

אבל עכשיו, עכשיו.

עכשיו, כל עוד שאשתו חיה,

הגט יחול,

הגט קיים.

בדיוק.

זאת אומרת, אם אשתי,

אם יש תורה ראשונה תמות,

אז הגט ההוא...

תראה, אי אפשר לחטפים ועוזר למכריה.

למה?

כי הוא נותן גט למכריה, והוא נותן גט למכריה.

לא, בינתיים.

למה? איך הוא ממזר? למה הוא ממזר?

הוא סתם, הוא סתם גט שיוצא לאשה עבור על החשבילים.

אם ככה, אז הגט יצחוק.

רוצים לו לקחת דיוק רגע.

אם אתה עם עמי, אם בין דבר חיים משחררים,

אם האיש האחר או שיותר, אם האמא האחר,

אם בסוף זה גט,

בסדר, הוא כשר.

אם זה לא גט,

אם זה גט, אז הוא כשר, אם זה לא גט,

אז הוא עוצר.

גם אם זה גט,

אם זה גט, הוא גט שנראה לי מפריעה.

עכשיו הייתה עם איש אחר,

אז הוא עושה. אז יכול להיווצר ממזרים.

אי אפשר לטהר ממזרים, אפשר לעשות ממזרים,

אבל לטהר ממזרים אי אפשר.

אם התאומה של המפריעה זה גט,

ובינתיים יש אחר,

אז אם הבן שהורידה...

אז אם זה גט, אז הוא לא ממזר.

כן, אם הוא התנהל תנאי עם אגף עכשיו, בינתיים הוא לא התקיים בתנאי, בינתיים הוא לא התקיים בתנאי, בינתיים היא סתם, בינתיים היא מגדה, בינתיים הוא לא, אבל בינתיים הוא עובר. עכשיו כשעשתה את התנאי, עכשיו כשעשתה את התנאי,

אז יצא להגיד למפריע

אבל לתאר ממזרים אי אפשר, אפשר ליצור מצב שזה לא

לתאר ממזר אין אפשרות לתאר

אבל פה זה לא משנה כי בינתיים יש לו אישה אחת

האישה הראשונה כי לאישה השנייה הוא נתן גט

רק הוא אמר אם האישה הראשונה תמות אז הגט יהיה בטל אבל בינתיים היא מגורשת בינתיים יש לו רק אישה אחת רק האישה הראשונה

יש לו האישה הראשונה

זה רבי יהודה אומר אמרו לו חכמים לא אין כזה דבר לא מתקינים לו אישה אחרת

כהן אחר מתקינים לו אבל אישה אחרת לא מכינים לו למה אם כן אין

אין לדבר סוף.

רגע, ומה יקרה אם האישה השנייה תמות?

אז זה אישה שלישית.

אז נעשה שלוש... אז מה אם יקרה בשלישית? אז גם רביעית.

אין לדבר סוף. אין לזה סוף. אין גבול.

אבל הם אומרים שתיים זה כבר גוז, ואז שתיים זה שני מקרים. אחד, יכול להיות. נכון. זה סובר רבי יהודה.

רבי יהודה אומר שתיים זה בסדר.

זה כבר גוז מה. אחד, יכול לקרות.

שתיים זה כבר גוז מה.

חכמים אומרים,

נכון, אבל אומרים חכמים, אין גבול.

הם אומרים ככה יש דברים שהם מצויים ויש דברים שהם לא מצויים

מה שמצוי אתה חושש מה שלא מצוי אתה לא חושש זה אומרים חכמים

כהן גדול

שמא הוא יטמא

יכול לקרות שהכהן יטמא תחשוש לזה

תתקין לו כהן אחר

אבל האישה שמא תמות זה לא מצוי אלא מה אתה חושש לדבר לא מצוי אז פה כבר אין גבולות

אם אתה חושש למשהו שהוא לא מצוי, אז כבר אין לזה גבול.

רבי יהודה אומר, לא, יש לך לא מצוי, ויש לא מצוי שלא מצוי, ויש לא מצוי שלא מצוי שלא מצוי. אבל חכמים אומרים, אין כזה דבר.

בסדר?

בסדר, זה תשובה, תשובה אין בעיה, אומרים לך יצאה טובה, אומרים לך יצאה טובה,

יצאה טובה, אתה רוצה, אדם לא יודע מתי הוא ימות,

תהיה מוכן, בסך הכל, בסך הכל, תהיה מוכן, כן?

יצאה טובה, בזה אין בעיה.

אבל לבוא ולתקן דינים,

לתקן הלכות,

רבי יהודה אומר,

אישה אחת שמה תמות,

זה מצוי.

שתי נשים שמא ימותו,

זה כבר לא מצוי.

אז באמת, לפי חכמים,

באמת, לפי חכמים,

מה יקרה אם היא תמות?

מה אם תמות, אז כנראה ישיגו לו אישה אחרת. או שהסגן שלו יביאו את הסגן שלו,

שיביאו לו אישה אחרת, כי הרי אמר לו שאין שבות במקדש.

רק לכתחילה אנחנו מחתנים את האישה.

למה המשנה חכם לסוף להגיד אין לדבר סוף?

ולא אמרה את זה בסגן כהן. בסגן כהן, יפה.

שאלה טובה.

שואל רבי ניסים,

אם חכמים אומרים אין לדבר סוף,

אז גם אל תתקין לו, כהן אחר תחתיו.

למה? כי אם אתה אומר,

בוא ניתן לכהן הזה כהן חדש,

כי אולי לכהן הגדול יהיה פסול, הוא יטמא.

טוב, ואם הכהן השני יטמא?

בוא, אין לדבר סוף. אתה חושש שמא הכהן הראשון יטמא?

אז אולי גם הכהן השני יטמא, ואין לדבר סוף.

כמו שאתה אומר על אישה,

חכמים אומרים, אל תעמיד לו אישה אחרת.

מה, אולי אשתו תמות? אין לדבר סוף.

אז נגיד גם ככה.

אתה חושש שמא הכהן הגדול יטמא? לא.

אין לדבר סוף.

ככה שואל רבי ניסים.

שאלה מצוינת.

התשובה,

אומרים המפרשים, התשובה ככה

לגבי טומאה,

כהן יכול להיזהר

לא להיטמא.

אפילו טומאה שיוצאת מגופו יכול להיזהר, יכול לשמור.

הוא לא יאכל מדי הרבה עישן,

לא יתחמם, הוא יכול להיזהר.

לכן אומרים לכהן גדול, תשמע, אנחנו מעמידים לך עכשיו סגן.

אם לך תהיה בעיה,

יבוא מישהו ויחליף אותך.

ואז מה קורה?

אז הכהן הגדול ייזהר,

ייזהר שלא להיטמא.

אז אין בזה שום, מצוין.

הוא ייזהר שלא להיטמא.

תמיד לא כהן אחר, הוא ייזהר שלא להיטמא.

אתה לא תוכל להגיד לו, רגע, אין לדבר סוף,

כי אולי הכהן השני ייטמא. לא, הכהן הראשון אפילו לא ייטמא. ברגע שאתה נותן לו, אתה אומר, תשמע,

יש אופציה אחרת,

יש לך מחליף,

אז הוא ייזהר.

הוא ייזהר, נכון.

אבל לגבי מיטה זה לא בידו, לא בידיים שלו, אם אשתו תמות או לא. זה רק הקדוש ברוך הוא. מפתח של חיים בידו של הקדוש ברוך הוא. הוא לא יכול לתכנן את זה.

אז אם אתה חושש שמא האישה תמות, תמיד לא אישה אחרת.

אז גם היא תמות, תמיד לא עוד אישה, גם היא תמות.

זה ההבדל.

בסדר?

עד כאן המשנה הראשונה. בואו נסכם את המשנה הראשונה.

למדנו במשנה הראשונה, דין מספר אחד.

מפרישים את הכהן גדול שבוע,

שבעה ימים לפני יום הכיפורים, יוצא מהבית שלו, נמצא בבית אחר, בבית המקדש. דין אחד.

דין שני, לא רק שמוצאים אותו, גם מעמידים לו ממלא מקום

כדי שאם יהיה לו פסול לכהן הגדול, יחליפו אותו.

האם גם מחליפים לו אישה, מוסיפים לו עוד אישה?

בזה יש מחלוקת.

רבי יהודה אומר, כן, מוסיפים לו עוד אישה אחת.

יכול לקרות כזה דבר.

חכמים אומרים, לא חוששים לדבר לא מצוי.

והראיה, כי אם אתה חושש לדבר לא מצוי,

אז אין לדבר סוף.

תחשוש שאישה אחת תמות,

תחשוש ששני נשים ימותו.

שלוש, אין לדבר סוף.

לכן אומר רבי,

חכמים אומרים, לא חוששים לזה, רק חוששים שמא הכהן.

אז לא מעמידים לו אישה אחרת.

דבר רביעי שהוספנו,

איך מעמידים לו את האישה האחרת?

הוא מתחתן עם אישה חדשה והוא נותן גט על תנאי.

ככה שבכל מקרה ביום כיפור תהיה לו רק אישה אחת.

עד כאן להיום, זו המשנה הראשונה במסכת יומן.