טוען...

קניין כ"ב - באמונת חכמים - חלק א'

 בית מדרש 'קהילות פז', בני ברק
 תאריך פרסום: 19.05.2014, שעה: 07:49

הורדת MP4 הורדת MP3


קניין כב'- באמונת חכמים- חלק א' - מח' קנייני התורה

 

בארבעים ושמונה דברים נקנית בהם התורה

החסיד רבי יוסף יעב"ץ אומר: שיאמין לדברי הקבלה, ואל ימהר בדעתו לתפוס עליהן, אלא יתלה החיסרון בשכלו ויחשוד דעתו, לא דעת חכמים בדבריהם הנאמרים באמת.

יאמין לדברי הקבלה: זה לא דברי הקבלה שאומרים שיש מקובלים וכ"ו, אלא שנתקבלו איש מפי איש במשך הדורות. אז אם הוא לא מבין אל ימהר בדעתו לתפוס עליהם, אלא יתלה החיסרון בשכלו ויחשוד דעתו, לא דעת חכמים דבריהם הנאמרים באמת.

 

המדרש שמואל אומר: שיאמין בכל מה שריבותינו ז"ל כאילו ניתנו למשה בסיני, ועל זה נאמר: "לא תסור מן הדבר אשר נאמר ימין או שמאל".

דבר שני: שאם לא יאמין בדבר אחד לא יתגלו לו רזי תורה כי זה סופו שייעשה צדוקי כי עבירה גוררת עבירה.

דבר שלישי: גם אפשר כי רמז שאמנתו תהיה אמונת חכמים שהיא אמונת אומן מקובלת איש מפי מאיש עד למשה רבנו מסיני ובזה תהיה האמונה שקועה בליבו כי בדרך השגה מחקרית אי אפשר לא להשיגה.

אי אפשר כל דבר ע"פ השכל או בדרכי הפילוסופיה להשיג דברי קבלה,

חכמים אומרים: אם קבלה היא נקבל, ואם לדין יש תשובה.

ז"א: דברי קבלה לא מתווכחים, כך קבלו איש מפי איש, נקודה. אין פה להתווכח. אבל אם לדין יש תשובה: אם אתה תוך כדי לימוד מגיע לדין מסוים: אפשר לחלוק עליו.

 

 "ודרך חיים" מסביר: כי כאשר בדברי חכמים אז יש לו דבקות בחכמים, שמאמנים בדבריהם יש לו דבקות בהם. כאשר מאמין בהם וראוי שיקנה חוכמת החכמים וכך אמרו: "דדחיל מרבנן הוא גופיה הווי צורבא מרבנן",: מי שירא מן החכמים הוא בעצמו נחשב תלמיד חכם קטן לפחות. מפה רואים כי כשמאמין לדברי חכמים יש לו דבקות בחכמים.

 

ולמדנו פעם למה יוסף הצדיק היה צריך למול את מצרים, מה לך ולמול את כל המצרים, אז כמה טעמים: אחד מהטעמים הוא של המהר"ל מפראג: שהמהר"ל מפראג אומר כדי שהם יתברכו בברכתו של יוסף, ושיזכו לשפע שהוא מסוגל להשפיע לעולם ושייהנו מזה ושלא יתליע להם כמו שהם אספו ושמרו, צריך שיהיה להם שייכות במידתו של הצדיק, ומה היא מידתו של יוסף הצדיק? מידת היסוד הברית קודש, לכן הוא היה צריך לעשות לכולם מילה שיהיה להם שייכות אצלו ואז יכלו להיות מושפעים ממנו.

ז"א: צריך שיהיה לאדם שייכות מה, במי שהוא מתברך מפיו כדי שזה יועיל לו,

דבר שני: שיאמין באמונת חכמים באותו האיש שאם לא כן איך זה יועיל לו?.

כמו שאמרנו: שאפיקורוס שלא מאמין לחכמים אז לא יכול ליהנות מרבנן, וממלא כיווןשחכמים הם זנים את העולם, כמו רבי חנינה בן דוסה, אז הוא לא יוכל ליהנות מהם, לכן כל מה שהוא עושה מצוות הולך בשביל האוכל שהוא אוכל, "כי כל עמל אדם לפיו" אומר הגאון מווילנה: זה בשביל מה שהוא אוכל אז לא נשאר לו לעולם הבא, לנו נשאר כי אנחנו מאמינים בחכמים, ממלא אנו נהנים על חשבונם ממה שהם זנים את העולם כולו, ולא לוקחים לנו משלנו כי אנחנו אוכלים משלהם, מי שלא מאמין אז הוא אוכל משלו ולא נשאר לו לעולם הבא.

אם כן: מי כאשר מאמין בדברי חכמים אז יש לו דבקות בחכמים, כאשר מאמין בהם וראוי שיקנה חוכמת החכמים, וכך אמרו: דתחיל מרבנן הוא גופיה וצורבא מרבנן, כל אומר רבי חיים מוולוז'ין.

 

הלחם שמים אומר: מסרה הקב"ה את התורה בידי חכמים כי אם לעשות את הדבר אשר יורוך: וכי ממי קבלת התורה לא מהם? לא עליי הוא כסמך: ב- א' ב' ג' ד'? אם כן מה אכפת לך סמוך נא מעלי הוא תשר"ק "ואל בינתך אל תישען".

 

היה גוי אחד שבא ואמר: שאינו רוצה ללמוד תורה שבע"פ רק תורה שבכתב, אז הילל אמר לו תתחיל ללמוד איתי: א' ב' ג' ד', והתחיל ללמוד, ולמחרת אמר לו: ת' ש' ר' ק', אבל אמרתי לי א' ב' ג' ד' אז הוא אמר לו: אתמול האמנת לי אז גם היום תאמין לי, ומה שהוא מסביר לו תורה שבכתב זה לא תורה שבע"פ? אם לא קבלת מהחכמים אז מאיפה בכלל אתה יודע תורה? אז אתה חולק עליהם איך אתה לא מאמין? איך אתה מסתפק בדבריהם, חלק אתה לוקח וחלק לא?.

 

זה אריק פונדיניקל: היה איזה טמבל אחד שכתב ספר "מרכבות האילים", ורצה להכחיש את עשרת המכות, והתחיל להסביר ע"פ הטבע על מיני דברים, בין הדברים השטותיים שהוא אמר: שקריעת ים סוף זה היה פשוט שהירח הוא יוצר גאות ושפל, ומשה רבנו היה אסטרולוג גדול, הוא בדיוק ידע מתי יהיה השפל, ואז הוא נכנס, זה היה ההסבר שלו. אז קודם כל יא קוקו: אתה מאמין לסיפור המקראי שהיה יציאת מצרים וקריעת ים סוף, למה עד הפסוק הזה אתה מאמין ואח"כ אתה מסביר אותו אחרת, כשכתוב מה קרה בעצם? זה דבר אחד.

דבר שני: גם אם הוא ידע נגיד והוא נכנס כשהיה שפל, אבל גאות מאיפה הוא ידע? אי אפשר לצפות מתי תהיה גאות, לכן: זה נקרא קשקשתה, לוקח חלק ומחליט חלק זה נקרא: אריק פונדיני.

אז אמונת חכמים היא מאחת הדברים שבהם נקנית התורה כקניין, שהתורה תהפוך להיות לקניין אצלך.

עכשיו "באמונת חכמים" זה אמונת חכמים דווקא, אבל לא אמונה לכל אחד.

לכן: שאינו מאמין לכל דבר ששומע כי זו מידת "פתי לכל דבר", אל תאמין לכל דבר שאנשים מדברים, אתה תהיה פתי, אל תתפתה אחריהם, "פן יפתה לבבכם וסרתם ועבדתם", שאינו מאמין לכל דבר ששומע וזהו מידת פתי לכל דבר, אבל יאמין לחכמים לחוכמת התורה, "אפילו לא ישיגם בשכלו" ואל תשיג עלים השגות בשכל שלך, תאמין לחכמים שהם חכמים בחוכמת התורה.

עד כאן זה הגדרות פחות או יותר: מה זה אמונת חכמים, עכשיו למעשים ולעובדות.

תניא: שלושה דברים עשה משב רבנו ע "ה מדעתו: והסכימה דעתו לדעת המקום:

פרש מן האישה, ושיבר את הלוחות, והוסיף יום אחד. והגמרא מסבירה על כל אחד מן הדברים ע"פ מה עשה זאת משה? ע"פ דרש, מקרא, או קל וחומר.

 

רבי אלחנן ווסרמן ה'. י. ד. מעמיק בדברים ומגדיר את כוחם של החכמים וכדלקמן: מה שהוסיף משה רבנו יום אחד אינו אלא מדרבנן, מן התורה לא היתה מצוות פרישה, רק יומיים, מכל מקום הסכימה דעתן לדעת המקום כי כך גם היה רצון ה' יתברך אלא שלא ציווהו ע"ז בציווי מפורש. ואם כן יש לומר: שזהו הדין בכל המצוות והייסורים של דברי חכמים, הסכימה דעתן לדעת המקום.

ולדוגמה: כשאסרו שניות לעריות: היה כן גם רצון ה' יתברך היה כן שנגזור על עצמינו שניות, אלא שלא ציווה ע"ז בתורה מפורש, שכל מה שציוו חכמים אנו ידעים שכן הוא גם הוא רצון ה', ודבר זה לעשות רצונו ישתבח שמו, כל באי עולם מצווים ועומדים מתחילת בריאתם על זה, שכל הנמצאים נבראו לעשות רצון קונם, וכל פועל ה' למענהו.

ומה שקטן פטור מכל המצוות: משום שכן רצונו יתברך לפתרו, אבל מכיוון שגזרו חכמים עליו, ואנו יודעים שכן הסכימה דעתן על דעת המקום ברוך הוא, ממלא חייב לעשות כדבריהם שכן הוא רצונו יתברך.

ז"א: אומר רבי אלחנן ווסרמן: שכל מה שציוו חכמים אנו יודעים שכן ציוונו ה' יתברך.

 

ובזה אפשר לפרש את כוונת הכתוב: "ובנו את במות הבעל לשרוף את בניהם באש, עולות לבעל אשר לא צוויתי ולא דברתי ולא עלתה על ליבי", פירוש בתרגום: "ולא פקדית באורייתי, ודלא שלחית ביד כבדיי נבאי יה, ולא רעווה כדמיי".

 

בכתוב הזה מפורש שלושה חלקי תורה: אחד הנקרא: ציווי. אחד הנקרא: דיבור. והשלישי שאין עלי לא ציווי ולא דיבור אלא רצון ה' בלבד, והם כל המצוות דרבנן.

רצון ה' בלבד זה דרבנן. מה אומר הפסוק?.

אשר לא צוויתי: זה שלא פקדתי בתורה, שזה נקרא ציווי.

ולא דברתי: זה שלא שילחתי ביד עבדיי הנביאים, זה נקרא דיבור.

ולא רעוה כדמיי: הפירוש שלא היה ברצוני, לא היה ברצון לפני, אז שאין עליו לא ציווי ולא דיבור זב רצון ה' בלבד,

אז יש ציווי מה', יש דיבור ביד הנביאים, ויש רצון ה': מה זה רצון ה': זה כל המצוות דרבנן זה רצון ה'.

 

על גדרה של חכמים עומד רבי אליהו אליעזר דסלר: מה יעשה העיוור כשהוא צריך ללכת בדרך בלתי ידועה לו? יקח פיקח לנהל אותו, או ישאל פיקחים על כל פינה שהוא פונה, {פיקח זה אדם שרואה}.

כן ממש הזמין לנו ה' יתברך ברוב חסדיו מורה דרך, הלו הם חכמים ז"ל חכמי התורה, שכטול המתבונן בדבריהם יראה: עד כמה היתה ראייתם בהירה בכוחות הנפש של עצמם של כל אדם, ובדרכים אשר על האדם ללכת וטוב לו.

עצה יקרה זו כבר נתן לנו הרמח"ל ז"ל בספרו הנפלא במסילת ישרים, במשל המפורסם על "גן המבוכה".

מה זה גן המבוכה: ההולך בין השבילים ולא יכול לראות כלל ולדעת אם הוא בשביל האמיתי או הכוזב, כי כולם שווים ואין הפרש ביניהם לעין הרואה אותם.

והנה העומד על האכסדרה רואה כל הדרכים ומבחין בין האמיתיים לבין הכוזבים, והוא יכול להזהיר את ההולכים בם לומר: זה הדרך לחובה, והיה מי שירצה להאמין יגיע למקום המיועד, ומי שלא ירצה להאמין וירצה ללכת אחר עיניו: ודאי שישאר אובד ולא יגיע אליו.

המשל הזה הוא של מלכים עושים להם גנים יפים כאלה, אבל הגנים האלה הם סבוכים וחלקם נחסמים, וחלקם מעברים וחלקם מעבר למעבר, וזה נקרא גן המבוכה, וזה משחק אצל המלכים, שמכניסים את אדם במקום אחד ואומרים נראה אם תגיע למרכז איפה שנמצאת לבימה האכסדרה, ואנשים טועים הרבה וחוזרים על הדרך ומנסים מכאן ומכאן ומכאן וכך מבזבזים את החיים כמו שאומרים, אבל אחד שרוצה להגיע מיד לאכסדרה והוא רואה שיש מישהו כבר באכסדרה: אז הוא מלמעלה יכול להגיד לו שמאלה ימינה ככה וככה וצ'יק צ'אק הוא יגיע, הוא עבר את הדרך הוא נמצא במקום.

 

חכמים כבר נמצאים באכסדרה, אתה עוד נבוך ולא ידע מה מו, תשמע מה החכמים אומרים לך ותקצר את התהליך.אבל יש טיפשים, לא, רוצים כל הזמן להסתובב.

{אחד רואה מישהו מסובב הולך חוזר הולך חוזר עם הרכב, שואל אותו מה אתה מחפש משהו? אומר כן אבל אני ימצא את זה לבד, תגיד לו הוא יגיד לך, אבל הוא רוצה למצוא לבד, נסיעה טובה}.

כן הדבר הזה: מי שעדיין לא משל ביצרו הוא בתוך השבילים, לא יוכל להבחין ביניהם, אך המושלים ביצרם שכבר הגיעו לאכסדרה וראו את כל הדרכים לעיניהם בברור: הם יכולים לייעץ למי שירצה לשמוע, ואליהם צריכים אנו להאמין.

כלומר: מי שהיה בצד ההוא והגיע לצד הזה, הוא ודאי יודע את המסלול ואת הדרך איך להגיע ואיך לקצר את התהליך, אז מי שירצה להאמין לו ירוויח, אם זו המטרה שלו למצוא את הדרך, אבל אם לא מסכן, הוא ימשיך להסתובב ממקום למקום.

 

מזה יצא לנו גדר אמונת חכמים: מי שירצה להאמין להם יוכל להשתמש בראייתם הבהירה והם יהיו לו לעיניים, בדבריהם נוכל לקבל הישרה בהשקפות העולם ובהנהגה מעשית, ולא עוד: אלא בה במידה שאנו נעשים תלמידיהם ומתאמצים להבין דרכי המחשבה שלהם, באותה מידה גם דעתנו מקבל יישור, ולפיכך גדולי דורותינו אשר עסק חייהם להמשיך כתלמידים נאמנים, בדרכי מחשבתם של תלמידי חכמים ז"ל, זוכים לישרות זו במידה עצומה, עד שחוות דעתם אפילו בדברים שאין להם מקור מפורש, וגם סתם עצות במילי דעלמא ברורה ואמיתית, כאשר ישאל איש בדבר אלוקים, כמו שרואים בעינינו תודה לאל גם בדור הזה, אומר רבי אליהו אליעזר דסלר זצ"ל.

 

במה גדול כוחם של חכמים ראשונים ואחרונים להגיע לטהרת הלב כזו: ע "י שספגו את התורה לתוך ליבם והתדבקו בה בכל עצמותם, כי התורה הקדושה תורת אמת היא משמים היא.

ז"א: מורם לאין ערך הצמצום האדם ונגיעותיו, דעתה והשקפתה טהורות לגמרי מכל ערפילי החומר המאפילים בעד ראייתנו, מה גדלו חסדי ה' אשר הוריד לתוך חשקינו חמדה גנוזה זו, כי בזה איפשר לנו גם במצב הדל לראות דרכינו לאור השקפתה הבהירה. במידה שנתאמץ לרכוש השקפה זו: ע"י שנבטל דעת יצרנו, בדעתה בלימודה, בהשיבנו אותה אל ליבינו, בכפיית היצר ע"י מעשה מצוותיה, בה במידה נזכה להשתחרר מהנגיעות ולראות עולמנו ברור לפנינו.

אדם הרואה מטושטש מה יעשה? ילך לבדיקה וירכיב משקפיים ויראה ברור, אם יתעקש להתאמץ לראות זה לא יעזור טשטוש זה טשטוש.

אין לך את הכלים מצד עצמך, אין לך את הכלים לראות, די אבדתה אותם, בתור חומר אתה מטושטש אתה גולם אתה חומר גלם, אתה מעובד אתה לא מלוטש, התורה היא האספקלריה המאירה, היא תיתן לך את האפשרות לראות נכוחה את האמת לאמיתה בכל מצב בכל זמן. אז כל זמן שלא תרכיב את המשקפיים של התורה לא תוכל לראות.

 

והרב מתחיל לשיר: "והאר עינינו בתורתך" איפה אתה יכול להאיר את העיניים שלך? רק בתורה הקדושה, "גל עיניי ואביטה נפלאות מתורתך", אומר דוד המלך: למרות כל מה שאני יודע והלכה כדוד המלך בכל מקום: עדיין "גל עיניי", עדיין יש כיסוי.

משה רבנו שלמד את כל התורה הקדושה מה' יתברך אמר לו בסוף ימיו: "אתה החילות להראות את עבדך", רק התחלנו עכשיו כמו שאומרים ללמוד.

 

כתב מרן רבי יעקב ישראל קנייבסקי, הסטפיילר הקדוש: ולזאת, מיסודי האמונה בתורה הקדושה הוא: "אמונת כחמים", שהוא מ48 הדברים שהתורה נקנית בהם, כמו בהוראת איסור והיתר ודיני ממונות וכיוצא באלה, לא כל אדם מסוגל להורות, ולהחליט על ספיקותיו, ועליו לסמוך על גדולי הדורות, אז בהוראת איסור והיתר אתה יכול לדון בעצמך, אתה יכול לסמוך על עצמך בדיני ממונות? אדם לא יהיה מסוגל להורות ולהחליט על ספיקותיו אלא עליו לסמוך על גדולי הדורות, כמו כן בכל ענייני האמונה והדת עלינו להישען על ריבותינו הקדושים, וככל שיכיר יותר רום גאון קדושת ריבותינו תהיה אמונתו יותר שלמה.

והאמת: שבכל דור ודור היה בכל מחוז וכמעט בכל עיר ועיר, יחידי סגולה שנתפרסמו ביותר בהדר גאון עוזם, ובתעצומות כישרונם, בחוכמתם הנפלאה, ומהם במדרגת רוח הקודש וכיוצא באלה אשר הקהל ראו בעיניהם את אשר קבלו מפי אבותיהם, וכל זה היה העמוד הימני לחיזוק האמונה אצל שאר עמה דארעא, וכל שכן מצטרף כל מאורי וגדולי ישראל שבכל תפוצות ישראל, ובהצטרף כל ריבותינו הקדושים מימות עולם: התנאים והמוראים, הגאונים והפוסקים, הראשונים והאחרונים והצדיקים קדושי עליון ששתלן הקב"ה בכל דור ודור, וכולם עברו את מה שעברו כולם, ואף אחד לא ערער על מה שאמרו לפניו.

אז יש לך פה חזקה של דורות שלמים שכולם היו גאוני גאונים ואנחנו אפילו לא כחגבים בעיניהם לא בעינינו, ובזה יובן היטב: "הדתנן ומורא ריבך כמורא שמים", צריך שיראה לאדם יראה מריבו כמו שיש לו יראה מן השמים,

 

בספרו מביא רבי ירוחם לייבוביץ ממיר, הסבא מקלם אמר: שכשהולכים ללמוד צריכים להגיד "ברוך שבחר בהם ובמשנתם ", וביאר: כי לימדונו חכמים בזה בהם עניין ביחס המחנך והחניך, שמלבד לימוד החוכמה והתבונה יש עוד עניין, הוא דווקא מביא

לשלמות החינוך: זה מסירותו של החניך אל המחנך בלי כל הבנה, הרבי אומר ותו לא, כמובן שמדובר רק ברבנים אמיתיים, שלא נמצא בהם דופי של שקר ר"ל: חנפות או סילוף וכ"ו.

 

בספר "אבי עזרי ", בסוף חלק קודשים, כותב מרן רבי אלעזר מנחם ש "ך: במכתב הזה של מר"ן החזון איש מוסב על מה שכתבתי, שהדפסתי בשנת תש"ג בחוברת כנסת ישראל ואז קבלתי ממנו מכתב זה וחזרתי ממה שכתבתי בזה.

 

מדוע חזר בו מרן הרב ש "ך ממה שכתב? מעיד על כך רבי משה מרדכי שולזינגר בספרו "משמר הלוי " בתמורה סימן סה', ששמע ממרן בעצמו לאמור: זכיתי בעניין זה לעמוד על דעת הרמב"ם בזה, ויצא לי ברור שהוא כמו שכתבתי ואכן כך נראה לי אני כשלעצמי, אבל הואיל שהחזון איש כתב: שאין זה נכון, אי אפשר לומר אחרת ממה שהוא אמר!, וחייבים לומר: שחוזר אני ממה שהייתי סובר בזה וממה שכתבתי!.

רבי משה מרדכי המשיך ושאל: ואיך יורו למעשה כשיבנה בית המקדש? והשיב מר"ן: מה שהחזון איש אומר היא ההלכה!, מזה הוא הדין וכך צריך לעשות! ומי שאמר אחרת צריך לחזור בו.

וכאן מוסיף בעל "המשמר הלוי", מה משסיפר לו תלמיד חכם אחד שהיה נוכח בביקור חוה"מ פסח אצל הרב מפונוביז': שהיה שם מר"ן בעל "האבי עזרי", ודיבר שם אחד אודות עניין קו התאריך ואמר שבעניין זה רוב הדעות היו שלא כפסק של מר"ן החזון איש, ומיד הגיב מר"ן הרב ש"ך בחומרה ואמר: במקום שהחזון איש פוסק אין שום רוב שבעולם חשוב נגדו, כי אף הוא לא "בר פלוגתא" והפסק של החזון איש הוא הדין ואין כאן שום שייכות של רוב או מיעוט במקום שהורה החזון איש, שהלכה כמותו בכל מקום.

בהמשך מביא רבי משה מרדכי שולזינגר מה ששמע ממרן ראש ישיבת פונוביז' עצמו לאמור: אספר לכם שפעם הלכתי לחתונה ובבואי ראיתי שהזון איש יושב שם על ספסל פשוט ניגשתי אליו ואמרתי: הלו תוייספס מביאים בשם הירושלמי שיש הקש של שמחי לחגיגי, והשיב לי החזון איש על אתר: אין דבר כזה, והוסיף ראש הישיבה: אם החזון איש לא מתווכחים, כשהחזון איש אומר שאין דבר כזה, אז אין דבר כזה! כשהחזון איש אומר שאין כזה תוייפס: אז אין כזה תוייספס.

 

מספר רבי אליהו גליקסמן מדייני קהל קדוש "עדת ישורון " בארה "ב ורב דבית המדרש "בית יוסף ", שעמד שנים רבות במחיצת מרן החזון איש ומרן הסטייפל: היתה לי ידידות מיוחדת עם רבי שאול ברזם והוא סיפר לי כי בצהורי יום אחד ישב על יד שולחנו של הסטייפלר, אותה עת הוא הסב עם בני משפחתו ונאנח, שאלתיו כמובן לפשר האנחות, והוא ענה לי כדלקמן: רבי אברהם ישעיהו, כך היה מכנה הסטייפלר את החזון איש, שאל אותי שאיילה מסוימת, והשבתי לו שיש ע"ז תשובה בשו"ת "חתם סופר",

הגיב החזון איש ואמר: אין כזה חתם סופר, אתם יודעים למי הוא אומר את זה? לסטייפלר, המשיך הסטייפלר וסיפר לחתנו: היות שיש לי בבית ספר תשובות "חתם

סופר", ומופיעה בו תשובה כזו, והחזון איש מאידך אומר שאין כזה חתם סור, הווי אומר

 שיש זיוף בהוצאה הזו שנמצאת בביתי.

עובדה זו גרמה צער לסטייפלר צער רב, לא עבר אלא יום אחד, המשיך רבי שאול ברזם וסיפר לרבי אליהו גליקסמן: נכנסתי שוב לחותני והנה פניו צוהלות, שאלתיו כמובן לפשר הצהלה שהחליפה את הצער והנאנחות של יום קודם לכן, וכך השיבני: החזון איש קרא לי ואמר שהצדק עמי ובאמת ישנה תשובה כזו "בחתם סופר".מסיים רבי אליהו ואומר: תמיד כשאני משוחח על "אמונת חכמים ", אני מזכיר עובדה זו המוכיחה ומלמדת מה השיעור של "אמונת חכמים ".

 

הרב שואל: מה הבנתם מהמעשה הזה? איפה י שפה אמונת חכמים?: יפה,

ז"א מיד הסטייפלר באמונת החכמים שהיתה לו: קיפל את דעתו למרות שהוא רואה ויודע שיש תשובה, אז הוא מוכרח להגיד שאם אמר החזון איש שאין תשובה כזאת "בחתם סופר" שזה זיוף!,

אח"כ החזון איש חזר בו ואמר לו יש תשובה כזאת,

אבל הוא ברגע שאמר לו שאין כזה, אין כזה. אי כתוב: זיוף.

זה שיעור אמונת חכמים.

כי החזון איש לא יגיד דבר שלא בטוח אצלו ואם קרה מקרה כמו זה: הוא ודאי מיד יודיע!. כמו שהיה.

 

במענה לשואל מה היא הדרך "לאמונת חכמים ", משיב מרן בעל החזון איש, בקובץ איגרות א' קפב' כדלקמן: אמונת החכמים תלויה באמונת החכמים בכלל, אין חוכמה בעולמינו, בלתי אם עברה לנו דרך נשמת חכם חי. שמעתם?

כל זמן שלא עבר דבר החוכמה דרך נשמת חכם חי: אתה לא יכול לקבל חותמת שזה חוכמה, נשמת חכם חי תסנן אם זה: נכון לא נכון, יתכן לא יתכן, ככה זה לא ככה זה, בדיוק לא בדיוק, צריך שזה יעבור דרך נשמת חכם חי.

אין חוכמה בעולמינו בלתי אם עברה לנו דרך נשמת חכם חי, בשביל זה תמיד הולכים לשאול את הרב מה אתה אומר כב' הרב? על זה ועל זה ועל זה, יש דברים שהוא מבטל, יש דברים שהוא מקיים, יש דברים שאומר תעזוב, וכך וכך, אבל צריך שזה יעבור דרך נשמת חכם חי.

 

כתב מרן בעל החזון איש: יש עוד רעה חולה אשר היצר יילפת בה להניא "אמונת חכמים" מלב בני אדם, אז חובת התלמיד להאמין כי אין נגיעה בעולם בעלת כוח להטות לב חכם לעוות משפט, כי מגמת החכם לזכות נפשו, ולהתגאל באיזו אשמה יכאב לנפשו בכל מכה ופצע.

ווי ווי ווי לפי קנה המידה הזה ייבביי בביי בי בדורינו זה אין הרבה כאלה לצערנו הרב,

אומר החזון איש, תקשיבו טוב: חובת התלמיד להאמין כי אין נגיעה בעולם בעלת כח להטות לב חכם לעוות משפט: ז"א: צריך להיות החכם שאנו מדברים עליו ששום נגיעה בעולם לא תוכל להיות בעלת כח להטות את ליבו לעוות משפט, מה הטעם?: כי מגמת החכם אמיתי זה לזכות את נפשו, שיהיה זך בנפשו ומקובל ורצוי אצל הקב"ה,

ולהתגאל להיות מגואל באיזו אשמה ח"ו יכאב לנפשו בכל מכה ופצע.

נוסף לזה כי תכונת האמת אצל החכם היא תכונת נפשו ושורש מציאותה, וכל אבקת שקר ממנו והלאה, {רק אבק של שקר ממנו והלאה}.

וכן היא אמונת המון ישרים, המתאבקים רגלי עפר רגלי חכמים. אז הרבה ישרים כך מאמינים שכך הם החכמים האמתיים.

 

אך היצר: חתר חתירה תחת הכיסא הנאמן, לומר כי הנגיעה היא בעלת כח מכריע לקטנים ולגדולים יחד, לפניה יכרעו גם הנבונים ביותר, כי לפי הנחה זו מתייתם כל הדור ואין שופט בארץ ונתבטלה הסנהדריה של הארץ, כי אף אם יסכים אדם על גדלות חוכמתו של החכם, לא יהיה חייבת נפשו לשמוע אליו אחרי שימצא מקום לתלות הוראתו באיזו נגיעה וזה לא יווצר בכל מי שאינו שבע רצון מהוראת החכם.

ז"א: יצר הרע יתן לאדם שאינו שבע רצון מרואת חכם אמיתי, אז לא יהיה שבע רצון אז הוא יתלה את זה בנגיעה, למה אמר ככה? כי ככה, ולמה אמר כה? כי ככה.

ועי"ז קם דור ששפט את שופטיו וכל הישר בעיניו יעשה, ובכל מקרה רב הערך מתלחשים המתחכמים על נגיעה פלונית שתיטה לב החכם, ולפעמים המובהק שבדור! ועמדתו הבלתי נכונה, ובכל אוירה של העיר ולפעמים האווירה של כל הארץ: מתמלאת שוט לשון קטטות ומריבות, וללא אמונת חכמים גברו בארץ.

 

זה בדיוק מה שיש היום: כל המחלוקות וכל הדברים האלה סביבות הנקודה של היצר הרע שהצליח לעשות וכנגד החכמים האמיתיים בלבד אנחנו מדברים.

מה גדלה השואה ומה רב החושך בהתרת החשד בכשרים? במקום שהתורה הכשירתם לדון ולהורות ובכלל זה כל הנהגת העולם בדברים המתרחשים יום יום.

שאלה: לא שומעים

הרב עונה: כן, אבל יש חכמים אמיתיים שאתה לא יכול לייחס להם דבר כזה, אסור לך, יש כאלה שנתפרסמו מעשה, שנתגלו מעשה, יש עובדות עליהם וכ"ו וכ"ו, במקום כזה אין ספק, אבל בגדולים אמיתיים אמיתיים אסור לאדם לחשוד אותם בנגיעות,

 "כל המהרהר אחר רבו כאילו מהרהר אחר השכינה ".

שאלה: לא שומעים

הרב: אז לכן כתוב שרבי ישמעאל ורבי יוסי לא הסכים לקבל אפילו הקדמת הפירות המגיעים לו ביום אחד, וקילל את מי שלוקח שוחד, ז"א הם נזהרו מנגיעה, הנה.

זו נגיעה שכאילו לא אמורה להשפיע, זה שלי ואם מקבל את זה יום לפני מה קרה? אבל הם כל כך זהירים בנגיעה כי הם רוצים להיות בזכאות הנפש, וממלא הם לא הסתאבו ולא התגאלו ח"ו אפילו באבק של שקר או של משהו, לכן אמרתי האמיתיים.

 

איייי. היתה כבר התפרצות בזמן החזון איש של כל מיני חוכמולוגים כאלה, ובדור של החזון איש היו הרבה יותר אנשים יראים ושלמים, ומה שלצערנו יש בדור הזה, הפוליטיקה קלקלה כמעט את כולם, זה בעיה כיוון שלאנשים יש אינטרסים מובהקים, כי פוליטיקה זה אינטרס, מכיוון שיש להם אינטרסים מובהקים אז הם מגיעים לטעויות אנושות, כמו במקרים האחרונים שידועים לכולם.

שאלה: אבל לא כולם

הרב: אמרנו: לא כולם, כל מי שמתעסק בפוליטיקה לא יכול ללכת ישר עד הסוף, עד הסוף, לא כולם אבל אני אומר שבד"כ זה ככה. כי פוליטיקה בעצם הווית זה בנוי על שקר, זה משא ומתן תן וקח התפשרויות, אי אפשר ללכת עם קווים עקרוניים, אם כל

אחד ילך ככה לא יהיה מיזוג לא יהיה חיבור לא יוכלו לחבר שום דבר, כל אחד יהיה בעמדה שלו, אין קואליציה אי אפשר להגיע לאיזה מהלך משותף, אתה תוותר פה תוותר שם אז אתה עושה שקר בעצמך.

 

אפילו רבנים שמקבלים רבנות וכ"ו כל הרבנים "מטעם", הם מתפשרים גם על הלכות על דברים שהם לא יכולים לדון בהם, בת לא יורשת, הם לא יכולים לפסוק שבת לא יורשת, יש דברים שהם לא יכולים לעשות אפילו שהשולחן ערוך אומר ככה, האם הוא רוצה להיות רה, אם לא יעיפו אותו מהמשרה, הם כל הזמן מאיימים עליהם שהם יבטלו להם את המשכורת ויזרקו אותם, כי הם עוברים על מה שהמדינה אומרת.

אז מי שהולך לשם הוא על דעת כך שהוא יתפשר המשהו, לעמוד לשמוע שירת נשים: התורה מתירה? לא" זה לא מי שערווה דרך הרדיו וקשקושים וכ"ו. שגם זה מעורר הרהור ופתאום לאף אחד אין הרהור, הוא שומע נשים העיקר שהוא לא מכיר, אז מה אם אתה לא מכיר? וכל הגניחות שהיא שרה והכל זה לא עושה לך כלום ממש כלום אתה ממש אבן, זה רק העיקר אם אתה לא מכיר אותה, ופה שאתה עומד מולה ואתה שומע אותה? והן יודעות לחנחן בקולן, אז אתה אומר תהילים אה? תוך כדי , אז אתה אומר תהלים תוך כדי.

 

אפילו אומר לך על ימין שהוא שמאל איייייי. יש פה פירוש נפלא.

בזאת באים חכמים ז"ל להדגיש לנו שיש לנו לקבל הוראה אפילו שנראית לנו תמוהה מצד גדולי ישראל האמיתיים, אך יש להבין מדוע חכמים ז"ל לא המחישו את דבריהם בעניין אחר כגון: אפילו אומר לך על יום שהוא לילה, אלא יש משמעות עמוקה בדבר: החכם המורה את האמת, אך לשומע בשל נגיעות ופניות שיש לו בעניין הזה נראים הדברים תמוהים, לפיכך באו חכמים ז"ל והדגישו: אפילו אם אומר לך על ימין שהוא שמאל, וזאת משום: שכאשר עומד השואל מול החכם מה שאצלו ימין אצל החכם זה שמאל, ומה שאצלו זה שמאל אצל החכם זה ימין.

וזהו הרמז: הדבר נראה לך שמאל מפני שאתה מביט על העניין מצדך ומבחינתך בכל הנוגע לכדאיות שלך, אולם החכם רואה את העניין לגופו, אז לכן אמרו חכמים דווקא מימין לשמאל,

אומנם הפסוק אומר: "לא תסור ימין או שמאל", אבל חכמים יכלו לתת דוגמה אחרת יום ולילה, אפילו אומר לך יום שהוא לילה ולילה שהוא יום, אלא זהו בדיוק המבט המראה כל אחד רואה מהנקודה שלו, אז מה שאצלך הוא ימין ימין אמיתי בגלל הנגיעה שלך הוא שמאל כי אתה נוגע בעצמך ואתה מסתכל על עצמך, ועצמך זה יד שמאל שלך ולא הימין שרואה החכם.

 

איך אמר החזון איש זוצ "ל: "דעת בעלי בתים הפך תלמידי חכמים ".

אם אתה רוצה לדעת מה דעת תלמיד חכם תשאל את בעל הבית: מה אתה אומר? מה שהוא יגיד תגיד הפוך זה דעת החכמים. אם יהיה לך את מי לשאול.

 

רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר

  •    שיתוף   

הכרת הטוב לרב שליט"א

  • 28.03 08:22

    שלום כבוד הרב. אני מאמץ את הלימוד שאמרת לגבי הלכות פסח. תודה רבה הרב🙏🏻🌹

  • 28.03 01:35

    שלום לכבוד הרב! תודה על ההרצאה המחזקת (גבעתיים - כוחו של הרגל לרעה ובטובהshofar.tv/lectures/1594 28.03.2024) בעזרת השי"ת בעלי ואני מקבלים להשתתף בהפצת הספר 'בכור ההיתוך' (shofar.tv/articles/14830) ספר שקראתי לפני כ-10 שנים! ומאוד חיזק אותי ואת בעלי בקשר לאכילת בשר; מה עונשו של מי שאוכל ואו מאכיל בשר נבילות וטריפות! (רח"ל) מאוד ממליצה לכולם לקרוא, תודה שוב לרב שמחזק אותנו ודואג לעולם הבא שלנו 🙌🏼

  • 27.03 14:05

    תודה רבה על פעולתכם למען קדושת עם ישראל - עלו והצליחו!

  • 26.03 11:55

    שלום לכבוד רבנו היקר רציתי לספר לרב (וכן להודות לו) על העצה שהרב אומר להרבה אנשים בזמן האחרון: ללכת לכותל שלושה ימים רצוף ולגמור שם כל יום ספר תהילים שלם ולבקש - ורואים ישועות! אז ב"ה עשיתי את העצה ובראש חודש האחרון הלכתי שלושה ימים רצוף! ועמדתי בזה וקיבלתי ישועה גדולה!! שרכב שהרבה זמן כבר רוצה למכור והיה עליו שיעבוד לכן היה קשה למצוא קונה שיסכים שיהיה תהליך של יומיים עד שהעיסקה נגמרת ועוד שיעביר את הכסף מראש - וברוך השם סיימתי את זה! ביום שלישי ולמחרת כבר דיבר איתי קונה שרצה להגיע כבר ביום חמישי שאחריו ולקחת את הרכב ורק עניין טכני גרם שנחכה עד שבוע שלאחר מכן וכן הוא הגיע ביום ראשון ולקח את הרכב והעיסקה נגמרה בצורה מוצלחת ביותר! רציתי לספר לרב על הישועה הגדולה כבר בסיום העניין עם הרכב, אבל ב"ה בד בבד נכנסו הצעות עבודה טובות מאוד (כאשר כבר מסוכות אני ללא הכנסה פרנסה) ולכן ראיתי שהולכת להיות פה ישועה גדולה עוד יותר! אז חיכיתי שהעניין יסגר ובעיקרון הייתי אמור להתחיל היום במקום מסויים, אך דברים השתבשו שלא כמו שדובר ולא הלכתי וכנראה ששם בסוף לא אתקדם... ואז עלה בראש: שאולי כי לא הודיתי לרב (כי לקב"ה הודיתי) ופירסמתי זה היה בעוכרי ושלא הייתי צריך להמתין אז עכשיו מקיים את זה ומודה שוב להשי"ת ולרב על העצה המיוחדת שהועילה לי באופן מדהים! תודה רבה.

  • 25.03 12:15

    כבוד מורי ורבי אלופי ומיודעי ראשית 'שושן פורים שמח!' יהי רצון: שנזכה לאחדות בעם ישראל בזכות ימי הפורים ויתעוררו רחמי שמים בזכות פעולותכם לקירוב הלבבות של עם ישראל (אמן). רציתי שתדעו שזכינו להתפלל בפורים בבית הכנסת בקהילה (קהילות פז) בבני ברק ופשוט גאווה והרגשה עילאית, התפילות פשוט מעין עולם הבא! דיקדוק וכוונות - ומרגישים את אהבת המצוות והתפילה באוויר, אשריהם כל הצוות של קפ"ז בני ברק מחזיקים את המקום ללא חסרון כלל ע"פ הנהגת גדול הדור שליט"א. תודה רבה לכם על הכול צריך לכתוב על ספר את כל המהלכים שקפ"ז עושים בהנהגת הרב שליט"א פשוט 'מחזירים עטרה ליושנה!' כדרכי אבותינו הצדיקים בכל מעשיהם ודיקדוקיהם.

  • 25.03 10:31

    כבוד הרב היקר שליט"א חג שושן פורים שמח! תודה רבה לכבוד הרב על השיעור המדהים! יהי רצון: שנזכה שכל בקשותינו יתגשמו במלואן בפסח הקרוב השנה גאולה ברחמים לכלל ישראל אמן ואמן! חג שמח!!!!

  • 24.03 18:56

    קידוש השם! ב"ה 2 מהשכנים (חסידי וליטאי) באו לאהל הגברים ורקדו כמה דקות בשמחת פורים שארגנו; איתן, קינן ועוד הי"ו ואמרו שבאו להגיד: 'ישר כוח! על הצניעות שגברים לבד ונשים לבד.' ב"ה שבזכות הרב שליט"א קפ"ז מקדשים שם שמים ברבים ושמחים לקיים מצוות השי"ת כאשר ציוה השם:)

  • 22.03 13:59

    תודה רבה, דרשה ממש מעניינת ואקטואלית לזמננו. שבת שלום ומבורך לרב היקר!!!

  • 22.03 13:58

    לילה טוב רבנו הקדוש! שיעור מהממם על 'תכלת מרדכי' (shofar.tv/lessons/16976) היה שווה לחכות את התקופה הארוכה הזו ולשמוע שוב חידושים ועוד על אסתר המלכה, תמיד מרתקת מגילת אסתר, ממש צחקנו בסוף ואיך שתמיד הציצית מצילה את עם ישראל, ממש כמו ב-7.10 שמרוב כאוס כבר לא ידעו מי מחבל ומי לא והציצית פשוט הצילה! מכיון שהיה על אותו יהודי ציצית. שיעור מהנה לנשמה ממש! תודה רבה.

  • 21.03 08:17

    תודה רבה כבוד הרב.. תודה על ההרצאות והשיעורים. וזה החסד ה' עלינו שהבת הגדולה מרותקת כשהיא שומעת את כבודו. שבוע שעבר שמתי 'מיקס קליפים' שארך כמעט 4 שעות!... וכשכיביתי רק לכמה רגעים מיד היא אמרה לי: 'אימא! תשימי... שימי...' ב"ה יש תקווה! רק הסבלנות 🥺

יוצרים קשר עם שופר

 משרדי שופר

 03-6777779

 דואר אלקטרוני

 main@shofar.tv

 מספר פקס

 03-6740578

 שופר קול

 02-372-4787 | שידור חי:  073-337-6900

תגובות, ראיונות ופרסומים אחרונים בתקשורת

קליפים וסרטונים