מעשה ותולדות רבינו גרשום | הרב אמנון יצחק

- - - לא מוגה! - - -

סיפור ארוך צריך ריכוז בשביל כל הפרטים שבו זה מעשה ותולדות רבנו גרשו מאור הגולה זה סיפור של שעתיים לפחות אבל אתם תכנסו לתקופה ולמעשה שלא חלמתם בימי חייכם התחלנו כבר א עוד לא אוקיי מעשה ברבי גרשום בן יהודה שנולד בעיר מץ אשר בצרפת עוד בי אותו ילד רך בשנים יצא לו שם מרוב שקית העצומה בנגלה ובנסתר עוד בהיותו ילד רך לא כמונו בהיותו ילד רך בשנים כבר יצא לו שם כבר יצא לו שם מרוב שקיד אתו העצומה בנגלי ובנסתר שקידה שקידה לשקוד לא להרדם בשיעור ובפרט בתלמוד הבבלי והפוסקים הוא עשה חיל וי כ שמעו על חכמי ורבני עיר מגנצה אז תכף עזב את עיר מולדתו את העיר איזה עיר ץ והלך מיד ללמוד תורה מפיהם ובזמן ההוא היה רבי קלונימוס גדול הדור ואחריו קם רבי לאון בקי מאוד בתלמוד וממנו למד רבנו גרשום תורה בשקידה מרובה בימים האם לא היו ביאורים ופירושים לתלמוד כלל לא היה רבנו אלפסי רבי נתן בעל הערוך או רשי עליו השלום והרמבם לא היה וכיוצא בהם המהירים היום את עינינו להבין דברי הגמרא או רבי יוסף קרו עליו השלום והרמה ולא היה שולחן ערוך ושאר פסקי דינים כל אלה עדיין לא היו ולא באו אז לעולם והגמרא הייתה כספינה בלי טורן ובלי קברנית בלב הים הגדול וכל מי שהיה שט בים התלמוד בשקידה עצומה היה לומד ביום ובלילה אצל מורו וריבו את אשר הורהו ככה היו מוסרים את הילדים לשנים לשנים איי איי איי היום היה פה ברית והיה פה איזה תימני שידע לספר מאמר ארוך מאוד מאוד ש אחד מהחכמים עשה הסכם עם מלמד שילמד את הבן שלו 25 שנה רצו והוא יתן לו 1000 קיקר כסף אבל אם הוא ילמד אותו חודש פחות -25 שנה הוא לא מקבל כלום אם הוא ישלים 25 שנה תמימים הוא יקבל שמעתם מה זה הבן שלו יצא מהבית פעם ראשונה אחרי 30 שנה מסר אותו בגיל חמ סר אותו בגיל חמ לל הוא לא יצא מהבית 25 שנה רק בגיל 30 הוא יצא אם תהיו ילדים טובים היום ואתם תקשיבו טוב ולא תרדמו אז ייתכן שאני אספר לכם את זה בשבוע הבא סיפור חבר על הזמן ובכן הרמבם תקשיב כן תקשיב אמרנו את זה מפורש וכן עלה על לב רבנו גרשום לכתוב לו מה שלמד מפי ריבו הגדול הוא החל לרשום את פירושי הגמרא שלמד כדי להקל על הלומדים את הגמרא שיוכלו ללמוד גם בלי מורו וריבו אחר זמן למד רבנו גרשום את מה שנחוץ במגן צעיר כשרונותיו רבו מאוד ושם את ליבו לעבור לבבל רבתי לישיבת פומבדיתא וללמוד שם תורה מפי ראש הישיבה יען כי בבל נועדה מן השמיים להפיץ בישראל את התורה שבעל פה אחרי חורבן ירושלים וחכמי בבל הם אשר יסדו את התלמוד ועשהו לאבן היסוד של היהדות עד העולם משחרב בית המקדש וגלו לבבל גדולי חכמי ישראל הם זרעו שם את גרעיני לימוד התורה והיכו שורשים עמוקים מאוד אדירים עד שחזרו ישראל בימי קורש ובנו מחדש את בית המקדש עוד הוסיף הבבל להיות מרכז תורה עד בימי חשמונים אז נשקפה סכנה חס ושלום לתורה והיו טרודים בצרות ואז בא הלל הזקן מבבל לארץ ישראל וייה לנ והגדיל את התורה לאחר שרבנו הקדוש רבי יהודה הנשיא ערך את המשניות ואז באו רבי חיה ובנה מבבל ועוד תנאים והוסיפו תוספות ובריתות עד שבאו רבינא ורב אשה וחיברו את התלמוד הבבלי אחר כך עד הגאונים ורשע גלותא בסורה ובפוליטיקה גאון קם אחריו רב שריר הגאון ואצלו למד רבנו גרשום כשירד לבבל אצל רב שרירה הגאון ומפיו למד והעמיק את כל ידיעותיו בתלמוד הבבלי ולא רק זה למד אלא גם למד שפות הרבה וגם התעניין בתורת המתכות ולמד חוכמת רפואה וצורף של כסף ו הב למכור פרנסתו ולמד דבר גדול ודבר קטן זאת אומרת למד גם קבלה והתעניין בכל המדעים ולפני צטו לבבל תראו איזה השתוקקות היייתה לו לא לסיפורים לכל החכמות ולכל התורות ולפני צאתו לבבל נשה לו רבנו גרשום לאישה את דבורה החסידה בעלת חן בתו של הגאון רבי לאון רבה של מגנצה ובעוד אשר היה עסוק בתורה הנה בא לו ידיעה על פטירת אביו והוא נחפז אל עיר מולדתו לבכות על קבר אביו וגם לירושת ובדרכו הלך לאיסטנבול ושם נתעכב בגלל האוניה להפליג לצרפת אבל בקושטא היינו נבול חשק מאוד להשתקע שם יען כי ראה את העיר הזאת המהוללה בתלמידים וחכמים ואנשי המדע וגם ראה פה קר נרחב למקצועו אז הלך לעיר מץ לקח את כל אשר לו וחזר לקושטא הוא ואשתו דבורה בת הרב רבי לאון וכן פתח לו רבנו גרשום תעשיה זעירה של כלי כסף וזהב והוציא מתחת ידו כלים של מלאכת מחשבת גביעים מטבעות זהב טבעות מכי יוצא עד מהרה נודע שמו בכל העיר בקרב היהודים וגם נוצרים הכירו ויצא לו מוניטין בכל רחבי המדינה חיש מהר אפילו בבית המלך כולם היו קונים אצלו כלי זהב וכסף כינו אותו בשם הצורף הצרפתי כי בא מהעיר ויפרוץ לרוב ונעשה לאחד העשירים החשובים הבולטים ביותר בעיר הבירה ומכבדים אותו מאוד גם בית המלך אך עליו קוצבה כי הוא ערירי ואין לו בן מדבורה חסידה וזה קרוב ל10 שנים ואם מקץ 10 שנים ויעתר רבנו גרשום לשם לנוכח אשתו כי עכרה היא ויתפלל אל השם בכל ליבו וישפוך מר שיחו בתחנונים לפני השם ויאמר אלי שבשמיים מה גדל חסדך עמי ופתחת לי את אוצרות השמיים בכסף וזהב ונתת לי את כל טוב העולם הזה אך מה יוען לי כל הטוב הזה אם לא נתת לי בן היורש אותי כי כל ברוך הם כחוליות קשורות בשרשרת אב אחרי אב בן אחרי אב אנה השם תמלא את שאלתי ותן לי בן לגדלו לתורה ולמצוות יב בדמעות שניש ודבורה שומע את הדברים ובחייו וחרה לה מאוד נכנסה לחדר ואמרה לו אישי יקירי יכולה אני להגיד לך את דברי שרה ורחל אמנו אני מסכים שאתה תישא לך אשת בנים כדת משה וישראל אולי יבנה גם אנוכי ממנה והיא תוליד לך בן ואני הגדלנו ולא תהיה עיני צרה בזה ואני יודעת מאוד את דאגתך בזה ואני נשבעת לך בעלי היקר שלא אקנה בה ולא הכאיב את ליבך ענ לה רבנו גרשום ואמר ל לה עה ידעתי כי נאמנת את לי ומרגישה בצערי אבל דבורה אשתי הלא את יודעת מה עשתה הגר שפחת שרה לגברת ולכן אני עז חפצי מאוד שממך יהיה לי פרי בטן ולא מאישה זרה שתפריד בין שנינו ענתה לו דבורה ואמרה אני מכאן ולבא גם כן אשאר נאמנת לך בכל כוחי כמו שהייתי והיה בטוח בי ואיני משקרת לך אני אשתדל ואראה לך אישה יפה שאין כמוה הלא השמ מליטה בת רבי מנחם ישר ויראה שמיים ובעל תורה ואותה קח לך לאישה בעת ההי חי בקושטא סוחר בשם מנחם איש ישר שעמד בקשר מסחר עם רבנו גרשו והיה קונה ממנו כלי כסף וזהב ו מוכרם על ידו ומרוויח בהם טוב אשתו של מנחם מתה עליו והיא צעירה והשאירה לו בת יחידה ושמה מליטה יפת תואר ויפת מראה אין כמוה בעיר קושטה סמוך לפרקה והיא אהובה לאביה מאוד ולא עצבה מימיו מפונקת עמדת ליבו ועזב אותה בלי חינוך כי לא היה לו זמן לחנה ומתה ידעה רק אחת שהיא יפה עד להפ וגאה מאוד על כך וכל עזקה לקשט ולראות את יופיה כדי למצו חן בעיני רואיה בכל תמרוקי הנשים היפות ובלבוש רקמה והנה פעם אחת ישבה מליטה ליד חלון בית אביה ועבר משם בחור נוצרי קצין צעיר ממשמר הקיסר רכוב על סוס ערבי נהדר מאוד ושמו מיכאל והוא בן אחותו של יוהן ראש שריו של המלך הקיסר בזיל אז יש לנו את הנוצרי מיכאל שהוא הבן של אחותו של יוהן שהוא ראש ים של מלך הקיסר בזיל יועצו ביד ימינו של מלך קיסר והנה ראה את מליטה יושבת בחלון עצר את סוסו וקרא אליה את הקריאה ואמר את בחורה יפה מכל אנשים חכי עוד קצת בחלון כדי שהשביע עיני מיופייך ועיניך שם הריבוני ואני משביע להגיד מה שמך ומה שם אביך למען אבקשך לי לאישה והי כשמוע מלית מכריתה את דבריו היפים תכף ירדה למטה בגן שהוא אחורי הבית גם הקצין הצעיר קפץ בעל הסוס נכנס לגן ושאל אותם מה שמך ענתה לו שמי מליטה בת מנחם סוחר הזהב והוא יהודי ענה לה אין דבר אני יכול לקחתיך לי לאישה ושיוך בארמון הזהב כיאות ליופייך קוסם אותי אני הנני מיכאל קצין במשמר המלך ודודי יוהן הוא ראש השרים יד ימינו של הקיסר ואני לא אקח לאישה זולתך רק מה את צריכה להמיר את דתך אליתה התקשרה איתו באהבה רבה ואחרי שערו כאן הפרדו זה מזה והלך מיכאל והודיע לדודו אחי אמו יוהן יוהן לא הסכים בשום אופן שבן אחותו ישודך עם זרע יהודים ולכן לא יסף מיכאל לבוא אצלה לדעתה כי יוהן שר השרים איים עליו וחיכתה מליטה בכליון עיניים לביקור אהובה כולם חלפו ימים ושבועות והוא לא בא אז הבינה כי לא היה זה אלא חלום שו ונשכח הדבר ממנה לגמרי בו בזמן עשתה דבורה אשת רבנו גרשו מאמצים וגם מנחם אבי הנערה הסכים בחפץ לב ורבנו גרשום נשה את מליטה יפה לו לאישה על אשתו דבורה והנה הרב האשכנזי היו לו שתי נשים יפות מאוד כדת משה וישראל מי זה הרב האשכנזי רבנו גרשום ויהב רבנו גרשום את מליטה בקשתה ב-24 קישוטי אנשים ונתתה אחרי שרירות ליבה אבל עד מהרה דבורה הכירה במלית המחרידה שאישה רעה וסוררת ידעה כי טעתה טעות גדולה שאינה חוזרת ומרה מאוד כי מליטה היייתה כלת דעת ומוכנה למכור את יופייה לכלל מי שהוא בכל מחיר שהוא עשתה דבורה וידוי גדול כי במו ידיה הפילה את בעלה בקור הברז וברשת איומה אך שתקה ושמרה על שלום הבית כי כך הבטיחה לבעלה ועליה לקיים את הבטחתה והנה ראש השרים יוהן הוא השני להמן בן המדתא האגגי בשעתו שונא ישראל בתכלית תמיד עושה צרות ליהודים בסיבת שנאתו נעוצה במקרה להלן זה היה לפני כמה שנים פעם אחת ישב הרשע יוהן בחברת ידידיו בבית מרזח ושתה עמם יין נכנס שם רוכל אחד יהודי עני והציע את מרכולתו למכור להם ראה הוא יוהן הרשע כי הוא יחף בלי נעליים קרא לו גש הלא ובוא אצלי היהודי ניגש אליו ראה לו את הסחורה ענה לו בזעם אני לא קונה ממך כלום רק אני אלמד אותך לקח ושים לב כי מי שיושב על הכיסא הוא מלך ומי שיש לו נעליים ברגליו הוא בן אדם אבל מישהו יחף הוא מזוהם חרל יהודי מאוד ונשפך דמו מבושה תכף ענה לו אדוני היקר אתה אמרת לי שלושה גם אני אלמד אותך פרק בשלושה והם זקן אישה ובנים כי זקן זקן סליחה לא זקן זה הדרת פנים אישה הם חייו של אדם בנים הם פאר לאדם בעתידו והנה אתה חסר מכולם וכי אדם אתה אז כל הנוכחים פרצו בשחוק גדול הרוכל אסף מהר את סחורתו ונעלה מן העין וימלא יהן חמה והחליט בליבו לנקום נקמתו מהיהודים כולם ובדיחה היהודי עשתה כנפיים פשתה בכור ח קושטה ונאו כולם את יוהן המן השני והיה ללעג וקלס לכל מוצאו חשב יוהן בליבו איך יעשה רעת היהודים מיום ליום אבל הקיסר היה איש טוב איך קראו לו אה גריל בזיל בזיל אבל כסר היה איש טוב בלי אפליה דתית או גזענית והיה רודף צדקה וחסד אבל למזלו של יוהן אסר בלילה אחד נשרפו מאות בתי כושת עיר בשריפת בזק כשכל בני אדם כולם שקועים בשינה עמוקה הקיפו לעבות את כל העיר ונשרפו הרבה בני אדם חיים הבתים נהפכו לעי עפר ואפר גם ביתו שרבנו גרשום בתוכם וניצול ובשתי נשיו רק הציל את ספריו וחפצי הזבה שלו ונמלט למקום בטוח השאיר את נשיו שם אצל מכירו ורץ להציל את חמיו מנחם אך מצאו הרוג ביד גנבים ששללו גם את כל אשר לא ומלית לא בכתה את אביה רק על הרכוש של אביה גה מאוד ומתוצרת המחרידה אלפי משפחות התגולל ברחובות קרייה הזוהמה ו לכלוך מלות הרחובות ומזה פרצה בר מינן מגפה נוראה חיש מהר שפיל חללים רבים בכל העיר בתי החולים עלו עד אפס מקום רבנו גרשום איבד את מרבית רכושו ואז פנה לו למקצוע אחר שלמד בבב רבתי חוכמת הרפואה ועתה הנה לקח את את עצמו לזה ועליו להושיט את מלא עזרתו לנפגעי המגפה יומם ולילה היה מחזר על בתי חולים מטפל בהם במרץ גדול בכל מיני תרופות שהוא הכין במו ידיו ועליו בידו שרבנו גרשום להציל מאות אנשים ממוות בטוח כ הרמבם בשעתו והנה גם בזה יצא לרבנו גרשו מוניטין ושם גדול בזה בכל העיר קושטה בתור רופה מומחה המונים נהרו אליו להתרפות קיבלם בסבר פנים יפות והצליח מאוד והשר יוהן מצא לו פה טוענה על היהודים שהם הבעירו את העיר בתבערה כדי לנקום בהם והתחיל לעשות עלילות ברשע והקים את כל הנוצרים הנפגעים בשריפה וצעקו לפני הקיסר המלך המלך בזיל בזיל לענוש את היהודי סוף סוף הצליח יוהן לשכנע את המלך וגם הכומר הצוררים היו בעזרו והוציאו מיד פקודת גירוש ליהודים ויצא הצב שבתוך שלושה חודשים חייבים לעזוב את המדינה אך ורק יהודים אשר ימירו את דתם ישארו במקומם היהודים המסכנים תאספו בתי כנסיות כל העיר מקצה אנשים ונשים ב וצועקים בבכיה וסליחות לפני השם מכירות ליבם יען כי אין מדינה אחרת שתקבל לכן ילכו כי טוב מותם מחיים לאן ילכו כי טוב מותם מחיים לא דבר הו איך יעזבו את בתיהם ת כל רכושם כי לא דבר כולו דבר קל הוא לעזוב את הכל ואז בכל רחבי יבון וקוש הכריזו יהודים על ימי צום ותפילה וסליחות ותחנונים לפני ש כן מרומים שיבטל את הגזירה הקשה הזאת מעליהם וכך המשיכו כמה ימים ורבנו גרשום היה עמם בצרתם אפילו שהוא היה פטור מגזרת הגירוש שלא פגעה בו כי רופא חינם היה לכל נתין בלי הפרש והנה לו בעצמו היו שתי דרכים או ללכת לעיר מולדתו או אצל חמים עם כל זאת השתתף בצערם הגדול של האחים יהודי קושטה אבל תרם מכה כבר ציץ רפואה פרח כי בת אחים של הקיסר המלך בזיל היפה מאוד ושמה תאודורה בתו של קונסטנטין אחיו של הקיסר ואוהבה כנפשו וכבת ענו נהית חולה אחרי הפרסום של גירוש היהודים ובזמן מועד פתאום שקעה בחול ירע בר מינן שוכבת במיטה כל רופאי אליל מומחים נעשו והמלך בזיל לא ידע נפשו מרוב צער ויגון וכבר ראה את פניה כפני המת ונת יאשו מחיה אמרנו שהמלך בזיל לא ידע את נפשו מרוב צער ויגון וכבר ראה את פניה לפני המת ונת יאשו מחייה המלך לקח לו מטפחת וילט את פניו ובוכה בשתי עיניו וכל אנשי החצר הלכו כדור אנית בראותם את המלך בוכה בינתיים זמן הגירוש מתקרב היהודים שלחו משלחות כדי לבטל את הגזירה אצל המלך ואצל השר יוהן אבל הכל לשב כי המלך עמד תחת השפעת הכמרים הרעים והיה אנוס ומוכרח קים דברו ועת פשה כל תקוה יהודים רק לשים לדרך פעמיהם נעים ונדים וה כשמו רבנו גרשום כי הנסיכה היפה תאודורה היא חולה וכמעט היא גוססת גמר עומר להושיט עזרה רפואית ואם יצליח תצמח מזה רווח והצלה ליהודי אבל דעקה כי לא יכול להציע עזרתו למלך מבלי לקרות לו תכף נזכר את ידידו התקווה הקרוב למלכות שמו רומן שמכר לו פעם גביע כסף ומאז היה לו ידיד נאמן והוא רומן חשוב מאוד בעיני המלך התקשר איתו להודיעו בהקדם האפשרי ורומן הלך אצל המלך והגיד לו מצאתי רופא לרפות את הנשיכה היקרה גר פה רבנו גרשום הרופא ילי צרפת מוכשר וחרוץ ביותר כולם משוחים אותו ועולה על כל הרופאים ביוון בעת המגפה טיפל בחולים ולא מת אחד מהם ופה היה יושב יון הצורר גם הוא העיד על רבנו גרשום שהוא מלומד גדול שאין כמוהו אבל הוא יהודי אני מכירו הוא רופא אומן אבל הוא בכור שטן וקוסם וכשב ואני מזהיר את המלך לבל לקשור וייתן יד לאדם שיש לו קשרים עם השטן אמר עליו שהוא פלוני פלוני ענה לו רומן יסלח לי השר כי זה שאמר רת לא נכון על רבנו גרשום כי איש מדעו ודגול שאיין כמוהו ואינו מכשב אלא חכם מופלא נענה המלך ואמר לרומן מהר ואביהו פה כחץ מקשת מאר רומן הביא את רבנו גרשום שעמד והשתחוו למלך לא על ברכו כי אסור יהודים לכרוע ענה לו המלך ולמה לא קרעת על ברכיים לפני השיב רבנו גרשום כי יהודים קורעים רק לפני השם אלוקים ועם כל זה יאמין לי מלכי הרם כי היהודים נאמנים לך מכל האומות ויודעים אנו חובותינו כלפיך כי מלך טוב ישר אדוני המלך ואני גרשון בן יהודה עומד בחור רגע לשרתך ואני מעיר מץ ולמדתי בעיר בבל רבתי וש חזרתי למולדתי עברתי דרך ארצך וראיתי את העיר המהוללה הזאת והוקסמתי למראה יופיה בהדרה של העיר ושמעתי כי מלך ישר אתה ורודף שלום וכל נתיני חיים יחד תחת חסותך בלי שום אפליה לכן החלטתי להשתקע כאן ומקצוע שלמדתי בבבל היה רפואה מעשבים אבל גם הייתי צורף וזה היה יותר קל לי כדי לא לבטל מלימודי אבל כשראיתי ש שפרצה המגפה פה עסקתי ברפואות למען החולים האומללים ובעזרת האל עלה בידי והצלתי מאות אנשים שאל אותו המלך האם אינך משתמש בכשפים ודע לך אם לא תרפא את הנסיכה אז בין מוות אתה שמעתם על מלך ישר ורחום וחנן ולעומת זאת אם תרפא אותה אגמו לך שכר כייד מלך הטובה וההרחבה השיב רבנו גרשום על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון אמר לו חס וחלילה כתוב בתורתנו מכשפה לו את החיה נך בקי בתורה ושנית אני בוטח באל יתברך והוא יורא ני הדרך לרפות הנסיכה אחרת אשלם בחיי היקרים ור לקח את רבנו גרשום נכנס לחדרה של הנסיכה החולה ויאמר הוציאו כל איש מעליי סגר הדלת הבית בפניה והנה היא גוססת ממש אמר רבנו גרשום צריך נס משמיים אחרת תוך יום יומיים תמות ויחד עמה תמות תקוותם של אלפי יהודי יוון האומללים וגם הוא היה נתון בסכנה חמורה מאוד פל מלא קומתו על ברכה ושפך את סיחו לפני שוכן מרום ובדמעות של איש אמר אל אלוקי האלוקים אנה הושיענה כי לא לכבודי אני עושה לא בגלל בצע כסף אלא לכבודך אר אני מוסר עצמי על קדוש שמך הגדול וכאשר עבדתי עבדתי ולמען עמך בית ישראל אש רואים בצער גדול ואתה עשית נס על ידי אליהו וחייה את הנביא וגם בין השונמית על ידי אלישב ו חבקוק הנביא ועצמות היבשות על ידי יחזקל הנביא ולמען תינוקות של בית רבן אל נ רפה נלה ומי שגמר רבנו גרשון תפילתו קם מקרו על ברכה וניגש אל החולה ומה מאוד נשום בנדם כשראה שפניה נשתנו לטובה ופתאום פתחה את עיניה שעה ארוכה עמד רבנו גרשו משתאה ומחריש לנוכח הנס המופלא שנעשה לו כי שורש המחלה כבר עבר והמרה שחורה כבר חלב עבר אז תכף טיפל בה כדי להחזירה לאתנה ונתן לה רפואה ויה רוץ הביתה ויקח חתיכת בשר רוטב רך וטוב מאוד ועשה מרק מטובל בשמים ורפואות שונות חזר על עקבה ו ציחה והגמילה אותה כפיות ושקעה בשינה שעות רבות טיפל בימים מועטים והנה קמה וישבה במיטה מביטה סביבה ואומרת לכן אני נתונה השיב רבנו גרשום בחדריך הנסיכה אמרה לו מי אתה אמר לה רופאך משתדל לחמך בעזרת ההל יתברך תכף הגיש לה מרק בשר גבעה בעצמה את זה שקעה שוב ושינה עמוקה שלח רבנו גרשום והודיע ל המלך כי הנסיחה יצאה מכלל סכנה באה אמה של הנסיכה לבקרה ואביה המלך וירדו דמעות גיל על פניהם נתן שיחה אמא למה את בוכה כי הרי כמה ימים עבודה הייתי מעתה הנה אני רואה ומכירה את כולכם פרצה אמה בבחירה רבנו גרשון ביקש מכולם מיד לעזוב את החדר ובמשך שמונה ימים לו מש ממיטת החולה אפילו רגע אחד ואז יצא לו מוניטין בבית המלך והי ביום התשיעי הודיע לה רבנו גרשום שהיא יכולה לרדת ממיטתה וללכת קצת אנה ונה וגם הרשלה לצאת קצת לטיול קצר בגן המלך המפואר וכאן פגשו אותה הוריה ודודה המלך בזיל ואין מילים לטאר את הפגישה דמעות חמות נשרו מעיני המלך שעה שחיבקת נשיכה אהובה ורבנו גרשום אמר למלך כי היא בריאה וטובה ציווה המלך לרבנו גרשום שיעמוד לפניו ואמר שמח אני על הצלחתך לרפא את הנסיחה ממחלתו לעולם לא אשכח לך דבר זה ועתה ששלם לך בעד עמלך שכר אגון ראוי להתכבד וסך 50 אל זהובים מקופת המלוכה ענה רבנו גרשום אתה הגדלת עליי חסדך מלכי הרם ואגב כידו שת חווייה ושמחתי כעל כל הון יקר אבל הרימות ידי אל השם עושה שמיים הארץ אם הכח מכל אשר לך מלכי היקר ועדי וסדי בשמיים כי לא עשיתי כל זה למען בץ הכסף כי אם רק מתוך אהבה אנושית טהורה אבל רק דבר אחד מבקש מלכי הרחמן לבטל את פקודת הגזירה של הגירוש נגד החי יהודי והיא כחרב חדה על צום כי במה חטאו כדי לחייבם גלות מארצם מולדתם ויודע אני מלכי הנעלה כיתה בעומק הלב מצר על זה להמית אסון על אלפי אנשים חפים מכל פשע אין זאת אלא אנשים חסרי מצפון שונאי ישראל מתוך קנאת דת יתוך מלכי נערץ לכן אבקשך לבטל את הגזירה הרעה הזאת ענה לו המלך איש יקר אתה רבנו גרשום אין כדוגמת והיום אבטל את פקודת הגירוש נגד היהודים וכן עשה הכרוז יצא מעת פני המלך כי הגזרה בטלה מוטלת והיהודים רשאים לשבת להענות מכל זכויות העזרה ואז ענה רבנו גרשון ואמר הריני תורם לקופת המדינה את חמיש אל הזהובים שהבטיח ליוד מלכותו אגב קידה לא היה קץ לאושרו שרבנו גרשום כאשר יצא מעין פני המלך בלבוש מלכות עוד ועדר כמרד בשעתו כי הצליח בכל דרכי וגם היהודים לא ידעו כיצד לגמול חסד וטובה לרבנו גרשום גולם ו מושיעם כי סרו לקבל מהם כל מתנה אפילו פרוטה אחת בכל מקום אשר דבר המלך ודתו מגיע שמחה וששון ליהודים עשו כמו פורים משת יום טוב משלוח מנות ישר ומתות לאביונים כבימי אחשוורוש מלך פרס והי כאשר ראה המן הוא השר יוהן את שמחת היהודים ואת רבנו גרשום תכף נזכר כי מליטא אשת רבנו גרשו היא אהובתו של מיכאל בן אחותו ובערה בו חמתו חרק את שיניו ואמר רבי גרשום ישלם בעד זה מחיר גדול ויקר מאוד השמד השמדנו וירגיש היהודי הזה את נחת זרועי בשעת הכושר רבנו גרשום חזל לביתו יצאו לקראתו שתן עשר ברכה אותו דבורה אשתו ואמרה הי שם השם מבורך שעשה תכנס להיות מלאך מושי על ישראל כשדמעות גיל יולדות בעיניה ו מליטה לא דיברה כלום ועמדה חרש בשתיקה רק אמרה בלחש הפסיד 50 אל זהובים בגלל היהודים בעלי השותה הזה בכעס גדול ממלכה ו מדי יום ביומו רבנו גרשו מבקר את הנסיחה תאודורה וגם נותן לסמ רפואה חזקה ולהחזיר כוחה יום אחד הוא נכנס לחדר הנסיחה מצא שם את המלך המלך קיבלו בשמחה רבה ושאל מרבנו גרשום כמה שאלות מתורת ישראל ואמר לו אמור לי רבי מה תיבו של התלמוד ענה לו רבי גרשום כשעלה משה רבנו על הר סיני נתן לו השם את התורה שבכתב בתורה הזאת נכתבו עיקרי הדת שלנו ואת הביאורים והפירושים מסרו לו בעל פה לפני מותו מסר מושה תורה שבעל פה ליהושע תלמידו הוא מסע לזקנים מהם לנביאים והם סרו לאנשי כנסת הגדולה וכך עברה תורה שבעל פה מדור לדור עד לאחר חורבן הבית השני אולם במשך הזמן חששו חכמי ישראל שמה תשתכח תורה מישראל ישמו חכמים עלו את התורה שבעל פה על הכתב כך נוצרה המשנה והגמרא ברם לא רק הלכות ודינים מכיל התלמוד כי גם אוצר כביר של חוכמות ומדעים שונים כמו חכמת שלמה שהיה בקי בכל מכמני הארץ בכימיה עפרות זהב עפרות אבן ובתלמוד גופו לא נזכר זה על כיסא שלמה אבל כתוב עליו בהרבה ספרים שנתחברו בימי חכמי התלמוד האם אתה יכול להסביר לי אמר המלך מה היה התוכן של כיסא שלמה הנפלא כי טאב אני מאוד לדעת מה היה מבנהו של הכיסא השיב רבנו גרשו זה היה כיסא גדול של שן מחופה כולו בזהב אור שוב באוניות מאופיר בו היו קבועים כל אבני חן לרוב פנינים ומרגליות ססגוניות ביסוד הכיסא ניצבו 12 אריות של זהב וכנגדם 12 נשרים של זהב ושש מעלות בכיסא על המעלה הראשונה זה מדרגה רוצו מצד אחד ארי זהב וכנגדו שור זהב על המעלה השנייה זאב זהב וכנגדו תלה זו על המעלה השלישית נמר זו ונגדו גדי זו על על המעלה הרביעית דוב זהב כנגד צבי זהב על המעלה החמישית נשר זהב כנגד יונת זהב על המעלה השישית נץ זהב כנגד ציפור זהב בעל ראש הכיסא עמדה יונת זהב שהזיקה נץ זהב בפיה ולמעלה מראש הכיסא עמדה מנורת זהב בעלת שבעה קנים ועליה היו חרותים שמות האבות והנביאים אשר היו לפני שלמה המלך משיה שלמה מציג רגלו על המעלה הראשונה מיד הייה השור והארי פושטים ידיהם ונותנים כולם בגע ושאג ואיתם יחד הרים וכולם גם שאר החיות שעל הכיסא כך היה דבר חוזר ונשנה בכל מעלה ומעלה עד שהמלך מגיע אל מושב הכיסא ויושב עליו ואז היה נשר מהמעלה החמישית נותן את הכתר על ראש שלמה ו מתעופף סביבו כל זמן שהיה יושב על הכיסא פלא פלאים קרא המלך לא יאומן כי סופר שיד אדם תהיה מסוגלת ליצור זאת אלא הרוחות וכוחות הטבע הנסתרים ושדים היו שרים אל משמעתו של שלמה והם עזרו בכך השיב רבנו גרשום לא אדוני המלך זה הכל נעשה על טהרת המנגנון והמכוניות שהיו באותו זמן בעלי מדע מופלאים כי מבפנים היה כיסא עשוי כולו מנגנון מסובך של גלגלים קפיצים ומנופים שהיו פועלים בדייקנות גדולה ושהייה המלך שם רגלו על מעלות הכיסא מיד היה המנגנון מתפעל ומניע את כל החיות ומוציאים גם קולות מפיהם ענה המלך האם אתה רבי יכול לתקן כיסא כזה השיב סבורני כי בעזרת האל אני מסוגל ככך אמר המלך אם לא היית עושה לי הפלא הזה כי אז הייתי מטיב לך כיד המלך הנה כסף זהב יש באוצרות רק אם אתה מסכים לקבל ע עצמך זאת ומה שנחוץ לזה יהיה מוכן לך תכף ומיד בלי עיכוב ענה רבנו גרשו אני מסכים אולם עליי להדגיש תחילה לא אוכל לערוב את הפועלים העובדים בזה כי הם יגנבו מן הכסף הזהר ואחר כך תיפול השמה עליי ענה המלך הלך לחשוש לכך ואני לא אטיל בך אפילו צל של חשד מאחל במלאכה תכף למחרת התחילו לבנות בית חרושת וקור גדול גדול בו ואדריכל היה רבנו גרשום וגמרו את הבניין ותכף התחיל בעבודה הגדולה הזאת יומם בלילה שקד עליה הקים סדנה עם כל דפוסים מכשירים עד גמר המלכה בשנה אחת והנה המלך פמליה שלו באו לראות את הכיסא שהכין לו נתפלא מאוד על חוכמת רבנו גרשום כי כיסא הכסף שלא דומה בכל לכיסא זהב של שלמה גם בני הלווייה של המלך צינו פה אחד על חוכמת רבנו גרשום שהוא אומן עולמי הראשון במעלה על חוכמה זאת לא היה קץ לשמחת המלך בזיל והכריז את היום הזה יום יושבו על הכיסא כיום החגיגה בכל רחבי המדינה וערך משתה רבתי זמין את כל שרי ור אוזני ארצות השכנות יבואו ביירות גודל פרתו כמו אחשוורוש רבנו גרשום היה טרוד מאוד ולא שם לב על הפועלים הגונים גושי כסף ושמים בכליהם יען כי המלך עשה הוא יועץ ותמיד עשה עצתו כל זה גרם כאב גדול להמן יוהן צורר היהודים הוא מפחד מאוד היה מרבנו גרשום שגדלו המלך יותר ממנו ושמה יבוא יום שרבנו גרשום תפוס את מקומו לכן התמלא חמה ו פס תחבולות כיצד להפילו והנה נגמרה מלאכת הכיסא המלך בנה לו טרקלין גדול ומפואר למושב הכיסא המתאים לו ועבר הכיסא לטרקלין בפיקוחו של רבנו גרשון אותו היום צבעו מסביב לארמון רבבות אנשים מכל המדינות צרים ושופטי ארץ שבאו לחזות בכיסא הפלאים בשעה הקבועה הסיר רבנו גרשום את הלוט מעל הכיסא ונתגלה לעיני כולם ב כל פארו והדרו כולם פערו עיניהם אל מול הכיסא כי כל החיות והבהמות והעופות שהיו עשויים מכסף טהור ונוצצים כעין נחושת כלל נראו כאילו הם חיים ונושמים ועיניהם עשויים ממרגליות ונוצצים ומרהיב עין ורבנו גרשום הסביר להם הכל שאל המלך אמונ לרבי הנה אמת הנצי על כל ה ואייך היונה תפסה את הנץ בפיה צריך להיות להפך ענה לו רבנו גרשום ואמר זה על פי השגחה העליונה הכל אם ירצה השם יכול חלש לנצח את הגיבור הכי חזק שאם לא כן לא היה העולם יכול להתקיים בעתה הוד מלכותך הו אילנה לעלות על הכיסא ולשבת עליו והי כאשר דרכה כף רגלו של המלך על המעלה הראשונה תכף קם שור הכסף מרבצו וגעה בקול גדול ונשר הכסף לעומתו משיק את כנפיו ונתח הל המלך ונרתע אחורנית בפחד אמר לו המלך רבי עלי אתה תחילה על הכיסא תכף עלה רבנו גרשום על הכיסא בלי שום פחד וירד וכך עלה המלך בלי פחד ישב על הכיסא והנה עלה נשר ממעלה חמישית סם כתר בראשו ועף סביבו ופרצו כולם בתשואות רועות וישמח מלך שמחה גדולה וירד מהכיסא ונפל על צבה רבנו גרשון בנשיקות אהבה לעיני הנוכחים כולם ונתן לו את הטבעת והיהלום שלו ואמר כרגע הזה חוץ מ שכרך ידידי קח לך את טבעתי מי לך לסימן ולות הוקרה כמגן ומחסה בפני כל אויב וצב אשר התנקה להרע לך אם תבוא פעם במצוקה אז לבוא ולהראות לי את הטבעת הזאת כי אז זה כחכם מיד תחת חסותי גן עליך אני ולא יוכלו לך בשום אופן רבנו גרשו מביע תודה למלך חזל לביתו עם טבעת המלך שמח בטוב לב והודה לשם ערב חסדיו שעשה איתו בגלל ישראל עמו ונחלתו ונתן חינו בעיני המלך כל יהודי יוון מהללים אותו והצורה יוהן שנכח בטקס החגיגי הביט וראה כי מזלו ירד מטה ומזלו של רבנו גרשום על מעלה תכף הלך לביתו שלח אחרי בן אחותו מיכאל ואמר לו תגיד לי מה המצב באהבתך לנערה היהודית ענה לו מיכאל מיום צויתני וסרת על עבדך להפגש אתה לא ראיתי עוד והיא נישאה לרבנו גרשו מלית היפה אז לא הסבתי לדעתה עוד ענה לו הלה נישאה לרבנו גרשום הידוע כן אמר מיכאל אמר לו יוהן אתה יכול לעזור לי בזה כי אני היום עומד לרדת מגדולת כי המלך הגדיל עליי את רבנו גרשום שנשא חן בעיני המלך וניסו על כל השרים ועבדי לכן בני ידידי לך וחדש את האהבה בינך וובין מליטא ויתכן כי מתוך אהבה חשקה בך יתגלה לנו סודות שבעזרתם נוכל להפיל את היהודי משל אומרים תולעת היא נבראת מאילן בסוף היא מפילה את האילן עליך לבקר אצלה ולעורר בלבה אהבתך כי אנשים דעתן קלה ובנקל אתה יכול להגיד שהמלך ציווה עליך לפקוד על הצבא ולכן לא יכולתי לבקר בדברים כאלה תחרטט אותה באותו יום מיכאל הלך אליה לקח עמו צמיד זהב משובץ ביהלומים באבנים טובות מרגליות מצא אותה לבדה בבית בזרועות פתוחות עמד ליפול על צברה הראה לה את הצמיד הזהב הנוצץ ולכד אותה במלכוד מלכודת ואמר לה מצטער הייתי בשדה הקרב בפקודת המלך ושלחתי לך אהובתי כמה מכתבים לא הגיעו לידך כמובן שהיא ענתה ללא ראיתי מכתב אחד אבל הוא ענה לה כך שומרים ממונים והולכים נישאים לאיש אחר הלכת ונישאת ליהודי מזוהם מה אתה אם תעזבי את בעלך אני אקח אותך לאישה ו בידת הצמיד והבטיח לה אל לירות זהב והיא נפלה כפרי בשל לתוך ידה אך ורק אמרה לו מהר תסתלק מפה כי עכשיו תבוא דבורה צרתי ונהיה ללעג וכנס ענה לה גם יש לו אישה אחרת לרבנו גרשון אוי ואבוי מה עשית מליטה יפה תהי בשלום ולהתראות איתי במלון פלוני בשעה פלונית כן הי ענתה לו בסדר הכל וכ חץ מן הקשת נעלם השטן מיכאל מליטה החביא את הצמיד אצלה מאותו יום היייתה נפגשת עם הרשע מיכאל בסתר ואיש לא ידע מזה כלום והקשר היה אמיץ מאוד ועתי הנה המלך רוצה לשלם שכרו של רבנו גרשום על הכיסא הנפלא וגם שריפה את הנסיחה ויאסוף את כל השרים וגם את הכומר הגדול בתוכם ואמר להם אתם תחליטו על זה כדי לתת את שכרו ד המלך כי כולכם יודעים להערך את האיש הגדול הזה שהציל את בת אחי הנסיחה וגם עשה את הכיסא הכל בחכמה ומה מאוד הייתי שמח או יכולתי לעשות איתו אותה טובה שעשה פרעה עם יוסף העברי במצרים אז קמה בישוף הכומר ואמר הוד מלכותו גם אני מעריך את רבנו גרשון שאין חכם כמו בכל מלכות יוון נבול נחש אבל מה דתו היהודית היא מונעת כבוד רק אם ימיר דתו דתנו אז ה מגיע לו יותר ויותר ממה שאנו מערכים ענה המלך האם רבנו גרשום יסכים לזה יען כי אין אונס פה באותו רגע נכנס רבנו גרשום ואמר לו המלך דברי הבי שוף האם ימיר דתו נעשה אותו לראש כל השרים וזה הדבר הכי מתאים לרבי ופני רבנו גרשום חברו לכי ה נעליו רב החסד יסלח לי חס לי וחלילה לעשות זאת בגלל גדולה ומעלה הרמה כדאי לי שאני רופא ואני שבע רצון בזה ולא אפגד באמונת אבותיי אדוני המלך לא אוכל לצייד לך בדבר הזה ויחר אף המלך וציווה לרבנו גרשום לצאת לחדר המתנה תומה השפה שחורה ענה המלך כן רבותיי דרך יחידה להעניק לו סכום כסף הגו מסוים אבקשכם בזה קפץ עכשיו השר יוהן כי ידע שיש חרון אף למלך הרבנו גרשום אמר עוד מלכותו גם אני אומר שרבי גרשום ראוי למענק של סכום כסף גדול אבל מי יודע כמה ליטראות של כסף נשארו ב ידו מן האוצר כשהוא עשה את כיסא המלך עכשיו נשקול את הכיסא ואז נדע את הדבר אם לא קיבל יותר משכרו ענה אבי שוף כן הדבר יען כיהודים אוהבי בצע וגנבים השיב המלך זה לא ייתכן אני מכיר את רבנו גרשום הוא לא ישלח ידו ברכו זר בהוכחה זה ה50 אל זהובים שהוא הקדיש אותם לאוצר אז איך יחזור ויגנוב מן האוצר עוד פעם אבל טוב מאוד נ נשקול את הכיסא ונדע כמה כסף לקח מ האוצר הנה שר האוצר מר לפיד יודע כמה שנתן לו אבל לשקול את הכיסא הענק הזה מי יוכל לפרק אותו ולשבור אותו לשברים איך מעלים אותו על משקל אמר המלך מי יודע יותר מרבי גרשון איך לשקול את הכיסא אז קרא המלך לרבנו גרשון תכף נכנס ואמר המלך שמע נ רבי כי הול עליך חשד שקיבלת כסף יותר גדול מאשר הכיסא ועכשיו דע לך ש אני לא חושד בך אבל צריך לטאר את עצמך מן החשד האם תוכל להגיד לי איך נשקול את הכיסא מבלי לשבור ענה לו או אדוני המ ך בכי לא ודעתי לך מראש את זה כי אני לא יכול להיות ערב לפועלים אשר על ידי הנה בי נשבעתי כי לא לקחתי מן הכסף אפילו כחודו של מחת חוץ מזה הכסף עבר בקורי תוך ועבר עיבוד בוודאי שחסר במשקל ענה בישוף לא תוכל לקבל זכרך עד אם השכלות את הכיסא ואז תקבל פה אחד הסכימו כולם ענה המלך עוד פעם נו רבי יגיד לי איך נשקול את הכיסא ענה לו רבנו גרשום אני לא יודע איך לשקול את הכיסא עוד מלכותו ניצוץ של כעס דלג בעיני המלך וגזר עומר תכף להגיד לנו איך לשקול את הכיסא ענה רבנו גרשו איש לא יכול בעולם לצוות לי ולומר דבר שלא ידעתי ולא אגיד ענה אני מעיז אני אומר שאתה מעיז למרוד בי דע לך אם לא ישקלו את הכיסא היא סליחה אם ישקלו את הכיסא ונמצא חסר נדון אותך למוות זהו הדבר האחרון וראשה היתה ללכת ייצאו כולם רבנו גרשום בא הביתה רצוץ באין עונים למחרת באו אומנים מכל הצדדים לשקול את הכיסא ולא יכולו לתקן אוזניים ענ ר מבלי ל שוברו חלפו שבועות חודשים התייאשו ועזבו הכל מה נשיכת תאודורה חיקתה עד גמר האסיפה עד בו דודה נכנסה אליו ידעה את כל ש נעשה באסיפה ואמרה לו דודי זו הכרת התודה של המלך כלפי אדם שכו הפלי והגדיל לעשות למענו אדם מסור ונאמן עשה ימים כלילות ליד מיטתי בחולי והצילני ממוות בטוח בשנים עבד בכסא הכבוד הנפלא ואתה שם עליו עניבות חנק על צוו וחרב חדה בחזהו אוי ואבוי לעולם מושחט כזה אמות נה ולא אראה בעיני את התובה הזאת בעולם הזה אמר להמלך הרגעי בתי היקרה ברגע האחרון אקח אותו תחת חסותי כי כבר נתתי לו הוד וסימן כבוד את טבעתי אך ורק ייראה לי את הטבעת ודי מספיק כדי שהגן עלי מכל סכנה שהיא ואני עומד על צידו תעמיד ומאמין לו ובזה נרגע נשיכה לחלוטין ושתק סנ ודבורה אשת רבנו גרשו וגם מליטה ה מכריתה שמעו את כל השר נעשה כי רבנו גרשום סיפר להם את הכל אז דבורה נזדעזע בכל גופה ואילו מליטה חרה כי בעלה שותה הפסיד את כל הכבוד בגלל הדת שהוא לא רצה להמיר את דתו ואז הוא יהמ על כולם ואז היא תתעשר מלמלה דברים באומרה עד מתי אני אהיה קשורה באדם הזה כמה טוב לי ללכת למאהב מיכאל אהוב ליבי ונגמור בזה והיא מדברת על לבה וקולה לא ישמע וה צורר יוהן ידע כי מלך נתן לו לרבנו גרשום את טבעתו להצילו מן הסכנה גם אם ימצא חייו מיתה ויראה למלך את הטבעת די להיפטר ויזכה בחנינה לכן חשב איך יוציא את הטבעת מידו קרא מיכאל קרא למיכאל ואמר לו האם אתה יכול להשיג לי את הטבעת אז יבוא היהודי הזה על קיצו מיכאל אמר בנקל הוציא את הטבעת תוך זמן קצר כי מלית אוהבת אותי כנפש רץ הרשע נפגש איתה במלון דיבר עמה קודם על הנישואים של שניהם ואז ענתה לו האם אתה חושב אהובי שאני יכולה פעם משתחרר מבעלי השנוי ולנסה לך נלה מיכאל זה קרוב מאוד כי בעלך נידון למוות כבר הוא עולה לגרדום ואת תהי בת חורים אבל רק דבר אחד מעכב שנתחתן אם את יכולה לגנוב ממנו את הטבעת של המלך גמרנו איתו את יכולה לעשות זאת ואני מחכה לזה אמרה לו כן למחורת בבוקר השקם הלך רבנו גרשום לעשות טבילה ולקח את הטבעת מידו כי כן הדן סו לעשות א סליחה הלך לעשות נטילה לקח את הטבעת מידו כי כן הדין ואסור לעשות נטילה עם הטבעת ושכח אותה על ההצבה שם ולא לכחה נפלה טבעת ביד מליטה במעשה שטן הצליח ומסרה את הטבעת באותו יום למיכאל בערב והנה נזכר רבנו גרשום כי הטבעת איננה חיפש ונעלמה ולהתייאש מלמצוא אותה קרע צנח רבנו גרשום על הכיסא וגעה בבכי מר מאוד כי ידע מהצפוי לו ואחריתו מרע מאוד התחילו להתקוטט בצעקות מליטא ודבורה כי חשדו את מליטא בזה אבל ללא הועיל כי הטבעת כבר ביד הצורב סוף כל סוף דבורה שתקה ואמרה אני השם בזה שאמרתי לבעלי לקחתה ו אישה סוררת ובוגדת כבר הרגשתי פה מה קרה הרחם השם אמר דורה אבל אתה כל מגמתי זה להגן על בעלי מכל צרה וסכנה ואני אחקור והג סודותיה של הפושעת הזאת בכל מחיר ולשכות עליה כלל והטבעת של המלך כבר היא אצל הצורר יון שלקח ממיכאל ו אבל המומחה שבא מהטונה שמו בזיליקוס התייאש ולא ידע איך השכלות את הכיסא והלך פחה נפש ועלה חרס בידו ין תוער ממנו אמר יון הרשע הסוד הזה יפטר גם כן רק על ידי רבנו גרשו תכף קרה עוד פעם בן אחותו מיכאל אמר לו מהר לך אל מלית הידועה להוציא את הסוד מבעלה בכל מחיר ולהגיד לנו הלך מיכאל והודיע למלית אהובתו ר בידה טבעת אחת טובה של יהלום ואמר לו זו המתנה של השר הגדול יוען דודי ויהיה אסיר טודה אם תוציא את הסוד מבעלך איך לשכול את הכיסא ותהי מאושרת הבטיחה לו בלילה ההוא ישבה מליטה היפה והראתה פנים טובים לבעלה וחיבקה אותו ועז פניה ותאמר לו תראה כמה אני אוהבת אותך ואיך אתה לא אוהב אותי ואני תומה ואני אב אם ועיני עליך תלויות איך אתה לא מגרש את דבורה זאת ב אז אני בורחת לי מפניה כגר שפחת צרת ענה לה רבנו גרשו מליטה למה בכס על דבורה לא תמיד מליצה בעדך אצלי ומלית גועה בבכי לעיני בעלה ואמרה אין זאת אלא קשרתם עליי אתה ודבורה ולכן או אני או היא תהיה בבית לצת רבנו גרשו מדברים כאלה ענה לרבנו לרשום מליטא יקירתי את זאת אל תדרשי מאיתי כי את דבורה לא אגרש כי הי אשתי הראשונה שסבלה איתי בכל ימי חיי ואת זאת תעזבי בצד אז אמרה לו טוב טוב הדבר בעלי היקר אני אשמע בקולך ולא לגרש את דבורה אבל איך אני אדע אם אתה אוהב אותי ואהבה שלך כנה אם אתה אוהב אותי כ גופך אני יודעת את זאת והביטה בעלה בדברי פיוס ואהבה ובצחוק ואמרה אם ידעת אם ידעת ה בעלי היקר כי בעל המדע שבא מהטונה לא ידע איך לשקול את הכיסא מבלי לשובו אמר לה רבנו גרשום מקודם היו חכמים באתונה אבל אתה לא תה מלית ואתה בעלי היקר יודע איך לשקול את הכיסא במאזניים האלה ענה לה בעלה אוזניים בשביל מה לא צריך אפשר לשקול את הכיסא בלי מוזנים בקל יכול להיות ישימו את הכיסא באוניה גדולה וייראו את ה סימן בדופן האוניה עד איפה עלו המים ואז יורידו את הכיסא מהאוניה וימלאו את האוניה בחצץ עד מקום הסימן ההוא של הכיסא כשהיה באוניה אז ישקלו את החצץ וידעו את תוכנו של הכיסא ומשקלו אבל מליטה יקירתי תיזהרי לו לגלות את הסוד הזה לשום אדם ושמרי יצב על לשונך כי חיי תלויים בסוד הזה ענתה לו חס וח לה כי חייך יקרים עליי מחיי אני ורבנו גרשום לפי טומו הלך הלך איתה באמונה ולא ידע כי בנפשו בבוקר השקם הלכה למקום הידוע וגילתה את הסוד לאהובה והוא נשק לה בנשיקות חמות ואמר לה תכיני את עצמך כי קרוב יום חתונתנו וואי וואי וואי ובעלך כבר הולך לטליה עברו שלושה ימים לאחר שגינה רבנו גרשו מצות שקילת הכסא למלית באופ פתאום שוטרים מזויינים לביתו כפתו אותו באזיקים ישר לבית הסוער הוא עמד בפני הדיין לפני השופט אשר יוהן יושב בראש ענה בגאווה ובבוז יוהן הצורר ואמר העזנו ו שמע גרשום חשוד אתה בשלוש וחצי כיכר כסף יותר ממשקל הכיסא שגנבת מן האוצר ועוד הוספת חט על פשע בזה שיצרת לפני המלך כי אינך יודע כיצד לשקול את הכיסא בו בזמן שידעת זת ו שיקרת למלך וחייבת את ראשך למלך ונעלה אותך לגרדום יען כי כל זה גילית לאשתך ולא למלך ועשינו כחכמתך אשר אמרת ועתה אין לך מה לדבר רק תגיד לי אם אתה מודה באשמה או לא אענה רבנו גרשום לא כי חף אני מפשע ולא מודה באשמה תכף בא מיכאל ולחש לרבנו גל שון וזנו ואמר הנה מלית אשתך היא אוהבת אותי כנפשך והיא גילתה לי את הסוד עד לזה איפה נעלמה הטבעת שלך הלוי בידי מאהובי מלית קודם שתנסה לך כבר ידעתי האני נו מה תאמר עכשיו רבנו גרשו מתעלף צנח בינוני גונו אחר געים ספורים קם אז שאל אותו יוהן פעם נוספת אתה מודה באשמה או לא ענה לו לא כי חף אני האשמה היא על הפועלים ולא אני השם בזה אמר לו הצורר יון ולמה לא אמרת למלך כיצד לשכול את הכיסא אנה רבנו גרשום את זה לא רציתי לגלות אז אמר יוהן הכן ודע דבר כי גנב אתה חרץ משפטו בתליה על הגרדום ככל הגנבים וגם השופטים אשרו את הפסק ורבנו גרשו מוחזר כפות לכלו בא יון לפני המלך כדי להחתימו על פסק הדין אבל המלך נחה את זה ואמר מוות כזה לא מגיע לרבנו גרשום אנחנו יכולים רק לדון אותו כפושע מדיני ופי שעה יהיה בבית הכלא עד שב עשו מתאים כי בליבו של המלך חשב שיבוא רבנו גרשום להראות למלך את הטבעת ואז יגמר הכל והמלך לא ידע שנגנבה הטבעת בת רבנו גרשו וין הרשע הבין רוחו של המלך ומה ה חושב אז ענ אמר לו עוד מלכותו לשו מקווה טבעת איננה בידו אין זה אלא כי מכרה כי מה ערך יש בעיני יהודי למתנת המלך האם געת על הכיסא המפר שעשה לך היהודי הזה וכי הוא לא יעשה כיסא למלכים אחרים כמוך כל זמן שהוא חי וכי מה אין היהודי עושה בשביל בצע כסף לכן אני אומר לך טובת המלך מהר תמנה שלא יעשה עוד כיסא כזה למלך אחר הדברים האלה השפיעו על המלך אמרת צודק יוהן ואוי לאותה שעה ימות היהודי ואיתו יחד תרד אומנותו על כבר מיד חטם המלך על פסק דין מו רבנו גרשום היה מוטל במרתף חשוך ידיו ורגליו תונות בשל שלות ברזל עוה מוטל על גבי מצע קש נאנח רבנו גרשום ואמר אה לא הייתי יכול להודיע למלך שהטבעת נגנבה ממני איך האמנתי באישה סוררת וגיליתי לשרוד ועברתי על דברי חכמים א למה דבורה אשתי הציעה לי ליסא אישה רורה כזאת הוא מדבר על ליבו וחושב הנה בא שומר הכלל טעו הסיר ממנו את הסיירה ואמר לו המלך לי דינך כפושע מדיני ועוצרים אותך במגדל העשוי מברזל וגבוה מאוד ובודד במקום שמים ללא לחם ומים עד שחס ושלום תמות בר מנן ודיבר איתו רבנו גרשום לצוות למלך על גניבת המלך ולא הועיד בחצי הלילה בא הכומר הגדול דיבר עם רבנו גרשום להמיר את דתו אז יעשו אותו תחת יואן שר של כל השרים אבל רבנו גרשום נמאס לו בדברו אליו הכומר מהעניין זה ואמר לו כל דברך וצא מפה כי חלילה לי מעשות זאת להמיר חיים של עולם נצחים בחיי שעה אין דברים כאלה תשתוק ותצא מפה הרי אני מוכן מזומן למסור נפשי על קדושת שמו יתברך בכל לבי ומאודי ורוחי ונפשי ולא אשקר באמונתי צא מפה מהר ואל תוסף דבר אלי עוד דבר הזה החיים והמוות ביד השם יתברך ולא בידי בשר ודם כי בידך קיד רוחי פדית אותי אדוני אלמת יצא כומר בפחד נפש דבורה שמעה כי בעלה נידון למיטה אזרה חיל בכל כוחל ציל את בעלה באיזה אופן שהוא בוכה תמיד ואין מנחם לה אבל מליטה לא אכפת לה ולא מרגישה עצמה בזה זה כלל אדרבה עליזה ו מרבל התקשת בכל יום נפל חשד בלב דורה עקבה אחריה לן שהיא נעלמת בלשה אחריה בשבע עיניים ועד מהרה גלת את מקורה ואיפה היא נעלמת באחד המלונות היפים אישה מבלה שעות רבות גבורה הלכה לאותו בית מלון שכשהיא חדה את בעל המלון והוא אמר לה כי מליטה באה בחדר הזה עם קצין צעיר ממשמר המלך עמדה במקום מסטור חיקתה שם ומביטה בעיניים פתוחות בעד חור מעון כנגד וראתה את מליטה על יד השולחן קטן עמוס בקבוק יין עם והנה שם בתך מיכאל ונכנס מי נפלה אליו לביין זרועותיו ויעל זו ימח שמם ואחרי זאת תכלו הכל הוציא מיכאל סך אלף זהובים ונתן למלית ואמר לה יקירתי הנה לך אלו הם מתנת מתנה מאת דודי יוהן והוא בשום אופן לא רוצה שאני אקח אותך לי לאישה ותהי שלום יצא מן החדר והלך ופני מליטא חפו כזר ששד הומן ותכף לקחה את הזהובים והלכה להו בוכה ואומרת למיכאל זוב אדך אליי ובעד כל מה שגיליתי לך את הסודות נבל שכמוך גוע נפש אז ענה לה הרשע ואמר את אישה שמכרה את בעלה לידי אוייביו בסוף היית עושה גם לי את זה ויצא והלך לו הומנית ישבה על הארץ ובכתה ולקחה את הכסף והלכה עליו ואמרה יש עליי הרבה קופצים ולא רק אתה את כל זה ראתה ושמעה דבורה בעד חור המנעול של החדר הסמוך ואז אמרה בכל זה אני אשמה בעד הארורה הזאת ולא יספה עוד לחקור אחריה כי ידעה אותה מה היא מקוה אך ורק למות בעלה אבל דבורה לא נח ולא שבת יום ולילה הולכת לכל מי שיש בידו לא עוזרה כדי להציל את בעלה ממוות לא עזבה לא רב מקומי ולא עשירי יהודים אבל הכל השב ובסוף זכרה את הנשיכה יפה אשר בעלה הציל אותה מב תיאודורה והלכה אלי לארמון השומרים לנולה להכנס אצלה כי ידעו מה היא דורשת ומה מטרתה לכן עמדה בחוץ שעות על שעות על צת נסיכה לטייל ואשפוך את נפשה לפניה אחר שעה יצא כרכרה עם סוסים ונסיכה עברה יש מהר ולא הספיקה לראותה עמדה שם עד שחזרה טיול ובוא הנשיכה להיכנס זרקה עצמה ל רגלי הסוסים כשהיא צועקת הצילי הושיע הנשיכה עזרת אישה אומללה עצרו הסוסים שאלה סליחה מה את רוצה אמרה לו אני אשתו של רבנו גרשום בעלי לנדון למוות עלייך לעזור לי את מוכרחה להצילו ממוות זה השומרים לא ידנו לי להיכנס פנימה והוכרע י לעשות זאת לפניי חיש מר עליל קרקרה אמרה לה נסיכה הביאה דבורה חדרה ושמעה את מר שיחה וכעסה בעיניה ר בוכים ואמרה כי בעלה הוא חף מפשע רק יון ומיכאל ובעזרת האישה בוגדת מליטה גלגלו זאת עד שנידון בעלי למוות במגדל הרעב גמורה נפלה ע רגלי הנסיכה מר לה מאוד הנסיכה מיד עצתה ופנתה לשקת המלך בלי רשות וטפה את הדלת ונכנסה איך שיהיה המלך מרותו כך נפטר ואמר מה זאת כל כך מעיזה תאודורה אמר סליחה כי הדברים נוגעים בהצלת אדם חף מפשע ו ממוות לכן הריני מעיזה לעשות הכל כדי להצילו ממוות וא רבנו גרשום שנידון למות על לא חמס ואני טועה על משפט עוול כזה מידי אנשים ה מתנכלים לו ואתה מלך שטק האם אינך יכול צילו מידם ענה המלך אני הענקתי לו את טבעתי למה לא יבוא עם הטבעת ענת נסיכה ראשית הוא קלו בבית הסיירים דבר שני איך יבוא אצלך דבר שני הטבעת נגנבה ממנו ביד שונאה נפשו ש זמות כל העלילה של גניבות הכסף ואתה ידעת כי הוא נקי מזה המלך קם בחמתו והלך אנה ואנה וקרא לאח משרישה ואמר לך תראה אם רבנו גרשום עדיין בבית הכלא אז תכף להגיש לו מהר חנינה כל זה למען הנסיחה יפה אבל הצורר יון ידע זאת מראש לכן מן עבי את רבנו גרשון מגדל הרעב עד אז ומהר חזר השליש והודיע כי כבר רבנו גרשו מועבר למגדל הרעב וגם המלך על פי חוקי המדינה לא יכול להוציאו משם נסתמו כל הדרכים הנסיכה חזרה בבכי ו מצטמקת לה ו מתחלחלת והחזירה לדבורה בשורת האמים דבורה הלכה משם למגדל הרעב כדי למות יחד עם בעלה למה לי עוד חיים אחרי שהבעל היקר הגיע לזה הגיע תחת הקיר הגבוה של המגדל האטום וסתום באין דלת ואין מפתח ושכבה שם עד גובע ברעב ורבנו גרשום מבפנים אשתו דברה מבחוץ צוחקים לשם בתפילה ובתחנונים ובטוחים ד שם מרחם רובים כי לא יעזוב ואת חסידיו לעולם המגדל הגבוה היה עשוי מברזל עווה מאוד ואיין שום ברירה אחרת אל חסדי השם עלה רעיון לרבנו גרשום שיקום יחפש מפלט זכר פעם מעשה של מי זה שעשה את המגדל הזה כעבור זמן מהמעשה שהוא בנה את המגדל חרף המלך בו ויאשרו בו במגדל הזה שעשה כדי שלא יעשה כמוהו למ אחר אבל ויה אחרי כן באו להוציאו לקברו אחר מותו ולא מצאו שמץ ממנו אז ידעו שהוא נמלט בחיים מן המקום כי הוא חשב מראש ועשה לו מקום להימלט ממנו כמו דלת סתר או חלון סתרים כדי שהוא יוכל לברוח כי הוא ידע שהמלך יחסל אותו לאחר זאת כדי שלא יעשה לאחרים מיד כם רבנו גרשו מחפש הדקת מלמטה עד למעלה חפש מחופה ס ולא מצא כלום ישב על הארץ ומסר את רוחו ונפשו בידי שמיים הרים עליו פתאום וראה מפתח לוד ומוסתר בין סריגי הברזל בקיר המגדל לקח וניקה אותו קצת והקדוש ברוך הוא את עיניו וראה נקב בקיר הברזל הצליח לפתוח חלון סתרים לכן נודע הכל דרך החלון הזה נשתחרר הבונה שבנה את המגדל פתח רבנו גרשום את החלון והרים עיניו וראה לפניו מדבר שמם ואמר אשה עיני א אן יבוא עזרי עזרי מעם הד פתאום שמע כל מדבר ואומר גרשום גרשום בעלי היקר ותך חי הכיר את קורה של דבורה אשתו פרץ בבכי ואמר דבורה אני פה ודאי נס משמיים מערי דבורה להצילני ממוות ענתה לו דבורה באתי למות יחד איתך אנה לו לא לא דבורה לא נמות בעזרת השם כי נחייה אני ואת ונספר מעשיה שבעי דבורה היטב רוצי מהר העיירה והביא לי איתך כמה פקעיות של חוטים חזקים וגם חוטי משי דקים בחוטי פשתן יותר עבים וחבלים חזקים בנוסף על זה תביאי מעט חמאה ותביאי תולעת עץ חפשי איזה עץ רכוב ובקלות תמציא את זה מהר ואביא אלי ואל תחריב חץ מקשת ך דבורו אחרי שעה קלה יד את כל הדרוש ואמר לה כך חתי יקירתי באשפה שמסביב למגדל תמצאי איזה מקק חי לאחר מכן מרחי את תולעת העץ עם חמאה תולעת העץ תהיה עם חמאה כשרי אל תולעת את חוט המשי דק וארוך תדביקי את התולעת עץ על קיר המגדל כך שהתולעים תזחל כלפי מעלה אליי יבוא בכיוון אל החלון ויעלה אלי את חוט המשי בת המקק תשימי בעקבות תולעת העץ כי כל זמן שתראה תולעת העץ את האויב המקק דולק אחריה כדי לטעום את החמאה על גופה אז היא תרוץ ישר אליי לחלון בלי ללכת אנה ואנה יען כי חמאה מאכל תאווה למקקים דמורה מלאה בדיוק תורות הבעל והנה כן היה תולעת העץ עלתה ישר כי ראתה את המקק רודף אחריה לאכול ממסרה ונה תרועת גיל פרצה פי דבורה כשראתה שהתולעים עלתה על החלון עם חוט משי ורבנו גרשום תפס את החוט בידו ואמר לדבורה יהי שם השם מבורך שברא תולעים ומקקים לשמשני עכשיו מהרי ותכשירי בזה חוט פשתן אז עכשיו הוא מושך את חוט הפשתן עם חוט המשי וכן הלא עכשיו תקשרי בזה בפשתן חבלים ותכשירי בזה סל עם אוכל כי מאוד רע אני ועד מהרה עלה רבנו גרשום את הכל עם מאכל ומשקה ואכל לשבעה אז אמר לה דבורי קרתי לכי לשכב במנוחה בבית עד למחר ובואי אליי ואני פה בלילה אתקן סולם של חבלים אשר בידי ואז תוכלי לעלות בסולם אליי זה החווים שהביע הו מלאד שמחה וגיל חזרת דבורה לתה אולם למנית לא סיפרה דבר מכל שנעשה ל מחרת חזרת דבורה עם עוד חונים עבותות ורבנו גרשם תיקן מכל אל סולם ושל של למטה והסולם מוצב ארצה ודבורה עלתה חיש מר על בעלה ושניהם נתנו עוד ל השם יתברך על נשה גדול הזה אז סיפרה דברה על בעלה את כל מעשה של מליטה וחרה לו מאוד ואמר היא חייבת מיתה בגלל זה שאמרו רבותינו ך בא להורגך שכם להורגו וברור לי הדבר כי לא נוכל להמלט מהמדינה זאת וללכת אלא בחבה ובכן כל עוד מליטה היא בחיים לא נוכל לעשות דבר הבריחה ועוד דבר כל זמן שהיא לא תדע מזה כלום אז היא הולכת ונושאת לאיש אחר והיא אשת איש וזה עוון גדול בגילוי העריות ולכן אין לי ברירה ואין לה ברירה אחרת אלא קבר ואסור לרחם עליה ואין אדם דר עם נחש בכפיפה אחת היא חפרה ליבור ובואי תיפול ובכן שמעיין הדבור תוכנית כי עד לשעת הבריחה מאיסטנבול מקושת ישא פה במגדל כי כאן בטוח לי מכל המקומות ת לכי תכף בחשי להשיג לנו שני מקומות באוניה מפליגה לאיטליה אול צרפת אחרי זאת תביא לי בגדי אישה על מנת שתחפש בהם אשה ככה אוכל לעזוב את המדינה באותו לילה שאנחנו עוזבים את המקום הזה אז תגלי למלית את הסוד ש עודני חי וקיים במגדל הרעב כי הקדוש ברוך הוא מפרנס אותי על ידי עורבים כאליהו בלחם ומים מיד היא תבוא פה בחשק גדול כדי לראות במו עיני את הפלא הגדול זאת תהיה דרכה אחרונה עלי אדמות היא תישאר פה במגדל הזה עד אשר תחזיר נשמתה חוטט לבורה אז הלכה דבורה ועשתה את כל אשר ציבה לבעלה כדי להפליק בעוד שלושה ימים לונציה וגם העבירה שם את כל המלתחות והחפצים חרי הזאת פנתה דבורה למלית ואמרה לה מליטא מכריתה דבר סתר לי עלייך ואני מגלה לך את הסוד שבעליו גרשום עודנו חי מלכי שמיים מביאים לו לחם על ידי עורבים כליו הנבי ואם את לא מאמינה לי בואי תראי את זה במו עיניך אבל בתנאי שלא יוודע דבר כלל מלית אברה רוצה אני בכל לבי והלכו יחד תכף עלו בסולם אחת אחרי השנייה וראתה מליטה את בעלה בחיים אבל תכף סגרו את החלון וענה רבנו גרשון ואמר מליטא מי הגיד וגילה לאויבי את סוד משקל הכיסא מי נתן לו את הטבעת המלך ואת הקצין הצעיר מיכאל את לא מכירה עכשיו הגיעה שעתך למות פה ואני ודבורה נלך לנו תקבעי ברעב פה מהי כשמוע מלית את הדברים תכף קפצה על החלון לרדת למט בסולם ופרצה בצחוק כאחלי כי אני נמלטת ואתם שניכם תישארו פה למות והי בהצגה רגלה בסולם במהירות נפלה למטה ומתה על המקום וכל נהי בקעת חשקת הלילה כי נשמטו רגליים סולם הרצה ורבנו גרשו במור מהרו לרדת דרך החלון וראו שהיא מתבוססת בדמיה בלי רוח יים אמר רבנו גרשום כי משפט אלוקים פגע בה זלגו עיניו דמעות ובכה על מליטה אז הפה אז מהר חפרו לגומה קברו אותה שם כי קנתה מקומה שם נוחי בשלום על משכבך מליטא עם התולעים שהיו באפרסק של הרב אמר רבנו גרשום ותהנה מיתתך כפרתך וישר הלכו לאוניה ונסעו משם בשלום והגיעו לונציה באיטליה ושם ברך הגומל בתוך קל ועדה גדולה של חכמים לסופרים על אשר הצילו השמו בטוח משם למגנא אל בית רבי לאון חמים ובמעט הזמן נפטר חמים ואז עלה על כס רבנות שם תחתיו ונהרו אליו כל ישראל כי שמו יצא לתהילה בכל הארץ ודבורה אשתו פתח השם את רחמה ילדה לו כמה בנים בזה אחר זה אחרי ימים מספר הלכו בקושטא למגדל כדי להוציא את גופת רבנו גרשום כדי לקוברו ולא ראו את הגופה ונדהמו אבל כשראו שם קבר גילות גופתה של מליט חישמה פוצה שמועה בא המלך בזיל עם כל רי המלך לראות את הזאת ענה סריון ואמר אין זה אלא מה שאמרתי כן הוא רבנו גרשו מכשף גדול ענה לו המלך וכי אלא הוא אדם גדול ומלומד שאיין כמוה בכל העולם ואחר חקירה ודרישה ידע המלך איך נמלט רבנו גרשום המגדל משהוא בגרמניה וחי בכל טו שלח לו המלך מכתב להשיבו לקושטא ולעשותו ראש כל השרים אבל לא רצה לחזור בשום אופן ואחר מכן חלה המלך ומת אז עלה אחיו על הכיסא גם לא הריך ימים ומת גם הוא ואז עלה אחריו רומן ידידו של רבנו גרשום על הכיסא גם הוא מת כי אשתו נתנה לו סם והרגה אותו ואחריו רצה לעלות על הכיסא מיכאל הידוע אבל לא הצליח כי בעלותו על הכיסא שהכין רבנו גרשום למלך בזי הכיסא לא פעל את פעולתו כרגיל ואז ידעו אות מן השמיים לכן פנה מכאל לרבנו גרשום לבוא לתקן לו את הכיסא אבל רבנו גרשום לא בא ואמר לו אין לי עסק עודם רשעים שונאה ונפשי ושונאי ישראל ויוה נאשם ונחלה במגדל הרעב ומת שם וגם מיכאל רך י עד שנכלא גם הוא ומת כן יעבדו כל אוהבך השם ואוהביו כצת השמש בגבורתו ורבנו גרשום חי באותו זמן בשלוה ונחת עם אשתו יקרה דבורה עסק בתורה יומם בלילה גם הוא עשה משמר רק כל לילה לא עד החמין ועד שיצא לו שם בכל הארץ ונהרו אליו הרבה תלמידים ולמדו תורה מפיהו כי מלאך השם צבקות הו תקשיבו אז גזר ותיקן הרבה תקנות לישראל ובפרט לאחינו האשכנזים וא עשה חרם שלא ישא איש שתי נשים ועד היום האשכנזים מקיימים את חרם רבנו גרשום ואיין להם אלא אישה אחת אם טובה אם רעה אבל הספרדים ועדות המזרח מביאים שתי נשים כי לא עסו מ התורה כדי להביא שתי נשים ואפילו ארבעה מותר ליסה אבל רבנו גרשום אשתו מליטה גרמה לו צער לכן גזר גזרה על כל אחינו אשכנזים לכן איי איי איי יש פה איזה תגובה של הכותב שלא נגיד אותה בכל אופן רבו יסי זה היה המעשה ועוד קיצרתי הוא אומר מאמרים עד כאן מרבנו גרשון בוקר טוב! עכשיו תפילה בנץ:)