בס"ד  חובת הלבבות- השער הרביעי- שער הבטחון- א' הקדמה 02-03-2014

חובת הלבבות השער הרביעי שער הבטחון:

"אמר המחבר"

רבינו בחיי חי לפני כאלף שנה, גדול, ענק, חסיד, ירא אלוקים שהכיר את יצר-הרע טוב מאוד

והוא אומר כך: "מפני שקדם מאמרנו בחיוב קבלת עבודת האלוקים", השער הקודם היה "שער עבודת האלוקים" ואנחנו נכנסים ישר לבטחון.

"ראיתי להביא אחריו מה שהוא צריך יותר מכל הדברים לעובד האלוקים יתברך", מה אדם צריך יותר מכל הדברים? מי שעובד אלוקים מה הוא צריך יותר מהכל? "והוא הבטחון עליו בכל דבריו" שאדם יבטח בהקב"ה: בכל דבריו, בכל ענייניו – הכל רק בוטח בהשם ולא בזולתו, לא בעצמו ולא באחרים.

ולמה?

הוא אומר: "בעבור מה שיש בו מן התועליות הגדולות בעניין התורה ובעניין העולם, כי יש בזה תועלת גדולה ביותר" בשני דברים שני תחומים;

בעניין התורה - מי שבוטח בהשם זה תועלת גדולה בעניין התורה,  

ובעניין העולם - העולם הזה.

ועכשיו מתחיל לפרוט את הדברים:

"ותועלותיו בו בתורתו" – הוא מתחיל למנות עכשיו תועליות שהן בתורה בזכות הבטחון.

"מהן" מתחיל למנות: "מנוחת נפשו וביטחונו על אלוקיו יתברך, כמו שהעבד חייב לבטוח על אדוניו".

אז דבר אחד שיש בו תועלת בעניין התורה, כמו שאנחנו יושבים פה ולא דואגים יש עבודה, אין עבודה, אין כלום. מה התועלת? שיש לו מנוחת הנפש, אין דאגות, אם בוטחים בהשם שהוא לא יעזוב ולא יטוש והוא יכלכל ויפרנס וידאג והכל - אז מה אתה מודאג? אתה יכול להיות במנוחת הנפש!,

"ובטחונו על השם אלוקיו".

וכמה אתה צריך להיות בטוח בהשם?

"כמו שהעבד חייב לבטוח על אדוניו",

מה פרוש הוא חייב לבטוח על אדוניו?

העבד לא דואג: למיטה, לאוכל, לבגדים, הוא אינו דואג לדברים האלה זה האדון צריך לספק לו, הוא הדאגה שלו היחידה: זה רק לעבוד את האדון, לתת תוצר, אבל, כל שאר הדברים - זה מוטל על האדון.

להבדיל, אדם הולך לצבא, הוא צריך להביא את המדים? הוא צריך להביא את הנעליים? הוא צריך להביא את הגרביים? הוא צריך להביא את הכובע? הוא צריך להביא את הנשק? הוא צריך להביא את המיטה ואוהל – מה פתאום? הוא לא צריך כלום! הוא צריך רק לבוא. תבוא ותעשה כל מה שיגידו לך, כל השאר - אנחנו דואגים!. קיץ חורף יום ולילה - אנחנו דואגים,

אם אתה יכול לסמוך עליהם- אה אה! פשיטא שאתה יכול לסמוך על הקב"ה, פשיטא. אז אדם צריך לבטוח כמו שהעבד חייב לבטוח באדוניו - בלי שום ספק!, ועבד שמטורד: "אם יהיה לו היום מיטה לישון, ואם יהיה לו היום ארוחת צהריים?" - הוא טיפש! הרי ברור אם האדון רוצה להפיק ממך תועלת - הוא חייב לתת לך גם לאכול גם לנוח גם מיטה גם הכול!, מה פרוש? אז איך הוא יכול לבקש ממך לעשות משהו בשבילו? הוא חייב לספק את הכול.

למה?

"מפני שאם איננו בוטח באלוהים - בוטח בזולתו" אם אדם לא בוטח באלוקים לא לגמרי אפילו, לא ב-100%, ב-90% נגיד הוא בוטח באלוקים - אז ב-10% במי אתה בוטח? על מה אתה סומך ב-10% ? מה היה חסר לך? מה היה חסר לך? אם 90 כבר יש לך? איפה חסר לך? מי יכול להשלים? זה הבנה - זה סתימותא.

הרי בן אדם, איזה חוסר הבנה:

אתה קמת בבוקר הטענת בטריה? איך קמת? שמת את עצמך במטען כדי שתקום עם כוחות מחודשים ורעננים? לא! מי נתן לך עכשיו לראות בבוקר? אתה הפעלת איזה משהו? אתה הפעלת איזה משהו, עשית איזה משהו? מי סידר לך....? אתה מתהלך מכח מי? מכח מי אתה מתהלך? אתה נע זז מכח מי? אתה חושב מבין מכח מי? אז מי שיודע שיש אלוקים וזה מספיק. אז מי שנתן לך את כל זה - לא יתן לך את מה שיקיים את זה? איך זה יתקיים?

זה כמו שימכרו אייפון בלי בטריה, הלו! אין, מה חסר? בטריה, איך יכול להיות? אפשר להשיג בטריה מאיזשהו מקום? לא גם לא מוכרים, אה... איזה מוצר, איך אפשר? אין הטענה - אין טלפון, אין בטריה.

אם אין אוכל אין מזון אין פרנסה אין ז... איך אפשר לעבוד? אי אפשר לעבוד. לא יכול להיות!.

אז אם בן אדם הוא לא בוטח באלוקים - אז הוא בוטח בזולתו, במי? מי יותר טוב מהקב"ה? אתה! השכן שלך? הדוד שלך? מי יותר טוב? על מי אתה בוטח!.

"ומי שבוטח בזולת השם", אה... הוא בוטח בהשם אבל גם בזולתו, מסיר האלוקים השגחתו מעליו ומניח אותו ביד מי שבטח עליו.

איזה עונש , אין עונש יותר גרוע מזה, איזה עונש יותר גרוע מזה, שהקב"ה מניח אותו ביד מי שבטח עליו. אפשר לבטוח במישהו היום? הוא בטוח בעצמו? על מי הוא בוטח? אם הוא בוטח בהשם אז למה אתה צריך אותו? תבטח ישירות בהשם, מה הוא עדיף ממך? אם הוא לא בוטח בהשם - אז הוא בוטח במישהו אחר, אז סימן שאתה בוטח בו, אין לך מה לבטוח, כי הוא בעצמו לא בטוח בעצמו והוא בוטח במישהו אחר, אז במי אתה בוטח!? אז מה החלפת מי במי?

"ויהיה כמי שנאמר בו: "כי שתים רעות עשה עמי אותי עזבו מקור מים חיים, לחצוב להם בארות בארות נשברים".

אני המקור של החיים, אני שמתי מים אני ממלא בורות, ואתם הולכים לבורות שבעצם קיבלו מהמקור ממני?!, והם גם נשברים?!. איך אתה סומך על דבר כזה!!!. אני המקור! למה אתה הולך לברז כשאני השיבר? תבוא אלי! תבוא אלי!. למה אתה הולך לההוא שקיבל ממני? אתה סומך עליו, ממי הוא קיבל? ממני. תפנה אחי! וזה "בורות נשברים", כי מי זה האדם? הוא יכול לעמוד בזכות עצמו? אם לא הקב"ה מעמידו? "השם משפיל ומרים", הקב"ה עושה הכול.

"אז "שתים רעות עשה עמי, אותי עזבו מקור מים חיים, לחצוב להם בארות בארות נשברים". ונאמר: "וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב"

קודם היינו מחוברים לקב"ה מעמד הר סיני, ופתאום החליפו אותו בעגל שור אוכל עשב "אלה אלוהיך ישראל" אתה יכול לקלוט דבר כזה? אלה אלוהיך ישראל? אתה לוקח שור אוכל עשב ועושה אותו אלוקים שלך? מה אתה הולך לשכן שלך, מי זה השכן שלך? שור אוכל עשב זה, מי זה? מה הוא? הוא מקור של משהו? מה הוא? הוא מוצא עשב כמו שאתה מוצא עשב, איך אתה ממיר את האלוקים חיים שנותן מזון לכל העולם! וסומך על אחד שבקושי מוצא פרנסה לעצמו? וגם אם היום אסל מחר בסל, היום דבש מחר בצל, איך? מה? איך אתה ממיר את כבוד השם יתברך בתבנית שור אוכל עשב איך? נו מה יסביר אדם לעצמו?.

שואל: (לא שומעים)

הרב: מי נתן לה לתת לך?

שואל: ברור,

הרב: אם ברור אז מה אתה מדבר?

שואל: בעניין הזה אני בוטח בה

הרב: איזה שטויות! איזה שטויות, איזה שטויות

הרב: תגיד יש לך ברז, יש לך ברז בבית? כן או לא? תמיד שאתה ניגש יוצא מים?

שואל: לא לא תמיד

הרב: למה לא?

שואל: לא תמיד יש

הרב: למה לא? לפעמים יש הפסקה, הפסקה למה? כשיש שיפוצים ובלי שיפוצים למה אין? למה אין? לא משלמים, כשלא משלמים אין מים? אתה אומר: "זה לא יכול להיות אבל הברז עבד אתמול! מה קרה עכשיו אין מים!?" אה אה אה לא שלמת שלחו לך התראה, אתה לא משלם, אתה לא עובד את הבורא, יש הפסקה במים, יש הפסקה בחשמל, יש הפסקה בטלפון, יש הפסקה! למה יש הפסקה? לא משלמים! לא משלמים יש הפסקה, זה בגלל שאתה רגיל כל פעם לבוא, בגלל שאתה בא אתה שהברז נותן מים? מה פתאום? מה, הברז נותן מים? לא הברז נותן מים. אמא לא נותנת אוכל, אבא לא נותן אוכל, השם נותן דרך הצינור שקוראים לו "אבא" שקוראים לו "ברז", קוראים לו "אמא" קוראיו לו "פלאפון",.... אין דבר כזה, העיניים לא יכולות לשקר, צריך שכל, קצת שכל לא הרבה.

שואל: אני מקבל חשבון ואין לי כסף לשלם מה אני יכול לעשות?

הרב: תשאל את האברכים, אין להם כסף לא לשלם מים ולא לקנות אוכל ולא כלום, ובסוף יש להם מים, יש להם מכונת כביסה ויש להם הכל,

שואל: הם משלמים אז יש להם

הרב: מה זה "משלמים" נתנו להם, השם שולח להם אנשים.

השואל: אני לא צריך לפתוח את הפה

הרב: לא צריך לפתוח את הפה צריך לפתוח את הברז, הקב"ה דואג שמי שראוי לבוא ולתת להם, כי אם הוא קבע שהם יחיו - הם יחיו! ובלי אוכל ומים - אי אפשר לחיות, אז אפשר שיחיו אם הם לא טורחים? השם ישלח.

איך הראיה? תעבור בבני ברק תעבור בירושלים, תעבור באשדוד, תראה כמה יש כאלה, קרוב ל-100 אלף שהם חיים ככה, כסף קטן שזה בושה, בושה, וזה לא מספיק לשכירות של דירה ודאי, אתה מבין? ויש להם ילדים למכביר, ואיך זה!? כל חודש זה מן, נסים כל חודש נסים,

שואל: (לא שומעים)

הרב: מה אכפת לי איך, מה אכפת לי איך? מה אכפת לי איך? יש כאלה שככה ויש כאלה שככה, מה אכפת לי איך?. מי שלא ייסע גם וישב בבית וילמד - גם יגיע אליו, הכל יגיע אליו, אם אתה עושה את רצונו של הקב"ה הוא דואג לך כמו האדון לעבד.

ברור לך? יש אדון ויש עבד - אם אתה עבד, האדון יכלכל אותך, אתה לא עבד אתה עצמאי? לך לעבוד. הוא מסיר את השגחתו ממך, אתה יודע להסתדר אני רואה אומר, בקשה! לך,

שואל נוסף: (לא שומעים)

הרב: לא מצליח כי הוא מאבד את הזמן שנתנו לו למטרה מסוימת,

שואל: (לא שומעים),

הרב: לא הבנת מה אני אומר, אפשר להשיג את הכסף בזולת השם, אבל אתה תיענש על זה, כי אתה בזבזת את הזמן שנתנו לך להשיג את עולם הבא ואתה רק השקעת אותו בעולם הזה שהיתה מקבל אותו בלאו-הכי, כי השם גזר שאתה תחיה נגיד 80 שנה, ואם הוא גזר אתה בלאו-הכי אתה צריך לחיות, דרכו ישירות שזה הכי טוב, או בדרך עקיפה עם השליחים שלו, אבל שליחים כאלה שאתה הולך אליהם בעצמך ומתחנן לעבודה לפה לשם .....זאת אומרת אתה בכל אופן תחיה עד מתי שגזרו לך ואתה ודאי תאכל עד אז, השאלה מאיזה מקור תקבל, האם מהמקור האלוקי הישיר - או שאתה תקבל את זה מאיפה שאתה מחפש, יש הבדל מהותי משמעותי בין שתי המקרים!.

שואל: (לא שומעים)

הרב: זה לא משנה!, אנחנו מדברים מי שבוטח באלוקים - זה הדבר המושלם, מי שלא בוטח באלוקים - בוטח בזולתו, מסיר השם השגחתו ממנו ומניח במי שבטח עליו, אז אם בוטח בשכן שיבוא ויתן לו וזה שיתן לו וזה שיתן לו, והוא בוטח בזה והוא בטח והוא בוטח ממש בהם, הוא סומך על אמא שלו ואבא שלו ומשמיע להם שהמצב שלו בדיוק ככה וככה - הוא יקבל יכול להיות שהוא יקבל מאלה דוקא, יכול להיות, אבל, הוא לא בטח בהשם, זה הבדל גדול בין מי שבוטח בהשם ומקבל ממנו לבין מי שהוא לא בטח שיקבל מהקב"ה.

שואל: (לא שומעים)

הרב: בא - בא תבין את הכלל, כשתבין את הכלל לא תצטרך את הפרט.

הכלל הוא –

שהיה אחד ששאל את החכם: "כבוד הרב, אם אני אכנס לחדר ואני אנעל יגיע אלי המזון לבפנים? סגור לא פותח לאף אחד, סגור, ייכנס אלי המזון או לא?"

שאלה קשה לא? מה אתה אומר: יכנס לא או לא יכנס? איך יכנס אם סגור?

-        "כשם שמלאך המות נכנס גם לחדר סגור והוא לוקח את הבן-אדם, גם מלאך של פרנסה נכנס לחדר סגור",

מלאך זה מלאך, כשהשם רוצה שאדם יחיה - הוא יצמיח לו עץ חרוב בתוך החדר, כמו שהצמיח במערה לרבי שמעון!, ויתן לו מעיין! ואין בעיה לקב"ה! מה שצריך לעשות - בשביל שאתה תחיה.

אליהו הלך 40 יום ללא אכילה ושתיה ובסוף את מי שלח לו הקב"ה שיזון אותו? את העורבים ומי זה העורבים? הכי אכזריים שיש בטבע!, שאחרי שהם מולידים את הגוזלים שלהם אחרי יום הם עוזבים אותם. "לבני עורב אשר יקראו", עוזבים אותם, אכזרי העורב על בניו,! אז הוא הולך לדאוג לאליהו שיאכל? זאת אומרת: אין לקב"ה בעיה אפילו על דבר הפוך על הפוך.

הראיה: כדי ללמד בטחון את דור המדבר - הקב"ה זן אותם דבר יום ביומו! במן, למה לא נתן להם הקב"ה "ארץ זרועה"? שיצא חיטים כל אחד אשכול כזה רציני? למה לא הוציא להם גלוסקאות מתוך האדמה: לחם קימל לחם חי לחם מת לבן שחור הכול למה לא הוציא להם? ישר שילכו בתוך זה וירגישו בטחון?

צ' צ' צ' צ' צ' הוא הביא להם מן - מן השמים! מהמקום הכי לא מסתבר, הפך הטבע, להראות שאין המזון תלוי בסיבה, אל תחפש סיבות! אין סיבה!, אני יכול להביא לך מזון מאין סיבה.

מים - אפשר למצוא בין נקיקי סלעים, במעבי האדמה, אתה יכול בורות, אבל שסלע אחד יוציא מים למיליונים כל יום לארבעים שנה? זה נגד הטבע!, זה לא סיבה להוציא משמה, למה עשה את זה השם?

שיהיה לעם ישראל בטחון, שהוא זן ומפרנס את הכל ללא סיבה טבעית, אל תחפש סיבה טבעית מאיפה, מהשמים! מהסלע! מהאויר! אל תחפש סיבה, אין סיבות, "הבוטח בהשם חסד יסובבנו", מה זה יסובבנו? מכל צד 360 מעלות, מכל צד הוא יכול להביא מה שהוא רוצה מתי שהוא רוצה, כמה שהוא רוצה, אל תחפש סיבות ודוגמאות! כשאתה מתחיל לחפש סיבות אתה מצמצם את המקורות, אתה מצמצם פשוט את המקורות,

כי אם אתה אומר: "אה אולי הוא ישלח לי מישהו, אולי יתן לי ככה, או אולי ככה",

אה, לא רצית לתלות שיש לו עוד אפשרויות? - הצטמצמת לשנים האלה שסברת - תקעת את עצמך!, למה לך? למה לך לגרוע? תן לקב"ה את מרחב הפעילות.

הנה היום שמענו מניסים סבג שהחליט לבוא בכולל החדש "כולל איגוד העובדים", שלומדים שבוע ועובדים שבוע,

אשתו אתמול ישבה איתו ואמר לו: "כל הכבוד! שאתה הולך ללמוד שבוע שבוע, אבל אתה יודע שיש לנו ילדים - זה אחריות!, ומה יהיה אם זה לא עובד וזה לא עובד צריך לשבת ולדבר על זה, כי זה לא כל כך פשוט לקום יום אחד ופתאום להחליט שאתה לא... הולך ללמוד שבוע, ואתה עובד שבוע, ובמקום בחודש אתה תביא בשבועיים מה שמביאים בחודש".

עוד הם מדברים אתמול בלילה,

והיום בבוקר הוא ניגש אלי ואומר לי: שקיבל טלפון מיד בבוקר שקיבלו טלפון מ"ביטוח לאומי" והודיעו להם שמגיע להם 7000 שקלים!",

אה אה אה עוד לא התחיל בכולל - כבר יש לו שבעת אלפים שקלים!,

והוא חושב: "איך הוא יבוא כל השבוע לפה?" אין לו רכב,

עכשיו הוא אומר: "אני יכול לקנות אופניים חשמליות ב-7000 שקלים ולהגיע!",

אתה מבין? זאת אומרת ככה זה עובד.

ורוני - הראשון שהחליט וממנו הוא המייסד של הכולל, מה שמחייב אותו יותר מכולם, הוא קיבל הצעה על ידי עוד אחד שנגרר לכולל הזה וכרגע הוא מיילד את אשתו, זה מיכאל סקריצקי שבעזרת השם תהיה לידה קלה וטבעית, - אמן.

והם קיבלו עכשיו הצעה שישפצו בנין ויקבלו את הגג, ויבנו להם 4 דירות בחינם בשבילהם. שהשווי זה רק שש מיליון.

שואל: (לא שומעים)

הרב: מה זה משנה!? אל תחפש לך עכשיו סיבות! קח את זה - בנין! בנין פה בבני ברק מוכנים שישפצו להם את כל הבנין מאל'ף עד ת'ו פנים חוץ ותיקחו לכם את הגג ותבנו לכם 4 דירות. - זה בדיוק מה שהם מחפשים,

מה אתה אומר? עוד לא התחיל הכולל, עוד לא התחיל!, מה אתה אומר? זה עוד לא בטוח שהם יסכימו להצעה,

שואל: (אולי תבוא יותר טובה)

הרב: כן אולי תבוא יותר טובה

מכל מקום אל תחפש סיבות, בכולל הזה תראה כל יום ישועות שאין כדוגמתם,

ויש לי ניסיון של עשרות שנים שהעברתי כבר את "חובת הלבבות - בשער הבטחון" מי שלמד את השער הזה - רק נסים ראה מאותו זמן, כל זמן שהחזיק בבטחון.

שואל: (לא שומעים)

הרב: נכון, נכון, נכון, נכון! מי אמר שזה לא! זה לא מבלבל, אפשר למצוא את הכסף ברחוב, אפשר למצוא אותו מתחת לכרית, אפשר למצוא אותו אצל אמא, אפשר למצוא אותו בירושה, אפשר למצוא אותו בהגרלה, אפשר למצוא אותו באלף מיליון סיבות, מה אכפת לך איפה זה נמצא?

שואל: ואם אני אתפלל ........

הרב: תתפלל למה לא? ודאי,

שואל: אם אני אתפלל על זה

הרב: בקשה, נפלא, למה שלא תתפלל שלא תצטרך כסף בכלל? למה לך להיות תלוי בכסף? אתה רואה? אתה עוד פעם תולה בסיבות! קודם אמרת שלא צריך..... לא! לא רוצה לדאוג לכלום.

רוצה להיות כמו שאני אמרתי לקב"ה: "עבד שלך! עבד של מלך, ולא עבד של בשר ודם",

ממילא עבד מלך יש לו מה שיש למלך! אז אני לא צריך לדאוג המלך דואג לי! אני צריך לדאוג להיות עבד! אם אני עבד המלך דואג! וכי חסר למלך משהו? וכי חסר לי משהו? סמכתי עליו, נתן לי כל מה שרציתי עד עכשיו, הבנת? אני לא דואג,

אם אתה דואג - אתה מגביל את עצמך לדאגה. אל תדאג, מקסימום תמות מרעב נכון? נכון? זה הכי גרוע, נכון או לא? אבל אם קבעו שאתה תחיה 80 שנה אתה יכול למות עכשיו? אז עד 80 צריך להביא לך אוכל? אז מה אתה דואג? אל תדאג! המקסימום זה שתמות. ולא תמות דקה לפני הזמן שקצבו לך, ולא תישאר רגע אחרי שקצבו לך, ואם יהיה לך אוכל או לא יהיה לך אוכל הקב"ה לא מתפעל בשביל לקיחת אותך, אז מה הדאגה שלך? לא צריכה להיות שום דאגה,

הדאגה היחידה זה: "שאני עובד אותך, לא לבזבז את הזמן לעבוד את הבורא יתברך", כל העניינים של העולם הזה - מאחרי הגב, שהם ידאגו, שהם ישאלו שאלות, אתה אל תענה תשובות, אתה תעשה מה שהשם רוצה זה הכל.

הכח של התורה - הוא עצום!, פסוק שבתורה - מעמיד את כל העולם על הרגלים!, כל פסוק, זה מה שהשם אמר - מה שיצא מפיו! "אני השם לא שניתי", אני לא משתנה. מה שאני אמרתי - זה יתקיים, אין גורם בעולם, אין כח שישנה את מה שאמרתי, אם אמרתי ש"השלך כל השם יהבך והוא יכלכלך", אני עומד בדיבורי!. אל תבטח בשום אדם בעולם, רק בי!,

אם ככה תחיה, תשליך עלי את הכל - אני אקח אותך.

אבל מסכן האדם, טמבל! הוא התרגל שמגיל ה"טיפש עשרה" שהוא מזיז את העניינים, אתה מבין? פה הוא נפל.

הרי כשהייתה עובר בבטן של אמא שלך, אתה לא דאגת לכלום, אתה לא שאלת: "מאיפה אני אחיה?, מטיפה סרוחה אני כבר מתפתח? ואני נהיה ככה וככה... והאוכל מסתדר והכל מה זה? איך זה?"

ואחרי שאתה יוצא אתה כבר מוכן לעולם, איי ואתה לא שואל שאלות, וגם בגיל 10 אתה לא שואל שאלות: "אבא! יש משכורת טובה? יהיה מה לאכול? וזה....."

אתה רק אומר לאבא: "קנה לי! קנה לי, תביא לי, תביא לי, קנה לי, קנה לי, תביא לי, תביא לי",

מה זה אתה יש פה ארנק פתוח? מה זה מגהצים כל היום? ילד לא דואג, הוא יודע: יש לו אבא! - זה הכתובת, "אבא תקנה לי", לא נותן ייייייייי. מפעיל לחץ - מקבל, אבא! יש אבא!

נו, האבא הזה - בשר ודם, אתה בוטח עליו - אין לך בעיה, הגעת לגיל טיפש-עשרה אתה כבר לא בוטח, טוב, על אבא שלך אתה כבר לא בוטח, כי הצרכים שלך כבר גדלו, יש לך רעיונות, דמיונות אתה אופנוע רוצה מכונית, אבא לא יכול לשחרר כל כך.

אבל אבא שבשמים! שלא זן אבא אחד, זן שבע מיליארד שמונה מיליארד אנשים, ועוד ביליוני-ביליונים חיות בהמות ועופות ודגים והכל וזן את כולם "בעתו", בעתו! אם לא - הם ימותו, הוא אין לו לתת לך סנדביץ??? אין לו? אין אספקה היום? אה! משאיות יתקעו, זאת אומרת אדם מפגר, מפגר זהו, נתנו לו עשר אצבעות הוא חושב שהוא כבר כבש את כל העולם.

לכן נאמר: "ברוך הגבר אשר יבטח בהשם והיה השם מבטחו"

אם אתה בוטח בהשם פה יהיה המבטח שלך, אבל אם אתה בוטח! "אשרי הגבר", מה זה "הגבר"? שמתגבר על יצרו על החרטות וההפחדות שלו, אשריו! מאושר האיש הזה! אשרי "הגבר אשר יבטח בהשם! והיה השם מבטחו", והיה לשון שמחה, אתה יכול בטוח ושמח שהקב"ה יהיה המבטח שלך.

 "ואמר: אשרי הגבר אשר שם השם מבטחו ולא פנה אל רהבים ושטי כזב"

אנשים פונים אל רהבים, אנשים שהם ככה מחזיקים מעצמם, אנשי רהב, אנשי גאוה, "ושטי כזב" יש כאלה שסוטים ומשטים אותו עם הכזב שלהם. אל תתפטה אחריהם, אייי, "אשרי הגבר אשר שם השם מבטחו ולא פנה" אל תפנה בכלל אל רהבים ושטי כזב." יה בה בי.

ואמר, אם אתה לא מאלה מ"ברוך הגבר ואשרי הגבר" אז! "ארור הגבר אשר יבטח באדם ושם בשר זרועו ומן השם יסור לב".

זה - יש עליו קללת "ארור!", מי שבוטח באדם, או שם בשר זרועו: "אני חביבי אני אני יזיז את הדברים, אל תדאג אני סגרתי הכל, תפרתי הכל הכל סגור הרמתי, לקחתי בחשבון גם לא ו-מה - הכל סגור! תפור".

-        אדם כזה נקרא שסר לבו מאת השם - הוא "ארור!". יש קללה בכל מעשיו,

"ואם יבטח על חכמתו ותחבולותיו"

כי לפעמים החכמה לא מספיקה, אז צריך לפעמים תחבולות קומבינוט, כי זה לא מצליח בדרך של החכמה הרגילה, צריך תחבולות,

"ואם יבטח על חכמתו ותחבולותיו וכוח גופו והשתדלותו",

לפעמים כח גופו גם לא מספיק אז הוא משתדל עוד מהכח ואז הוא משיג את מה שהוא רוצה, אומר: "אם אני לא אצליח, אני אשתדל, אין דבר כזה, אנ י יביא אותה" כמו שאומרים.

ואמר: "ואם יבטח על חכמתו ותחבולותיו וכוח גופו והשתדלותו ייגע לריק, וייחלש כוחו, ותקצר תחבולתו מהשיג חפצו". כמו שאמר "לוכד חכמים בערמם".

זאת אומרת: הקב"ה לוכד את החכמים החכמה שלהם, אתה חושב שאתה עם החכמה והתחבולות וההשתדלות - אני אתן לך ליגע לריק, אתה תעבוד תגמור את העבודה, כמה חייבים לך? 100 אלף? - לא תקבל, לא תקבל!

יושב פה יהודי שאמרתי לו: "בא תעזור לי, תן לי לגמור פה",

אומר: "לא, התחייבתי לבן אדם חוזר מחוץ לארץ זה לא נעים, משפחה וזה...."

אמרתי לו: "תשמע לי בא תעזור לי",

-        "מצטער כבוד הרב! לא יכול".

-        "טוב, 'לא יכול' לא יכול".

סיים את העבודה - לקח חודשים!, סיים את העבודה, בא אלי

אמר לי: "מה אני עושה? הבן אדם שעשיתי לו עבודה לא רוצה לשלם לי מאה אלף שקל",

אמר לו: "סגרנו לא סגרנו, עשית מדעתך, מי ביקש ממך? מה זה, איך אתה עושה דברים כאלה?"

איייייי.

ומה כתוב?

"ואם יבטח על חכמתו תחבולותיו וכח גופו והשתדלותו - ייגע לריק ויחלש כוחו ותקצר תחבולותיו להשיג את חפצו, כמו שאמר הכתוב באיוב: "לוכד חכמים בערמם"!

אבל הוא בישר אותי ואמר לי: "שהיום", נדמה לי, כן, "היום צריך להיות דיון בקשר ל-100 אלף ויכול להיות שהבן אדם יגיע למצב שהבן אדם יחליט לשלם את הכסף",

אז היות והוא פתח את הכולל - אנחנו נברך אותו: "שבעזרת השם ייגזר לטובה, וייווכח שהקב"ה קובע שהוא נותן את הכסף ולא התחבולות והמאמץ הפיזי!".

ואמר: "שבתי וראה תחת השמש, כי לא לקלים המרוץ, ולא לגיבורים המלחמה וגם לא לחכמים לחם"

שלמה המלך אומר: "לא לקלים המרוץ, ולא לגיבורים המלחמה ולא לחכמים לחם",

גם מי שהיה קל כמו עשהאל, שהיה רץ על ראשי השיבולים, במהירות שהיה יכול לרוץ - אז הוא לא היה נוחת אפילו, רץ על ראשי שיבולים, אבל בסוף השיג אותו המות והוא נחתם למות, זאת אומרת: "לא לקלים המרוץ, ולא לגיבורים המלחמה"

"וגם לא לחכמים לחם", אפילו שלמה המלך עליו השלום שהיה אוכל ומאכיל 30 כור סולת, 60 כור חיטה, חוץ מכל השוורים והצאן האווזים וכו' וכו' וכו', בכל יום,

יש מאן דאמר: כפול 1000 נשים שהיו כל יום מכינות כי אף אחת לא היתה יודעת אם זה היום התור שלה או לא שלה, כל זה,

בסוף היה האוכל שלו שעורים שהוריד אותו אשמדאי מלך השדים מהכיסא, אז לא היה לו בסוף לאכול אלא רק שעורים, היה אוכל ככה קטניות וקשקושים. "וזה ראיתי מכל עמלי", זה אמר שלמה המלך "לא לחכמים לחם". לא מי שחכם יהיה לו לחם.

ראיתם את דנקנר, שולט קונצרנים בטיח, פתאום יום אחד החליטו זרים-בום "כל מה שיש לך - לשני! שלום".

מה זה? אתה יודע מה זה להפסיד מיליארדים ככה צ'יק צ'אק?

ואמר הכתוב: "כפירים רשו ורעבו ודורשי השם לא יחסרו כל טוב"

"כפירים" זה אריה צעיר, אריה, אריה צעיר, לא מאלה המדבלנים האלה שיושבים ככה בקשת זה משהו צעיר,

"רשו ורעבו" למה? למה הוא רש ורעב למה?

כי השם לא העביר היום זברה, היא לא עברה פה, ואין צבי בסביבה, ולא עובר המזון, "אז רשו ורעבו", "הכפירים שואגים לטרף ולבקש מאל אוכלם", גם הכפיר מבין שהאוכל זה לא עם ריצה מהירה להתנפל וזה... "הכפירים שואגים לטרף, ולבקש מאל אוכלם". הם יודעים שזה הטרף הם יודעים שהאוכל זה מהקב"ה, אתה שומע?

הכפיר מלך החיות יודע שהוא מלך, מלך כל החיות תחתיו, אין! מלך לא אוכל בלי שהשם יתן, אין.

אבל "דורשי השם לא יחסרו כל טוב", אה איך יכול להיות ש"דורשי השם לא יחסרו כל טוב"? הרי אנחנו יודעים: לאברכים חסר להם, ואין להם נכון? המקרר – תפתח - ריק! ריק!, אז איך אומרים "דורשי השם לא יחסרו כל טוב"?

"אלא" אומר הרב לופיאן: "אחד נכנס לבית רואה בית מרובה ילדים, אז מחפש מחפש רואים אותו תופס את הראש!

אומרים: "מה קרה?"

הוא אומר: "אתה יודע מה זה? בית מלא ילדים! לא ראיתי ערכת "עזרה ראשונה" אין ערכת עזרה ראשונה",

היה פיקח אמר לו: "זה סימן שהם בריאים, סימן שהם בריאים, לא צריכים לא תרופות ולא שום דבר, לא פד גזה לא כלום!"

אלה שהם לא "דורשי השם" הם רוצים שיהיה להם "כל טוב", כל טוב, פחות מכל טוב - לא טוב להם, רע להם,

-        "די אני חייב להחליף את הספה הזאת די זה כבר שנה שנתיים אני כבר לא יכול, תשמע המכונית אם זה כבר לא זה, אני לא מחליף הקילומטרז' אם אני לא מחליף אחר כך המחיר יורד וזה.... אני חייב להחליף, זה זה כבר לא זה עכשיו יצא משהו חדש עכשיו יש לדים עכשיו אני אומר....."

מכל דבר הוא רוצה "כל טוב" לכן אין לו נחת והוא לא מאושר תמיד חסר והוא אומלל והוא מסכן!

-        "וההוא החליף וההוא עשה וההוא שינה וההוא זה..."

גם הוא צריך עכשיו כי זה כבר לא "כל טוב" זה לא כל טוב, אז יש מחלה שקוראים לה "כל טוב", שואלים אותך מה נשמע "הכל טוב", הכל טוב! דבש! הכל טוב.

"דורשי השם לא יחסרו כל טוב", את המחלה הזאת של כל טוב לא יחסרו, אין להם את המחלה הם לא חולים במחלת כל טוב, הם לא יחסרו הם לא חסרים את הכל טוב,

למה?

כי הם דורשי השם!,

והשם חסר?

אף פעם לא, הם דורשים רק דבר אחד את השם, השם יש? יש! מה עוד הוא צריך? כלום, אם יש השם הכל יש, מה שהוא נותן זה מה שצריך,

"איזהו עשיר? השמח בחלקו!", איזה חלקו? שהשם קצב לו את חלקו זה חלקו" יותר מחלקו שנקצב לו הוא לא יכול לקבל, זה חלקו, אין יותר מחלקו, אז ממילא אין לו דרישות יותר הוא לא מצטער על מה שאין לו, לא דורש כל טוב מה שיש - מברוק.

עכשיו הפסוק מובן, " כפירים רשו ורעבו" הם רוצים הוא רעב הוא רוצה לאכול! אבל "ודורשי השם לא יחסרו כל טוב." לא חסר להם שום דבר, מה שהשם נותן פת חרבה מים לחץ אין שום דבר זה מה שאני צריך. אם הייתי צריך יותר - הוא היה דואג לי,

יש אבא שיראה את הבן שלו רעב ויש לאבא ולא יתן לו? זה אבא רשע! אין דבר כזה, אדרבא!

אומר לו: "תאכל עוד פעם ועוד פעם, יש במקרר, קניתי עכשיו זה... הבאתי עכשיו כמה נשאר מאתמול יש לי למחר!",

כל הזמן רק מפנקים אותך רק "תאכל תאכל תאכל", אמא רודפת, אבא רודף, כל הזמן רודפים אחריו, "תאכל תאכל תאכל, לא אכלת! מתי אכלת? איך אכלת? תאכל תאכל תאכל",

אם זה אבא תפרן קמצן זה גם כן אומר, אבא שבשמים - לא חסר לו כלום! לא יתן לך? אז אם הוא נותן לך פחות סימן שזה להבראתך, זה מה שאתה צריך,

כי כשחולה לא אומרים "תאכל תאכל תאכל",

אומרים: "אל תאכל אל תאכל זה לא טוב זה מזיק אל תאכל",

אז אבא יודע בדיוק מתי לאכול כמה לאכול וכו'. אז מה אתם דואגים? הבנתיוכם להיום?

תהיו בריאים.

"רבי חנניא בן עקשיא אומר: "רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר (ישעיה מב, כא): "השם חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר".