טיפש מטופש | הרב אמנון יצחק [תשע"ד]

- - - לא מוגה! - - - 

בעתה אם שמעו תשמעו בקולי וייתם לי סגולה

וייתם לי סגולה מכל העמים

פירש רשי

והם בעיניי

ולפניי לכלום

וייתם לי סגולה מכל העמים

אז רשי אומר

והם מזה הם כל העמים בעיניי ולפניי לכלום

אף שכל האומות נבראו בצלם אלוקים

מכל מקום כנגד כלל ישראל אינם נחשבים לכלום

אתה משערר דבר כזה כל הסינים האמריקאים האירופאים

הרוסים האפריקאים

כולם לא נחשבים לכלום לפני הקדוש ברוך הוא

ואם כן כמה פשוט לראות מעלת כלל ישראל שהרי כולם נחשבים לכלום

כמר מדלי

כמו טיפה בתוך דלי

כי תכלית עם ישראל

גדולה לאין שיעור מתכלית העולם כולו

התכלית שלנו היא יותר גדולה מכל התכלית של כל העולם כולו

דבר זה אמר הקדוש ברוך הוא קודם מתן תורה

ולאחר יציאת מצרים

כי ביציאת מצרים נתגלה יסוד זה

של מעלת ישראל

שביציאת מצרים נאמר נקמה בפרעה

נקמה פירושו שכביכול

החטא נעשה כנגדו כנגד השם יתברך ולכן הוא נוקם

עבור מה שעוללו לו

המתבונן בדברים האלה צריך להתמלא שמחה ואושר

שהרי כאילו והקדוש ברוך הוא בעצמו נעשה צד בעניין

וביותר

כאשר נראה את גודל הנקמה

כאשר נראה את גודל הנקמה

אין בית אשר אין שם מת

מרכבות פרעה וחילו ירע בים

הכל למען כלל ישראל

ושאר האומות הושמדו והוכחדו כולם משום שהירעו לכלל ישראל וזה גם מה שיהיה בגוג ומגוג

הארה זו לבד חייבת להביא אותנו לאמונה בעולם הבא ובנצח

שהרי השם יתברך בעצמו דואג לנו ולתכליתנו באופן פרטי

אז הייתכן שכל זה רק בשביל אבלי חיי העולם הזה?

זאת אומרת הקדוש ברוך הוא

הורג את האויבים

ועושה בהם שפטים בשביל שנאכל שניצלים,

סטייקים, שנאכל לאכול חומוס ולנגב אותו ככה בשקט?

מה,

בשביל זה הקדוש ברוך הוא מטפל בכל העולם?

ודאי שזה לא בשביל זה.

הייתכן שכל זה בשביל אבלי חיי העולם הזה?

מאליו מוכרח שצפוי לנו עולם הבא עונג לאין שאול

ועבור זאת זכינו להיות סגולה מכל העמים.

חובת האדם להכיר את מעלת בן ישראל.

אבל האדם חי בלא התבוננות ומרגיש רק את החומר ואינו חש כלל במעלות הרוחניות הנמצאות בו.

אין לו מושגים כלל בהרגשות העליונות הרוחניות.

ואף שפיו דובר אודות חיים רוחניים ועולם הבא, כל זה אינו אלא מן השפה ולחוץ.

אך האמת שכל מושגי העונג וההנאה שיש לו

מתבטאים רק בגשמיות של חומר.

האדם אינו מכיר שהגוף זה רק לבוש גשמי.

ועיקר מציאות האדם והווייתו היא הנשמה הרוחנית אשר ניתנה בו.

האדם לא מכיר.

כמה שהוא ידבר על זה הוא מעריך את גופו יותר, דואג לגופו, מטפל בגופו, מוטרד מגופו,

מפנק את גופו,

אבל הוא לא מטפל בנשמה.

והנשמה זה אתה.

הגוף זה הפיג'מה.

זה לא אתה.

וכמו שאתה לוקח בובה של תינוק

ועושה לה תסרוקת ומסדל לה ועושה לה ככה וככה,

שם לה שפתון וזה, טפל כאילו בבובה.

הגוף זה בובה.

אתה מטפל בבובה.

צריך לטפל בנשמה.

זה האדם.

כתב הרמב״ן בהקדמה לספר שמות

השלים ספר בראשית שהוא ספר היצירה בחידוש העולם ויצירת כל נוצר.

זה ספר בראשית, ספר היצירה,

חידוש העולם ויצירת כל נוצר.

אז

השלים את הספר הזה

במה שיש חידוש עולם ויש יצירת כל נוצר, ובמקרים שעברו

על האבות הקדושים,

שכל מה שעבר על האבות הקדושים זה כעין יצירה לזרעיו

מפני שכל מקריהם לרמוז ולהודיע את כל העתיד לבוא להם.

והגדיר לנו הרמב״ן

שמעשה אבות הוא כעניין יצירה.

וכל חיינו עתה

עם מקרי האבות

ומכוח זה אנו חיים.

אין נתק, האבות היו פעם ואנחנו עכשיו.

הכל כרוך.

הא בהא, טליה.

מה שאנחנו חיים היום ועוברים היום

זה כרוך ומחובר עם מקרי האבות שעברו בזמנו.

כל חיינו עתה עם מקרי האבות ומכוח זה אנו חיים.

נורא כמה יכול להיות מונח במעשה האדם.

הנה,

ראה בחכמים זכרונם לברכה

שאברהם אבינו עליו השלום אמר ויקחה פת לחם

תמורת זאת נתן הקדוש ברוך הוא מן לעם ישראל במדבר ארבעים שנה.

פעולה אחת של אברהם אבינו פרנסה את עם ישראל

ארבעים שנה במדבר אכלו מן על חשבון פעולה אחת של אברהם אבינו.

מעשיו הרוחניים של האדם גבוהים מנעלים כל כך לאין תכלית

שאין לנו הבנה בהם

והדברים מפורשים ברמב״ן.

אומר לך כלל

תבין אותו בכל הפרשיות הבאות בעניין האבות.

והוא עניין גדול.

הזכירו אותו ריבותינו בדרך קצרה ואמרו

כל מה שאירע לאבות סימן לבנים.

זאת אומרת זה יבוא לבנים

וזה הסימן.

מה שהם עברו גם אנחנו נעבור.

לכן יאריכו בכתובים בסיפור המסעות,

בחפירת הבעירות,

בשאר המקרים.

כולם באים ללמד על העתיד.

כי כאשר יבוא המקרה לנביא משלושת האבות,

יתבונן ממנו הדבר הנגזר לבוא לזרעו.

נמצא שיש כוח לאדם להיות המכה בפטיש לגזירת הקדוש ברוך הוא. דהיינו, מסיים כל דבר.

והוא מה שכתב, הרמב״ן, שמעשה אבות הוא כעין יצירה.

כל מקרה שבא לאבות הקדושים שהיו נביאים,

הם ידעו שמה שהם יכריעו ויעשו,

ההשלכה תהיה בבנים,

בצאצאים.

והעניין הזה פרשו אותו במדרש.

אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם,

צא וכבוש את הדרך לבניך אליהו.

צא וכבוש את הדרך לבניך.

ואתה מוצא כל מה שכתוב באברהם,

כתוב בבניו.

באברהם כתוב ויהי רעב בארץ.

בישראל כתוב כי זה שנתיים הרעב בקרב הארץ.

ודע, אומר הרמב״ן.

הרמב״ן אומר דבר שקשה לסובלו,

אבל הוא אומר.

דע, כי אברהם חטא חטא גדול,

בשגגה.

שהביא אשתו הצדקת במכשול עבוד.

ועל המעשה הזה נגזר על זרעו הגלות בארץ מצרים, ביד פרעה.

במקום המשפט,

שמה הרשע.

רואים שכל מעשה מתואם למעשה האבות. הוא עשה פעולה פה, פרנס את כל בניו.

הוא עשה טעות בשגגה פה,

סבלו כל זרוע אחריו. רואים

שכל מעשה מתואם למעשה האבות,

שהם הגורמים לכל אשר יקרה.

והכוח הזה אינו רק באבות.

כי אנחנו, התולדות, מושפעים מהאבות.

הכוח הזה אינו רק באבות,

אלא גם בכל אדם ואדם.

מעשה האדם טמון כוח לאין שיעור.

וכאשר עושה פעולה...

שהם רצון השם

כוחם לאין ערוך

הבריאה כולה תלויה במעשה האדם

כוח זה נתן השם יתברך לכלל ישראל שהם הכל

ומפני שהוא חלק אלוה ממעל

לכן טמון במעשיו נצחיות לאין שיעור

כל מעשה שאנחנו עושים

טמון בו כוח לאין שיעור

כי אנחנו חלק אלוק הממעל

והחלק הזה הוא נצחי

אז כל מעשינו הם נצחים

כל מעשה שאנחנו עושים הוא נצחי והוא משפיע על הדורות הבאים שלנו גם

והוא משפיע על כל העולם עכשיו

כל מעשה, כל מחשבה, כל דיבור, הכל משפיע הרגע ולעתיד

כל דבר ודבר

מעתה נבוא לדון בענייני יציאת מצרים

כשאמר הקב' ברוך הוא לפרעה בני בכורי ישראל

כמה אהבה וחיבה לאין שיעור טמונים בדברים הללו

בני בכורי ישראל

ולכן בכל מעשה מיציאת מצרים עניינים מופלגים ברוחניות ובגשמיות

וזה כל עניין יציאת מצרים שהייתה בו העלאת כלל ישראל למדרגות עליונות מדרגה אחר מדרגה עד לתכלית היציאה ממצרים

אז הקב' ברוך הוא טיפל בנו, הביא אותנו ממצב של מ״ט שערי טומאה עד

להגיע לדרגה הכי קרובה אליו

אני אמרתי אלוהים אתם

ובני עליון כולכם

הגעתם לדרגה שביטלתם כבר את מלאך המוות

אכן כאדם תמותון

חוזרים למות מחדש בגלל שעשו את העגל

אז זאת אומרת הקב' ברוך הוא העלה אותנו למדרגה

של אדם הראשון לפני החטא

במעמד הר סיני

מדרגה אחר מדרגה עלה אותנו, בני בכורי ישראל

רואים מפה את גודל מעלת כלל ישראל שמסגולה מכל העמים

שהגיעו עד ואביא אתכם אליי מתוך מ״ט שערי טומאה והתעלו עד מדרגת נבואה ממש

וראתה שפחה לים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי הכהן במראה ענוואר

כל זה זכו עוד בעולם הזה

זה מה שהקב' ברוך הוא יכול להביא אדם

בעולם הזה

על אחת כמה וכמה בעולם הבא שיכולים לזכות לאין שיעור, לאין שיעור

זה מה שמסיים הכתוב

ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש

אבל בתנאי

אם שמוע תשמעו בקולי

כל זה אם שמוע תשמעו בקולי

אם שומעים בקולו של השם זוכים לקול

מעתה עלינו להבין מה עומד לפנינו

כי הדברים הללו צריכים לתת לנו חיזוק גדול בעבודת הרוחניות

הגאון מווילנא אומר כי בכל מצווה ובכל דיבור של תורה נכללים כל התרי״ג מצוות.

למה?

מפני שהתורה והמצוות הן דבר השם

ודבר השם הוא ללא תכלית, ללא מגבלה, ללא גבול,

הוא נצחי

אז אם ככה כל דבר שאנחנו עושים

יש בו נצחיות

וכל דבר שאנחנו אומרים

הוא כלול מכל תרי״ג מצוות.

כאשר נתבונן בזאת הלא נחרד

איך אנו מבטלים זמננו באבלי העולם הזה

ואילו המצוות והתורה חס ושלום בזויים אצלנו.

הערות האלה חייבות ליתן בנו הבנה ביקרות המצוות וחשיבותן.

אין לך דבר יותר יקר ממצווה

בעל אחת כמה וכמה מתורה.

אם אחד מוצא

שטר של מאה דולר ברחוב,

יש לו שאלה אם להתכופף או לא להתכופף?

אין לו שאלה.

אלף דולר?

הוא משתטח גם.

עשר אלף דולר?

נראה שמישהו הוציא לו את זה מהיד.

פעם אחת נסע מחוץ לארץ ופיזר דולרים באמצע הצומת.

אנשים עם המכוניות היו קפצו לתוך הכביש,

עוטפים.

פעם היינו קושרים שטר של עשרים שקל

עם חוט דיג מהגינה.

אתה רואה? אנשים מבוגרים,

חשובים, עם מזוודות, חוברים.

מושך לו את זה, הוא בא לתפוס, אז הוא הולך.

כסף, עשרים שקל.

אתה יכול לתת לבן אדם להשתטע על המצווה.

אבל בשביל מצווה הוא לא מתקופף.

בשביל מצווה,

אפילו בזקיפות הוא לא לוקח.

מה מצווה?

הוא אומר מצווה.

אני עשיתי כבר, אל תדאג לי, אני כבר עשיתי, אני עשיתי, אני כבר, מה? בבוקר כבר תפסו אותי מניין וזה.

כבר עשיתי, אל תדאג.

טמבל.

אפשר לך עשרים שקל, את התקפוץ, את ה...

איי, איי, אתה אומר לי, עשיתי, כבר עשיתי.

לראות אותו שיגיד, כן, הרמתי מהדולר, היה שם, כן.

לא, אני לא יכול להרים כל פעם. זה היה אחת, שתיים, אני יכול, אבל מה אתי כופף כל היום, השתגעת?

איי, איי, איי, כמה אדם חי בשקר,

כמה הוא לא מבין, איזה טיפש מטופש.

אז הקדוש ברוך הוא אומר, הייתם לי סגולה, סגולה, סגולה, מכל העמים אתם הסגולה.

בחרו בכלל להיות סגולה, בני בכורי ישראל.

מי אבא שלך? הקדוש ברוך הוא.

לא טוב לך?

לא טוב לו.

לא טוב לו.

איי, נו, מה יהיה עם עם ישראל?

מה יהיה עם עם ישראל?

הקדוש ברוך הוא נותן מתנה, גנוזה בבית גנזי, שבת, שמע, אנשים הולכים לכדורגל.

כדורעגל.

יש שכל על השם.

מבזבזים שבת על בעיטות.

זה נורמלי.

יש אנשים, באה שבת, משחקים,

רמי, כדפים,

פוקר, ששבש.

רואים, אתם בפלוויזיה,

בית מלא עשן, איף.

מה זה?

השם נותן מתנות, זורקים אותן.

עזוב אותנו מהדולרים שלך, מה אתה חושב, נתכופף? לא, מה?

תן לנו מה שאנחנו אוהבים.

אחר כך, כשמקבלים את החלעות,

אז מחפשים פתרונות.

חבל, אמרו החיים.

אפילו אם תנצל,

איפה 50-60 שנה שיכולת לחסוך לך כל כך הרבה

זכויות לעולם המפיש?

אז הקדוש ברוך הוא אומר לי, ועתה אם שמוע תשמעו בקולי וייתן לסגולה. אתם רוצים שאני אקרים אתכם מאפס,

ממ'ט שערי טומאה עד אליי?

אין בעיה.

אני יכול להרים אתכם, אבל תשמעו לי.

אם שמוע תשמעו, אז אתם תהיו סגולה.

אני מקווה שהבחור מאתמול שאמר שהוא לא רוצה להיות צדיק, הוא כבר חוזר בו.

עוד לא שאלתי אותו, אבל אני בתקווה שיכול להיות שהוא ירצה פעם להיות צדיק,

אז זה יהיה טוב מאוד.

רבי יחנן יום רגשיו, אומר, הסון טוב שבו חוזר בו.