זכויותיו של עם הארץ | הרב אמנון יצחק
\n
- - - לא מוגה! - - -
\n
מתחילים?
ויהי ריב בין רועה מקנה אברהם ובין רועה מקנה לוט
והכנעני והפריזי הזה יושב בארץ.
פירש רש״י,
על-פי המדרש,
לפי שהיו רועי צאן של לוט רשעים
ומרעים בהמתם בשדה אחרים,
דהיינו גזלנים,
ורועי אברהם מוכיחים אותם על הגזל,
והם אומרים, ניתנה הארץ לאברהם
ואין לו יורש,
ולא את יורשו,
ואין זו גזלה.
והכתוב אומר, והכנעני אז יושב בארץ,
ולא זכה באברהם עדיין.
אז זה גזלנים.
לכן אומר פסוק, ויהי ריב. מה היה ריב על זה?
ומציין,
והכנעני והפריזי הזה יושב בארץ.
גם רואים איפה הרשעים, שכלם מונח.
הוא עוד חי,
וכבר אומרים, כבר הם יורשים.
לא תהיה דומה לאברהם בקלסתר ובמעשים,
שהרי סיכן את עצמו לקיים מצוות הכנסת תורחים,
כשבאו המלאכים אליו לסדום.
גם היה נאמן לאברהם שלא גילה ששרה אשת אברהם והיא לא אחותו,
כי ככה יכול לדאוג שיחסלו, כמו שאומרים, את אברהם אבינו,
והוא היה יורש מייד.
בהיותו ממקורביו של אברהם,
ודאי ספג בקרבו תורת ריבו על אחדות הבורא,
ועל אף הכול
פירש לוט מאברהם
וזלזל בשיטתו.
כמו שאמרו חכמים, זיכרונם לברכה, על הפסוק,
וייסע לוט מקדם,
שהסיע את עצמו מקדמונו של עולם.
אמר, אי אבשי לא באברהם ולא באלוקיו.
מה גרם לו לזרוק הכול
ולעזוב את אברהם ואת אלוקיו?
ולמה הרחיקו אברהם כל כך?
כאן הגענו לנקודת התורפה של האדם שעלולה להפר כל ההשגות השכליות.
לא צבל מחמדת הממון.
מחלה זו בכוחה לקלקל כל מה שהשיג.
וברגע שהבחין אברהם במידה הזו בלוט,
הבין שאין מה לעשות
אלא להרחיקו מעל פניו.
מי שנגוע בחמדת הממון
צריך לזרוק אותו לכל הרוחות,
כי הוא ימכור אותך בגרוש
ברגע שהוא ירוויח יותר.
כל זמן שאתה מעניק לו,
או שהוא מוענק על ידך או מסביבך,
הוא יישאר אצלך.
כשהוא לא מקבל את מה שהוא רוצה,
הוא יעשה ההפך.
עיין ערך דורעי,
המורד הראשון ברב עובדיה יוסף, זכר צדיק וברכה,
שהקים מפלגה כנגדו, נגד מרן שהוא מדבר בשמו כל היום.
ויש לו דמעות של תנין, כאילו.
אבל מי הקים מפלגה לאיים על הרב עובדיה יוסף?
לאיים עליו?
אם לא תיתן לי את המנהיגות,
אני אהיה מנהיג לעצמי.
מי עשה זאת?
כי אם אני לא נמצא ליד השמנת,
מה אני אוכל?
וכמוהו זה אלה סובבים אותו, והנשמעים והשרים למשמעתו וכו' וכו'.
והמצדדים בו,
והתומכים בו,
והקוראים לו הרב הגאון,
דורעי,
וכן הלאה.
והסנג'רים שלו גם, כמו ישי כהן,
שעולה לרדיו ומשמש אותו,
וכן הלאה.
בכל אופן,
נקודת התורפה של האדם
עלולה להפר כל השגה שכלית. לא צבל מחמדת הממון.
המחלה הזאת, זאת מחלה שהיא קשה מאוד,
שהרמב״ם אומר שהיא יותר קשה מגזל וזנות.
כי ברגע שאדם נדבק בה, קשה לו מאוד לפרוש, ועליה צריך לעשות תשובה יותר
מגזל וזנות.
מחלה זו בכוחה לקלקל כל מה שהשיג.
ברגע שהבחין אברהם במידה הזו בלוט,
הבין שאין מה לעשות אלא להרחיקו מעל פניו.
בכל זאת, אם היה לוט מכיר בחולשתו
ומנסה לעוקרה,
היה יכול.
בפרט אם היה שוקל שכר עבירה
כנגד הפסדה, לא בא היה לעשות חשבון למה לא משתלם
לעזוב את אברהם.
איי, איי, איי, איי, יש לוטים הרבה. לוט זה לשון ארור.
יש הרבה כאלה.
אתם יודעים, מישהו שולח לי קטע.
היה פעם אתר שנקרא אתר האוהדים.
עכשיו שמעתי שמכנים אותו אתר הבוגדים.
למה?
כי הבן-אדם משמש את ש״ס.
הוא כביכול הקים את האתר
בשביל שיש אוהדים, כאילו,
לרב אמנון יצחק.
ובמשך הזמן הוא התהפך.
והוא כותב שהוא מארגן אוטובוס
לאנשי כוח להשפיע שרוצים לבקש מחילה ממרן.
בדרכי תרמית,
בשקר,
ודואגים שזה יתפרסם בכיכר השבאב,
כאילו יש אנשים שמתחרטים וכו' וכו'.
זה מעשה לוט.
כזה היה לוט.
בהתחלה עם אברהם,
אחר כך יש לו תאווה של ממון,
ואחר כך יש לו תאווה של זנות,
ולוט עוזב את אברהם והולך לסדום.
ונהיה בסוף שופט בסדום בעמורה,
המוציא והמביא.
אוי, כמה מן הבושה יהיה לו בזה ובבא.
כמה בושה יהיה לו בעולם הזה ובבא.
האנשים שוכחים שהקדוש ברוך הוא חופש
כל מטמוני לב.
שוכחים את זה.
אבל הקדוש ברוך הוא זוכר כל הנשכחות.
כל מה ששוכחים הוא זוכר.
כמה מן הבושה יהיה לו בזה ובבא. ועוזבו את רבו ואת דרך השם.
בשביל מה בכך?
בשביל מה בכך?
אבל לוט לא עמד בניסיון הזה להודות על חולשתו.
ולא עוד, אלא שעוד התעוררת אצלו גם מידת התאווה
בראותו את כל כיכר הירדן,
כי כולם אשקה.
ואמרו החכמים, זיכרונם לך, שכל הפסוק אינו אלא לשון חרווה.
אמרנו את זה באחת ההרצאות.
והחליט לשבת בין אנשי סדום לרוב חמדתו. אתם מבינים בכלל מה מדברים.
אדם נמצא עם האמת הצרופה, אברהם, יחיד יש אחד כזה בעולם.
נכון, האמת היא קשה. קשה לחיות עם האמת, נכון.
וכל השאר שקר ועבודה זרה.
ואתה היית צמוד אליו ועזבת את הארץ ורקשדים,
והלכת אתו
לאורך כל הדרך.
אבל ברגע שאתה
ארחת שיש פה קצת יותר ממון,
וראית עריות,
אז איב שי באברהם ואיב שי באלוקיו.
די, הוא מגזים, זה יותר מדי, הוא אומר את האמת בכל מקום.
זה בלתי נסבל.
אי אפשר, אי אפשר ככה.
מה, אנחנו בסך הכול שניים-שלושה אנשים נגד כל העולם? כמה אני יכול להילחם?
כל העולם מדבר, מדבר, מדבר, ואני צריך להגן על אברהם כל היום.
עזוב אותך,
אני הולך לסדום וזה,
צריך קצת שקט, לקחת קצת פסק זמן, צריך קצת פסק זמן.
מה, כמה לוטים כאלה יש?
בלי עין הרע, מלא בש״ס, מלא, מלא.
ואמרו חכמים, זיכרונם לברכה,
כן,
החמדה של לוט טשטשה את מבט האמת שלו.
הוא לא עזב את עשיית המצוות, מה פתאום?
מה פתאום?
אבל הוא התחיל להתנגד לדרך של אברהם.
הוא התחיל להתנגד, להתנגד, אתם שומעים?
אז זה התות התחיל להתנגד.
כאילו מאן דה עומר מול אברהם אבינו,
הוא מתנגד לו.
הוא לא עזב את המצוות, הוא לא עזב.
אבל הוא התנגד לדרך של אברהם
בהרחקת החמדה בתאווה.
אברהם יותר מדי
הרחיק את החמדה
בתאווה.
הרחיק.
איך הרחיק?
כתוב ואברהם כבד ומקנה בכס ובזהב.
בטח דיברו על אברהם בזמנו, על ה-B&B שלו.
אמרו, איך הוא מרחיק את התאווה והחמדה ומדבר, והוא בעצמו נוסע על חמור הודי?
איך זה?
ויש לו עדרים, ויש לו זה. איך זה?
זה לא סתירה בכלל? אם השם מעשיר מישהו
ונותן לו אפשרויות,
אז מה, הוא צריך ללכת ברגל?
לקנות קורקינט חשמלי?
אה?
זה יפה, עם קורקינט חשמלי.
רק שכחו שאמנון יצחק נסע על אופניים מתקפלות להרצאות.
אופניים מתקפלות.
שיוכל לקחת אותם גם ביד.
איפה הייתם כשאברהם התחיל את הדרך? איפה הייתם?
איפה הייתם כשהוא נלחם נגד כל העולם? איפה הייתם?
אתם מסתכלים רק כשיש לו חמור הודי?
אה, ראית?
כל מה שהוא עשה זה בשביל החמור.
איזה אנשים שוטים, איזה אנשים טיפשים.
הרי אם אברהם אבינו היה מחפש כסף,
היה עושה כל מיני דילים עם ש״ס.
לא.
היה דואג שיקבל נציגויות ויקבל זה ויקבל זה כל הזמן, כל הזמן, כל הזמן. לא.
היה מקבל מהמדינה, מגיע לו, יש תקציבים לאברהם אבינו?
מה הבעיה?
אבל אומר רבי ישעי,
שהיה מבין קצת יותר מלוט אפילו שהוא היה במרחק גדול ממנו,
במרחק של זמן, כן?
הוא אמר שהוא היה כבד מאוד במקנה.
מה זה כבד?
כבד, פירושו של דבר, לא זז בענייני ממון. לא זז.
תשמע, אני רוצה שתמכור לי עדר. לא עכשיו, תבואו בראש חודש.
אין לי זמן עכשיו.
עכשיו יש מצוות, אורחים באים וזה, אני לא יכול לחשוב.
אבל נותן לך מחיר טוב,
כבד.
במצוות ואל הבקר, רץ אברהם.
מהרי, לושי.
הכל בזריזות.
מריץ את כולם.
מצוות?
מה זה? מיישקם.
הכל מהר.
אבל בכסף, במקנה, בזה, כבד. באברהם כבד.
מאוד, מאוד כבד.
לא מדבר אליו בכלל.
אבל אם השם מעשיר אותו, למה לא?
מה, שתי שולחנות, מי שזוכה זה רע?
גם גדולה וגם עשירות?
למה לא?
רבי זרק את הכסף?
הוא השתמש בו על פי התורה.
הוא אמר שהוא לא נהנה אפילו באצבע קטנה.
אז מה? בטוח שהיה לו איזה חמור הודי.
לא?
אז מה אמרו עליו?
אבל זה ידוע הרי על משה רבנו, מה אמרו?
משה רבנו.
משה רבנו, שהשם הסמיך אותו, ברור ומדבר אותו כל יום.
כל יום, כל יום מדבר איתו.
מה אמרו? תראה איזה צוואר יש לו. זה הכל מהכסף שלנו.
זה הכל על חשבוננו.
תראה איזה שוקיים.
תראה איזה שוקיים.
משה רבנו היה חמש מטר.
תאמין? כל חתיכה חתיכה.
תראה, ראית ממה?
ויביטו אחרי משה.
ויביטו אחרי משה.
מה הם רואים?
חלק אומרים, אשרי יולדתו,
אשרי אימו, אשרי ו...
ואיש אומרים, כאלה, שסניקים כאלה.
אומרים, תראה, תראה, תראה, תראה, תראה.
ומאיפה הם יונקים?
מהעטינים של הציבור.
האם זה מותר?
מה הפירוש? כל זה עטות שם, אם יש לו, אתה מבין, בימי או מרצדס או זה, זה כלום.
זה פשוט, זה לצורך העבודה.
אבל שאברהם אבינו ילך ברגל להרצאות,
מה פתאום ש... מה פתאום?
חמור הודי.
בושה וחרפה.
זו דוגמה?
איפה הצניעות?
איפה הצניעות?
שיסתכלו על הרבנים שלהם, כמה יש להם ומה יש להם,
וכמה הם מקבלים כל הזמן.
איי, איי, איי.
לוטים, לוטים.
מלא לוטים.
לכן הם הולכים גם ללוטו.
אולי יהיה להם עוד.
אולי הם לוטו.
הלוטו על שם לוט, חמדת הממון. לוטו.
וואי, וואי, וואי.
אבל הוא התנגד.
לוט התנגד לאברהם אבינו.
חוצפה.
התנגד לאברהם אבינו.
חצוף.
לא היה מוכן לניקיון כפיים שדרש אברהם, ולא היה מוכן
לעבוד אלוקים שדורש להתרחק מן הרע.
בשבילו היה מספיק אלוקים שמסתפק במעשים טובים,
ולא מדקדק אחר אנטיות רעות.
בסך הכל אנחנו בני אדם. לא, אנחנו בסך הכל בני אדם.
מה זה? יצר הרע הוא גדול, הוא חזק. מה אני יכול לעשות?
אבל אברהם אבינו הבין שאור החיים למעלה למשכיל זה לא רק מטרה,
אלא למען סור משאול מטה. אם אתה לא עולה כמו שצריך,
אתה תרד לשאול מטה.
אין דבר כזה. ברגע שאתה לא עולה, אתה כבר בדרך למטה.
אין מצב,
אני עכשיו בהמתנה.
אין דבר כזה.
או למעלה או למטה.
עלה ברד
רד עלה.
זה המצב.
אמרו חכמים, זיכרונם לברכה, על הפסוק,
וחטאותי מפניו צרב ומשנאה וגוף,
זה אברהם אבינו.
אמר רבי אבא בר יהודן,
אה,
משה לליסטים שפוף.
איזה שפל וחלוש, שודד כזה, אתה יודע, כזה רזה כזה,
שהיה יושב על פרשת דרכים,
כל דאבה אזילה והאמר, הב מדע לך.
כל מי שאומר, תן מה שיש עליך.
האנשים היום משחררים, טוב, טוב, טוב, טוב, טוב, טוב. בבקשה, בבקשה. הנה, יש לי פה גם, גם, גם. יש לי גם פה, גם, גם. אומרים לו את הכול.
עבר פיקח אחד וראה שאין בו תועלת.
ואז דחלי את זה, מה זה? מה אנשים ועדים אלינו? חה בתוך חבית,
כיתת אותו.
חה, חה, חה, חה, חה, חה.
האיי, האיי-איי...
כך כמה דורות.
איבד יצר הרע, איבד את דור האנוש.
איבד את דור המבול.
איבד את דור הפלגה.
כיוון שבא אברהם וראה שאין בו תועלת,
התחיל לכְבּתו,
חבית-חבית.
פרק אותו אברהם אבינו.
עד שנייה החבר שלו.
ברצות השם דרכי איש,
גם אויביו,
ישלים איתו.
ועליו נאמר וחטאותי מפניו צריו ומשנאיו אגוף.
הקדוש ברוך הוא מסייע לאברהם אבינו.
איך הבין הפיקח הזה אברהם שאין שום ממשות
לליסטים הזה ליצר הרע? איך הוא הבין את זה?
היה לו מבט חודר.
אברהם הבין את הטיפשות של עובדי העבודה הזרה,
משום שהוא לא היה משוחד מחמדת הממון והתאוות.
אי אפשר לקנות אותו.
כשאי אפשר לקנות אותו,
אז יש לך כוח על יצר הרע. אבל אם אתה נקנע אפילו,
וקצת כאילו, קצת.
זו התחלה טובה בשביל שאחר כך אתה תרוץ אחרי יצר הרע, עוד, עוד תביא, עוד, תביא, עוד, תביא.
אתם יודעים, בקדנציה הראשונה של ש״ס,
פנו אליי,
וביקשו ממני, ידעו שאני לא בוחר ולא זה וזה,
ביקשו ממני אם אני אהיה מוכן
להגיד רק שיבחרו ש״ס.
אבל איך אני אגיד?
שישמעו לחכמי הספרדים.
אז אמרתי שאני לא שייך לדברים האלה.
אני לא בוחר, ולא אומר שום דבר, ולא...
200 אלף דולר אתה מקבל.
צחקתי להם בטלפון, זה היה מזמן, זה 20 שנה לפחות.
200 אלף דולר הייתי יכול להיות עשיר.
אמרתי להם, אתם רוצים לדחוף לי את הכסף לפה, שאני לא אוכל לדבר אחר כך?
אתם תכניסו לי הרבה שטרות, 200 אלף שאני לא אוכל לדבר.
לא אוכל לדבר.
איך אני אדבר?
אז לכן אמרתי להם, לא, לא.
אני רוצה להגיד מה שאני רוצה,
מתי שאני רוצה,
כל הזמן.
זה לא הפה שלי, זה הפה של הקדוש ברוך הוא.
אני רוצה להגיד מה שהוא אומר,
לא מה שאתם אומרים.
בשביל זה אתם רואים אנשים שכל פעם משנים את דיבורם.
או כל מיני אנשים כאלה שחותמים מכתב, ואחר כך הם אומרים, חתמתי באונס,
עכשיו אני חותם ככה, עכשיו אני חותם ככה,
מחר אני חותם ככה, מחר אני חותם ככה.
כן.
החתימה האחרונה הזאת,
ואין בלתה, ואין זולתה.
יש כאלה שעושים הצגות, ממש הצגות. הוא שומע, הוא משמיע,
הוא שומע, הוא משמיע נגד ההיגיון, נגד האמת, נגד המציאות.
נו, מי שמקבל, אז הוא שומע, הוא משמיע.
הפה מלא כסף.
אז אברהם הבין את הטיפשות של עובדי עבודה זרה, משום שלא היה משוחד מחמדת הממון והתאוות.
לכן, בריאותו של לוט
נמשך
אחרי מידות רעות,
הבין שאינו מסוגל להשגת המעלות
משום שחיתות המידות.
לכן, בריאותו של לוט נמשך אחרי מידות רעות,
הבין שאינו מסוגל להשגת המעלות
משום שחיתות המידות.
למה אדם לא מסוגל לעלות במעלות?
כי הוא מושחת במידות, אז לאן יעלה?
אז הוא יצטרך להיפטר מהשחיתות.
אבל זה הכר הנרחב שיש לו, זה מה שהוא אוהב.
הוא רוצה להתבוסס במדמנת התאוות.
זה מה שאמרו חכמים, זיכרונם לברכה. אם יאמר לך אדם חוכמה בגויים, תאמין.
אם יאמר לך אדם חוכמה בגויים, תאמין.
תורה בגויים, אל תאמין.
אפילו חכמים שהתאמצו להבין ולהשכיל,
ויגעו הרבה לעמוד על סוד הבריאה וסוד הנפש,
הם יתאמצו רק למעלה למשכיל.
אבל לא למען סור משאול מטה.
זה לא.
לעלות, להיות ככה פילוסוף, זה כן.
אבל תעזוב את התאוות,
למען סור משאול מטה, זה לא.
כמו אריסטו היווני,
שהודה שהוא דו-פרצופי,
כי כשקופץ עליו בולמוס של תאווה,
הוא אומר, עכשיו אני לא אריסטו.
עכשיו הוא הוחמר.
זרמת סוסים זרמתם, כתוב.
בשר חמורים בשרם.
ולכן, הוא לא יכול להשיג את האמת ולכוון אליה, כמו לוט.
כמו לוט.
לוט
שכב עם הבת שלו.
עם הראשונה הוא לא ידע, הוא לא הרגיש.
הוא היה שיכור.
שיכור כמו לוט.
יש לו פרסומת בכל העולם.
שיכור כמו לוט.
אבל בשנייה הוא כן הרגיש.
בשנייה הוא כן הרגיש.
הם התכוונו לשם שמיים.
הוא לא.
מצינו אצל חכמים זיכרונם לברכה שההיקף של הלימוד שלהם היה נורא מאוד.
נורא מאוד.
חכמים זיכרונם לברכה לא הניחו דבר שלא עסקו בו.
לא רק שלא עסקו, וקיימו כמובן
מעשה בראשית, מעשה מרכבה.
שנתיים וחצי נחלקו אם נוח לאדם
אם נברא או לא נברא.
שנתיים וחצי. באים לבית המדרש, כל היום לומדים. מה אתה אומר?
מה אתם אומרים?
טוב לאדם שנברא? לא טוב לאדם שנברא.
מסכמים פחות או יותר, נכנסים מחר. אז איפה היינו אתמול?
אז מה עכשיו?
מה אתה אומר?
זה אומר עוד סברת, זה אומר ככה, זה מביא תהרות, זה אומר ככה, זה מקשה, זהו.
כל יום,
כל יום, שנתיים וחצי,
שנתיים וחצי,
כמעט אלף יום.
אתם שומעים?
כמה אפשר לטחון דבר כזה? תשאל היום בן אדם.
נוח לו או שלא נוח לו?
צ'יק צ'אק הוא מביא לך תשובה.
תגיד לו אבל חכמי ישראל במשך שנתיים וחצי לא הגיעה לתשובה, איך הגעת כל כך מהר?
הוא אין לו בעיה, מה הבעיה?
צ'ינג צ'אנצ'ונג.
לא מבין מה הבעיה?
לא מבין מה הבעיה?
מה היה להם לשבת שנתיים וחצי?
היו שואלים אותי, ניתם מבינים?
איי, איי, איי, איזה עולם.
כמה מן העומק יש במושגים האלה, עד שקשה לנו לנגוע אפילו באפס קצהו.
אבל אחרי כל גדלותם,
הם לא הסיחו את דעתם מהכלל.
הם לא הסיחו את דעתם מהכלל.
עכשיו שנברא,
יפשפש במעשיו.
עכשיו שנברא,
יפשפש במעשיו.
הן במה שנוגע לסור מרע, והן במה שנוגע לעשה טוב.
אז אמרו חכמים, יפשפש וימשמש.
יפשפש
זה לברור בין טוב לרע בכלל.
אחר כך, אחרי שאתה יודע מה טוב, תמשמש.
כמו בד.
אחרי שבחרת, אומרים, זה צבע לא יהיה טוב. זה לא, זה לא. תן לי בד אמריקאית, תן לי בד אנגלית.
זה מזה, זה סם לא טוב. סם בצד, אגב, הולך להוגיע בזה, בבד. איזה טיב זה.
עכשיו צריך לבדוק את הטוב. כמה טוב טוב.
כמה יש בו מן הטוב.
זה כותנה 100%
או שיש פה עוד חומרים נוספים?
הסבא, זיכרונו לברכה, היה אומר,
כי אין הונאה ברוחניות.
אין הונאה ברוחניות.
בקנייני העולם המחיר מוגבל.
אסור לקחת יותר משער שבשוק.
אבל לא כן ברוחניות.
אותו תלמיד חכם,
שאם היו נותנים לו כל חלל העולם, לא היה משקר.
לא היה משקר, תשלם לו 100 מיליארד עכשיו בשנייה,
בשביל חרטא קטנה.
רמז של חרטא.
לא אמירה.
צוחק לך בפנים.
כל חללו של עולם תיתן לו.
והוא לא הפריז על המחיר.
מפני שזה הערך של דובר אמת בלבבו.
מי שדובר אמת בלבבו, לא בפיו.
מה, אתה לא מאמין לי?
מה, אתה לא מאמין לי?
בטח, משה רבנו.
מה, אתה לא מאמין לי?
הקב' ברוך הוא אומר, הן בקדושיו לא יאמין.
ואתה אומר, אתה לא מאמין לי?
כאילו, ברור שהקב' ברוך הוא מאמין לי.
אז איך אתה לא מאמין לי?
אבל הקב' ברוך הוא אמר, הן בקדושיו לא יאמין.
לא הפריז.
כי זה הערך של דובר אמת בלבבו. שווה יותר מכל חלל העולם
שלא יוציא דבר שקר מפיו ושכרו צפולנו בזה ובבא.
כל שכרו צפולנו בעולם הזה ובבא.
בנות צלפחן
טבעו גשמיות.
בתורה מהללת אותם ומשבחת אותם. הם ביקשו נחלה.
והקב' ברוך הוא הסכים להם,
והם זכו שפרשת נחלות תינתן על פיהן.
לא על שמו של משה רבנו.
על שמן.
קורח טבע רוחניות
והביא פורענות חמורה על עצמו ועל עדתו.
נו,
אז בנות צלופחן מבקשות גשמיות והתורה מהללת אותה משבחת,
וקורח שמבקש רוחניות,
כי כל העדה כולם קדושים,
והם רוצים להיות כהנים, והם רוצים דברים.
ברוחניות הם טבעים.
למה הם צריכים להיעקר מן העולם?
מה, גשמיות יותר חשוב מרוחניות?
הכל תלוי בפנימיות נפשו.
אם הוא מסור לדרך השם בכוונתו למען כבוד שמיים,
או שהוא בא למלות את רצון עצמו.
הוא דאג לעצמו, לא כבוד התורה ולא בטיח ולא שום דבר.
הרבה אנשים מבקשים כבוד, ושררה, ודוחקים את השני, ודורכים על השלישי, ועל כולם, ורומסים את כבודם, והכול,
בשביל להשיג מטרה כאילו לשמו יתברך.
הוא לא צריך אותך.
הוא לא צריך. מה אתה נדחף? אם השם רוצה להכתיר אותך למשהו, יכתיר אותך. בשביל מה אתה נדחף?
למה אתה נדחף?
ולמה דוחף אחרים?
ולמה משמיץ אותם? ולמה, ולמה, ולמה, ולמה?
למה?
למה?
כי אתה דואג רק לעצמך.
אתה דואג לכלל ישראל? היה לך תפקיד.
מה עשית בשביל כלל ישראל?
קיבלת כסף מהמדינה. מה עשית בשביל כלל ישראל?
מה עשית? נו בוא תגיד מה עשית.
אתם יודעים,
וש״ס
לימדו אותם עכשיו. יש להם שמה, יוצא להם הוראות מה להגיד כולם ביחד.
אז לימדו אותם להגיד שאמנון יצחק הוא עם הארץ.
אז קודם כל אני מודה שאני עם הארץ.
אני באמת לא למדתי שום דבר אף פעם.
נתתי אומנם למעלה מחמשת אלפים, עשרת אלפים דרשות,
אבל זה סתם דיבורים, זה לא...
אני סיפרתי מה כתוב בעיתון, מה כתוב בזה,
אבל לא אמרתי שום דבר כן של תורה, כי לא למדתי כלום.
אבל לא משנה.
אני אוחז
בתואר הזה בכבוד ובגאון.
אבל עם התואר הזה אני אתבע את כולם
שאם עם הארץ כזה, שלא למד ולא עשה כלום בחייו,
ולא גדל בעולם הישיבות,
והחזיר מיליון יהודים בתשובה,
איפה אתם עם כל התורה והחוכמה שלמדתם?
מה עשיתם?
אני אטבע אתכם.
נכון,
אתם צודקים.
אבל אם עם הארץ מסוגל לעשות כזה דבר, יבא ביי.
מה החיוב של תלמיד חכם?
ואני אומר על קצה המזלג.
וזו תביעה שאף אחד לא ייפטר ממנה.
אף אחד לא ייפטר ממנה.
אף אחד. מה יגיד?
מה יגיד?
מה יגיד?
מה יגיד?
אברהם אבינו הסתובב.
הוא היה פוסק הלכות?
אברהם אבינו לא היה פוסק הלכות.
היה שם מעבר.
אלה היו ראשי ישיבה.
אברהם אבינו היה מאכיל אנשים, נותן להם זה, ופה הוא היה פוסק הלכות?
הוא היה אומר רק תברכו את זה, תאכלו את זה, יש השם,
תברכו, זה חוזר על אותו דבר, פחות או יותר, וזה מקרב את האנשים, ופה ושם.
ואת מי התוארם שבחן?
מה אומר עליו יהושע בן ינון?
האדם הגדול בענקים.
אין תואר יותר גדול מזה.
אם הוא היה בדורנו, מה היו אומרים עליו? על הארץ. הוא לא פוסק על החודש. איזה ספר הוא כתב?
הוא חיבר ספרים?
הוא כל הזמן מדבר עם אנשים אותו דבר. תאכל, תאכל, מותק. מה אתה רוצה? לשון עם חרדל? מה אתה רוצה? אתה רוצה וויסקי? אתה רוצה זה? מה אתה רוצה?
ונותן להם לאכול, זה פה ושם.
ובטוח שלא היו מקבלים את הילדים שלו גם למוסדות.
עיראקי מסתובב, מארח אנשים והכול, ומה?
הוא לא מאנש.
הוא לא מאנשי שלום עייני.
אוי, כמה עמי ארצות יש שלומדים תורה.
איך למדנו אתמול? יש גם ראשי ישיבות חנבנים.
לא יודעים מה זה תורה, לא יודעים מה זה קיומה,
לא יודעים ערך של מצווה, ולא יודעים ערך של עושה מצווה. גדול.
המעשה יותר מן העושה, הרי.
מי שמעשה אחרים לעשות מצוות הוא יותר גדול מכל העושים.
רבנו בחייא אומר שאם אדם יגיע בתיקון נפשו
למדרגה של מלאך, אם יש גרסה של נביא, אם יגיע בתיקון נפשו למדרגה של נביא, בואו נגיד נביא, ישעיה,
ירמיה,
לא נגיד משה רבנו,
כי משה רבנו היה מזכה רבים,
אבל נגיד ירמיה וישעיה וזה וזה וזה.
אם יגיע למדרגה שלו בתיקון נפשו, באהבתו את השם,
בעבודתו התמה וכולי וכולי וכולי,
לא יגיעו זכויותיו לזכויות מי שמקרב את הרחוקים.
מאשר זכויותיו נכפלות
בכפלי כפליים בכל הזמנים ובכל הדורות.
ולמי נאמר הבטחה אחת
ואין זו לטוב,
שהוא כמו הפה של הקדוש ברוך הוא,
מוציא הכר מזולל.
לא פוסק הלכות.
מוציא הכר מזולל כפי תהיה.
מי שמוציא הכר מזולל מחזיר אנשים בתשובה הוא כמו הפה של הקדוש ברוך הוא. זה לא נאמר על פוסק הלכות, הכי גדול.
ורבי רבנו הקדוש, גמרא בבאבא מציא אפיהם,
הוא בעצמו הלך להחזיר בתשובה.
את הנכד של רבי שמעון בר יוחאי
ואת הנכד של רבי טרפון, שאלו אותו החכמים,
שאלו אותו תלמידים,
רבנו,
מה אתה צריך את זה? רבנו הקדוש.
כל המשניות,
כל התורה שבעל פה שלנו.
אתה הולך לחזיר בתשובה, מחפש אנשים, לחזיר אותם בתשובה?
אמר להם, כן, כל המלמד את בן חברו תורה
זוכה ויושב בישיבה של מעלה.
וכל המלמד בן עם הארץ תורה,
אפילו הקדוש ברוך הוא גוזר גזירה מבטלה בשבילו,
שנאמר, מוציא יקר מזולל כפי תהיה.
אתם שומעים?
אז פעם אחת פגש אותי רבה של אנטוורפן,
הרב חיים קרייזוורט, זכר צדיק וברכה,
תלמיד חכם עצום שהיה בקיא בכל הש״ס,
כל דבריו זה רק ש״ס, ש״ס, ש״ס, ש״ס, ש״ס, ש״ס, ש״ס, מדבר, מדבר, מדבר, מדבר, מדבר.
הוא ביקש ממני פעם ברכה. אמרתי לו, כבוד הרב צוחק עליי, רוצים ממני ברכה.
אמר לי את הגמרא הזאת ואמר לי, רבי ביקש את המעלה שיש לך.
רבי.
תלמידיו שאלו אותו, אז הוא אמר להם,
מוציא יקר מזולל, כפי תהיה. לכן הוא יוצא ברכה מפיו של הקדוש ברוך הוא.
אבל מטעים את האנשים,
כי יש אינטרסים של כסף, כבוד, כוח, עוצמה וכולי וכולי, והם משקרים אותם ועובדים עליהם.
יש.
ודאי מקום לכל אחד. צריך פוסקי הלכות, וצריך למדנים, וצריך זה, וצריך מחזירים בתשובה.
ומה העולם צריך ביותר?
מחזירים בתשובה.
כי אין הרבה.
מחזירים בתשובה באמת.
עם האמת.
לא בדרך של ככה מריחת שוקולד.
שאומרים את האמת
כמו אברהם אבינו.
למה? כי פוסקים, יש הרבה ספרי פוסקים.
ואם לא יהיה עוד אחד, לא נראה, יש, מספיק.
אפשר לחיות.
חי העולם גם בלי הדור הזה, נכון?
וקיימו הלכות.
אז אפשר לחיות.
הן הלכות שהיו גם קודם.
אין שום בעיה.
אבל בלי חזרה בתשובה לא תבוא גאולה.
כי כל הגאולה של כל ישראל, כולל הפוסקים,
לא תהיה אלא בגלל החזרה בתשובה.
לכן הקב' ברוך הוא לא ברא את אברהם אבינו,
אדם הראשון. כי אם היה בורא אותו האדם הראשון,
והיה חוטא חלילה, לא היה מי שיתקל.
אז הקב' ברוך הוא ברא את אדם הראשון שאם יחטא, יהיה אברהם שיתקל.
נמצא שכל העולם עומד על התיקון, שיש מי שיתקן.
אם אין מי שיתקן,
אין העולם יכול להגיע לתיקונו.
אז מה המעלה היותר גדולה?
וצריך לקרוא פרשת תרומה בזוהר הקב' ולהבין שכל יום בנפילה,
הקדוש ברוך הוא והשכינה הקדושה מזמנים את דיוקנו של מי שמחזיר בתשובה
ושמים עליו כתר מלכות ומברכים אותו בשבע ברכות שברך הקדוש ברוך הוא אברהם אבינו,
מה שלמדנו בפרשה בלך לך,
בה אברכך וגדל אשמך ואהיה ברכה וכו' וכו'.
זה מברך אותו הקדוש ברוך הוא בכל יום בנפילת הפים.
ונותנים משהו עם מפתחות ששום בראייה בעולם לא יכול להיכנס ורואה את כל גנזי
המלך שיש,
כל גנזי המלך
שקרעו שס,
כל גנזי המלך.
תקראו שם, תבינו קצת את ההבדלים, מצא את ההבדלים.
אבל מה לעשות?
אנשים עמי ארצות,
כמוני.
רק אני למדתי שני דברים יותר,
ואני מקיים שלושה דברים יותר.
זה הכול.
אבל אני אחייב את כולם.
תתכוננו.
רבי חנין יהוא ברגשו אומר.
עושה הקדוש ברוך הוא זכו ישראל,
שאמרו לנו אנחנו בסמן סיר גו, יגדיל תורו, יאדיל.
קדיש, מי רוצה לומר?