http://live.shofar-tv.com/videos/3206
30-9-13
"ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים, את המאור הגדול לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה ואת הכוכבים". חשיבותו של כלי נמדדת לפי תכליתו ולא לפי גדלו. חשיבות של כלי נמדדת אם הוא חשוב או לא לפי התכלית שלו, לא לפי הגודל שלו. אכן אם יעשה אדם כלי גדול מאד בכמות לצורך של תכלית פעוטה וזעומה, אין זה אלא מגוחך. לדוגמא, מלכי מצרים בנו פירמידות, אבנים ענקיות כל אחת משא של מאות אנשים, מיליוני עבדים עונו לשם כך בעבודת פרך, אלפים ורבבות נספו בעבודה הזאת, לבסוף הושלם הבנין והוא עומד כבר אלפי שנים. מה התכלית של המקום הזה? קבר למומיא, למושל עריץ שלא ישכח זכרו. אז כל העולם באים לתייר שם, משבחים את נפלאות הבנין ודרך אגב מזכירים שזה עבור איזה מומיה שנמצאת שם.
נחזור, חשיבותו של כלי נמדדת לפי התכלית ולא לפי הגודל, ואם יעשה האדם כלי גדול כמו פירמידה בכמות, לצורך תכלית פעוטה בשביל איזה פרעון שהיה פעם, אז בודאי שזה טפשי ומגוחך, שמיליונים יעבדו בשביל להנציח את זכרה של מומיה. לא המצרים לבד היו הטיפשים, אלא כל בני האדם הם כך, מה הערך של הבנינים המפוארים שמקימים בדורותינו לשם מטרות נבזות של חיי שעה, השקעות של מיליונים מיליונים, עשרו מיליונים, מיליארדים, כל מדינה מתחרה מי יש לה את הבנין היותר גבוה בעולם וכו' וכו', מהו בכלל ערך הכבוד שמכבדים אחד שרודף אחרי כבוד לעומת העבודה הקשה יומם ולילה ובזבוז הכח והכסף שהוא משקיע למען הכבוד הזה. ה' יתברך ברא את האדם מיליארדים ממנו בדור, מיליארדים כאלה יש, ודורות למאות משפחות ואומות שלמות, ערים ומדינות בכל קצות הארץ, ביליונים של ביליונים בעלי חיים שמספרם אין סוף כמעט, צמחים לאין מספר, מינרלים מלא כל הארץ, אלפי מינים עם כוחות עושה פלאים, וכל שכן אם לוקחים ומחברים אותם ומפרידים אותם אין ספורות למו. וזוהי הארץ ואשר בה. ועם כל זה שהארץ הזאת היא כל כך גדולה ורחבה ויש בה כל כך הרבה והרבה ממה שתיארנו קצת, היא בטלה באלפים לעומת השמש. והשמש עם כל משמשיה בטלים במיליוני מיליונים בעולם הכוכבים, שגם בטלסקופים הגדולים ביותר שאין לספרם מרוב, וכמה יש אלפי מיליונים של שמשות בכל אחד מהם, ומה התכלית של כל העולם הזה והגלקסיות, כל הקוסמוס הגדול הזה, מה התכלית שלו? נקודת קידוש ה' שבליבו של אדם אחד וצדיק שמו, שנאמר "וצדיק יסוד עולם". אם לב של יהודי צדיק יכול לעשות קידוש ה' בשביל נקודת קידוש ה' שתהיה מליבו של צדיק אחד בעולם שווה לקב"ה לברוא את כל מה שתיארנו בקיצור. שנאמר "וצדיק יסוד עולם". וכולם בחכמה עשית, מה זה בחכמה? פירוש שהכל מכוון בדיוק נפלא לתכלית לאמיתו. מכאן למדו שכל העולמות כולם בטלים בתוך נקודה רוחנית זו שבליבו של אדם אחד. כמות רבה לאין ערוך ולמעלה מתפיסת המח, כולה בטלה הכמות הזאת בנקודה אחת של איכות שקוראים לה קידוש ה'.
וזה מפורש בתורה, "ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים, ואת הכוכבים להאיר על הארץ" אותם העולמות הענקיים של כוכבים רבים, שגדלם נמדד בטריליונים טריליונים של קילומטרים, אותם הכוכבים הענקיים בכמותם, בכוחותיהם, במהלכיהם, מהם שרחוקים מאיתנו מהלך אלפי שנות אור, למה הם נבראו? מה התכלית של הווייתם, סיבוביהם והענקיות של כוחותיהם? כדי שנוכל לראות בשמים נקודה של אור קטנה. אתם רואים את הלדים פה הכחולים, שיהיה ליופי בבית כנסת, שיהיה בשמים ככה יפה, לדים, לדים, כוכבים כוכבים כוכבים, שיהיה מרצד ככה בשביל הבן אדם. ואם גם לחולשתו, כיון שהמרחק הוא עצום, לא נוכל ליהנות מהאור שמגיע אלינו מהכוכב הענק הענק הענק שהוא רחוק, אבל ישמח אותנו ויניח קצת את דעתנו בתוך חשכת הלילה, אתה מרים את הראש אתה רואה למעלה לדים, לדים, כוכבים. ואז זה גם יאיר לליבנו ויעורר אותנו קצת להתבונן בגדלות הבורא, כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך ירח וכוכבים אשר כוננת, אה, הלב של היהודי יתמלא רגש לקב"ה לשבח ולהלל, מה הקב"ה ברא בעולמו לכבודו של האדם פה למטה.
אך האם זו באמת תכלית מתאימה ביחס לגודל והכמות של הכלים הזאת? האם זו התכלית, זה מתאים? כן, כן, זה בא ללמד אותנו שלמען נקודת אור שתאיר לאדם כדאי לברוא את כל הכמויות שבעולם. שמעתם? שמעתם דבר כזה? בשביל להאיר את ליבו של יהודי כדאי לברוא את כל העולם עם כל המרחבי אין סוף האלה וגדלם וכוחותיהם וכו' וכו', שתהיה נקודת הארה בליבו של אדם אפילו פעם אחת. אז כמה חשוב להתבונן בנפלאות הבורא, ולהתבונן בטבע, מה ברא הקב"ה בעולמו, שמתוך זה האדם אוהב את הקב"ה וירא את הקב"ה, כמו שאומר הרמב"ם. נו, אז מי שזוכה להכניס טיפת אור בליבו של יהודי, בלי כל הגלקסיות, בלי הכל, יבבי איזה קיצור דרך זה. איזה קיצור דרך. צ'יק הדליק אותו. יחביבי. כמה זה שווה אצל הקב"ה?!
או, עכשיו יש לי חידוש, "ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד", מה למדנו, שהכוכבים נותנים נקודת אור אצל יהודי וזה שווה, ומצדיקי הרבים הם כמו הכוכבים, בדיוק אותו דבר, מה שהכוכבים אמורים לעשות מצדיקי הרבים עושים את זה. פשט. ז"א, אדם צריך לראות מה זה להאיר בתוך לב של יהודי, שווה לקב"ה לברוא עולמות אין ספור, ויושבים הפרופסורים הטיפשים וחוקרים מה המרחק ומה יחסי הגומלין בין כוכב לכוכב, ואומרים אולי יש שמה מים, אתה יודע מה, נשלח לשמה חללית, ומבזבזים מיליארדים מיליארדים מיליארדים בסוף אומרים אין מים. היית שואל אותי הייתי אומר לך שאין מים, בשביל מה אתה בא לשם? לא, אולי נמצא חיים. בינתיים הם מאבדים את החיים עד שימצאו חיים הם מתים באים עוד עוד וכולם באים ולא מוצאים כלום. הם הולכים לחפש שמה כששמה זה בעצם בשבילנו, ופה אתם רואים, מאמר קטן, המכתב מאליהו מגלה לנו את כל הסוד של כל הכוכבים והכל והכל והם עובדים עובדים עובדים עובדים. כל זה להאיר בליבו של אדם נקודת אור אחת, ושיצא ממנה קידוש ה', שיצא התפעלות מהלב של יהודי, שיגיד "מה רבו מעשיך ה' כולם בחכמה עשית" "כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך ירח וכוכבים אשר כוננת". "אשא עיני אל ההרים", להתבונן. ז"א הקב"ה רוצה שאנחנו נתבונן כמה הוא השקיע, וכמה הוא מוכן להשקיע בשביל שיהיה טיפת אור בליבו של יהודי. מי ראינו שהיה מוכן כל כך הרבה להשקיע בזה? אברהם אבינו, האדם הגדול בענקים, היה מוכן לשחוט שור, שור, והיה מוכן לתת מהשור לשון בחרדל לעובד עבודה זרה, שבסוף הוא יגיד ברוך ה'. זהו, שווה לו להשקיע שור שלם. מי שיגיד ברוך ה' מוכן לתת לו חמשת אלפים שקל, שמעם פעם מישהו שמוכן בשביל שיגידו ברוך ה' 5000 שקל, ולא חמשת אלפים שקל, גם לטרוח ולהכין ולשחוט ולבשל והכל ולהגיש לו ולשבת איתו ולבזבז עליו זמן שיגיד בסוף ברוך ה'.
שמעתי שלא נייחא ליה להרב שטינמן שליט"א ולרב קניבסקי שליט"א שעושים פתקאות שמי שמחזיק אייפון שלא יכנס לבית הזה, יש עכשיו שלטים בכל מיני דירות, אז אומרים שהרב שטינמן אמר שאברהם אבינו לא עשה שלטים כאלה באהל שלו מבחוץ, אדרבא, הוא קיבל את העובדי עבודה זרה וגם נתן להם לאכול ונתן להם לברך והכל אפילו שהם ידעו שהם עובדי עבודה זרה. צריך לקרב כמה שיותר, לא להרחיק, לא להתבדל, כמה שיותר לקרב.

ש. לא שומעים

הרב: וזה מה שהוא אמר, זה מה שהוא אמר, הרי התירו בכל מקרה לאנשים שזה המקצוע שלהם, זה הפרנסה שלהם וכו' וכו'. אבל בכל מקרה, הנקודה היא להאיר בתוך ליבו של אדם. שווה לברוא עולם ומלואו וגלקסיות שנראות שלא לצורך, נראות שלא לצורך, לאין ספור, כל זה לנקודת אור אחת בליבו של יהודי. אתם מבינים כמה אנחנו חשובים? איך קובעים את המעמד של בן אדם, רואים אחד גר בצריף מה אומרים? זה מסכן, עני. אם רואים אחד בוילה, אומרים אה אה, יפה. אם רואים אחד בארמון אוווווו זה בטח מלך זה, ואם אחד רואים שיש לו עיר שלמה שלו - פששששש. ואם אחד שולט במדינה יבבי. ואם קוראים לו אובמבה, אההה, כל העולם כבר מדבר עליו בלבלבלבל.... ואם אחד נבראו בשבילו גלקסיות בשביל שיהיה לו הארה בלב פעם אחת, יבבי יבבי. ומי זה? היהודי. עכשיו ברור למה אומרים שלא עשני גוי, בשביל נקודה של קידוש ה' בליבו של יהודי שווה לקב"ה הכל, ולא עוד אלא שהקב"ה אומר שכל אדם יאמר בשבילי נברא העולם, ז"א אתה לבד ראוי שכל העולם כולו שתיארנו ייברא בשבילך, רק בשבילך, בלי צוותא, בלי תוספת, בלי אנשים, כל העולם נברא בשבילי. כמה חשיבות יש לאדם אצל הקב"ה, ואדם לא מעריך את עצמו בכלל.
אז מהיום צריך להתבונן בנקודה הזאת, כמה אנחנו חשובים. ובשיעורים הקודמים אמרנו שיותר מזה, אנחנו לא סתם חשובים, אנחנו לא סתם יהודים, אנחנו הבנים של הקב"ה. הבנים של הקב"ה. אם היה נכנס אצלכם הביתה בן אדם והיו אומרים לך, זה הבן של ראש העיר פלוני אלמוני, או, שלום עליכם, שלום עליכם. ואם היו אומרים לכם שזה הבן של אחד מצדיקי הדור, אוווווו, בכבוד, בכבוד. איך בן אדם נהיה קטן ליד אחד שאומרים שהוא הבן של, בן של, זה לא הוא, הוא הבן של, זה לא הוא, הוא רק הבן של, נו מה אתה יכול לענות לו? מה אתה יכול לענות לו, אומר הוא הבן של, מה תענה לו? מה תענה לו? הוא הבן של, מי אתה - מציגים, אתה יודע מי זה? אתה יודע מי זה? הוא הבן של, מה תענה לו? אתה יודע מי אני? הבן של הקב"ה. אה, הוא רק הבן של ראש העיר, אני הבן של הקב"ה. מישהו ענה פעם ככה? מה פתאום, אתה? יאלה ספר סיפור. טוב שאתה יודע את זה, אתה רואה. אז צריך לזכור את זה, אבל לא זוכרים, זה הבעיה, ולא מעריכים את עצמנו בכלל. והקב"ה ברא עולם ומלואו בשביל נקודת אור אחת.
אני מקווה שעם הדרשה הזאת נקודת אור אחת הצלחתי להדליק אצלכם, אז חסכתי לקב"ה לברוא עוד עולמות מחדש בשביל עוד נקודת אור.
רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.