רבות מחשבות בלב איש | הרב אמנון יצחק

- - - לא מוגה! - - - 

ויקח קורח בן יצהר, בן קהד, בן לוי, ודתן ואבירם בני אליעב, ואון בן פלד בני ראובן.

עוסקים אנו בפרשיות האלה בענייני המרגלים, בעניין של קורח ועדתו,

וסבורים אנו כי פרשיות אלו עניינם חטאת הראשונים,

ולנו אין העניינים נוגעים כלל.

אך באמת כאשר נתבונן במהותם של הדברים נראה

כי עניינים אלו עוסקים לא רק בראשונים,

אלא אף בנו ממש הדברים אמורים.

רבות מחשבות בלב איש,

מועצת השם היא תקום.

הפסוק הזה במשלי יסוד מצב האדם בעולמו הוא.

האדם עומד ומבקש ומחפש עצות האך להיטיב את מצבו ולהגשים את רצונותיו,

ואינו יודע כי עצותיו לא יועלוהו מאומה.

בתכלית הכל היא רק עצת השם.

יסודה של האמונה היא

להאמין

כי לך אדוני הממלכה

והמתנשא לכל לראש.

כמו שמובא בחכמים זיכרונם לברכה, מסכת ברכות נח,

אפילו ריש גרגותא משמיא מנולא.

זאת אומרת, אפילו תפקיד

שאדם נהיה ראש על בריכה,

זה גם כן מינויים לשמיים.

תפקיד הכי זניח.

כל התנשאות שיש בעולם

מן המלכות שהוא עיקר השלטון

ועד הממשלה הקטנה ביותר

אינם נעשים על ידי האדם אלא רק משמיא,

ואין לאדם שום אפשרות להיטיב מעמדו על ידי תחבולות שיעשה.

דבר זה למדנו מפרשת קורח.

ויקח קורח

מדעתו רצה לכך

בלשנות את העולם

וליטול את הכהונה לעצמו.

ולא הועילו מאומה כי עצת השם היא תקום למרות שרבות מחשבות בלב איש.

מחשבות ושאיפות אלו נמצאים גם בנו.

ידוע שהעולם מורכב מחומר וצורה.

החומר הוא הנראה לעין כל,

אולם החומר אינו עיקר.

אלא הצורה שעומדת מאחורי החומר, זו התכלית.

כשם שבלימוד התורה למדה ניקרא מי שמבין את הלומדס

והדקות שבצורת הדברים,

וכל אשר יורד לתוך הבנת הדברים ביתר דקות ואינו מסתפק בדברים הפשוטים

הנראים בהסתכלות ובעיון קל,

הוא אשר נקרא גדול בהבנת התורה,

כן חייב להיות אף בהבנת כל ענייני התורה.

לא להסתפק בשטחיות החומר,

אלא להעמיק לתוך צורתן של הדברים.

לכן כשאנחנו עוסקים בפרשיות אלה, אסור לנו להסתפק בידיעת עניין מעשה דקורח ומרגלים,

שהיה מעשה כזה.

צריך להתבונן לתוך תוכיותו של העניין.

מחובתנו לדע ולהבין את כל הכוחות והמידות הטמונים בזה.

מה היו הסיבות אשר הביאו את מעשה קורח?

כשנבין זאת נדע שמידות אלה לא רק בקורח ועדתו היו,

אלא אפילו בקרב כל אחד ואחד נמצאת שאיפה זו

ללך ולכבוש את העולם,

להיטיב את מצבו ותכליתו.

ואחר כך נוסיף להתבונן,

בסוף אל נעשה בקורח ועדתו,

ונדע כי עצת השם היא תקום.

ואפילו שהחומר שונה מכל מקום צורת הדברים, אחת היא.

ואף שאנו איננו שואפים לכונה גדולה,

מכל מקום הכונה היא רק החומר.

והצורה היא השאיפה להשיג מעמד ומצב.

וכאשר נדע להשכיל ולהבין זאת,

אז החיים שלנו יתנהלו בהשקט ובטחה ובשלווה.

כי נדע שאין בכוחנו להשיג מאומה יתר על מה שנגזר ונקצב על ידי הקדוש ברוך הוא.

ואפילו בעת שדומה,

בעיני האדם,

שיכול להשיג ולרכוש מעמד

על ידי שאיפותיו ותאוותיו.

מכל מקום בהתבוננות מתמדת

יראה כי לא שינם מאומה על ידי מעשיו,

ורק יפסיד את זמנו בחייו.

כי צורת הדברים אינה רק לשעה,

אלא לדורי דורות.

וחייו להעמיק ולהתבונן עד שיראה שהכל נעשה כפי שנקצב על ידי הקדוש ברוך הוא.

כל מעשיו ופעולותיו לא הוסיפו מאומה.

ובוודאי שלא בנקל יוכל לראות זאת ולהבחין

שהרי הנהגת השם מתחלקת

להנהגה גלויה בהנהגה נסתרת.

בזמננו הכל בהנהגה נסתרת.

לכן קשה לעיני בשר לראות ולהבחין בהנהגת השם מתברך והשגחתו.

אך זו חומר העבודה המוטלת עלינו להתבונן ולהבין

שאפילו שהכל נסתר,

אם כל מקום הנהגת השם יתברך אינה משתנה,

ושווה בכל הנהגתו הנסתרת להנהגתו הגלויה.

וכבר דיברנו בעניין קורח מעדתו,

שעלה במחשבתם שיוכלו להדיח את משה רבנו עליו השלום

ואת אהרן הכהן.

ולא קורח מעדתו מהאנשים הגדולים שבדור היו קריאי מועד,

נשיאי עידן, ששם.

וכי לא ידעו קורע מעדתו ממעמד הר סיני,

שהקדוש ברוך הוא בחר במשה ואהרון?

וכן הלא לא מכבר היה כל עניין המרגלים שראו הכל בחושן לשנות מאומה מרצון השם.

ואיך סברו שיוכלו בכוחם לשנות מרצון השם?

אחרי שרואים מה שעבר על מרים,

ואחרי שהמרגלים לא ראו מה שראתה מרים,

לא ראו קורע מעדתו, מה שקרה למרגלים.

מובא באבות פרק ה', עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות.

ואחד מהם זה פי הארץ.

בפשטות מבינים

שמה שברא השם בריאה חדשה ופתחה הארץ את פיה ובראת קורע מעדתו,

והיה מזה התגלות חדשה של הקדוש ברוך הוא,

וזה היה כמעמד הר סיני נוסף.

כי משה אמר, בזאת תדעו כי ה' שלחני,

אם הקדוש ברוך הוא יברא בריאה שעוד לא הייתה בעולם,

שעוד לא נראתה בעולם,

זה יהיה הראייה של השם של החני.

וראו הכל בחושן, התקיים דבר משה על פי השם.

ואנחנו מבינים שהוא צריכה את גלות זו לאחר מעשי קורע מחלוקתו,

כדי לחזק את ישראל באמונה,

ברא הקדוש ברוך הוא בריאה חדשה פי הארץ.

אבל אנחנו רואים במשנה שפי הארץ נברא כבר בערב שבת בנש משון.

והיינו שמתחילת הבריאה הוא צריכה כבר פי הארץ להיות ליסודות האמונה.

התגלות זו של פתיחת הארץ צריכה הייתה ליסודות האמונה כבר מהבריאה.

אלא רק שמעשה הרשעים היה האמצעי שנוכל להגיע להתגלות זו שנבראת כבר בתחילת הבריאה.

עצם פי הארץ היה ברור

כבר מבין השמשון.

למה היה צריך את זה?

לחיזוק האמונה.

מתי זה יצא לפועל?

בעזרת הרשעים.

אז זאת אומרת, מעשה הרשעים היה רק אמצעי

שנוכל להגיע להתגלות זו

שהיא כבר נבראה בתחילת הבריאה.

כי באמת,

אפילו מעשה הרשעים הם רצון השם.

זאת אומרת, אין דבר כזה שהרשעים עושים דבר בלי רצון השם. כי אם הוא לא רוצה, הוא לא ייתן להם לעשות.

לא שהוא מסכים עם זה.

אבל יש פה רצון השם.

לדוגמה, יש אחד רוצה לרצוח את חברו והוא לא מצליח. למה? כי לא יהיה רצון השם.

יש אחד שהוא כן הצליח,

אז היה פה רצון השם.

הוא לא הסכים עם זה

שהוא יעשה את זה.

אבל הוא לא מנע את זה.

כי יש חשבון למה הוא צריך להריג.

אתה נשמע כאילו אולי השם הסכים עם זה? אמרתי לא הסכים. שמעת?

שמעת מה אני אומר?

כשהתורה אומר לא תרצח, זה סימן שהוא לא מסכים.

אבל זה שהוא לא מונע,

זה מראה שאלמלא רצונו, לא היה מתקיים.

כי באמת אפילו מעשי הרשעים הם רצון השם.

רק הרשע עצמו סבור שחוטא הוא ועושה נגד רצון השם.

אבל אין זו האמת, כי רק את עצמו הוא מאבד בשני עולמות.

אבל במעשיו נעשה רצון השם.

והיינו שהרשע עושה נגד רצונו יתברך.

אבל התכלית הנוצרת ממעשיהם של הרשעים, גוף הרצון השם.

והיה השם למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה השם אחד ושמו אחד.

לאחר התגלות הבריאה לעתיד לבוא יראה בחוש

כי כל המעשים אשר נעשו בבריאה היו עצות ודרכים להגיע לתכלית הנרצה לבריאה.

כי באמת לא שייך לפעול מאומן נגד רצון השם.

כי הרי כל הבריאה מבלעדי רצונו יתברך, אין לה קיום כלל.

וגם לפיד ובנט,

זה הכל ברצון השם.

הוא לא מסכים עם מה שהם עושים,

אבל זה ברצונו.

יש לזה חשבון.

ואף על ידי מעשי הרשעים נעשה רצון השם.

ורק הרשעים סבורים

שהם עושים נגד רצונו יתברך.

ולכן הם ייענשו עבור מעשיהם.

זאת אומרת, עבור המחשבה שהם סברו שהם מסוגלים להמרות את פי השם.

וזה מה שראינו לגבי בריאת פי הארץ,

שהיא נבראה בתחילת הבריאה.

וגם לולא כורח מעדתו הייתה מוכרחת להיות התגלות זו שהיא נבראת בבריאת העולם.

היום כבר אנחנו רואים שפי הארץ נפתחת הרבה.

מה שקרוי היום בולענים.

ופתאום אתה רואה בניינים שלמים, זום,

נעלמים בתוך האדמה עם היושבים בהם.

באמצע המדע והנרגילה,

בגת,

זום,

למטה.

זאת אומרת,

פי הארץ זה כבר מתגלגל הלאה.

זה כבר מצוי, תדיר.

אפילו בדרך לים המלח,

ויש בולענים בדרך,

מסוכן מאוד.

ואם כן,

הכרח הוא להתגשם העניין הזה.

כיוון שזה נברא בבריאה מתחילה,

זה צריך להתגשם. גם אם לא היה כורח מעדתו,

אז זה היה יוצא באופן אחר.

ונמצא מעתה שעל ידי הרשעים מתמלא רצון השם

שתהיה התגלות של פתיחת פי הארץ.

כמו שאמר רבי עקיבא בהספדו על בנו.

אמר, מובטח אני שהוא בן העולם הבא.

מאיפה הוא יודע שהבן שלו מובטח שהוא בן העולם הבא? כיוון שהוא זיכה את הרבים.

והוא נתן דרשה על זה.

הוא אמר

שישראל

היו צריכים להיגאל ממצרים גם לולא משה ואהרון,

שנאמר, ואחרי כן יצאו

ברכוש גדול.

זאת אומרת, הייתה הבטחה לאברהם

שעם ישראל יצאו ממצרים.

ואחרי כן יצאו.

זאת אומרת, הם יישארו 400 שנה ויצאו.

ואם לא היו משה ואהרון,

היו יוצאים, כהבטחת השם, שיצאו.

אז למה הם יצאו על ידי משה ואהרון?

כי הם גלגלים זכות על ידי זכאי.

מי היו הכי זכאים בדור?

משה ואהרון.

לכן גלגלו זכות על ידי זכאי.

ואם זה לא היה הם שהם היו זכאים,

זה מתגלגל על ידי אחרים.

אז לכן הוא היה מובטח

שבנו בין העולם הבא. למה הוא מובטח?

כי הם גלגלים זכות על ידי זכאי. מה זה אומר?

זה אומר שאם נתגלגלה לאדם זכות,

אז בשמיים הוא זכאי.

כי אם הוא בשמיים לא זכאי,

היא לא הייתה מתגלגלת על ידי זכאי.

כי מגלגלים זכות

על ידי זכאי.

יוצא שמי שזכה לזכות את הרבים הוא זכאי בשמיים והוא מובטח להיות בין העולם הבא.

אין ברור יותר גדול מזה.

למה הוא לא אמר על הבן שלו שהוא היה תלמיד חכם ולמדן ובעל מידות

ועוד כמה דברים טובים שהיו בו?

למה בזה הוא לא אמר שהוא מובטח? כי זה לא הבטחה.

מי אמר לך שבשמיים הוא נחשב ככה?

אבל אם מן השמיים גלגלו לידו זכויות לזכות את הרבים,

זה חייב להיות זכאי.

כי חובם גלגלים על ידי חייב וזכות מגלגלים על ידי זכאי.

אז מי שרוצה תעודת ביטוח שהוא בין העולם הבא, צריך להיות מזכה רבים.

ואפילו אם יגידו, אוי אוי,

פלוני,

זה לא יעזור.

למה?

משום שהשמיים מעידים זכאי.

מה זה, מחלקים מתנות בחינם?

אין דבר כזה, אתה לא יכול לחטוף זכויות.

אם אתה לא זכאי, לא תקבל.

אבל מה לעשות?

ככה הם פני הדברים בדורנו.

איך אמרנו? פרשת קורח ועדתו.

ובכן, וכן עלינו להבין,

בעניין המחטות,

שהביאו 250 איש,

באמת הדברים מופלאים.

שהרי משה רבנו, עולם השלום, מזהירם שרק אשר בו יבחר השם הוא יהיה כהן גדול.

והשאר ימותו כולם.

והרי זה פשוט שיותר מכהן גדול אחד לא ייתכן שיהיה לכלל ישראל.

ומכל מקום לקחו כל ה-250 איש מחטותיהם,

וישימו עליהם קטורת,

ויעמדו פתח אוהל מועל.

רואים מזה כמה גדול כוחו של יצר הרע,

שיש בכוחו לעבר עיני אנשים. אבל איזה אנשים?

ראשי סנדראות.

מה זה?

מה זה? אף אחד לא יודע מה זה שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק, פתאום נעלה מקום, לא יודע עם כלום.

מה זה?

ראשי סנדראות.

והדברים מפורשים בראשי, ולא טיפשים היו,

שכך התרה בהם,

וקיבלו עליהם לקרב את המחטות,

אלא הם חטאו על נפשותם.

והיינו שייתכן ביצר הרע יביא את האדם עד למסירות נפש ממש,

עבור חטאתו.

מסירות נפש ממש.

איך אמר הרבי יעקב? חי במנוחתו עדן.

זה רק היצר הרע שלהם.

אין פה גדולי ישראל.

זה יצר הרע שלהם.

בדיוק כמו שכתוב פה.

חוטאים בנפשותם.

עוד חזרן בהמשך הפרשה,

שאמר הקדוש ברוך הוא,

ועשו אותם ריקועי פחים ציפוי למזבח,

כי יקריבום לפני אדוני ויקדשו.

ויהיו לאות

לבני ישראל.

ונמצא

שהוצרכו המחטות

כדי להיות לאות

לבני ישראל.

אין הביאור שכיוון שהם חטאו,

הוצרכו המחטות להיות לאות,

אלא מעיקר תכליתם הוצרכו המחטות להיות לאות לישראל.

ונמצא שעל ידי חטאתם הגיע רצון השם לתכלית,

במחטות קיבלו את יעודם.

ואפילו שהרשעים יענשו עבור מה חשבתם שסברו שבכוחם לעבור דבר השם,

מכל מקום אין שום אפשרות לעבור על רצונו.

ואפילו ממעשה הרשעים נוצרת תכלית

עשיית רצונו יתברך.

רבות מחשבות בלב איש

ועצת השם

היא תקום.

אי אפשר, אתה יכול לתכנן מה שאתה רוצה,

שום דבר לא יעזור, רק עצת השם

היא תקום.

אנחנו מתכננים בבית הכנסת משהו?

שום דבר.

החלטנו רק לעשות בית הכנסת. הייתה תוכנית? עד עכשיו אין תוכנית.

וזה נבנה.

פתאום רעיון פה, פתאום רעיון שם, פתאום ההוא בא, פתאום אלה באו, פתאום זה מתנדף, פתאום זה מתנדף, פתאום ככה, ככה, וזה נבנה.

אנחנו בונים.

את שם בונים.

מדהים.

מדהים, רואים, עניה ענק, עניה ענק, איך זה מתרקם, לבד.

לבד, מעצמו.

אז רבות מחשבות בלב איש תזכרו כמה שתחשוב,

תחשוב, תחשוב.

כבר אמרה המשנה.

אל בינתך אל תישען.

עזוב, אתה רק תקלקל.

עזוב, תן,

תזרום, תן. הקדוש ברוך הוא כל רגע, התוכנית מתחלפת.

כל רגע.

פעם המדרגות מפה, פעם פה יש שער, פה לא צריך שער. עכשיו הוא מפה, עכשיו הוא עולה לכאן,

הוא יעלה לשם, לכאן.

איי, איי, איי, איי.

התחלנו עם 200 מטר, הגענו ל-320,

עכשיו נתוסף עוד 50 מטר למעלה, עכשיו ככה, כבשי המ... איי, עוד מעט זה ירחון.

בכל אופן,

רואים מפה שאם הרשעים חושבים שהם עושים נגד רצון השם, אין הם אלא מקיימים רצונו.

על מחשבתם שהם סוברים שהם עושים נגד רצונו, הם יקבלו עונש מלא,

אבל רצון השם לעולם יעמוד, אמן.

הרי מי יחנן?