סליחות וספר בני ציון על פרשת כי תבוא הרועה בשושנים
תאריך פרסום: 06.09.2012, שעה: 05:55
6-9-12
"אני לדודי ודודי לי הרועה בשושנים".
ידוע הענין ומפורסם הדבר מה שכתבו הקדמונים, כי חודש אלול רמוז בפסוק בשיר השירים, "אני לדודי ודודי לי הרועה בשושנים" אני לדודי ודודי לי ראשי תיבות אלול, חודש התשובה. ועל כן מתקשרים הקב"ה וישראל בבחינת "אני לדודי ודודי לי", אני זה כנסת ישראל חוזרת בתשובה לדודי - הקב"ה, ודודי לי - הקב"ה משפיע עלי חסד ורחמים.
הענין הזה מובא בספר הקדוש אדני יששכר, אלול מאמר א'-ט"ו. אמרו דורשי רשומות, האבודרהם בתפילת ראש השנה אני לדודי ודודי לי ראשי תיבות אלול שאז ה' יתברך פותח יד לקבלנו בתשובה, ונשמות ישראל עורגות לו, משתוקקות אליו. אחרי ה', מה זה אחרי ה', סופי תיבות ארבע תיבות הללו אני לדודי ודידי לי הן ארבע יודין, בגימטריא ארבעים, מרמזים לארבעים יום שהיה משה בסיני לקבל לוחות אחרונות, מר"ח אלול עד יום הכיפורים, והם ימי רצון.
כידוע בדרך כלל הקב"ה הוא בבחינה של אבינו, ואנו ישראל בבחינת בנים, אולם בחודש אלול חודש הרחמים והסליחות הקב"ה לא בבחינת אב אלא בחינת דוד. מה הטעם? גם אב שאוהב את בנו מאד מאד, לעיתים גוער בו וכועס עליו, אפילו לפעמים מכהו בדרך חינוך, מה שאין כן הדוד, הוא תמיד מרעיף טובות ומתנות על בני המשפחה. והרמז ברור, הקב"ה בחודש אלול בבחינת דוד, משפיע עלינו מתנות נפלאות של חסד ורחמים, כי אם הוא יהיה בחינת אב יכול גם להכות, אבל דוד - מתנות.
הפרי צדיק להגאון הקדוש רבי צדוק הכהן זיע"א העיר, בפסוק אני לדודי ודודי לי מקדים הקב"ה את ישראל לפני הקב"ה, כמו שכתוב אני - כנסת ישראל, ורק אח"כ כתוב ודודי - הקב"ה, אז מי קודם? אני לדודי זה אני כנסת ישראל, לדודי זה הקב"ה אז אנחנו קדומים לפני. במקום אחר בשיר השירים פסוק אחר, שם מקדים הפוך, דודי לי ואני לו, ביאר הפרי צדיק בדברי קדשו ואמר, לפעמים מקדים הקב"ה לעורר את ישראל בהתעוררות מלמעלה, כדי שיעשו תשובה, ועל ידי כך אנחנו מתעוררים לעשות תשובה ולמטה, על זה נאמר דודי לי ואני לו, הוא מקדים ואני אחריו. לפעמים אנו מקדימים להתעורר בתשובה מלמטה, ועל ידי ההתעוררות מלמטה יש התעוררות למעלה לסייע לנו בעבודת התשובה, על זה נאמר "אני לדודי ודודי לי".
נמצא כי בחודש אלול נוטריקון אני לדודי ודודי לי, הרמז הוא שלא להמתין עד שהקב"ה יעורר אותנו מלמעלה, בבחינת דודי לי ואני לו, אלא עיקר העבודה שאנחנו נתעורר מלמטה לשוב בתשובה. אני לדודי, ועל ידי זה יהיה דודי לי יסייע לנו.
על פי זה מבאר הרב הקדוש והנורא רבי נפתלי צבי מרופשיץ בספרו זרע קודש פרשת תולדות, את הויכוח הידוע בין כנסת ישראל לבין אבינו שבשמים על התשובה. הקב"ה אומר לישראל "שובו אלי ואשובה אליכם", קודם תעשו צעד ראשון בתשובה ואשובה אליכם. כנסת ישראל אומרים לקב"ה, "השיבנו ה' אליך ונשובה" אתה תעשה את הצעד הראשון, תעורר אותנו בתשובה, ואחרי כן נשובה אליך.
אומר על כך הרב הקדוש מרופשיץ זיע"א, למעשה בויכוח הזה הצדק והאמת הם גם עם הקב"ה וגם עם כנסת ישראל, שכן בלי התעוררות מלמעלה של הקב"ה על ידי הבת קול ש יוצאת כל יום מהר חורב ומכרזת, שובו בנים שובבים, לא היינו יכולים להתעורר בתשובה. כמו שאמרו חכמים ז"ל בגמרא בקידושין ל', יצרו של האדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש להמיתו, שנאמר "צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו ואלמלא הקב"ה עוזרו לאדם אין האדם יכול לו, לא יכול על יצר הרע, שנאמר "ה' לא יעזבנו בידו". על כך אנחנו מתפללים אל ה' יתברך, "השיבנו ה' אליך ונשובה" כלומר, אתה ה' עשה את הצעד הראשון לעורר אותנו בתשובה ורק אח"כ "ונשובה אליך".
אבל הפלא הגדול של מצות התשובה היא, שע"י שאנו עושים תשובה למטה בעולם הזה אנחנו מעוררים כביכול את הקב"ה שיעשה תשובה בפמליא של מעלה. זה דבר נשגב מבינתנו, איך שייך מצות תשובה בפמליא של מעלה אצל הקב"ה, הרי הוא יתברך שלם בתכלית השלמות.
כדי לבאר זאת נקדים להביא את דברי הקב"ה לנביא מיכה, פרק ד' פסוק נ"ו, "הצולעה והנדחה אקבצה ואשר הרעותי" הצולעה והנדחה זה ישראל, אקבצה ואשר הרעותי, פירש רש"י, ואשר הרעותי - הקב"ה אומר, אני גרמתי להם שבראתי יצר הרע. הרעותי זה מה שבראתי את יצר הרע. כלומר הקב"ה אומר כביכול הרעותי - עשיתי רע על שבראתי את יצר הרע וגרמתי צער לבני - בני ישראל.
מוסיף על זה הזרע קודש בלשון קדשו, הקב"ה כביכול מתחרט על היצר הרע, ובזה הקב"ה מתיש את כוחו של היצר הרע שיהיה כח ביד האדם לעשות תשובה, וזהו העזר מאיתו יתברך. במה עוזר הקב"ה לנו לעשות תשובה? בזה שהוא מתחרט על היצר הרע. וכשהוא מתחרט על היצר הרע הוא מתיש את כוחו.
יש פה דבר מדהים, מדבריו הקדושים של הזרע קודש למדים, כמו שאין מחשבותיו של הקב"ה כמחשבותינו, לכן החרטה שלו היא החרטה שלנו. לכן כמו שעל ידי מחשבותיו של הקב"ה נבראו עולמות רוחניים אין מספר, כך על ידי החרטה של ה' יתברך על שברא את היצר הרע נחלש כח הטומאה של היצר הרע, ועל ידי כך יכול האדם להתגבר על יצרו ולשוב בתשובה. מחשבה של ה' בראה את העולם, התחרטות של ה' כביכול מבטלת את הכח של הבריאה, אז אם הוא מתחרט על יצר הרע, מתיש את כוחו של יצר הרע שהוא חשב לבראתו הוא נברא, כשהוא מתחרט עליו אז כביכול הוא מתיש את כוחו, ממילא אין לו כח אז אנחנו יכולים להתגבר עליו.
זה מה שמבקש הקב"ה מאיתנו, "שובו אלי" תשובו אלי בתשובה שלמטה מלמטה, וע"י כך "ואשובה אליכם" גם אני כביכול אעשה תשובה על שבראתי את היצר הרע, ועל ידי החרטה הזו הוא יחלש מכוחו ולא יוכל לפתות אתכם לדבר עבירה.
וכדברי קדשו של הזרע אמת, "ושב ה' אלהיך את שבותך" שאדם שב בתשובה הוא מתחרט מאד על מעשיו הרעים שעשה עד עתה, גורם גם כן למעלה בעולמות העליונים. כמו שפירש רש"י, "ה' צילך על יד ימינך" כביכול ה' הוא כמו צל, כי גורם האדם במעשיו כביכול לו - לה' יתברך, אז אם הוא שב בתשובה פה, מה הצל עושה כביכול לקב"ה צילך, גם שב בתשובה, מה זה שב בתשובה אצל הקב"ה? כמו שאתה מתחרט על העבירות הוא מתחרט על יצר הרע, הוא מתחרט על יצר הרע ומתיש את כוחו, הוא מתיש את כוחו אין ליצר הרע כח עליך. אז ממילא ה' מבקש תתחילו, בשביל שאני אהיה צילך, ואז ממילא מה שאתה עשית חרטה גם אני יעשה חרטה, ואז אני אתיש את כוחו וממילא אתה תוכל לגמרו עליו. איזה פטנט זה, משהו מיוחד.
על דרך זה פירשו הצדיקים פירוש, דע מה למעלה ממך, דע, הכל תלוי באדם, מה למעלה - זה ממך, לכן כשאדם עושה תשובה גורם תשובה למעלה, דע מה למעלה ממך, על דרך שאמרו שהקב"ה מתחרט על בריאת יצר הרע, ואומר ואשר הרעותי, על ידי זה שה' יתברך אומר כן ומתחרט על בריאת היצר הרע מתבטל כוחו של היצר הרע ונמחה מן העולם. כמו שאדם ע"י חרטה מוחה פשעיו וחטאותיו, כן נמחה היצר הרע ע"י החרטה של ה' יתברך על בריאת יצר הרע. זה מה שאמר "ושב ה' אלהיך את שבותך" על ידי תשובתך יעשה הקב"ה גם כן תשובה כנזכר לעיל, ויגאלנו מיצר הרע, ומתחת יד אומות העולם שהם כוחו של הסטרא אחרא, ואז זוכים אנחנו לעבדו יתברך ומתפטרים מאומות העולם.
אני לדודי ודודי לי, דודי לי ואני לו. שובו אלי ואשובה אליכם, השיבנו ה' אליך ונשובה, אז מה שאנחנו מנסים לעשות כל ערב בהרצאות - לעורר שתהיה התערותא דלתתא, ממילא אנחנו מתחרטים פה ה' מתחרט על יצירת היצר הרע, ומתיש את כוחו ואין כח ליצר הרע לשלוט באדם אז התשובה שלו מתקבלת והוא יכול להמשיך אותה, ואלמלא ה' עוזרו לא יכול לו, מה עוזרו - מתיש כוחו של היצר הרע, על ידי מה? "והרעותי" ז"א מתחרט על הרעה שברא את יצר הרע. זה מתוכנן ככה, בשביל שיהיה את הבחינה של חרטה שכמו שבבריאה המחשבה בוראה גם מחשבה יכולה הפוך, חרטה זה מחשבה לאפוקי מ, אז היא מצליחה להוריד את הכח של הבריאה. הבנתיוכם? אפשר להסביר פה את המבול, שהמבול נאמר "וינחם ה' על הרעה" אותו דבר, וינחם ה' על הרעה, הקב"ה ניחם, מתחרט כביכול על הרעה ממילא הרע מתבטל, כמו שאמרנו בשיעורים הקדומים, רק רע כל היום, מוציאים משקר ומרשע את הש' והש', מה נשאר? משקר נשאר רק ומרשע נשאר רע, ואז רק רע כל היום, ממילא אם אין קדושה מאיפה לינוק אפשר לבטל את הכל ואז בא מבול. יו? יופי.
"והיה כי תבוא אל הארץ" פרשת כי תבוא תמיד נקראת בחודש אלול האחרון בחודשי השנה. רמז לדבר מוצאים במאמר המבואר במסכת מגילה ל"א ע"ב, עזרא הסופר תיקן להם לישראל שיהיו קוראים קללות שבמשנה תורה צ"ח קללות, 98 קללות שבפרשה פרשת כי תבוא קודם ראש השנה, עזרא תיקן, כדי שתכלה שנה וקללותיה.
במאמר הזה טעון הרעיון, שאם חלילה גזרו מן השמים גזרות על ישראל, אז יהיה קיומן והתגשמותן ע"י קריאת 98 הקללות שבפרשת כי תבוא, בבחינת "ונשלמה פרים שפתינו", ע"י שאנחנו אומרים את הקללות יצאנו ידי חובה של הקללות. ואז כשאומרים את זה בשפתיים הם לא יתקיימו בפועל, וכך יקוימו בנו בפרוס השנה החדשה דברי הפייטן, תכלה שנה וקללותיה תחל שנה וברכותיה. לכן עזרא הסופר תיקן להם לישראל שיהיו קוראים קללות שבמשנה תורה, כמו שאדם קורא פרשת עולה עולה לו כעולה, פרשת חטאת עולה לו כחטאת, מה שאדם קורא בפיו עולה לו כאילו, גם כאן קורא ועולה לו כאילו הוא נתקלל, ממילא ע"י הקריאה נפטרים מן הקללות. יפה או לא יפה?
"והיה כי תבוא אל הארץ" אומרים חז"ל, צא וראה שלא נאמר בכתוב והיה כי תבואו, אלא והיה כי תבוא, בלשון יחיד. בכך באה התורה ללמד שמצות העלייה לארץ ישראל וההתנחלות על אדמתה חובת גברא היא, חובת הגבר, ומוטלת על כל אדם בישראל, וכל המקדים לקיים מצוה זו בגופו הרי זה משובח. אז יש מצוה על כל יחיד ויחיד לבוא אל הארץ ולהתנחל אותה, והתנחלתם אותה.
ועוד אומרים חכמי ישראל, בתחילת הפרשה נאמר "והיה כי תבוא אל הארץ" ואח"כ משתמש הכתוב ביחס הקנין אשר תביא מארצך" לפני שהאיכר מתיישב על האדמה ולפני שהוא מעבד אותה בזעת אפו אין זו אלא סתם ארץ, ארץ. משחרש וזרע בה והרווה אותה בזעת אפו - נעשתה האדמה שלו, ומאז והלאה היא ראויה להקרא ארצך. לכן כתוב "והיה כי תבוא אל הארץ" סתם ארץ, עוד לא עשית כלום, מתי שהתחלת לעבד את האדמה ולהזיע עליה היא נקראת ארצך.
בדומה לכך מצינו גם בתחום הרוחני ככתוב בתהילים, "כי אם בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה" בהתחלה נקראת התורה, על שם הקב"ה, עוד לא למד אותה, עוד לא עשה כלום - זה תורת ה', אבל אחרי שהוא הגה בה, הזיע בה, קרויה על שמו של הלומד - תורתו, "ובתורתו יהגה יומם ולילה" אז גם פה ארץ - ארצך, תורה - תורתו, אחרי העמל והיגיעה נקראת על שמו.
אומרים חכמים ז"ל, כשנכנס דור המדבר לארץ ישראל נאלצו בני ישראל לחכות 14 שנה עד שעלה בידם לקיים מצות הבאת ביכורים בשלמותה. לקחת מראשית פרי האדמה להביא אל הכהן. כמו ששבע שנים ראשונות הקדישו ישראל לכיבוש הארץ, ושבע השנים הבאות הקדישו לחלוקת הארץ ל-12 שבטים, אז שבע כיבוש ושבע שנים חלוקה, 14 שנה.
על זה נאמר, לא כך יהיה כאשר יבוא משיח צדקנו במהרה בימינו, שכן אז כל אחד מאיתנו יוכל להביא מיד ביכורים לכהן, ולא נצטרך להמתין לכיבוש הארץ או לחלוקתה, לא נצטרך להמתין. יותר מכך, לא נצטרך להמתין לסיום גידול הפירות, שכן יקוימו בנו דברי הנביא עמוס על הגאולה השלמה, "הנה ימים באים ונגש חורש בקוצר ודורך ענבים במושך הזרע" כלומר הפירות יגדלו כל כך מהר עד שהאיסוף של הפירות יהיה בעת ובעונה אחת עם הזריעה, כך שהחורש והזורע והקוטף ייפגשו בשעת המלאכה, ואז יתקיים הפסוק כפשוטו, "והיה כי תבוא אלהארץ" מיד אח"כ כתוב וירשתה וישבת בה ולקחת מראשית כל פרי האדמה ושמת בטנא, צ'יק צ'ק.
בזכות שלשה דברים נברא העולם, חלה מעשרות ביכורים. מה החשיבות במצות ביכורים שבעבורה נברא העולם? אומר על כך הדרכי מוסר, כדי להבין שהקב"ה ברא את השמים ואת הארץ לא צריך להיות חכם גדול, שכן כל אחד מבין שלא יתכן בירה בלא מנהיג. אבל יש קושי גדול לאדם להבין שכל הדברים שנעשים על ידו, מעבד את השנה, בונה, עושה, יוצר, הם בעצם כוחו של הקב"ה בלבד, זה קשה לאדם להבין. אני זורע, אני שותל, אני קוצר, ככה הוא מבין, אני משקה, ככה, לא מבין שזה ה'. יכול לטעות ולחשוב כוחי ועוצם ידי עשו לי את החיל הזה. על כן חייב האדם להאמין שהקב"ה בעל כל הכוחות כולם והוא מחיה את הכל וצריך להודות לו על כל נשימה ונשימה ובכל רגע ורגע הקב"ה משפיע חיים לאדם, כל מה שאדם עושה הכל מכוחו של ה' יתברך. תיאטרון בובות ראיתם, רואים בובה רוקדת על הבמה, יש אצבעות בתוך הבובה מבד, ומי שמניע את האצבעותכ ביכול הבובה זזה. מה מניע אותנו עכשיו? אם לא הקב"ה עם רוח חיים שנפח באפינו אנחנו יכולים לעשות משהו? אם הוא לוקח את הנשמה טרח חתיכת בשר על הרצפה, שניצל, אין פה כלום. אז מי פועל כל רגע? חיותו יתברך. הרי אם הוא רוצה אתה פתאום לא יכול להזיז את היד, פתאום אדם מתייבש. אז מי מניע אותך? גם מה שאתה עושה זה הסכמה ואפשרות של ה' יתברך שתוכל לעשות את זה. אתה יכול לבחור מה שאתה רוצה לעשות והוא מחליט אם תצליח או לא, והוא מסכים או לא מסכים. אדם רוצה להספיק לאוטובוס, הוא מספיק תמיד? לא תמיד, ה' החליט שהוא לא יספיק. אדם הולך פתאום אחד מעכב אותו, הוא לא רצה לפגוש אותו, תקע אותו הפסיד את הפגישה. אז לא כל מה שאתה רוצה לעשות אתה עושה, מה שה' מאפשר. אז מי פועל בעצם? הקב"ה.
לפי זה מובנת חשיבות של מצות ביכורים כי אדם חרש וזרע וקצר ועשה את כל המלאכות, בסוף בזמן קיום מצות הביכורים הוא אומר, מה הוא אומר "ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתת לי ה'" זה לא אני עשיתי, לא אני זרעתי לא אני נטעתי, אתה נתת לי. עתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתת לי ה', אתה נתת לי את היבול הזה, על ידי זה אדם מבטל את כוחו ועוצם ידו, ומכיר בעובדה שה' עשה את הכל. אז הוא צריך לעלות עד ירושלים. בין אם אתה נשיא בין אם אתה אדם פשוט בין אם אתה עשיר בין אם אתה עני, אין מצות ביכורים ע"י שליח, אתה בעצמך תעלה למעלה ותגיד את הנוסח, קדימה.
אומרים חכמים שבמצוה הזו של ביכורים אדם שובר את מידת הגאוה, שהרי אפילו אם הוא שר גדול ויש לו כמה עיירות וכפרים, אפילו אם הוא מלך בישראל בכבודו ובעצמו, חייב ליטול את סל הביכורים על כתפו, לשאת אותו מהר הבית עד העזרה עד חצר המקדש. הוא בעצמו ולא שליחו, מביא אותם לכהן שבאותו משמר ואע"פ שהכהן הזה הוא עני, ופרנסתו ממנו, מהמלך או מהשר, מכל מקום השר או המלך בא ועומד אל הכהן העני שמתפרנס ממנו בענווה ובשפלות רוח וקורא לפניו פרשת הביכורים. שולל את ה"כוחי ועוצם ידי" בפני הכהן התפרן שחי על חשבונו. בכך הוא משבר את מידת הגאוה שבו ונעשה עניו ושפל רוח שזה מידות יקרות מאד שבהם נשתבחו גדולי עולם, אברהם משה אהרן ודוד המלך.
11 הפסוקים הראשונים של פרשת כי תבוא מיוחדים למצות ביכורים, שישראל היו מקיימים שבית המקדש היה קיים. חכמי ישראל הדגישו את המטרה החינוכית שגלומה במצות ביכורים, שהיה בא האיכר עם טמא לכהן הגדול בבית המקדש, כותב רבי אהרן הלוי בספר החינוך מצוה צ"א, משרשי המצוה הוא כדי להעלות דבר ה' יתברך על ראש שמחתנו, ונזכור ונדע כי מאיתו יתברך יגיעו לנו כל הברכות בעולם. מצות הביכורים נועדה לפי זה לעקור מלב האיכר את התחושה של כוחי ועוצם ידי בשעת אסיפת יבולי השדה והגן אל ביתו. ז"א אתה לא יכול ביכורה שביכרה, שאתה מחכה לה כבר כל כך הרבה שנים, ואתה צופה רוצה לחטוף אותה ולאכול, אומר לא לא, קודם כל לך תודה של מי זה, לך סע לירושלים תגיע ותודה שמה של מי זה? איפה זה? איפה זה? תגיד תגיד תגיד, ונתת לי, או, עכשיו אתה תוכל לאכול.
כיוצא בכך כותב גם הרמב"ם, עיקר הטעם במצות ביכורים זה הכנעה והשתעבדות אל ה' יתברך ושבירת מידות התאווה והגאוה הטבועות באדם.
מסביר החכם האיטלקי המופלג, רבי עזריה פיגו בספרו בינה לעיתים, התועלת שבאה ממצות ביכורים היא לשבור את מידת הגאוה וגם תאות האכילה, שכן אע"פ שעברה שנה תמימה שבעל השדה לא אכל פרי חדש, שרואה בעיניו את התאנה הראשונה שביכרה כל כך חביבה בעיניו, כובש את יצרו ואת תאות גופו ואינו אוכלה, כורך עליה גמי, קנה סוף לסימן ומקדיש אותה לשמים ואומר הרי זו ביכורים. בזה הוא מחנך את עצמו לא להיות זולל וסובא שכן התאוה היא מידה מגונה מאד. כאמרם חכמים ז"ל, הקנאה והתאוה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם.
שנינו במשנת ביכורים ג' ח', העשירים מביאים ביכוריהם בכלתות כסף וזהב, סלים מצופים בכסף וזהב, עניים מביאים אותם בסלי נצרים של ערבה קלופה, סלים שעשויים מענפי ערבה מקולפים. הסלים והביכורים ניתנים לכהנים, סלי הנצרים של העניים ניתנו לכהן עם הפירות של הביכורים, ואילו סלי העשירים הוחזרו לבעליהם.
במסכת בבא קמא צ"ב עמוד א' מובאת מכאן ראיה לפתגם, בתר עניא אזלא עניותא, אחרי העני הולכת העניות. שדוקא עניים נאלצו להשאיר את סלי הביכורים בידי הכהנים. לדעת כמה מחכמי ישראל, טמון סימן ברכה בהבחנה הזו שבין עניים לעשירים. כשמשיבים את סלי הכסף והזהב לעשירים, נרמז להם שיעמדו בעשרם גם בשנה הבאה. לעומת זאת כשלוקחים את סלי הנצרים מן העניים, רומזים להם שהם עתידים להיפטר מן העניות, ובשנה הבאה יביא ביכורים בסלי כסף וזהב. ויש מפרשים לא כך, עשירים באים עם הכסף והזהב, קח את זה בחזרה, קח, אבל העניים באים עם לב שבור, לוקחים גם את הסלים אפילו.
עוד דבר, "וירעו אותנו המצרים" האלשיך הקדוש, תשמעו טוב עכשיו, זה ווארט חזק, האלשיך הקדוש. הוא תוהה על הלשון שכתוב לפנינו, מדוע נאמר וירעו אותנו המצרים, למה לא כתוב וירענו לנו המצרים? אלא אומר האלשיך הקדוש, וירעו אותנו משמע שהמצרים עשו אותנו רעים. לא הרעו לנו, הרעו אותנו, הפכנו להיות רעים בגלל המצרים. העבודה הקשה שהטילו עלינו המצרים בשנות השעבוד הרבות, שינתה את אורח רוחנו וסבלנותנו כלפי הזולת, ונעשינו רעים ומתאכזרים זה לזה. מפה רואים שמי שעובד אין לו סבלנות לאנשים, "וירעו אותנו" העבודה, בעבודה קשה, כן, וירעו אותנו המצרים בעבודה קשה, כשעובדים עבודה קשה היא עושה את האדם רע, שאין לו סבלנות לזולת, מקוצר רוח ומעבודה קשה, אין סבלנות, אין סבלנות. אבל אדם שלומד תורה, יש לו אורך רוח, סבלנות, מאור פנים, קבלת כל אדם בסבר פנים יפות, יש לו את כל הזמן שבעולם, אין לו לחץ, לא מדכאים אותו, העבודה לא מדכאת אותו, לא משפילה אותו, לא רומסת אותו, לא עול כבד עליו שהוא רוצה להתפטר ממנו, זה בא עוד עכשיו ומבלבל לו את המח, וירעו אותנו, אתם שומעים? זה האלשיך הקדוש.
רבי חנניא בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות...
אתמול אמרתי לבורא עולם: 'אני צריכה כסף, פעם ראשונה שאני מבקשת ממך! השם...' ואז... ב"ה מקבלת שיחת טלפון מהבנקאי שאומר: 'את יכולה לקחת הלוואה של 20 אלף, החשבון שלך מתפקד יפה, ברוך השם!' ויש לי לרופא שיניים - תקציב טוב 🙏.
בשורה משמחת! ב"ה אתמול בערב קיבלתי מכתב מהביטוח לאומי שב"ה הפסיקו לשלם מזונות ובכך החוב נעצר בכ211,000 ש"ח ולא ממשיך לתפוח... מאמין שזה בזכות עצת כבוד הרב שליט"א: 'לרקוד ולשיר עם חמישה חברים עבדו....' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב)) נ.ב. זכיתי לתרום ל-5 יהודים שיזכו להשתתף בסעודת השמחה:) (אשדוד - סעודת השמחה לכבוד השם יתברך 15.07.2024 shofar.tv/lectures/1613, לסגולת השמחה: shofar.tv/articles/15096).
כבוד הרב, ב"ה היה הרצאה מדהימה בקרית עקרון (21.7.24), יה"ר שבעזרת השי"ת נזכה לתקן (אמן), תודה רבה.
לילה טוב ומבורך לכבוד הרב הגאון שליט"א, תודה על הרצאה כל כך חשובה בדורנו אנו (קרית עקרון 21.7.24), הלוואי שנזכה לקיים נסיעה טובה ושכבודו יחזור לשלום (אמן).
כבוד הרב היקר🧡 במהלך היום נחתי וב"ה כל היום שומעת אותך ונרגעת מהדברי תורה, עד הערב חיכיתי להרצאה (קרית עקרון 21.7.24) וכ"כ מדהימה וממש קסום ויפה כל מילה! אכן, כמה טוב להיות אהוב ואוהב שנותנים אהבה אחד לשני, מילותיך הן רפואות לכל האיברים. לילה טוב🤲🏻 (אמן).
רציתי לספר לרב מה שקרה לי אישית לפני שבוע. נסעתי לבד ברכב מ-Lakewood ל-Baltimore ותוך הנסיעה התחילה סערה נוראה (Tornado Warning). היה מאד קשה לנסוע ואחר כמה דקות הצלחתי בעזרת ה׳ לצאת מכביש הראשי (I-95) לעצור בתחנה על ידו. עצרתי שם לשעה בערך וכל הזמן ירד גשם כבד בלי הפסקה. אכלתי משהו וקראתי תהלים ואמרו שברבע שעה יפסיקו את האזהרה שיש אפשרות שיהיה tornado. הרגשתי שאני מוכרחה להגיע הביתה כבר ונראה לי שהגשם קצת פחות כבד ונסיתי להמשיך בנסיעה ב-I-95. תוך שלוש דקות הסערה התחילה עוד פעם והייתי כבר עייפה ופשוט לא יכולתי לראות את ה-lane markings וכשמשאיות גדולות עברו על ידי לרגעים מפחידים היה בלתי אפשרי לראות אף דבר מהחלון לפני (windshield). התרכזתי כפי יכולתי לראות משהו והיה כל כך קשה עד שלרגע חשבתי לעצמי: 'אין לי כוח והמתח כל כך קשה לסבול אולי אעצור כאן באמצע הרחוב ויקרה מה שיקרה' (ח"ו...). פתאום ב"ה נזכרתי במה ששמעתי מהרב אודות כח השמחה בהשי"ת! והתחלתי לשיר את ניגון הרב: "עבדו את ה׳ בשמחה!". אני רוצה להעיד: על שלוות הנפש שזה גרם לי. לא ידעתי אם אצליח להישאר בחיים או לא (ח"ו) אבל אמרתי לעצמי: ׳לא משנה לי מה יחליט ה׳ . אני איתו. הוא ה-Boss.׳ וככה המשכתי לנסוע. לא היה אפשרות לצאת מהדרך לזמן רב וניסיתי לנסוע למיטב יכולתי וכל הזמן עם ישוב הדעת בלי לדעת מה יקרה מרגע לרגע. הרגשתי ממש את כוח השמחה בהשי"ת. אז תודה לרב עבור העצה הטובה והלימוד החשוב ביותר בענין הבטחון בהשי"ת בשמחה. סיפרתי את המקרה להרבה אנשים שידעו את אמת הענין. הכל בזכותך. ויה"ר שהשי"ת יברך את הרב להמשיך בעבודת הקודש שלו להדריך אנשים בעבודת השי"ת (אמן).
כבוד הרב היקר שליט"א! תודה רבה על הכל מכל וכל! תודה להשם יתברך ותודה רבה לכבוד הרב היקר שליט"א על הברכות והתפילות ולכל מי שהתפלל עלי. מרגישה ברוך השם מצוין! הקהילה היקרה פינקה אותנו עם המון מטעמים לכבוד שבת קודש ואנחנו מודים לכולם! שבת שלום ומבורך!💐.
שלום רב לכבוד הרב הקדוש, רציתי לשתף את הרב בנס שקרה לי! נתקפתי בווירוס השפעת בצורה חזקה, היו לי כאבים מאד חזקים בגוף (ל"ע). ב"ה שרתי את השיר "עבדו..." בשקט משך זמן מה - והכאבים עברו ממני בדרך נס! גם שאר התסמינים עברו מהר; במקום שבוע ימים הכל עבר ביומיים. תודה לכבוד הרב על העצות הנפלאות כן ירבו. תבורכו מפי עליון!!!! (אמן).
תודה 100 פעם לבורא העולם! ולכבוד הרב שליט"א; אחרי סעודת השמחה לכבוד השי"ת ואחרי בקשות ביום שני - ב"ה נסגר לי התיק שהיה לי בבית משפט! וגם מה ששלמתי יכניסו לי לבנק בחזרה בלי קיזוזים, הכל הביאו לי! מה שטוב, ביום שאני צריך לכבוד השבת בשביל לקנות שלא יחסר לי! השי"ת בדיוק הביא לי את הכסף. באמת מי שחי באמונה ובשמה ועם צדיק אמיתי - אין דאגה וגם פחד! על כל מיני חסרונות דברים "עבדו..." ב"ה עובד ממש!
כבוד הרב! איזה שיעור בוקר מנצח, בתוך התפילות מבקשת ומתחננת: 'אבא! תראה לי את הכיוון' ממש התחברתי לציפור שנשלחה לאיש שנרטב בדרך ששימשה כוויז של פעם... (בלי תפילה לא מקבלים - חלק ל"ט 18.07.2024, shofar.tv/lessons/17329) גם מהשיעור הקודם... וממש ככה לדברים שהרב אמר: 'לא לחכות לתפילת 18... לדבר עם אבא! "ובלכתך בדרך" בפרט שלא בטוחים שנקבל, וכל הזמן ויחד עם המזמור שלא יתבטל: "מזמור לתודה!" - "עבדו את ה' בשמחה😁" מתוק מדבש💫!
© 2024 כל הזכויות שמורות