להחזיק בידו של אבא | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 26.05.2007, שעה: 23:01
תוכן ענינים;
מאמר ראשון: מאמר עד
מאמר שני: מאמר עה
מאמר שלישי: מאמר עו
תוכן ענינים;
מאמר ראשון: מאמר עד
מאמר שני: מאמר עה
מאמר שלישי: מאמר עו
- - - אין זו הדרשה אלא עיקרי הדברים מספר 'חכמת המצפון'- - -
מאמר ראשון: מאמר עד
ויהי המקריב ביום הראשון נחשון בן עמינדב למטה יהודה (במדבר ז' י"ב).
כשעמדו ישראל על הים היו השבטים מנצחים זה עם זה, זה אומר אין אני יורד תחילה לים, וזה אומר אין אני יורד תחילה לים, קפץ נחשון בן עמינדב וירד לים תחילה (סוטה ל"ז.), וזכה משום כך להקריב קרבנו ראשון, וכמש"א חז"ל אמר הקב"ה למשה, מי שקידש שמי בים הוא יקריב תחילה (במדבר רבה פי"ג ז' ), ויש לתמוה איך יתכן שהשבטים לא רצו לירד לים תחילה, והרי דורות בישראל מסרו נפשם על קידוש השם וביניהם אנשים פשוטים, ואיך יתכן שדור המדבר שנצטוו לירד לים לא חפצו בכך.
ואכן לכאורה יקשה להבין את גודל החשיבות של העקידה שעקד אברהם את יצחק בנו, שעד סוף הדורות אנו חיים בזכותה, והרי בכל דורות מסרו ישראל נפשם ואת בניהם על קידוש השם, ואף פשוטי עם בכלל, וא"כ אין בזה מעלה מיוחדת לאברהם וליצחק בנו, אך נראה שוודאי בעצמותה ענין מסירות נפש הוא גדול מאד, ומצד עצמו קשה לאדם הדבר מאד, אך כיון שאברהם ויצחק עשו את העקידה, ואברהם מסר נפשו להכנס לכבשן האש, ע"י כן נטבע כוח מסי"נ בישראל ועכשיו אין הדבר קשה כ"כ, אך עכ"פ על השבטים שלא רצו להכנס תחילה לים קשה כאמור.
ונראה בביאורן של דברים, דאכן ודאי אם היו מצוִים להכנס לים כדי למסור נפשם, היו כאיש אחד קופצים לים בלי היסוס אף לרגע, אך הם נצטוו להכנס לים כדי לעבור בחרבה, ולכוח זה להכנס לים רועש וגועש ולהרגיש כאילו הולכים בדרך כבושה, לא הגיעו השבטים אלא נחשון בן עמינדב בלבד, והוא קידש שם שמים בכך שלא היה הבדל בשבילו בין ים ליבשה אלא ציוויו כביכול.
זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה (ירמיה ב' ), אין הכוונה שהלכו במדבר על מנת למות, אלא הלכו על מנת לחיות, שאם כי הולכים אנשים נשים וטף במדבר הגדול והנורא, נחש שרף ועקרב וצמאון אשר אין מים, לא הרגישו בדבר כלל, אלא כאילו הולכים בארץ מיושבת גנות ופרדסים, וזהו חסד נעוריך אהבת כלולותיך שכל הטבעים לא היו קיימים לגביהם, ואין לפניהם אלא הקב"ה, ובכל מקום שאמר להם לילך הלכו בו בלא לשים לב למצב הטבע שם.
משל לתינוק הנישא בזרועות אמו, אשר גם כשהיא הולכת אתו למקום חיות רעות וליסטים, אין התינוק יודע מכך כלום, ואין קיים לגביו אלא זרועות אמו החובקת אותו, וזוהי כוונת הגמ' (שבת ל"א ,)שצריך סותר על מנת לבנות במקומו, והק' רבה שהרי כל המלאכות למדים ממשכן, ושם סתרוהו ע"מ לבנותו שלא במקומו, ותירץ לו עולא שכיון שנאמר על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו, כסותר על מנת לבנות במקומו הוא.
ולאמור יש לפרש הכוונה, כי מקומם של ישראל במדבר היה ע"פ ה' , ולא נשתנה מקומם ע"י שעברו ממקום למקום, שלעולם הם אצל הקב"ה כביכול כתינוק הנישא בזרועות אמו, שגם כשהיא מהלכת ממקום למקום, מקומו של התינוק לעולם אחד הוא בזרועות אמו, וכמו שאמרו חז"ל, חנניה מישאל ועזריה על מנת כן ירדו לכבשן האש, על מנת שיעשה להם מופת (ילקוט זכריה תק"ע), ולכאורה תימה שא"כ איה כאן מסירות נפש מצידם שהרי ידעו שינצלו.
אכן אמרו (פסחים נ"ג ,)עוד זו דרש תודוס איש רומי, מה ראו חנניה מישאל ועזריה שמסרו עצמן על קדושת השם, נשאו ק"ו מצפרדעים, והק' בתוס' למה להם ק"ו והרי מצווין היו על קדוה"ש כיוון שהיה בפרהסיא, ותי' שלא היה ע"ז ממש, אלא אנדרטא שעשה המלך לכבוד עצמו יעו"ש, וקשה לאידך גיסא שא"כ איך הותר להם למסור נפשם, לדעת הסוברים שכל שדינו שיעבור ולא יהרג, ונהרג ולא עבר ה"ז מתחייב בנפשו, (וע' ש"ך יו"ד ס' קנ"ז סק"ב ובב"ח שם, ועיי"ש בהגר"א סק"ג).
וע"פ האמור הדברים מבוארים, שאכן אסור למסור נפש באופן זה וכל הנהרג מתחייב בנפשו, אך הם נכנסו לכבשן האש על מנת להנצל, וביטלו בלבם כל הטבע ולא התחשבו בו כלל, ואת זה למדו בק"ו מהצפרדעים שנכנסו לתנורי מצרים ולא נשרפו כלל, וכמש"כ בבעה"ת (שמות ח' ט' ), שגם אח"כ כשכל הצפרדעים מתו אותם שבתנורים לא מתו, לפי שבטחו בה' ונכנסו לתנור חם בציווי השם יעו"ש, וזוהי מסירות נפש שאין למעלה ממנה, למסור נפשו למיתה ואינו מרגיש כלל בדבר, אלא בוטח בה' שהוא הולך לחיות. (שיחות מוסר ח"ג מא' כ"ב)
מאמר שני: מאמר עה
ויהי המקריב ביום הראשון נחשון בן עמינדב למטה יהודה (במדבר ז' י"ב).
התורה מקצרת במלותיה, וכל איסור חמותו מריבוי ילפינן (סנהדרין ע"ה.), וכן גופן של שרצים מריבויי ילפינן אותם, וכאן האריכה התורה כ"כ בקרבנותיהם של הנשיאים, ונשנו וחזרו ונשנו אותם הקרבנות בדיוק לכל נשיא ונשיא, עד כדי כך חביבים קרבנותיהם לפני הקב"ה, והנה תראה אנשים לומדים איזו סוגיא, מתעמקים בה ומחדשים חידושים אשר מוצאים אותם אח"כ באיזה ראשון או אחרון, הם מרגישים חלישות הדעת, בסוברם מה יתרון להם על כל עמלם, כי החידוש אינו שלהם אלא של הספר אשר מצאוהו בו אח"כ, נבער מדעת הוא זה האיש!
אמרי אינשי כשהולכים על דרך ישרה מתראים עם אנשים, אדם ההולך על הדרך הישרה מכאן אל תחנת הרכבת, בטוח הוא כי יפגוש עוד אנשים כי על דרך הישרה כל אנשים הולכים, אבל אם ילך בדרך עקש ועקלתון שם ודאי לא יפגוש איש, כי מי בר דעת אשר ילך בדרך עקלתון, והשם פעמיו אל תחנת הרכבת ועל הדרך לא פוגש שום איש, זה סימן כי סר מדרך הישרה וכי נבוך הוא, ואל מטרתו לא בנקל יגיע!
הלומד סוגיא בכל העמקות, ומגיד חידושים ככל העולה על רוחו, מרבה בסברות כשרוניות והולך בדרכיו לכל צד שירצה ללא כל מחדל! האם בזה תציינוהו לאיש ישרן? סימן לישרות הוא בהיפוך, המחדש איזה דבר בסוגיא ואח"כ מוצא אותו הדבר בחי' הרשב"א או בקצות וכדומה, אז ודאי סימן מובהק כי ישרן הוא, וכי הולך הוא בדרך של ישרות, שמחה גדולה צריכה להיות לזה אשר מוצא חידושיו בנתיבות או ברע"א, כי הלא בהם נבחן הוא כי ישרים דרכיו וסברותיו, הרי נפגש אמנם עם אנשים!
כשלמדתי ברדין למדתי יחד עם הגאון ר' נפתלי זצ"ל, ידעתי דרכיו כשרונותיו וכוחותיו, אחד מדרכיו היה שכשהיו שואלים אותו איזה קושיא בשם הרשב"א ז"ל, היה הולך נבוך במבוכה עד אשר היה בעצמו עומד על התירוץ של הרשב"א ז"ל, ופעם אחד הצעתי לפניו קושיא אחת של הרשב"א, ויצא ממני עד אשר בא עם תירוץ על הקושיא, וכשאמרתי לו כי עדיין לא כיוון נכונה, הוסיף לעיין ואמר עוד תירוץ, ואמרתי לו שוב כי עדיין לא כיון לדברי הרשב"א ז"ל, ושוב הביא לי עוד תירוץ שלישי, ואז גיליתי לפניו כי אמנם כל שלושת התירוצים מכוונים לדברי הרשב"א ז"ל, ונשתוממתי לראות גודל ישרותו, כי קנה ממש דרך הרשב"א ז"ל, וכמובן ששמחתו היתה עד למרבה!
איתא בגמ' (מגילה ט' .), מעשה בתלמי המלך שכינס שבעים ושנים זקנים, והכניסן בשבעים ושנים בתים ולא גילה להם על מה כינסן, ונכנס אצל כל אחד ואחד ואמר להם כתבו לי תורת משה רבכם, נתן הקב"ה בלב כל אחד ואחד עצה והסכימו כולן לדעה אחת, ידעו כולם כי אי אפשר לתרגם את התורה לפני המלך כמו שהיא בלי שינויים, וכולם כיוונו בדיוק לדעה אחת, האמנם כי זה ודאי מן הנסים הגדולים, וזה להורות מה זה שכל ישר, כי השבעים ושנים הזקנים כולם כוונו אל נקודת האמת ע"פ המטרה אז.
התורה מספרת לנו איך ששנים עשר נשיאים, כיוונו כאחד איזה קרבן להביא לחנוכת המזבח, כל אחד הביא אותו הקרבן עצמו של רעהו, כי כל אחד כיוון אל אמיתת הנקודה, ואם כי חז"ל אמרו (מד"ר) כי היתה כוונה מיוחדת בכל אחד ואחד מרעהו, אבל בעצם מעשה הקרבן הלא כולם עמדו על נקודה אחת אל הנקודה האמיתית, הנה זה ודאי מן הפלאים היותר גדולים, לראות טוב ישרותם ורוח קדשם כולם לבוא אל דרך אחד, והתורה ודאי משתבחת עמהם! (דעת תורה).
מאמר שלישי: מאמר עו
ביום השני הקריב נתנאל בן צוער נשיא יששכר (במדבר ז' י"ח).
בפ' הנשיאים מפרש הרמב"ן וז"ל, אבל רצה להזכירם בשמם ופרט קרבנותיהם, ולהזכיר יומו של כל אחד, לא שיזכיר ויכבד את הראשון זה קרבן נחשון בן עמינדב, ויאמר וכן הקריבו הנשיאים איש איש יומו, כי יהיה זה קיצור בכבוד האחרים, ואחרי כן חזר וכללם להגיד שהיו שקולים לפניו ית' , ועוד בזה טעם אחר במדרשים, כי לכל אחד מהנשיאים עלה במחשבה, להביא חנוכה למזבח ושתהיה בזה השיעור, אבל נחשון חשב בשיעור הזה טעם אחר, וזולתו כל אחד מהנשיאים חשב בו טעם בפני עצמו.
שמעתי בשם הסבא מרן ר' שמחה זיסל זצ"ל טעם למה התורה מאריכה אצל כל נשיא ונשיא כ"כ באריכות, כי התורה רצתה ללמדנו בזה, שאם רבים עושים מצוה אע"פ שהם רבים לא מדברים בשמים מהכלל, אלא שמחים עם כל אחד ואחד כאילו הוא יחידי בעולם, ולא נתמעטה אהבת ושמחת הקב"ה לכל אחד, משום שיש הרבה שעשו את המצוה, לכן כמו עם הקרבן של נחשון שמח הקב"ה, ופרט בפרוטרוט כל הדברים שעשה.
כן היתה השמחה גדולה אצל כל אחד ואחד, כי האדם מוגבל במדת אהבה שלו, וכשיש לו בן אחד אז כל אהבה שיש בו מסורה לבנו היחיד, אבל כשיש לו הרבה בנים מתחלקת אהבתו, ולכל אחד מגיע רק מקצת אהבתו, אבל מדת אהבה של הקב"ה היא בלי גבול ובלי תכלית, ולכן לא נתמעטה אהבתו לכל אחד בשביל שיש עוד אנשים שעושים, ומדברים בשמים על כל אחד כאילו יחידי בעולם.
מזה אפשר לדון על זמנינו שדם אחינו באירופה נשפך כמים, אל יעלה בדעת לחשוב מחשבת פיגול, כי הקב"ה דן רק את הכלל וכל יחיד נמשך אחר הכלל, אלא כל אחד ואחד מישראל יש לו חשבונו, ואם יש יחידים שלא צריכים לסבול הם ניצולים, כי כל אחד ואחד מישראל הוא אצל הקב"ה כבן יחיד ודנין כל אחד ואחד לבד, וכן הצער של הקב"ה על עם ישראל ג"כ לא על הכלל, אלא על כל אחד ואחד מישראל הקב"ה מצטער ואומר קלני מראשי קלני מזרועי.
בס' אבן האזל למרן הגאון ר' איסר זלמן מלצר זצ"ל כותב בהקדמה וז"ל, אני מוצא לנחוץ להודיע שכמה פעמים מצאתי מדברי בספרי האחרונים, וביחוד בהספרים היקרים מרכבת המשנה ואור שמח כי לפני עיוני לא עיינתי בהם, ובכ"ז לא הוצאתי הדברים מספרי משני טעמים, הא' מכיון שחידשתי בעצמי ויש לי זכות בזה למה אמנע ממני הטוב עכ"ל, ולדעתי יש לו סמך וראיה ע"ז מהנשיאים, אע"פ שכולם התכוונו לראשון, בכ"ז התורה הזכירה את כל אחד ואחד, אע"פ שלא חידש השני יותר מן הראשון, אלא כיון שכל אחד חידש הדבר מדעתו, יש לו זכות בזה להכתב בתורה הקדושה. (דרכי מוסר).
אתמול אמרתי לבורא עולם: 'אני צריכה כסף, פעם ראשונה שאני מבקשת ממך! השם...' ואז... ב"ה מקבלת שיחת טלפון מהבנקאי שאומר: 'את יכולה לקחת הלוואה של 20 אלף, החשבון שלך מתפקד יפה, ברוך השם!' ויש לי לרופא שיניים - תקציב טוב 🙏.
בשורה משמחת! ב"ה אתמול בערב קיבלתי מכתב מהביטוח לאומי שב"ה הפסיקו לשלם מזונות ובכך החוב נעצר בכ211,000 ש"ח ולא ממשיך לתפוח... מאמין שזה בזכות עצת כבוד הרב שליט"א: 'לרקוד ולשיר עם חמישה חברים עבדו....' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב)) נ.ב. זכיתי לתרום ל-5 יהודים שיזכו להשתתף בסעודת השמחה:) (אשדוד - סעודת השמחה לכבוד השם יתברך 15.07.2024 shofar.tv/lectures/1613, לסגולת השמחה: shofar.tv/articles/15096).
כבוד הרב, ב"ה היה הרצאה מדהימה בקרית עקרון (21.7.24), יה"ר שבעזרת השי"ת נזכה לתקן (אמן), תודה רבה.
לילה טוב ומבורך לכבוד הרב הגאון שליט"א, תודה על הרצאה כל כך חשובה בדורנו אנו (קרית עקרון 21.7.24), הלוואי שנזכה לקיים נסיעה טובה ושכבודו יחזור לשלום (אמן).
כבוד הרב היקר🧡 במהלך היום נחתי וב"ה כל היום שומעת אותך ונרגעת מהדברי תורה, עד הערב חיכיתי להרצאה (קרית עקרון 21.7.24) וכ"כ מדהימה וממש קסום ויפה כל מילה! אכן, כמה טוב להיות אהוב ואוהב שנותנים אהבה אחד לשני, מילותיך הן רפואות לכל האיברים. לילה טוב🤲🏻 (אמן).
רציתי לספר לרב מה שקרה לי אישית לפני שבוע. נסעתי לבד ברכב מ-Lakewood ל-Baltimore ותוך הנסיעה התחילה סערה נוראה (Tornado Warning). היה מאד קשה לנסוע ואחר כמה דקות הצלחתי בעזרת ה׳ לצאת מכביש הראשי (I-95) לעצור בתחנה על ידו. עצרתי שם לשעה בערך וכל הזמן ירד גשם כבד בלי הפסקה. אכלתי משהו וקראתי תהלים ואמרו שברבע שעה יפסיקו את האזהרה שיש אפשרות שיהיה tornado. הרגשתי שאני מוכרחה להגיע הביתה כבר ונראה לי שהגשם קצת פחות כבד ונסיתי להמשיך בנסיעה ב-I-95. תוך שלוש דקות הסערה התחילה עוד פעם והייתי כבר עייפה ופשוט לא יכולתי לראות את ה-lane markings וכשמשאיות גדולות עברו על ידי לרגעים מפחידים היה בלתי אפשרי לראות אף דבר מהחלון לפני (windshield). התרכזתי כפי יכולתי לראות משהו והיה כל כך קשה עד שלרגע חשבתי לעצמי: 'אין לי כוח והמתח כל כך קשה לסבול אולי אעצור כאן באמצע הרחוב ויקרה מה שיקרה' (ח"ו...). פתאום ב"ה נזכרתי במה ששמעתי מהרב אודות כח השמחה בהשי"ת! והתחלתי לשיר את ניגון הרב: "עבדו את ה׳ בשמחה!". אני רוצה להעיד: על שלוות הנפש שזה גרם לי. לא ידעתי אם אצליח להישאר בחיים או לא (ח"ו) אבל אמרתי לעצמי: ׳לא משנה לי מה יחליט ה׳ . אני איתו. הוא ה-Boss.׳ וככה המשכתי לנסוע. לא היה אפשרות לצאת מהדרך לזמן רב וניסיתי לנסוע למיטב יכולתי וכל הזמן עם ישוב הדעת בלי לדעת מה יקרה מרגע לרגע. הרגשתי ממש את כוח השמחה בהשי"ת. אז תודה לרב עבור העצה הטובה והלימוד החשוב ביותר בענין הבטחון בהשי"ת בשמחה. סיפרתי את המקרה להרבה אנשים שידעו את אמת הענין. הכל בזכותך. ויה"ר שהשי"ת יברך את הרב להמשיך בעבודת הקודש שלו להדריך אנשים בעבודת השי"ת (אמן).
כבוד הרב היקר שליט"א! תודה רבה על הכל מכל וכל! תודה להשם יתברך ותודה רבה לכבוד הרב היקר שליט"א על הברכות והתפילות ולכל מי שהתפלל עלי. מרגישה ברוך השם מצוין! הקהילה היקרה פינקה אותנו עם המון מטעמים לכבוד שבת קודש ואנחנו מודים לכולם! שבת שלום ומבורך!💐.
שלום רב לכבוד הרב הקדוש, רציתי לשתף את הרב בנס שקרה לי! נתקפתי בווירוס השפעת בצורה חזקה, היו לי כאבים מאד חזקים בגוף (ל"ע). ב"ה שרתי את השיר "עבדו..." בשקט משך זמן מה - והכאבים עברו ממני בדרך נס! גם שאר התסמינים עברו מהר; במקום שבוע ימים הכל עבר ביומיים. תודה לכבוד הרב על העצות הנפלאות כן ירבו. תבורכו מפי עליון!!!! (אמן).
תודה 100 פעם לבורא העולם! ולכבוד הרב שליט"א; אחרי סעודת השמחה לכבוד השי"ת ואחרי בקשות ביום שני - ב"ה נסגר לי התיק שהיה לי בבית משפט! וגם מה ששלמתי יכניסו לי לבנק בחזרה בלי קיזוזים, הכל הביאו לי! מה שטוב, ביום שאני צריך לכבוד השבת בשביל לקנות שלא יחסר לי! השי"ת בדיוק הביא לי את הכסף. באמת מי שחי באמונה ובשמה ועם צדיק אמיתי - אין דאגה וגם פחד! על כל מיני חסרונות דברים "עבדו..." ב"ה עובד ממש!
כבוד הרב! איזה שיעור בוקר מנצח, בתוך התפילות מבקשת ומתחננת: 'אבא! תראה לי את הכיוון' ממש התחברתי לציפור שנשלחה לאיש שנרטב בדרך ששימשה כוויז של פעם... (בלי תפילה לא מקבלים - חלק ל"ט 18.07.2024, shofar.tv/lessons/17329) גם מהשיעור הקודם... וממש ככה לדברים שהרב אמר: 'לא לחכות לתפילת 18... לדבר עם אבא! "ובלכתך בדרך" בפרט שלא בטוחים שנקבל, וכל הזמן ויחד עם המזמור שלא יתבטל: "מזמור לתודה!" - "עבדו את ה' בשמחה😁" מתוק מדבש💫!
© 2024 כל הזכויות שמורות