מסילת ישרים - פרק י"ז
(אין זה התמלול, אלא עיקרי הדברים מהספר 'מסילת ישרים' לרבנו משה חיים לוצאטו הרמח"ל זיע"א)
פרק יז: בדרכי קנית הטהרה
הנה הדרך להשיג המדה הזאת קל הוא למי שכבר השתדל והשייגהמדות השנויות עד הנה כי הנה כשיחשב ויתבונן על פחיתות תענוגי העולם וטובותיו כמו שכתבתי למעלה ימאס בהם ולא יחשבם אלא לרעות ולחסרונות הטבע החמרי החשוך והגס ובהתאמת אצלו היותם ממש חסרונות ורעות ודאי שיקל לו להבדל מהם ולהסירם מלבו על כן כל מה שיעמיק ויתמיד להכיר פחיתות החמריות ותענוגיו יותר יהיה נקל לו לטהר מחשבותיו ולבו שלא לפנות אל היצר כלל בשום מעשה מן המעשיים אלא יהיה במעשים החמריים כאנוס לא זולת:
ואמנם כמו שטהרת המחשבה חלקנוה לשני חלקים האחד במעשיים הגופניים והאחד במעשי העבודה כן העיון המצטרף כדי לקנותה יתחלק לשנים כי הנה לטהר מחשבתו במעשיי גופניותו הדרך הוא להתמיד הסתכלותו על פחיתות העולם ותענוגיו כמו שכתבתי ולטהר מחשבתו במעשיי עבודתו ירבה התבוננותו על תרמית הכבוד וכזביו וירגיל עצמו לברוח ממנו אז ינקה בעת עבודתו מפנות אל השבח ואל התהלה אשר יהללוהו בני האדם ותהה מחשבתו פונה ביחוד אל אדונינו אשר הוא תהלתנו והוא כל טובנו ושלמותנו ואפס זולתו וכן הוא אומר דברים י, כא: "הוא תהלתך והוא אלהיך":
ומן המעשים המדריכים את האדם לבוא לידי מדה זו הוא ההזמנה לדברי העבודה והמצוות והינו שלא יכנס בקיום המצוה בפתע פתאום שאין דעתו עדין מישבת עליו ויכול להתבונן במה שהוא עושה אלא יזמין עצמו לדבר ויכין לבו במתון עד שיכנס בהתבוננות ואז יתבונן מה הוא הולך לעשיות ולפני מי הוא הולך לעשות שהרי בהכנסו בעיון הזה קל הוא שישליך מעליו הפניות החיצונות ויקבע בלבו הכונה האמתית הרצויה ותראה שהחסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת קודם תפלתם ואחר כך מתפללים ברכות ל: 'כדי שיכונו לבם למקום' ובודאי שלא היו פונים שעה אחת לבטלה אלא מתכונים ומכינים לבם לתפלה שהיה להם להתפלל ודוחים מעליהם המחשבות הזרות ומתמלאים היראה והאהבה הצריכה ואומר איוב יא, יג: "אם אתה הכינות לבך ופרשית אליו כפך":
והנה מפסידי המדה הם חסרון ההתבוננות על הענינים שזכרנו דהינו סכלות פחיתות התענוגים רדיפת הכבוד ומעוט ההכנה לעבודה כי השנים הראשונים הם מפתים את המחשבה וממשיכים אותה אל הפניות כאשה המנאפת אשר תחת אישה תקח את זרים וכבר נקראו המחשבות החיצונות זנות הלב דכתיב במדבר טו, לט: "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זנים אחריהם" כי נמצא הלב פונה מן המבט השלם אשר היה לו לקשר בו אל הבלים ודמיונות כוזבים ומעוט ההכנה גורם לסכלות הטבעי הבא מצד החמר שלא יגרש מתוכו והרי הוא מבאיש את העבודה בסרחונו.
ונבאר עתה מדת החסידות: