מסילת ישרים - פרק י"א - חלק ה
(אין זה התמלול, אלא עיקרי הדברים מהספר 'מסילת ישרים' לרבנו משה חיים לוצאטו הרמח"ל זיע"א)
ונדבר עתה על החטאים המצויים הנולדים מחברת בני האדם וקבוצם כגון; הונאת דברים הלבנת הפנים הכשלת העור בעצה רכילות שינאה ונקימה שבועות דבר שקר וחלול השם כי מי יאמר: 'נקיתי מהם טהרתי מאשמה בם!' כי ענפיהם רבים ודקים עד מאוד אשר ההזהר בם טורח גדול:
הונאת הדברים בכללה הוא לדבר בפני חברו דבר שיבוש ממנו כל שכן האמירה בפירוש דבר שיבוש בו או לעשות לו מעשה שיגרם לו שיבוש והוא מה שאמרו בפרק הזהב בבא מציעא נח: 'אם היה בעל תשובה לא יאמר לו: 'זכור מעשיך הראשונים' וכו' אם היו חלאים באים עליו לא יאמר לו כדרך שאמרו חבריו לאיוב: "זכר נא מי הוא נקי אבד" וכו' איוב ד, אם היו חמרים מבקשים הימנו תבואה לא יאמר להם: 'לכו אצל פלוני שהוא מוכר תבואה' ויודע בו שלא מכר תבואה מימיו וכבר אמרו זכרונם לברכה שם: 'גדול אונאת דברים מאונאת ממון' וכו' וכל שכן אם הוא ברבים שבהדיא שנינו: 'המלבין פני חברו ברבים אין לו חלק לעולם הבא!' ואמר רב חסדא בבא מציעא נט: 'כל השערים ננעלו חוץ משערי אונאה' ואמר רבי אלעזר שם: 'הכל הקדוש ברוך הוא נפרע על ידי שליח חוץ מאונאה' ואמרו שם: 'שלושה אין הפרגוד ננעל בפניהם ואחד מהם אונאה' ואפלו לדבר מצוה אמר הכתוב ויקרא יט, יז: "הוכח תוכיח את עמיתך" ואמרו זכרונם לברכה ערכין טז: 'יכול אפלו פניו משתנות? תלמוד לומר: "ולא תשא עליו חטא" מכל אלה המאמרים תראה עד היכן מתפשטים ענפי האזהרה הזאת וכמה ענשה קשה: