מסילת ישרים - פרק י"א - חלק א
(אין זה התמלול, אלא עיקרי הדברים מהספר 'מסילת ישרים' לרבנו משה חיים לוצאטו הרמח"ל זיע"א)
פרק יא: בפרטי מדת הנקיות
פרטי מדת הנקיות רבים הם מאד והנם ככל הפרטים שבכל השלש מאות ששים וחמש (365) מצוות לא תעשה כי אמנם ענין המדה כבר אמרתי שהוא להיות נקי מכל ענפי העברות ואולם אף על פי שבכל העברות משתדל היצר הרע להחטיא את האדם כבר יש מהם שהטבע מחמדן יותר ובהן מראה לו יותר התרים אשר על כן יצטרך בהן יותר חזוק לנצח את יצרו ולהנקות מן החטא וכן אמרו זכרונם לברכה חגיגה יא: 'גזל ועריות נפשו של אדם מחמדתן ומתאוה להן':
והנה אנחנו רואים שאף על פי שלא רב בני האדם גנבים בגלוי הם דהינו שישלחו יד ממש בממון חבריהם לקחת ולשים בכליהם אף על פי כן רובם טועמים טעם גנבה במשאם ובמתנם במה שיורו התר לעצמם להשתכר איש בהפסדו של חברו ויאמרו: 'להרויח שאני'
ואולם לאוין הרבה נאמרו בגזל: "לא תעשק" (ויקרא יט, יג) "לא תגזל" שם: "לא תגנבו ולא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו" (ויקרא יט, יא) "לא תונו איש את אחיו" (עיין ויקרא כה, יד-יז) "לא תסיג גבול רעך" (דברים יט, יד)
הן כל אלה חלוקי דינים שבגזל כוללים מעשים רבים מן המעשים הנעשים בכלל המשא והמתן המדיני ובכולם אסורים רבים כי לא המעשה הנכר ומפרסם בעושק ובגזל הוא לבדו האסור אלא כל שסוף סוף יגיע אליו ויגרם אותו כבר הוא בכלל האסור ועל זה אמרו זכרונם לברכה סנהדרין פא: "ואת אשת רעהו לא טמא" (יחזקאל יח, ו) - 'שלא ירד לאמנות חברו' וכבר היה רבי יהודה אוסר לחנוני שלא יחלק קליות ואגוזים לתינוקות כדי להרגילן שיבואו אצלו ולא התירו חכמים אלא מפני שגם חברו יכול לעשות כן בבא מציעא ס ואמרו זכרונם לברכה בבא בתרא פח: 'קשה גזל הדיוט מגזל גבוה שזה הקדים חטא למעילה וזה הקדים מעילה לחטא':