להודיעך כמה מצות חביבות עליהם [שיעור מתוקן]

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום אביטל בת יפה תזכה לזיווג הגון בתוך כלל הרווקים והרווקות ותקים בית נאמן בישראל ועם ישראל יזכו לגאולה ברחמים מהרה אמן אמן

להודיעך כמה מצוות חביבות עליהם.

הפסוק אומר ב-15 יום לחודש השביעי הזה חג הסוכות שבעת ימים לאדוני בטור אור החיים סימן תיז כתב שמעתי מאחי הרב יהודה טעם לדבר לפי שהמועדים נתקנו כנגד אבות פסח כנגד אברהם ככתוב לושי מעשי עוגות בפסח היה שבועות כנגד יצחק שתקיעת שופר של מתן תורה היה בשופר מאלו של יצחק סוכות כנגד יעקב דכתיב ומקנה הוא עשה סוכות 12 ראשי חודשי השנה גם הם נקראים מועדים כנגד 12 שבטים טוב והנה בשלם הפסח ניתן להבין שהוא כנגד אברהם אבינו. הרי הכנסת אורחים של אברהם אבינו הייתה במסירות נפש מופלאה והיא הייתה בפסח. מעשה חסד גדול כזה של אברהם אבינו שנעשה למרות גילו המבוגר בן 100 ולמרותו ביום השלישי למילתו ולמרות מזג אוויר שהיה קשה ביותר השם מוציא חמה מנרתיקה ו בזכות המסירות שלו הביאו לנו כנגדו את חג הפסח דו הוא צויר שאברהם אבינו אומר לעצמו, הפעם אני יכול להקל כי עשרות שנים אני מתעסק עם חסד ואני לא מתכוון להפסיק את עבודת החסד כל עוד רוחי בי אבל היום שאני עברתי ניתוח מן הראוי לקחת חופשת מחלה אז אני אנוח כמה ימים אצבור כוחות ואמשיך בחסד ביתר סא ביתר עוז אם אברהם אבינו היה אומר כך, אף אחד לא יכול היה לבוא אליו בטענות, אבל לא היה לנו את חג הפסח, לא הייתה לנו הכנסת אורחים שבזכותה זכינו בחג הזה שנקרא פסח. אז זאת אומרת פסח זה בזכות הברכה. אז דווקא במקום שקשה, דווקא במקום שצריך מסירות נפש, שם זוכים לדורי דורות. ולכן פסח זה כנגד אברהם. יש עוד הרבה דברים שזכו ישראל בזכות אברהם באותו מעשה בגלל שהכל היה במסירות נפש אחרי ניתוח בן 100 והקדוש ברוך הוא בא לבקר אותו תכונות. אותו דבר ניתן להבין ששבועות זה גם כנגד יצחק כי מעשה עקדה שמסר יצחק את נפשו ופשט את הצווא לעקדה בגיל 37 והוא מבקש מאבא אבא עוקדני בידיי וברגליי שהנפש חצופה היא שלא תראה מאכלת ואפסל מן הקורבן בבקשה ממך שלא תעשה בימום זה הביא לנו את האיל של יצחק. ממנו לקחו את השופר שכולו הולך וחזק מאוד במתן תורה. אז מסירות הנפש של יצחק אבינו הביאה לנו את הזכי לדורות שבועות כנגד יצחק. אבל יש להבין למה סוכות נגד יעקב איפה היה פה ולמקנה הוא עשה סוכות מסירות נפש שנזכה לשחיה כזאת לדורות בחג הסוכות יש המפרשים שאומרים שהפגישה בין יעקב לעשו הייתה ביום הכיפורים משום כך מוחל לנו הקדוש ברוך הוא על כל עוונותנו כשם שגברו רחמיו של עשו באותה שעה והוא נישק את יעקב ומחל לו ולפי זה לאחר הפגישה כאשר יעקב נסע סוכותה זה היה בחגה סוכותה מכל מקום עדיין צריך להבין גם אם יעקב הגיע למקום בחג הסוכה איפה יש במעשה כזה גדלות מסירות נפש כמו שאמרנו באברהם וביצחק אז למה שנזכה בחג הסוכות בזכות יעקב אור החיים הקדוש כותב ואם תאמר וכי בשביל שעשה שם יעקב סוכה יקרא למקום כן ואולי כי עשה דבר חדש בחמלתו על המקנה הנה מה שלא עשה כן אדם קודם שיכין סוכה לבהמות לשינוי חדש קרה המקום עליו למה קרה למקום סוכות בגלל שהוא חידש דבר שתמיד היו הבקר והצאון והכל חשופים מי עשה להם מכלאות מי עשה להם סוכה מי עשה לא עשו עד זמנו של יעקב המקנה נמצא בימים ובלילות בשדות חשוף לשר ולקור מובקר לשיני חיות טורפות יעקב חידש חידוש שגם למקנה עושים סוכות להגן עליהם מפגעים רעים הדבר דומה למה שמתקינים בזמננו מזגנים בלולים של התרנגולים שהשעות תהיה להם נעימה מה יותר וכך יטילו ביצים יותר החיות הטורפות שהיו רגילות לטרוף את המקנה הם הבחינו בחידוש מעטה הבינו אי אפשר לטרוף את המקנה חלו להתרגל לאכול לירקות ועשבי השדה הבחינו הבריות שהעריות והנמרים חדלו לטרוף הפסיקו גם הם לטרוף זה את זה אם עד היום היה מצב שאיש את ראהו חיים בלעו הרי מאז שיעקב חידש את הסוכות למקנה עשה דבר רושם על הבריאה כולם חיות הפסיקו לטרוף בריות השתנו לטובה והרושם הזה הונצח בקריאת השם סוכות עדיין צריך להבין על דרך הפשט מה המעשה הגדול בהקמת הסוכות למקנה נעיין בתרגום יונתן בן עוזיאל שכתב על הפסוק ויעקב נשע סוכותה ויבין לו בית ולמקנה הוא עשה סוכות הלשון של יונתן בן עוזיאל ויעקב נטל לסוכות והתעכבת מנטרסר ירחש שתה ובנה לבשה ולגתוי עבד מתלן. יעקב אבינו התעכב במקום 12 חודש ועשה שני דברים. לעצמו בנה בית לא בשבילו אלא בית מדרש. בנה אותו מבנה של קבע לשנה הזאת שהוא שוה שם. ולמקנה ובכלל זה גם קנייניו, עבדיו, בהמותיו וגם המגורים האישיים. זה הוא בנה סוכות. מבנה ארעי. יעקב אבינו מלמד אותנו קביעות זה בית המדרש. כל השאר מספיק דירת עריי. זה גם המהות של חג סוכות. התורה מצווה שבעה ימים נצא מדירת קבע ונדו לטעת את התובנה הזאת שאין לאדם הזה קביעות אלא רק תורה כל שאר הקניינים ארעיים הם כי לא לוקחים מהעולם הזה כלום רק עניינים רוחניים תורה מצוות ומעשים טובים אז חג הסוכות הוא כנגד יעקב ששריש שלנו בעשותו לקניינים הרוחניים בית ולגשמיים סוכות וזה צא מדירת קמח ושב בדירת עריי ידוע כתוב במלכים בגבעון נראה אדוני אל שלמה בחלום הלילה ויאמר אלוהים שאל מה אתן לך שלומ בחר ונתת לעבדך לב שומע לשפוט את עמך להבין בין טוב לרע. הבקשה נשא חן בעיני השם ואמר הנה נתתי לך לב חכם בן וגם אשר לא שאלת נתתי לך גם עושר גם כבוד. לכאורה כל אחד מאיתנו מה היה מבקש תויר ויראת שמיים מה המיוחד בשלמה המלך שזכה לקבל שכר כפול ומשולש ונתן לו חוכמה וגם מה שלא ביקש אצל כל אדם תורה ויראת שמיים הם רצונות עיקריים אבל הוא גם רוצה רוצה כסף, כבוד, בריאות, אריכות ימים. הוא רוצה לזכות גם בעולם הזה. שלמה המלך הייתה לו בקשה ונתת לעבדך לב שומע. בקשה יחידה. שום שהיפעל דבר אחר בחיים זולת בקשת חוכמה. זה ההבדל. מספרים חסיד בא לאדמור מרוז'ין זכר צדיק ברכה [מוזיקה] ואמר ידועה לי הסבולה לבקש על עשירות בעת שהחזל הקדושה של תפילת נעילה לתיבות מקום כבודו ואני מכוון כבר כמה שנים בתיבות האלה ולא זכיתי לעשירות. למה? ענה לו האדמור, הסגולה זו עובדת אצל מי שכל התפילה מכוון כמו שצריך. מתי שהוא אומר, תן פחדך אדוני אלוהינו על כל מעשיך. הוא מכוון שהבריות יכירו במלכות השם. וכשהוא אומר ותמלוך אתה אדוני לבדך על כל מעשיך הוא מכוון שמלכות השם תתגלה בעולם אדם שמכוון לעשירות במילים ההיה מקום כבודו מקום כבודו זוכה לעשירות זה אחרי שהוא מכוון בכל הקודמים אבל מי שבתן פחדך חושב על כסף ותמלוך אתה לבדך על כל מעשיך חושב על כסף וגם בהי מקום כבודו חושב על כסף לא זוכה לעשו הגמרא בעבודה זרה מספרת לעתיד לבוא בעת שהגויים יראו בכבודם של ישראל יבקשו מהקדוש ברוך הוא תן לנו מצווה לבדוק אותם אם הם קיימים אותה לא, כי הם גם רוצים לזכות לחיי העולם הבא. נו, הקדוש ברוך הוא נותן להם מצווה קלה, מצווה סוכה ומצווה עליהם לעשות אותה. למה היא נקראת מצווה קלה? אין בה חסרון כיס. אתה יכול למצוא עצים בכל מקום וקצת ענפים וזה ואתה מקיים מצווה. הרב גלינסקי זכר צדיק חי אומר אם היית אומר לגוי לקיים מצוות ארבעת המינים והוא היה שומע ש איך אפשר להוציא סכום כזה על ענף ואם היה שומע שאתרוג עולה 300 שק שובק חיים מה זה התאבדות לשלם על לימון אחת 300 שקדוש ברוך הוא יודע שלגויים אין סיכוי להצליח במבחן על מצוות ארבעת המינים. לכן נותן להם מצוות סוכה. אוספים כמה ענפים, כמה קרשים ואפשר לקיים את המצווה בלי הוצאות. טוב, הגמרא ממשיכה מיד כל אחד ואחד נוטל והולך ועושה סוכה בראש גגו. למה בראש גגו? למה לא בחצר? למה לטפס למעלה? אומר הרב גלינצקי, הגויים חוששים שאם הם יעשו סוכה בחצר, יבואו אורחים. ואנשים סקרונים עלולים לבוא לראות את הסוכה ולבקש להתארח. לכן הם בורחים למעלה לגף אחד לא רואה אותם ואין חשש לא הורחים. והגמרא מספרת שהקדוש ברוך הוא מקדיר עליהם חמה בתקופת תמוז וכל אחד ואחד מבעט בסוכה ויוצא. שואלת הגמרא אבל גם ישראל המצטער מהישיבה בסוכה ביום שרב פטור מן הסוכה. אומרת הגמרא נהי דפטור בעותה מי מבעת? בטח שהוא פטור. בסדר שהוא פטור אבל מה הוא יוצא ובועט הוא לא בועט הגויים בועטים מיד הקדוש ברוך הוא יושב ומשחק עליהן צוחק הכוונה שנאמר יושב בשמיים יצחק אמר רבי יצחק אין סחוק לפני הקדוש ברוך הוא אלא אותו היום בלבד נשאל את השאלה הרי הגויים יודעים שעכשיו זה שעת המבחן הם הם ביקשו מצווה שימחנו אותם. הם יודעים שזה בחינה גורלית אם יהיה להם עולם הבא או לא. למה הם לא יכולים להתאפק ולא לבעות? התשובה זה לא בעיתה חיצונית זה בא מבפנים. עמוק מתוך הלב. הבאור הוא לגויים אין קשר פנימי למצווה. גם אם הם קיימים אין להם קשר פנימי אצלהם אין בי ידעת היום בשבות האלה לבבך הכל נעשה חיצוני משום כך שניתנת להם הזדמנות להיפתר בגלל החום הם שמחים וזוהי הבעיתה המדוברת להיפתר מן המצווה שמחה שמלמדת שאין להם שום קשר מהותי פנימי למצ מצווה. אבל יהודי יש לו קשר פנימי עמוק למצווה. קשר שנובע לבורא עולם. הוא מחובר לבורא עולם. כל מה שהוא עושה זה בגלל הבורא עולם, בגלל הציבוי של הבורא עולם. אז גם אם הקדוש ברוך הוא מוציא חמה מנרתיקה או הוריד גשמים, הוא מצטער. הוא מצטער. על מה הוא מצטער? הוא מצטער שהוא נהיה פטור מן המסוכר. והוא מצטער בליבו. צר לו שהוא מפסיד את המצווה. הוא מחכה שנה. יש לו צער מזה. ובשבילו זה סימן קללה. משל מה הדבר דומה לעבד שבא למזו לרבו ושפח לו ריבו קיטון על פניו ואמר לו אני לא רוצה בשמוש שלך צר ליהודי שהוא פטור ממצווה וזה מראה שהוא קשור בקשר עמוק עם המצווה למה הקדוש ברוך הוא הקדיר עליהם אם הוא רצה לבחון אותם אז זה לא חוכמה אתה אומר לאחד לרוץ הוא שם לו רגל והוא נופל מה למה הקדוש ברוך הוא מכשיב של אותם מוציא להם חמה, מקדיר להם חמה. למה? למה? בגלל שאברהם אבינו קיים מצוות סוכה. אמר לה המלאכים, ישענו תחת העץ. ובאותו יום הקדוש ברוך הוא הוציא חמה מנרתיקה והוא לא ברח לתוך האוהל. הוא נשאר בחוץ הוא עומד עליהם ומשרט אותם תחת הסוכה. אתם רוצים להיות כמו היהודים? אין בעיה. תעשו כמו היהודים. הנה אברהם באמצע 1500 מעלות עושה סוכה, עומד בחוץ אחרי ניתוח והכל ומקיים. בבקשה, רציתם סוכה? בבקשה. הנה עכשיו אני אעשה לכם מה שעשיתי לו ואני אראה אותכם. אני עשיתי לו חום בשביל שיצא מהסוכה ויכנס הביתה. שלא יחפש אורחים והוא לא מבותר. הוא לא מבותר. ודי לא מבותר. ואתם מה עושים? יוצאים מבעתיד. אז אתם לא יכולים להיות. מספרים חכמים זכרונם לברכה בסוכה מ' מעשה ברבן גמליאל ורבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא שהיו באים בספינה. ולא היה לו לו אלא לרבן גמליאל בלבד שלקח אותו ב1000 זוז. הגמרא שואלת למה ללמר שלקחו ב1000 זוז? בשביל מה צריך להודיע לנו שהוא לקח את זה ב1000 זוז? להודיעך כמה מצוות חביבות עליהם. שואל ערוך לשולחן, שואל הערוך לנר, בשלמה מרבן גמליאל ששילם על הלול אף זוז, ניתן ללמוד עד כמה מצוות חביבות עליו. אבל הגמרא אומרת, לא הודיע, הגמרא לא אומרת, לא הודיע רק כמה מצוות חביבות עליו, אלא כמה מצוות חביבות עליהם. וזה קשה איפה רואים שזה חביבות על כולם מספרת לנו שהם היו באוניה ורק היה לו ללב והוא קנה אותו באלף זוז ללמדך כמה מצוות חביבות עליו צריך להגיד מי אמר שעליהם אומר הערוך לנר אם המחיר של הלולה העפיל לאלף זוז כנראה רבים מתמודד דו על המחיר כן זה אמר 100 זה אמר 150 זה אמר 200 זה זה עד שהוא קנה אותו ב1000 זאת אומרת רבן גמליאל רק זכה בו בסוף אבל רבים חשקו לזכות במצווה ולשלם עליה סכומים גבוהים וזה מראה שמצוות חביבות עליהם מספרים בשם רבי יהודה הורבי החתן שלה עם רחיים שהוא שמע שהדוד שלו אדמור מבי מבי שווה מביישבה שוכה בבית חולים בעיר קלויזנבור אז הוא סיפר לאבא שלו ואמר לו בוא ניסע יחד לבקר את החולה הגיעו לתחנת האוטובוס והמתינו לבוא אחרי דקות אומר אומר רבי יהודה לאבא שלו, אבא בסך הכל עלה לו לנסוע שתי תחנות, אפשר ללכת ברגל במקום להמתין לאוטובוס. אמר לו בני, על מצווה צריך לשלם. כמו שאני אומר לכם, מי שמקבל אפילו בחינם, הזמנה לעלות לספר תורה, לשלם משהו. למה? הסתראה אחרה בעל חינם. לא יהיה לך מצווה מזה. תשלם. אז הוא אומר לו, בני על מצווה צריך לשלם. אדם יקר יותר מצווה כזו שהוציא בעבורה כסף. כמה שאתה מוציא יותר, אתה מייקר את המצווה. אתה מקבל לפי היקור שאתה ערכת אותה. טוב, המתינו לאוטובוס, נסעו תחנה אחת ואאבא אומר לו, "בוא, יורדים." אומר לו, "רגע, המתנו לאוטובוס, שילמנו על שיעה, יש עוד תחנה." אמר לו אבא בני, "לא די לשלם ממון עבור מצווה. צריך גם להתאמץ כדי לקיים. צריך גם ללכת קצת ברגל, קצת להתאמץ, גם להשקיע וגם להתאמץ להודיע אחר כמה מצוות חביבות עליהם. רבי אברהם אורביץ שזכה ליצק את מים על ידיו של הסטייפל זכר צדיק ברכה ולמד איתו חברותהא סיפר על עץ ערבות שגדל בגינת הבית ושרבי רבים מתושבי בני ברק באו לקחת ערבות המהודרות האלה ביום מן הימים מבחין שהעץ מתחיל לנבול להזמין גנן ולאחר שלב הדג את העץמה כבע שהסיבה לנבילה שיש נפט מסביב לעץ מישהו שפך פה נפט רבי אברהם עקב אחרי הנכנסים והיוצאים מבחיין ששכן שלא שומר תורה ומצוות חפר חפירה מהחצר שלו לכיוון העץ והיה מזרים נפט לעץ הערבות כדי שיבול כי היה בז לשומרי מצוות ולשמחה שלהם שכותבים ערבות מהודרות חליט להתנקל לעץ ניסה לדבר איתו בנעימות שהיחדל מהמעשים. מכחיש בכל תוקף את ההשמות לא יודע על מה אתה מדבר. פנה לסטייפלר, סיפר לו את העניין. אמר הסטייפלר, מעץ כזה שמזכה כל כך הרבה יהודים במצוות ארבעת המינים מתנקלים, אני חייב לראות את העץ. הגיע לחצר, גחן והריח את האדמה ואמר, מי שאמר לה מים שיצמיחו את העץ, יאמר לה נפט שיצמיח. כמו רבי חנינא בן דוסא שאמר, מי שאמר לשמן וידלוק, הוא יאמר לחומץ וידלוק. אחרי הברכה שלו, העץ החל לפרוח. השכן סבר שהוא לא מזרים נפט בכמות מספיקה, שילש את כמות הנפט. ככל שהוסיף נפט, העץ פרח עוד יותר. כל זה עד לפטירה של הסטייפלר. לא זו בלבד שהעץ לא ניזוק בנפט, אלא הוא גידל אותו. וכשהוא נפטר הסתלקה הברכה עץ נבל. בכל פנים לומדים מכאן עד כמה חיבב הסטייפלר את מצוות ארבעת המינים ששינה סדרי בראשית עבורה. זה לא פשוט לעשות נס כזה. לא שזה יצלי שיהיה נס. אפשר לעשות נגיד בצד אחר של הגינה שהוא לא יכול להגיע או משהו למה צריך לשנות סדרי בראשית אבל החביבות שלו כל כך למצווה אנשים רגילים לבוא לאותו עץ לקחת כמויות עוד מעשה תשמעו זה מעשה זה מוייפס זה אני אומר לכם מוייפס אין בן אדם שמשקיע במצוות שמחבר בב אותם. מה שהקדוש ברוך הוא עושה איתו, מה שהוא נותן לו. יא בבא. תשמע. מושב ארצות הברית חזר בתשובה שכר דירת מגורים מגוי. חוזה השכירות לא קלה על שימוש בג. התקרב חג הסוכות. מבקש היהודי מהגוי רשות לבנות סוכה על הגג. הגוי מבין שיש פה צורך אה החליט להתעלל בו אמר לו אתה רוצה תקע לו מחיר אלפי דולרים וגם אמר לו לא עם חוזה שכירות אצל עורך דין עם בולים עם רישיונות ואישורים העריה הכל על פי החוק כדי שיהיה תוקף חוקי כי השכירות יא בבי כל השבוע קחת כסף עזוב אותי תן לי זה ואני מוריד לא כל מה שהוא מנסה להגיד לו יהודי שום דבר אומר לו אצלי buiness is buiness בביזנס עושים כמו שעושים ביזנס היהודי חיבב את המצווה, לא הסכים לוותר עליה בכל מחיר ועשה כל אשר הושט עליו. חתם חוזה עם הגוי עם עורך דין שילם מחיר שכירות גבוה שלם שכר טרחה לעורך דין שילם מיסים שדרוש להנפקת אישורים על ידי שלעון הכל הוא עשה בשמחה טוב הוא עולה לגג חשכו עלי מלא גרוטות ראיתים שבורים ארגזים ישנים כמעט התייאש אבל חביבות המצווה לא נתנה לו להתייאש. עזר עוז ותעצומות, גוף ונפש, והחל לפנות את הגג. יום שלם הוא עמל. לפנות מקום לסוכה. במהלך הפינוי הוא מבחין בארגז משונה מיתר ארגזים, פותח אותו, גילה חבילות דולרים ומספר מטילי זהב. הדבר נודע לגוי שמאהר לטבוע היהודי, שיתן לו עוד מה שהוא מצא. בירור משטרתי התברר שהאוצר לא שייך לגוי. אדם ערירי שמת בחבורת שודדים מקומית שדדה את הרכוש מהחנות שלו שהייתה בסביבה והחביעה את זה בגן ערמות הגרוטאות לפי החוק. מאחר שאותו אדם היה עריר. באמת בלי הורשים המציאה שייכת למוצא. טוב, עכשיו הגיעו לבית משפט והייתה השאלה מי נחשב המוצא? האם היהודי שמצא בפועל או הגוי שהרכוש נמצא ברשותו? חצרה חצרו קונה לו? בהכרעת הדין קבעו השופטים. מאחר והיה פה חוזה שכירות חוק לבעל תוקף חתום על ידי עורך דין עם אישורים ובולים ממשלתיים קדד וקדדים נחשב הגג בבעלותו של היהודי ומשום כך האוצר שייך לו ואיך סיים השופט את הנימוק להכראת הדין buiness [‏צחוק] אין ודי שמשקיע בשביל מצווה הקדוש ברוך הוא מסדר לו הכל אין לא מפסידים ממצוות רק רווחים כתב במשנה ברורה סימן תרלט ולפי שקדושת הסוכה גדולה מאוד ראוי למעט בה בדברי חול ולדבר בה כי אם דברי קדושה ותורה בכל שכן שיהיה זעיר מלדבר שם לשון הרע אורחילות ושאר דיבורים אסורים וידועים דברי הגאון מוילנה באיגרתו כי העיקר החשוב ביותר לזכות לעולם הבא זה שמירת הפה וזה יותר כך הוא כותב וזה יותר מכל התורה ומעשים טובים ובזה יחופר בר מכל עוון וניצול משאול תחתיה וזה התשובה וזה כל פרי העולם הבא זה התשובה אומר הדרך לזכות לעולם הבא שמירת הפה ואצל הגאון מבינה שמירת הלשון זה התשובה אם אצל הגאון מביאנה שמירת הלשון נחשבת לתשובה אז אצלנו זה צריך להיות על אחת כמה וכמה אדם שמתגבר על עצמו מרסן פי ונמנע מדיבורים אסורים הרי הוא בעל תשובה גמור בסוף הספר קור היתוך סיפרנו יום אחד את הסיפור בסוף על אותו אחד שעשה תענית דיבור למה הוא זכה בסוף כדאי לכם לקרוא אז אם אדם נמנע מדיבורים אסורים הוא בעל תשובה גמור ובזה יחופר מכל עוון וניצול משאול תחתיה אז על אחת כמה וכמה נמנע מדיבורים כאלה בסוכה כי קדושתה גדולה מאוד ותשמעו מה שסיפר רבי משה שמואל שפ פיר זכר צדיק ברכה על הגביר הגדול הברון גינסבורג הוא התגורר בעיר פטרבורג והיה לו מנהג קבוע לקנות פתיחת אהרון בכל נדרי הוצאת ספרי התורה והמסירה לידי הרב שעמד מימין לחזן ולידי אב בית הדין שעמד משמאלו במדי שנה רכש את הכיבוד במחיר גבוה והייתה לו חזוקה כבר שנים רבות שנה אחת הגיע לבית הכנסת ברון אחר הברון פולק והוא היה חילוני רחוק מתורה ומצוות מגיע לבית כנסת לעתים נדירות הוא ראה כשהברון גינסבורג מתחרה על הרכישה ומעלה את המחיר על כל הצעה שמציע מתחרה אחר הוא הבין שזה עסק משתלם והתחיל לעלות גמות את המחיר הברון גינסבורג לא ויטר הוסיף לעלות את המחיר וזה עודד את הברון פולק להבין שהעסקה ממש כדאית וגם הוא המשיך לעלות את המחיר והגיעו למצב שהברון גינז סבורג כבר לא יכול להרשות לעצמו להוציא כסף כזה גבוה על הכיבוד והברון פול זכה עשו לו מי שברך גדול זו הייתה ההכנסה הכי גדולה שבית הכנסת זכה מיום מבסדו הגיע הרגע לפתוח את ההיכל כולם מחכים שהוא יגש הוא לא זז הגבאים אומרים לו חבוון מסתכל עליהם שאומר בעיניים שאומרות הכל הוא לא יודע מה צריך לעשות הגבאים הסבירו לו תיגש לארון הקודש תשיט את הפרוכת שמאלה תפתח את הארון תוציא את ספרי התורה תמסור אותם לידיים של עומדים מימין החזן ומשמאלו אחרי התפילה שאל אותו השלי שלו שהתלווה אליו לכל מקום יסביר לי כבודו אם אתה לא יודע אפילו מה עושים בבטיחת אהרון למה קנית את זה במחיר כזה גבוה מה ראית להשקיע בסחורה כזאת שאתה לא מבין בכלל מה הטיב שלה אמר לו אני באמת לא מבין בטף הסחורה שקניתי אבל דבר אחד הבנתי שאם הברון גינגסבורג מתחרה עליה ומוכן לשלם כל כך הרבה כסף ברור לי שזה סחורה טובה וכדאי לרכוש אותה אז אם אצל הגאון מוילנה שמירת הפה נחשבת לסחורה טובה ביותר, נחשבת לתשובה ונותנת פירות את העולם הבא, ודאי שזה סחורה טובה בשבילנו וכדאי לנו לרכוש אותה. ובפרט כשזה מדובר בסוכה הקדושה שצריך למעט מדיבורי חול ולדבר רק דברי תורה קדושה עכשיו לא תאמינו למה שאני מספר אבל זה כתוב הגאון מוילנה מצאו אותו בשנה אחת ביום השלישי של החג סוכות שרווי בשמחה גדולה הוא היה בשמחה כל הזמן אבל ביום השלישי הזה לא ראו מעולם אותו שמח. ככה שאלו אותו על שמחה מה זו עושה. אמר להם היום יום שלישי לחג ההושפיזין יעקב אבינו הוא בא לסוכה ונתנין צ'יקה. יעקב אבינו בא לסוכה של הגאון ונתן לו נשיקה. ואמרנו שסוכות זה כנגד יעקב. אז כמה עלינו להזהל לפגום בקדושת הסוכה כשמגיעים האושפיזין הקדושים להתארח. אז צריך לדבר דברי תורה ואם אפשר מעניינם של ההושפיזין. כתב השולחן ערוך בסימן תרלט אוכלים ושותים וישנים בסוכה כל שבעה בין ביום בין בלילה ואין ישנים חוץ לסוכה אפילו שינת עריי זאת אומרת מי שנרדם פה בבית הכנסת עובר עבירה כי אסור לרדם חוץ לסוכה כתב הרמו ומה שנוהגים להקל עכשיו בשינה שאין ישנים בסוכה רק המדקדקים במצוות יש אומרים משום צינה יש צער לישון במקומות הקרים מדובר באירופה וכולי שמה קר מאוד ולראה משום שמצוות סוכה איש וביתו איש ואשתו כדרך שהדר כל השנה ובמקום שלא יוכל לישון עם אשתו שאין לו סוכה מיוחדת פטור הגהן אמנם המשנה ברורה הביא בשם הגן במגן אברהם שדחו נימוקים אלו וחיבו לישון בסוכה אז זאת אומרת הרמו מקל פה המשנה ברורה חופץ חיים מביא בשם הגאון והמגן אברהם שהם דוחים את זה והם חייבים לישון בסוכה גם אם אשתו לא יכולה לישון שם כדי להתחזק במצוות שאינה בסוכה נזכור שמצוות סוכה הייתה מבחן לגויים שהם מוצאים סיבה להיפתר ממנה עם כנגדם עלינו להתחזק לקיים את המצווה גם אם קשה, גם אם אדם רגיל למיטה שלו, למזרן שלו, לחדר שלו וקשה לו לישון בחצר או בג, עם ישראל לא נרטעים מקשיים, לא מתחמקים מקיום מצוות, מוכנים למסירות נפש למען קיום רצון השם יתברך ולא יוצאים לשתות מהסוכה בחוץ וחוזרים בחזרה. אוכלים ושותים בפנים. אמנם מותר, אבל לא עושים בשביל שלא להרגיש את החום להיכנס בינתיים לשבת שמה בסלון ולשתות והכל ואחר כך לעזור. צריך כעין תדור. זה הבית שלך עכשיו כשאדם יודע שזה רצון השם הוא מקיים בזה את רצון השם אז הקושי הופך להיות קל העונג והשמחה בקיום רצון השם ממתנים את הקשיים והופכים אותם לקלים לביצוע הבן איש חי מעורר ומעודד את השינה בסוכה ושתהיה קלה. מביא שמעשה בחסיד אחד שהיה הסטיניס באופן מיוחד, כל פרי שהיה מכניס לפה היה נוהג לרחוץ אותו שבע פעמים במים. פרי שלא נרחץ שבע פעמים, מאוס היה בעיניו. כמעט כמו שאנחנו שבע פעמים בכוס של שבת שעושים העברה מכוס לכוס מכוס לכוס שמדרות חבריו התפלאו על כך מאוד שכן אותו חסיד היה מוהל של העיירה והוא מל את רוב ילדי העיירה שאלו אותו זה פלא בעינינו איך ייתכן שאתה לא מסוגל להכניס לפה עניו שלא נרחץ שבע פעמים מרוב ההסתניסות שבך. אבל כשאתה עושה מצוות מילה כולל מצוות המציצה אינך הסטניס. איך זה? אמר להם דבר שציוני השם ובעשותי אותו אני מקיים מצווה. ערב לי כמו עניו שנשתב שבע פעמים ואני לא מרגיש שום מיאוס. עוד מביא הבן איש חי מעשה בחסיד שהיה מועס בכל דבר מרמים חלה והרופא ציווה לשתות שם רפואה מרקרב אתה שם נפים חש במרירות התעלף לא מסוגל להמשיך לשתות שאלו אותו החברים איך יכול אתה לקיים מצווה ת מרור בליל הסדר והרי לפי מנהגנו אוכלים ירק מר מאוד לקיום המצווה אמר להם תאמינו לי ערבה עליי אכילת מרור כאילו אני אוכל מיני מתיקה כי חביבה עליי מצוות השם ובפרט מצווה כזאת שנוהגת פעם אחת בשנה עד שכל מר הופך בעיניים מתוק ורמז יש לדבר אומר הבן איש חי כתוב בפרשת אמור בתחילת מצוות המועדות וידבר אדוני אל משה לאמור דבר אל בני ישראל ואמרתה ליהם מועדי אדוני אשר תקראו אותם מקראי קודש אלה הם מועדיי מה זה לאמור וידבר אדוני אל משה לאמור. המילה לאמור מתחלקת לשניים. לאמור זה לא מר. כאשר בן אדם קיים את ציווי השם, מרור הופך למתוק. השינה בסוכה קלה. כל המצוות הנוהגות במועדים הם לא מר. יש בהם מתיקות. לכן כתוב וידבר אדוני משה לאמור לא מר דבר אל בני ישראל כל המועדים וכולי צריך להשתדל להתחזק בקיום מצוות סוכה כהלכה גם בנוגע לשינה בסוכה לזכור מה שאמרו חכמים כל המקיים מצוות סוכה קלקתה הקדוש ברוך הוא סוכך עליו בעולם הבא. מתי? ביום הדין הגדול, שזה הכי מפחיד. זה אחרי תחיית המתים ואז זה היום שקובע את המצב שלך לנצח. מה כתוב על היום הזה? כי יצפנני בסוכו ביום רעה ועושה לו מחסה מפני המזיקים שנאמר בעברתו יסך לך יסך מלשון סוכס כך כנפיו תחסה והקדוש ברוך הוא יושיב אותו בסוכת עורו של לויתם אז צריך לעשות את המאמצים לקיים את המצווה הז הזאת בדיוק כמו שהקדוש ברוך הוא רוצה וכמו שחכמים קבעו אין קושי לאמור לומר זהו צריך להודות לשם שיביא לנו מצוות כאלה שמסוכחות עלינו ביום הדין הגדול יש לנו מצווה שמשוכת עלינו ביום הדין הגדול תשמעו את הכלטת שלי חמשת העולמות שמה אני מסביר מה זה יום הדין הגדול זה לא פשוט לעבור את זה. אז לכן כל אחד יקח את הכל ויעשה בשמחה כמו שאנחנו רגילים. עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בשמחה עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בשמחה בואו לפניו לפניו ברנ בואו לפניו בירננה בוא לפניו לפניו ברננה בוא לפניו בננה ושמחתך והיית השמח ושמח תה בחיך והיית אח שמח ושמחת בחגך והיית שמחדום ושמחת חגך והיית שמח גדומ ושמחת בחגך והיית שמח ושמחת ת בחגך והיית השמח ושמחת בחגך והיית שמח אדום ושמחת בחגיך והיית שמחשונים רבות מועדים טובים מועדים לשמחה וחגים זמנים לססות הרי אני מכווה לקיים מצת חכמים דאורייתא ושמחה דאורייתא נפש חס דאורית כבדת אב דאוריתא לעשות נחת רוח לקדוש ברוך הוא ולעשות נחת רוח לתנ הקדוש יהיו ספתותיו