הנהגות לט' באב | הרב שמעון משה חי רחמים

- - - לא מוגה! - - - 

בשם השם נעשה ונצליח. היום נעסוק בשיעור מיוחד לתשעה באב. הגמרא במסכת תענית דף ל עמוד א אומרת, "כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה. תנו רבנן, כל מצוות הנוהגות באבל נוהגות בתשעה באב. כגון איסור אכילה ושתייה, שיחה, נעילת הסנדל, תשמיש המיטה. וכן נפסק להלכה ברמבם בהלכות תעניות בפרק הלכה י כך פוסק גם מרן השולחן ערוך בסימן תקנד בסעיף א' וזה לשונות תשעה באב אסור ברחיצה ושיחה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה וכמובן יש לנו גם את האיסור של אכילה ושתייה שזה מופיע בסימן קודם לכם בסימן תקנג בסעיף ב מקור אחר בגמרא במסכת תענית בדף ל עמוד ב אומרת הגמרא כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה ומי שאינו מתאבל על ירושלים אינו רואה בשמחתה מקור אחר בגמרא בתענית כתיב אמר רבי שמעון בן גמליאל כל האוכל ושותה בתשעה באב כאילו אוכל ושותה ביום הכיפורים המגן אברהם במקום בסימן תקנד סעיף א מביא בשם רבנו חננאל שאדם שאוכל ושותה והוא לא פטור מהתענית יהיה בנידוי באותו היום בשמיים. דהיינו באותו היום התפילות שלו בשמיים לא מתקבלות. יש ספר שנקרא ספר התניה. אמרנו את זה בשבת, אנחנו חוזרים. ספר שנקרא ספר התניה. אמנם זה לא של רבי שלמה זלמן מלדי, אלא ספר התניה הוא ספר הלכתי. שם בסימן ס הוא כותב וכך מובא גם בשם שיבולי הלקת את הדבר הזה המאריל מביא והבח והשלה את הדבר הזה שאדם כזה שאוכל יהיה בנידוי והסברנו למה בשם השך השפתי כהן כותב שכל האוכל בתשעה באב מעלה עליו הכתוב כאילו אכל מגיד הנשה כי תשעה באב כנגד ימות השנה או בדיוק העניין הזה של מה של גיד הנשה בגופו של האדם והיות והמלאך היכה את יעקב בגיד הנשה אומר הפסוק על כן לא יאכל בני ישראל את גיד הנשה ואמרנו את גיד הנשה יוצא לנו את זה האותיות של גיד שבהם צמים ג' בתשרי י זה יום הכיפורים כן י בנו בתשרי לאחר מכן יג זה תענית אסתר ג יד זה יז בתמוז והנשה זה אותיות השנה אז כל הימים הללו ואת זה תשעה אב. אז על כן לא אכלו מישראל את גיד הנשה. בימים הללו אדם שאוכל זה כאילו אכל חס ושלום מגיד הנשה. ואדם שאכל מגיד הנשה כידוע חייב נידוי. ולכן השולחן ערוך בסימן תקנ"ד בסעיף כה מזכיר את זה שוב ואומר אדם שאוכל ושותה בתשעה באב לא רק שכאילו אכל מגיד הנשה אלא אינו רואה בשמחת ירושלים. זאת אומרת כולם שמחים יום ירושלים כן לובשים לבן דגלים רוקדים ושרים ושמחים זה אין לו מקור הדבר זה סך הכל מנהג תקנה שעשו אותו ב בתקנות הרבנות הראשית לישראל אבל עיקר השמחה של ירושלים כשיבנה בית המקדש ואכן אנחנו משוררים כשיבנה בית המקדש ממהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך לעשות חוקי רצוניך ולעובדך בלב שלם זה אנחנו אומרים כל בוקר בתפילה שלנו ולכן כדאי הוא כותב המשנה ברורה שם בסימן קטן נא שכדאי לאדם להצטער על חורבן המקום דהיינו חורבן בית המקדש לפחות פעם אחת בשנה אם לא כל השנה שהוא אומר בתיקון חצות ומצטער ובוכה לפחות פעם אחת בשנה שיבכה דיור ובמקור אחר כותב השולחן ערוך בסימן גם תקנד בסעיף כד זה סעיף קודם לכם הוא כותב שאדם שעושה מלאכה ביום תשעה באב הרבה אנשים עובדים שגרה. זה לא שהם מחוייבים, הם לא בעלי מכולות, בעלי סופרים וכולי, אפילו סופרים היום פתחו בשעה אחת. אושר עד נפתח בשעה אחת. אז אתה רואה שגם שמה נותנים מה שנקרא את ההרגשה. וזה עד 8:00 בערב כדי שיאכלו אלו שבתענית ועובדים שמה לפחות ללכת לפתוח את התענית שלהם. אז אדם כזה שעושה מלאכה בזמן שהוא לא מחוייב למלאכה, הוא לא נצרך למלאכה בשביל אחרים, כתוב אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה. הירושלמי מביא במסכת יומה בפרק א', הלכה ה דף ה עמוד ב, שם הוא כותב, עם כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו, כאילו נחרב בימיו. ויש אנשים שהם טועים במחשבה שלהם טמעים מה אתה צם צום שלפני 2000 שנה 2400 שנה בית מקדש ראשון 1956 57 בית מקדש שני בסדר אז היה אז נחרב בית מה קרה לא לא אלא כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו עכשיו נחרב בימיו לא נבנה אז עכשיו שייך חורבן לכן שייך להתענות לכן גם התענית היא לא הולכת על פי השנים זה אנחנו בוכים ודאי כי מאז עזב אותנו הקדוש ברוך הוא תכף אנחנו אנחנו נראה בסוף נגיד איזה מאמר בשם הפלא יועץ שכותב על היום הזה כמה שזה יום נסגב וגדול וכמה אנחנו לא מבינים את חשיבות היום שאנחנו לא בוכים לפעמים בן אדם הלב שלו כל כך אבן נהיה שהוא לא בוכה לפני הקדוש ברוך הוא והאי בכי הזה לא בונה את בניין כי אמרנו כל דמאה בשם רבותינו בעלי החסידות כותבים שאם כל דמעה שאדם מוריד ביום הזה הוא זוכה שבזכותה הקדוש ברוך הוא יבנה אבן בבניין ירוש ירושלים שיראת בית המקדש שלישי מה שנקרא אז כל דמעה שאתה מוריד עוד אבן עוד עוד דמעה עוד אבן עוד דמה עוד אבן לכן גדולי ישראל אנשים שיש להם לב בשר בוכים מבינים את המשמעות של החיסרון הזה שאין לנו מה שנקרא בית המקדש ולכן כותב הרב כל אדם יערוך ביום הזה חשבון נפש עם עצמו על המעשים הרעים שלו שגורמים לו להתרחק וכן על המעשים טובים האם הוא עשה אותם בשלמות או שלא עשה אותם בשלמות האם הוא עשה אותם בהידור בכוונה בנה וכולי. מטרתו של הצום כותב מרן הבן איש חי בספרו עוד בן איש חייל בחלק ד' בתשובה א' שם הוא כותב שמטרת הצום זה כדי שהאדם ינתק את עצמו מכוחות הגוף הגשמיים ויתחבר לכוחות הנפש הרוחניים וכל זה על ידי התבוננות בשכל שלו מה תפקידו בעולם הנה אדם לא אכל לא שתה מרגיש קצת חלש קשה לו חייב הפסקות של מנוחה על הדרך חייב כל מיני דברים כל זה למה כי אין אין לו מה שנקרא את החלק הגשמי אבל אם הוא יחזק את החלק הרוחני הקדוש ברוך הוא יתן לו כוחות בבא סלי זכר צדיק קדוש לברכה היה מתענה מערב שבת לערב שבת בגיל כזה מופלג בבא סאלי מה הוא לא היה שמן לא היה בעל בשר לא היה אוכל זולל וסובה היה יותר שותה מאשר אוכל איך הצליח להחזיק שבוע ימים מעמד התשובה שהוא ביטל מה שנקרא את כוחות הגוף הגשמיים והתחבר מה שנקרא לרוחניות ברגע שאתה עונק מהרוחניות בוודאי בוודאי שהגוף של האדם ניזון מהקדושה. ממילא יש לו כוחות אפילו לעמוד בתענית של שבעה ימים רצופים מערב שבת עד ערב שבת. וגם אז הוא היה אוכל מה שנקרא מזון קטן. לא היה מרבה באכילה. כן. אז רבותינו כותבים גם בן איש חי מביא את זה בשנה ראשונה בפרשת דברים בהלכות שלו. בבחי של תשעה באב שאדם בוכה הוא זוכה לתקן את הניצוצות של פגם הקרי שהוא השחיט זרע לבטלה הן בזה שהוא נשוי לפעמים זה יכול לקרות ויכול להיות גם באדם שהוא רווק חס ושלום ככה מביא גם גאון וזנו ותפרתנו מרן הרב פלג'י בספרו מועד לכל חי ומה שהזכרנו מובא בספרים הקדושים כל טיפה ואבן כל טיפה בונה של דמעה שאדם בוכה היא בונה אבן בבית המקדש שמתקנת את פגם היסוד. מאיפה הראיה לדבר הזה? הפסוק כותב, שפחי כמים ליבך נוכח פני השם. דהיינו שהאדם צריך לשפוך כמים ליבו. איך אפשר לשפוך כמעים ליבו אם יש לו לב של אבן? אלא צריך להבין את מהות הימים הללו, כמו שכתבו רבותינו. ממילא הוא יזכה כביכול שהקדוש ברוך הוא יהיה שותף איתו, אמו אנוכי בצרה. ועל ידי זה הוא זוכה לישועה ורחמים. כך כותב גם רבי פנחס מקוריץ אומר בתשעה באב מה שאדם יכול לפעול בימים הללו אצל הקדוש ברוך הוא הוא לאורך כל הגלות אדם לא יכול לפעול מה שהוא יכול לפעול בתשעה באב לכן סתם צחוק בתשעה באב או התגודדות שאנשים מתגודדים ומדברים דברים בטלים זה סכנת נפשות כי בזמן הזה שהוא לא מוריד דמעות הוא לא ממתיק את הדינים מעליו אם הוא לא מתקן את הדינים מעליו חס ושלום זה יכול לפגוע גוע בו היעבץ בסידור שלו הוא מביא שם בתשעה באב כל הצרות באים על עם ישראל למה זה בגלל שמה שלא מתאבלים בתשעה באב וזה המקום הראוי כותב היעבץ להרחיב בו הדיבור אלמלא היה אל עוון זה בידינו שאין מתאבלים על ירושלים כראוי די להעריך גלותנו והיא בענייני הסיבה הקרובה היותר גלויה עצומה וחזקה לכל ההשמדות המופלגות הגדולות הנוראות המעבילות רעיונים אשר מצאונו בגלות. אומר כל הגלות של עם ישראל, השמדות, אלפים מתים נהרגים הנה אסרונות אחרונים בתים הלכו, רחובות שלמים נהרסו הכל. כל זה מה? בגלל שאתה לא מוריד על חורבן בית המקדש. הבית של אבא שלך תכף תזכרו נראה את המאמר של הפלא יועץ אתמול בלילה למדנו אותו מזעזע ביותר. ובכל מקום פזורנו על צברנו נרדפנו ולא הונח לנו להרגיע בגויים עם שפלות אינינו מרודנו. ולפי שיצא האבל הלז הזה מליבנו בהיותנו שוקטים בארץ לא לנו היה לנו טוב אפשר בן אדם עכשיו בארצות הברית אתה לא רוצה להגיע לארץ ישראל עוד מעט תהיה מהפכה כל ארצות הברית תשכע במים הדברים כתובים הנביאים כתבו את הדברים יהיה טוב ובבוא ובחושך האיסלאם ישלוט בעולם לא מה אתה יודע יוקר המחיה פה בישראל לא שייך כבוד הרב שמה אתה יודע איזה טוב אני מרוויח הרבה יש כל הזמן קליינטורה כולם מגיעים נהנים יש כסף בשפע יש לך הזדמנות עכשיו לחזור עם כל המזוודות. יש לנו תלמיד עכשיו שעושה את זה בעזרת השם השבוע חוזר עם כל המזוודות לפה מחתן אותו גם השבוע בחטף בן הוא צריך להגיע לפה בחטף עוזב את הכל מכר את הכל והוא יהלומן גדול שם מוכר את הכל את הבית את העסק הכל אומר אין כמו ארץ ישראל לאן עולה להתיישב בירושלים אבל יבוא הקבוצה שתבוא מאוחר גם לא יהיה לה זמן למכור לא יהיה לה זמן להביא איתה שום דבר יצטרכו מה שנקרא לעלות עם מה שעל עצמם אולי קצת כסם מטלדנים אולי לשלם קצת הרבה שוחד כדי לצאת ונגמר ראינו את זה עכשיו אנשים שילמו הון עתק הון עתק איך אמרה אחת השכנות פה לאשתי אני פעם באה לא תסה לחוץ לארץ ואמא שכנה שלך לא טעסה לחוץ לארץ יותר באמא למה היא אומרת מה זה הדבר הזה נסגרו השמיים לא יכולנו לחזור היינו מוכנים לשלם כל סכום שבעולם כי אני חושב שהם שילמו אפילו סכום כל כך גדול שעלה להם טיפה יותר מהטיול שלהם עכשיו היא רוצה לסדובאי אה רוצה לנסוע לדובא אז אז בכל אופן אנחנו רואים אנשים שהם מוכנים לעזור הכל וזה זה מצחיק למה אני אומר זה מצחיק תתבוננו תראו אף אחד אף אחד אל תגלה אף אחד בעולם רבותיי שיש במקום שלו בארץ שלו מלחמה לא חוזר למקום שלו דוגמה אוקראינה כולם איפה פליטים ברחו לגרמניה ברחו לפה לישראל לשם כל מיני מקומות לא מעניין אותם תגיד לו בוא תחזור שום דבר. בשעת מלחמה בודאי שלא. האומה היחידה שגם בשעת מלחמה מוכנה לחזור לבית של עם ישראל. בשיא המלחמה אנשים מוכנים לשלם עונתה כדי לחזור הביתה. אומר אין כמו ארץ ישראל. גם במלחמות, גם בצרות, גם בשמחות, גם בזה, אין כמו ארץ ישראל. אז זה הקדוש ברוך הוא נותן לנו עכשיו להתבונן לקראת הבומבות הגדולים. בעזרת השם זה הגאולה העתידה. ולכן היות וכמת מלב נשכחנו מדור לדור. נוסף יגון על יגוננו מחובנו וכל אוהב אמת יודע לדברינו וכאשר הוכח הניסיון בייחוד ביום תשעה באב אמר מי ומי התאבל ונאנך על חורבן המית ושמות ארצנו כראוי ממכמכי הלב כמה דמעות נשפחות על זה גם באמת אדם אמיתי עם עצמו יעשה חשבון נפש אמיתי עצמו כמו שכותב הרב יעשה חשבון נפש באמת כמה הוא בוכה לירושלים בוא אם היה לך נהרס הבית בטיל עכשיו במלחמה האחרונה עם איראן אה היית בוכה יותר נכון כי זה נוגע אליך יותר פה זה בסדר היה בית המקדש לא נוגע אליי לא לא זה הבית של אבא שלך אחי הבית של אבא שלך אנחנו נראה סיפור על החפץ חיים מזעזע ביותר איך הוא בכה כמו תינוק בגלל מעשה שהיה עם הבת שלו ולכן אין צריך לומר בשאר אמות השרה שבר מינן אין זוכר ואין פוקד ואין דובר דבר ממנה אפילו מחשבה ולא בזכרונה כאילו מקרה הוא היה לנו אמרנו שהירושלמים האמיתיים מקפידים מאוד לעשות את החתונות שלהם מחוץ לירושלים. מה קרה? למה לעשות החתונה מחוץ לירושלים? יש למות מפוארים בירושלים. התשובה היא כי השולחן ערוך פוסק שעכשיו בהלכות הללו הלאה טיפה בלכות שעה בא והלאה והוא הוא כותב שם לעשות זכר לחורבן בית המקדש כגון המעלמה ועוד דברים וכולי. ובין הדברים שהוא כותב שמה שאדם אסור לו למלא סחוק פיו בעולם הזה שהוא עושה כמו שצריך אלא אם כן זה לצורך ומה זה צורך סתם אדם מוזיקה בשאר ימות השנה אם אין לו איזה מחלת נפש או לא צריך והכל לפי הלכה אסור לו לשמוע רבותיי כמה מקפידים על השולחן ערוך הזה בואו בינינו תהיו אמיתיים כמה מקפידים על השולחן הזה ושומעים ושומעים מוזיקה לא רק ששומעים מוזיקה שומעים גם דברים שאסור לשמוע זה המראות זה המרים אסורים מכשילה הרבים וכולנו. הלכה בשולחן ערוך אתה לא מקיים. מה אתה מצפה? שיבנה בית המקדש אם אתה לא עושה את מה שצריך. אז הירושלמים האמיתיים נוהגים אם כבר הם עושים אירוע בירושלים מה הם עושים? כלי אחד של נגינה. כי תזמור את אי אפשר רק מחוץ לירושלים. שמחה של מצווה כגון חתונה ברית וכולי וכולי אפשר לעשות כמה כלים אבל שזה יהיה מחוץ לירושלים לא בתוך ירושלים. זה תזכרו שולחן ערוך פוסק את זה הלכה למעשה היום הקלו בדור שלנו זה לא מרגיש טוב זה חולה בנפשו זה חולה בגופו איך אמר לי אחד אם אני לא אשמע שירים אני אהיה בדיכאון אמרתי לו ומה אתה עושה בשבת אתה לא בדיכאון לא מה אתה עושה בכיפור אתה לא בדיכאון אז על מי אתה בא לעבוד זה אותו סוד עם הסיגריות האדם יכול להפסיק בשנייה אחת רק פשוט הפוזה שלו כלפי חוץ לא נותנת לו להפסיק מה יראו אותי שאני נהייתי אישה אני כבר כבר לא מעשן, אני צריך להיות מהחבר'ה, כולם מעשך לעשן איפה אתה והאמיתיות שלך, אתה וקונך את תעשה חשבון נפש עם עצמך, לא עם אף אחד אחר. למה אתה עושה חשבון בדברים אחרים? אתה עושה חשבון לאחרים? לא. אז למה בדברים האלה שצריך לפי הלכה לעשות אתה לא עושה? למה דברים שזה שמירת הגוף והנפש אתה לא עושה? אדם מתאו על זה. רבנו פנחס מקוריץ בספר שלו אמרי פנחס כותב על תשעה באב באות שעז אית בתיקונים נשמתין דרכין בטר דקודשה בריךו שכינתה כי צריך להשגיח בין שכלו איך ובאיזה מידה הקדוש ברוך הוא מסתתר מאיתנו דהיינו בראש השנה הקדוש ברוך הוא נקרא מלך והוא דין והוא בסוד הקטנות וצריך להתענות בעשרת ימי תשובה נוהגים הצדיקים לעשות תענית הצדיקים זה נקרא יש כאלה נוהגים כל יום המקובלים כל יום ימי עשרת תשובה עושים תענית 100 השנה רצית הכוכבים לא כולם יכולים יש כאלה עושים ביום הראשון ויום האחרון דהיינו ערב ראש השנה עושים תענית והם עושים מה שנקרא ערב ראש חודש אלול והוא בסוד ה וצריך להתענות קודם ראש שנה הוא בעשרת ימי תשובה ולבכות שהוא גם כן בסוד כי הקטן הילד הקטן כמונו דרכו כל לבכות כל הזמן הוא רוצה משהו בוכה ובתשעה באב שהוא בסוד נקודה לכן צריך להתאבל כי האדם הולך זה לפי הסוד האדם הולך אחר הקדוש ברוך הוא ובמקום שהקדוש ברוך הוא שכינתנו נמצא מעט האור הזה זה הנקודה של השכינה הקדושה והמקום שהקדוש ברוך הוא שכינתה נמצא שמה האדם נשמר מכל המקרים הרעים חס ו מכל מזיקים ורוחות וראיתי כותב רב פנחס מקוריץ שכמה בני אדם שהם בשחוק בימים ההם לא עלתה להם לטובה. אומר אדם בימים הללו שהוא צוחק ושמח והכל מה שלא צריך לעשות לא עולה לו בטוב. לא עולה לו בטוב. ועוד כותב בתשעה באב לסחוק הוא סכנת נפשות. כי אדם נמצא במקום של המלך. ואצל המלך שאתה נמצא לא צריך שומרים. תשעה באב. המלך בתשעה באב. הכוונה המלך נמצא בכבודו בעצמו שמה אבל שאתה נמצא מחוץ למלך שאתה לא נכנסת למלך דהיינו אתה לא מתאבל על מה שהמלך שייך בו שאין לו בית וכולי הלו אתה התרחקת אתה בלי שמירה אם אתה בלי שמירה אתה צריך מה שנקרא סיוע מן השמיים להישמר היטב או מעצמך מה שנקרא לגדור גדרים כדי שלא תינזק ועוד כותב ושמעתי מפי רבי משה בן רבי נחמן קסיבר ואמר דיית בתיקונין בתיקון מטב בזוהר קדרוותהא וליצנותא מתחול תניעו הקדרות שאדם עצב והליצנות מאיפה מגיעים מאיזה איבר בגוף כל איבר בגוף יש לו תפקיד הקדרות והליצנות מגיעים מהתחול של הבן אדם והוא מספר על איזה אדם אחד שאמרו עליו שהוא לץ גדול והוא הכיר אותו אותו רבי מושה והוא רואה אותו שהוא הולך באבל מתעבד מתהלך מרש אומר אתה אומרים עליך שאתה לץ איך זה יכול להיות תראה כל הבני אדם בתשעה באב מדברים אחד עם השני איך אתה לא מתערב איתם וצוחק איתם הרא דרכך לעשות צחוקים איי איי איי אמר לו אני נזהר בתשעה באב שלא לדבר עם בני אדם כי אם אני אדבר עם בני אדם אוי ואבוי זה השפעה מהתחול מה שנקרא שאמרנו דחול וסחוק ומה וקדרות ליצנות וקדרוות אז אני אבוא לידי ליצנות סכנת נפשות שות גדולה. אז הבאנו בשבת את הנידון של הפוסקים שהחמירו. הלכה למעשה מותר לעשן בצום חוץ מכיפור. כן. צומות דרבנן אין בעיה לעשן. אבל יש פוסקים שיחמירו. זה לא ניגע בנקודה הזאת עכשיו כי דיברנו עליו בשבת. יש פוסקים שיחמירו בדבר הזה שלא לעשן ביום טוב. כתב את זה החיי אדם. עד כדי כך שמשמטים את האדם הזה. הרב החידה מביא את זה. באיזה סיבה? מה מאיזה סיבה? מלג חוק וכדור ראש מסיח ליבו מן לא הוא מסיח ליבו מהבלות של תשעה באב אז כביכול מה שנקרא מן השמיים מקללים אותו אז גם בצינה לא יעור בבית יפה מאוד לכן ראוי להחמיר אני אומר ראוי למי שקשה גם ראוי להחמיר לא טבק לא מקטרת לא טיטון זה נקרא הנוזלי הזה שיש לנו היום בימינו כן היסטוריה חוזרת זה נקרא כן גם בזמנם היה את זה יפה מאוד אז זה לא חיוב והוא אומר מאיפה הרעיה לכך אז הוא מביא הבני חיה מביא בשם רבי משה בן חביב אומר נקיה הדעת בירושלים אינם שותים את הטות בתשעה באב מפני האבל למה אומר כתוב אם אשכח אדם אומר בחופה את זה אם אשכח פסוק בתהילים קלזב היי אם אשכח ירושלים תשכח ימיני תדבק לשוני לחיקים לא זכר הלו אתה הוצאת מהפה שלך קללה אתה התחייבת עכשיו בעצמך חייבת את עצמך אם אשכח ירושלים תשכח ימיני. זאת אומרת הימין שלך מה שנקרא תישכח ממך. תדבק לשוני לחייכם לא יזכר. איך אתה מרשה לעצמך לעשות כל מיני פעולות לכאורה של הסכת? לכן אמרנו שרבות נזרים בעניין הזה שלא להסיח את הדעת, לא לכת למקומות של הסכת הדעת. גם שהלכת היום, הלכתי היום לקניות, כל הזמן תזכרו, היום תשעה באב. ראינו אנשים אוכלים ושותים כהרגלם, דנים אותם לכף זכות. כנראה שהם פטורים. כנראה שהם פטורים. עוד הגדיל לעשות אחד יהודי שלח לי שאלה אמר לי ככבוד הרב אני רגיל לקנות במקום פלוני האם מותר לי לקנות הוא פתוח עכשיו בתשעה באב אמרתי לו כל מה שאסרו זה דווקא בלילה בליל תשעה באב החמירו חוק עשו המדינה החכמה עשתה חוק בזמנו כן פגוריון אני לא יודע מתי זה הסוג שבדשה באב זה איך אומרים אבלות כללית לא פותחים עסקי וזה השמאלנים דווקא השנה לא התנגדו ברוך השם לא ראיתי אותם פותחים דווקא ועושים דווקא כמו שעזו בכיפור השם יחזיר אותם בתשובה שלמה אמן אבל בכל אופן בכל אופן לגבי האיך קוראים לו לגבי יום תשעה באב יותר כללו למה כי המקומות הללו הם מקומות אני מדבר על מקומות חובה כמו מכולות סופרים ירקניות וכולי צריכים לצאת הצום וכן גם ראוי כמו שכותבים רבותינו ואנחנו נראה את זה עכשיו בעניין הזה של מה של הזכירה ירה לכן צריך כל הזמן לזכור לסגור בכל פעולה שאדם עושה גם שאתה עובד בעסק תזכור לכן היה ראוי לכל בעל עסק חכם לשים שלט היום צום דשעה בא אפילו בכל תענית היום צום צ תמוז היום ג' בתשרי היום זה יד יג באדר לשים תזכורת כזו מה שנקרא שגם אנשים סטנדרטים אפילו עורך דין לדוגמה באים אליו לעסק שלו רופא באים אליו שים שלט בחוץ בן אדם בא מטבע הדברים ישר הוא קם בבוקר רץ לקפה אז פה הוא בא למקום מחום למקום נעים מחפש את המים שים איזה שלט ש אוי תשעה באב נכון יזהר שלא יקשה אמרנו שהמנהג הוא בליל תשעה באב שמסירים את הפרוכת מההיכל וכבר במנחה אפשר להחזיר אותה למקומה הסיבה לכך אמרנו למה עושים את הדבר הזה יש שני טעמים טעם ראשון כתוב שטיטוס הרשע מה הוא עשה הוא הלך ודקר כביכול את מה? את הפרוכת והקדוש ברוך הוא עשה נס ויצא משמה נטף משמה דם הוא אמר הנה אני ניצחתי את אלוקיהם של ישראל הרגתי אותו לזכר זה מה שנקרא אנחנו מה שנקרא מסירים את הפרוכת כביכול איך אומרים להסיר את המחשבה הזאת שיש שם איזה משהו וכולי וכולי סך הכל שכינה שורה שם זה מה שכתוב באיכה ב באות יז כתוב שם עשה השם אשר זמה ביצה עמרת דרשו רבותינו בזה פורפיה פורפירה מה זה בזה פורפירה קרא את מלבושה ה הנידון השני למה אנחנו עושים את זה זה גמרא בגיטין הגמרא בגיטין בדף נ סליחה הנידון הראשון כמו שאמרנו עשה השם אשר זמן ביצע ממרתו זה היה רצונו של הקדוש ברוך הוא וזה כדי להבין אנשים בטוחים שבית המקדש החריב אותו מי טיטוס הרשע זה חרי החיבות מבוכד נצר אין שום דבר נגמר הסיפור לא לא לא מה כתוב בביכה מה קראנו ביחה שלח אש משמיים הקדוש ברוך הוא מהשמיים גם הסכים עם החורבן הזה גם הסכים עם השריפה של בית המקדש והוא שלח אש בעצים ובאבנים שמה כזה כדי מה להוריד את הקפדה מעל עם ישראל למרות שגם נרצחו ונדבחו והכל ונהרות נהרות של דם היה אבל כל זה עשה הקדוש ברוך הוא להמעיט מה שנקרא ממהעוגמת נפש מהחורבן על עם ישראל ושופחמתו על עצים ואבנים לכן שתי הטעמים הללו כמו שאמר הגמרא בגיטין עם טיצוס הרשע שתוקע חרב בהיכל והמקור האחר בהיכה עשה השם א נו אשר זמן ביצע אמרתו כנגד זה פוסק השולחן ערוך בסימן תקנט בסעיף טב להסיר את הפרוכת מלפני הרשיו מצווה והמצווה היא גם קודם תפילת מנחה. הגמרא ידועה שאומרת אגרה דתענית צדקת. קודם התענית או בזמן התענית קודם סיום התענית תיתן צדקה. ודבר נוסף אנחנו צריכים לתת צדקה כדי לדאוג לאותם עניים. עניים אין להם מה לאכול מה לשתות. אין להם יש אברכים בקושי חיים. גם את מה שמגיע להם הורידו להם. עוד עכשיו רוצים לגייס אותם. ישתבח שמו לעד. הקדוש ברוך הוא יפרצתם ויקלקל מחשב אותם. אז בזה אדם זוכה, אדם שעושה את הצדקה הזאת, אומרים רבותינו הקדושים, מה הסגולה לכך? הסגולה לכך קודם כל זה כפרת עוונות, לכפר על העוונות שלו. הדבר השני זה הוא מקרב את הגאולה. על ידי האחדות הזאת שהוא מקרב את אותם מסכנים, אותה אני מקרב את הגאולה. ודבר שלישי, יש בזה עילוי גדול לשכינה הקדושה. ההש שכינתה, אומר הזוהר, בגלותה. למה השכינה בגלות? בגלל הדבר הזה שיש צער בעם ישראל, חורבן, שינת חינה. על ידי הנתינה של הצדקה, של המאות הללו, אתה זוכה ומקרב את האחדות בעם ישראל. ממילא יש עילוי גדול לשכינה. אז זה הגמרא, כמו שהזכרנו בברכות דף ו עמוד ב. אומרת הגמרא, אגר תענית צדקת. מפרש שם רש"י שנותנים צדקה בערב לפרנסת העניים שיתענו ביום. וכותב הרב בבית הבחירה וכבר ידעת שהתעניות כולם נתקנו בעבור התשובה שהתעורר האדם בסיבתם לתשובה מעשים טובים. מה זה מעשים טובים? שאדם נותן מהממון שלו זה נקרא מעשים טובים. למה? כי הגמרא בתענית טז עמוד א' אומרת לא שק ולא תענית גורמים לתשובה של האדם אלא מעשים טובים. אומר אדם יכול ללבוש שק ולעשות תענית מבוקר הדרך ולהיות המושחט הכי גדול להיות הבעל מידות האחורות הכי גדולות אבל מה ישבור את המידות שלו בזה שהוא יתן משלו לאחר מה ישבור את התאוות שלו מזה שהוא יתן לאחר לכן אומרת הגמרא אגרה דתענית צדקת על זה היה אומר הרבי מבריסק אתם שומעים הרבי מבריסק היה אומר על זה את הדברים הבאים גרה דתענית צדקת היינו שעל ידי הצדקה נשלם תכלית התענית עצמה זאת אומרת כל התענית הייתה בעבור מה העניין הזה של נתינת הצדקה יש גמרא בסנהדרין בדף ל הגמרא בסנהדרין שמה כותבת אמר רבי אלעזר אמר רבי יצחק כל תענית שמלין בה את הצדקה כאילו שופך דמים שנאמר מילתי משפט צדק ילין בה נו פסוק בישעיה א' ולכן בכל דענית השתדל אדם ליתן צדקה כך פוסק גם הרמב"ם בהלכות מתנות עניים בפרק ט הלכה ד' בתעניות נוהגים לחלק מזונות לעניים וכל תענית שאכלו עם ולנו ולא חילקו צדקה לעניים נקראים שופכי דמים רבותיי ועליהם נאמר בקבלה הפסוק בישעיה צדק ילין בה ועתה מרצחין אתה רוצה שאיך אומרים שיהיה לך צדק יהיה לך טוב מצד שני אתה גורם לאנשים פה למות במים אמורים אם אדם לא נתן נתן להם לא דיג להם לאכול ולשתות. אין לך ממון, תן להם דבר מאכל ודבר משקה. ולכן הפירות שאוכלים בהם כמו פת או תמרים, ענבים, פירות שמזינים את הגוף, אבל אם לא, תן להם את שאר הדברים שזה מה שנקרא מעות או חיטים, ובכך פתרת את עצמך. כך פוסק בשולחן ערוך בסימן רנ בסעיף ב. רצית לחזור על איזה מאמר של איועץ בסוף? זה ועוד כותב המאירי בספרו בית הבחירה על העניין הזה שראוי לחלק צדקה בלילי התעניות לעניים וכל שמאחר צדקתו עד למחר נמצא משכיבו עד למחר בלא אכילה ובלא שתייה כי הוא דואג כבר עכשיו העני מה יהיה לי לאכול בצת הצום מה יהיה לאכול בצת הצום לכן כבר מערב המועד מערב החג מערב המועד תיתן לו כבר מערב התענית תן לו כבר את הממון יפה מאוד מה עוד מה נצא פה הרב אנחנו שים בקופת זקה לא מבין אני בלי יש לך פה בתי תמכור הנה יש לך פה יהודי שמארגן סלם מזון כל שבוע בעשרות אלפי שקלים זה נקרא עמותה בצדקה תקונני הוא לא לוקח משכורת הוא עוד משלם מכיסו מחלק לאבריחים באמת שנזגקים אפשר לתת לו אני נותן כל הזמן להם ולעוד מקומות אבל אפשר לתת סכום אפילו קטן אדם נותן יצא ידי חובה. יפה מאוד. רב חיים פלג'י מביא את זה בספרו מועד לכל חי בסימן י אות סח. ביום תשעה באב יש להרבות בצדקה לעניים ולתלמידי חכמים שהרי בסתם יום תענית יש לתת צדקה. כמו שאומרת הגמרא בסנהדרין שהזכרנו ובתענית מחלקים מזונות לעניים וכל תענית שאכלו עם ולנו ולא חילקו צדקה לכו כשופכי דמים. במי דברים אמורים כשלא נתנו להם הפת והפירות אבל אם אכרו המאות או החיתים אינם כשופכי דמים. ומכל שכן בצום התענית הזה שהוא לילה ויום שזה יותר גדול יותר ארוך 25 שעות ארוך צום ארוך לא צום סטנדרטי וגם כי הגלות היה בעבור שגזלו מתנות עניים כפי שכתוב בהכה מה כתוב שם בהיכה רבא א' כ"ח על שחבלו משכון עני בתוך בתיהם כדי לתקן את העוון הזה אומר הרב פלג'י תיתן צדקה זה גמרא במסכת שבת דף קלט ט אומרת הגמרא במסכת שבת דף קלט עמוד א' ציון במשפט תיפדה ושווה בצדקה מכאן לומר ציון הכוונה לירושלים אין ירושלים נפדת אומרת הגמרא אלא בצדקה מקור אחר בגמרא בבת דף י עמוד א' גדולה צדקה פניך שמקרבת את הגאולה יפה מאוד אז זה בעניין הזה של הצדקה יש פה עוד אריכות בדברים נמשיך הלאה בכוח הצדקה כותב הילקות שמעוני על הפסוק במלכים א' רט על הסיפור של האישה השונמית שמת בנה נכון והגיע שמה הנביא ואומר תביא לי כל מיני כלים וכולי וכולי וכולי והשמן הזה קודם לכן זה עלה ונופח בו וכולי ועד שהוא מתעורר בכוח בכוח מה? בכוח הצדקה שהיא נתנה לו לאכול ולשתות. נעשה על יד קיר וכולי יבוא לפנינו יישן שם וכולי. אומר הרב על פי המדרש כותב הרב מטה משה את זה כן בעבון בעניין הזה של נתינת הצדקה בזכות של נתינת הצדקה שאדם נותן הוא זוכה שהמתים עתידים לחיות. זאת אומרת תחיית המתים שייך בעניין הזה של נתינת הצדקה ונאמן נתה להחיות מתים. כשאתה תיתן צדקה אם אתה לא תיתן צדקה מתים חס ושלום חס וחילה לא יחיו הוא מביא ראיה לזה אמר רבי שמעון בכוח הצדקה מתין עתידין לחיות מנין למדין מאליה תשבי שה הולך מהר להר מערה למערה הלך לו לצרפת וקיבלתו אישה אלמנה בכבוד גדול והייתה אמו של יונה וממינה היו אוכליני ובנה והוא וימים רבים לימים חלה בן האישה ומת עמד אליהו והתפלל לפני הקדוש ברוך הוא אמר ריבון העולמים לא די לי כל הראות שעברו על ראשי הגם אל האישה אלמנה שאני מתגורר איתה בביתה הראות להעמית את בנה אה ריבונו של עולם השב את נפש הילד אל קרבו וידעו וילמדו הדורות שיש דחייה למתים הקדוש ברוך הוא נעתר לו שנאמר וישמע השם בכל אליהו ותשב את נפש הילד אל קרבו ויחי מכאן אומרים חז"ל הרא לך שמתוך הצדקה שהיא עשתה אם אליהו הנביא ניצל הנותן מגזירה רעה וממיתה ומדינה של גיהנב וזוכה לראות פני שכינה ולביאת הגולל ולבניין ירושלים ולתחיית המתים כל הדברים הללו אדם זוכה להם רבי פנחס מקוריץ בספר שלו עמרי פנחס כותב מה אדם יכול לפעול בשמיים כשהוא יושב על הארץ ביום תשעה באב ומתאבל מה הוא יכול לפעול בשמיים וזה וזה לשונו במקום שהשם יתברך שורה כל המהלאכים והעולמות והממונים מצויים שמה ולכך כשהאדם גם כן במקום הזה הוא נשמר בשמירה מעולה מה שאין כן להפך חס ושלום אם הוא לא עושה את מה שצריך לעשות הוא נשאר בלא שמירה והוא מסוכן ולכן אומר הרב בתשעה באב כשיושבים על הארץ יכולים לפעול אצל הקדוש ברוך הוא בתפילה מה שצריכים כיוון שהשם יתברך שורה בבחינה זו אצל האדם אצל כל אדם ואדם וסיפר הרב שהיה חשכות גדולה בביתו בימים הנל של מראש חודש אב מה שנקרא עד תשעה באב ולא אכלו מאכלים טובים ולא ציווה ללמוד עם הבנים גמרא בתשעה ימים של אב ומכל שכן בתשעה באב עצמו כי היה חשכות גדולה בשמיים ועוד כתב שמה רב פנחס מקוריץ בשם זקנו שאמר בשם מורו שאם יחסר לאדם איזה דבר א טוב הוא להתפלל ולבקש מהשם יתברך על זה בתשעה באב כשיושב על הארץ בזמן שאתה יושב על הארץ ומתאבל תבקש מהקדוש ברוך הוא בקשות אישיות מה חסר לך מה אתה צריך פרנסה זיווג פרי בטן ישועה שידוך טוב ילדים מוצלחים ילדים בריאים אישה בריאה ההצלחה שהבוס יתן לך מה שנקרא זמן להתפלל כמו שצריך, לעבוד כמו שצריך, תרוויח הרבה ותעבוד מעט. הכל בכוח הבקשות שאדם מבקש בזמן שהוא מתאבל. ועוד כתב דיום זהו עת רצון גדול. מה חשבתם יצר הריר? הוא יתן לנו איך אומרים להעביר את היום הזה בבקשות, בתפילות? לא אומר לך אתה עייף כבר אתמול בכינות שכבר אנשים אכלו ולפני שעה אכלו. סעודה מפסקת ואז לא היה להם מגבלות אכלו בשר ויין והכל הרביצו ופירות וירקות וסלטים ושבת וחיונו בביסים כמו שאמרנו והכל ואתה רואה אותו הגיע לכינות הלו אחי כרגע יצאת מסעודה סעודת כי סעודת שלמה בשעתו שום דבר לא היה חסר לך זה לא כמו שנה רגילה שאתה רב על האושפלו אם אפשר לשים בו את הביצה אם זה נקרא תבשיל אחד או אי אפשר לשים בו את הביצה תגיד לא נקרא תבשיל אחד היה לך הכל כבר אתה עייף לא הבנתי עכשיו אכלת טוב צריך עכשיו לאגור כוח לבכות לא לא היצר הרע לו פראיר הוא יודע שהכוחות של התפילה והחיות בימים הללו הם כל כך חזקים שהם יכולים להפוך עולמות הוא אומר אני ירדים דאדם אני אתן לאדם עייפות אני אתן לאדם חולשה אני אתן לו שישן ויעביר את אישה באה וא טק נגמר הסיפור ככה הוא פחות ביקש יש יותר עבודה עליו וניצחתי ואנצח זה נקרא כותב השם ישמואל רבי אברהם אתה איתי על פרשת דברים בשם אביו בעל אבני נעזר כמו שבכל מועד מתעוררים ניסים שנעשו בימים ההם כך בתשעה באב על ידי הבחיות וההתעוררות על החורבן מתעורר כוח הטוב שהיה קודם החורבן כי ברגע שהקדוש ברוך הוא שפך עמתו על עצים ואבנים נמחלו עוונותיהם של ישראל כי הם היו היו צריכים לבוא תמורת זה. זה תמורת זה עשה אלוקים. הם היו צריכים להיות במקום העצים והאבנים להרג למות. והקדוש ברוך הוא ריחם עליהם אותה את רצון פועלת כל שנה ושנה בזמן הזה של תשעה באב. וזה הפסוק באיכה ד' כב תם עוונך בציון לא יוסיף להגדותך. שם מובא בזוהר. היות והיום הזה הוא נקרא מועד. והוא לא סתם נקרא מועד. למה? כי הוא עתיד להפך למועד בעוון מחילת העוונות שהקדוש ברוך הוא עשה לנו וסיים את עוון עם ישראל ועוד כותב רבי פנחס מקוריץ אחרי תשעה באה פ תישן הרבה למה בבוקר כבר אתה נעשית לבריאה חדשה יום החדשה באב נעשית לבריאה חדשה היום שמעתי שיחה של שני אנשים בסופר חילוניים זה מצחיק ככה להתבונן לטעות על קנקנם של אנשים. איי איי איי כמה שהם מסכנים ורחוקים. אז אחת אומרת לשנייה, היא אומרת, תדעי לך, אסור לאכול בשר עד מחר מחר בערב. זאת אומרת עד יום שני בערב. י' אז היא אומרת לה, מאיפה היא אמצאת את זה? החילוניה שנייה, מאיפה המצאת את זה? מה פתאום היום נגמר תשעה באב, אפשר לאכול? היא אומרת לה בעלי אמר לי חילוני אז היא אומרת לה מה בעלך רב? מה פתאום שהוא יכול להגיד דבר כזה? אפשר לאכול חופשי, הכל בסדר. שום דבר. איי איי איי. כמה שהם חסרים, כמה שהם מסכנים, כמה שהם נטולי השכלה זה נקרא בכלל. אה, הם מתגאים, יש לי תואר ראשון, תואר שני במה? בשטויות והבלים. התואר האמיתי של תורה קדושה אין לך. התואר האמיתי של קרבת השם ואני קר אלוקים לטוב אין לך. אז אתה חי כמו מסכן. לכן אתה מוצא אותם מתאבדים. חופשי אם היו מפרסמים את האחוזים שאנחנו יודעים של כמה מתאבדים היה פה איך אומרים מוטיבציה לעוד לקפוץ לזרוק בר מילן זה מצער שהם רואים זה מסכנים לא עושים את זה במכוון החיילים אבל אותם אנשים שיש להם כל טוב שבעולם ואין להם שום סיפוק יש לו הכל אבל אין לו שום דבר סיפוק לעומת זאת תראה את המסכן האברך הזה אין לו כלום והם פה משתגים הוא לא יכול להיות אין להם כלום בקושי חיים 10 12 ילדים 13 ילדים איך יש להם שמחת חיים איך אנחנו עם שתיים וחמור וכלב יש לנו שמחת חיים תון אמרתי לכם בשבת לפני שבוע ראיתי משפחה ברוחת ילדים ברחוב בדרך לברית הייתי שמה בקינג'ורג' הייתי משפחה ברוחת ילדים חוצת הכביש מי זה היו זוג ושני כלבים זה משפחה ברוחת ילדים סטנדרטית חילונית בר מינן לי יש כלב ולא יש כלב שכל אחד לא תערב יקח את של חברו את גם אם הם מתגרשים כל אחד לוקח את מה ששייך לו זה לוקח את הג'ינג'י השני לוקח את השחור הלו איפה אנחנו וילכו אחרי ההבל ויהבלו נהיו אהבלים עד כדי כך אם אין תורה בן אדם לא שווה שום דבר שום דבר רבותיי כמה אנחנו צריכים לשמוח שהקדוש ברוך הוא נתן לנו את התורה הקדושה שאנחנו כל הזמן סביב התורה כל הזמן יש לנו הלכות ודינים והנהגות והכל ואיך עושים ככה ומה עושים ככה ופעכשיו הרב אני יוצא לצימר מה הדין אני יכול להשתמש בזה מלא הלכות לאן אני הולך מקום שפתוח בשבת לא פתוח בשבת מקום שאר אריה טורף אנשים לא טורף מותר ללכת לשם סכנת נפשות השם ישמור ויציל מלא הלכות ישתבח שמו ברוך אלוקינו שברענו לכבודו והבדיל לנו מן התועים ונתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטה בתוכנו כל זה אנחנו מודים ומעללים ומשבחים לקדוש ברוך הוא. לכן כותב הרב, כבר ביום אחרי תשעה באב נעשה האדם בריאה חדשה. ולכן בתשעה באב זוכה האדם לכפרת עוונות. מחמת שבמעשים שהוא עושה, בבכי שהוא בוכה, העבירות שלו נשברים ונתקעים מאוד. ולכן אחרי תשב באב תמיד יש את ההרגשה הזאת של כמו מוצאי כיפור. למה? הצום פחות או יותר אותו צום, אותה אריכות. אולי לא כל כך בזמן. בכל אופן אותה הרגשה אמנם לא עם בגדי לבד כן אבל עם נעליים כן נעלי בד וגומי וכולי ואדם מרגיש וקצת תפילות ובית המדרש ולומד ופה וכינות והכל יש קצת איזה הרגשה של יום כיפור אה יצא תשעה באב פש מרגיש בריאה חדשה כך כותב הרב כתב בספר בית אהרון רבי אהרון מקרלין אנחנו גנו לאכול בשר יום יום יום אחד היום בעזרת השם לא יקרה כלום אם לא תאכל בשר עד י באב תאמין לי מערכת העיכול שלך תנוחש כן כן נכון זה ההלכה אני אומר שאנשים רוצים להקדים שלחתי בשלושה דברים אפשר להקדים זה שמיעת מוזיקה בקיבוש מעניין של תספורת וגזת ציפורניים מה שאינו בני אשכנז מחמירים עד ציו י אנחנו הספרדים מקלים ואכילת בשר ושתיית יין נפקמינה לה עכשיו הבדלה במוצא תשעה באב או מיי שעשה הבדלה עכשיו או ברית היום שעשינו עושים על מיץ ענבים דווקא מה שנקרא להוריד מה שנקרא מהדרגה של חומרת יין אומרים מיץ הנביא משהו יותר קל גם נתתי לקטן לשתות שמחתי על היולדת כן יש יולדות שמוכנות להתענות אז נתתי לקטן לשתות וקטן שיודע לכוון יש גדולים שלא יודעים לכוון אז לקחתי את הילד שלי הקטן אמרתי לו תכוון תענה אמן בברכה תכוון לצאת חובת הברכה הוא יודע הוא קדם הוא בחיידר הוא ירא שמיים יודע גורס משניות בעל פה הכל בלי לעין הרע בוחר שולף יודע לפרשן רשי גם ביידיש גם בעברית וגם את הפסוקים ויאמר השם משה אומר את זה ביידיש גם מעלה גדולה הוא נחשב תלמיד חכם כזה אחד כזה ראוי לשתות את אבל בתנאי שהוא יהיה מתחת לגיל תשע אז כתב רבי אהרון מקרלין בסיפ לפרו בית אהרון היום של תשעה באב מותמן בתוכו הקדושה וביום הזה נולד לנו המשיח וזהו מרומז ביעקב שנאמר בבראשית לב לג על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה ואמרנו בשם השך והרמ מפנו את ראשי תיבות תשעה באב יעקב בא ותיקן את העניין הזה של תשעה באב יעקב היה מוכן לסבול בשביל כלל עם ישראל ולכן נקרא שמו שמו ישראל שהוא מסר נפשו בשביל עם ישראל מה בשונה משה רב רבי פנחס מקוריץ מביא בספר שלו עמרי פנחס ולכךכה גלות ארוכה מאוד תהיה לפני אור המשיח הגדול ולכך הקטנות של הגד הגלות המער הזה גדולה מאוד וזה הוא פושט צורה ולובש צורה ולפעמים אדם חולה ראוי לו יותר לקבל אור יותר גדול מאשר בן אדם מה שנקרא שהוא במיתבון רבותיי, אם שמתם לב, ארבעת הפרקים הראשונים של מגילת איכה מסודרים לפי סדר א'ב. הפרק הראשון, האותיות הולכות לפי הסדר. בפרק השני והשלישי והרביעי יש שם הקדמה של האות פ לאות ע. הגמרא במסכת סנהדרין בדף קד עמוד ב אומרת פצו איתה פצו עלייך פיהם אמר ואמר רבי יוחנן בשביל מה הקדים את האות פ לאות ע מרדכי בשביל מרגלים שאמרו בפיהם מה שלא ראו בעיניהם המרגלים הוציאו דיבת הארץ רעה גם על מה שלא ראו אה אתה דיברת לכך יקדימו מה שנקרא באיכה אתם בכיתם בחייה לחינם זה היה בתשעה באב יהיה לכם בחייה לדורות הקדימו את הפה שדיברתם הוצאתם למה לעין שראיתם המדרש מביא באוצר המדרשים בשם רבי פנחס בן יאיר בסימן כ איתא היכה ישבה בדד למה בכינות כל הא'ב פותחין באיכה לפי שישראל עברו על מה שהזירם המקום והוא עניין של עבודה זרה שנאמר אישה אומר לך ופן תדרוש לאלוהם פסילי אלוהים תשרפון באש וכולי. היכה שואלת את האדם, היקה אתה אצל הקדוש ברוך הוא. שהקדוש ברוך הוא ציווה אותך לא לעבוד פסלים, לא לעבוד עבודה זרה. ומה אתה עושה? עובד עבודה זרה. ולכן כתוב איך ישבה. איך יעיב באפו, איך יועם זהב. ולמה נקרא השם של הספר בשם כינות? למה לא קראו לו ספר איכה? אלא אתה מוצא כל הבריות שבעולם לשמם נפלגו. מה להם ולמה הם נעשים? על מה הניו נבראו? ומן השמש הזה יכול האדם לידע את שמו. שמש מלשון שמש. ועל מה נעשה? ממש בא. כן. ועל מה נברא בראשונה? להודיע לכל כוח גבורתו של הקדוש ברוך הוא. ועוד נברא להעיר ולהבדיל בין היום ובין הלילה. ועוד להדיל את הארבעה תקופות השנה ועוד לחמם ולהפרות את הדשא והעשבים בכוח השמש העשבים והדשא פרים ורבים וכל זער הארץ ופירות ואילנות ולמה נקר נקרא שמו שמש כפי שאמרנו הוא משמש את כל העולם כולו ולכן כתבו בספרים הקדושים שיש בכל הברועים כולם חוכמה בינה ודעת ולכן לא סתם הם נקראו בשם שמות שלהם שהקדוש ברוך הוא בחר דווקא את השמות הללו ולא דברים אחרים. דבר אחר, למה נכתב הסדר הזה בסידור בכב אותיות? למה לא בחלק מהאותיות? תעשה מא' עד י' אתח. למה אתה עושה אותו מא' עד ת? מה הסיבה? אלא ככה אתה מוצא מנין שכל בריאות שבעולם הן כב אותיות. ועוד ככה אתה מוצא מהאדם הראשון עד שבא יעקב אבינו. כב דורות ועל זה אמר הנביא יבואו כל הדורות וכל האותיות וכל הבריות שבעולם והם עליונים ותחתונים ויעמדו על הצרות ועל הרעות שהגיעו לישראל ולכן רבותיי כל הספר נכתב בשישה אלפי בטא ופרשה אחרונה נאמר בזכור השם היה לנו הביתה הורה ולמה ככה זה כנגד שבעת הגלויות שנעשו בישראל שלוש שלוש גלויות נעשו בעשרת השבטים, שלוש בירושלים ואחת במצרים ועוד שישה אלפט כנגד ששת ימי השבוע מראשון עד שישי ועוד שישה כנגד זכור השם הראה לך שבע כנגד שבע פרשיות שבוויקרא עד האמרה של ואם לא תשמעו לי ואם בחוקותיי תמאסו ואם את משפטי תיגל נפשכם ואם עד לא תשמעו לי ואם תלכו עמי קרי ואם ואם באלה לא תיושרו לי ואם בזאת לא תשמעו לי הרי לך שבע ציוויים של הקדוש ברוך הוא בשבעה מקומות כנגדם יש לנו שבעה מקומות רבותיי שהקדוש ברוך הוא מזהיר אותנו שוב פעם שהוא קורט איתנו ברית עם ישראל והם ויאמר אם שמוע תשמעו בקולי אם בחוקותיי תלכו והיה עקב תשמעון והיה עם שמוע תשמעו אל מצוותיי והיה עם שמור תשמע בכל השם אלוקיך כי אם שמור תשמרו את את כל המצווה הזאת כי תשמע בכל השם אלוקיך לשמור את כל מצוותיו וזה שבעה כנגד שבעה לומר לך ששבעה פסוקים אתה בוצא בהם שירה גדולה ואותם אמר משה רבנו סמוך למיתתו לעם ישראל כמוסר בליל תשעה באב אמרנו קדושה ואתה קדוש יושב תהילות ישראל וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש צודות מלוכול לארץ כבודו הקדושה הזאת והטעם שאנחנו אומרים אותם מפני שיש חיצוניים רבותיי היות והם שולטים אמרנו כל האוכלשה באב כאילו אכל מגיד אנשי אז יש כוח לסתרה אחרה לחיצוניים לשלוט כדי שתהיה לנו שמירה מן המזיקים הללו אנחנו מבטלים אותם בכוח הקדושה קדוש קדוש קדוש צבעות שלא תבינו שאנחנו לא קדושים אנחנו עכשיו מתקדשים בקדושתו של הקדוש ברוך הוא אם אנחנו מתקדשים לכן אנחנו מזכירים את הקדושה הזאת ואנחנו אנחנו אמנם מדלגים מה אנחנו מדלגים אנחנו לא אומרים ואני זאת בריתי ובלציון כן ואני זו בריתות אמר השם וכולי למה אנחנו לא אומרים את זה אז יש בזה כמה טעמים הטעם הראשון משה שאין גאולה באה בלילה גאולה ביום דבר שני שלא יראה כמקיים ברית חס ושלום ברית קרותה על השפתיים על הכינות לא יש אנשים שתדעו פתאום נזכרתי בזה היום בסידור שלי זה סידור לתשעה באב מהדורה רכה למה לא מהדורה קשה יש לי גם מהדורה קשה אבל למה מהדורה רכה שראיתי את זה כתוב הלכתי רכשתי אז יש אנשים שכל שנה מסיימים את התשעה באב שלהם וגונזים את הסידור וכל שנה קונים סידור חדש זה עולה 10 שקלים סך הכל למה הם עושים את זה אומרים ריבונו של עולם אנחנו מאמינים באמונה שלמה שזה השנה רבי שעול לאחרונה שאנחנו אמרנו כינות השנה הבאה תבל בית המקדש לכן אנחנו לא צריכים את זה אנחנו לא צריכים את זה אנחנו לא נשתמש בקינות האלו אם אנחנו משתמשים אנחנו כונזים את זה לכן עשו את זה מה שנקרא כמו שאתם רואים במהדורה קלה מהדורה קשה זה קצת איך אומרים מחייב אותך שאתה שומר את זה אה זה חשוב לך הספר זאת אומרת שאתה אומר ריבונו של עולם היום בברית לפני החיתוך נסגרתי ואמר צריך לחזק את האמונה בעם ישראל אז מי שרה בסטטוס העליתי והתחלתי להשיר תמ אני מאמין באמונה שלמה אוי בביט משיח אני מאמין ואף על פי שהתמע עם כל זה אחלו אחו בכל יום שיבוא בכל יום וא אמרתי צריך לחזק את האמונה בעם ישראל. הנה אנוכי שולח לכם את אליה הנביא התינוק קראו לו אליה ואיפה האמונה? איפה האמונה שלנו? שהקדוש ברוך הוא צריך לגול אותנו. אז אני מאמין באמונה שלמה גם מתי? בשיא השיאים של העצבות ביום תשעה באב בביאת המשיח. ואף על פי שתמאמע עם כל זה אחנו. אז זה שתדעו הנהגה שנהגו בהם גדולי עולם שגונזים את מה? את הספר של הכינות שלהם. סיים בגניזה. כי הם יודעים ששנה הבאה בעזרת השם הקדוש ברוך הוא מה שנקרא שולח לנו משיח צדקנו בונה לנו בית מקדש שלישי ורבינו אמן אמן לכן כדי שלא יראה מקיים ברית על הכינות לכן אנחנו לא אומרים ואני זאת בריתי כן ש כמין שבוע ברית קרותה לשפתיים טעם שלישי שהכל בטלים היום מדברי תורה אפשר ללמוד רק בדברים המותרים ואיך יאמר לא ימושו מפיך נמצא שהוא דובר שקר בפיו לא ימושו מפיך איזה מפיך על מי אתה בא לעבוד? אתה לא פתחת ספר, לא למדת היום תורה. לכן אנחנו מדלגים על הפסוק הזה של לא ימשו מפיך וכולי וכולי. כן. כן. אומר הארי זל הקדוש זכותו תגן עלינו אמן זה מביא רבנו חיים ויטל בשאר הכוונות הוא אומר זה שאנחנו אומרים כל מוצא שבת והינו עם השם אלוקינו עלינו מעשה אדון כהן זה למשוך את הקדושה של שבת לכל ששת ימי המעשה כל ששת ימי השבוע למה כולם יונקים ממי מהזה במוצא שבת כזה שחל בו תשעה בעד איך תמשוך קדושה של שמחה והרה והכל טובה לימי המעשה שהם מושפעים כאילו כביכול ראש הימים הוא עצוב שזה שזה יום ראשון בשבוע תשעה באב איך תמשוך לכן הוא אומר אל תגיד והינו עם השם ובא לציון גואל אי אפשר לא שייך כמו הבית כן להבדיל כמו בית וישר ואתה גדוש בדילות ישראל וקרא לזה מאמר אומר ולכן זה הסיבה גם שאנחנו לא מברכים על הבשמים אומר הבשמים אנחנו מברכים משום השבת הנפש היתרה שמסתלקת מאיתנו. אמנם מצד אחד זה סתירה. למה? מצד אחד זה נקרא מועד. ובמועד כן אדם יכול רשאי לברך. יש בו נפש יתרה. נו איפה היום טוב? המועד הזה קרה עליי מועד. יפה. אלא היות וזה עתיד להגיע המועד הזה כרגע לא הגיע. עתיד להגיע כנגד זה. לכן רבותיי הלכה למעשה שצריך לנהוג בדבר הזה קרה נהגתי היום באמת גם בברית עצמה לא מברכים על בשמים. כך פוסק השולחן ערוך. לא מברכים על בשמים. מה עם השבת הנפש לתינוק? דרך אגב, אחד הטעמים שכשבה טעמים, אחד הטעמים שכתוב למה מברכים על בשמים משום עילוף הקטנים. ככה מובא במהריל. המהריל זכותו תגן עלינו אמן. מביא משום עילוף הקטנים הקטן הזה עכשיו חתכת לו הוא מתעלף. או קטן אחר שרואה שם או הסובבים או הסנדק לפעמים הוא פחדן. הוא רואה את האדם הזה. יש כאלה לא מסתכלים עוצמים עיניים. יש בשבת עשיתי ברית הסנדק היה חובוד אומרים בבוחרית אה אה חובולוד מה עשה אני אומר לו תחזיק את הרגליים עוזב לי את הרגליים שם את אכפת לו מהמוצץ של התינוק באותו רגע אמרתי כנראה משמיים זה זכות שלי להיות הסנדק החזקתי אני את הרגליים עם המה שנקרא עם הזה והתכוונתי ואיך אומרים מן השמיים מה שנקרא סיאו לפחות שהתינוק יצא כמוני בעזרת השם יצא צדיק וירא שמיים כן, בכל אופן, אז זה מן השמיים, אז זה משום אילוף הקטנים, אתה רואה שאפילו מבוגרים, מפחדים, הוא רואה דם, הוא חושש, הוא מפחד וכולי. אין הרבה אנשים שזה מסוגלים לראות דם ולא לפחד. יש אנשים טיפה דם או שהילד שלהם נפל בוכה, כבר הוא נכנס לטראומה. איך אומרים שהן מיישורנה, לא יודע אם יהיה לו חזור מהטראומה הזאת, מתחיל לצעוק בקל גדול והכל. לכן הדבר הזה צריך להתבונן בו, מה שנקרא. לכן משום זה המנהג לברך על הבשמים. יש עוד סיבה שמברכים על הבשמים וכולי. אשכנזים לעומת זאת לא נוהגים לברך. לכן בתשעה באב אנחנו לא מברכים על הבשמים אבל היות וחסרים לנו ברכות עכשיו. לכן חכם עיניו בראשו מה עושה? קונה עלייה לפחות. יש לו ברכה אחת תחילה ברכה אחת סוף. ויכול לברך על הבשמים לא משום מה שנקרא הנאה והשבת הנפש אלא משום השלמת הברכות. ככה נהגתי היום להשלים את הברכות. מה שנקרא כדי שלא יחסר במניין ה100 ברכות מברך בור אתה השם אלוקינו חלום בור עצב סמים בורא זב סמים נתון לחתוב פירות כן על זה הדרך וכך השלים ככה מובא בדברי רבותינו יפה מאוד אז לכן מוצא שבת כזה נהגנו ש לברך גם עכשיו בהבדלה שנעשה מוצאת אישה באב לא נוהגים לברך בטעם הזה משום הטעם הזה על הבשמים כן אז הזכרנו גם שחמישה זמנים בשנה נוהגים לקום בהם באשמורת הבוקר להתפלל עם הוותיקין מה שנקרא עלות השריזים מקדים למצוות עם הנצחמה להתפלל וסימניהם וישכם אברהם בבוקר אברהם ראשי תיבות א' איך זה היינו לנו תשעה באב נוהגים לקום בלנץ. דבר שני ב' של אברהם זה בראשי דהיינו שמחת תורה וחג השבועות ר ראש השנה ה ה הושען הרבא ומ של אברהם זה מגילה דהיינו בפורים ששמה נוהגים יושבים ועוסקים בתורה כל הלילה אדור קיבלו במ אחשוורוש כדברי הגמרא ואדם שעושה כן כותבים רבותינו ימצא חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם יהיה לו נסיעת חן ומציאת חן שהרבה אנשים מחפשים את הדבר הזה עושים כל מיני סגולות לנסיעת ומציאת חן פה זה בחינם רק תקום חמש פעמים בשנה הרווחת נסיעת ומציאת חן רבי יעקב החידה בספר שלו דבש לפי הוא כותב במערכת ה אות ו בשם הקדמונים חמישה ימים מזדרז זה אדם לקום בהשכמה יותר משאר הימים והם יום השבועות יום דישה באב יום ראש השנה יום הושענה רבה ויום פורים ושימנך וישקים אברהם בבוקר כפי שהבאנו את הראשי תיבות והמטה משה גם הביא את הדבר הזה הוא אומר כי כל הימים הללו כתוב באיוב ז יח ותפגדנו ותפקדנו לבקרים מה זה ותפקדנו לבקרים הוא אומר תוסיף גם יש עוד ימים שצריך לקום בהם וזה ראש השנה ויום הכיפורים לכן נוהגים גם בהם לקום מה שנקרא בראש השנה וביום הכיפורים להשקים ולהתפלל בהם למה כי בהם יש את המושג של חדשים לבקרים רבה אמונתך או וההמשך זה רבה אמונתך אז אז חדשים לבקרים אומר זה כנגד נו אושן רבא ותפקדנו לבקרים זה כנגד ראש השנה ויום הכיפורים לבקרים עצמית כל רישארץ זה כנגד פורים אזרועם לבקרים שועתנו באצרה כנגד תשעה באב אומר וזה יוצא לך וסימנך וישכם אברהם בבוקר בימים הללו נוהגים מה שנקרא להשקים בבוקר הוראיזה פלא גם שאנחנו אבלים ביום הזה ויושבים על הארץ זכינו נו גם בלילה אתמול וגם ביום שלא אומרים תחנון אומרים שם להם יפה מאוד והסיבה היא לכך יפה מאוד פוסק הרוקח בהלכות תשעה באב בסימן שיא לעולם ביום תשעה באב אין נופלים בתחנונים לא ביוצר ולא במערי דהיינו לא בבוקר ולא ב ולא בערב למה משום דקריא מועד הם נקראים בשם מועד אבל בתפילה תשים שימו לב, אנחנו אומרים עננו זה אנחנו כן מזכירים. המאריל מביא במנהגים שלו בהלכות אישה באב באות כו, אין נופלים על פנייהם כל היום להראות אותו כיום מועד. למה? כי בטוחים אנחנו שהקדוש ברוך הוא יהפוך את היום הזה למה? לששון ושמחה, את ההבל שלנו. כדי כתיב וישעיה סאג לסום לאבלי ציון. זה אנחנו נגיד עכשיו בפסוקים של הנחמה לסום לאבלי ציון לתת להם פאר על הנפש. אומרים חז"ל בגמרא פאר אלו התפילין שנאמר פארך חבוש עליך פאר תחת אפר וכותב הרב ערוך השולחן בסימן תקנט באות ה אין אומרים תחנון ולא סליחות בתשעה באב משום דכתיב קרא עליי מועד ואין נופלים על פניהם וכן כתב בסימן תקנב סעיף יד אין אומרים תחנון במנחה בערב תשעה באב משום דיקר מועד דהיינו בשבת אם יצא בחול לא אומרים תחנון ואם זה יצא בשבת אין אומרים בו צדקתך. צידוק הדין לא אומרים בו, אלא אומרים בו יישם. וזה לסימן לביטחון שלנו בהשם יתברך שיהיהפוך לנו את הימים הללו עוד לימים טובים, לששון ושמחה. יש כאלה החמירו כבר מלפני תשעה באב. הם עושים את תשעה באב במלון שהם נופשים בו. כן. כן. מהסיבה הזאת הוא אומר שהקדוש ברוך הוא עתיד להפוך את זה ליום ששון בשמחה. אז הוא כבר סוגר את הדיל מה שנקרא מלפני תשעה באב שזה יותר זול והוא נשאר גם אחרי תשעה באב שמה זה קצת בעיה הלכתית רבותיי צריך לדעת כן בין להאמין לבין לעשות זה רחוק שבוע משיח בין להאמין לבין לעשות זה רחוק למה אדם צריך להרגיש את האבל שלו שהוא נמצא במקום שהוא מסיח את הדעת שלו משמה הוא בא לנפוש בוא נהיה אמיתיים אה כתוב לא ידל בדישתי דים הוא מחיר הוא מחיר בדישת הימים לא בדיש שעם משום סכנה נכון ואנשים שולחים שאלות כבוד הרב מותר בריכה לילדים מותר שבוע שעבר מי סיפר לי אני לא זוכר או לפני שבועיים סיפר לי אה סיפר לי אחד מהשיעור בערב שבת אומר לי הרב הנכד שלי עוד רגע היה טובע על המוות אמרתי לו מה אומר היינו אחרי בזה לקחנו צימר כל המשפחה ישבנו לאכול הוא אומר מזל שהבת שלי עירנית אמר זה לא מזל שהבת שלך עירנית מזל שהקדוש ברוך הוא נתן לה את העירנות והיא הילד התינוק שלה זוכה נכנס לתוך המים עם הבגדים קפצה לבפנים מהשולחן דופ קפצה שמה דוך הוציאה אותו וזה הוא מה לקחנו אותו לבית חולים עשו בדיקות הכל קצת בלה מים עם חלור זה טעים וכולי וזהו נגמר הסיפור הוא אומר אם לא זה חס ושלום היה נגמר באסון אמרתי לו כבר הזהירו רבותינו איך אתה ממרה את פי רבותינו שהזהירו לא ללכת למקומות כאלה הרי כתבו נכון כתבו משום סכנה שיש כל מיני שדים ומזיקים והכל נו אז מה אתה חושב שאתה יותר חכם מרבותינו? לא הרב, הלכנו קצת לנוח. אבל לנוח זה לא הזמן. אתם יודעים, לנוח בזמן הכי טוב זה שאף אחד לא נמצא. שכולם נמצאים זה לא מנוחה. זה יותר קושי, זה יותר עול, זה יותר בלאגן. שאין אף אחד זה המנוחה הכי טובה, הכי אמיתית. שאר הכוונות מביא רבותיי על עניין של תפילת מנחה, עניין תשעה באב. מה שנהגו ביום תשעה באב במנחה לומר פסוקים של נחמות וגם לקום ולשבת על הספסלים למעלה ועדרבא נראה מן התלמוד במסכת תענית כט עמוד א כי לעת ערב הציתו אש בהיכל השם ביום תשעה באב ונשרף בעת המנחה והראוי לכאורה להחמיר עכשיו במנחה יותר מאתמול אז למה אנחנו עושים את זה הפוך שאנחנו מה שנקרא מתחילים את מה את העניין של ה ישיבה ועצר כבר בליל תשעה באב עם עיקר השריפה והכל מתחיל היום ממנחה והלאה לי' אלא כותב המדרש שוחר טוב על התהילים עד הפסוק עט פסוק א' כן מזמור לאסף אלוהים באו גויים בנחלתך מה שאמרנו היום בקינות מזמור כינה מבעיה אומרת הגמרא למה מזמור אתה אומר לזמר אתה צריך לבכות לכונן אלא בתחילה אומר המדרש שהתחילו אויבים להרוג את בני ישראל ואז חשבו ישראל שלא יהיה חס ושלום תקומה למפלתם ויכלו חס ושלום בחרבם של האויבים אבל כשראו שהם הציטו אש בהיכלת ערב שהוא זמן המנחה אז אמרו לפני הקדוש ברוך הוא מזמור שמחו שמחה גדולה וקיבלו נחמה כי אם חס ושלום הקדוש ברוך הוא היה משליך את חמתו עליהם ולא על עצים ואבנים לא היה תקומה לשונאי ישראל בר מינן למד בסדום האלוק וזה מה שכתוב פסוק בהיכה כילה את חמתו ויצאת אש בציון נמצא מפה שלעת ערב מה שאנחנו עכשיו מתנחמים וכבר יושבים ונאמר פסוקי נחמה וכולי בתפילת מנחה זה בזכות המזמור שעם ישראל אמרו באותו זמן וקיבלו נחמה על הצרה שלהם אם ככה זה מנהג טוב וצריך לזכור אותו לכן נוהגים בעניין הזה של מה? של בתפילת מנחה כבר להתנחם ולקום וכולי וכולי אמור אמן או טעם אחר כותב רבנו הארי זכותו תגן עלינו אמן היות ובזמן הזה נולד מלך המשיח מלך המשיח תשעה באב ונקרא שמו מנחם כיוון שכך אז ממילא אתה יכול לקום כבר ולהתנחם מה שנקרא לפשות שק ואפר ולקום ולהתפ מתפלל עדיין כן בתענית וכולי אבל בלי השק והאפר בלי הבכי ומספד וכולי מה שנהגת מאמש בלילה עד היום במנחה וכתב בספר סדר היום סדר תשעה באב כתב בשעת מנחה נוהגים לקום מעל הארץ שבת על גבי ספסלים מקום גבוה והוא להראות נחמה בהבלנו בו ביום ועל זה אומרים פסוקי נחמה ומתעטפין בציצית ומניחין תפילין שנקראים פאר מה שאין כן עושים כך בבוקר משום אבלות זה לפי מנהג אמרנו הסברנו וכן כתב רבנו אשר מילוניל וזה לשונו ונהגו קודם תפילת מנחה לומר נחמות או בתפילת מנחה עצמה ורבנו אהרון הכהן מילוני לזל כתב ויש מקומות שאומרים אחר תפילת מנחה נחמות וכן המנהג ויש מקומות שאומרים אותם קודם תפילת מנחה והכל הולך אחר מנהג וכל זה כדי לחזק בנו את האמונה ב בביאת המשיח שהיא עת לחננה שאז נולד מלך המשיח בשעת הצהריים כיב מועד אז זה ראוי מה שנקרא שיבוא המועד ויהיה ראוי להיקרות בשם רבנו החידה בספרו ברכת ברכי יוסף כותב בסימן תקנט בסעיף ז בשם רבנו חיים ויטל שאר הכוונות בשמו של הארי זל כי במנחה בתשעה ביום נולד מלך המשיח הנקרא מנחם וסיים הגאון הרב החידה ואמר מצאתי כתוב דמזה אתם לא מיכו חכמים על רבות בנות דאחר חצות מתעסקות בכל כוחן לכבד הבית ולתקן המיתות זה הרבה שאלות שאלו היום מתי מותר כבוד הרב להכין ולנקות ולבשל של וכולי וכיוצא מכל א אה תיקוני הבית והיות ונשים דעתן קצרה והם חלושות אמונה באו רבותינו וחיזקו בידם את האמונה עוד יותר ואמרו להם איך לא תתייאשו על ידי שתכינו עכשיו את כל ההכנות שיש מה שנקרא עבור וצא צום תשעה באב ותחדדו מה שנקרא הכל לכבוד תשעה באב אז בזה אתם תחדדו על ידי הפעולה הגשמית תחדדו מה שנקרא את האמונה הרוחנית בכם והכל יבוא על מקומו בשלום. וכתב האור זרוע בספרו ולכן אנו נוהגים להתפלל לכם השם אלוקינו בערבית ושחרית שאינו אלא בערבית ושחרית שאינו את נחמה אנו מתפללים רחם שהוא תפילת החלונים ומנחה שהיא את נחמה מתפללים נחם השם אלוקינו ושם אינן מינה דרחם אינו לשון נחמה אלא לשון תחנונים וכן מובא בתשובת הגאונים ואחמור רבנן בתשעה באב ערבית שחרית אומר בתפילה רחם השם אלוקינו עלינו וחותם בונה ירושלים לפי שהוא דומה כזה לפי הנוסחאות כן כן ספרדים אשכנזים לפי שהוא דומה כמי שמתו מוטל לפניו ואינו ראוי לקבל תנחומים אבל במנחה אומר נחם השם אלוקינו לפי שהוא דומה כבר כמי שנסתם אצלו הגולל וראוי כבר לקבל מקל וך תנחומים רבי אברהם אלימלך מקרלין כתב על דברי הגמרא במסכת מגילה דף ה עמוד ביקש רבי לעקור תשעה באב שח בשבת דועיל וניתחה ידחה החוזה מלובלין כותב לעקור הוא התכוון לעקור לגמרי דהיינו שהוא אמר כבר הגאולה השלמה זהו חייבת מוכרחת שתהיה אז לכן לא צריך להתאבל אם יכול תשעה באב ביום שבת וכתב הבית ישראל בספרו הית בגמרא בתענית ל עמוד ב רמז כל האוכל בתשעה באב כאילו אוכל ביום הכיפורים ואין קשלמךצ נמצא כמו יום כיפור, זמן תשובה וכפרה. כן, בתשעה באב. איך זה שייך? ומכל שכן בשבת. דיתא בספרים הקדושים דברים שבצנעה נוהג בשבת. והוא רמז על עניין התשובה, שזה דבר שהוא בצנאה, כל אחד לעצמו עושה את התשובה בזה הוא יכול לנהוג בה. ובמסתרים כפי שכותב בירמיה במסתרים תבקה נפשי אתה אדם אתה רואה אותו באמת בוכה יש אדם קובר את אבא שלו קובר את אמא שלו את הקרובים שלו הכל לב אבן לא בוכה שום דבר אבל אתה רואה אותו באיזה בפינה שם יושב בצד מתחיל לבכות פתאום בבית מתפרק תוך שלושה ימים שהגמרא אומרת ג' ימים לבכי וכולי למה זה אומר אחד כזה הוא לא מסוגל לבכות ליד אנשים או שהוא מתבייש יש או משום כבודו וכולי אז זה אומר הפסוק בירמיה יג יז במסתרים תבקי נפשי ולכן כותב הרב הבית ישראל זה הזמן לשוב לקדוש ברוך הוא ולכן כל האוכל בתשיעי ביום כיפור מעלה עליו הכתוב כאילו תנשי ועשירים מה הכוונה כשכל תשעה באב בשבת שימו לב לחידוש שאוכל ושותה בו שאז אין תענית כאילו התענה מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי הכוונה כאילו התענה תשעה באב בשבת למרות שבשבת לא מתענים אנחנו התעננו יומיים אז ויפה מאוד ויום הכיפורים למה כי שניהם נכללים כותב הרב כי שניהם זמנים שמסוגלים לשוב לקדוש ברוך הוא כי השבת מסייעת לתשובה כמו יום הכיפורים שיש בכוחו של האדם לעשות תשובה דברים נפלאים הרמור רבותיי כמה זמן נשאר לנו עד שבע או וואי וואי הרמו כותב בסימן תכו בסעיף ב בהלכות קידוש לבנה אין לקדש את הלבנה לא לפני תשעה באב ולא במוצאי תשעה באב כך פוסק הרמה הגאון מוילנה לעומת זאת כותב קידוש לבנה אין מחמיצין המצווה עד שבעה אחר המולד או עד מוצאי שבת רק תקף אחר שלושה ימים מקדשין וכן מקדשין קודם תשעה באב וקודם יום הכיפורים שיטת הגר קודם תשעה באב לעשות הם יכולים דעת סליחה זה כן הגאון מוילנה הרמור אומר לא לא עושים תתח את זה לאחרי לפני ודאי שלא וכן נהג החזון איש קידוש הלבנה היה מקדש אותו שלושה ימים מן המולד ואפילו בחודש אב ובחודש תשרי ובלבד שייעות ולאורה של הלבנה המשנה ברורה מביא שם בסעיף קטן יא סימן תכו סעיף קטן יא בשם האחרונים שצריך לברך ברכת הלבנה מתי במוצאי תשעה באב הכף החיים לעומת זאת בשם הפרי עץ חיים שאל הביא שאלה ששאלו אות מהרכו הוא אומר למה מברכים ברכת הלבנה ומוצא אישה באב הרי זה לא עדיין אדם איך אומרים עם הצר והעייפות צריך ברך ברכת הלבנה בשמחה כרפוסקים איך אדם יכול לברך אותה בשמחה אם הוא עכשיו שעה בצער וכולי וכולי אלא אומר הסיבה שאנחנו מברכים במוצא שבת במוצא תשעה באב ברכת הלבנה הוא כדי לבשר ללבנה ולעם ישראל שאף על פי שנחרב בית המקדש ואף על פי שאתם עם ישראל גליתם מבית המקדש אתם עתידים להתחדש כמותה ולפאר ליוצרה ממילא אומר זה בשורה יפה לעם ישראל בשורה טובה ועוד בכלל שנולד בו משיח ושמו מנחם פי בשורה טובה שכזו רוץ תברך הגמרא בסנהדרין אומרת על זה בדף כמ מב עמוד א' אמר רבי יוחנן כל המברך על החודש בזמנו כאילו מקבל פני שכינה ותנ דבי רבי ישמעאל אלמלא זכו בני ישראל אלא להקביל פני אביהם שבשמיים כל חודש וחודש די שמה נאמר פעם אחת בחודש דייר כל חודש וחודש די שמה מפרש רש"י במקום את הדבר הזה שיש לנו לשמוח שאנו זוכים לקבל פני אבינו שבשמיים פעם אחת בכל חודש על ידי מצוות קידוש הלבנה שחשובה היא במעלתה כאילו מקבל פני שכינה ועל פי הסוד רבותיי מעלת ברכת הלבנה רומזת לשכינה הקדושה ממש האלשך הקדוש מביא על הפסוק בישעיה פרק כד אין ישראל עושין עיקר מהלבנה עצבה כי אם אל השכינה נקראת כבוד השם שהירח הוא איך אומרים השמש שמש דוגמתה וכמה אמר רבי ישמעאל למלא לא זכרו בני ישראל להקביל בני אביהם שבשמיים פעם אחת בחודש די ובמחילתם מובא על פרשת בו לא די לישראל שמונים ללבנה אלא אחת ל-30 יום ומה עושים באותו זמן מגביעים את עיניהם ורגליהם לאבים שבשמיים אה אשריהם והרב החידה כותב אחר ערבית של תשעה באב והוא לילה ירחץ פניו ויבש מנעלים של עור רבותיי זה הלכה למעשה ויברך ברכת הלבנה שהוא זמן הראוי לביסור הגאולה ולברך הלבנה העליונה ולומר דוד מלך ישראל וקיים חי וקיים וכתב הבן איש חי בפרשת דברים שנה ראשונה עוד כח צריך להיזהר בברך במוצא את אישה באב ברכת הלבנה בשמחה ויאמר בכל נעים ובכתבתה דליבה דוד מלך ישראל חי וקיים וכותב על זה הרב חיי אדם בכלל קיח אותו שאין לקדש הלבנה קודם שיטעם מעד לכן הרבה בתי כנסיות נוהגים להביא כיבו פותחים את הצום ואז יכולים לברך בשמחה אבל לפי מה שהזכרנו בשם הרב החידה הוא חייב ללבוש מנעליו רבי שאול זבח ברכת הלבנה ולא עם המנהלים שלו המאריך בליקוטים שלו כותב מנהג אנשי מעשה ללך ולטבול קודם ברכת קידוש הלבנה. וכן כתב בשם בספר אמרי פנחס על שבת מועדים שהיה כך מנהגו של רבי פנחס מקוריץ. וכן מובא בשם בעל הקדושת הלוי שכך היה המנהג. ורבותיי נסיים בדקות שנותנו לנו בפלא יועץ זכותו דגן עלינו. אמן. כותב הרב הפלא יועץ תוכחת רבותיי ומוסר לתשעה באב בערך אבלות אבלות על חורבן בית המקדש הוא דבר התלוי במעשה ובפרט בזמן בין המצרים ביום ובלילה ליתן עפר ליתן אפר במקום הנחת התפילין ולשב אצל המזוזה ולומר סדר תיקון חצות אמנם לא המעשה הוא העיקר רק צריך להיות עין במר בוכה ולב נשבר ונתכה כיבל אם קודר יהינך בשברון מותניים על צער השמיים והכל לפי הידיעה ורוב האהבה ולפי זכות נשמתו של האדם אין אמת כי דלונו מאוד ואין איתנו יודע מה חיסרנו ומה עבדנו ומה גרמנו בעוונותינו הרבים ומה הוא גלות השכינה ועד היכן מגיע צערה וצער העליונים והתחתונים ועל זה ידבו כל הדב ומכל מקום כל אדם אינו חייב אלא כשיעורו ויצייר בעצמו כאילו אמו חוגרת שק ולובשת שחורים ומתעטפת שחור חורים וצועקת במראה כל ברמה מנהמת כיונה מה הלשון שהיא אומרת קלני מראשי קלני מזה רועי בנים גידלתי ורוממתי והם פשעו בי וכזאת וכזאת אחי יתן לליבו דברים הממררים את הלב וישפוך את נפשו בכל יללה אולי יזכה ויראה בנחמת ציון ובלתל בית מקדשנו ותפרתנו שיבנה במרה בימינו אמן אמן. וכותב פה הרב רבותיי תוכחת נוספת. ישנם הרבה אנשים שאינם יודעים מה הוא בדיוק צער החורבן ועל מה יש להצטער. נשרף נחרב שנים. כדוגמת אותו ציר תייר בור שהלך לבקר בכותל המערבי ביום תשעה באב. הוא ראה הרבה אנשים לתדהמתו יושבים שם על הארץ ובוכים. הוא ניגש את הירחד מהנוכחים שם. שאל אותו בחרדה, "מה מה קרה? מה קרה? למה כולם יושבים פה ובוכים?" אמר לו, "אתה רואה את הכותל הזה?" הצביע לו על הכותל המערבי. פעם היה כאן ארבע קירות, עכשיו שלוש קירות נפלו, נשאר כן קיר אחד, לכן כולם בוכים. אחד. התייר רץ לבין הקהל לתוך המעגל, אמר להם, "רבו יסי, קומו, קומו מהארץ. אני מקבל על עצמי שהבנייה של השלוש קירות תהיה על חשבוני." הוא היה בטוח שכל צער החורבן שהם בוכים זה בגלל שלה להם ביטוח על המבנה, בגלל חוסר תקציב מהמשרד לשירותי דעת, לבניית שלוש קירות. זהו אמר אני אממן את זה, אני טייר, אני עשיר, אני גר בארצות הברית, אני אממן את הבנייה של השלוש קירות. מה הבעיה? למה אתם בוכים? כותב רבנו רבי רחמים חי חויתא הכהן בספרו מנחת כהן הוא מביא מעשה קודם לכן כדי להסביר להמחיש רבותיי תכנסו לעיקרם של דברים מבהיל נורא היה זו גורם שעד גיל זקנה וסיבה לא זכו להיפקד בילדים הם היו בוכים ומתפללים כל הזמן לקדוש ברוך הוא שיפקוד אותם בילדים לעת זקנה קרה הנס המיוחל האישה נפקדה. הבית נתמלא כולו אושר ושמחה לאין קץ וגבול. הגיע המועד, האישה נלקחה לבית החולים ותיקש בלידתה ומרגע לרגע המצב מחמיר. מסתפכים העניינים עוד יותר ועוד יותר עד שמגיעים מים עד נפש. יצאו הרופאים ורצים לבעל ומספרים לו על המתרחש, הבעל מתחיל לבכות. אומר, "תעשו כוחול שביכולתכם להצלחת הלידה." אחרי כמה דקות, שוב פעם הרופאים יוצאים. אומרים לו, "תדע לך, יש לנו פה אופציה אחת. אין ברירה. הלידה הזאת זה נקרא אין ברירה. זה או אשתך או התינוק. האבא שומע את זה כל כך הרבה שנים הוא חיקה עם אשתו, מחבק ילד, מתחיל לפרוץ בבך היא בוכה. איזה בשורת איוב בר מינן. עד שיגיע הילד הזה לעולם, עד שאשתו כבר עכשיו נמצאת בחדר לידה. הרופאים לא היה להם הרבה זמן. אומרים לו דחוף חייב להחליט האם הוא יוצא חי או אשתך יוצאת חיה. תחליט ההחלטה בידיים שלך. אמר להם אני חייב להיכנס לחדר לידה. אני חייב להיכנס לחדר לידה לשאול את אשתי. הוא נכנס לאשתו והוא רואה אותה שהיא עדיין בהכרה מדבר איתה ואומר לה ככה וככה. היא אומרת לו אני יודעת הרופאים אמרו לי. ואני יודעת שזה קשה לי. אני מאוד רציתי לחבק את הילד הזה. שנים חיכיתי לזה יחד איתך בעלי היקר. ועד שנפקעתי והכל ואיך אומרים אחד משתינו צריך לזכות בזה להישאר בחיים זה או אני או התינוק אם אני אוכל להביא ילדים לא בטוח אבל התינוק הזה יכול להיות שהוא כן יוכל להביא דור של המשך וזא תהיה השמחה שלי אבל יש לי שתי תנאים שאתה תגיד לו אני מוכנה למסור את הנפש שלי אבל אתה תגיד לו לילד הזה שתי דברים הוא חייב לעשות והם שתי דברים של נצח. האחד שילך בדרך ישרה לפני השם יתברך וידקדק במצוות קלה כוחמורה. והשנייה זה שבכל יום ההזכרה שלי בכל שנה ושנה תכבץ עם 10ה תלמידי חכמים וישב וילמד. כי יש אמא שנותנת ממתקים לילדים שלה, לילד שלה, ויש אמא שנותנת חיים במקומה לילד שלה. האבא שומע את זה פורץ בבכי, נפרד מאשתו ויוצא והחלטה חדה וחותכת כפי שהאמא רוצה. היא מעדיפה למות. והעיקר שהבן הזה יוצא לאוויר העולם. הבן הזה יוצא לאוויר העולם. האבא הזה מגדל אותו במשך שנים. הוא מגיע לגיל 13 בר מצווה. הוא לוקח אותו לקבר של אמא שלו. הוא מספר לו את כל המעשה ואומר לו, "ראה בני, זה הקבר של אמא שלך. אתה היית צריך להיות קבור כאן במקומה. תראה איזה מסירות נפש היה לאמא שלך. אמא שהייתה מוכנה למסור את עצמה למיתה והעיקר שתישאר אתה בחיים. הבן הזה שמע את זה, הזדעזע. התחיל לפרוץ ובכי לבכות שהוא רוכן על הקבר של אמא שלו אמא שמסרה אומר לו אבא רגע זה לא נגמר יש עוד שני תנאים ברוך הבא תנאי ראשון אתה צריך ללכת בדרך ישרה לעשות את רצון השם יתברך לקיים תורה ומצוות והתנאי השני כל שנה אתה צריך לעשות הזכרה רבותיי בשנים הראשונות הכל עבר על מקומו בשלום הבן הזה עשה הזכרה היה קורא את כל ספר התהילים לילו נשמת אמא שלו יושב ולומד אומר קדיש בעשרה אבל עם השנים לאט לאט לאט לאט לאט התחיל הבן לשכוח את האהבה שאמא שלו את החיים שאמא שלו נתנה בעבורו האבא רואה אותו שהוא זקן והוא אומר לו בני יזהר וישמר לך פן תשכח את האמא שלך היא מסרת החיים שלה היא הייתה מוכנה למות בשבילך אם אתה תעשה שנגד רצונה אתה תמות במיטה משונה. רבותיי, נסיים בדקות שנותרו לנו. המשל זה רק סיפור. המשל זה אנחנו עם ישראל. בשנים עברו הרגשנו מה זה תשעה באב. בכינו, הורדנו דמעות כמים. היום יש לנו לב של אבן. אנחנו לא מרגישים כביכול כמו אותו ילד שכבר זהו, החיים ביד שלי. זהו, נגמר הסיפור. שכחתי. כמת המשתכח מן הלב אל אותו ילד חס ושלום להיות כפוי טובה לאפך אנחנו צריכים להיות בנים של הקדוש ברוך הוא שלנו הכרת הטוב ומי זה האמא שלנו זה השכינה הקדושה הקדוש ברוך הוא בחר להחריב את הבית שלו לסלק את השכינה הקדושה מאיתנו היא הייתה מוכנה למסור נפש למעננו שפך חמתו על עצים ואבנים והעיקר שעם ישראל לא יקח העיקר שעם ישראל לא יהרג בחרב כפי שזה היה בתכילה ברצון השם יתברך ומה אנחנו עושים חס ושלום או שמחים קלות ראש חס ושלום ליצנות אוכלים ושותים מראים אוי ואבוי ה שכינתה בגלותה מרן הבית יוסף רבותיי סליחה מרן החתם סופר היה בוכה כל פעם שהיה אומר את מה את התיקון חצות והיה אוסף את הדמעות שלו ואת הדמעות האלו היה לוקח ושם אותם בסעודה מפסקת ומטבל בהם את הלחם שלו והיה אומר האכלתם לחם דמה ותשקמו בדמעות שליש ונסיים רבותיי בסיפור שהפתחתי על החפץ חיים יום אחד ראה חפץ חיים את הבת שלו משחקת עם הילדים בחצר והיא הלכה להתחבות במקום שאף אחד מהילדים לא מוצא אותה התחבאה שם חצי שעה חצי שעה חפץ חיים רואה את זה מהחלון של הבית שלו והילדים לא מזהים מה עשו ראו שכבר לא מוצאים אותה לא מוצאים אמרו בוא נעבור למשחק אחר הילדה הזאת אחרי שעה יוצאת מהמחבו שלה הולכת הביתה לאבא שלה לחפץ חיים מתחילה לבכות לו אומרת לו אבא תראה לא אכפת להם ממני לא אכפת להם ממני הם עזבו אותי לא טרחו להמשיך לחפש אותי הלכו ומשחקים למשחק אחר לא יודעים איפה אני מה אני כן נמצאת לא נמצאת נחטפה לא נחטפה שום דבר חפץ חיים רואה את זה שהיא בוכה בוכה ביחד איתה אחרי כמה דקות אשתו מגיעה הביתה אומרת לו אשתו מה קרה למה אתה בוכה כבודו אמר לה בגלל הילדה אני בוכה אמרה לו על מה ולמה קרה מי עשה לה משהו רע מה קרה אולי לא מרגישה אותו אמר לה החפץ חיים זה סך הכל סיפור של מחבועים שלא מצאו אותה לכן היא בוכה אבל תראי אשתי היקרה, ילדתנו הקטנה שעה לא באו לחפש אותה. היא נמצא מוצאת את עצמה בוכה, מתחננת, מחפשת את האבא, אמא שלה ושופכת את ליבה. אליהם בבכי ותחינה. אנחנו הקדוש ברוך הוא במחבוק כבר 197 57 שנה. מישהו הלך לחפש אותו, מישהו טרח לחפש אותו. אומר הפסוק ואנוכי אסתר הסתיר פניי ביום ההוא הקדוש ברוך הוא מתחבה איתנו משחק איתנו מחבואים אבל איפה אתה בתור ילד שמשחק לחפש את הקדוש ברוך הוא לא מעניין אותך הולך מחפש לו משחק אחר בר מינן הבלי הזמן הם אלו שמביאים על האדם את השכחה הזאת אסור לנו לשכוח רבותיי כל דור נזכור שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו נחרב בימיו נתנחם עכשיו בעזרת השם בפסוקי הנחמה יזכנו בעזרת השם הקדוש ברוך הוא יבנה את בית מקדשנו יקים אותנו בעזרת השם מעפרה של הצער מעפר החורבן בעזרת השם לבניין בית המקדש השלישי בבית משיח צדקנו מנחם במרה בימינו אמן רבי חנניה בן הקשה אומר רצה הקדוש ברוך הוא לזכות ישראל לפי כך בעלם תורה מצוות שנאמר אדוני חפץמן מן צדקו יגדיל תורה