לא לבייש יהודי

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום: הקדוש ברוך הוא יזכה את ישי בת איפה לתשובה שלמה עם בעלה פרנסה טובה ויסודרו כל הבעיות על הצד הטוב ביותר עבורם אמן השם בלחש השם הטוב יזכה אותו לרפואה שלמה זיווג הגון מהרה אמן לעילוי נשמת שלמה בן סעדיה תהן נפשותורה בצר החיים ויוצאח על הצרבו נחת ויחזרו בתשובה שלמה במהרה בשמחה אמן

לא לבייש יהודי

"אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן במדבר בערבה מול סוף בין פרן ובין טופן ולבן בחצרות ודי זהב"

רש"י אלה הדברים. לפי כך סתם את הדברים והזכירם ברמז מפני כבודן של ישראל. לפני כניסת בני ישראל לארץ ישראל הקדושה עומד משה לפני העם ואומר להם דברי תוכחה וברכה. מזכיר חטאם ברמז. למה הוא לא אומר הכעסתם את הבורא פעמים רבות בחטא העגל, בקברות התאווה, במעשה המרגלים, במחלוקת קורע? רש"י עונה במשפט אחד מפני כבודן של ישראל. מפה למדים כמה צריך להיזהר בכבוד של כל יהודי ועד כמה הדבר חמור. מעשה בירושלים חי יהודי ירא שמיים בשם רבי פי נחס עלה לארץ הקודש מארצות הברית. התעקלם בארץ, מצא חברים וידידים, קבע מקומו בבית מדרש של חסידי סטמר, אבל הייתה לו העברה מעט מוזרה בהגייתו את האות ר בצורה מעניינת, לא שגרתית. מעוררת קצת גיחוך. הגיע היום נכדו הגיע למצוות. כל המשפחה הגיעו לשמוח והסבא היקר בראש. באמצע הסעודה אבא של החתן בר מצווה מבקש מאב הסבא שיגיד כמה מילים לכבוד המעמד. לא איש דברים אנוכי אבל בני המשפחה לוחצים ולאחר הפצרות עמד לומר כמה מילים. חבורת ילדים, חברי כיתתו של הבר מצווה, ישבו שם. ברגע שהוא פתח את פיל, נשמע צחקוק, המבטע מוזר גרם לאחד הילדים להתפרץ בצחוק שסחף את כולם וכולם צחקו. בני המשפחה היסו אותם אבל זה לא עצר את הצחוק. מבוכה גדולה בעולם. שמחת הבר מצווה נפגמה. כבודו של הסבא והמשפחה נפגע. זלזול בכבודם של ישראל. עברו ימים, נשכח הדבר. הילד התבגר, התחתן כמשפחה, הביא ילדי חמד. אנחנו מדברים עכשיו על הילד שצחק. בילד הרביעי שלו התחילו בעיות. ילד מתוק, מתנהג בדרך ארץ, אבל בעיה בקריאה. מכניסים אותו לחיידר, לומד א'ב, הכל הולך קשור. מגיעים לאות ר נתקע. לא מצליח להגות את האות ר. מנסים ומנסים ללא הצלחה. לקחו אותו לקלינאי תקשורת עוד מקצוע ועוד מומחים מכל הסוגים שפכו כסף רב ומאמצים ללא הועיל שנה ועוד שנה הילד גדל אז בהתחלה זה נשמע ילדותי חמוד אבל עומרות השנים והוא מתחיל להתבייש בדיבורו, נסגר לתוך עצמו ומפחד לפתוח את הפה. אין לשער עוגמתם של ההורים. ליבם נקרע מכאבו של הילד. מה לא עשו? תכף הוא מתקרב לבר מצווה. באחד הימים אביו נקלע לבית מדרש של חסידי סתמר. בית המדרש מלא מפה לפה. יום היורצית של רבי יואיל אדמור מסתמר זכר צדיק ברכה כו באב. חסידים הסבו לסעודה לכבוד יומה דהילולה. וראשם יושב רבי משה אריה פריינד זכר צדיק לברכה שהיה גיבד של העדה החרדית התלמיד המובהג של הסת מרבי פתאום הוא רואה דמות מוכרת רבי פנחס בבת אחד צפה מולו תמונה ישנה אותה שמחת ברמ מצווה ומללה אוי גבולד גולד עכשיו הכל מובן לפני 20 שנה הייתי ילד ביישתי את רבי פנחס גרמתי לצחוק על הגיעיתו האות רש עכשיו הכל ברור עכשיו ילדים אחרים צוחקים על הבן שלו על הגיעיתו האות רש תחילו רחימו ניגש אל רבי פנחס ישיש בראש מורכן מספר לו את המעשה לפני ה-20 שנה פגעתי קשות בכבודכם ואני מרגיש ואני שותי משמיים שבני אינו יכול להגות את האות ר אני מבקש תמחל לי שכעתי כסבים מאמצים כאב לב אדיר והכי חשוב הילד מתבייש רבי פנחס הרים עיניו והניף ידו בביטול כל בסדר שום דבר אינני מקפיד בינתיים הבחין רבי משה הארי אפרים בהתרחשות והגיע לאוזניו המעשה. רבי פנחס קרא לו רבי משה אריה תגיד בפמלא אני מוחל במחילה גמורה לא מספיק לומר זה בסדר אינני מקפיד צריך לומר בפה מלא שמוחלים בלב שלם חכמים זכרונם לברכה אומרים שאותו מאורע נורא של עשרת הרוגי מלכות התרחץ כעונש על מכירת יוסף. והחידה הקדוש שואל, שבטים ביקשו מחילה מיוסף אנה שנה פשע אחיך וחטתם כי רעה גמלוך אז למה נענשו בעונש כזה חמור וקשה עונה החידה דבר נורא נכון ב של יוסף ביקשו מחילה אבל יוסף לא אמר שהוא מוחל הוא רק אמר אל תראו כי אלוהים אני לכן לא נמחל אותו החטא וישראל נענשו בעונש חמור לכן רבי פנחס תאמר לו בפה מלא אני מוחל במחילה גמורה מי יותר לציין שהמעקב הוא שר והילד למחורת חל להגות האות רש כרגיל כאילו לא רע דבר הקפדה הוסרה והבעיה נפטרה העולם לא הפקר לא ניתן לפגוע ביהודי הקדוש ברוך הוא טובע על בוניו של על בונם של בניו האהובים ולכן צריכים להיזהר בכבודו של כל יהודי וודי. מעבר לזה שהוא בצלם אלוהים, הוא גם בן של הקדוש ברוך הוא. איזה אבא אוהב שפוגעים בילדים שלו. רש"י, לפי שאין דברי תוכחות הוא מנע כאן כל המקומות שהכעיסו לפני המקום בהן, לפי כך סתם את הדברים והזכירם ברמז מפני כבודן של ישראל ומפרט אלה הדברים במדבר מה היה שם? בשביל שהכעיסו אותו במדבר אמרו מי יתן מותנו בערבה חטאו בבעל פעור בשיטים בערבות מואב מול סוף שהמרו בים סוף בבואם לים ואמרו המביל אין קברים במצרים לקחתנו למות במדבר וכן בנוסעם בתוך הים כתוב וימרו על ים בים סוף בין פרן ובין טופל ולבן אלה הדברים שטפלו על המן שהוא לבן ואמרו בנפשנו קצה בלחם הקלוק וגם על מה שעשו במדבר בר פרן על ידי המרגלים וחצרות במחלוקת של קורח שהייתה שם ודי זהב הוכיח אותם על העגל שעשו בשביל רוב הזהב שהיה להם עכשיו מתי זה מדובר בסוף 40 שנה עומד משה ומזכיר מורעות שהרעו לפני עשרות שנים. עם מי הוא מדבר? עם הדור החדש. כולם לא היו שותפים לחטאי העבר. למה הוא צריך להזכיר בדרך רמז? במה הוא פוגע בכבודן של ישראל אם הוא מספר את החטאים של אבותיהם. התשובה נוקבת. גם אם מזכירים חטאים של האבות מלפני 40 שנה, זה מבייש אותם. נפסק להלכה. כי בקריאת התורה של חטא העגל, בפרשת כי טיסאה, אין מעלים ישראל. המנהג הוא לעלות ליובי, ליובי, ליבי. ולמה אומר המגן אברהם שאם יעלו ישראל לקריאה של חטא העגל מתביישים לכן מעלים לויים משום שלביאים לא חטאו בחטא העגל למה שישראלי היום מתבייש וכי אבי אביו חטא מדובר למעלה מ-3000 שנה מקל למדים אין להזכיר לאדם חטא אבות אבותיו אפילו מלפני אלפי שנים כי הדבר מבייש אותו. ראיה מן הגמרא אומרת המשנה במגילה קפה מעשה עגל הראשון נקרא ומתתרגם. התימנים עוד נותרו מתרגמים. את הפרשה לארמית היום לא מתרגמים כי לא מבינים את התרגום אבל הגמרא דנה מה קוראים ומתרגמים ומה לא מתרגמים יש פסוקים שלא מתרגמים מסיבות שנמנות אבל פה כתוב שמעשה עגל הראשון נקרא ומתרגם למה צריך להגיד את הכל מתרגמים חוץ ממה שלא למה צריך להגיד את זה במפורש מעשה עגל הראשון נקרא ומתרגם שואלת הגמרא איזה הבא אמנה הייתה שלא יקראו מתרצת היה מקום לחשוש לכבודם של ישראל שמתביישים במעשה אבותיהם אם ככה, מדוע בכל זאת קוראים את פרשת חטא העגל? אומרת הגמרא, הבושה והביזיון מהקריאה של חטא של אבות אבותיהם, יש בו תועלת עבורם, כי זה מכפר להם על מעשה העגל. איזה כפרה צריכים היום על מעשה העגל לפני אלפי שנים. הרי לא חטאו בעגל אלא אבות אבות אבות אבותיהם לפני אלפי שנים. התשובה היא בסנהדרין קב העונש והפורענות על חטא העגל לא תממו. אין לך פורענות שבאה על ישראל בכל דור ודור שאין בה מקצת מפורענות העגל. הקדוש ברוך הוא פרס לנו את העונש בתשלומים. לכן כשקוראים בפניהם על החטא שחטאו אבותיהם, הבושה שהם מתביישים מכפרת להם על הפורענות שהייתה אמורה לבוא עליהם מחמת עוון העגל מלפני אלפי שנים. רואים שמזכירים ליהודי איזה חטא של אבות אבותיו מדורות קודמים הוא מתבייש. לכן כשעמד משה רבנו והזכיר לבני ישראל את החטאים של הדור הקודם, חס על כבודם ולא רצה לביישם. לכן אמר בדרך רמז לגופו של עניין יש להבין למה אדם צריך להתבייש בחטא לפני אלפי שנים. מה הקשר והשייכות שיש לו לחטאים הללו? משה רבנו ירד מנהר בידו לוחות הברית. ראה את מעשה העגל, שבר את הלוחות, עלה בשנית עם לוחות שניים, ירד, אמר 13 מידות והוסיף שהקדוש ברוך הוא אמר, פוקד עוון אבות על בנים ועל בני בנים, על שנלשים ועל רביעים. וכן בלוחות השניים כי אנוכי אדוני אלוהיך אל קנה פוקד עוון אבות על בנים ועל שלשים ועל רבעים לשונאי שואלת הגמרא סנהדרין כזן איך ייתכן בנים מתים בעוון אבותיהם הרי נאמר בדברים כבד ד לא יומטו אבות על בנים ובנים לא יומטו על אבות איש בחטאו יומטו מתרצת הגמרא מתי הקדוש ברוך הוא פוקד עוון אבות על בנים כשאוזים מעשה אבותיהם בידיהם מכל מקום גם כשהבנים אוחזים במעשה אבותיהם ונע נשים על כך יש תאריך תפוגה מתי עד ארבעה דורות מעבר לכך איש בחטאו יומטו אז נשאל את השאלה אם כן מדוע על חטא העגל נענשים עד סוף כל הדורות לאמיתות של דבר יש חטאים נוספים גם בהם נמשך העונש יש דורות רבים אחרי החטא, חטא המרגלים אמר הקדוש ברוך הוא, אתם בכיתם בחייה של חינם בתשעה באב, ואני אקבע לכם בחיה לדורות כל תשעה באב. ונחרבו שני בתים. כמו כן, עוון נוב, עיר הכהנים היה תלוי ועומד עד ימי סנחריב. ונאמר בשעיה הוא יוד בנוב לעמוד הגמרא בסנהדרין צדיקי אומרת אותו היום נשתייר מעוונה של נוב נו ואיך זה עומד בקנה אחד עם הנאמר כי דת עוון האבות על הבנים זה רק עד דור רביעי מבארים רבותינו יש שני סוגי חטאים יש חטא פרטי ויש חטא כללי חטא של אדם פרטי השלכותיו עדור שלישי רביעי לכן אם הבנים אוחזים במעשה אבותיהם בידיהם אז יש להם קשר ושייכות לחטא של האבות והקצבה עד ארבע דורות אבל אם זה חטא כללי של עם ישראל, העם כולו הוא גוף אחד, ישות אחד, כלל ישראל. וכולם קרוחים זה בזה. כמו שאומר ישעיה נביא ס, כי חימי העץ ימי עמי, כמו שעץ קיים לאורך שנים, כל שנה מוסיפה לו טבעת. ככה שרשרת הדורות של עם ישראל שרשרת ארוכה אחת בכל דור הוא רק חוליה בשרשרת ולכן אין תאריך תפוגה לעונש של חטאי האבות עם ישראל מחוברים לדורותיהם לחטאים הללו ואינם יכולים להסירה מעליהם הגמרא בהוריות ו מתייחסת להבדל בין חטא של יחיד לחטא הציבור ואומרת אין מיטה בציבור הלכה למשה מסיני שחטת שמתו בעליה הולכת למיטה כלומר אם אדם חטא בשוגג והפריש קורבן לחטא ת ונפטר לפני הקרבה. הקורבן הולך למיטה ואין מקריבין אותו. אבל בקורבן חטת של ציבור שמתו בעליו, הקורבן מוקרב. אין מיטה בציבור. מביאה מספר ראיות הגמרא, אבל היסוד הוא משום שציבור הוא מהות וישות, גם אם התחלפו אנשים, הציבור כציבור עודנו קיים והישות קיימת ואינה מתבטלת. אחת הראיות של הגמרא, בתחילת בית שני הביאו 12 קורבנות חטת כנגד 12 השבטים, לכפר על עוון עבודה זרה שהיה להם בבית ראשון. זאת על אף שאותו הדור כבר לא היה קיים, כי ציבור לא מת. אין מיטה בציבור. משה רבנו מוכיח את עם ישראל ונמנע מלווישם ולבזותם על מעשה אבותיהם ומנין שאסור לבייש יהודי במצוות התוכחה נאמר הוכח תוכיח את עמיתך אומרים חכמים זכרונם ברכה בספרה הקדושים פרשה ב' פרק ד' יכול אפילו אתה מוכיחו ופניו משתנות תלמוד לומר ולא תיסע עליו חטא כלומר אתה מצווה להוכיח את הזולת אבל לא על ידי ביוש ובוודאי אם תביישו ברבים אתה חוטה אומר הרמבם בלקות דעות מכאן למדים שאסור לאדם להחלים את ישראל בכל שכן ברבים. וכך אמרו חכמים, המלבין פני חברו ברבים, אין לו חלק לעולם הבא. פי כך צריך אדם להיזהר לא לבייש חברו ברבים בן קטן בן גדול ולא יקרא לו בשם שהוא בוש ממנו ולא יספר לפניו דבר שהוא בוש ממנו שניתנה לדוד המלך אפשרות להלין מפני שאול המלך על מעשיו והתנהגותו של שאול כלפיו היה יכול לפרוס בפניו שורה של התנקלויות ורדיפות של שאול אותו. אחר שחשד בדוד גזר עליו גזר דין מוות ויצא לרדוף אחריו וגרם לו בכפייה שנים של נדודים. גרם לו להסגיר עצמו להחיש מלך גת. גרם לו שיברח למו. גרם לו להעביר את משפחתו למו. כי גם המשפחה הייתה מאוימת. ושמה הרגו את משפחתו של דוד. שאול המלך לקח לו את נשיו, הפקיע את הקידושין שלו ומסר את מיכל לפלתי בן ליש. כל זה למה? על מה? על חשד שו. השד שו מכל הרשימה הארוכה הזאת, על מה הלין דוד המלך בפני שאול? בני איש עדמבודי לךמה. אומר המדרש, עדמבודי אתם מחלימים וקוראן אותי בן ישי. כמו שאמרת ראיתי את בן ישי כי בוחר אתה לבן ישי. וכי אין לי שם. לכל אדם יש את שמו וזה כבודו. כשנמנעים לקרוא לאדם בשמו, מכנים אותו בחינוי או קוראים לו בשם אבי בן ישי, יש בכך משום ביאוש וביזוי. והדבר נורא, מכל הרדיפות וההתנקלויות של שאול המלך כלפי דוד, מה הכי כואב לדוד? על מה הוא מצאר? שלא קרא לו בשמו. רואים עד כמה כוח של בושה. אדם המרגיש שמביישים אותו אפילו רק לא מעריכים אותו כראוי. היה אינם חיים. ידוע המעשה בחוני המעגל תענית כג התקשה בהבנת הפסוק בתהילים ככו ושוב אדוני את שבעת ציון היינו כחולמים וכי אפשר לאדם לישון 70 שנה הראו לו מהשמיים אפשר הפילו עליו תרדמה שב 70 שנה התעורר, נכנס לבית המדרש, איש לא מכירו, שאלן הבנים של חוני? אמרו לו, מתו מזמן. שאל, אז מי נמצא? ענו לו נכדיו. לא הכיר אותם, התיישב ללמוד. חכמים התקשו בסוגיה והוא תרץ להם תירוץ נפלא. אמרו לו, "התפעלות, תירוץ כזה לא נשמע מימי חוני. אמר להם אני חוני." לעגו לו, לא האמינו לו. איך ייתכן שהוא חוני? הרי הוא חי לפני דורות. עלשה דעתו של חוני על כך שלא קיבל כבוד הראוי לו והתפלל למותו. מה אכפת לו לחוני שלעגים לו ולא יודעים להעריך אותו? תתעלם מכל הסובב, תעסוק בתורה. יפה שואה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי עולם הבא. רואים שאפילו חוני גדול הדור עורה לו כשלגים לו ולא מערכים אותו כראוי. אומרת הגמרא או חברותה או מיתותה. אם אין לאדם חברה שמכבדת ומוכירה אותו טוב מותו מחייה. רוב המתאבדים זה בגלל חוסר יחס מן הסביבה שהם כבר לא רואים שיש להם תקווה בחברה שבה הם נמצאים נוטלים את חייהם החתם סופר סיפר מעשה נורא מימי המרשה באוסטרה עיר של מרשה היה בן ישיבה שקראו לו לעשות טהרה ליהודי שנפטר בעיר. הנפטר התנתק מהקהילה לגמרי ה חיי הפקר ללא תורה ומצוות. בן הישיבה עבר ליד הגופה ואמר תראה איך היית ואיך אתה מת. ותוך כדי דבריו סתר על הפוש של המת ויוסיף מה יצא לך מזה כעת אתה עולה למעלה בלי כלום אחרי סיום הטהרה שב הבחור לבית המדרש בלילה התגלה אליו נפטר בחלום ואמר לו מה עשיתי לך וסתרת אתה על הפי באיזה רשות ביזית אותי השיב בחור בחלום לא חידשתי כלום כולם יודעים שאתה עוכר ישראל והיית בז לכל דבר שבקדושה והנפטר בשלו מה זה עניינך מי הרשע לך לבזות אותי ואמר אני טובע אותך לדין תורה בפני בית דין של מעלה. הבחור התעורר בבהלה, נשער כולו, סיפר לאבים על החלום והרגיע אותו, אינך רגיל לערוך טהרה למתים. מן הסתם הדבר השפיע עליך. דברים בתהילים, אל תתייחס. הבחור המשיך בשגרת חייו. בלילה מגיע שוב פעם הנפטר ואומר לו, דע לך, זה הלילה האחרון בחייך, תתכונן, עומדים לקחת אותך לבית דין של מעלה. בבוקר הוא מספר לאבי שוב פעם אמר לו אבי בפעם הבאה שהוא יבוא אליך תאמר לו משעמם לך אין לך מה לעשות אלא לרדת לעולם התחתון להתעסק בהבלים מוטב שתדאג לענייניך בעולם העליון בלילה נגלה עליו הנפטר ואמר לו באתי לקחת אותך הבחור חזר באוזני הנפטר על דברי אביו ואמר לו זה לא עסקך מה אתה מתערב במעשיי הבחור ניסה לדחוט אותו ואמר לו הנפטר כיוון שאני רואה שאתה מתעקש ספר לך וסיפר לו את הסיפור במשך כל חיי הייתי רחוק מתורה ומצוות. עברתי על כל העבירות שבתורה. לא קיימתי מצוות. אולם פעם אחת קרה מקרה שהלכתי על שפת הנהר וראיתי אדם סוחה בנהר. נסחף במערבולת ועמד לטבוע. קפצתי ומשיטי אותו אל החוף והצלתי חייו. שאלתי אותו, מי אתה? סיפר לי שהוא יהודי שמקדיש את כל חייב לתורה בביתו, שוררת דחקות גדולה ולכן הוא יוצא לנהר מדי פעם להתאברר. ליו אותו לביתו, ראיתי את העניות הנוראה שבה הוא חי. הדבר נגע לליבי ואמרתי לעצמי, אם זדמני להציל את חייו, אמשיך לעזור לו. אמרתי לו, כל מחסורך עליי. וקיימתי דברי. מדי שבוע נהגתי לשלוח סכום כסף לכלכל את כל משפחתו וכך במשך שנים עד שהסתלקתי מן העולם התייצבתי לבית דין של מעלה על הכף היה הרים של עבירות הכל נראה עבוד פתאום מגיע מלאך רגע כל המציל נפ נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא. היהודי הזה הציל תלמיד חכם ממיטה במשך שנים החזיק אותו ואת בני ביתו שיוכל לשקוד על התורה. אם כן יש ליהודי הזה חלק בתורה ובכל המצוות של אותו תלמיד חכם שקיים. הניחו את התורה והמצוות של התלמיד חכם. על כף המאוזניים שלי והכריעו לזכות. בעקבות זאת נקבע שמקומי בגן עדן. אבל דבר אחד עדיין לא סודר. אדם שזוכה לגן עדן, איך ייתכן שיבוא מישהו ויסתור לו על האף בביזיון? לכן באתי אליך להביא אותך לעולם העליון. הבחור קם בבעתה, סיפר לאביו את החלום, הלכו לברר אותו אודות אותו אדם והתברר שהפרטים נכונים והחלום חלום אמת מה עושים החנית האבא לפנות למרשה סיפרו לו את הסיפור ביקשו עצה אמר אני מציע שבחור ישן בחדרי בלילה אני עוגה בתורה ואמא נפטר תגלה שישלח אותו אליי עשו כדבריו ישן בחדרו של המרשה ונגלה אליו הנפטר ואמר לו בוא איתי אמר לו הבחור אני נמצא בבית הרב הרב אמר אם יש לך טענות לך אליו טוב אלך לרב נעלם בבוקר קם הבחור ראה את המרשה שקוע בתלמודו שואל אותו המרשה נו איך עבר הלילה השיב לו הבחור הנפטר נגלה אליי שלחתי אותו לכבודו כן אמר המרשה הוא היה אצלי הוא אמר שהוא לא מוחל לך על שסתרת על הפה וזלזלת בכבודו והוא רצה לקחת אותך לעולם העליון אז אמרתי לנפטר, שמע את דבריי, אני רוצה לפקוח את עיניך. לכל אדם יש יצור שרוצה לחתו. זה יצר הרע. הוא השטן, הוא מלאך המוות. היצור הזה עושה את המאמצים במשך כל חיי האדם לחתיו. כל זאת למה? כי הוא רוצה לראות את האדם בגיהנום. זו המטרה. האמת היא שגם לי יש יצר הרע. אבל הוא לא כל כך מצליח להכניע אותי. אבל יש אחד שהוא הצליח איתו לאורך כל הדרך. אתה לא היה דבר שהוא אמר לך לעשות ולא עשית. אתה שמעת לקולו לאורך כל הדרך. היצר הרע ראה אותך חוטא וחכך את ידיו בהנאה. אמר לעצמו, סוף סוף יש לי אחד שהצלחתי בהצלחה גדולה. זה פיצוי על כל אותם יהודים שלא הצלחתי כל כך. וכעתיקח אותו ישר לגיהנום. אתה עולה למעלה והיצר מושך אותך לגיהנום. הוא רואה זה פלא. אתה בא עם כל העבירות שבידיך ומוליכים אותך לגן עדן. מה קורה כאן? אז מתברר שפעם הצלת תלמיד חכם ממיטה והחזקת אותו משפחתו ואפשרת לו לשקוד על התורה והמצוות. אם כך יש לך חלק בתורה ובכל המצוות שהוא עשה והם נזקפות לזכותך ולכן מגיע לך גן עדן. אבל אתה חושב שהשטן יקנע ויבליג בשום פנים באופן. הוא מחפש כל הדרך עדיין להוליך אותך לגיהנום. ואז הוא מצא עצה שבין הישיבה יתן לך סתירה באף בזלזול. אתה תטבע אותו בית דין של מעלה ותדרוש ימיטו אותו ואז יגידו רגע רגע עצרו את הכל למה מגיע ליהודי כזה גן עדן הרי יש לו עבירות בלי סוף אלא מה פעם אחת הוא הציל חיים של תלמיד חכם אבל הרקע עת הוא הולך לגרום מיטה לתלמיד חכם אחר אם כן מיטה זאת בטל את הזכות של הצלת התלמיד חכם וכעת העבירות יצופו ויפסקו שמקום שלך בגיהנום ומי יחגוג על הניצחון הזה? יצר הרע הוא השטן. על כן תהיה פיקח, תמחל לו ואז תישאר לך זכות של הצלת התלמיד חכם ותזכה לגן עדן. הנפטר קיבל לדברי המרשה, החליט למחול הבחור ישיבה ולהניח לו. החתם סופר סיפר את הסיפור הזה ואמר שזוהי הגאונות של המרשה. אבל מה רואים מכאן? שגם עבריין הכי גדול בישראל, האדם הכי דחוי והכי מזולזל, אכפת לו שמזלזלים בו ונעליו כשמביישים אותו. אומרים חכמים זכרונם ברכה בגיטין נז בואו ראה כמה גדולה כוחה של בושה. הרי סייע הקדוש ברוך הוא את בר קמצא. והחריב את ביתו ושרף את הכלו. זאת אומרת, איבדנו את בית המקדש בגלל בר קמצא שהתבייש שסילקו אותו מהסעודה. מדובר בודי בזוי ושפל, מלשין ומויסר, שבגללו מתו מיליונים ונחרב הבית ונשרף. אבל סוף סוף הרי בעל הסעודה בייש אותו לעיני קל וביקש ממנו להסתלק מן הסעודה והחכמים שישבו שמה ראו זאת ושתקו זאת אומרת הם הסכימו למעשה בעקבות זאת הלך בר קמצה ואלשין על היהודים אצל הקיסר והקדוש ברוך הוא סייע ביד בר קמצה שיצליח להשיג מבוקשו בגללו חרב הבית כשמביישים אדם הבושה צורבת אותו מבפנים היא מוחקת אותו הוא אמנם חי אבל הוא מרוכן מתוכו הפנימיות שלו חלולה הוא מהלך כמת לכן מן השמיים גרמו לסילוק בית המקדש שאין בית המקדש זה הרס של החיים הפנימיים של עם ישראל. אמנם כלפי חוץ אנחנו ממשיכים לקיים תורה ומצוות. אנחנו נראים אותו עם כאילו לא חד שינוי אבל זה רק כלפי חוץ מבפנים חלולין והפנימיות חסרה. אם הבושה גורמת להרס הפנימיות ולחורבן הבית, הרי גדולה מידה טובה שאדם נזהר בכמוד הבריות והכבוד והערכה שרוחשים לכל אדם, כל זה ממלא את הפנימיות של האדם. בזכות זה יחישו את בניית בית מקדשנו במהרה בימינו. אמן. הייתי השבוע בבית המשפט ו הייתה שמה שופטת תימניה והתפקיד שלה היה להיות מגשרת. ו אני קיניתי בשמות אפיקורוס, כופר, מבז חכמים וכולי בכל מיני שמות. אז היא אומרת לי, איפה הדרך ארץ? היא לא מצאתי בשום מקום שמותר להגיד דברים כאלה. והיא חוזרת על זה כאילו היא ברמה המוסרית הכי גבוהה בעולם טוב אמרתי שתקתי אחר כך ניתנה לי אפשרות לדבר אז אמרתי לה אני אקריא לך ואמרתי את זה בקמרתי לו הרמבם אומר מי שאפשר בידו למחוט ואינו מוחה הרי הוא נדפס בעוון אותם שחטאו מפני שלא מיחה בהם. אבל אם אדם עבר עבירות בין אדם למקום ואם הוא לא שב, מחרפין אותו ברבים ומפרסמין חטאו ומבזין אותו ומקללין אותו עד שישוב למותב כמו שעשו כל הנביאים בישראל. ישראל היא הייתה בהלם חובה להרחיק אותו מן הציבור הוא מקלקל את הציבור זה כמו שיש תפוח רקוב לא יפה מה אתה מפריד אותי מהארגז אתה תרכיב את כולם חייבים להרחיק אותו איך אומר הרמבם כמו כל הנביא זה במי שמחתיע רבים, עוקר תורה, מבזה את החכמים וכולי, מה עוד שהוא בעצמו משתמש במילים נגד צדיקים בבזה אותם ומחנה להם שמות. מילא להגיד עליו זה מצווה. ככה פוסק הרמב"ם, אבל הוא עושה אותו דבר על צדיקים, שזה עבירה, אפילו על איש פשוט. אבל זה צריך לדעת. לבייש בסתם בלי סיבה מוצדקת, כמו שאומר הרמב"ם, אסור. ורואים עד כמה הביוש של ברקמצא, שהיה רשע גמור שהחריב את בית המקדש ומתו מיליונים. אבל ביישו אותו וכל החכמים שישבו שתקו. למה עשה מפלגה? למה עשה פלגה? כולם שתקו. אף אחד לא עמד לצידי. אף אחד לא הוכיח. שום דבר. איך זה יכול להיות? א אבל אני לא הלכתי ולא מסרתי לקיסר ולא שום דבר. ברוך השם. הכל בסדר. טוב, עד כאן בינתיים. המשך יבוא תכף. כיצד מוכיחים. מדוע משה רבנו דיבר רק ברמז ולא אמר במפורש? אז אמרנו שרשי אומר מפני כבודן של ישראל באמת זה מספיק באמת זה מספיק במילה או שתיים זה כבר מספיק ניקח דוגמה שודד פרץ בלילה לפני לפני שנים לבית של אישה מבוגרת ברחוב התמר 23. תוך כדי השוד פגע באישה, נטל תכשיטים מוכלי חס וברח, נדפס, נשפט וישב מספר שנים. זה לא פה בארצנו, כי גנבים פה חוגגים. אם תפגוש אותו אחרי זמן ותזכיר לו רק רחוב התמר 23 הוא כבר יהיה אדום ויחליף צבעים. לא צריך להעריך בדיבורים. אבל נשאלת שאלה. בהמשך משה רבנו מפרט את חטא המרגלים לא ברמז ולא בקצרה אלא בדברי מוסר חמורים וחריפים המפרשים אומרים לא ראוי להזכיר בהתחלה את החטאים של ישראל מזכירים ברמז בהמשך אחרי שהדברים כבר תפטפו לתוך המוח והקרקע בשלה אפשר כבר לדבר בגלוי. המדרש אומר על הפסוק יוסף אדוני עליכם ככם 1000 פעמים. אמר רב אחא יכולים ישראל לומר למשה רבנו אנו יש בנו אחד מכל הדברים שאתה מוכחנו וקיבלנו תוכחותך שתקו לפי כך אומר יוסף השם עליכם כם כחם כחכם אנשים כמותכם צדיקים מקבלים תוכחות ושקים הרי זה לא נוגע אליהם זה נוגע לאבותיהם היו יכולים ישראל לדחות את התוכחות של משה רבנו לא אנו חטנו אבותינו ושואל הבעל קרן עורה והרי הם עשו תשובה. אז למה מוכיחה משה? עונה הקרן עורה להיכנס לארץ ישראל, לארץ הקדושה, להנות מאווירה המחקים. לא די בתשובה שעשו במדבר. צריכים לשדרג את התשובה בהתאם לרמה הרוחנית הגבוהה הנדרשת בארץ ישראל. על כל פנים רואים רגישות גדולה ואת המחשבה תחילה הנחוצות בתוכחה. קודם בקטנה ואחר כך בהרחבה. אז בואו נלמד קצת בעניין התוכח. התורה אומרת הוכח תוכיח את עמיתך ולא תיסע עליו חטא. כל אחד מישראל וכל אחת מישראל מחוייבים להוכיח איש את חברו. אם לא יעשה זאת והשני יחטה, חטאו יהיה מוטל גם על זה שלא הוכיחו. וכך כותב הרמב"ם בעלכות דעות ו זרואה חברו שחטא או שהלך בדרך לא טובה מצווה להחזירו למות ולהודיעו שהוא חוטא על עצמו במעשיו הרעים שנאמר הוכיח תוכיח את עמיתך המוכיח את חברו בין בדברים שבינו לבינו, בין בדברים שבינו לבין המקום צריך להוכיחו בינו לבין עצמו, לא בפרהסיה. ידבר לו בנחת ובלשון רכה. וכל שאפשר בידו למחות ואינו מוחה, הוא נדפס בעוון אלו, כיוון שאפשר לו למחוט בהם. ישאל השואל, האם יש להוכיח גם כאשר הדבר פוגע בחבר? אז קודם כל לא להיבהל מהרעיון ולא להימנע משום תוכ משום כך מתוכך. אם אתה רואה שידידך מתכוון לשתות בטעות אקנומיקה והוא מגיש את לפיו, האם תפנה אליו בדרך ארץ? זה שדרוג או שיפור או שינוי למה שאמרנו לגבי מי שחוצא את הכביש אז אתה לא אומר לו פספס אתה ישר צועק תזרה גם פה באקנומיקה ודאי שלא אתה רואה שהוא עומד לסכן את חייו אתה לא תבחל במילים ואתה גם תחטוף את מידו אמנם הוא התבייש לשאלו איפה הנימוסים שלך. הנימוסים במקומם מונח, אבל פה זה לא מקומם. קל וחומר. אם אדם עובר עבירה ודאי שצריך לפעול יותר מאקנומיקה, כי המחתיו יותר מהעורגו. זאת אומרת חטאים זה יותר קשה מהריגה ממש. אמנם צריך להשתדל להוכיח באופן שלא תהיה פגיעה בזולת. לכן מלאכת התוכחה היא קשה מאוד. אבל צריך גם להבין שאם אדם לא מוכיח את חברו הוא שונא אותו כי לא אכפת לו שהוא ימות בעוונו. רבי יונתן אייבישיץ זכר צדיק ברכה ביערות דבש הגמרא ביום הט מקדש ראשון מפני מאחריו מפני שלושה דברים שהיו בו עבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים אבל מקדש שני שהיו עסוקים בתורה ובמצוות ובגמילות חסדים מפני מה חריו מפני שהייתה בו שינת חינם ללמדך ששכולה שנאת חינם נגד שלוש עבירות חמורות. טמע רבי הונתן ושואל ואם זה כך? בכי המצב היה כל כך ורוד בימי בית שני? האם הכל התנהל על מי מנוחות? ה לא היו כיתות שונות ומשונות? היו ממש שמרדו בתורה. עשו מעשים נוראים, שחיטות במידות, פריצת הגדרות ויוסף בן מתיטיהו ביוסיפון כותב על הכהנים הגדולים שכהנו אז את הביטוי ימח שמם. שפלים היו מושחטים, קנו את התפקיד אצל הרומאים בכסף והשתמשו בשררה לרדות בעם. חכמים מתארים לנו תמונה פסטורלית. היה לימוד תורה, היה גמילות חסדים, רק בעיה קטנה, צינאת עיניו. וכי כך היה. וכאן נותן לנו רבי יונתן איבשידס הבנה עמוקה מה זה בעצם שנאת חינם זה גופה אכן היו כיתות שונות ממש כמו בימינו אומר היו שבזו לכל דבר שריח של יהדות נודף ממנו היו כאלה חצי חצי מסורתי היו גם דתיים של ממש ממש חרידים לדבר השם. אצלם הייתה צניעות, היה דרך ארץ, בתי מדרש שוקקים ביום ובלילה, שיעורי תורה, תפילות אבל דווקא עליהם הייתה תביעה. לא די שאתם מקיימים תורה ומצוות. מה עם אח? מדוע אינכם דואגים למצבם הרוחני? זו שנאת חינם. כשאדם דואג רק לעצמו ולא חושב על זולתו, הרי הוא שונאו. הוכח תוכיח את עמיתך ולא תיסע עליו חטא ואהבת לרעך כמוך. אדם שמוכיח את רחהו, רואה שהוא עומד לעבור עבירה, מקיים ואהבתה לרעך כמוך. המוכיח אוהב, הוא לא רוצה שיקשל. וכך נוהג הקדוש ברוך הוא עם בניו אהוביו. כי את אשר יאהב אדוני יוכיח. וכאב את בן ירצה. המלבים אומר, התוכחה היא סימן של אהבה. מאהבתו משגיח על חברו להטיב דרכו, לעלותו אל מדרגה למעלה למעלה. כאב בן ירצה. כמו שאבא רוצה לעלות בנו במדרגות ומונע אותו ממטרות ומעדנים מיתה שכמו לסבול עול התורה והתמדת הלימוד וכדומה כל זה מרוב אהבתו אותו ולהפך אם רואים את השני מועד ונכשל ולא מסייעים לו זוהי היא שנאת חינם אמיתית וזה היה העוון החמור ביותר שחריב את בית המקדש הרדבר השם לא טרכו להביא את דבר השם אל אחיהם הטועים צריך לפעול בחוכמה בזהירות יתרה בעניין התו אחד לא כל המקומות שווים ולא כל הזמנים שווים למשל אם יעמוד אדם ברחוב ראשי של עיר ויזעק שעבש שעבש הוא לא ישיג בזה דבר אולי ירגיש קצת קנאות רוח גבורה ועומץ לב ממוני אבל שום תועלת לא תצמח מכך רוחנית. זה יפעל ראקציה. זה יגביר את הכעס הקיים ממילא כנגד שומרי התורה. הנהג שיעבור בכביש ישר תקרנף. מי אתה שתפריע לי ותצעק עליי? מי אתה שתגיד לי מה לעשות? אני עושה את השבת איך שאני רוצה ואיך שאני מבין. בשבילי עונג שבת זה ללכת לים. ואחרי זה העיתונות תחגוג על הידיעה ותכתוב על הכפייה החרדית והשתלטות על המרחב הציבורי. אותו קנאי פשוט בחר בדרך קלה, צעק, יצא ידי חובתו ועכשיו הוא יכול ללכת לאכול בנחת את הצ'ולנד. אבל לא זו הדרך ולא זו העיר. הדרך הנכונה והיעילה קשה, מצריכה סבלנות והתמדה. ללא ספק היא תביא תועלת. צריך לפנות בנוע, בניחוחות, בשיחת רעים, מתוך דאגה כנה לזולת. אם תזמין את החילוני לסעודת שבת, כשיראה את השולחן שבת, נרות, קידוש, אווירה של קדושה, התנהגות בוגרת של ילדים סביב שולחן, דברי תורה, שירה, כבוד הדדי, בן איש לאשתו, זה ישפיע יותר מכל דבר אחר. בלי להטיף מוסר ובלי תוכחת גלויה המציאות תביא לשינוי. לא רואים תוצאות מיד לעתים זה לוקח זמן ארוך. הבעל תשובה הראשון שלי לקח לי שלושה חודשים עם ארוח בשבתות והכל עד ששמתי לו כיפה והספר שלי לקח לי שבע שנים אז צריך סבלנות סבלנות ו התפקיד שלנו בכל מקרה הוא הוכיח תוכיח את עמיתך. זה לא פחות מהנחת תפילין, עטיפת טלית וקריאת שמע. כל בוקר אנחנו צריכים לחשוב כיצד אני עושה כבוד לקדוש ברוך הוא, שבראנו לכבודו. איך אני מקרב יהודים ליראתו? יש להתפעל מהשאלות של עמך ישראל, עם קדושים. יהודי שואל, כבוד הרב, יש לי חבר לצערי לא שומר תורה ומצוות, איך אני יכול להשפיע עליו? הוא רואה את הדברים לכוחה, הוא מתקשל לשאול בענייני איסור בהיתר, הכנסתי כף חלבית למרק בשרים מהדין ובאופן טבעי הוא גם שואל בעניין הוכיח תוכיח זה לא פחות חשוב מבשר וחלב ואפילו יותר לעתים זו המצווה החשו תשובה ביותר. אדם שמצליח לקרב יהודי לתורה ומצוות למר עצום. זה לא רק את היהודי, זה את המשפחה שלו אחר כך זה את החברים ובניינים שלמים של תורה ומצוות חויות שאין לשער שכרן. מצוות התוכחה חשובה וצריך לקיים בזהירות. שלמה המלך עליו השלום אומר בחוכמתו משלי טח, אל תוכח לץ ונשנאקה. הוכח לחכם ויהיה קר. אומר השל הקדוש, יש הדרכה יסודית באופן וצורת התוכחה. אל תוכח לץ. כשאתה רוצה להוכיח דם, אל תפתח בתוכחות גדולות. אל תיח בו מיד החסרונות והכישלונות. כמה אתה גרוע. למה אתה לא חושב על העתיד? מה יהיה בסופך? זה יוצר שנאה ומריבה. ונשנאקה. הוא התעתה בשריון כסקסים והגנה טובה תהיה התקפה. מי אתה שתגיד לי מה לעשות טול קורה מבין עיניך. אלא הדרך הנכונה היא לפתוח בדרך נועם הוכח לחכם. פירושו של דבר תשבח אותו, תהלל אותו, תגיד לו אתה חכם, אתה טוב לב, אתה מבין עניין, אפשר לקנא בך. או אדם שמקבל מחמאות ופרגונים, הלב מתרכך כמו חמאה והוא מוכן לשמוע עוד מה יש לך עוד להגיד. ואז באווירה נעימה וחמימה לוחשים לו. אתה יודע, יש משהו קטנטן, הנהגה לא כל כך ראויה לבעל מעלות כמוך. אולי לא שמת לב לכך, אבל אם תשנה את ההנהגה, אין מושלם ממך בעולם. ואז וביהקה. כי כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם שהוא רואה שאתה פונה אליו בערכה ובדאגה כנה הוא יקבל את הדברים באהבה וישפר מעשיו אז הפשט אל תוכח לץ פירושו אל תוכח לץ שהוא רשע זה לא יועיל אבל תוכיח לחכם ואז הוא יאהב אותך כי הוא מקבל הוא מבין שאתה עושה לטובתו זה הפשט אבל פה אנחנו שומעים שהשל הקדוש אומר תשמע תשמע אל תוכח לץ אל תוכיח אותו תגיד לו אתה רשע אתה לץ אתה לא קח לחכם תגיד לו אתה מותק אתה אין סוכר או זה יגרום שהוא יאחהב אותך כשיעקב ב אבינו מגיע לחרן ופוגש את הרועים ליד הבאר, פונה עליהם בעטפת מוסר. ויאמר, אין עוד היום גדול, לא עת הסף המקנה. השקו הצאון הולכו ראו. רש"י, לפי שראה אותם רובצים כסבור שרוצים לאסוף המקנה הביתה ולא ירעו עוד. אמר להם, "הן עוד היום גדול. כלומר, אם שכירים אתם לא שילמתם פעולת היום ואם הבהמות שלכם, אף על פי כן, לא עתף המקנה, יש אנשים מגיעים לשכונה ובית כנסת חדשים, מקרוב באו וכבר מעירים מערות. למה זה ככה? למה זה עומד ככה? למה זה עושה ככה וככה? אצלנו זה לא ככה. אדם כזה מעורר דחייה. האחד בא לגור וישפוט שפות, עדיין לא התמכם ויש לו כבר תלונות כרימון. האם כך ראוי ליעקב אבינו לנהוג? אומרים רבותינו, בואו נתבונן בתחילת הדברים של יעקב ונראה שהוא נהג בחוכמה, הוכח לחכם. יעקב מגיע כאדם זהר למקום מנוכר, בלתי מוכר. הוא לא מכיר את המקום ביושביו. ופונה לרועים בדברי ידידות. החי. מאין אתם? איי זה מחמם את הלב הרואעים לפעמים איזה אורח רואה אותנו כבר כאחו יש קירוב לבבות ואז אפשר לומר בעדינות דברי תוכחה נכון גם היום אחי אחי יש היום גם כן כבר אבל זה סלנג מהשפה ולחוץ אין בזה שום קשר לאחווה וריעוד חפץ חיים זכר צדיק לברכה עסק בהפצת הספרים בשיווק בעצמו כיתת רגליו ממקום למקום נכנס לבתי כנסת והציע את ספריו לפום צערה אגרה הצלחה מדהימה והנחיל לעולם עולם את הנושא של שמירת הלשון. עד אז זה היה בגדר מת מצווה. באחת המסעות הגיע לווילנה, נכנס למסעדה לאכול, שב ליד השולחן ונכנס אדם מגודל ומגושם. פנה אל המלצר והמתיר פקודות. תביא לי מהר. מנת אוז תפוחי אדמה לחם טרי משקה מהר מהר רעב אנוכי דיבר בגסות בברוטליות השפיל את הכבוד של המלצה חפץ חיים קשה לו היה לשת את חוסר הנימוס והרגישות נפנה לגשת לזללן להוכיח אותו על גסותו. ראה בעל הבית שהוא כבר בעמדת זינוק, כמו שאומרים, מר לחפץ חיים ואמר לו, "רבי, אל תשפיל עצמך, לא כדאי להתחיל איתו. גס רוח זה נרגן, מדווקה, כעסן, זה לא באשמתו. הוא קנטוניסט. קנטוניס זה הייתה גזירה של הצר שגזרו לקחת לצבא למשך 25 שנה ילדי ישראל גם אחרים ורבים לא יצאו משם החיים זה היה נקרא קנטוניסטים הוא נחתב ממשפחתו לצבא הצר ניקולי עוד כשהיה ילד ושרט כבר 40 שנה עבר מדורי גיהנום וחזר כלי שבור נפש. אין בעולמו דבר חבל לפנות אליו. הוא מסוגל להגיב באלימות. אמר לו החפץ חיים כך אני יודע איך לדבר איתו. אמצא מסילות ללבבו. ניגש אליו ופתח בדברים רכים. שמעתי שהיית מצב צר כל כך הרבה שנים ולמרות כל הניסיונות נשארת יהודי. ודאי יש להעביר אותך על הדת. אתה שמרת על מסורת אבותיך. אני מקנה בך על הזכויות שיש לך. היהודי המום מעולם לא שמע מילה טובה בוודאי שלא דברי שבח מופלגים כאלה הרב הזקן והח מעריך אותו ומקנה בו דמעות נקבו בעיניו לא יכול היה להוציא הגמשיך לעודד אותו עוד דקות ארוכות וה ואמר לו, "אה, אם היית מקפיד על כמה דברים קטנים, לא היה מושלם ממך." והדברים היוצאים מן הלב חדר ללב הקשוח של היהודי והפך לבעל תשובה אמיתי. זו אסטרטגיה. ככה משיבים יהודים לאביהם שבשמיים. תאמר לו מעלות שבו, תכבוש את ליבו ואז תוכל להכניס גם קצת מוסר בתוכח. עוד דבר מעניין רואים בהגה של משה רבנו, אומרת התורה, וי שנה בעל 12 חודש באחד לחודש דיבר משה אל בני ישראל. רש"י אומר, מלמד שלא שלא הוכיחן אלא סמוך למיטה. ממי למד? מיעקב אבינו שלא הוכיח את בניו אלא סמוך למיתה. אמר ראובן בני, אני אומר לך מפני מה להוכחתיך כל השנים הללו כדי שלא תניחני ותלך ותדבק בעשו אחי. ומפני ארבעה דברים אין מוכיחין את האדם אלא סמוך למיטה כדי שלא יהיה מוכיחו וחוזר ומוכיחו ושלא יהיה חברו רואה הוא ומתבייש ממנו ועוד לכאורה דברים לא מובנים יעקב אומר לראובן ראובן הבכור מדוע לא הוכחתיך כל השנים כי חששתי שתניחני ותלך לעשו הרשע רק אתה אני יכול להוכיח כי אין חשש שתלך אליו הרי אדרבה כל עוד יעקב חי מאציל מרוחו ומדרגותיו הרוחניות אז החשש שראובן יעזור קטן יותר מה גם שיש חוסר נעים מות ומצוות כיבוד הורים דווקא אחר מות יעקב כשאין כבר מורה במעלה הרוחנית כבר לא משפיעה יש חשש שהתוכחה עכשיו תגרום לכך שהוא ילך לעשו מבארים המפרשים אם יעקב יוכיח את ראובן בחייו ראובן יתבייש מאביו יחשוש להבית בעיניו ולכן מחוסר נעימות ובושה לא ירצה להיות במחיצתו של יעקב ועלול לעוזבו חלילה אבל אם מוכיחו לפני מותו הם לא יפגשו יותר בעולם הזה לא בבית ולא בבית המדרש דמנע מצב ה נעימות ולא יהיה חשש שיעזוב את בית אביו רואים כמה חשובה המתינות והחשיבה העמוקה לפני שמקיימים מצוות תוכחה. על מה היה צריך כבר להוכיח את ראובן? מה? אבל אז תשאלו, אם כן, האם מצוות התוכחה היא רק כשאדם עומד עם רגל אחת בקבר? כמובן שלא. מצוות הוכח תוכיח את עמיתך זה להוכיח אותו מתי שהוא עומד לעבור עבירה לפני שהיא יחתה. ועל זה מצווים כל החיים בצעירות ובזקנות. אפילו 100 פעמים. תוכחתו של יעקב נאמרה על חטא שכבר היה. תוכחה כזו רצויה ומעילה לפני מותו של המוכיח. כל התוכחה זה בוא בוא נמנע ממנו את העבירות, בוא נציל אותו. אם הוא כבר עשה את העבירה אז אם אתה תבייש אותו באופן שיתבייש כבר להיות בבחיצתך הוא עלול לעזוב אז לכן בסיטואציה כזאת יועיל דווקא לפני שנפרדים אבל יש עוד אפשרות לבאר בדרך נוספת יש תופעה מדהימה אנשים פוחדים ממתים יותר מהחיים ואומרים יש מושג כזה אל תתחיל עם המתים אל תתעסק עם נשמות בכרמיאל לפני שנים חי יהודי עם גויה לימים נולדו תאומות עימום בלב מצב קשה מאוד היהודי יהודי פנה לגייס כסף עבור הטיפולים הרפואיים. כך עשו. אבל למרבה הצער, יומיים לאחר מכן התינוקות מתו. האבא ביקש לקבור אותן בבית קברות בקרמיאל, אבל זה בלתי אפשרי כי הם נחשבות גויות ועל פי ההלכה לא קוברין אותן בבית קברות וד. באותו זמן בקרמיאל לא הייתה חלקה לנוכרים בבית הקברות. שאל היהודים מה עושים? אז נאמר לו שיש בית קברות של גויים בחקו. שמע, נפגע, נעלב. הילדות שלי תהינ קבורות בין גויים. מה לעשות? לכה גויה. היא מולידה גויים. צריך היה לזעוק לו בפנים כשאתה חי עם גויה שנים רבות זה לא מפריע לך זהו ככה זה מתים זה דבר מפחיד בא רב בא אדם אל רב ומספר לו, אבא שלי בא אליי בחלום וציוה אותי לשמור מצוות. מה הפחד? מה הבעלה? כשאבא שלך היה בחיים לא פחדת ולא שמרת מצוות. פוחד מהמתים. הוא בא אליי בעולם העליון. ויש עוד עניין מהעבר לזה. כשאדם נפטר, הילדים חשים חוסר. מי שעבר חוויה כזאת יודע. כשמסתלקים ההורים, געגועים מתחזקים. ילדים רוצים לפייס, הם כבר לא נמצאים אבל הם רוצים להיות בקרבתם. כשהיו בחיים זה נחשב כמו פת בסלו. מה בוער? יבוא יום אני אפייס אותם על כל מה שעשיתי להם. אני אבוא לבקר, נסוח ונענה. אבל אפשר לומר זו הסיבה שיעקב הוכיח את בניו דווקא לפני ההסתלקות. זו שעת הכושר. ואז יש לו דברים חשיבות יתרה. כל מילה קדושה כל אות נבדקת. מה הוא אמר? כשרב גדול נפטר קוראים את הצבא בחרדת קודש ועל כל תג ותג בונים טילי הלכות. מה קרה? למה לא התייחסו בחרדת קודש לדרשות שלו, למה שהוא כתב בספרים? רואים שהאדם כשנפטר יש מין הילה סביב ההסתלקות של האדם. הפסוק הראשון בספר דברים מלמד שניגשים לוכיח אדם צריך להיזהר לא לפגוע בו. מלבד עצם האיסור לפגוע בכבודו של יהודי גם לא תצמח מכך תועלת אבל כשפונים בדרכי נועם בחוכמה ובדעת הדברים נשמעים הכל נעשה כמו משוח בשמן זית זך הולך חלק בכראוי נו, מצווה יקרה שמזדמנת לנו בכל עת ו אפשר לעשות איתה רבות. סיפרתי לכם פעם, אני אגיד את זה בקטנה, שפעם עמדתי ברמזור וחזרתי מהרצאה ועמד לידי גם כן איזה רכב ככה פברולית ושמה אחד מוזיקה שומע אני עומד ברמזור אבל סתם ואני רואה אותו עשיתי לו ככה פתח את החלון אמרתי לו, "אפשר לשאול אותך שאלה?" אמר לי, "כן." אמרתי לו, "אם אני בא אליך הביתה ומביא לך בומבוניה עם 24 שוקולדים ואני מבקש ממך שתיים, תהיה מוכן לתת לי." אומר לי, "בטח, למה לא?" אמרתי לו, אם הקדוש ברוך הוא נותן לך 24 שעות כל יום, שעתיים אתה מוכן לתת לו או לא? הוא היה בהלם רצי לו סעסע ירוק בטוח זה עשה לו משהו לא אתם לא חושבים מניסיון שלי זה עושה מה אמרתי לו מה אמרתי לו אמרתי לו ככה בקטנה אפשר בהערות כאלה ואחרות לעורר את האדם להתבונן מה שהוא לא רואה כל הזמן מהז אז הנה יש לנו מצווה כבר מפתיחת ספר דברים מלמד אותנו משה רבנו איך להתנהג במצוות התוכחה ואחרי שאתה אמרת בקטנה אפשר אחר כך להרחיב לאט לאט כמובן עם ריכוך מקדים ובעזרת השם אפשר להבין נפשות רבות להבינו שבשמיים בחזרה אמן ואמן ישמחו במלכותך עד שומרי שומרי שומרי שבת וקוראה עונג שבת תשמחו במלכותך [מוזיקה] שומרי שומרי שומרי שבת וקוראה עונג שבת עם מקדש מקדש מקדש קדש שביעי שבת עם מקדש מקדש מקדש שביעי שבת שיהיה לנו שבת חזון סגולה גדולה בשבת הזאת להענות בכל מיני שאלות ובקשות בעזרת השם שנזכה לשפע אורה בשבת זו שכבר תבוא הגאולה אמן ואמן רבי חנניה אומר ס הקדוש ברוך כל ישראל כך בעולם תור מסות ‏