הנהגות לחודש תמוז | הרב שמעון משה חי רחמים

- - - לא מוגה! - - - 

בשם השם נעשה ונצליח היום נעסוק בענייני חודש תמוז מובא בספרים הקדושים כי חודש תמוז הוא בבחינת טיף ארת היא התורה הקדושה החודש הזה מסוגל מאוד לתקן בו את זכרון הקדושה כי תמוז ראשי תיבות זכרו תורת משה כתוב בליקוטי מוהרן כמה בתורה רש יזכרו תורת משה ראשי תיבות תמז חסר ו להורות לנו כי תמוז צריכים למשוך ולתקן הזיכרון הוא השכה ובפרט שהוא עת לעשות להשם כי בחודש תמוז הוא תיקון עיניים דהיינו פגם הראות ותורה שכביכול הם עוזרים ומסייעים לשכינה הקדושה שנאמר תנו עוז לאלוהים ולכן בחודש תהיה צריך להרבות בתורה ובקדושה ולהישמר מרכ חילות ולשון הרע ומחלוקת. הצדיק רבי צדוק הכהן מלובלין בספרו פרי צדיק במדבר ראש חודש תמוז כתב כי קדושת חודש תמוז היא הראויה להשיג אור תורה שבעל פה ולכן נמצא בהפך לעומת זאת שיש גם בעבודה זרה מבקות את התמוז כמו שכותב הרמבם בספר המורה חלק ג פרק כט שיש עבודה זרה שיש להם עסק גדול בראש חודש תמוז בבחייה והספד וזה המליך את חטא בראייה וסרטן בעולם ותמוז בשנה שכל זה מורה על ראיית אור שבעל פה אור תורה ויד ימין בנפש הוא דברי תורה מסיטרה דימינה דאברהם שנקרא דרועה ימינה דורשי רשומות אמרו כי תמוז ראשי תיבות זמני תשובה ממשין ובאים ומראש חודש תמוז כל אדם נכנס ל100 ימים של הכנה עד יום הכיפורים ואשרי אדם מפחד תמיד ומתחיל חיל להתבונן כבר בימים אלו לתשובה וזמניה הממשממשממשנו ובאין בג בתמוז מובא בספר נחמה ציון בפרק א' חודש תמוז בג' תמוז ראה מעשה עם יהושע בן שאמר שמש בגבעון דום והיה נס ופלה שהצליח להעמיד את השמש בחצי השמיים בסדר עולם רבה פרק יא איתא כי מעשה יהושע שאמר לעיני ישראל היה שמש שמש בגעון דום וירח בעמק הילון כמובה ביהושע י יב היה בג' בתמוז ואותו היום היה ערב שבת יהושע לא רצה להחלל את השבת על המלחמה ולמרות שהדבר מותר משום שהיא מלחמת מצווה והשם שמע לתפילתו באותו יום השמש זרחה מעל היישוב גבעון והירח האיר בעמק הילון במקום הנקרא כיום עמק האלה רבנו דוד קמחי בפירושו הרדק ביאר ויעמוד השמש בחצי השמיים על הפסוק ועמד עד שיעור שבין עמידתו ומרוצתו היה הוא הזמן כיום תמים והוא היום הארוך שבשנה והוא יום תקופת תמוז וכשבא השמש בעמק הילון ועיר הירח והיה הירח אז מן הדומה בתחילת החודש או בשלישותו והתפלל עליו שיעמוד הירח להעיר להם עד שתכלי נקמתם באוייבהם וכן ועל כן מבקשים אנו כמו שהקדוש ברוך הוא עשה ליהושע ניסים ונפלאות כן יעשה אמנו ניסים ונפלאות בימים ההם בזמן הזה ארבעה תקופות בשנה ישנם שמתעוררין בהן הדינין אחת מהן בתחילת חודש תמוז יש אנשים שמקפידים על עניין התקופה ונמנעים באותה ז באותו זמן לשתות מים בשעת התקופה היות באותה שעה ניתנת רשות למזיקים לשלוט במים ואפילו מים התלושים מן הקרקע אולם למעשה לא נהגו להקפיד להימנ משתיית מים בשעת התקופה ולכן גם ישנם שלא הכריזו על זמני התקופה ושמכו את דבריהם על דברי רב גאון והאי בן עזרא וגם שמכו על שיבולי הלקת והמאמר מרדכי שסוברים שהחשש הוא רק במדבר ומחוץ לישוב אבל העצה הוצה למי שעדיין חושש או מקפיד ד לשאר רבותינו להניח בתוך המים חתיכת ברזל קודם התקופה והמים מכוסים יש להם להקל עם המים מכוסים יש להקל גם בלי ברזל וכל זה למי שלא יודע מענייני התקופה אבל מי שיודע הן צריכים להודיעו משום שומר בתאים השם ביום שישי פרשת חוקת ערב שבת נוהגים להתענות. כך פוסק המשנה ברורה בסימן תקפ בסעיף קטן טז והוא מדברי המגן אברהם. היית בכתבים ראוי לכל בר ישראל לבכות על שריפת התורה שמכוח זה נמסרה התורה לקליפות והמקום יחזיר לנו במרה בימינו. וכתב התניה לא מבעל התניה אלא ספר שהוא נקרא תניה ולא ידוע מי חיבר אותו. מביא אותו המגן אברהם בסעיף קטן ט ביום השישי פרשת חוקד נהגו יחידים להתענות שבאותו יום נשרפו 20 קרונות מלאים ספרים בצרפת ולא קבעו אותו בימי החודש מפני שמתוך שאלת חלום נודע להם ש הפרשה גורם גזירת התורה זאת חוקת התורה ומתרגמינן דה גזירת אורייתה וגם בשנת תח נחרבו שני קהילות גדולות באותו היום כפי שמובא בסליחות שחיבר השח הקדוש בעל השפתי כהן עד כאן לשון המגן אברהם ובשבת זו פרשת חוקת קוראין פרשת טהרה פרשה מסוגלת לטהר את האדם ולקדש אותו כמו יום הכיפורים ומובא בספרים הקדושים שילך לצדיקים לקבל ברכותיהם השלב הקדוש כותב אף ללמוד משניות מסכת פרה בשבת זו כך מובא גם בכף החיים בסימן תכט סע סעיף קטן ו רבי אהרון מקרלין בספרו ב אהרון בליקוטים בדף קמד טור ב כתב בשבת פרה אמר צריך האדם להאמין שכשם שטהרים באפר הפרה ממש כדי שיהיה ראוי וטהור להקרבת פסח ממש כמו כן נטהרים בזמן הזה בקריאת פרשת פרה כל אחד ואחד לפי מדרגתו ולפי הכנתו ולכך זוכה להערת פסח וקדושת האדם לפי ההכנה בבחינת קדושתו. מובא בספר יסוד ושורש העבודה גבי כוונות התענית של יז בתמוז. הנה זה הצום הוא אחד מארבע צומות הנזכרים בזכריה ח יט כו אמר השם צבעות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי בארו חז"ל בגמרא בראש יא עמוד א' ובפוסקים שולחן ערוך בסימן תקמט חמישה דברים הרו את אבותינו ב17 בטמוז ואלו הן השתברו על לוחות ובוטל תמיד מבית ראשון מנבקי העיר הקדושה ירושלים ונכנסו בחיל נבוכד נצר ועשו בו כרצונם ושרה אפוסטומוס הרשע את התורה והוא עמד צלם בהיכל החיוב הגדול על כל אדם בתענית זו לעונן ולכונן ולהצטער מאוד על כל המאוראות ההם שמה כביכול הגיע צער גדול לבורא יתברך שמו ויתעלה ושבר גדול לבניו הקדושים כנודע וזהו עיקר התענית ושורשה וכל אדם יש לו לעלות על ליבו כמעט בכל רגע של יום התענית צער זה ולכונן בליבו על כל אלו וזו הזמן הראוי ביותר לתחילת בין המצרים הזוהר הקדוש מובא על פי ספרי הקבלה שארבע צומות הללו גזרו הנביאים נרמזים בפסוק על כן לא יכלו בני ישראל את גיד הנשה את בהיפוך אותיות זה תשעה אב גיד זה רומז בראשי התיבות לג צומות ג בתשרי י 10ה בתבט וד זה הצום הרביעי הוא 17 בתמוז וגם האותיות גיד אם נחשבן אותם ג יד יוצא לנו יז כנגד 17 בתמוז ובספר הקדת יצחק פרשת וישלח שחו כתב ושמעתי מפי רבים שנמצא במדרש שנעלם על פי הזוהר בוישלח דף קע עמוד ב מאמר זה לשונו על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד אנשה את לרבות תשעה באב ותמהור כי לא נודע להם טעמו של מקור זה ונשאלתי עליו והשתומתי כשעה וקפץ לפי עניין נאות ואז אמרתי אם המאמר הזה ישנו במציאות הנה הוא מפואר עד למעוד וזהו פירושו כי בכתוב ההוא נרמזו ארבעה צומות השנה אשר נמשכו אלינו מצד כע כי עקו העקף הזה ומילת הנשה בהיפוך אותיות היא השנה כלומר על כן לא יכלו בני ישראל את גיד בימים הללו של ג' בתשרי 10ה בתבת יז בתמוז ותשעה באב עליהם עם ישראל לא אוכלים וזהו הרמז גיד הנשה את גיד הנשה אלו הימים שלא אוכלים בהם במהלך השנה צום פעם כתבתי על זה שאדם שאוכל בימים הללו הוא נותן כוח ושליטה לסתר האחרה עליו בר מינן וזה הוא שכותב הפסוק הנביא בזכריה ח יט כ אמר השם צבעות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולזמחה ולמועדים טובים והאמת והשלום אהבו כך גם כותב בעל העקידה וכעניין זה כותב בספר מעולפת ספירים באות לו מצוות ארבע צומות כדית בזוהר הקדוש וישלח דף קע עמוד ב רמוזו בתורה לארבע צומות על כן לא אוכלו בני ישראל את גיד הנשה כל האוכל בתשעה באב מעלה עליו הכתוב כאילו אכל חס ושלום מגיד הנשה ויש רמז ג שלושה בתשרי י בתבת ד צום הרביעי את בהיפוך נוטריקון תשעה אב הנשי אותיות השנה ולמה נקרא כך כלומר גיד שהוא הוא מנשה ומשכח את האדם מידי יראת שמיים ששם יצר הרע רבוצו בימי בין המצרים הנוהגים מיז בתמוז עתשעה באב כתוב במגילת אייכה א' ג כל רוטפיה היא סיגוע בין המצרים צריכים הם ישראל שלא לשמוח בימים הללו ולנהוג בהם מנהגי אבלות שכן מצינו שכל הרעות שהתחדשו ונתרחשו לאבותינו היו דווקא בימים ימים הללו ועל כן המקבל עליו אבל באלו הימים זוכה לראות בשמחתם בימים הללו ישנו דין קשה הסורר בעולם כדאיית בזוהר הקדוש מ דף יב במדבר דף קד עמוד א' כתיב ותצפנהו שלושה ירחים שמות בב אילן תלת ירחין אומר הזוהר הקדוש דדינה קשיה שריה בעלמה ישנם ג' ימים הללו ג' חודשים סליחה שדין קשה שורה בהם בעולם ומה הניהו ננהו מה הם תמוז אב ותבת והנה מנהגם של המכוונים הודעים בסוד השם על פי כוונת רבנו האריזה לכוון בימים הללו בברכות העמידה שבשלוש תפילות מנחה שחרית וערבית כוונות מיוחדות בשמות הקודש כדי להמתיק את הדינים השולטים באלו הימים ואף שלא יהיה כוח לחיצונים לאכול זאת בדינים אלו ונביא כאן מתוך הספר הקדוש קדוש מאור ושמש על רימזה בן המצרים. רב חיים ויטל בספר שער הכוונות בדף פט עמוד ג כתב כוונת התפילות בימי בין המצרים וזה לשונו גם צריך לכוון כוונות אלו בעמידה בכל הימים והנה הם והנה בברכת אבות באותה ההוויה הראשונה תכוון שתאיר זו ההוויה אל תמורתה יוצאת בחילוף אותיות שלפניה והם האותיות טד הדך משל הי מעיר לט ט הה לד הו לה והה לד ובהוויה של אתה גיבור לעולם השם תכוון שתאיר שם הוויה יקוק אל תמורתה יוצאת בחילוף אותיות שלא אחריו והיא השם הקדוש כז ובהוויה השלישית שבועתה קדוש מכוונים שתאיר ההוויה אל תמורתה באטבש בא' דעתבש והוא שם הקדוש בצפ צ ושלושה שמות הללו הנזכרים טד הד כוזו ומצפצ הם בגימטריה האות ש עם הכולל ובברכת רצה לכוון את המילה רצה בגימטריה שם אלוקים שהוא במילוי ההין א' ל המ כי רצה הם אותיות צרה והוא הסוד כמובה בירמיה לז וע צרה היא ליעקב אומר הפסוק וממנה יבשע שהוא שם אלוהים דדין וזהו סוד ימי בין המצרים כי מן השם אני אזכר שהוא דין יוצאות בימים הללו חס ושלום הצרות רחמנא ליצלן וגם אם נוסיף שם אדנות שהוא גם שם דין אם רצה שהוא שם אלוקים הנזכר הם שניהם יהיו בגימטריה שין ואם נכוון כי שני בתי דינים הללו שהם שם אלוקים ושם הדנות שהם בסוד בין המיצרים בין שם אלו אלוקים לבין שם אדנות ששולטים בהם דינים בעולם ובגימטריה שתמתקו על ידי ג' שמות הקודש הראשונים שנתחוונו בהם בג' ברכות ראשונות שהם תד כוזו ומצפצ שגם הם עולים בגימטריה ש ועל ידי כן יהפכו אותיות צרה לרחמים ויהיו רצא השם אלוקינו עמך ישראל ולתפילתם שהם ובברכת שים שלום באותם ב השינים שיש שים שלום ש וסין כן שבראשי תיבות של המילים הללו תכוון אל בית השינים הללו וגם תיבות עצמם של שים שלום שניהם יחד עולות בגימטריה ש ש' כנזכר ועוד ישנם שש יתרות כנגד שש השמות הללו שם הוויה וג תמורות והם תד ד הד כזו ומצפצ ושם אלוקים ושם הדנות הרא לך בדיוק כנגד שישה שמות ובטעם הצורך בכוונות המיוחדות הללו כותב בספר פרי עץ חיים בשער הברכות בפרק ז' וכן זה מובא בשער חג השבועות בפרק א' סדר בין המצרים הנה בין המצרים להיות סכנה מאוד שהשד כתב מררי שולט בה ועל כן צריך לכוון אלו הכוונות כדי להמתיק את הדינים השולטים באלו הימים ואז לא יהיה כוח לחיצונים לאחוזות בדינים הללו ועוד מוסיף את זה לשונו כי מזיווג בין המצרים יוצאים נשמות גרים דעמונים ומואהבים שהינם אסורים לבוא בקהל משום דנשמות הגרים באים מזיווג נשמות הצדיקים בגן עדן דהיינו שהזיווג הוא מצד התעוררות התחתונים ואז אז נכללים ו שבא לו שבו ואז הם נשמות חשובות מזיווג פנים בפנים אבל כשהוא אחר מיתתם אינו אלא כי אם שעשוע של השכינה הקדושה לבד כך מובא גם בספר מבוא שערים ובסידור הרשש וסידור הרב הירא זכותו תגן עלינו אמן בעל אוהב ישראל מאפתא ובאמרי פנחס מובה כי שלושת השבועות הללו של ימי בין המצרים הינם ימים מסוגלים מאוד ויכול להשיג בהם מה שלא משיג כל ימות השנה כולה כי המלך מלכו של עולם נמצא בשדה ולא בביתו וכל אחד יכול לגשת אליו ובלי משבקים בלי מזכירים והמליצו את דברי הפסוק באיכה א' ג כל רוטפיה היסיגוע בין המצרים כלומר כל רוטפי יה כל רוטפייה כל רוטפי יק דהיינו כל רוטפי השם ומבקש שי השם הרוצים להידבק בקדושה יכולים להשיגו בימים הללו אלו ימי בין המצרים יום יז בתמוז נחשב לנו כראש השנה ויום תשעה באב כיום הושענה רבה ושלושת השבועות שביניהם נחשבים לעשרת ימי תשובה כי המלך איננו נמצא בארמונו כי אם אצל כל אחד ואחד מאיתנו מטייל בשדה וכפי כאשר ישתדל כל אדם והאדם בימים הללו כך יזכה לישועות והצלחות בימי תשרי ובמועדים המגיד ממזדריץ' זכותו תגן עלינו אמן פירש את הפסוק כל רוטפי השיגוע בין המצרים כל רוטפי השם י השיגוע בין המצרים שכל מי שרודף להשיג את הקדוש ברוך הוא ולהתקרב אליו בבין המצרים יוכל להשיגו ולהתקרב אליו וכן מובא בספר עבודת ישראל משמו של המגיד ממזדריץ' כתב בספר שער הכוונות בדף פט עמוד ג בעניין בין המצרים 21 ימים הללו שבין יז בתמוז לבין תשעה באב ישנו מנהג כשר וטוב מאוד לכל בעל נפש לשבת באבלות אחר חצי היום בכל אלו הימים ולבכות בבחייה ממש על חורבן הבית ולומר תיקון בחצות היום ובו מעלות וסגולות רבות וטעם היות זה אחר חצות היום הוא כי אז ישנה התעוררות הדינין בסוד כינת ילי ערב ולסיבה זו גם נשרף ההיכל של בית המקדש אחר חצי היום ודבר זה עושה תועלת גדולה לנפשו של כל אדם עניין חצות הלילה אין צורך בכלל להזכירו כי אפילו בשאר הלילות צריך להתאבל על החורבן ומכל שכן בלילות שבין בין המצרים שצריך להוסיף בבחיה וגייה ועליו נאמר פסוק בישעיה סו שמחו את ירושלים וכולי כל המתאבלים עליה המשנה ברורה בסימן תקנא סע סעיף קטן קג כותב ובכוונות הארי זל פרץ חיים שער חג השבועות פרק א' כתב שיתאבל בימים הללו אחר חצי היום ויבכה כמו חצי שעה ובהזדמנות זו ראוי ונכון להביא את כל המעלות והסגולות לתיקון חצות בכלל קודם לכן נביא את דברי בעל ספר משפט צדק על התהילים בהקדמה שכתב וזה לשונו כתב בספר חוצות דמסק היות ובזוהר הקדוש הפליג מאוד בכמעט חצות שכמעט אין סדרה שלא ידבר בה וזו מפני שחביבה היא ויקרה מאוד. על כן החיוב מאוד לכל אדם להתאמץ ככל יכולתו ובכל אפשרותו לקיימה כהוגן. ומי שתרוד הוא מאוד בעסקי העולם ואי אפשר לו לקיימה על כל פנים יראה להחזיק איזה בר אוריין שהוא יקיימה ויהיה לו חלק בה ואשרי אדם שיכול לקיימה. ומה טוב חלקו ומנאים גורלו בעולם הבא עין לא ראתה אלוקים זולתך ואם מכיר בטבעו לאמיתו בלי שום רמייה שהוא אדם חלוש אז לפחות יקום בשעה שנייה אחר חצות וכדרך זה מבואר בספרים הקדושים שבבוקר זהו זמן עת רצון מאוד ועת שליטת החסדים וכדי לעורר את לבבות העם אנוש כערכי לעבודה רמה זו נעתיק לפניכם שלושה מאמרים מהזוהר הקדוש בקיצור נמרץ למען ירוץ הקורא ולגודל אהבת הקיצור הזר הקדוש מקור ראשון פרשת לכלכך דף צב כותב כל הקם מחצות הלילה ואומר תיקון חצות זוכה להיכנס לנחל עדנים ונחל קדומים וברכתו מתקיימת והתרגם את לשון הזוהר בואו בשעה שאדם קם בחצות הלילה לעסוק בתורה הקדושה הקדוש ברוך הוא מקשיב לו וכמו שהם ידעו שכתוב היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך שמיני וכל אותו המון של מעלה וכל בעלי התשבחות המזמרים לריבונם כולם שוקטים ובשביל התשבחות של האדם ועוסקים בתורה ומכריזים הנה ברכו את אדוני כל עבדי אדוני אותם העוסקים בתורה ברכו את השם אתם שבכו למלך הקדוש אתם העתירו את המלך והאילה היא מתעת באדם ההוא וקמה לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא אומרת ראה באיזה בן באנו אליך באיזה בן התעוררנו אליך ומי הם אשר שכל השבח שלהם הוא לפני המלך. חוזר ואומר העומדים בבית השם בלילות אלו הם הנקראים עבדי השם. אלו הם הרוים לברך את מלכו של עולם והברכה שלהם היא ברכה אמיתית. וזהו שכתוב סאו ידיכם קודש וברכו את השם. אתם הראויים שהמלך הקדוש יתברך על ידכם כי ברכתכם היא ברכה. מקור אחר בזוהר הקדוש בדף כא עמוד ב כותב כשנחלק הלילה הזה כרוז עומד ומכריז ופותחים פתחים אשרי חלקו של מי שמקיץ משנתו בזמן ההוא עוסק בתורה וכל מי שקם בזמן ההוא נקרא חברו ורעו של הקדוש ברוך הוא ושל כנסת ישראל דברי התשבחות שלו באים ושורים בחק המלך ואז מצווה המלך לכתוב כל אלו הדברים בספר כתובים כל בני חלו הקמים בלילה וחוט של חסד נמשך עליהם ומהחוט הזה מתעת האדם בעתר המלך ומתייראים ממנו עליונים ותחתונים ואפילו בזמן שבעלי הדין עומדים לדון העולם הוא נכנס בכל שערי המלך ואין מפריע ואין מי שימחה בידו ואלו בעלי דינים אינן דנים עליו דין משום שהוא נרשם ברשימת החשובים ביותר של המלך שנולו מהכל המלך ומשום זה אין בעלי דינים עליו מאשרי חלקו גם של הצדיקים. ומקור אחר מובא בזוהר הקדוש שאדם שמשקים לומר תיקון חצות הוא מכניע את הקליפות וקופע לסתר אחרה ומחשבותיו מטהרות וכן פרנסתו תהיה מזומנת לו. המקור לכך בזוהר הקדוש ויחי דף רב עמוד ב וכן בזוהר בפרשת אמור בדף צ עמוד א' שנאמר ותקום בעוד לילה ותיתן טרף לביתה אדם שמשקים בלילה לומר תיקון חצות זוכה לפרנסה טובה ותיתן טרף לביתה ובספר דבש השדה כתב בשם החוזה מלובלין זכותו תגן עלינו אמן ותקום בעוד לילה ותיתן תרף לביתה מפסוק זה נרמז ז שקימה בחצות היא סגולה לפרנסה בספר כף החיים לרבנו חיים פלג'י זכותו תגן עלינו אמן כתוב שעל ידי כמה בחצות שמנדד האדם שנה מעיניו זוכה בזה לשבר את הקליפה הקשה ועל כן ראוי לכל בעל תשובה הקם בלילה לעסוק בתורה דתרם כל יתוודא ויבקה על עוונותיו ואחר כך יסייעו מן השמיים עבורם ולפי זה שמשבר את הקליפה על ידי עסק התורה הקדושה בחצות הלילה עלה בידינו לומר טעם לצד הלומד בלילה אף זוכה שתלמודו לא משתכח כי השכחה ידועה שהיא באה מצד הקליפה והסתרה אחרה כאומרם של רבותינו זכונם לברכה וכיוון דבא עד משבר לקליפה ובדינו דתלמודו התקיים בידו וזהו זכרו תורת משה עבדי ובספר כף החיים שוב פעם להרב פלג'י כתב אמרו בתיקונים בתיקון ע דף פט עמוד א דאדם בחטא או גורם לגלות לקודש הבריך ושכינתם ממקום למקום ועל ידי שנודד שינה מעיניו הוא מחזירן למקומן כמו שאמרו ואנו אומרים כל שבת בכתר קדושת כתר ממקומו הוא יפן ברחמיו לעמו דוד המלך עליו השלום אמר אם אתן שנה לעיניי להפעפתנומה עד אמצא מקום להשם כותב על זה בעל הראשית חוכמה זכותו תגן עלינו אמן בדף קעו עמוד א כי דוד דוד המלך עליו השלום היה מנדד שינה מעיניו בסיבת הדבר הזה והחזיר להקדוש ברוך הוא למקומו ממנו כל אדם ואדם יכול לזכות וללמוד אפילו יחיד שמאחר שבחטאו גורם גלות לקדוש ברוך הוא שכינתה ראוי שישובו בתשובה וינד שינה מעיניו ובכך יחזיר את קודש הבריך הוא למקומו הראוי וכן מובא בקונטרס תוחכות חיים שעל ידי זה זוכה האדם ומקר רב את הגאולה וכן אמרו רבותינו זכרונם מברכה בא להורגך השקם להורגו הדבר הזה קי על יצר הרע ועל ידי השכמה שאדם משקים הוא זוכה להרוג את יצרו הרע ועוד כתוב שם כמה מעלות טובות זוכה מי שקם בחצות הלילה ואת עלית על כולנה דעושים אותו כבריאה חדשה אדהו דכתיב ולא אמר הלו העוסי ועוד הן בא דזוכה למלכות הוא ובניו אחריו דעלדה יריד דוד מלכותה ובנוי לעלמין לדרי דרין כי בזוהר הקדוש דרכה דוד המלך על כך זה מופע בזוהר הקדוש ויקרא דף כג עמוד א ועוד מעלה אחרת דית בזוהר הקדוש פרשת ויחי דף רמג עמוד א דזוכה האדם הקם בחצות לומר תיקון חצות להיות שמור גופו ונשמתו לאליוטה ולא דחל מפגעי עלמה הוא לא צריך לפחד משום פגעי העולם רבנו תם בספרו וישר כתב תיקון העיניים הוא שיקום באשמורת וכל שכן אם לא ישן כל הלילה ונראה שלזה כיוון דוד המלך עליו השלום בתהילים קיט קמח שאמר קדמו עיני אשמורות לשיח באמרתך הכוונה שהעיניים שנדדו שינה העיניים שחטאו ינדדו שינה מהם ויקדמו אשמורות את קודש בריך הוא כדי לעסוק בתורה וזהו מה שכתוב בתהילים קיט קלת כתב פלגים מים ירדו עיניי בספרו של הצדיק רבי ניסים הררי זכותו תגן עלינו אמן כתב זה נקרא ספר תיקון חצות שאדם שאומר תיקון חצות הוא זוכה שהקדוש ברוך הוא כביכול אומר לו בוא אני ואתה ונטייל בגן עדן וכן זוכה שיגלו לו רזה תורה כי התורה נמשלה לבת מלך או כמו שמובא במדרש אמר רבי שמעון בן גמליאל משל לבת מלך שלא היה אדם מכירה כך אמר הקדוש ברוך הוא לישראל ראו כמה כמה חביבים אתם עליי שאין בריאה בפלטין שלי מכיר התורה שנאמר באיור ונעלמה מעיני כל חי אבל אתם לא נפלתי ממך נאמר עליכם ולא רחוקיי דברים ליא ובלי ספק יותר הבת מלך תגלה רזהע בלילה לאדם מבייום שהיא דרך צניעות של בת מלך כמו שנאמר ואת הצינועים חוכמה פסוק בבשלי יאב כמו כן כתוב שכמה בחצות הלילה מועילה ביותר לטהרת המחשבה. בספר ליקודי תורה צ'רנוביל מופיע בעת הקיצו משינתו בחצות הלילה כי אז הוא עידן רעותה דהיינו עת רצון ורעבה משתכח כידוע כפי מה שכתוב בזוהר הקדוש בכמה מקומות זוהר חדש ב דף מו עמוד ב זוהר חדש ג קכא עמוד ב ובעבודת חצות הלילה בתיקון בתורה ותיקון חצות ובהתחברותו עם התפילה יוכל להתייחד ולהידבק למעלה לפעול בשמיים כל דבר ששואל מאיתו יתברך שמו כי חצות הלילה הוא דבר שלם ובטרם אור הבוקר הוא פירוד חס ושלום בספר חסד לאברהם לרבנו רבי אברהם חי מוסיפיה זכותו תגן עלינו אמן באות ב כתוב הקם בחצות הלילה זוכה לכבוד גדול זה הקדוש ברוך הוא וכל הצדיקים אשר בגן עדן כולם שומעים את קולו כפי שמובא בזוהר הקדוש דקודשבריך וכל צדיק דבגינתה דעדן כולהו ציטין לקלה ואדה עודכתי בשיר השירים ח יג היושבת בגנים חברים מקשיבים לכוליך שמעיני בספר סור מרב ועשה טוב לרבי צבי מזג'יצוב זצל כתוב בדף טו דע לך אחרי שקיבלתי מרבותיי שתיקון חצות הלילה מעוררת רצון למחול את כל אשר הבאת ומה שאינו נמח בתעניות וסיגופים כי לתענית צריך פרישות גדול במדבריות ויערות ומערות תיקון חצות פועל ובספר ליקוטי מורן לרבנו נחמן מברסלב זכותו תגן עלינו אמן בסימן קפט כתוב כי כמה בחצות הלילה מזכה את האדם להמתקת הדינים מעליו ועוד כתוב שם בחלק ב' בתיקון בסימן סז שעל ידי שאדם קם בחצות הלילה הוא מתאבל על חורבן בית המקדש על ידי זה הנו ניצול משרפות בספר יסוד יוסף תיקונים לימי השובבים בתיקון כוח כתוב שכימה בחצות הלילה הינה מתיקוני קרי ועל כנו כל אדם צריך להיזהר לעמוד בחצות הלילה ומי שסיפק בידו לעשות לעונן לכונן על חורבן בית המקדש ומינה בשאר זמנים כפי שמפורש בשדה בוכים ולכן דוד המלך היה נזהר בעמידת חצות הלילה כי הוא היה גלגול או חלק מנשמתו ניצוץ של אדם הראשון וכדה ילק תקן את חטא אדם הראשון היה דוד משקים ועומד קודם כמעט קודם התעוררות השחר בהקדמת אור עיניים ספר חלק א' בכלל כו כתוב ודע אחי שהקמת הקימת חצות הלילה הוא תיקון גדול לנפשו של החוטא הן בשגגה והן באונס בספר ליקוטי ההלכות בהשכמת הבוקר הל הלכה א' או טו כתוב שבזה תלויה לה הגאולה בכלל ובפרט כשם שהגאולה הראשונה הייתה בחצות הלילה כן הגאולה האחרונה תהיה על ידי הכשרים הקמים בחצות הלילה ועוד כותב שמה בהלכה ב על ידי שמשברין את השינה וקמים בחצות הלילה ומתברין על חורבן ואת המקדש על ידי זה מקיימים את האמונה ומבטלים את הכפירות וזוכים לשבר את אהבת הממון ולעשות משא ומתן באמונה וזוכין לבחינת בניין בית המקדש הוא בניין הדעת של האדם לחדש נפשו לטובה ולייחד אף קודשה ברכו שכינתה ולימשוך עליו תורה ועל ידי זה זוכין להשגחה שלמה ולבחינת שיויתי השם לנגדי תמיד כדברי המשנה ברורה בספר דמסק אליעזר אות יב עמוד א' כתב על ידי הקמה בחצות הלילה בבחיות על גודל צער השכינה שהיא בגלות ועל ידי לימודו בתורה בנגלה ובנסתר בוודאי הוא שורף את יצרו הרע באור קדושתו ומעט מעט כותב הפסוק גרשנו מפניך עד שנעשה קדוש השם על המזבח זיוכי אלוהים רוח נשברה אלוקים לא תבזה מעט מעט זוכה ומזדכך קופו עד שנעשה לקדוש השם רבנו חיים פלג'י זכותו תגן עלינו אמן בספרו מועד לכל חי כתב כי הקם בחצות הלילה זוכה לאריכות ימים ושנים ובניו לא ימותו בחייו ובליקוטי פרדס כתב שעל ידי שאדם קם בחצות הלילה הנו מקיים מצוות האמונה בהשם יתברך ולעתיד הוא ניצול לפני המשפט כשישאלו אותו את אחת מהשאלות ציפית לישועה על ידי שהוא קם הוא מצפה לישועה ואז הוא זוכה לראות בנחמתה בספר אור לצדיקים כתב כי ראוי לכל אדם לראות לעורר השחר בפרט בלילות הארוכים ולשפוך את החנונים בלב מר על חורבן בית המקדש ועל הריגת הצדיקים וככה ויתחין בכל ובכל נפש כי התפילה אז היא רצו צויה וקרובה להתקבל מאוד ובכל הבוכים ומתפללים ומתחננים על חורבן בית המקדש יזכו לשמוח בשמחתה ישנם כמה וכמה סגולות ונאמר אותם עכשיו בשם רבי נחמן מברסלב בספר המידות בערך גניבה וגזלה חלק שני אות ה על ידי אמירת ה תיקון חצות כותב רבי נחמן ניצול מגנבים ועוד הוא כותב בחלק בהמתקת דינים ועוד מ על ידי תיקון חצות נמתק מעליו דין ועוד הוא כותב כותב בערך כבוד באות ד' תיקון חצות הוא סגולה לכבוד ועוד הוא כותב בערך לימוד בסימן עד באות עט על ידי כמה בחצות יזכה להבין את התורה ואף לדרוש אותה ועוד הוא כותב בחלק ראייה חלק שני ד' תיקון חצות מסוגל לעלשי הראות ועוד הוא כותב בערך תפילה נח על ידי תיקון חצות מזכירין אותו לפני הקדוש ברוך הוא את כל הטובות שהבטיח הקדוש ברוך הוא לישראל והם משפיעות עליו המקובל רבי ניסים הררי כתב בספרו תיקון חצות וזה לשונו לפי הזוהר הקדוש צריך כל אדם לעמוד בחצות הלילה מאהבת השם יתברך לעסוק בכל עבודתו יתברך כל אחד לפי יכולתו אין בתפילה ותחנונים הדור הבוקר ועל ידי זה מבטלין מעליו גזרות רעות וכל העולם מתקיים בשבילו וחוט של חסד משוך עליו כל היום מלאכים שומרים אותו תמיד וזהו משמעו של הזוהר הקדוש כי אז את רצון וחוט של חסד משוך עליו ביום ונקרא קרא מני החלה דמלכה ומבטל גזרות קשות ורעות וכל העולם מתקיים בשבילו ואשרה ואשרי חלקו מי שמרגיל עצמו לזה מובטח לו שיהיה מזומן לחיי העולם הבא ויזכה לראות בנועם השם ולבקר בהיכלו בגן עדן העליון הצפון לצדיקים לעתיד לבוא ובוודאי מי שיש לו עיניים לראות את הדברים הנאמרו לעל מפומי דרבנן קדישין עליונים למעלה בסוד נועם שיח סוד שרפי קודש שר פה קודש דברי רבותינו הנאמרו בש"ס ובזוהר הקדוש על כל העונש שהנישו למי שאינו נזהר ומקיים מצווה זו לקום בחצות הלילה לבכות ולכונן על חורבן בית המקדש וגלות השכינה ולעסוק בתורה ושירות ותשפחות אחר כך כל אחד לפי שיעוריה ולעומת זאת השבח מגיע למישהו קם בכל לילה לא יאבד אפילו לילה אחד הוא מקיים בו מצווה זו כתיקונה יתלהב האדם וירדוף אחר מצווה זו בכל אוזות העצומות ויהיה עז כנמר וקל כנשר ורץ כצבי וגיבור כארי הן בקיץ והן בחורף כדי לקיים ביתר סעת ויתר עוז בין בחורף ובין בקיץ ולקום מחצות וילך הגאון רב חיים פלג'י כותב וספרו מועד לכל חי בסימן ט אות ז משום ספר מעשה הצדקה מה טוב ומה נעים ליתן באותה שעה בחצות היום פרוטה לצדקה בעת שאומר תיקון חצות שהוא טוב מעט בצדקה להמתיק הטוב של הדין של ימי הדין דאין הדין נמתק אלא בשורשו ואותיות צרה נעשות רצון וזהו ואני תפילתי לך השם את רצון שעל ידיה נזכה ונראה בן מ מקדשנו בזוכרנו את ציון ציון היא דורש הן לה בעגלה ובזמן קריב ימרה בימינו במעלתם של חודשי תמוז ואב שאמרנו בתחילה שהם כנגד עיניו של האדם כדברי הכתוב בהיכה א' טז עיני עיני יורדה מים ולכן עיקר התיקון באלו הימים הוא בשמירת העיניים והמחשבה ועל ידי כן מתקן את זכרונו אדם שפוגם בראות העיניים מאבד את הזיכרון בתורה וזהו מה שכתוב מלאכי גכב זכרו תורת משה עבדי זכרו תורת משה עבדי ראשי תיבות תמוז כלומר שעל ידי לימוד תורה הקדושה וקדושה ובפחיה ואמירה תיקון חצות באמצע היום בימים הללו ובלילה מתקן הכל ועל ידי כך הדמעות בונות אבנים לבניין בית המקדש כפי שמובא בבן איש חי בשנה ראשונה דברים ובבני שכר ועוד רבנו משה קורדוברו המכונה הרמק הקדוש זכותו תגן עלינו אמן כתב שכל הבוכה על חורבן בית המקדש זוכה להיות אהוב למקום ברוך הוא בספר קו הישר בצגו כתב את זה לשונו וקבלה אמיתית היא מידי כל מי שבליבו תמיד צער על גלות השכינה כביכול זוכה לכתר תורה לפני כשבועיים חלמתי בצהריים אני בונה עכשיו את הגג בביתי ברוך השם למצוות סוכה וחלמתי בצהריים חלום נפלא כשאני נכנס לפתח ואז אני מסתכל בדיוק איפה תהיה מונחת העמה על אעמה מה שמחויבא אדם כפי שכותב הקדוש השולחן ערוך לזכור את עניין של חורבן בית המקדש וזה עוד לפני שבנו מה שנקרא את כל המבנה כולו הסתכלתי והתבוננתי כיצד אני אשים לפתח את העניין הזה של אמה על אמה זה לא רק במציאות אדם צריך לזכור אלא אפילו שהוא ישן וזיכה אותנו הקדוש ברוך הוא לראות את זה מה שנקרא בחלום בחוש כיצד אנחנו בדיוק זוכרים את חורבן בית המקדש וצער גלות השכינה אף בביתו של האדם בפרד עם הבית ולשם ולתפארת שביתו של הקדוש ברוך הוא בר מינן חרב בעוונותינו הרבים ובספר דרך חוכמה בסימן ח כתב את זה לשונו המכונן על הבית ועל על חורבן הבית מתחפרים לו עוונותיו וזוכה לאריכות ימים ובניו לא ימותו בחייו שנאמר בישעיה נג י יראה זרע יאריך ימים וכל וכל עיקר חיוב הכימה בחצות הלילה הוא כדי לכונן ולבכות על חורבן בית המקדש רבו נחמן מברסלב בספר המידות בבחייה בית חלק שני ג' כתב סגולה לכולי הצווא שיבכה על חורבן בית המקדש ועוד כתב בערך תפילה אות פ מי שמתפלל על החורבן על ידי זה יזכה להתפלל בלב וגוף ועוד כתב בערך בנים פי חטא מנקט שחסר לה חלבה כדי להעניק את התינוק הסגולה היא שבעלה התעבל על ירושלים וכך תזכה שיהיה לה חלב שופע להעניק את בנה או בתה בספר קהילות יעקב בערך לילית אות ג כתב בשם השל הקדוש פרשת בשלח שעל ידי צער ויגון על חורבן הבית בית המקדש זוכה אדם ומבטל ומכניס את קליפת לילית ובספר תפארת שלמה פרשת בחוקותיי כתב את זה לשונו והשיג לכם דיש את בציר ובציר ישיג את זרה פסוק ויקרא כו ה נראה לי על דרך שאמרו חמנו זוכר מברכה בגמרא בברכות סג עמוד א' כל המשתף שם שמיים בצערו כופלין לו פרנסתו שנאמר באיוב כבכה והיה שדי בצרך וכסף תועפות לך הפירוש הוא כי כל המשתף שהם שמיים בעת צרתו חס ושלום באותה צרה הוא נותן את ליבו על צער גלות השכינה דהיינו הוא בוכה לא רק על הבעיה שלו אלא גם על חורבן בית המקדש כפי שמובא בתהילים צא טו אומר הקדוש ברוך הוא אמו אנוכי בצרה רוצה לומר כי כאשר אמו אנוכי בצרה שלא תימנע לדאוג על הצער שלא תימנע מלדאוג על הצער שלי גם כן מה כתוב בפסוק הלאה החלצהו והכבדהו אורך הם עזבו והרי שועתי ואז הוא יבשה בלי ספק וזהו שנאמר הפסוק אחר כך והיה שדי בצרך אם אתה מצר על שם השם על חורבן בית המקדש אז על שדי תתענג ותיסא אל אלוה פניך ושאר כל הברכות שם מה המשך וכסף תועפות לך שתזכה לעשירות וזהו מה שהזכיר כאן שם שדי כי אז זה השם מורה על יסוד ההוא בגלות יותר וזהו שאומר הכתוב כאן והשיג לכם דיש אותיות שדה את בציר די שהוא אותיות שדי בציר זה מה שנאמר והיה שדי בצרך רוצה לומר השיג לכם דישת בציר כאשר יהיה לכם השגה בשם שדי חשיבה כל הזמן שהקדוש ברוך הוא איתך בצרה וכולי וכולי אז הוא בציר ישיג את זרה אתה תזכה לפרנוסה שזה הכוונה רומזת לתבואה לזרע וזה הוא רוצה לומר יגיע לך מתוך הצרה זרע רב טוב מן השמיים ומשמני הארץ כמו שנאמר חר הברכות והיה שדי בצריך וחסד תועפות לך. השבתות הללו של ימי בין המצרים כותב בספר תפארת שלמה חזון רב לחשבת בעמק הבכה מתוך הפיוט של אחד דודי לרבי שלמה אלקב זכותו תגן עלינו אמן בסוד קבלת שבת ימי בין המצרים בין 17 ותמוז לבין תשעה באב הם נקראים עמק הבכה ולכן רב לחשבת יום השבת קודש בימי בין המצרים הוא יותר גדול מכל ימות השנה השם יתברך אין לו בשבת קודש שום צער כלל וממילא גם אנו מחוייבים לשמוח ביום השבת כי גם אנו גורמים לשמחה יתרה לקדוש ברוך הוא אם אנחנו מצויים בשמחה בספר מאור השמש כתב ברמזה בין המצרים ששלושת השבתות הללו של ימי בין המצרים הן גבוהות ביותר מכל השנה כולה וזה לשונו מה שאומרים הקדושים העליוונים שבתות של הבין המצרים גדולים וגבוהים עד למאוד נראה לי מפני שששת ימי החול של בין המצרים הם נמוכים מאוד והם בקטנות עד למעוד וידוע שבשבת קודש ישנם עליות של עולמות וישנה עלייה לכל ששת ימי החול וממילא מובן ששבתות הללו של ימי בין המצרים הם גבוהים עד למעוד ולפי זה שיש עלייה לכל הדברים שהיה בקטנות עד למעט ונתעלו עד למעלה מעלה מה שאין כן בשער שבתות השנה שאין ששת ימי החול קטנים ונמוכים למעוד ממילא אין גם עליה גדולה בהם כשבתות של ימי בין המצרים שנתעלו כל הדברים שהיו מטה מטה בעמקי התהום למעלה בקדושה העליונה והגבוהה. וכתב בספר בית אהרון לרבי אהרון מקרלין פרשת פנחס דף קכרי ההפטרות בשבתות בין המצרים. לכן קוראים על פי רוב פרשיות פנחס בתוך שלושת השבועות. כי פרשת פנחס יש בה את כל המועדים כולם כי ימים אלו הם שורש לכל המועדים כולם. וכתב האוהב ישראל מאפטא זכותו תגן עלינו אמן שמספר הימים שיש בכל המועדים יחד הוא 21 יום שבת ראשונה ראש חודש אחד פסח אחד שבועות אחד ראש שנה שתיים יום כיפור אחד סוכות שבע שמחת תורה אחד סך הכל הרא לך 21 יום ועל כן מבאר האוהב ישראל מאבטא ש1 יום של ימי בין המצרים הם שורש לכל ימות המועדים שבשנה כולם וכן מובא בספר בית אהרון מקרלין שלושת השבועות הללו שלמ בין המצרים הם כנגד שלושת הרגלים פסח, שבועות וסוכות. פרשת פנחס שקראנו היא כנגד פסח. פרשת מטות שקראנו היא כנגד שבועות ופרשת משאה הנה כנגד סוכות. ורק מפני שהם במדרגה גבוהה מאוד. לכן לא יכול כל העולם לסבול את קדושת הימים והם נסתרים מבני אדם. אבל העתיד לבוא כשהעולם יהיה במדרגה גבוהה יותר תתגלה קדושת אלו הימים ומור בספר תולדות אדם פרשת מטות 21 יום של ימי בין המצרים מכוונים נגד 21 יום שמראש השנה עד שמיני עצרת המתקן נפשו ב-21 יום הללו של ימי בין המצרים יוצא לזכות בימי הדין כי כבר תיקן הכל ועוד אין לו לירה ממי הדין כי הימים הללו נהפכים לו לרצון ולרחמים ביותר יכול התיקון להיות בשבתות של מי בן המצ צרים כי הם גדולים יותר מכל שבתות השנה. המהר שם מופיע גם הדברים הללו בדבריו על פי הגמרא בבכורות דף ח עמוד ב בדיבור המתחיל באגדת שימים אלו הם 21 יום דחודש תשרי ועוד מצינו בזה בספרים הקדושים מה שמובא בטוב הצפון בימים הללו שיתגלה לעתיד לבוא כפי שאמרנו בשם האב ישראל מאבתא פרשת פנחס דיבור המתחיל למה ועוד ועל כן אומר הנביא בסכרי ח יט שימים אלו יהפכו לעתיד לבוא למועדים טובים ובשוט ארץ צבי בחלק א' בסימן מא כתב בשם הגאון מסוכצ'וב שהיה סבו ויש ללמוד הלכות יום טוב בימי בין המצרים ושמח זה על פי רוב כחל פרשת פנחס בימי בין המצרים ובא מוזכרים כל המועדים וכל הקורבנות כולם ורבנו נחמן מברסלה בספר המידות בהמדקת דין חלק שני ד' כתב פרשיות המועדים הכתובים פרשת פנחס מסוגלים בקריאתם לבטל דינים ומסוג מסוגלים לזכות ולזכות את האדם אם יש לו דין עם עובדי כוכבים ומזלות ובספר מאור ושמש ברמזה בין המצרים כתוב מה שתיקנו לנו הקדמונים בקריאת התורה הוא שיזדמן תמיד פרשת פנחס בשבתות של ימי בין המצרים בוודאי כוונה גדולה היא למעוד ונראה כי ידוע היא דרשת חז"ל על פי הירושלמי בתענית פרק ד' על הפסוק בישעיה נאט"ז לנטוע שמיים ולסעוד ארץ אלו הקורבנות שהבטיח אותם הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו עליו שלום כי כל זמן שבניו קוראים סדר הקורבנות לפניי מעלה אני עליהם כאילו הקריבום לפניי וכפי שמובא במסכת מגילה בסוף דף כט עמוד ב על הפסוק קח לך העגלה משולשת כבר תיקנתי להם סדר הקורבנות והנה בכל שנה ושנה שאנו קוראים ואומרים את פרשת הקורבנות אין אנו קוראים אותו בספר תורה כהלכותיו למשל פרשת התמיד אנו קוראים בכל יום אבל אנחנו קוראים אותה בס ספר תורה על קלף כשר ובצורת האותיות והתגים והטעמים וכן כל קורבנות שבת מוספי שבת אנחנו לא קוראים אותם בספר כשר על כן בשבתות של בין המצרים שבימים הללו בטלו הקורבנות בפועל בעקבות חורבן בית המקדש בעוונותינו הרבים קוראים אנחנו את כל פרשת הקורבנות שהוא בפרשת פנחס בספר תורה כשר בנקודות בטעמים וכל זמן שאנו קוראים בסדר הקורבנות מעלה עלינו הקדוש ברוך כאילו הקרבנו אותם לפניו ועל כן הוא תיקון גדול כפי שמובא במאור ושמש ובספר לקת יושר כתב זכורני שאמר רבי ישראל איסרלין זכותו תגן עלינו שטוב לקנות את עליית סיום ספר במדבר יותר משאר ספרים זכיתי לזה היום משום דמן דאמר שסבר שיש כאן סיום התורה והוא על פי התוספות הראשון בגיטין י דף ד עמוד א' דיבור המתחיל מביא ג שכתב את זה לשונו מה שנוהגים לכתוב יב שורות בגט אומר רבנו תם משום דגת בגימטריה יב ורי שמה בשם רבי גאון ובשם רבנו סעדיה גאון משום דכתיב בדברים כדא ספר כריתות כשיעור יב שיטין המפסיקין בין ארבעה חומשי ספר תורה וכדי אמר בבא בטרף יג עמוד ב שצריך להניח ארבעה שיטים בין כל ספר וספר והפסק שבן וידבר דהיינו במדבר בר לספר משני תורה לא חשיב שאינו אלא חוזר ושונה מה שלמעלה ראינו שהחומש דברים נקרא משנה תורה ולכן נחשב המסיים את ספר במדבר כעין חתן תורה והיתא בספרים הקדושים של שלושת השבתות הללו קוראים בהם הפטרות דברי שמעו וחזון דהיינו שההפטרות הללו מתקנים שלושה פגמים דברי מתקן את הדיבור שאדם פגם בדיבור שמעו מתקן את השמיעה שאדם תקן בשמיעה של לשון הרע דברים לא טובים וחזון מתקן את הראייה פגם ראות העיניים בפסקי תשובות מופיע בסימן תקנא בסעיף א' שמיעוד שמחה בימים הללו דווקא בדברים של רשות אבל בעבודת השם בתורה בתפילה אדרבה אדם צריך לעשות אותם בשמחה ורעותה דליבה כי הזמן גורם ומסוגל להתקרב אל המלך ובפרט באיחוד שבתות שבני ימי בין המצרים ועל כן יש לו ארבות בימים הללו באהבה ואחבה בין אדם לחברו כנגד שנאת חינם שבעתי חרב בית מקדשנו בספר הקדוש עבודת ישראל לרבי מקוזניץ זכותו תגן עלינו אמן כתב שהגם שהזמן גרמה להיות עצה ונאנך על חורבן בית השם עם כל זה יש לחזק ולטאר את עצמנו לעבודת השם בשמחה בתורה ובתפילה ובפרט בעת אמירת שירות ותשבחות ולשמח את לב מלכו של עולם בשמחה העתידית שבו יוולד לנו מנחם הוא מלך המשיח ויגלנו במירה וישמח השם במעשיו ומעידח גיסא יש לציין את דברי החבות יאיר בסימן תקנא סעיף ח שכתב שמנהג מראש חודש ואלך שהשליח ציבור מתפלל בקול נמוך קצת מראש חודש תמוז וילך כן הוא מסיים בכל עצב ג' ברכות ראשונים ל-18 וברכת בוני ירושלים חיי גב בפסוקי דזמרה ובספר פסקי תשובות סליחה בסימן תקנא סעיף ג כתב נכון להיזהר שבעתיים באלו הימים לא לשוט ולהתרחץ במים עמוקים או בשאר מקומות שיש בהם חשש סכנה כי ימים הללו מסוגלים רחמנא ליצלן לדברים בלתי רצויים ועל כן יש נהגו לאורות יפקח להימנ מלילך לים ולנערות ובספר מקור חיים לבעל החבות יאיר בסימן תקנא סעיף יא כתב ראיתי נמנעים מלרחוץ בנערות מפני הסכנה. הגאון הסטייפלר הקדוש בספרו אורכות רבנו חלק ב עמוד קכט כתב שהיה אוסר לבנה ביתו ללכת לים בימי בין המצרים ואמר אפילו שמדיין מותר מכל מקום יש לימנה משום סכנה משום דיטר מזל המזל בימים הללו וכן כתב בשדה חמד באספת דברים במערכת ב בין המצרים וכן בפעת השדה בסימן א' באות י בשם ספר מסע חיים לרבנו חיים פלג'י זכותם דגן עלינו אמן שעשו סו הסכמה ותקנה בכוח תורתנו הקדושה שמיום יז בתמוז עד תשעה באב לא ילך שום בר מישראל לטייל בגינות ובפרדסים ובפרט על שפת הים והנהר בימים הללו ישנם מזיקים ויש להם כוח משעה רביעית עד שעה תשיע ביום דהיינו משעה 8 בבוקר להערך ועד שעה 4 אחר הצהריים ולכן כל אדם צריך להיזהר שלא לבוא לידי סכנה באלו הימים ובאלו השעות וכן לא ללכת במקומות שאין בהם עוברים ושווים כשהוא מהלך שם יחידי ובמדרש אייכה בפרק א' כתוב רבי אבהו היתיב ומתנה בהדקנישת מדוכת דכשרה חמה חד ברנש דתין חדיתא ואז היא למחברה חמזיקהכ בטרה דתן קטיעה תיתה דפרז אמר לה מה את בא קטיל חבריך אמר לה בהדבר כתיל חברה אמר לה הי מזיקקים בטרן קטית דפרזלה את מחלה בהדה והוא מחלה בהי ומת אומרים רבותינו רבי אבה הוא היה יושב ולמד בבית הכנסת של קיסר והוא ראה איזה אדם אחד שלוקח מקל של עץ כדי להקות את חברו לתת לו צ'פחה והוא ראה מאחרי אותו אדם עם המקל מעץ עומד מז זיק אחד, איזה מלאך, איזה חיצוני אחד והוא אוחז במקל של ברזל להקות את הודעתם שהולכים להקות אותו ב עץ על על ידי חברו והוא שואל את אותו אדם שרוצה להקות בעץ הרב האם אתה רוצה להרוג את החבר שלך אומר לו מה פתאום ממקל של עץ אפשר להרוג כבוד הרב אני רוצה להתו רק צ'פך אמר לו אבל אני רואה שעומד מאחוריך מזיק ובידו מקל של ברזל אתה תכה אותו בעץ והוא הוא יבוא ויתן לו מכה חזקה יותר במקל של בברזל והוא ימות וממילא אתה איך אומרים תסתבך וכן רבי יוחנן אומר המדרש רבי יוחנן אבא מפקד לספריה ומתנינה היה מצווה על המלדים דלא להיבון תעונין ערכת מיינוקה באילן יומין אל תאוחזו ברצועה כדי להקות את התינוקות שלא לומדים בימים הללו רבי שמואל בר נחמני אומר המדרש מפקד לספרי המתנינה אה יהבון מפטירין רב תליי בארבע שעין הוא היה מצווה למלמדים לא ללמד את התינוקות בארבע שעות התשע שעות מהיום ולמה כי בהם מצוי מזיק ושמה יבואו לקעוס עליהם ולהקות אותם בימים הללו נוהגים כל ישראל ללכת לכותל המערבי כדי לשפוך שם שיחה ותחינה ובקשה על גלות השכינה וישועתם של עם ישראל המדרש רבא בשמות בב כותב אמר רבי אחה לעולם אן השכינה זזה מכותל המערבי שנאמר בשיר השירים בט הנה זה עומד אחר כותלנו הכוונה לשכינה הקדושה המקובל רבי יצחק פרחי זכותו תגן עלינו אמן כותב שקבלה היא בידינו שאין התפילה ה ה ה נשמעת שם בכותל המערבי חוזרת ריקם כי מעולם לא זזה משם שכינה מרן רבנו עובדיה יוסף בספרו ארבע תעניות כותב בדיני הנהגות כותב המערבי חלק א' אות סליחה מקום הכותל המערבי הוא סמוך לבית קודשי הקודשים שמכוון כלפי בית מקדש אל מעלה כדית בירושלמי מברכות ד ה והמתפלל במקום מקודש זה כמתפלל לפני כיסא הכבוד של קודש בריך הוא והיות שמשם הוא פתח לרווחה לשמוע ולקבל את תפילתם של עם ישראל שנאמר בראשית כוח יז אין זה כי בית אלוקים וזה שער השמיים ובפרקד רבי אליעזר פרק לכ כתב זאת מה טוב לכל אדם להתפלל בכוונה בכותל המערבי וזאת כדי שתעלה תפילתו למרום וכן נהגו חסידים ואנשי מעשה ללכת לכותל המערבי בימי בין המצרים להתאבל ולהצטר על החורבן ולהתפלל שיבנה בית מקדשנו במרה ויש שנהגו לומר שם תיקון חצות וכן מצינו בספר מסעות משה במנהג ארץ ישראל עמוד קצז שכתב שמשבעה בתמוז ועד אחר תשעה באב נוהגים רבים לבוא אל הכותל המערבי לומר שם תיקון בכל חצות בכל לילה וביום תשעה באב נוהגים רבים לבוא אל הקותל המערבי לבכות ולכונן על חורבן בית המקדש שנקרא בעוונותינו הרבים ויושבים שם על הארץ כאבלים ומנודים וקוראים שם את מגילת אח ואומרים את הכינות כמובה בלוח ירושלים לונץ אשכנזים רבים גף נוהגים ללכת לכותל המערבי בליל תשעה באב ואומרים שם תיקון חצות ותיקון ג' משמרות בכל היום ונורא פולח כליות ולב ובספר שערי ירושלים מתאר את סדר הדברים כיצד היו נוהגים ביום תשעה באב. בערב תשעה באב מתפללים שם בכותל המערבי ערבית ברטת בהמה ובפחד ואחר התפילה יושבים יחד על הארץ ומתחילים אייכה ישבה בדד מעיניים צופיות על הכותל הקדוש כולם מורידים את ראשם לארץ ובוכים בתעניה ועניה ואחר שגומרים שואלים כל אחד את חברו אחי הכירי עד אנה בחייה ציון בציון עד אנה שכינתנו הקדושה תעמוד בגלותה ואז כולם מתעוררים בבחייה מאין הפוגה כעבור איזה שעות בחצות הלילה יושבים לארץ את זקנה בציון ואומרים תיקון חצות וכן למחורת היום כאשר יגמרו התפילות והכינות בבית הכנסת שוב פעם הולכים כל העם אל הכותל המערבי ויושבים סחורח על הארץ וקוראים שוב פעם מגילת איכה המקובל הרב ויינשטוק זצל אמר פעם במכתב למקובל רבי יהודה זאב ליבוביץ' זכותו דגן אלו אמן שבשנת תשכז בתשעה באב התקפצו לכותל המערבי כ1,000 איש במשך היום והיו שם צעקות איומות ונוראות בכותל בבקשתם שהקדוש ברוך הוא ישלח לנו ויבדנו ויצילנו בקרוב ומצינו שעד היום המנהג הזה נוהג שמיד לאחר חורבן היהודים עולים לירושלים אחת בשנה ביום תשעה באב לבכות את חורבותיו ומאז לא חודלים היהודים לפקוד את צריד בית מקדשנו כמו שכתוב בספר עיר הקודש והמקדש מחלג ג בעמוד רג מאחד שביקר בארץ ישראל בשנת ד אל צג שכתב שהיהודים באים פעם אחת בשנה למקום הזה ובוכים ומכוננים וכך כתב גם רבנו עובדיה מברטנורא באיגרת דרכי ציון ה כי המתפלל על צר השכינה זוכה לברכה מרובה מן השמיים והיא סגולה נפלאה לאריכות ימים ושנים ובאגרות הרב שלמה שלומל באיגרת רביעית מסופר סיפור בשם הארי זל. פעם אחת רבנו אריזל המתיק סוד באוזני החסיד רבי אברהם הלוי. אומר לו האריזל נשלמו ימי חייך ואין לך עוד זכות לחיות. אמנם יש לך תקנה אחת. אם תעשה אותה בזכותה תזכה לחיים עוד 22 שנה. וזוהי התקנה. לך לירושלים לכותל המערבי ותשפוך שם את תפילתך ודמעתך. ואז אם תתרצה לפני כונך תזכה לראות את השכינה הקדושה. אז תהיה בטוח שתחייה עוד 22 שנים. כששמעה זאת רבי אברהם הלוי מפיו הקדוש של הארי זל, תכף הוא מיד מכר קמה מחפציו מביתו בשביל ההוצאות לדרך ועלה לירושלים. וכשהגיע לירושלים נכנס לחדר והתבודד שם שלושה ימים ושלושה לילות כשהוא שרוי בתענית, עטוף בשג והוזיל דמעות בבחי גדולה. לאחר ג ימים הלך רבי אברהם לכותל המערבי שרית בית מקדשנו ותפרתנו והתפלל שם ומכה בחיה גדולה ובין כך נסע את עיניו ורעה על גבי הכותל המערבי דמות אישה אחת לבושת קרעים ותכף שראה אותה באופן זה נפל על פניו ארצה והיה צועק ובוכה אמא אמא אמא ציון אוי לי שראיתיך בכך והיה כך מתמרמר בבחיה והקעה על פניו והיה ממרט בזקנו ושערות ראשו עד שנתעלף וישכב והרדם על פניו. והנה בחלומו הוא רואה שבאה השכינה והניחה ידה על פניו והייתה מנגבת מדמעות עיניו ואמרה לו התנחם בני אברהם כי יש תקווה לאחריתך ושבו בנים לגבולם כי השיב את שבותם וריחמתים וכאשר חזר רבי אברהם הלוי אל העיר צפת ראה אותו רבנו האריזל ואמר לו אני רואה בך שזכית לראות פני שכינה ומעתה בטוח אתה שתזכה לחיות עוד 22 שנה וככה היה המעשה שבזכות הדבר הזה חי עוד 22 שנה מדבריו של הארי הקדוש. ישנם חסידים ואנשי מעשה שהולכים אל הכותל המערבי במוצאי תשעה באב ולא בתשעה באב עצמו או בליל ומתפללים שם ואף עושים קידוש לבנה ופותחים את העניתם ואומרים בשם האדמור רבי דוביד שלמה בידרמן מלאלוב זכותו תגן עלינו אמן שאמר על עצמו שהוא רוצה להיות מהמנחמים את ירושלים ולא מהמטאבלים על ירושלים ועל כן הוא וכהל חסידיו הולכים במוצא תשעה באב, לאחר שכבר אמרו נחם בתפילת מנחה, אך כל אחד ינהג כפי מנהגו בלבד שיכוונו כולם את ליבם לשמיים. היא רצון שנזכה לגאולה השלמה במהרה בימינו אמן ואמן.