זכירת מעשה עמלק - שנאת הרע - חלק א'

- - - לא מוגה! - - - 

נציבי יום ירון בן שלום וחנא יזכה לחזור בתשובה שלמה בשמחה ולתקן מידותיו ולעלות במעלות התורה תמיד אמן נציב יום לזכות הלה בת אסתר בעלה וילדיה הצלחה ברוחניות ובגשמיות אמן

זכירת מעשה עמלק שנאת הרע

זכירת מעשה עמלק זו מצוות עשה דאורייתא בעוונות אנשים רבים אינם מקיימים אותה כראוי וזה נובע מטעות בהשקפה בחשיבה לא נכונה נבאר את הדברים יש חושבים שהמידות נחלקות לשניים מידות טובות ומידות רעות גם מידות הטובות יש את הענווה רחמנות אהבה וכיוצא בזה וצריכים לדבוק עד הקצה האחרון בהן מבלי לזוז מהם כלל מידות רעות כגון כעס אכזריות שנאה גאווה נקמה מהם צריך להתרחק עד הקצה האחרון ולא להשתמש בהם כלל וכלל ככה חושבים האנשים שיש מידות רעות מידות טובות וצריך לאמץ את אלה ולהסתלק מאלה אבל לא כך פני הדברים מי שחושב כך עלול לקשליסורים וגם יכול להימנע ממצוות אלא מה יש לאדם לבחור בכל המידות את הראוי שבהם ולדחות את החסרונות שבהם אין מידה שאדם יכול להבדל ולהתנתק ממנה לגמרי אלא צריך להשתמש בה בפלס ההגיון בספר אורח משרים פרק ג' ביאור אות ז דע שאין לך מידה בעולם שהיא רעה תמיד בכל זמן ובכל עניין הכתוב אומר ויר אלוהים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד אלא כל מידה ומידה ראוי להשתמש בה בעת ובאופן הראוי אין מידה שאינה מוכרחת ומחוייבת לעיתים לצורך עבודת השם ומעריך בזה הרמבם זכר צדיק לברכה בשמונה פרקים פרק ד' העתקה והרבה פעמים יטעו בני אדם באלו הפעולות ויחשבו אחת מהקצוות טוב ומעלה ממעלות הנפש פעמים יחשבו הקצה הראשון טוב ופעמים יחשבו שהקצה האחרון הוא טוב זה כולו טעות אמנם ישובח באמת הממוצע ואליו צריך האדם לכוון ולשקול פעולותיו כולם תמיד עד שיתמצעו דרכו של הרמב"ם מבוארת בכמה מקומות שהדרך הממוצעת היא שביל הזהב בעלכות דעות פרק א' הלכות גד שתי קצוות הרחוקות זו מזו שבכל דעה ודעה אינן דרך טובה ואין ראוי לו לאדם ללכת בהן ולא ללמדן לעצמו ואם מצא טבעו נוטה לאחת מהן או מוכן חן לאחת מהן או שכבר למד אחת מהן ונהג בה יחזיר עצמו למותב וילך בדרך הטובים ויהי הדרך הישרה זאת אומרת אומר הרמבם בעצם שהקצוות זה לא טוב ולא ראוי ללכת בהם ולא ללמד את עצמו אבל אם מצא טבעו נוטל אחת מהן זאת אומרת ככה אני נולדתי ככה אני זה אני אם היא אם מצא שתבעונות לאחת מהן נגיד הוא כעסן או מוכן לאחת מהן זאת אומרת יש לו הכנה זאת אומרת יכול להיות שבסוף הוא יאמץ לו מידה מסוימת או שכבר למד אחת מהן איך הוא למד היה בסביבה מסוימת וראה זה זה ונתלמד בה ועכשיו הוא המץ לו את המידה הזאת הוא אומר זה לא טוב לא טוב כל התירוצים האלה לא יועילו לך אלא תחזיר את עצמך למותב ותלך בדרך הטובים דרך הישרה אתה לא תוכל להשתמש בטיעונים האלה זה טבעי זה אני למדתי כבר את זה כבר אני מורגל בזה ואני נוטל את זה וכל מיני דיבורים לא יעזור הדרך הישרה היא מידה בינונית שבכל דעה ודעה מכל הדעות שיש לו לאדם וזו הדעה שהיא רחוקה משתי הקצוות ריחוק שווה ואינה קרובה לא לזו ולא לזו לפי כך ציוו חכמים הראשונים יה האדם שם דעותיו תמיד מחשב מעריך את הדעות שלו תמיד ומשער אותם ומכוון אותם דרך האמצעית כדי שיהיה שלם בגופו כיצד לא יהיה בעל חימה נוח לכעוס כל דבר הוא מתעצבן כל דבר הוא כועס לא יהיה נוח לכעוס אבל גם לא יהיה כמת שאינו מרגיש כלום אלא בינוני לא יכעוס אלא על דבר גדול שראוי לכעוס עליו כדי שלא יעשה כיוצא בו פעם אחרת וכן לא תאווה אלא לדברים שהגוף צריך להן ואי אפשר זולתן צדיק אוכל אוכל אוכל אבל סובע נפשו ולא יהיה עמל בעסקו אלא להשיג דבר שצריך לו לחיי שעה טוב מעט לצדיק אבל גם לא יקפוץ ידו ביותר קמצן לא יהיה קמצן ולא יפזר ממונו אלאנו נותן צדקה כפי מסת ידו ומלווה כראוי למי שצריך אז רואים לא הולכים לקצוות באים לאמצע רבנו בחיה זכר צדיק ברכה בחובת הלבבות שער עבודת האלוקים פרק י מביא דוגמאות רבות איך לעזר בכל מידה ומידה בזמן הראוי ובמקום הנחות וכתב הגאון רבי ישראל סלנטר זכר צדיק ברכה ומי יגביל הדבר והיה חוזה לומר פה יהיה הנקודה אמצעית לא במופת ואף לא בראיה אם ודעת דבר כי אם על ידי שיקול הדעת לפי מקומו הוא שע תו אולי מזה הטעם קבע הרמבם בעלות דעות כי הדרך הנכונה שידע כל אחד באלו מן המידות לדבוק היא באמצעות דעתו של האדם ועליו לשקול את הדברים בהתאם לטבעו ולפי הן סיבות מתי לעשות שימוש במידה זו או אחרת אנחנו למדנו חשבון הנפש בטבלה של כל מיני מידות שצריך להתמודד איתם אני לא יודע אם אתם ממשיכים בזה אז אתם לא רוצים לתקן את המידות לא רוצים לתקן את המידות אין בעיה יגידו לכם למדתם ולא רציתם אין בעיה אתם רואים זה חייבים שיהיה שיכול דעת להגיע למצב ממוצע כי אם תשתמש במקום לא נכון או לא תשתמש יכול להיות שתעבור עבירות ויכול להיות שלא תקיים מצוות בגלל שאתה לא יודע לשקול מה הדרך הנכונה ממוצע כתב הגאון אין השלמות ניכר באדם אלא כשיש לו שתי מידות הפוכות זאת אומרת אדם שלם זה שיש בו שתי מידות הפוכות אם אתה רואה בו רק מידה אחת קבועה הוא לא יכול לשנות אותו לא יכול להגיע לממוצע הוא תמיד כזה תמיד כזה זה בהמה זה לא אדם כי בהמה יש לה טבע אחד היא לא יכולה להשתנות שלמות ניכרת באדם מתי שיש לו שתי מידות הפוכות למשל אתה רואה בו מידת רחמנות ואתה רואה בו מידת אכזריות זה אדם שלם אברהם אבינו איך קוראים לו מידת החסד נכון חסד היה שולט אצלו נכון לא נכון היה לו גם אכזריות מתי שצריך הוא השתמש אמר לו השם שמע בקולה מה היא ביקשה גרש את האמה הזאת ואת בנה ואז הוא גירש את בנו חולה ולא נתן להם צדה לדרך ולא כלום והשליך אותו מביתו כי השם אמר רחמן שאין כדוגמתו אברהם אבינו מרחם על כל בן אדם שעובר ודואג לו לסעוד אותו גם במה שהוא לא אוהב ולא רגיל ולא כלום תאכל תטע עם תזה אה אבל אם אומר לו השם לעקוד את הבן זה אכזריות לקחת בן וללכת לשחוט אותו זה האדם השלם אדם השלם זה שיש בו את שתי המידות ההפקיות ו כשאדם נוהג במידת במידה אחת אומר הגאון אין מוכרח לומר שהוא צדיק אלא יש לומר שזה טבעו אבל כשיש לו שתי מידות הפוכות כגון רחמנות ואכזריות מוכח שהוא צדיק זה מוכיח שהוא צדיק כי הוא משתמש בכל מידה במקום הראוי לדוגמה אין כמו השלום נכון אבל הקדוש ברוך הוא ציווה ואמר אין שלום אמר השם לרשעים זאת אומרת שלום צריך להשתמש איתו במקום נכון במקום אחר אסור להשתמש מי שישתמש בזה יעשה עבירה לכן נתן הקדוש ברוך הוא לישראל מצוות של רחמנות למשל כיבוד אבהם שזה רחמנות גדולה כי ההורים מגיעים לזקנם ואין להם מקום לנוח הדין הוא שירחם עליהם לא כל הורה מסיים את חיה בריא יש כאלה דיימנציה ויש כאלה בכל מיני מחלות כאלה ואחרות ובדרך כלל שהם מסכינים הם נהיוים תורדניים ומעירים מערות ומתערבים בכל מיני דברים כל אחד מה ש קבעו בשמיים והוא צריך לכבד את ההורים וזה רחמנות גדולה צריך לרחם עליהם אל תשכח שהם עשו לך ככה יש ספר שמוציא איזה מחבר תימני על כל מיני סיפורים תימן אז הוא מספר שמה על אחד שלוקח את אבא שלו זקן כבר מופלג סיבוב כמו שעושים מסקנים מסתובבים איתם קצת לקח אותו סיבוב ועבר שמה עורב אז א הוא שואל את ה את הבן מה הוא מה זה אז אומר לו עורב עורב טוב אחרי כמה רגעים אומר לו מה הוא זה אז אומר לו עורב הגולק עורב אמרתי לך אומר לו אחרי כמה געים עוד פעם מה הוא זה אז אומר לו עורב התערבבו עינחו כן אין לו סבלנות שלוש פעמים הוא שואל אותו דבר אין לו סבלנות אין לו סבלנות אז האבא שלו מוציא את הציצית אומר לו לא אתה רואה כמה קשרים יש בציצית הזאת סתכל תסתכל עשיתי עשיתי קשרים קשרים קשרים קשרים קשרים קשרתי כן אתה יודע מה זה זה מספר השאלות ששאלת אותי כשהיית ילד ואני עניתי לך אותה שאלה שאלת אותי ואתה אומר לי זה ערבבו עינחו איי איי איי זה צריך רחמנות צריך רחמנות והקדוש ברוך הוא נתן לנו גם מצוות שיש בהם לכאור האכזריות שילוח הכן זה לא אכזריות לקחת את הבנים מהאמא לשלח את האמא מהבנים ולפעמים אומר אומר אומרת הגמרא בירושלמי כשמשלח את האם לפעמים מחמת צער היא הולכת וטובעת במים מתאבדת ודאי שזה אכזריות לא אבל כתוב בשתי המצוות האלה אריכות ימים כבד את אביך ואת אמך למען יעריכון ימיך וגם פה בערכת ימים למה בשתי מידות האלה נשלם האדם בתכלית הטוב על פי הסוד שאתה משלח אתהם זה כביכול בא זיכרון לפני השם על ששלח את השכינה מעם ישראל וצריך להחזיר אותה וכולי יש בזה עניינים אבל השם ציווה אותנו במצוות מסוימות שלכאורה הם רחמנות גמורה וכאלה שהם אכזריות גמורה אבל זה רק במושגים שלנו באמת זה מצוות שיש בהם אריכות ימים אתה שומע על השם עושה בדיוק לא אני לא יכול אני לא יכול תשמע תוכיח אותו לא אני לא יכול אני מתבייש אני לא אני לא בן אדם שיכול להוכיח אנשים מי אני מהחיי אבל יש לך מצווה כתוב בתור תורה הוכח תוכמיתך זה נאמר על כל יהודי על כל יהודיה לא אבל אני לא יכול אני מתבייש מה זה אתה מתבייש אז הבן אדם ילך לגיהנום אם אתה לא מוכיח אותו והוא ממשיך להיכשל בעבירה מסוימת או בחוסר מצווה מסוימת הבן אדם הזה יענש ואתה אחראי לזה אוכח תוכיח אומר השם אל תספר לי סיפורים שיש לך טבע כזה וטבע כזה אתה אתה צריך להשתמש עם כל המידות בזמן ובעט הנכון ובמקום הנכון לפי מה שהשם ביקש בספר המידות למגיד מדובנה בשער השנאה פרק טו כתב יש צורך אל מציאות המידות רעות כמו אל מידות הטובות והאלוהים עשה את האדם שיהיה ממוזג בכוחות הפוכים למען השתמש בכל אחת מהן במקום הראוי אליה טוב אז אנחנו נביא כמה דוגמאות יש פה הרבה אבל אנחנו לא נגמור את הכל היום אחר הצהריים שלא תתנמנמו לי פה וכולי ובכן מידת הגאווה כותב בספר אורחות צדיקים חייב האדם להבדל ממנה כי הגאווה היא פתח לרעות רבות ולא ראינו כזאת לרעה בכל המידות והוא מעריך לומר מה גנות המידה אבל הוא מביא גם אופנים שהגאווה נצרכת הגאווה במעלת החוכמה משובחת מביא סימוכין מה כתוב ויקבע ליבו בדרכי השם ועוד כתב והגאווה נגד רשעים היא משובחת מאוד אז הנה יש מקומות שצריך להשתמש במידה הזאת

הבושה מראה על יראת שמים

מידת הבושה מעולה וטובה מאוד! ותהיה בעיניו חשובה משאר מידותיו!! הבושה מראה על יראת שמים!!!

אך מצד שני (2) מי שמתבייש לעשות מצווה או שעוזב את דרך הטוב בגלל בושה - זו בושה רעה מאוד!

כמו אנשים שהם מתביישים מהחברה שהם נמצאים בה ואז הם אפילו מבחינה חיצונית משנים את החיצוניות שלהם בגלל הבושה!! יכול להיות שדתי בהתחלה יחביא את הפאות (ראה קונטרס 'הפאות במשנת הבן איש חי זיע"א'...) אחר כך הוא יוריד אותם!! ואחר כך הוא יתחיל לסדר את הזקן אחר כך הוא יוריד אותו וכן הלאה

תראו כמעט כל הספרדים כל הספרדים - הם מתביישים בזה שהם ספרדים! איך אני יודע? אה... הם מדברים ב: 'חטא' וב: 'אין' כשמדברים ערבית בבית מרוקאית או זה הם מדברים בחטא ועין והכל! אבל הם באים לאיזה שום מקום ויש שתי בנים אפילו עולים חדשים מתימן באים מדברים... מה קרה לך?! תביא לי כסה (במקום חסה) - כסה?! הוא רוצה כסה... 'כיה (במקום חיה) מה שלומך'? 'כיה' מה זה, לא מתביישים?!

אחר כך הם מגיעים לקריאת שמע ואומרים 'וכרע אף השם' השם ירחם! וכרה?! אתה יודע מה אתה אומר?! בושה וחרפה! והם לא אומרים עי'ן אז במקום "ועבדתם" - ואבדתם... ועוד כהנה וכהנה וכל זה בגלל הבושה שהוא מתבייש שהוא בחברה של אשכנזים אז מה, הוא יבליט את החטא והעין?! הם לא סובלים את זה האשכנזים! הם מזלזלים באנשים כאלה שמדברים בחטא ועין... 'מה, אתה ערבי?!'

אבל הם פרו פלסטינים, הם אוהבים את חמאס ואת הנוחבות ואת הכל שהם מדברים ככה בחטא ועין - לא מפריע להם! אבל אתה?! אתה ספרדי תדבר לידינו בחטא ועין?!

הנה בושה שגורמת מה, שאתה לא קורא קריאת שמע! הפוך!! אתה יכול להיות מנאץ ומגדף ומחרף!! למה? כי אתה מתבייש! מתבייש במוצא שלך, אז אתה מתחנחן...

אז לכן אדם שמתבייש לעשות מצווה או שעוזב את דרך הטוב בעבור הבושה - זו בושה רעה מאוד! ולכן, מי שמתבייש להוכיח בני אדם ולצוות עליהם את הטוב - זה דבר מגונה ביותר! וכן בלימוד התורה, המתבייש לשאול את הרב - לעולם לא יגדל בלהיות תלמיד חכם! כי: 'לא הביישן למד'

ואני חושב שאחרי הכטא (ח') והאין (ע') מספיק לעצור פה ושכולם יעכלו את זה ויתחילו לדבר בחטא ועין כולל האשכנזים כמו הבריסקרים! קוראים קריאת שמע עם חט'א ועי'ן, בלי זה? - זה שיבוש גמור!

מי ש מי ש מי ש מי ש מי ש מי ש מי ש מי שנכנס הדר מי ש מי ש מי ש מי ש מי ש מי ש מי שנכנס אדר מי שנכנס נכנס אדר מר מרבים בשמחה מי שנכנס נכנס אדר מרבים בחה ישמחו במלכותך שומרי שומרי שומרי שבת וקורא עונג שבתחו במלכותך שומרי שומרי שומרי שבת וקורא עונג שבת מקדש מקדש מקדש שבישבת מקדש מקדש מקדש שביעי שבת שיהיה לנו שבת שלום גשמים ישתבח השם השם יתברך ברכה גדולה זה יום של גשמים יותר גדול ממעמד הר סיני מתחיית המתים וואי וואי וואי הקדוש ברוך הוא עושה נפלאות משקה את כל העולם כולו הריני מכוון לקיים מצוות חכמים דאורייתא בשמחה דאורייתא גומל נפשו אשחסדאורייתא כבד את אביך ואת אמך דאורייתא לעשות נחת רוח לקדוש ברוך הוא לעשות נחת רוח לתנה הקדוש שיהיו שפתותיו דובבות בקבר