מחיית עמלק - רציפות הלימוד - חלק ב'

- - - לא מוגה! - - - 

נציבי יום רתמו בן בוסנה ישמע באוזניו היטב במהרה אמן אמן בעילוי נשמת לקיה בת אלמו מנוחתה עדן אמן אמן מורן בת פנטה תזכה להריון תקין ולידע על דרך הטבע כטור נגולד ויזכו הי וכל משפחתה לשפע רוחני וגשמי וכל מילד מתיו אמן אמן

אנחנו עכשיו ממשיכים חלק ב' מחיית עמלק ורציפות הלימוד

המאירי הקדוש מפרש במשל את הפסוק אשרי אדם שומע לי לשקוד על דלתותי יום יום הבדל מהותי בין לימוד התורה לשאר מלאכות בנוהג שבעולם בשאר מלאכות עושה אדם מלאכה הנמשכת 10ה ימים כל יום עושה עשירית בתום התקופה יסיים את המלאכה בתורה אין הדבר כן מי שלומד שעה ופוסק ממשנתו לדברים בטלים וחוזר ללמוד שעה ושוב פוסק הוא לא ילמד בשעה הראשונה עשירית ממה שהינו אמור ללמוד אלא פחות מכך בסוף היום לא יספיק ללמוד אפילו לפי החלק היחסי של השעות שהוא צו מפני השיחה שתשלוט בו זאת אומרת למד שעה הפסיק למד שעה הפסיק למד שעה הפסיק לא יהיה לו אפילו את מה שהוא למד ולא רק זה גם שכחה תשלוט בו רק אם יקוד על דלתות התורה וישמור מזוזות פתחיה ללא הפסקה כל שעת לימוד נוספת מכפילה ומשלש את עצמה וכך אתט ט הוא ימצא את נתיב החוכמה סלול לפניו במיילים אחרות הלומד ברציפות שעה ראשונה נחשבת שעה השעה שנייה מעורכת כשעתיים זאת אומרת אחרי שעתיים כבר יש לו שלוש השעה השלישית חשובה כארבע שעות שעה רביעית כבר שמונה שעות וכן הלאה לפי החשבון הלומד ברצי 10 שעות נחשב כאילו למד מאות שעות זאת אומרת רצף גורם לשווי של כל שעה פי כמה בשביל להבין זאת ידוע שהמשחק שחמת הומצא על ידי חכם לבקשת מלכו יש טוענים ששח מת בא מפורס אירון המשחק מצא חן בעיני המלך וביקש לתת לו את שכרו אמר לו חכם יש לי בקשה פעוטה אני מבקש מאדוני על טבלת השחמת שיש בה 64 ארע משבצות יניחו גרעין חיטה אחד על המשבצת הראשונה בשנייה יכפילו שתיים בשלישית יכפילו ארבע וכן על זה הדרך ש 16 32 זה מה שאני מבקש צחק המלך לבקשה אבג שהתחיל לערוך את החשבון התברר שאין מספיק חיטה בכל המדינה למלא בקשת החכם אם נכפיל גרעין חטה אחת שוב ושוב 64 פעמים נגיע למיליארדי מיליארדים גרעיני חיטה אלו דברי המאירי זכר צדיק ברכה כשאנחנו מתפלאים איך צמחו ענקים בקומת רבנו עקיבא איגר החתם סופר החפץ חיים החזון איש איך הרקיעו שחקים בעומק הבנתם ברוחב ידיעתם ההסבר הם למדו מיליוני שעות איך באמצעות הרציפות של הלימוד בעוד שאנחנו לומדים פה ושם כמה שעות זה נקרא קרעים תלביש נומה תורתו נעשת קרעים קרעים ואיין לו את האופן הזה הרנדומלי על פי סוד זה אפשר לפרש את הפסוק במשלי יקרה היא מפנינים איזה השבויה זאת תורה עם חומר פנינים מה זה דינים לעומת תורה קדושה ההסבר בזה כפי שאמר החפץ חיים זכר צדיק לברכה ערך הפנינים עולה בקפלי כפליים ממשקלם דרך משל גרם אחד עולה 10 רובל כסף שתי גרם לא שווים 20 אלא עשרות מונים כבר וכן על זה הדרך כך גם בלימוד התורה הקדושה ערך השעה הראשונה לא מתקרב לערך השעה השנייה ברציפות על פי דרך זו באר הרב אלישיב זכר צדיק וברכה את הגמרא בחגיגה ט על הפסוק ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע בין עובד אלוהים לאשר לא עבדו מתקשה הגמרא היינו צדיק היינו עובד אלוהים היינו רשע היינו שלו עבדו זה בדיוק אותו דבר לא צדיק ועובד אלוהים זה אחד רשע ולא עבדו זה אחד לא אומרת הגמרא לא לא לא מדובר עובד אלוהים ואשר לא עבדו זה שני צדיקים מדובר בשני צדיקים אלא אינו דומה שונה פרקו 100א פעמים לשונה פרקו 100 מה שואלת הגמרא ובגלל פעם אחת זה נקרא שהוא לא עבדו 100 פעמים ללמוד ברצף זה נקרא ללא עבדו בסך הכל הדל ביניהם באחד אבל לפי מה שבארנו הרצף של הלימוד מעמיד אותו בדרגה גבוהה ביחס לחברו לאין שיעור הוא נעצר פה והוא המשיך אז אם אמרנו שבשתי שעות זה ככה ובשלוש זה ככה ובארבע ככה במ כמה זה מיליארדי מיליארדים אז השעה של ה11 כבי ביליונים אז אני נחשו שהוא כאילו לא עבדו ביחס לזה בדרך זו ניתן לבאר את דברי המדרש רבי הונא אמר נכשל אדם בעבירה שהוא חייב בה מיתה בידי שמיים מה יעשה ויחיה מה מה מה ניתן לו עצה בשביל שיחיה יעסוק בתורה כיים חיינו באורך ימנו אם היה לקרות דף אחד יקרא שני דפים הוא עשה עבירה שהוא חייב מיתה רוצים להציל אותו ממיתה אם היה רגיל לקרוא דף אחד נקרא שני דפים היה רגיל לשנות פרק אחד ישני שני פרקים תמיהה מה התיקון לעבירה שחייבים עליה מיתה זה להכפיל את ה לימוד אז מה יעשה בן אדם שרגיל 12 שעות ללמוד רצוף אז הוא יצטרך ללמוד 24 שעות ביממה תרץ הגאון רבי אליהו לבין לפי ה נתבאר קודם זה כבר לא קשה כי כשהוא לומד ברציפות ללא כל הפסקה כל שעה נוספת לימודו זה לא כפל זה כפלי כפלי כפלי כפלי כפליים לפי מה שהסברנו כמו בשחמת ועל כן התיקון לבעלי עבירה להכפיל את ערך הלימוד על ידי לימוד תורה ללא הפסקות ואז ממילא זה נחשב פי כמה ראוי להדגיש הפסקה לצורך הכרחי לא פוגמת במעלת הרציפות רק אם היא מיותרת פוגמת ומפסיקה רציפות ראייה לכך מה מסופר בגמרא בשבת ל כשנודע לדוד המלך שזמנו למות ביום שבת הקדיש מאותו יום את כל השבתות ללימוד התורה שמלאך המוות לא תקרב אליו תורה מגנה ו מצלה מגנה ומצילה הגיע זמנו להיפטר מן העולם מלאך המוות בא ליטול נשמתו לא יכול לבצע תפקידו כי הם חיינו הוא מחזיק בעץ החיים לא יכול לקחת אותו הוא לא סיק בלימוד אמר מלאך המוות מה אני אעשה נכנס לגן מאחורי הבית נענע את העצים שעשו רעש גדול יצא דוד המלך לראות מה פשר הרעש הפסיק מהלימוד נפל מהמדרגות ונפטר לבית עולמו שואל החפץ הקדוש לשם מה הוצרך מלאך המוות לכל ההמולה הזאת הרי דוד המלך בוודאי אכל ביום שבת סעודת שבת מן הסתם גם ישן שינה בשבת תענוג לקיים דברי קבלה וקראת לשבת עונג למה לא ניצל השטן את אותם רגעים שהוא לא עסק בתורה בשעה שאכל בשעה שישן אלא באורו דוד המלך היה דבוק בתורה ללא רף לכן גם כשאכל מן הסתם חשב בדברי תורה וגם אם בכל זאת היו רגעים שלא התאפשר לו לדבוק בלימוד זה לא נחשוב להפסק גם אז התורה מגנה עליו רק אם מתנתקים התורה מתבטלים ממנה ללא צורך זה הפסק הגאון רבי יצחק ירוחם ברודינסקי הביא ריה נוספת שבת ה' לעניין עקירה והנחה במלכת תוצאה אם אדם עוקר ומניח מרשות היחיד לרשות הרבים או הפוך זה מלאכה מלאה מלאכת תוצאה שחייב עליה עונש חמור ביותר עכשיו מתי הנחה נחשבת הנחה שאתה מניח את החפץ בעמדו שאתה עומד ורוצה לנוח לפוש אבל אם עמד לכתף אם נאלץ לעצור ליכתוב את המסע שעליו כיוון שהעמידה לצורך המשך ההליכה לא נקרא הפסקה אותו דבר אם העמידה בתוך הלימוד זה לצורך הלימוד זה לא הפסקה עלינו לדעת שלימוד ברציפות שונה מקרעים קרעים חפץ חיים אומר על כן צריך להיזהר עד מאוד לא לבטל את הקביעות אפילו יום אחד כי אם הקביעות אינה בתמידות אין רוח הקדושה שורה כל כך על הלימוד ההוא מה שאין כן עם הקביעות שלו בתמידות קדושה גדולה ונוראה שורה על כל לימוד ולימוד אז לעצם היסוד שבארנו שללמוד ברציפות יש כוח השפעה עצום מאוד יש ראיות מתוך דברי חכמים נביא חלק הגמרא בכתובות סג מספרת על רבי עקיבא שחזר לביתו לאחר 12 שנות לימוד שנעדר מהבית ושמע את אשתו משיבה לאותו רשע שאמר לה תרי אך בעלך עזב אותך וזה ופה ושם לקח את עם הארץ זה מה היא אמרה לו הוא שומע שהיא אומרת לו תשובה איל היה שומע לי היה הולך עוד 12 שנה טוב רבי עקיבא הסתובב וחזר אישה ככזאת צדיקה 12 שנה אתה נעדר מהבית והיא מסכימה שתלך לא תיכנס תגיד לה אשת חיל מי ימצא או שלום עליך לפחות משהו תגיד תגיד תודה רבה תזכי למצוות תברך אותה תעשה מה מה עם בן אדם לחברו למה לא דורש בשלו מה של הצדקנית אתה כבר מאחורי הדלת הגאון רבי חיים שמולביץ אמר רבי עקיבא ידע בלימוד תורה 12 שנה ועוד 12 שנה זה לא כמו 24 רצוף ואין לשער ואין לטאר את ההבדל לכן אחרי 24 שנה הוא חזר עם 24,000 תלמידים תנאים קדושים הוא התחיל מעם הארץ בגיל 40 ובגיל 64 היה רבן של כל בני הגולה כי זה לימוד ברציפות רבי עקיבה ידע מה ההפסד הגדול בהפסד קל כזה על כן הכריע בדעתו באותו הרגע לשוב על עקבותיו לבית המדרש ופשוט היה לו שאשתו מסכימה לכך בלב שלם ככה גדלים בתורה ומצליחים המשגיח רבי גדליה אייזמן אומר בשיר השירים כתוב כפלח רימון רקתך בברכות נז שואלת הגמרא מהי רקתך אפילו ריקנין שבי מלאים מצוות ות כרימון אז מה זה רקתך ריקנין שביך זאת אומרת בעם ישראל יש אנשים מלאים בתורה וזה ויש ריקנין ואפילו הרקן מלאים מצוות כרמות אם הם ריקנים איך מגדירים אותם צדיקים ושלמים כפלח רימון רקתך מלאים מצוות כרימון האמת היא הם מלאים מצוות כרימון אבל חסר להם רציפות בקיום המצוות לכן המצוות שמקיימים הם נעשים לחלק ממהות ונשארים הם ריקנים בתוך תוכם למה כי ברימון כל גרגיר וגרגיר עומד בפני עצמו לכן אצלהם המצוות הם לא ברצף אז יש פה מצווה ועוד מצווה מלאים מצוות מלא אבל כל אחד בנפרד אין רצף כשאין רצף אז אתה כמו רימון שמונח כל אחד בפני עצמו ואתה נשאר ריקן כי זה לא הופך להיות המהות שלך אתה מלא כן אם סופרים כמה עשית עשית הרבה גם בלימוד גם במצוות לעומתם הצדיקים השלמים מקיימים מצוות באופן קבוע ורציף עד שכל המצוות זה חלק מהם זה הם הם מצווה אחת כמו שאמר דוד המלך בהגדרתו את עצמו ואני תפילה כל המהות שלי זה תפילה לא שאני מתפלל שחרית מנחה וערבית לא אני המהות שלי המציאות שלי כולי תפילה ש תהילים הכל כל הזמן תפילה לשם אני המהות שלי הרצף אני ברצף כל הזמן תפילה אצל אברהם אבינו כתוב אברהם זקן בא בימים זאת אומרת שכל הימים שלו חלק ממהותו כל ום בקניינו כל יום בהשגות וזאת על ידי שכל יום בחיי אברהם נוסף על היום שקדם לו וכך הוא הגיע למה שהגיע בא בימים הוא בא עם כל הימים ביחד לא שיש לו יום ועוד יום ועוד יום ועוד יום כל הימים ביחד זה היייתה המהות שלו זה הייתה המהות שלו כתוב בשרה ממנו שני חיי שרה רשי אומר כולן שווין לטובה מה הכוונה לא היה לה איזה בעיות לא היה איזה דברים לא היה איזה כלום כולן אותו דבר בלי שום הפסק כולן שמעים שעב אומר הגאון רבי חיים שמואלביץ כולן יחד בלא שום הפסק כל רגע היה קודש לעבודת השם עד שכך זכתה להגיע לנבואה גדולה מאברהם אבינו עליו השלום אוהב השם ימי תמימים אלה שהם הימים שלהם שלמים תמימים תמים תהיה שלים תעבד שלמות עוד מוסיף המשגיח רבי גדליה הזמן הגמרא במגילה כח שואל כמה תנאים ואמוראים איך זכו לאריכות ימים כל אחד מספר הנהגה טובה שנהג שגרמה לאריכות ימיו לדוגמה רבי נחוניה בן הקנה אמר [מוזיקה] מימי לא נקבתי בקלון חבריי מה המכנה המשותף שכולם אמרו כל אחד משהו אחר כולם אמרו מי ימיי כלומר כל הימים שלי בלי יוצא דופן לא היה יום אחד שהיה שינוי במימי מיימי לא נכבדתי בקלון חבריי זה כל ימי חיי זאת אומרת זה שלמות של כל הימים שזה הופך להיות דבר אחד אז לומדים מפה כמה חשובה רציפות בכל דבר ודבר מה ההפסד של מי שעושה תורתו קרעים קרעים קודם כל אין לו סיפוק מהלימוד ומעבודה השם והוא מחמיץ כל מעלה ומדרגה שהיה יכול לשיג הגמרא ברכות סג אומרת אמר רבי תנחום ברי דרבי חיא איש כפר עכו תדע הרי אדם קורא קריאת שמע שחרית וערבית ערב אחד אינו [מוזיקה] קורא דומה כמי שלא קרא קריאת שמע מעולם למה מסביר הגאון רבי חיים שמולביץ אם אדם ממשיך באופן עקבי כל ימיו באותו מהלך של עבודה יש לנו דבר שלם אם החסיר פעם אחת הפך את צורת העבודה לשונה לחלוטין ויחסית לדרגת העבודה בשלמות ורציפות זה נקרא כאילו לא קרה מהעולם אדם שפעם לא מניח תפילין פעם אחת הוא החמיץ נקרא כרכבת דלא מנח תפלה המגיד דובנא מביא משל ממנים שומרים מחוץ לחומה להתריע על אויב מתקרב ומעמידים כל אחד מהשומרים במרחק מרעהו אם מזהים אז הוא אומר לו נגיד הודיע לו והוא במרחק שמיעה ואחר כך מעביר לשני לא היה פלפונים טלפונים כמו היום פעם אם אחד נעדר מהשמירה אף אחד לא שומע זה לא עובר אם זה לא עובר תוקפים שביעי באוקטובר לא העבירו לראש הממשלה לא העבירו לזה לא העבירו לזה זה מה שהיה הגאון רבי חיים שמואלביץ המחיש פעם את ההרס הנורא הגורם על ידי הפסק בהסח הדעת אחד בזמן הלימוד הגמרא בעירובין נד מספרת על רבי פרדה שלימד תלמיד ארבע עמות פעם עד שהיה מבין פעם אחת הוא צרך עוד ארבע עמות למה מישהו נכנס לפני הסיום של הארבע עמות והוא הפסיק מקו המח שה כי אמר בטח זה בא לקרוא לרב הוא תכף יצא לא נתן לרגע את דעתו סיימו 400 נו הבנת אמר לו לא מתחילים 400 חדשים רואים שהפסק של פעם אחת מה עושה שהכל הלך פייפן וואי ווואי וואי זו הסכנה בסח הדעת אחד אדם שורף את כל מה שהשיג בעבר גם אדם שיושב פה עכשיו נגיד או מי ששומע אותנו כרגע ותוך כדי שהוא שומע הוא משוטט בדעתו על הדוגמה שאני אמרתי בזה זהו בזה הוא ניתק את עצמו מהקודם עכשיו תשאל אותו מה אמרנו מהתחלה כבר לא זוכר כדי להוכיח את הרציפות בלימוד שהוא חלק מהמהות של התורה אז נלמד מהכינוי שדבק בתורה אמר רבי שמעון ברכות ה אמר רבי שמעון בן לקיש כל העוסק בתורה ייסורין בדן המנו שנאמר באיוב ה זן ובני רשף יגביהו עוף ואין עוף ואין עוף אל התורה שנאמר התעיף עיניך בו ואיננו רשי אומר אם תכפו וסגרת עיניך בתורה היא משתכחת ממך יעני אתה רק סוגר את העין ככה מרב רף מה שנקרא כלומר על שם המציאות הזו שאם אדם עוצם את עינו מלהביט בתורה משתכחת ממנו לכן נקראת התורה בשם עוף עפה זה עצם ממהות התורה מי שמפסיק באמצע לימודו התורה בורחת ופורחת ו משתכחת ממנו אפילו אדם שהולך בדרך ואומר מה נאה אילן זה מפסיק באמצע משנתו מה נאה אילן זה וואי וואי וואי הרב אלי ושי סיפר על עצמו שאלו אותו איך מגיעים להתמסרות והתמדה עצומה חסרת פשרות לתורה אתם יודעים מאיפה למד הרם אושי להתמיד להתמיד להתמיד עד שניהיה גדול בדור אומר את החיזוק שלי אני שואב מהמסמך שתקוע בקצה השולחן שעליו אני יושב ולומד באוהל שרה ה מסמר הזה עושה תפקידו בנאמנות ובשלמות הוא נשאר תקוע ויציב במקומו ולא זז שנים הוא לא אומר לעצמו בוא נצא קצת לטייל כי הוא יודע שאם הוא יצא לרגע יתפרק השולחן אני לוקח מוסר מהמסר לא לצאת רגע מהלימוד שקוע בעמל התורה יומם ולילה אני פונה כל יום למסמר ואומר לו בוא נראה מי יזוז קודם אני או אתה וכשאני רואה שהוא לא זז גם אני לא זז ככה אני מצליח להישאר צמוד לתורה הקדושה בכל הסדרים הקבועים והצופים לא לפחד ולא לדאוג אולי יהיה קושי להתרגל לרציפות וזה ימשך ימים רבים יכול להיות שככה יהיה כי בהתחלה כל התחלה קשה אבל אחרי זה זה הופך כזה נעים כזה מתוק שאתה לא רוצה לעזור אבל יש עצה שרצו לבנות חללית שתטוס לחלל עשו חשבון כמה דלק צריך לפי חשבון המרחק כפול כמות הדלק הנצרכת לקילומטר אחד הגיעו לכמויות עצומות של דלק שאין אפשרות לחללית לשת כמויות כאלה אלא שאחר כך גילו שכל הקושי הוא בשלב הראשון כשעדיין בשטח אטמוספירה שיש כוח הכבידה בשט כוח המשיכה עדיין קוש ותה על כדור הארץ אבל כשהיא מתנתקת מכוח המשיכה היא יכולה לטוס עד לירח עד לשמי השמיים אותו פטנט גם ברוחניות אדם שואף להגיע עד לריבונו של עולם גבוה זה גבוה אתה רוצה להגיע עד לשם אנשים קופצים וקופצים 80 שנה מנסים לקפוץ להגיע לקדוש ברוך הוא לא מצליחים להמריא למה לומדים שעה מפסיקים שעה זה קי ומתו הוא אמר החזון איש לכן הם נשארים במקום העצה זה לתת זינוק אדיר להתמסר ללימוד בכל העוצמה עד שאתה יוצא מכוח המשיכה של התאבות ושל העצלות ושל השטויות ושל ההבלים ברגע שאתה עובר את ה אטמוספרה ואתה כבר יצאת החוצה שם אתה כבר מרחב זה אתה יכול לעלות בקלות בלי בלי הרבה דלק עד שחשים שמשתחררים מכוח המשיכה לשטויות והבלים אז המאמץ הראשון הוא הקשה שורפים הרבה שורפים הרבה דלק בהתחלה אבל אחרי זה כשמתנתקים מכוח המשיכה יסוד ההצלחה זה לקבל החלטה ולהיות נכון לסבול קשיים בהתחלה הראשונים ככה אומר המאירי היו יוצאים עוזבים את הבית והולכים ללמוד שש 12 שנה רצוף לא היה אחד שלא הלך ועזב את ביתו ככה מורה גם הרמבם יעזוב את ביתו שמונה שנים לא יחוש לא לאשתו ולא לילדיו וילך וילמד ככה גדלו ככה צמחו בלי הפסק זאת אומרת כמו שדיבר המאיר כשמתחילים אז שעה ראשונה אחת אחר כך שתיים אחר כך ארבע אחר כך שמונה זה נחשב כל שעה מכפילה את עצמה לאין שיעור אז אתה לא חייב להסתפק ב70 80 שנה של חיים אתה יכול לחיות מיליארדים שנים לפי החשבון כן אם זה ברצף ואתה יכול להגיע עד כיס הכבוד אז בואו נתבונן בדברים ונחליט להתחזק בעניין הרציפות ונעשה מעמד שעבודת השם והלימוד קבועים בלא הפסקים ואז עולים למעלה למעלה מעבל כוחנו וכך מקיימים גם בימינו את המצווה תמח את זכר עמלק כי כל עמלק זה להפסיק את הרציפות אשר קרך בדרך ולמדנו בשיעור הקודם מה גרם הוא גרם שלא יכולנו לעמוד בקבלת התורה ועשינו עגל היה לנו 49 יום של עליה והוא בא באמצע וכר עשה הפסקה בין העליה זה גרם שהייתה נפילה הוא השם בעגל ובכל מה שיצא ממנו אז לכן כשאנחנו עושים רציפות זה הפך מה שהוא עשה לנו זה הניצחון שלנו עליו ובזה מוחים את זכר עמלק ככל שנתעלם נחלי ש כוחו ונקרב ביד משיח צדקנו במהרה בימינו אמן אמן משם משם משם משם מ ש מי ש מי ש מי שנכנס אדם שי שמי שמי שמי שמי ש מי שמי מי שנכנס דרי מי שנכנס נכנס דר מרבים בשמחה מי שנכנס נכנסה דר מרבי בשמחה ישמחו במלכותך שומרי שומרי שומרי שבת בקורא עונג שבת ישמחו במלכותך שומר שומר שומרי שבת קורא עונג שבת עם מקדש מקדש מקדש שביעי שבת מקדש מקדש מקדש עי שבת מתקרבים לפורים צריך להתכונן הרי אני מכוון לקיים מצוות חכמים דאורייתא בשמחה דאורייתא גומל נפשו יש חסד דאורייתא כבד את אביך ואמך דאורייתא לעשות נחת רוח לקדוש ברוך הוא ולעשות נחת רוח לתנא הקדוש שיהיו שפתותיו דובבות בק