מעלתם של ארבעת הפרשיות שבחודש אדר - התשפ"ה | הרב שמעון משה חי רחמים
- - - לא מוגה! - - -
בשם השם נעשה ונצליח
היום נעסוק בהנהגות וכל העניינים הקשורים לשבת מברכין של חודש אדר ומעלת ארבעת הפרשיות בשבתות של חודש אדר
כתב רבנו הבן איש חי זכותו תגן עלינו אמן וכן הזכיר את דבריו רבי יואל טילטל בוים זכותו תגן עלינו אמן כי שבת מברכין של חודש אדר היא גבוה למאוד ואת רצון גדולה היא שבו ישנה התעוררות על גאולתן של ישראל שבמעט תשובה שעושים בחודש הזה זוכים לגאולה כיוון שמזלם של ישראל גובר ועל כן בחודש הזה ישנה מסוגלות למחיית זרעו של עמלק וכיוון שכך הזכיר כבר הפסוק שצריך התעוררות גדולה כדי שיתקיים בו לא תצא כצת העבדים חכמינו זכרונם לברכה תקנו לקרות ארבעת פרשיות בחודש אדר הראשונה הנה פרשת שקלים זכר למחצית השקל באחד בשבת היו משמיעין על השקלים שנייה פרשת זכור שיש בה זכירת עמלק כפי שאנחנו עושים כל יום ויום קריאתה היא סמוכה לפורים כיוון שהמן היה מזרעו של עמלק וכל מטרתו היייתה להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים הפרשיה השלישית היא פרשת פרה אדומה כדי להזהיר את ישראל מטומאת כדי לעשות את קורבן פסח בטהרה ועל כן היות ולא שייך בנו הדין הזה עדיין אנחנו כ והסיבה שעדיין אנחנו קורים את הפרשה הזו כדי להורות שאנחנו בטוחים שיזה הקדוש ברוך הוא עלינו מים טהורים במהרה בימינו ויטהר אותנו כדי שנוכל לאכול את קורבן פסח בקדושה כך כותב הרב הלבוש זכותו תגן עלינו אמן הפרשיה הרביעית הנה פרשת החודש והיא סמוכה לראש חודש ניסן בשבת שקודם לכן פרשה זו נאמר בה את קידוש החודש קורבן פסח הלכות פסח וכולי הזוהר הקדוש כותב בפרשת ויקל רו א' בקריאת התורה שתיקנו לנו רבותינו זכרונם לברכה הן בשחרית של שבת והן במנחה והן בימים ימי החול יום שני ויום חמישי מתגלים להם סודות אילים הנעלמים על ידי הטעמים הנקודות האותיות הקדושות של התורה וכל אלו מורידים שפע של אורות מלמעלה יחד עם הסודות שכבר נמסרו עוד בסיני למשה רבנו עליו השלום על ידי הקדוש ברוך הוא ולכן התורה הקדושה מקבלת לה כמין כתרים וערות מפוארים הנרשמים בעל ידי הקורא וכיוון שכך הקורא צריך להגות בצורה נכונה ולקרוא בצורה מדוקדקת והיא מתעברת בשומע כמו אישה מעוברת שנתעברה בן חכם וקדוש וכיסא הכבוד ובית הכנסת מתמלאים גם אורות חדשים ועצומים העין הבשרית לא רואה את זה אבל ההשפעה היא השפעה מיוחדת ועוד השכינה מתקדשת בהם כך כותב מרן הבן איש חי בספרו עתרת תפארת כתר מלכות אות ריב כתב בעל החמדת ימים בחלק ב דף סד א וזה לשונו הקבא כוח ועוז באותם הזמנים להיות מזומנים ומיד בהגיעם כפעם בפעם חוזר וניעור אותו האור אשר כתוב במגילת אסתר ט כח והימים האלה נזכרים ונעשים שימו לב ללשון בכל שנה ושנה איזה ימים נזכרים ונעשים בכל שנה ושנה אלא שאני מזכיר פה בעצם קריאת התורה שאני קורא את הזכר של הימים הללו למטה נעשה בפועל רושם גדול למעלה וזהו שכתוב בכל דור ודור כל שנה ושנה וכל שכן בחודש הזה כי היה בו את עיקר קבלת התורה שחזרו קיימו וקיבלו ואיין ספק כי קרנו טרום בכבוד והד רב להיות חוזר וניעור אותו האור ממש כפי שזכו להם עם ישראל בקבלת התורה ולכן הו קבה כחוק בא לעבור במקור העליון להשפיע את השפע שלו על העוסקים והקוראים והשומעים אותו ולכן בימים הללו של ארבעת השבתות אדם צריך לנהוג בקדושה וטהרה להיות מזומן בהכנה רבה במשפט האורים למעלה לייחד ייחודים למעלה ליוד כן להמשיך ולמשוך שפע מהעולמות ובמיוחד לשמש את אותה פרשה שעליה נמנו מחנות מלאכים או מרכבות עליונות וכפי שכתב הזוהר הקדוש שהזכרנו ביקל רו א אשר משם ישכיל האדם ויבין שלכל אחד יש שפע מיוחד לאותם הכוחות שבשמיים שמשלשל על ידי הקריאה והמצוות שנמצאים באותה פרשה שקורא או שומע ועל ידי זה מתגבר הקדושה הסטרה דקדושה על הסתרה אחרה ושובר כניע את מתה הרשעים ו מזלם של עם ישראל עולה ומתעלה וזאת הסיבה לכך בספר הקדוש אמרי פנחס בשער ד' אות רכה כתב בשם רב פנחס מקוריץ זכותו תגן עלינו אמן שהיה מגדולי עולם שהוא היה מצפה וכל כך מכין את עצמו להגיע לארבע פרשיות הללו של חודש אדר והיה אומר בפי והייתי רוצה שכבר יגיעו אר פרשיות הללו למה כי בהם אני זוכה ומתרה עם הקדוש ברוך הוא ובספר הקדוש חכל יצחק מובא ביאור על כך הרי במה היית מצפה אתה לא רואה את הקדוש ברוך הוא אז איך אתה מרגיש אלא אמר ה פנחס מקורי זכותו תגן עלינו אמן זה גם מובא בספר קדושת הלוי רבי יצחק לוי אך את שבתותי תשמורו הארבע פרשיות הללו נאמר עליהם תשמורו למה כי אות היא כל שבת מארבע פרשיות הללו היא אות אחת משמו של הקדוש ברוך הוא דהיינו י ו וזה ביני וביניכם לדורותיכם שאפילו אם תהיו בגלות חס ושלום אתם עדיין תזכו להתראות כן להיות סמוכים אצל בורא עולם לדעת כי אני השם מקדשכם על ידי מה על ידי הפרשיות הללו כך ביאר גם הצדיק רבי רואל מרוזין זכותו תגן עלינו אמן בספר שלו כנסת ישראל ארבע פרשיות שבארבע הפרשות הללו מיוסדים להם ארבע אותיות שם הויה ברוך הוא אשר כל אות ואות מבטת לנו דרגה אחת בעבודת הבורא ודרגה אחת שונה מחברתה למה כי בעבודת הבורא ישנם ארבע קומות יש מיסה שאדם עושה יש רגש יש דבקות ויש ביטול המקבילות לארבע חלקים הארבע חלקים הללו של מעשה רגש דבקות וביטול מקבילים לארבע חלקים שנמצאים באדם והם נפש רוח נשמה וחייה ולכן ארבעתם נרמזים בשם הקדוש שם הוויה ברוך הוא שהוא שורש לכל השורשים ועל כן באו חזל ותיקנו את ארבע פרשיות הללו האחד זה שקלים מישה תן מחצית השקל לאחר מכן זה הרגש זכור תזכור לא לשכוח ברגש שלך כל הזמן לזכור את אשר עשה לך עמלק אין הכיסא שלם לאחר מכן פרה להיות דבק בקדוש ברוך הוא על ידי הטהרה שאתה מטהר את עצמך ולאחר מכן זה החודש שאז אתה מבטל את עצמך ביטול גמור לקודש בריך הו משחו קחו לכם וכולי פסח פה שסך עם הקדוש ברוך הוא נטו שום דבר של חמץ הוא לא מכליל וחמץ זה דבר שהוא גאווה הוא מנופח הוא חשיבות מר שאתה מבטל את עצמך מהזה כלום ממילא אתה קרוב אצל הקדוש ברוך הוא וזו פרשת החודש כנגד הביטול הגמור שאדם מבטל לכן זה יקוק בספר אהבת שלום פרשת חוקת כתב ולכן תקנו חזל את ארבע פרשיות הללו קודם לפסח כל הארבע שיות האלו סודם למה כדי להיות מוכנים בעצם ל חג הגדול והנורא הראשון הוא לכם לחודשי השנה שנאמר עליו זה חג הפסח כדי לתקן את ארבעת הרגלים מקודם ועל ידי זה אתה זוכה לגאולה על ידי התיקון אתה זוכה לבחינה של גאולה אמיתית ושלמה ובספר נתיבות שלום הרבי מסלונים בעניין קריאת פרשת ארבע פרשיות כתב עניין ארבע פרשיות גנוזים בהם עניינים נשגבים ביותר כדית בספרים הקדושים מקובלנו מהצדיקים צדיקי האמת ששבת אלו הינם הינם במדרגה גבוהה מאוד וכמו שאמר הרב הקדוש רב פנחס מכורי זכותו הגן עלינו אמן שבמשך כל השנה אין לו גילויים של רוח הקודש כה בהירים כמו בשבתות הללו בארבע השבתות הללו למה כי זה למעלה מהשגת להבין את ה משמעות התמונה בהם וכאשר קוראים בתורה בפרשת שמות ל יב כי תישא את ראש בני ישראל עניין של מחצית השקל אנחנו מקיימים את חלק הנשמה של מצוות מחצית השקל התמונה בפרשה זו על ידי הקריאה זו פעלים כל העניינים של מצוות מחצית השקל כמו בזמן בית המקדש וזה כאילו שאדם נותן ממש את מחצית השקל הוא מקיים את המצווה ובמה ששייך לחלק של הנשמה שלו וכן בפרשת זכור שעניינה מחיית אמלק שאת חלק הנשמה של מצוות מחיית אמלק אפשר לקיים גם בזמן הזה כמו מה שכתוב אשר יניח השם לך השם אלוקיך על ידי הקריאה שאנחנו קוראים פרשת זכור על ידי זה מתעוררת בנו עניין תיקון הנשמה בזה שמקיימים את חלק הנשמה של המצווה התמונה בפסוקי התורה ובכלל זה יהודי צריך לעקור את החלק הרע את העמלק שבתוכו השייך אליו לנשמתו וכן במצוות אפר פרה אדומה על ידי קריאת פרשת פרה אנחנו מקיימים את החלק ש הנשמה של המצווה כפי שכתב בספר הקדוש עבודת ישראל על הפסוק בבמדבר יטב זאת חוקת התורה אשר ציווה השם לאמור שיהיו זמנים אשר כל קיום מצווה יהיה על ידי למור בעת שלא יהיה אפר ולא יכלו לקיים את המצווה בפועל אז איך אתה מקיים את המצווה בפועל אתה תקרא את הלמור אתה תגיד את הפסוקים ובכך אתה תקיים את החלק של הנשמה הגנוז במצווה הזאת ולכן כל המצוות הקדושות כולם תמונ מה שנקרא בעניין הזה של טהרת אפר הפרה ועל ידי הקריאה שבה אנחנו מתקנים מקיימים את חלק הנשמה של המצווה כאילו הוא מקיים אותה בפועל קנל פרשת החודש חזל תיקנו גם בזמן הזה שקוראים פרשת החודש בתורה לקיימת עניין קיום החודש בחלק של המצווה חלק של הנשמה נוגע למצווה וזה כמו להבדיל בית דין שיושב פה עכשיו בית דין אמיתי כן לא השם ישמור בית דין אמיתי שיושב ומקדש את החודש כזה רעה וקדש וזהו עניין קריאת ארבעה פרשיות שקבעו לנו חזל כדי שיהיה לישראל לכל הפחות חלק של הנשמה של המצוות ובכך התקרב היהודי לבורא עולם ולכן כל תיקון וקריאת עניין הפרשיות הוא לא ביום חול רבותיי הוא דווקא נמצא בשבת למה רק בשבת אומר הזוהר הקדוש בזוהר חדש חלק ב' דף ר ה עמוד א הוא אומר רק בשבת יהיו ד יהיו יומ ד נשמתה ולא יהיו יומ גופה בשבת יש את החלק של הנשמה לכן אתה חייב לקרוא את הארבע פרשיות הלו בשבת ולא ביום חול שמה יש את החלק של הנשמה שאתה יכול להביא לידי התיקון שלו אבל ביום חול אין את החלק הזה יש את החלק של גופה אין את החלק של הנשמה וזהו מה שכתוב זכור את יום השבת לקדשו ועל זה כותב הרמבם זוכרהו בדברים בכניסתו ביציאתו ושמרו בני ישראל את השבת לעשות שבת דורות ברית עולם כל זה על ידי ההשפעה שאדם עושה הוא מתקן בכך בקריה בדיבור שלו את כל העניינים מושך אלו שפע מהקדושה העליונה של ארבעת הפרשיות הללו כתב רבנו חיים פלאג'י וכך גם אמרנו בשיעורים של ההלכות בספר מועד לכל חי למאב בשם ספר מעשה הצדקה בדף קכט אות מ בערב שבת שקלים מפריש 26 פרוטות לצדקה כמניין שם הווייה ברוך הוא גם מי שלא הפריש עדיין יכול להפריש במוצאי שבת ובראש חודש אדר מפריש עוד 13 פרוטות כמניין אחד וזה כנגד שלושה פעמים והם כנגד שלושה פעים אחד נגד שלוש תרומות שהיו תורמים ובכך הוא ניצול מל מתת קללות וזוכה לטל של דחייה כך כותב הרב לג'י כדאי לעשות זא ובשבת שקודם ראש חודש אדר שנקראת שבת שקלים תקנו לנו רבותינו לקרוא מעניין פרשת שקלים וכולי ועל זה נאמר דברי הגמרא זאת עולת חודש בחודשו לחודשי השנה שעליהם כל אדם ואדם מביא מבן 20 שנה ומעלה מביא את המעות למחצית השקל ומשתתף בעניין הזה וב הוא נכנס מה שנקרא להיות חלק בחלק הקדוש של עם ישראל הפיר קדי רבי אליעזר הביא טעם נוסף אחד הסיבות מלבד להיות שייך בעם ישראל מלבד החיוב שהתורה הקדושה אומרת זה דברי הכתוב רבי פנחס אומר צפה הקדוש ברוך הוא שעתיד לעמוד מהגג אש צר ואויב גדול יהודים ואיזה הוא זה המן הרשע שנאמר באסתר ט כד כי המן בן עמידת האגגי צורר כל היהודים מזרע שאול יקום גואל ונוקם ליהודים מיד המן ואיזה הוא זה מרדכי שנאמר איש יהודי היה בשושן הבירה ובירושלמי מסכת מגילה פרק ג' הלכה ד' אמר רבי לוי בשם רבי שיון בן לקיש צפה הקדוש ברוך הוא שהמן הרשע עתיד לשקול כספו על ישראל אמר מוטב שיקדים כספן של בני לכספו של אותו רשע מכיוון שכך תיקנו לנו רב רבותינו להקדים ולקרוא פרשת שקלים כך מובא גם במסכת סופרים פרק כב הלכה ד המדרש תנחום לעומת זאת מביא בפרשת כי תיסה סימן ג' איתא וכן אמר רבי שמעון בן לקיש אמר רבי עקיבא וכן אמר רבי שמעון בן יוחאי בר יוחאי תלמיד חכם שנפטר אין תלמידיו מניחים אותו לישון בקבר שנאמר בשיר השירים דובב סבתי ישנים דהינו כל ה מדברים מ תורתו הוי ושבעל העשיר איננו מניח לו לישון כך כתוב בקהלת היא וכן משה לימד את התורה לעם ישראל והדריך אותם למצוות ונתן להם את כל הסודות ואת הפרשיות שקוראים בכל שבת ובכל חודש ובכל מועד והם מזכירים בכל פרשה ופרשה ופרשת שקלים אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא ריבונו של עולם בפרשה הזאת אני עכשיו עוזב את עם ישראל אם אני מת אין אני נזכר אמר לו הקדוש ברוך הוא חייך כשם שאתה עומד עכשיו ונותן להם את פרשת שקלים ואתה זוקף את ראשן כדי שאני אמנה אותם כך בכל שנה ושנה שקורין אותה לפניי כאילו אתה מצוי ועומד שם באותה שעה וזוקף את ראשן מנין שנאמר וידבר השם אל משה לאמור כי תישא את ראש שא את ראש לא נאמר אלא כי תי שא את ראש אלא שעל ידך מה שנקרא הם נושעים את ראשם כביכול שאתה מצוי ועומד כל פעם ופעם שקוראים לפניי בפרשה זו וכתב בספר הקדוש חמדת ימים חלק ב דף סד עמוד הנה כעניין השקלים האלו היו תועלת עצומה לאישי ישראל טעם נוסף ולא קבעו קריאתם בציבור אשר בקריאה ההיא תרוממנה קרנו צדיק וסטרה דקדושה יחשוב הישראלי לאמור מה דווה מה שהיה היה כבר נשתתק המן וגם גם המקדש המעוז חרו בטלו השקלים אז מה עכשיו אני צריך עכשיו סטרא אחרא סטרא דקדושה להביא שקלים לא לא לא לא לא לא אלא תדע לך בעצם נתינת המעות הללו מה כותבים רבותינו שאתה מציל את עצמך מכל מיני דינים קשים שעתידים להיות וגם אתה מרגיל את עצמך במצוות כשבני בית המקדש ויצטרכו להביא והכל אז עניין השקלים זה פדיון נפש לאדם מיד כל האוייבים הרוחניים לא רק הגשמיים הרוחניים ולכן עצם הקריאה שלה מסלקת מה שנקרא את הסטרה החרה ומקרבת את הסטרה דקדושה הבני סוחור זכותו תגן לנינו אמן כתב במאמרי חודש אדר מאמר ב כתב החוזה מלובלין רבי יעקב יצחק זה יתנו כל העובר על הפקודים וכן אחר כך כל העובר על הפקודים יתן תרומת השם יש לומר דני איתא בגמרא בתענית כז עמוד ב תינח בזמן שבית המקדש קיים כל העוסק בתורת עולה כאילו הקריב עולה וכאן מה יש לומר אלא פה יש לומר כי השקלים היו נוהגים בזמן שבית המקדש היה קיים לקורבנות אבל כשאין בית המקדש קיים ודאי הקריאה עצמה שאנחנו קוראים נחשבת לנו כאילו נותנים שקלים בפועל לכפר ואני בעוני פירשתי את הפסוק כך כותב הרב והיה לבני ישראל לזיכרון לפני השם לכפר דהיינו אפילו בזמן שאין נותנים את השקלים היינו בזמן שאין בית המקדש קיים אם כל זה זכרון הפרשה בפיהם הוא מכפר באדם והיינו שנחרב בית המקדש פעמיים ודאי על ידי העוונות וזה יש לומר זה פירוש זה יתנו כי גם גם כי תנו בגויים פסוק בהושע ח י דהיינו מלשון לימוד כל העובר על הפיקודים פירוש שכולן עברו על המצוות לכן הם צריכים לתת את המח השקל כי הם היו ברא עונשים הם היו צריכים להגיע להענש עכשיו ולכן כל העובר על הפיקודים מה זה פקודים פיקודים זה מקום בית המקדש כי בית המקדש נחרב פעמיים בעקבות העוונות הללו הוא חייב לתת זה יתנו את תרומת השם ובכך מתחפר להם העוונות בעל הישמח ישראל כתב ביאור אחר על דברי המדרש בתנחומא שציינו אמר הקדוש ברוך הוא למשה חייך בכל שנה ושנה היינו יהיה באיזה זמן שיהיה ובאיזה מצב שיהיה שישראל יקראו לפני פרשת כי טיסא וישימו על ליבם עניין מחצית השקל אני מעורר בקרב רוח כוח אש אשר בקרבם ובכוח בקשתך משה רבנו זו המלא עליהם רחמים לעורר בקרבם רוח אלוקי השואף בקרבם שופע בקרבם ויבואו לבחינת דעת ולא יפלו אחור חלילה וידעו כי השם גולם ובכוח האש אשר בקרבם יהיה בית יעקב לאש ובית יוסף ללהבה ובית עשיו לקש ויזכו עוד לאור עולם ממרה בימינו אמן ועוד כתב בספר ישמח ישראל שבשבת אנחנו מסוגלים לכפר לזכות לכפר על נפשותינו לתקן את שלמות נפשנו בחלק של הנפש שעל ידי קריאת הפרשה מתחפרים כל מה שעובר על הפקודים על המצוות שזה נקרא פקודים פקוד פקד וגם על הפגמים שעליהם לא מועילים תשובה בשבת הזו זה מתחפר ולכן השבת הזו יש בה כוח להור ולחזק כל אדם ואדם באשר הוא לבל חס ושלום יבוא לידי נפילה רחמנא ליצלן ולידע בנפשו שיכול לשוב בתשובה שלמה ולהיות אהוב וקרוב ונחמד למעלה ואני אמרתי בערב שבת שלכן כתבו רבותינו שהשבת הזו היא שבת מיוחדת שבת שקלים למה כי מצד אחד היא כמו שבת אחרונה של השנה של חודש אדר כן כל הרבעת השבתות הלו לא רק השבת הזאת כמו שבת האחרונה של חודש אדר וכמו של של אלול שאנחנו נכון אומרים שבת אחרונה של של השנה תתפלל טוב עכשיו תקן את כל התפילות שבוע אחרון כל יום ויום תיקון של כל השבוע בשבת הזאת תיקון לכל ימות השנה כולה כל השבתות כולם כל השנה כולה הכל בארבע פרשיות הלו מתקבץ לנו לקראת ההתחדשות שזה חודש ניסן החודש הזה לכם הוא ראש חודשים שאדם מתחיל בו כביכול דף חדש ובספר אהבת שלום פרשת כיסה כתב לכן תיקנו חזל לקרות בכל שנה ושנה בסוף ימי השובבים אחרי שאדם תיקן את נפשו את פרשת שקלים להורות שיש נשיאות ראש גם אחרי הקלקול כביכול שאדם תיקן בשבועות הללו אתה יכול להרים את הראש שלך ולכן תקרא את פרשת שקלים אחר ימי השובים כי על ידי שאתה מתקן את עצמך בימי השובבים אתה זוכה לבחינת חוכמה וזה הי שמרומם בפרשת שקלים שהוא בבחינת חוכמה בבחינת קודש בשקל הקודש בספר טרת ישועה כתב שבת שקלים מסוגלת לפרנסה שקלים כנגד שקלים בעל גנזי ישראל זכותו הגן אמן כתב שבכל שבת ושבת של ארבע פרשיות יורד לו שפע לעולם ובפרשת שקלים יורד לו שפע של עושר והרחבה ובספר עמרי יוסף כתב בשבת שקלים אפשר לבקש שיתקבלו כל התפילות שבכל ימות השנה לרחמים ולרצון וכתב בספר נתיבות שלום סלונים עניינה של פרשת שקלים הוא קשר בינינו לביין בית המקדש כדי לחדש את הקשר שבו נוצרת דבקות בינינו בין עם ישראל לקודש בריך הוא אתה חייב להביא את המעות של השכנים היות ואנחנו היינו בראש חודש אדר אז נגיד גם סגולה נפלאה כתב בספר תהילה לדוד שזה ספר שהוא מפרש את הפסוקים של התהילים הספר הזה נתפס בליוורנו בשנת תרכו בהקדמה שלו באות מז כתוב אני הצעיר מצאתי כתב יד וזה לשונו וקיבלתי מפה לפה משני המאורות הגדולים הרב מר קשישה כמור ורבנו הרב רבי אליהו הכהן זל והרב המופלא כמור ורבנו רבי חיים אבולפיה זל שהם קיבלו מתלמידי מורנו רב חיים ויטל זכותו תגנו עלינו אמן להתענות ביום המשמרת של ראש חודש אדר מה שנקרא ערב ראש חודש ולקרות בו את כל התהילים כולו וזוהי סגולה נפלאה לנשמה וקיבלתי עליה עניינים נוראים עד כאן לשונו וכיוון ד הדבר הוא מסוגל מאוד בסגולה נפלאה הנה מטוב ומנעים לעשות חבורה אחת על הדבר הזה מיראה השם חושבה שמו ולהתענות ביום ערב ראש חודש אדר וללמוד בו ביום את כל התהילים כולו עד כאן לשונו של בעל התהילה לדוד רבי יעקב כולי זכותו תגן עלינו בעל המעם לוז כתב בפתיחה שלו לספר התהילים את הסגולה הזאת בשם רב חיים ויטל ובספר אהבת שלום בראש חודש אדר כתב ההכנות לפורים כבר מתחילות מאיפה מראש חודש אדר וזה לשונו ההכנה לזה הוא מראש חודש על דרך אומרם זל שקלי ישראל קדמו לשקלי המן והיינו איש המשכיל צריך להבין ולהכין את עצמו מראש חודש על פורים על גאולת גופו ומחית עמלק ועוד כתב בספר אהבת שלום והובא בצמח צדיק כי אדה ראשי תיבות רעוה דרעוין אשתכח דהיינו כל החודש כולו הוא אתת רצון שיכולים לפעול בו בדבר ישועה ורחמים החוזה מלובלין בספרו דברי אמת בפרשת תרומה כתב שיום ראש חודש אדר הוא גדול מאוד והרוצה שיתקיימו נכסיו איתה בהן אדר כך מובא בגמרא בביצת טוב כי נכסיו זה העניינים הנשארים כקניין רוחני בידי אדם לנצח ומה זה הנכסים זה המעשים הטובים אבל כסף וזהב זה לא נכסים לנצח כ לא במותו יקח הכל ו ירד אחריו כבודו אומר הפסוק בתהילים מט יח ולכן התפילות שהם ברומו של עולם עומדים כפי שאומרת הגמרא בברכות ו' רשי דיבור מתחיל דברים לכן הם בגדר של נכסים ויש בהם משום כיסוי והצנע ולכן כתבו הרוצה שיתקיימו ויתקבלו לרצון סף שזה התפילות תה בהן אדר מה הכוונה התפלל מעומק ליבו בראש חודש אדר ואז יפלה השם את תפילתו שנאמר אדיר במרום שהתפילה הזאת עומדת ברומו של עולם ונעשה כולו בכוח התפילה עליו רחמים ובקשותיו מתקבלות ומשאלות מתגשמות ובספר מאור ושמש כתב בחודש אדר יש כוח גדול לישראל שאפילו בהבל פיהם יכולים ל ק את כל גבורות הדינים והרוחות הרואות שלא ישלטו כלל וכלל בעולם כי בחודש הזה לא שולט סטרה אחרה וכולי ולכן אנחנו מכריזים משנכנס הדר מרבין בשמחה ומשוררים הגמרא בתענית כט עמוד א' אומרת אמ רב מי שנכנס הדר מרבין בשמחה ואמר פפ הלכך בר מישראל דת ל דינה בהד נוכרי לישת מת מיני באב דרעי מזלה ולמצא נפשה בעדר דברי מז ברי מזלה דהינו מי שיש לו דין ודברים נוכרי ידחה אותו מחודש אב לחודש אדר ש מזלו של עם ישראל גבוה הרווה במקום כטה פל גב שאין מזל לישראל הרי ישראל מעל המזל הנ מילה בשאר ימים כותב הרתה אבל בשני החודשים הללו שזה חודש אדר ואב יש מזל לישראל כי כך נגזר עלינו מן השמיים ומזל זה כאין גזירה גזירה זה נקרא מזל בלשון בני אדם המארשה לעומתו כותב באדר דבריה מזלי גם שאמרו שאין מזל לישראל מכל מקום מגלגלין זכות ליום זכאי וחובה ליום חייו ולכן אנו למדים מכך את מעלת סגולתו של החודש הזה חודש שהרו בו ניסים ונפלאות גדולים וישועות לעם ישראל והוא מזומן עבורנו ועבור כל בני ישראל לדורות עולם לטובה ובפרט בעניינים שביננו לבין אומות העולם ואנחנו רואים את המתרחש עכשיו ובספר מגלה עמוקות כתב בשם ספר סודר רזה שם המלאך הממונה על חודש אדר הוא על פי האותיות הבא אסור להגיד שם של מלאך אב ר כי א ל תחתיו נמנים 25 מלאכים כולם שמם לטובה ולפי שהמלאך הזה שמו כלשון ברכה לכן כתיב בדברים לג א וזאת הברכה אשר ברך משה מתי ירך אותו בחודש אדר האל שך הקדוש זכותו תגן עלי אמן בספרו משאת משה כתב השפע שנקנה בחודש אדר בוודו יוולד בו משה רבנו עליו השלום לא נתבטל בסילוק אלא הוא חי בהווייתו לעד וקנינו עומד וזה מה שחשב המן הוא חשב שבכל אנחנו נקרא את זה בפיוט בשם רבותינו אנחנו נקרא את זה בפיוט של מי כמוך ואין כמוך חשב אביה התהודה וכולי וכולי זה הזדמנות וכולי ואז לא ידע שביום הזה לא רק שנפטר משה רבנו חשב להם לרעה אלא גם נולד משה רבנו וכוון שנולד מזלם של עם ישראל הוא קיים ועומד בשפע כך כותב רבנו אלשיך ועוד מזלו של החודש הזה הוא דגים בספר היצירה פרק ה' משנה ה ובשם המדרש באסתר אבז יא כתוב הדגים מסמלים להם ברכה ושפע משום שהינם פרים ורבים ולא שולט בהם עין נמצאים בים ולמה נאמרה הברכה בדגים כך המדרש מביא בראשית רבה היות והם סמוים מן עין כך החודש הזה הוא חודש אדר הוא סמוי בשאר חודשי השנה והוא חודש הקר ונגע ויש בו סימן להצלחה וסיעתא דשמיא בכל מה שעם ישראל עושים ובפרט בעניינים שבינם לבין אומות העולם זלנסקי טראמפ רוסיה סין וכולי חמס לא חמאס ומצינו שעם ישראל נמשל הדגים כפי שהגמרא בברכות אומרת סא עמוד ב כפי שנזכר בעוד מקום בגמרא בעבודה זרה גב וכך אמרו רבותינו זל חכמי המדרש במדרש רבה צזג מדגים הללו גדלים במים כיוון שיורדת טיפה אחת מלמעלה הם פותחים את פיהם לקבל אותה בצימאון זה מהות כזו של הדגים בגשם יש להם מלא מים מה הם עושים עולים למעלה לממים וקופצים ופותחים את הפה שלהם כדי לקבל את הטיפה מה אתה צריך את הטיפה אם יש לך לא לא לא זה משהו מתנה מבורא עולם הם מקבלים אותו בצימאון כמי שלא שמע אף פעם דבר תורה מימיו כך ישראל גדלים ב מים שהיא התורה כל פעם שהם שומעים חידוש חדש דבר תורה חדש מאמר חדש הו מקבלים אותו בצימאון כמו שלא שמעו אף פעם דברי תורה מימיהם ולכן גם צדיקי הדור שמתגלגלים במה מתגלגלים בדגים והם נקראו דגים כפי שאומרת הגמרא בחולין כז עמוד ב על הפסוק הצון ובקר ישחט להם ומצא להם את כל דגי הים יאסף להם מצא ם דהיינו זה סתם אסיפה סיפה דעל מסג אלהו ודרשו המפרשים הצון ובקר ישחט להם אלו עמי הארץ שמשלים לבהמות משל כבהמות נדמו אם את כל דגי הים יאסף להם אלו תלמידי חכמים הגדלים במים מהתורה הקדושה שבהם נאמר לשון אשפה יאסף אהרון אל עמיו עוד כהנה וכהנה הרבה מקומות שמוזכרים בתורה וכתב רבנו חיים פלאג'י בספרו מועד לכל חי החודש הזה שבטו בנימין ומן דאמר שבטו יוסף והנה נכון ד הוא מזל דגים ומה גם טוב לפי זה החודש הזה דהוא בבחינת יסוד כמידת של יוסף ואם כן צריך להיזהר בימים האלו ביותר שלא יהיה פוגם בבריתו וג ומה גם דרבה יין עושה חס וחלילה מעוד להיכשל אם הוא שותה לשוחה יכול חס לום קשל ושומר נפשו ירחק הרחק אם תחווה והמקום יהיה בעזרו עד כן לשונו וכתב בספר קדושת הלוי מטעם זה נבחר דווקא חודש אדר להתעבר שכן יב חודשי השנה ה כנגד יב השבטים וחודש אדר שהוא מזל דגים וא כנגד יוסף שלא שלדה בו עין הבישה עין הרע כמו הדגים ויוסף הוליד שני שבטים שהם מנשה ואפריים דג ודג ולכן בשנה מעוברת גם אנחנו רואים שלנו תוספת של בשונה מחודשים אחרים שאין בהם תוספת ר באדר יש שני חודשי אדר חודש א' אדר א' ודר ב וכתב ה בן איש חי בספרו הדרת אליהו ולכך חזל איברו חודש אדר דווקא כי מזל ישראל גובר ואם לא הספיקו לעשות תשובה באלו ה-30 יום יעשו ב-30 יום של האדר השני כי במעט תשובה שעושים באדר יכולים עם ישראל לזכות ולהביא את הגאולה וכתב רבי אליהו הכהן האיתמרי מזמיר שזכינו להיות הציון שלו סמוך לרב חיים פלאג'י בספרו הורה ושמחה ועשה דמיון מה בין חודש אדר לבין חודש שב על פי דברי התלמוד בתענית כט עמוד א' אמר רב יהודה בר דרב שמואל בר שילד משמ דרב כשם שמ נכנס אב ממעטין בשמחה כך מי שנכנס אדר מרבין בשמחה וכתב שכשם שבחודש הב ימים פחות טובים מראש חודש ועד עשירי באב כך בחודש אדר הימים מסוגלים לטובה ולברכה והולכים ומתעלים בהם אחל מראש חודש מיום האחר לחברו במשך כל ימי החודש וכתב הגאון הצדיק הרב הקדוש ר ברוך מז'יבוז זכותו תגן עלמן כי מ שנכנס אדר מרבין בשמחה דהיינו שמרבה אדם את כל הטוב על ידי שמחה כי הימים הללו מסוגלים לשמוח וכבר ידוע חלוקת החודשים בין עשו ליעקב עוד שהיו בבטן רבו על זה יעקב ועשיו חילקו ביניהם את חודשי השנה עשו נטל את חלקו תבט שבט ותמוז ומחודש אב עד תשעה באב יעקב לעומת זאת נתל את הדר ניסן שהם שייכים לעם ישראל וטובים הם עד למעוד שאר חודשים של בורא עולם וכן ית בתנ ד אליהו זוטא פרשה יט אמרו כשהיו יעקב ועשיו בממן אמר לו יעקב לעשיו עשיו אחי שניים אנחנו לאבינו ושני עולמות לפנינו העולם הזה והעולם הבא העולם הזה יש בו אכילה ושתייה הוא מסא ומתן לשת אישה להוליד בנים ובנות אבל העולם הבא אינו כן בכל המידות הללו רצונך טול אתה העולם הזה ואני אטול הלעולם הבא ומנין שכך הוא שנאמר בראשית מכרח היום את בכורתך לי כשם שהיינו אומרים בבטן ומיד כפר עשו בתחיית המתים אמר מה החיים שיש בהם רוח ונשמה מתים שמתו מן ען שיחיו באותה שעה נתן לו עשו את חלקו של העולם הזה ונתן יעקב את חלקו בעולם הבא וכתב הזוהר הקדוש על כך שחילקו ביניהם גם את חודשי השנה וזהו יעקב נטיל ז ר רחין ניסן ויר תכו ברז סין דו תאומים ועשו נת תר ירחין תמוז אב וו לא ישתכח תבי דה אלול לו דילה אפילו עב תשעה יום אינון דילה ולא יתיר תבד ולא ישתכח דהינו מה ההסבר לדברים יעקב לקח בסוד שני חודשים ניסן ואייר ונכלל הו בסוד סיוון שהוא מזל תאומים ששייך יעקב ועשו תאומים עשו לעומת זאת לקח לו שני חודשים שהם תמוז ואהב ולא נמצא והוא לא נמצא ועבד שכן אלול לא שלו ואפילו חודש אב רק תשעה ימים יש לו אז גם לא שלו אז יוצא שהוא איבד את את מה שהוא לקח ולו יהיו ברזה תאומים הוא לא שייך בענין הזה של תאומים אלא התפרש לחוד הוא פרש וסתה לסטרה אחרה אז הוא נותר באפס ושממה וזה מה שכתוב בתהילים טז האויב תמו חרבות לנצח דהיינו האויב תמו בגין יעקב יהיו תאומים תיבת אוריתה לבנוי בחודש תאומים והוראתה ברז תאומים תורה שבכתה ורה שבעל פה בחודש תלית לם תת דרגין ליתן תורה תלית תורה נבים כתובים וכול אחד היות ויעקב הוא נטל את התאומים ניתנה תורה לבניו בחודש תאומים שזה חודש סיוון ומה היא התורה שיש בתאומים תורה שבכתב תאום אחד תורה שבעל פה בחודש השלישי ניתנה לעם השלישי בדרגות שלישיות תורה משולשת שהיא תורה נביאים וכתובים וזהו סוד החלוקה בדיוק ויש בזה עוד סודות הזוהר הקדוש כותב ותצפנהו שלושה ירחים דהיינו שהקדוש ברוך הוא הצפין את שלושת החודשים הלו של תמוז ואב ותבט שיש בהם דינים קשים חס ושלום מאורעות קשים שקראו לעם ישראל חורבן בית המקדש תחילת החורבן וכולי וכל זה כנגד והביא לעולם את משה רבנו תצפנו שלושה ירכים שהוא יבוא ויתקן את השלושה חודשים הללו כדי שמה שהם יהיו לתועלת עם ישראל ללא חס ושלום לרעתם יפה מאוד ונסיים ברמזים של חודשי אדר כתב בספר פורים בציון הרב מוצפי יב חודשי השנה נרמזים ביב האותיות של אב חודש ניסן רומז לשכינה נרמז באות ה חודש אדר בזמה ממן הרשע וא הנחש להשמיד זירה ישראל חלילה נרמז באוד ק הסתר אחרה מנסה כל הזמן להידמות לקדושה כמו כוף בפני בני אדם ולכן ההפרש במספרים בין הק לבין הה זה צ ה צ סליחה צ ה כן צ ה זה 95 וזה כמניין אותיות המן ובספר היצירה כתב המליך המליך אות ה בשיחה וקשר לו כתר צרפ זה בזה וצר בהם תלה בעולם שזה ניסן בשנה ויד ימין בנפש ועוד כתב מוליך עוד ק המליך עוד ק בשחוק וקשר לו כתר צרפ זה בזה וצר בו דגים בעולם ודר בשנה כקורבן כקורבן בנפש ולכן אנחנו אומרים את הפסוק כך כותב החוזה מלובלין לשם רב צבי אלימלך מדינוב כן שהיה תלמיד שלו לא סליחה רבי צבי אלימלך מדינוב כותב בשם רבו החוזה מלובלין בספרו בני שכר הוא אומר זה אחד הסיבות שמה שההפרש זה צדק ה שאמרנו שזה המן וזה וזה כנגד האותיות כסייה אין הכיסא שלם עד שיבה הקדוש ברוך הוא וימחה את שמו של עמלק איך הוא ימח את שמו של עמלק ויחזור לשלמות על ידי שהוא יכונן את כיסא דוד כי כיסא דוד גם כן בגימטריה הצדק ה יזכנו השם על דבר כבד שמו נזכה שהשפעת ה ימים הללו תשפיע עלינו שפע של שמחה נזכה בעזרת השם לקדושה הצלחה וסיעתא דשמיא אמן כן רצון