פורים משולש - התשפ"ה | הרב שמעון משה חי רחמים
- - - לא מוגה! - - -
בשם השם נעשה ונצליח היום נעסוק בהלכות פורים משולש שנה שחל בתתו באדר ביום שבת קודש כמו השנה שנת תשפה השנה הזאת קרוי בפורים בשם פורים משולש דהיינו פורים שמתווסף לו יום נוסף בשונה משאר שנים והיום הזה ה נוסף משלש את כל הימים יחדיו במקום יומיים לשלושה ימים דהיינו השנה יום חמישי תענית אסתר בצת תענית אסתר מתחילים בקריאת המגילה הן לפרז ווהן למוקפץ ביום שישי מקיימים את מצוות היום כפי שנעסוק בעזרת השם עוד מעט בשאר ההלכות גם תושבי ה פרזים ולא המוקפים ולאחר מכן ביום שבת שובתים במוצאי שבת דהיינו יום ראשון בבוקר אז חוזרים אנשי המוקפים ומקיימים את מצוות היום הנותרות שנותרו להם דהיינו סעודת פורים או משלוח בנות יש תוספות החמרות וכולי נראה את כולם טו באדר שחל בשבת אסור למופי לטלטל את המגילה משום תקנת חכמינו זכרונם לברכה שמה יבוא וטלטל ארבע אמות ברשות הרבים ויויאנה ולכן חזל חששו וקבעו עליה דווקא באותו הזמן שחל פורים תקנת מוקצה כדי להסביר ולבאר את הדברים הן תפילין והן כל תשמישי המצווה והן מגילה אינם מוקצה והרעיה שמשתמשים בהם אבל לשעת הי הצורך בהם או לשעת הצורך אבל היום עצמו גורם שלא נשתמש בהם אז שייך עליהם דין מוקצה כגון תפילין תפילין בשבת לא מניחים למה מהסיבה שיש לנו שני אותות האות הראשונה זה ברית קודש ברית מילה והאות השנייה שבת שנאמר כי אות היא ביני וביניכם לדורותיכם וכפי שאמרנו בעבר בשונה מיום חול שחסרה לנו את האות שנקראת שבת אנחנו זוכים לאות אחרת שהיא נקראת תפילין תפילין של רשי שאנחנו מניחים כן על זה הדרך שהיא אות נוספת כך יוצא שש שני אותות לבן אדם הן בחול הן בשבת ולכן תפילין קש עצמם אנחנו לא מניחים אותם בשבת לעומת זאת במגילה מגילה היות ולא קוראים בה בשנה שחל פורים דהינו שושן פורים בשבת אנחנו לא קוראים במגילה אלא מקדימים בני המוקפים לקרות כבני הפרזים כבר ביום חמישי בלילה וביום שישי השנה אמרנו דבר יפה בשיעור שגם הירושלמים דהיינו בני המוקפים חומה הרים המוקפות חומה ממות יהושע בנ שהיו נהגים לקרוא את המגילה כשבט סבעה והם דשנים ורעננים מאכילה ושתייה גם הם השנה שהם בצום הם יקראו את המגילה כמו בני הפרזים שהם רעבים והם מה שנקרא קוראים את המגילה עדיין ממתינים בסבלנות עד לסיומה ואז הולכים הביתה ומוציאים את הצום ולכן המגילה לכשעצמן אסרו חזל לטלטל אותה ביום שבת קודש הי לכך הקדימו את קריאת המגילה בשונה משאר המצוות שהם יעשו אותם דווקא ביום ראשון בבוקר כשכל תו באדר בשבת כמו שהזכרנו אנשי המ המקומות המוקפים חומה כגון ירושלים יפוא עכו וכולי מגדימים לקרות את המגילה ביד באדר יינו אתג בלילה ויד ביום והקורא גם שם מכוון בעת הברכות להוציא את הרבים ששומעים אותו ידי חובת המצווה קיום המצווה בנוסף לזה הם צריכים גם לכוון כפי ש אנו מכוונים בני הפרזים כל שנה וזה הקורא צריך לדעת כל מי שייראה את הדבר הזה ידע שהוא חייב לכוון מי שיש בידו מגילה כשרה וקורא לבני משפחתו צריך לכוון בעת קריאת המגילה גם על קיום שלושת המצוות האחרות שהם מלבד מקרא מגילה זה המשתה סעודת פורים דהיינו משתה ושמחה ולאחר מכן זה המשלוח מנות והמתנות לאביונים וכל המצוות הנל מצויים נכתבו במפורש במגילה בפרקים האחרונים ולכן עליהם גם המברך בעת ברכתו על מקרא מגילה שעשה ניסים ובברכת שהחיינו מכוון בדעתו קודם לכן הוא גם יאמר את זה לציבור לכוון לפתור את כל הקהל בעניין של ברכת שחיינו אחרת לכאורה כל מצווה ומצווה שהיה עושה משלוח מנות ה צרך ברך עליו שחיינו מתנות לאביונים היה צריך וך שחיינו סעודת פור היה צריך וך שחיינו באו חזל וקבעו אתה תברך על מקרא מגילה תכוון בדעתך על ג המצוות הנותרות ובכך יצאת ותוציא את הרבים ידי חובה לאחר סיום קריאת המגילה מסיימים כמו בכל מקום את הנוסח ואתה קדוש שב תהילות ישראל שתפילת רבית כמו שאנחנו אומרים במוצאי שבת או להבדיל בתשעה באב ליל תשעה באב גם קנל מזכירים ואתה קדוש קדיש תתקבל לאחר מכן שיר המעלות וכמובן מסיימים ביה שלמה ועלינו לשבח בני יד מקיימים ביום שישי את כל ארבעת המצוות דהיינו בני הפיוזים הם מקיימים את כל המצוות כבר ביום שישי כמו בכל שנה ושנה ומכל מקום את סעודת פורים השנה כאן בפורים משולש אנחנו צריכים להקדים ולעשות כמנהג רבנו הארי הקדוש זכותו הגן עלינו אמן כך מנהגם של המקובלים מיד לאחר תפילת שחרית נותנים מתנות לאביונים ואז עושים את סעודת פורים בשונה מהפשטות פורים נהגו לעשות דווקא אחר תפילת מנחה דהיינו אחר חצות היום שהתפללו תפילת מנחה אז נהגו לעשות אבל השנה היות ויום שישי יוצא יום פורים ואז בו אנחנו צריכים להזדרז ולקיים גם את המצוות השייכים בו ביום שזה מתנות לאביונים משלוח מנות וסעודת פורים וגם להישאר טאב לסעודת השבת וגם להתכונן לשבת קרוי וגם שיהיה מוכן מה שנקרא וצלול בדעתו להתפלל תפילת מנחה של קבלת שבת בשמחה להודות להשם על הניסים והנפלאות וכולי אז לכן אפשר שידחה אותה לאחר חצות היום לכן מקדימים ועושים אותה כפי שנהגו המקובלים בשנה הזאת כולם נהיו מקובלים ונוהגים לעשות אותה מוקדם קודם לחצות היום ולכן כל ברדע צריך לדעת פורים זה אחד מהלילות בשנה שנשארים בהם עיירים כל הלילה ויושבים ועוסקים בתורה וכפי שמובא במגילה קיימו וקיבלו מה קיימו ומה קיבלו קיימו את רצון השם י ך לעבוד את השם בשמחה וקיבלו עליהם את מה שקיבלו עליהם במתן תורה לאחר שחטאו ואכלו מסעודת אותו רשע קיימו וקיבלו ועשו עליהם תשובה תשובה מאהבה ולכן נמחלו להם עוונותיהם ועל זה אנחנו יושבים ועוסקים בתורה כל הלילה להורות ריבונו של עולם הנה אנחנו לא סועדים בסעודתו של אותו רשע אלא להפך כל האכילה שלנו והכל זה מגיע מהצד הרוחני ולא מהצד הגשמי כי אנחנו יושבים ולומדים ולאחר מכן בבוקר אנחנו אך אומרים גם נהנים יכול לתת גם חלק לשאר העניינים שאנחנו צריכים לתת ובפרט שבעוד פורים עצמה זה בדיוק 30 יום קודם הפסח שאז אנחנו מתחילים לעסוק בסיעתא דשמיא בהלכות פסח החודש הזה לכם ראש חודשים ראשון לכם לחודשי השנה דווקא ביום פורים ולכן חכם ניו בראשו כבר בסעודת פורים מר ויושב ועוסק בכל העניינים הללו ולא מבזבז את זמנו להבל פי בני יד אומרים עעל הניסים ביום שישי בתפילה ובברכת המזון אבל בני תו לא אומרים על הניסים בתפילה ובברכת המזון אלא רק ביום שבת דהיינו מיום שבת הם מתחילים לומר את התוספת שיש בתפילות ובברכת המזון של על הניסים בימי מרדכי ואסתר מי שנאנס ולא קרא את המגילה ביום שישי והוא מאנשי המוקפים לא יקרא את המגילה בשבת אלא יגמור את ההלל בשבת בלא ברכה ולמה יש שאלה נפלאה בגמרא על זה מדוע לא אומרים הלל ביום פורים הרי הקדוש ברוך הוא עשה איתנו נס המן הרשע רצה להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנר ועד זקן תפ נשים יום אחד וכולי והקדוש ברוך הוא הפר את עצתו וקלקל את מחשבתו כמו שאנחנו בעל הניסים אם ככה למה לא תקנו נו חזל הלל אלא אחד מהתירוצים שהמגילה עצמה היא ההלל הכי גדול אז לא מוסיפים הלל על הלל נוסף ולכן אדם שפספס ולא קרא את המגילה או נאנס ולא יכל לקרוא את המגילה מהסיבה הזאת יאמר את הלל שבתפילה בלא ברכה בן טו ש עשה בר מצווה במזל טוב ביום שבת הוא לא צריך לחזור ולקרוא את המגילה בשבת אלא גם הוא קורא את ההלל בלא ברכה ובכך פותר את עצמו מחיוב קריאת המגילה בשנה שנכנס בה לשנה אחרת בעזרת השם בגיל 14 אז יהיה מחוייב כבר כדת וכדין בקריאתה הספרדים נהגו שלא לטלטל את המגילה בשבת הזאת משום מוקצה בני אשכנז מקלים ומטלטלים אותה כמובן צריך לחשוש למקומות שיש בהם עירוב איזה עירוב וכיצד וכולי הטוב ביותר שיביאו את זה קודם לכן אצל האשכנזים זה מנהג תמיד קנל גם בפסח בשבת הגדול נוהגים לשבת וללמוד את ההגדה כנל גם פה תמיד לפני כל מועד לפני כל חג יש להם במהלך החג יש להם מגילה שהם לומדים לכן בהיכל אצלהם יש עוד תאים תאים תאים טעים מה שנקרא שנמצאים בצידי ההיכל לא בהיכל העיקרי אלא בצדדים ששמה מאחסנים שמה את כל המגילות כולם שאנחנו מכירים שהם נקראים הכתובים כמו מגילת איךה ומשלי ונביאים גם כן וכתובים הם שמים שם את הכל מגילת אסתר וכן על זה הדרך ולכן הם יכולים לשבת וללמוד מתוכה לקרוא לשנן לחזור איך אומרים את כל הזה איך הוא עושה עשרת בני המן בנשימה אחת וכולי העיקר שיהיה מוכן הספרדים חרוצים יותר עושים את זה קודם לקריאת המגילה ולכן בשבת לא יטלטל את המגילה בשבת שקודם ימי הפורים כל רבני קהילות ישראל של המקומות המוקפים שואלים ודורשים בענייני יום הפורים ברבים במקום קריאת המגילה אשבת אין קריאת מגילה אז שונים להם בהלכות של מי הפורים חידושים אגדתות הלכות כל הדינים הקשורים כדי מה שנקרא להרים קרנו של העם וללמד אותו את הדברים וסודות הדברים התמונים בהם ויש המון המון המון המון מה לעסוק ומה לדבר בענייני הפורים בני יד ביום שישי שזה יד באדר בשחרית מוציאים ספר תורה וקוראים בפרשת ויבוא עמלק בני טו לעומתם לא קוראים כלל אלא את הקריאה שלהם הם יעשו ביום ראשון בבוקר אז הם יוצאו את ספר התורה וזה עוד אחד מההבדלים בשנה שחל בה כמו השנה פורים משולש ביננו לבין א אנשי ה העיירות המוקפות חומה בירושלים בני טו כמו שאמרנו מוציאים שני ספרי תורה בראשון הם קוראים בפרשת השבוע בשבת ועם המשלים ביחד לאחר מכן ורמאים חצי קדיש את הספר השני כן הם יוציאו אותו ביום שבת כן ובשני המפטיר קורה בפרשת ושלח ויבוא עמלק עד הסוף והן כופלים את ה פסוק האחרון ולאחריהם אומר חצי קדיש מפטירים בהפטרת פרשת זכור פקדתי את אשר עשה לך המלא בשאר הרי הארץ כפי שאנחנו יודעים מוציאים את הספר תורה אחד קוראים בפרשת השבוע לאחריו חצי קדיש מפטירים בהפטרה של פרשת השבוע ציבור ששכח לקרוא את ההלל סליחה לקרוא את פרשת ויבוא עמלק היו עייפים אחרי שישבו ועסקו כל הלילה אולי גם שתו קצת שככו להוציא צ ספר תורה שכחו זה לא קראו ויב עמלק אז מוציאים אחר כך ספר תורה ושוב קוראים בו את פרשת ויבוא עמלק יום שישי שהוא יד באדר מותרים בעשיית מלאכה מי מותר בעשיית מלאכה בני טו יכולים לנהוג כרגיל יום חול בשבילהם זה אבל בני יד כתוב יכולים מי יכול וד מי שאוהב לא לראות סימן ברכה מאותה מלאכה כי כתוב שבימים הטובים וכולי הרבה שבתות וימים טובים שמי שעושה חול המועד וכולי אינו רואה סימון ברכה מאותה מלאכה אז אלו שמוכרחים לעבות כמו חנויות של אוכל אנשים צריכים אוכל לשבת צריכים לקנות דברים צריך הכנות וכולי לא כולם זריזים ומקדמים כבר מעכשיו יום שבת אחד גיסות שלי אז הגיע ל לבית היא ראתה כבר מה שנקרא את המגשים של ה משלוחי מנות והכל אז או איזה יופי מה כבר הספקתם לקנות והכל אז אמר צנו זה זריזין מקדימים למצוות בכל דבר ככה לימדו רבותינו תמיד זריז מקדים למצוות לא מחכים לדקה ה-90 כבר מה שנקרא נכנס הערת הראש חודש מיד כבר מתכוננים הכל ומכינים והכל ככה הולך בדיוק לפי הזמן והכל בצורה הטובה ביותר תספורת אדם רוצה להסתפר לכבוד שבת ביום שישי יכול להסתפר אין שום בעיה מחמיר תבוא עליו ברכה איסור אין בכך אף על פי שלא עושים בני טו את סעודת פורים בשבת כי בשבת אמרנו זה טו באדר יוצא אלא ביום ראשון בט ז באדר הם עושים מכל מקום הם צריכים לעשות תוספת על האוכל שלהם על התבשילים שלהם של שבת כדי שיהיה איזה הרגשה מיוחדת שיש פה איזה יום מיוחד יום פורים ושושן פורים זה הים מיוחדים ים בהם תחנון ונפילת הפים ולכן מצרפים כען מה שנקרא אז הוא יכול בתוספת של האוכל פעם הייתי אצל אחד האדמורים פה בארץ הקודש אז שאלתי אותו מה הם נוהגים לאכול בשבת מוחין אז הוא אמר אנחנו כל שבת אוכלים מרק רגיל ובשבת מוחי אנחנו עושים מרק עם כני דלך קציצות קני דלך זה התוספת שלהם אצנו ברוך השם הספרדים שולחן עורך כל שבת מעלים כמה מיני עופות כמה מיני בשר ותבשילים וסלטים והכל רק מהסלטים את הנסבה אין כבר מקום להכיל את הכל אז בוודאי ובודאי שבשבת כזו יש גם תוספת שעושים וגם נוהגים מעט לשתות יין וזה זכר לניסים והנפלאות כמובן לדבר בשבחו של מקום בשבח הניסים שהקדוש ברוך הוא עשה לנו ויעשה בעזרת השם הלאה וגם לאבותינו משלוח מנות ומתנות לאביונים כפי שציינו בני יד נותנים כבר ביום שישי למה כתוב בזל עיניהם של עניים נשואות למקרא מגילה שואלים מתי מתי קוראים את המגילה מתי עני מסכן אין לו לוח שנה מתי קוראים את המג ביום חמישי אה ככה אז הוא כבר יודע שביום שישי הוא מסודר פוני אלמוני יביא לו משלוח מנות זה יביא לו מתנות לאביונים הוא מחכה עיניהם של ניים נשואות למקרא מגילה אבל לעומת זאת בני טו נוהגים לתת מתנות לאביונים ביום שישי כי אינם של עניים אמרנו נשואות אבל יום ראשון הם יתנו את המשלוח מנות יש מרבותינו שכתבו שייתנו בשתי הימים יתנו גם ביום שישי כדי לתת לאלו שבאמת הם זה אוהבים אותם מכירים אותם מעריכים אותם אולי שהם נזקקים ום צריכים ומתביישים מלבד המתנות ים וגם ביום ראשון דהיינו יחמירו על עצמם את השישי זה חומרה יום ראשון זה החובה שלהם מה הדין אם היה בן טו בן מוקפים נתן משלוח מנות ביום שישי במקום ביום ראשון האם יצא ידי חובה או לא התשובה היא יצא ידי חובה כמובן צריך לחשוש אם נתן את זה בשבת או משהו כן איך אתה נותן את זה בשבת יש עירוב אין אירוב וכולי לכן מאוד צריך להיזהר בדבר הזה לכן עדיף שתקדים ויתן גם אם אדם רוצה להביא לחמי וחמותו גרים לדוגמה בדרום הארץ או בצפון הארץ והוא לא יכול ביום פורים עצמו לנסוע לשמה אחרת הוא יפסיד את שער מצוות היום לכן יכול להקדים אפילו כמה ימים קודם לתת המשלח מ ולהגיד להם עכשיו אתם תכוונו בדעתכם ביום פורים כן לא עכשיו אלא תזכרו לכוון ביום פורים שאז אתם מקבלים את המשלוח שאני הבאתי ואז קיים את המצווה היום יש ד זה נקרא או כל מיני שליחים וכולי אז יש הרבה אנשים ששולחים מה שנקרא אונליין עם נוע וכולי אבל צריך גם לדאוג לאותו אחד של הקטנוע שהוא גם יקיים את המצוות זה לא רק שאתה שולח אותו אבל את ה את העיקר שגם הוא יקיים את המצוות הוא פספס לכן טוב להקדים ובכך פתר את הבעיה זה אם הוא לא מזדמן לשם אבל אם הם בקרבת מקום בוודאי ובודאי שבו ביום אין יותר טוב מזה ואז הוא מקיים את המצווה כדת וחדים ביום ראשון טז אדר בירושלים כמו שאמרנו לא אומרים וידוי ונפילת הפים כי זה יום משתה ושמחה חס ושלום אדם שחל יום פקודת אביו או אמו ביום הזה אפילו שהוא רגיל להתענות ביום פטירת אביב או אמו וכך כותבים רבותינו אז פה איך התענה התשובה היא לא מתענה אלא מקיים את סעודת פורים ולא צריך גם התרת נדרים לעשות על כך אלא מקיים את מצוות היום יוסייף יותר בלימוד תורה בלימוד משניות בהדלקת הנר לעילוי נשמתם ובכך תהיה להם נחת רוח גדולה בר מינן אדם מעם ישראל שנפטר לו אחד משבעה קרובים חלים עליו דיני אבלות בין אם הוא בן פרוז או בין אם הוא בני מוקפים והוא לא יכול לתת משלוח מנות סליחה לא יכול לקבל משלוח מנות אבל לתת הוא מחוייב לתת משלוח מנות כן לכן יכול או למנות שליח שהוא יעשה בעבורו את הדבר הזה או שהוא בעצמו מה שנקרא יקדים ויעשה את כל המצוות כולם כדי שמה שנקרא יוכל להתפנות לשאר העניינים שלו חתן וכלה שהתחתנו ביום פורים או ביום טז ואדר והם לי מוקפים על פי שאינם מבני אשכנז ובני אשכנז כבר נהגו להתענות בחופת יום חופתם מכל מקום פה אינם מתענים כיוון שיש מצוות היום ואחד מצוות היום זה סעודת פורים ביום טו האבל בתוך שבעת ימי אבלותו אוכל בשר ושותה יין בסעודת היום וכן בשושן פורים שביום ראשון שהוא טז אדר גם בא אוכל האבל בשר ושוטה מבני המוקפים ומכל מקום ימעט בשמחה דהיינו ישב עם בני משפחתו הקרובה ביותר הגרעין המשפחתי הקרוב ביותר ומעבר לזה לא יעשה מה שנקרא שאר דברים משמחים כי מצוות היום בסעודה אבל השמחה והכל להיות והוא אבל יש עליו מעט דין לכן בזה הוא ממעט יכול להשאיר בפה אבל לא עם כלי נגינה וכולי וכשעושים בני תתווה וסעודת שושן פורים ביום ראשון אין אומרים ברכת המזון על הניסים כיוון שאינו יום פורים ממש אלא רק תשלומין לסעודת פורים לכן את על הניסים שלהם בני ירושלים בני המוקפים חומה אומרים אותו בשבת קודש ונכון שיאמר המברך ועל הניסים באמצע ברכת הרחמן כן על פי הנוסח הב רחמנו יעשה עמנו ניסים זה יוסייף זה כן יגידו חמנו יעשה עמנו ניסים ונפלאות כשם שעשה עם אבותינו בימים ההם בזמן הזה ומי שעשה סעודת פורים במוצאי שבת לא יצא ידי חובה אלא חייב לחזור ולעשותה ביום ראשון ביום ראשון בני בני טו בעצם בני המוקפים חומה שהתאריך הוא טז בשבילהם כן לא אומרים תחנון קנל גם בני יד גם הם כן בני מקומות המוקפים והלא מוקפים שניהם לא אומרים תחנון בשלושה ימים הללו נפקא מינה לשבת במנחה לא יגידו צדקתך אלא יגידו יהי שם למה זה סיבת היום ולכן יגידו ישם מקומות שעושים בהם בכל שנה ושנה פורים מספק בית ימים כמו פה תושבי תל אביב תושבי יד אליהו בני ברק בעבר בשנים עברו היום כבר התחילו להתקלקל כן אמרלו דבר יפה כתוב בגמרא שבני בניו של המן היו גרים בבני ברק זה רומז לדברים לא טובים כן בכל אופן אז אותם האנשים הללו כן הם עושים את היום השני מספק למה הם סמוכים ליפו הם סמוכים לירושלים אמנם בירושלים רש הערים בשנים האחרונות סיפחו את כל המקומות השכונות המסופקות כמו רמות הרבה דיון נשפך על זה האם הם נחשבים ירושלים ממש או לא עכשיו בקצב הבנייה שהלך ונבנה בשנים האחרונות סיפחו את זה לכן גם שם נוהגים ממש כירושלים עצמה ולא כמקומות של ספק שביום השני קוראים בלא ברכה ויש כאלו שסמוכים למקום של הספק מה הם עושים מגיעים למקום עצמו שהוא ודאי ושמה קוראים את המגילה או שמה שומעים את המגילה עצמה ולכן הספרדים לא צריכים לנהוג ביום של הספק את כל דיני פורים משולש כן כמו כמו בני טו אלא הוא נמצא מה שנקרא באיך קוראים לו נגמר הסיפור האשכנזים מחמירים ונוהגים גם בפורים משולש במקומות שהם סמוכים ונראה עושים את כל המצוות כלם אדם רוצה להחמיר אין איסור כן אנחנו נוהגים כל שנה ושנה לעלות לירושלים גם ולהתחייב שם לילה קודם להתחייב בכל העניינים השנה זה מוצש כן אתה עולה גם ואז אתה מחוייב מה שנקרא גם בסעודת פורים בן יד שהלך בפורים משולש למקום טו או להפך אדמתה כן הלך לזה לנופש או משהו להתארח איפה שהוא נמצא בזמן עלות השחר של יד שמה חלים עליו כל דיני אותו המקום שהוא מצוי בו אבלות נוהגת גם היא בפורים משולש כמו בכל ימי הפורים אבל ביום ראשון שהוא טז עדר בין אבל כן אבל סליחה ביום ראשון שהוא טז באדר בין לספרדים בין לאשכנזים נוהגים בו בכל דיני אבלות ואפילו שעושים ביום הזה סעודת פורים ומשלוח מנות יזכנו השם על דבר כבוד שמו הגדול שנזכה בעזרת השם שהימים הללו הנזכרים ונעשים בכל דור ודור בכל מדינה מדינה בכל עיר ועיר ישפיעו עלינו שפע של שמחה וכפי שכתב רב שבתאי שהיה בעל ספר הסגולות ישראל כפי שפרסמנו בסטטוס שנוהגים להניח שלט פלקט על הדלת ולרשום עליו משנכנס אדר מרבין בשמחה מזל דגים להורות שעם ישראל מה שנקרא בחודש הזה יש לו תוספת של שמחה על שער ו חודשים שמשפיעה ותשפיע עלינו לכל השנה כולה ובפרט בחודש האחרון של השנה הוא חודש אדר ברוכים תהיו להשם פורים שמח