שער התשובה פרק י המשך - שער אוהבי ה'

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

וכבר העיר אותך אל הדרך הישרה והורה אותך נתיב טובתך לחמלה עליך ולנהלך לאט

ולא רצה לך שתתמיד על פתעיותך ותחזיק במרייך ללכת עמך על דרך החסד

אשר יאות לו

ובחמלתו ורחמיו על ברואיו

כמו שנאמר טוב ישר אדוני על כן יורח הטעים בדרך.

אז כבר העיר אותך על הדרך הישרה אל הדרך הישרה

להסיר אותנו מדרך טועה

והורה אותך

מטיב טובתך לחמלה עליך

כל זה בגלל שהשם חומל עלינו

ומנהל אותנו לאט, לא מכביד עלינו את התשובה

ולא רצה לך שתתמיד

על פתיותך ללכת אחרי הוללות תאוות העולם

ותחזיק במרייך ותמשיך להמרות את פיו של הקדוש ברוך הוא לעבור על ציווייו

כיוון שהוא רוצה ללכת ממך על דרך החסד אשר יאות לו

ובחמלתו ורחמיו על ברואיו כי זה דרכו של הקדוש ברוך הוא שנאמר טוב ישר אדוני

על כן יורח הטעים בדרך

אז השם רוצה שנחזור אליו, נסור מרע ונעשה טוב

והוא קורא לנו שובו בנים שובבים

ובואו שובו ויקלמו בית ישראל

בואו שובו ויקלמו בדרככם בית ישראל

ושובו שובו בדרככם הרעים ולמה תמותו בית ישראל

אז קורא אותנו בהתחלה לאט ובלשון רכה ואחר כך בתוכחת בהחלמה

זאת אומרת אם אנחנו לא תופסים את הדרך הרכה כשהקדוש ברוך הוא רומז לנו כמו שאומרים, מעורר אותנו בקצת

אז אחר כך כבר תהיה תוכחת וכבר תהיה בושה גדולה

ואחר כך הזהיר אותך בעונשו

כדי שתשוב אליו ותמהר לחזור עדיו

לכן מהר אחי

ומהר להאזין אליו לשמוע בקולו ולדבקה בו

לסור ממה שהזהיר ולהתדבק במצוות שלו

כמו שאנחנו אומרים ולדבקנו במצוותיך

ובחר לנפשך מה שבחר לאלוהיך אין בחירה יותר טובה ממה שהשם בחר לך אם הוא בחר משהו

תסמוך עליו

כמו אדם שלא מבין בבדים

והולך לחנות רוצה לבחור לו בד לבגד, לחליפה

אז הוא שם את היד על משהו

ונראה יפה אבל הוא אומר, תשמע הבד הזה לא מחזיק מעמד זה תוך שלושה חודשים מתפורר

אז אם אתה סומך על הבן אדם המומחה

אז רק ממה שהוא אומר לך שזה באיכות טובה,

תשים את היד

מה שהוא אומר לך זה לא שייך,

לא נוגעים

הקדוש ברוך הוא בוחר לנו משהו ואם הוא בוחר לנו הוא בחר את הכי טוב, הוא יודע מה הכי טוב בשבילנו

מה שיעמוד לאורך זמן, חיי נצח

הוא רוצה אלא מה שרצה ממנה בוראך

אני רואה שהברכה שלי כבר תופסת

הוא רוצה לה מה שרצה ממנה בוראך

ואל תביעך עצלה להקל בה

כי אם תקל נפשך בעיניך

אז איזה דבר יהיה נכבד אצלך?

אם אתה מקל בנפש שלך שהשם בחר לתתו ורצה לטובתה

ואתה מקל בנפש שלך ולא עושה מה שהמומחה הגדול,

האוהב הגדול,

האבא שלך בוחר לך לטובתך,

אם זה אתה מקל,

מה נכבד אצלך?

מה נכבד? אז מה עוד נשאר?

כאילו מה אתה מכבד? אתה מכבד את הבד ולא את הנפש שלך?

מה אתה מכבד?

זאת אומרת, אדם עם טיפה שכל אומר, מה אני שם על המשקל? את הנשמה שלי על לשבור הנאת רגע.

ייתכן כזה דבר?

בייזהר, פן ישיאך ערעור לבך ויאמר לך,

עתה אחרי אורך התעלמותי

בחליפות רוב ימיים,

אשוב אל האלוהים ואבקש מחילתו, מה שלמדנו אתמול.

תיזהר. יצר הרע, יש לו תרגילים אחרונים, מה שנקרא.

אם הוא לא מצליח במישרין

לעבוד עליך,

אז הוא ייאש אותך מן התשובה.

הוא יאמר לך, תגיד ברצינות, אתה חושב שאחרי כל כך הרבה שנים,

שאתה מתעלם,

היום מותר.

אחרי הרבה שנים

אתה מתעלם מהתורה והמצוות.

ושחלפו רוב הימים,

אתה חושב שאתה יכול לשוב לאלוקים ולבקש מחילה?

תגיד, אתה לא מתבייש?

כל כך הרבה שנים עשית ככה וככה, עכשיו אתה בא אליו כאילו אתה מבקש מחילה?

זה לא הלך.

חבל לך.

ככה מייאש

היצר הרע.

וראוי שתשיב עליו,

כמו שאמר הנביא מעניין זה.

אמרנו ולמדנו שהקדוש ברוך הוא נתן לנו אמתלאות ביד הנביאים איך להשיב את היצר שלא ידחה אותנו מדרך חזקאל.

מה כתוב?

יחזקאל הנביא אומר, ובשוב צדיק מצדקתו ובשוב רשע מרשעתו.

זאת אומרת,

אם צדיק שב מצדקתו מה הדין שלו? שהוא יחנש.

זה נקרא מהרהר תוהה על הראשונות.

כמו שיש אדם שהוא תוהה על הראשונות בעבירות,

מתחרט,

תוהה.

זה מוחק את כל העבירות.

ככה מי שתוהה על המצוות,

אומר חבל שעשיתי מצוות, בזבזתי את האמת, עשיתי מצוות הייתי דתי,

חבל שלא נהניתי.

כזה מוחק את כל המצוות.

אז אומר,

ובשוב צדיק מצדקתו.

יש אותו דבר, שהוא רשע מרשעתו.

אז אותו דבר, אם הרשע שב מן הרשעה,

אז זאת אומרת, האדם הזה לא יזכירו לו שום דבר,

שהכל הולך אחרי סוף ותחליט בעשיו.

שאפילו צדיק כל ימיו עשה עוול באחרונה, ימות בעוול אשר עשה.

זאת אומרת,

כבר המשילו זאת הקדמונים לאדם שהיו בו דרקמוני כסף,

והיה צריך לעבור בנהר גדול.

זה מטבעות של אותה תקופה.

וכאשר עמד על שפת הנהר,

השליך את הדרקמונים ההם בנהר.

למה?

קיווה להפסיק

את הנהר בהם.

להשליך אותם כולם.

אחד היה לו הרבה מאוד כסף.

הוא רצה לעבור את הנהר,

ולא היה לו במה לעבור את הנהר. מה עשה?

זרק את המטבעות אחת על גבי השני,

ועל ידי זה רצה ליצור גשר מרוב מטבעות,

שהוא יהלוך עליהן.

קיווה להפסיק את הנהר בהם ולהשליכם כולם, חוץ מאחד שנשאר בידו.

ולא נפסקו המים.

זאת אומרת, המים, זה היה עמוק מאוד,

הוא חשב שזה יספיק לו,

וזה לא הספיק.

אז איבד את כל הדרקמוני כסף,

ונשאר לו רק אחד.

מה עשה עם האחד?

אמר למלאך אחד בנהר, קח את הדרקמון הזה אשר בידי, ותעביר אותי בספינה בנהר.

והמלאך עשה כן,

והגיע בסוף לחפצו בדרקמון ההוא שנשאר בידו,

והשיג בו

מה שלא הגיע אליו בכל הדרקמונים שאיבד בנהר.

וכאילו לא איבד מאומה.

זאת אומרת,

גם אם אדם נשאר לו אפשרות אחת לעשות,

אם ידע להשתמש איתה כראוי,

הוא יצלח את הנהר.

דהיינו, תשובתו תתקבל.

אפילו במעשה האחרון שלו.

נו, בואי הפעם. מה זה, דיוב זרי, באנו באחר?

אז אומר,

מה אני נואש מרחמיהם? ואני אומר אחרי אשר הגדלתי לעשות כל רע, איך אעשה תשובה?

ויעביר על ליבו.

מה יעביר על ליבו?

איך אנשי נינווה נתקבלו אצל הקדוש ברוך הוא?

איך אחאב נתקבל?

איך מנשה שהם הגדילו לעשות רע מכל אשר לפניהם?

אנחנו בתשובה.

קיבל אותם השם יתברך ורצה בתשובתם והצילם מצרתם

והם לא כיוונו כל כך לשם שמיים

לא הייתה להם תשובה מובחרת

אף על פי כן הקדוש ברוך הוא הצילם

אז לכן אדם צריך להיות חכם לא להתייאש ולא לשמוע על העצת היצר

ואם אדם זוכה אפילו באחרונה לעשות תשובה

אז זה יכול להועיל לו

אמנם יהיה לו עדיין עבירות שהוא יצא מפה

ולא נמחל לו הכל, יצטרך להתנקות

אבל כבר יהיה לו כרטיס המשך

בני הגיהינום, לעבור לגן העדן

והלאה אם אפשר

וכן בעל התשובה אשר כלא רוב ימיו בזולת עבודת הבורא

אחד שהוא חזר בתשובה אבל רוב החיים שלו זה היה חילוני

כשיחזור בתשובה באחרית ימיו

ימחל לו הבורא מה שקדם מרוע מעשיו כל ימיו

כמו שנאמר כל פשעיו אשר עשה לא ייזכרו לו

ואמר כל חטאותיו אשר חטא לו תיזכרנה לו

אז זאת אומרת

גם אדם שעושה תשובה, אמנם יש תשובה של זהב, זה בצעירותו

של כסף, זה באמצע חייו

בערד נחושת,

זה בסוף ימיו

ערך התשובה לפי הזמן שנותר, צעירים שחוזרים בתשובה

חבל על הזמן

וראינו עוד חמש דרגות אם אתם זוכרים,

מי שחוזר מעצמו

שזו הדרגה הכי גבוהה

ויש מי שהתעורר על ידי דרשן,

על ידי נביא, על ידי ספר, על ידי כתובים, על ידי משהו

זה דרך שנייה, ויש אחד שראה עונש שקיבל חברו

ויש אחד

שקיבל בעצמו וכן הלאה, זאת אומרת תלוי מה דחק אותו לעשות תשובה

אבל בסך הכללי גם אם עשה תשובה באחרית ימיו

הקדוש ברוך הוא ימחל לו כמובן אם הוא עושה את התשובה בארבעת גדריה ועשרים תנאיה

כמו שלמדנו

ואל יכבד עליך אחי הערתי אותך לשמירת עצמך

אשר ערכו אמת על מותך ממנה

כי לא יחתיך בא מבלעדי נפשי

כלומר

אל תאמר שכבד ממך דבר לשום לעת זקנה

כי זה לטובתך, להנאתך, לשמירת עצמך

כי כל דרכי התשובה שכתבתי לך עד הנה

לא זכרתי לך לבדם, כי גם לי, גם לך יהיו לזיכרון בין עינינו לקשוט עצמנו לשוב אל השם

זאת אומרת כי לא יחתיך בא מבלעדי נפשי, גם אני אקצר לעשות תשובה אומר רבינו בחייה

ולא נדבר אליך רק

וייכנע לאמת ואל תברח ממנה

ואודה לאלוהים אשר העיר אותך

למה שלא ידעת

ואל תיקח אורך התעלמות זולתך המאיר לך לטענה לך למעטלה

כי זה מתרמית היצר ומצודף לאנשים אשר הכרתם חלושה

זאת אומרת לעולם תיכנע בפני האמת

אי אפשר לנצח את האמת

אפילו אם תשקר ותגיד ככה, אתה לא מנצח את האמת

את העובדה אי אפשר לשנות

עובדה זה עובדה

אפשר לשקר את האמת? לא, כי החותמות של התזרפויות זה אמת. ברור, אבל אפשר לשקר את האמת? בטח שלא. אחד אומר על עצמו, אני עשיר, אני עשיר. מה, אני מלא כסף.

נו,

תן הלוואה מהשקל.

אין לו גרוש.

אז אם הוא יגיד אלף פעם שהוא עשיר, אז מה?

אז הוא נהיה עשיר.

תשמע, א',

מ' תם. מה ההתחלה דווקא זה עשיר חזק. אם אחד כזה, אתה רוצה לשקר את עצמך שמה שאתה עושה זה בסדר, וה' מכיר אותך, והוא יודע מי אתה והכול. אתה רוצה לשקר את עצמך? בבקשה.

אבל איפה זה יעמוד? מול מי זה יעמוד?

תעמוד מול המראה, זה לא עומד.

תסתכל על המחריד שם,

אתה מכיר אותו, לא?

נו,

כשאתה אומר את זה ואתה לא רואה אף אחד, אז אתה מאמין לעצמך.

אבל כשאתה רואה את השקרן ההוא שאתה מכיר במראה,

מדבר אליך, אתה אומר, עלינה?

זאת אומרת,

לא יועיל.

ואל תיקח ראייה מאנשים רשעים שמאריכים בשטות וברשע

ולא נתנו לב לשום מעולם.

למה?

גם אם אתה רואה ששלום להם,

ואין חרצובות למותם ובריא אולם,

תדע לך שהקדוש ברוך הוא משלם

לרשעים שכרם פה, זה הפחד הגדול?

כשאדם רואה שהוא לא מקבל עונשים,

זה פחד גדול. מה פתאום הוא לא מקבל עונשים?

איך יכול להיות בן אדם לא מקבל עונשים?

מה, הוא כזה שלם?

מה, הוא צדיק יסוד העולם?

צדיקים מתייסרים.

יש להם איסורים, יש להם בעיות, יש להם זה.

איך או לא?

שום דבר.

אלא

מי שהולך לשחיטה,

מפטמים אותו יותר.

שיהיה יותר בשר אחר כך.

הגיהנום אומרת הב הב,

הב הב.

היא לא מחפשת כאלה רזים, מחפשת ככה.

אז זאת אומרת שאדם יהיה מלא מסכן ומצוות.

שיהיה מלא בעבירות.

לכן כל אחד צריך להיזהר מחברים כאלה, בעלי העצה.

תראה אותי, הנה אני חי, אני זה, פה, שם, מה חסר לי? למה אני צריך זה וזה וזה וזה?

של מה אתה קם בארבעה וחצי? תגיד, מה, חסר לך משהו בחיים? מה קרה לך?

תשע, תשע, עשר, תענה.

במילים אחרות, תמות.

זהו, הוא חושב שהוא חכם.

ויש כאלה מתפתים?

יש כאלה מתפתים.

אז אומר לנו רבנו בחיי, תשמע.

כמו שהעידו עליי, שאני אחד מאלה שמכירים את היצר הרע,

תסמוך עליי.

לא טובה לו.

אל תשמע לו.

שום דבר, תדחה אותו.

והגענו לשורה האחרונה, רבותיי,

של שער התשובה.

האלוהים,

ישימנו מן הממהרים אליו,

והשבים עדיו בלב שלם,

ברחמיו.

אמן.

אתם יודעים מה זה נסיים? בפורים

את התשובה?

כשאתה בא, הבורא.

עם ישראל עשו תשובה בפורים.

זה זכור. כתוב, קיימו וקיבלו היהודים.

עדיהם על זרעם.

כתוב, קיימו וקיבל.

ואומרים, קיימו וקיבלו היהודים.

למה כתוב וקיבל?

למה?

כאיש אחד.

במעמד הר סיני, ויחנה עם נגד ההר,

אז הם היו בלב אחד.

וזו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה שאפשר יהיה לאחד

עם שלם. זה נס ומופת שאי אפשר להבין.

אי אפשר להבין.

אי אפשר להבין.

אי אפשר להבין, רבותיי.

אחד לא אמר הפוך מכולם.

אחד. לא מצאו אחד.

לא מצאו יאיר לפיד אחד שם, שום דבר, כלום.

שום דבר.

כולם בלב אחד.

כולם מסכימים, כולם נעשה ונשמע.

פלא,

אין דבר כזה בעולם.

אומרים שני יהודים, שלוש דעות.

איך זה?

היסטוריה.

במצב כזה הם מקבלים תורה.

זה העם שאפשר לתת לו תורה.

אבל מאז

כבר נהיה מיד. ויסעו ויחנו, ויסעו ויחנו, הכל במחלוקת.

ויסעו ויחנו, לשון רבים כבר, לא וייחן.

לשון יחיד.

ופה,

שקיבלו,

הדר קיבלו, אבימי אחשוורוש,

קיבלו את זה באהבה.

שם הייתה קבלת תורה בכפייה. קפה עליהם ארכי גיגית.

פה הם קיבלו את זה מאהבה,

בגלל שהם ראו את הנס.

לאורך הקדוש ברוך הוא בטבע,

בטבע סידר להם את הכל, את הכל, והם הבחינו שזה מתנת נצח.

כי נצח ישראל לא ישקר.

שהייתה עליהם גזירת מיטה.

127 מדינות. זה לא אהמדינג'אד אומר שהוא יהרוג את היהודים.

זה ארצות הברית אומרת, זה אירופה אומרת, זה סין, זה רוסיה,

זה יפן, זה 127 מדינות אומרים שמשמידים את היהודים ויש חותמת ותאריך.

ולא עומדים מולם עם צבא.

לא עומדים מולם.

אין צבא.

איך מנצחים דבר כזה?

אז מה הייתה הטענה שלו?

הטענה של אמן הייתה

שהם לא יכלו לעמוד בגזירה.

למה?

זה עם מפורד.

הוא מפוזר בין כל העמים.

הם מפורדים, סוכסוכים, מחלוקות, זה הם לא יכלו.

והקדוש ברוך הוא לא אוהב את זה.

אבל מרדכי ואסתר היו חכמים,

ולך כנוס את כל היהודים. כנוס, לשון אחדות, לשון חיבור,

לכנוס את כולם.

שלא יהיה פירוד.

ואז חיברו את כולם בתענית שלושה ימים, לילה ויום, כולל ילדים.

כולם ביחד.

לך כנוס את כל היהודים.

ואז הם קיבלו את זה מאהבה.

אחר כך,

אחרי שהם ראו שהישועה באה מזה,

קיבלו מאהבה.

אבל היהודים הייתה אורה ושמחה וששון בעיקר.

אז האחדות

שהייתה הייתה ממש כמו שהיה מעמד הר סיני. לכן כתוב, קיימו וקיבלו. קיימו את מה שקיבלו בהר סיני.

אבל כתוב וקיבל.

מה זה וקיבל? לשון יחיד.

כי הם קיבלו את זה כאיש אחד כמו בהר סיני.

על זה בפורים עושים סומסום

עם דבש.

למה עושים סומסום עם דבש?

שהסומסומים מפורדים.

והדבש

מאחד אותם.

אז לזכר זה אוכלים סומסום עם דבש,

ביחד.

זה נקרא אצל אשכנזים נכט.

כן?

נכט, ככה, נכט.

ככה כתוב בספרים, נכט.

אז עושים את זה לזכר הכינוס.

דבש וחלב תחת לשונך נאמר על התורה.

אז התורה הייתה אצלם דבש.

וזה איחד את כולם.

כשהם למדים את הלילים הקטנים בכיתה א' את ה... דבש.

כן.

אז אם כן, יהודים יקרים, אנחנו רואים

שפורים זה זמן לתשובה.

כי פורים,

כפורים,

אז צריך תשובה.

תשובה בפורים,

חבל הזמן. תפילה בפורים,

חבל הזמן. אמרתי אתמול למי שלא היה,

ראיתי בספר אתמול,

מהרבי מזידיצ'ו,

שאומר שסעודת פורים, אם עושים אותה כמתכונתה על פי ההלכה, כמו שצריך, לא בעיתול, לא בשחוק, לא בריצנות,

כובד ראש, כמו שצריך לעשות, סעודת פורים,

זה שקול כתענית הפסקה

של שבועיים, אם רצוף.

בתענית של שושן פורים,

זאת אומרת, הסעודה של שושן פורים שווה כמו פעמיים הפסקה.

שבועיים.

מדהים.

מדהים.

תשיעי בתשרי,

כשאוכלים זה נחשב כמו עוד יום הכיפורים.

איך זה? אוכלים זה נחשב יום הכיפורים?

כן.

כשאוכלים כמו שצריך לאכול,

לשם אכילת מצווה, לקיום רצון הבורא,

כמו שצריך,

עם דברי תורה, עם שמחה אמיתית,

וכולי.

אדם, זה נחשב לו כפרה גדולה מאוד.

כמו כפורים.

רק צריך לנצל את זה, לא היתול וסחוק וזה. ואני ממש מאושר.

כשבפורים מגיעים אנשים

בכמות כזאת נכבדת,

זה...

יש לכולנו סיעתא דשמיא גדולה מאוד.

שיצר הרע לא יצליח עלינו.

כבר לא יכול להגיד לו תירוץ פורים, ישנתי מאוחר, זה...

מי סופר אותו בכלל?

אתה רוצה, תבוא איתי לבית כנסת, בוא, בוא תשמע.

שערי תשובה, בוא.

יפה מאוד, יפה. אתם לא מבינים אפילו מה זה, איזה שמחה יש בשמיים.

אנשים עכשיו, בפישוט איברים,

השמיכה עולה, יורדת.

האנשים פה, חביבי... מה?

כן, השתבח המורה.

טוב, אז סיימנו את התשובה ואפשר לעשות אותה סוף סוף.

צריך לחזור עליה ולעשות.

אז עכשיו,

אני בגלל שאנחנו ביום שמח, אני לא לומד אתכם שער חשבון הנפש.

אני אעבור אתכם לשער אהבת הבורא.

שער אהבה. זה משהו, משהו, זה שער, חבל על הזמן.

אז זה בסוף.

שער אהבת השם.

כי מה אדם זוכה, אהבת השם? יא ביי ביי.

יא ביי ביי.

שכולנו נזכה לעשות תשובה, כמו שאמר רבנו בחי, אל תחשוב שהיא חתיכה.

לעשות את התשובה לנפשך, גם אני.

הוא אומר, אנחנו מדברים,

שנינו צריכים את זה.

אחד יתרחק יותר, אחת פחות.

כולם צריכים את זה.

הרוצה בתשובה, זה הדבר, זה הלשון היחידי בתפילת שמונה עשרה.

מה השם רוצה,

הרוצה בתשובה.

אתה שואל את השם, מה אתה רוצה, כבוד הרב?

מה אתה רוצה, הקדוש ברוך הוא? הוא אומר לך, תשובה.

שום דבר.

אז זה היה לי תשובה, זהו, עשית לי את הכול.

כן.

יכול להיות.

יצר רעש הרבה תחבולות. יכול להיות שיש לו עוד שיטות, הוא גם אומר לכפור

ברגע האחרון.

לכן עושים מודעה.

לפני כן יש את השער, הפרישות,

שזה שער תשיעי. אנחנו בשער העשירי.

אז הוא אומר בהמשך לזה, כאילו, שער הפרישות,

שזה לפרוש מאבלי העולם, מהתאוות, מהכל וכו' וכו'.

אז הוא אומר, עכשיו אנחנו נייחד את הלב ונפנה אותו לאהבת הבורא יתברך, לכסוף לרצונו, להיות כוספים.

תזכרו רק משפט אחת קצר, זה הסוד של כל מה שתלמדו כל ימי חייכם.

אם אתם רוצים להגיד

בשלוש מילים,

את כל ספרי המוסר,

את כל ספרי המוסר,

בשלוש מילים.

לעשות רצונך חפצתי.

זהו.

מה אתה רוצה?

שום דבר בעולם אני לא רוצה.

רק לעשות רצונך חפצתי.

כל מה שזה רצונך אני חפץ.

זה לא משנה מה.

אם זה שכר או עונש.

לא משנה. מה שאתה רוצה,

אני מקבל את זה בחפץ לב.

לא משנה.

צרות, ייסורים, עוני, עושר, שמחה, תוגה, הכל, מה שאתה רוצה.

לעשות רצונך חפצתי. זהו.

אני מציין לך את ה...

מה שאתה חושב שזה רצונו.

כן. זה לא רצונו.

אתה לא יכול לך. אל תתבלבל.

לא צריך להתבלבל. הולכים לרב משוענים.

אף פעם לא צריך להתבלבל. בשביל זה כתוב עשה לך רב.

כי כשאדם שופט את עצמו הוא עושה לו הנחות.

אבל מישהו חיצוני לך והוא חכם,

ובפרט אם הוא כבר מכיר אותך,

בפרט אם הוא מכיר אותך,

יש כאלה שנוטים לייחס כל דבר לרבנים כאילו יש להם רוח הקודש.

אם הוא אמר לי, אז זה, זה, זה, זה, זה.

תלמידי החכמים גדולים, גדולים, גדולים, גדולים.

אז זה לא דווקא רוח הקודש, זה התורה.

איך שמעתי?

איך שמעתי?

איך שמעתי?

מתלמיד חכם שמע לי דווקא השבוע.

אמר לי, תמיד צריך לשמוע על דעת תורה. תמיד צריך לשמוע על דעת תורה.

אז הוא נתן לי סיפור שהיה עם רב חיים,

הרב קנייבסקי.

שמישהו אמר שצריכים, יש איזו סוגיה, איזו בעיה, ופה ושם,

שצריכים להחליט להכריע בה.

ואז אמרו לו, שילך לשאול את רב חיים.

אז הוא אמר, כן, אבל הוא לא מבין בזה.

זאת אומרת, בסוגיה שרוצים לטפל,

הוא לא מבין בזה.

אז תלמיד חכם עצום ענה לו ואמר לו,

נכון, הוא לא מבין בזה.

אבל מה שיוצא מהפה שלו זה מה שהתורה אומרת

שמעתם?

כשהתורה אומרת

אז זה לא משנה מבין, לא מבין

מה שיוצא מהפה שלו זה התורה אומרת כל כולו תורה

זה תורה

אז יצא מהפה שלו, התורה אמרה

עכשיו אם התורה אמרה, אתה מתפגע עם התורה?

התורה אמרה

שמעתם דבר כזה?

וזה אמר גדול מאוד בישראל.

בעצם, אדוני רב, רשי אומר את זה במקום.

רק כאשר אמרתי ככה,

מה שכוחו מסביב הוא עושה,

אז רשי אומר במקום, עשה רצוני, וזה הנחת רוח שיש לו.

מה שהוא ציווה,

עשו מה שהוא רצה, מה שהוא אמר,

זה הנחת רוח שיש לו. כך רשי במקום אומר את זה. נריח ניחוח. נריח ניחוח, כן.

קיצורו של דבר, לכשוף לרצונו.

ליחד את הלב

ולפנותו לאהבת הבורא. מה פירוש? ליחד את הלב, הלב שלי יהיה

מיוחד ומאוחד

רק לבורא.

אני מפנה אותו.

לא משאיר שום אהבה זולת אהבתו.

אין לי בלב שום דבר, לא מעניין אותי אף אחד בעולם. אף אחד.

לא אבא, לא אימא, לא אישה, לא ילדים. אף אחד לא מעניין אותי בעולם.

אני מפנה את הכול,

וכוסף לרצונו.

אם הוא אומר לי שאני צריך לאהוב את אבא ואימא,

אני אוהב את אבא ואימא.

אם הוא אומר שאני צריך לאהוב את האישה,

אני אוהב את האישה.

אם הוא אומר שאני לאהוב את הילדים,

אני אהב את הילדים.

מה שהוא יגיד לי זה, אבל זה הכול מה שהוא אומר לי, לא מה שאני רוצה.

זאת אומרת, לייחד את הלב, לפנות אותו,

שיהיה פנוי לאהבת הבורא,

ולחשוף לרצונו.

לא להיות פסיבי,

אקטיבי, לכשוף כל הזמן

כמה שיותר.

תן לי עוד חיובים, עוד מטלות, תן לי, תן לי, תן, תעמיס עליי.

עוד, דבר איתי, תגיד לי מה אתה רוצה.

אני רוצה לעשות רצונך, חפצתי.

כמו שאנחנו אומרים, ותאר ליבנו לעובדך באמת.

מתי אתה תדע שאתה עובד את השם באמת?

אם הלב שלך יהיה טהור. מה זה טהור?

שאין לך שום פנייה ושום נגיעה אישית.

כשלא מעורב שום חשבון אישי או הנאה אישית,

זה נקרא לב טהור.

לב טהור ברא לי אלוהים

ברוח נכון, חדש בקרבי.

כשהלב שלי טהור, זה נקרא שאני עובד אותך באמת.

כי אם זה לא טהור, ויש לי איזה חשבון קטן, כאילו שייצא לי איזה רווח ממה שאני עושה,

אז זה כבר לא לב טהור.

אז מי שלא הבין מה שאני אמרתי, שכשאחד נותן הרצאות ללא תמורה,

זה נקרא לב טהור.

זאת אומרת,

לא רוצה ליהנות ממה שאני עושה בעבורך. כשאני עושה בעבורך, זה רק בעבורך.

אבל לא כל אחד יכול לתפוס דברים כאלה.

יכולים להבין, אבל לא תופסים.

אף אחד גם לא יכול לעבור לפסים כמעט של עשייה כאלה.

מכל מקום ראיתי לסמוך את ביאור אופני אהבת האל יתברך, כי היא תכלית התכונות

בסוף המעלות

במדרגות אנשי העבודה.

זאת אומרת, התכלית, התכליס,

של התכונות הכי נעלות, הכי טובות שאדם יכול להשיג,

בסוף המעלות של המדרגות

של אנשי העבודה האלה שעובדים את השם כל ימי חייהם,

תיקח את הטופ של הטופ, הפסגה של הפסגה

של מה שאדם יכול להגיע, זה אהבת הבורא.

מה שיש כאלה, מחלקים את זה בטלוויזיה בקלות, ואומרים שזה מאהבה והכול בסדר.

כותרת מאהבה.

לא ראו ספר בימי חייהם.

אהבה, רבותיי, זה הסוף

של הסוף

של התכונות

והמעלות במדרגות

של אנשי עבודת האלוקים שכל ימיהם עובדים אותו.

לכן ראוי לך, אחי, שתבין ותדע כי כל מה שקדם לנו זכרו בספר הזה מחובות הלבבות והמידות ונדבת הנפשות,

הן מעלות במדרגות אל העניין העליון הזה אשר התכוונו לבארו בשער הזה.

אחרי שתגמור את כל השערים שלמדנו על הצד הטוב ביותר,

גמרת את כולם ואתה חי בהם ועושה אותם,

עכשיו אתה מגיע רק לשער העשירי,

שער אהבת הבורא. לפני כן לא ייתכן

שיש לך את זה.

וגם זה ראוי לך לדעת, כי כל חובה

בכל מידה טובה מושכלת או כתובה או מקובלת

הן תכונות ומעלות שעולים בהן אל העניין הזה,

וזהו תכליתן וסופן.

ואין מדרגה למעלה ממנו ולא אחריו.

אין דרגה יותר מזה מאהבת הבורא יתברך.

זאת אומרת,

מעלות ומדרגות זה דברים שאין להם עילוי גדול מצד עצמן,

רק הן דרגות שעל ידם מגיעים למקום החפץ, זה נקרא מדרגות.

ואותן הדרגות שעילויין גדול גם מצד עצמן, זה נקרא מעלות.

זאת אומרת שהן בעצמן כבר מעלות.

אז כל מידה,

בכל חובה,

בין אם אתה מסיק אותה בשכל, בין אם היא כתובה בתורה, בין אם היא מקובלת בנביאים,

הן תכונות ומעלות רק, שעולים בהן אל העניין הזה,

שהוא אהבת הבורא והוא התכלית והסוף.

ואין מדרגה למעלה ממנו ולא אחריו.

ומפני זה,

שמח הנביא עליו השלום במשנה תורה לייחוד,

באומרו שמע ישראל,

השם אלוקינו,

השם אחד, זה מצוות הייחוד, לייחד את השם יתברך.

כשאנחנו אומרים שהשם אחד,

אל יחיד ומיוחד,

מושל בשבעה רקעים,

בארץ, וארבע ארוחות השמיים,

שהכל באחדות גמורה,

אין עוד מלבדו ואין זולתו,

והכל מחושבן ממנו,

והכל נמצא במקומו.

אחרי שאתה אומר שמע ישראל, השם אלוקינו, השם אחד, שזה השיא,

שאתה מייחד את השם, מה עכשיו המילה הבאה?

ואהבת.

לכן זה סמוך,

לייחוד.

ואהבת את השם אלוקיך, וזרז עליו.

והשיב אותו במשנה תורה הרבה.

עדיין חוזרים במשנה תורה בספר דברים, ואומרים שם, לאהבה את אדוני אלוהיך,

לשמוע בקולו ולדבקוו.

בתום הדביקה,

האהבה הנאמנה,

והלב השלם בא.

כמו שנאמר, ויש אוהב דבק מאח.

יש אחים,

אבל אין דבקות ביניהם.

ויש אוהב,

שאוהב את זולתו,

דבק יותר מאח.

אז הטעם של הדביקה זה אהבה נאמנה.

זאת אומרת, אדם לא יכול להסיח את דעתו מהבורא יתברך רגע. רגע, לא יכול, לא יכול, לא יכול, לא יכול, לא יכול,

אומר זה כמו, הרמב״ם אומר, שזה כמו אדם ששוגה אחר אישה

באהבתו אליה,

והיא לא יוצאת לו מראשו.

שוגה זה מלשון חושב,

שיגיונות,

מחשבות.

שוגה באהבתו אליה,

שכל הזמן חושב,

עכשיו אני קנה לה,

עכשיו אני אביא לה,

עכשיו אני אגיד לה, עכשיו אני אצלצל, עכשיו אני אשאל מה קורה. עכשיו כל הזמן

הוא שוגה באהבה.

אותו דבר הוא אומר, לדבקה,

כשאתה דבק בשם, אין לך ניתוק במחשבה ממנו בכלל. שיוויתי השם לנגדי תמיד, לא מצד איראן,

מצד הדביקה והחפיצה באהבה,

כמו שהיה אצל שכם בן חמור, משכם בן חמור

לומדים את המחלות האלה.

שהוא היה חפץ בבת יעקב.

שיגיון לדוד, כן, שיגיון, מחשבות.

דבקות בקודמי ברוך הוא שיגיון, זה היה... מחשבות, מחשבות.

שיגיון זה מחשבות.

וכמו שנאמר, ויש אוהב דבק מאך,

והרבה פעמים מקדים הספר הזה, יראה את האלוהים על אהבתו,

שהיראה היא קודמת לאהבה.

כמו שאמר, ועתה ישראל, מה אדוני אלוהיך שואל מעמך?

כי אם ליראה, ואחר כך כתוב,

ולאהבה אותו.

חייב להיות תמיד שהיראה היא קודמת לאהבה. חייב!

מאיפה המציאו את זה על לצנים?

עכשיו צריך לאהבות את השם מאהבה. מאיפה זה?

מאיפה זה? בלי יראה, איך תגיע בכלל? אתה לא התחלת אפילו את המדרגה הראשונה.

את השם אלוקיך תירא ובו תדבק, קודם תירא, אחר כך בו תדבק

וחייב הדין להקדים היראה על האהבה ואלוהים

זה מחויב,

למה?

משום שהיא תכלית הפרישות

מהסוף הרחוק

והקרובה שבמדרגות אל מדרגת אהבת האלוקים

וזהו השער הראשון משעריה

ואי אפשר שיגיע האדם אליה רק לאחר רבותיי שתקדם יראתו ופחדו מאלוהים יתברך

ומי ששמע את התפילה שניסחתי אתמול והקראתי אותה אתמול

יראה שכיוונתי לפי רבנו בכי את כל התפילה

אבל אתם תחזרו על זה בשידור חוזר

ואפשר שתבינו מה אמרתי שם

אז חייב הדין להקדים

הפרישות מן העולם זה היראה בעצמה

כיוון שמיראת השם פורש אדם מן התענוגים

כיוון שתענוגים מושכים את האדם ומרחיקים אותו מהקדוש ברוך הוא

אדם באמצע אלימות גמורה יכול לקום ולהביא בפלה

אז למה הוא דבוק? לבפלים

אם הוא היה דבוק לשם הוא היה עוזב

אחד נותנים לו כסף

באמצע שסופרים לו כסף נותנים לו

יש אחד בלונדון עכשיו הרוויח 200 מיליון שקל

אז סופרים לו את הכסף ועכשיו מעבירים לו

אחד אומר לו יש ופלים מן משהו כמו המן של המדבר

הוא ישמע אותו בכלל? הוא שומע עכשיו בכלל משהו?

הוא יכול להפסיק?

אחד לומד באמצע אלימות שייך שבן אדם

ילך לאכול ופלים?

יצא לעשן סיגריה?

איזה מין דביקה זאת? איזה מין אהבה זאת? איזה קשקושים?

התענוגים מושכים את הבן אדם,

אבל אדם

שיש לו יריעה

זה נכון, הוא אומר דבר נכון, לכן קראו לחברת דובק, להדביק את האנשים אליהם

אז הוא אומר הפרישות מן העולם היא היראה עצמה,

שחמת יראה פורש אדם מן התענוגים

אחר כך יבוא למדרגה העליונה אהבת הבורא

לכן מחייב הדין להקדים פרישות קודם אהבה

על כן הקדמנו שער הפרישות לשער הזה, כי מין הנמנע ממנו שתתיישב אהבת הבורא בלבנו

אם מתיישב אצלו גם אהבת העולם הזה

לא יכול להיות שאדם אוהב את העולם הזה ואוהב את הקדוש ברוך הוא

זה על חשבון זה, אין דבר כזה

אין דבר כזה, אחד אומר מה אתה רוצה?

תן להנות מזה וגם מזה

אז בעיתים שהתורה מתירה לך

תנצל אותם

הנה היום יש יום של שמחה

מותר לשמוע מוזיקה כשרה רק, כשרה

מזמרים כשרים בלבד

אז תשמח ותרקוד ומה שאתה רוצה, אבל שמחה של מצווה

לא לשתול אל סתם, להתפרח וכו'

כשאתה שמח

אז תיאחד את השמחה לבורא, כבר יש לך הזדמנות

שיש לך כלים שעוזרים לך לשמוח

זה הזמן

בשעה שאתה שמח

להודות לקדוש ברוך הוא

על כל מה שעשה לך עד עכשיו

לבקש ממנו שיתמיד עליך את האפשרות

להכיר אותו, לעבוד אותו, להתדבק בו,

לעשות רצונו, להיות עבד לפניו, כנוע לפניו, שהיצר לא יאכל עליך

זה הזמן, שמחה מנצלים, לא לשטויות

שעקב פוגש את יוסף אחרי 22 שנה,

יש לו שמחה שאין כדוגמתה כמעט הנפש יוצאת החוצה

הוא אומר קריאת שמע

אז הוא מקיים ואהבת,

ואהבת,

זה הזמן בשיא של השיא של השיא של השמחה האנושית שיכולה להיות שנודע לו שהבן שלו חי, לא חי סתם

לא גלעד שליט שמחלל שבת מיד

אלא שהוא חי ומושל בכל ארץ מצרים והוא לא ירד מידתו כלום, הוא יוסף

שהיה רועה בצאן, הוא יוסף שמושל במצרים,

אותו יוסף הצדיק

שמחה כזאת שהאבא מוצא ילד כזה

את כל זה הוא מפנה לקדוש ברוך הוא, עוצר אין רגש

רק לשם

ומה עשה יוסף? אותו דבר

הוא בא להתראות לאביו, לא לראות את אביו

כאילו להמציא את עצמו לאביו שאביו ייהנה ממנו, לא שהוא ייהנה מאביו

זה בעלי מדרגה

שיודעים איך להשתמש בכלים שהקדוש ברוך הוא חנן אותנו, נתן לנו כלים

שאפשר להפוך אותם לדברים שאם יודעים מה עושים איתם

אדם יכול לדבק בקדוש ברוך הוא, להוריד כל שפע שהוא רוצה מלמעלה

רבי חנינא בן דוסא היה כעבד אצל הקדוש ברוך הוא,

נכנס יוצא, נכנס יוצא,

מסתובב עם כל המפתחות,

כל גנזי המלך אצלו, לאן שהוא רוצה הוא הולך

יכול להביא שפע, פרנסה,

זיווגים, עקרות, הכול, פותח הכול, אין לו שום בעיה

אבל זה בתנאי השתעבד

אם אתה עבד אמיתי, כנוע, עושה רק את חפץ הבורא

אתה יודע שזה הכול הבורא, הכול זה הבורא

מי שאמר

לשמן שידלוג, יאמר לחומץ וידלוג

מי שאמר לשמן שידלוג, אמרנו זה, זהו, קח את זה

אני זוכר פעם אחת, סיפרתי את זה, אולי מישהו שמע את זה

פעם אחת יצאתי לחוץ לארץ

סידרו לי

סידרו לי פגישה עם אחד מהעשירים המפורסמים

והייתי צריך לצאת

לפגישה שקבעו לי במיוחד

זה היה בהתחלה את התשובה

קניתי וידאו חדש

JVC

עשינו סרט של שופר, מה אנחנו עושים?

ניסינו שזה הכול עובד,

אכלנו את הכול,

מה הולכים לדבר?

עולים למטוס,

ארצות הברית,

עשר שעות טיסה,

מגיעים,

יש פגישה.

איתי נמצא אינטליגנט,

מישהו שמחזיק מעצמו מהאקדמיה,

שאז הוא היה עובד איתי, אתה תכיר אותו,

אחר כך אני אגיד לך מי זה.

והוא מהחבר'ה

של הסמינרים האקדמיים,

ונסענו.

והוא היה הבן אדם שצריך להפעיל כמובן את ה-JVC ואת הכול.

הגענו לבן אדם, יושבים,

והוא שומע מה אנחנו מדברים, הוא אומר, טוב,

יש לכם מה להראות לי? אמרנו לו, כן.

יש נקודת חשמל, מכניסים, מחברים,

לוחצים,

המנורה נדלקת.

מפעילים פליי?

לא עובד.

עוד פעם,

עוברים שקע אחר?

לא עובד.

מוציאים, מכניסים?

לא עובד.

מתחילים דפיקות של החבר'ה?

הלו?

הלו?

לא עובד.

הוא מסתכל עלינו עם נבעכים כאלה.

באים לטיסה.

אז הוא אומר, מה, לא הכנתם את עצמכם?

אמרנו לו, סליחה, אנחנו קנינו JVC חדש?

עשינו את הווידאו במיוחד?

זה לא עובד.

אז הוא אומר, טוב, לא חשוב, אוקיי.

הבנתי, הבנתי הכול, הכול בסדר, בסדר.

תודה רבה, שמעתי, תהיו בריאים, שלום.

לא קיבלנו גרוש.

נסענו מארץ ישראל לשם בשל הפגישה הזאת.

לא קיבלנו גרוש, קיבלנו ביזיונות, וזה לא עובד.

כשאני שואל אותו, איך זה לא עובד?

הוא לא יודע, אני בדקתי את הכול, וזה פה ושם.

אמרתי לו, טוב, זרע אתה בורא, זה מה שהקדוש ברוך הוא רוצה, שלום.

התארחנו באיזה בית?

בבית הזה היה גם הרב מלכה,

פה מהישיבה.

בבוקר, בארוחת בוקר,

כשאנחנו יושבים על השולחן,

לא יודע איך עלה בדעתו של האקדמאי הזה.

כאילו להגיד שמה שאני מדבר בהרצאות,

אם אני אגיד את זה באוניברסיטה,

יזרקו עליה עגבניות.

כאילו כשמדברים שמה צריך לדבר בסגנון כזה, כזה, כזה.

והתחלנו לענות אחד לשני.

אמרתי לו, תשמע,

אתה צריך להאמין,

יש רק רצון הבורא.

כל העולם הזה זה דמיון.

הכל זה רק רצון הבורא, אם השם רוצה או לא רוצה.

הכל זה רצונו יתברך.

שום דבר בעולם לא זז

בלי רצון הבורא.

על זה הוא אמר לי, יזרקו עליך עגבניות.

אמרתי לו, כתוב שאפילו מלאך לכל צמח וצמח יש,

שאומר לצמח גדל.

אם אין מלאך,

אז הוא לא גדל.

מה זה מלאך?

מלאך, מלאכות זה לשון שליחות.

והמלאך הוא שליח מאת הבורא יתברך

לפעול מכוחו.

אז אמרתי לו שזה הכל רצון הבורא.

אין דבר בלי רצון הבורא.

אחר כך אמרתי לו,

מעשה ברבי חנינא בן דוסא,

שבא אצלו בתוהו ואמרה לו כך,

אמר לה, מי שאמר לשמן שידלוק,

יאמר לה חוץ וידלוק.

למה?

השם אמר לשמן שידלוק. מה זה אמר לשמן שידלוק?

אין לשמן כוח לדלוק.

אלא מה אמר השם שנאמר לשמן שידלוק,

מכוח האמירה של השם לשמן, לדלוק, הוא דולק.

אז הוא יכול לומר לחומץ שידלוק.

הוא אמר ויהי.

הוא ציווה ויעמוד.

אז אם השם אומר לזה, יאמר לזה.

אין לך שמן?

חומץ גם טוב. מי שאמר לזה, יאמר לזה.

מה הוא מבין, רבי חנינא בן דוסא?

שהכל זה בגזירת הקדוש ברוך הוא והכל במאמרו.

השם במאמרו ברא אשכים וברוח פיו כל צבא העם.

והמאיר לארץ ולדרים עליה.

המאיר לארץ עכשיו, המאיר עכשיו.

זאת אומרת, מאמרו יתברך מאז ששת הימים לא פוסק עד היום.

המחדש בכל יום

מעשה בראשית.

אז הכדור מחדש כל יום מעשה בראשית. מה פירוש?

אם היה מפסיק מאמרו,

העולם היה מתאדה.

אלא כביכול יש זרימת מאמרו כל הזמן, שהיא החיות של כל העולם.

של כל הקיים.

זה עולם השם וכה ניצב משם. וזה הכל מאמרו,

וזה הכל זרימה בלתי פוסקת.

מה פתאום אמרתי לו, תגיד לי, אתה חושב?

אתה חושב שה-JVC אתמול לא עבד כי יש תקלה, נכון?

אז אני אומר לך שה-JVC עובד.

רק רצונו התברך היה שהוא לא יעבוד אצל העשיר הזה.

והוא רוצה עכשיו שאתה אקדמאי,

תלך לטכנאי ותסחב אותו עליך ותחשוב שהוא תיקן ותחזור בחזרה לפה ותגיד, תיקנתי את זה.

אבל אני אומר לך שהוא עובד.

רק הרצון אתמול היה שזה לא יעבוד,

והרצון היום זה כן עובד.

זה הכל.

הוא אומר לי, אתה רציני? אתה רוצה להגיד שזה עובד?

אמרתי לו, כן, אני אומר לך, זה עובד.

והייתי באטרף.

אמרתי לו, זה עובד.

אתה רוצה?

תפעיל אותו ותראה.

אז הוא אומר, מה, אתה צוחק עליי?

אני אפעיל, לא יעבוד, בסוף תגיד, סתם צחקתי עליך.

אבל הוא ראה שאני נחוש ואני אומר לו, זה עובד, שמעת? תבדוק.

הרגשתי שהשם איתי, מה זה איתי?

יעני שהטענות שלי הן מי יהיה בל מי יהיה.

מאה אחוז.

הבן אדם מכניס את זה, מפעיל, עובד.

רבי חלילה מטוסה! רבי חלילה מטוסה!

והרב מרקה ישב שם, היה בהלם.

אמרתי לו, אתה רואה?

אתה קדמאי אם אתה,

לא אקדמאי.

הכל זה רצונו יתברך.

אחרי הוויכוח הזה,

ירדתי למטה לבייסמנט, איפה שהייתי שם,

ופתחתי ספר מדרגת האדם.

יושב ללמוד.

מה אני מוצא?

שבעל מדרגת האדם אומר שכל העולם נברא

להועיל לאדם, לסייע לאדם,

והוא לא מפריע לאדם,

אלא כל העולם כולו זה כלים לעבודת הבורא.

כל העולם זה כלים לעבודת הבורא. עד כדי כך הוא אומר,

שאדם

יכול לעבור דרך קיר.

העולם לא מפריע לו.

זה שאתה לא עובר דרך הקיר, זה בגלל שאתה לא מאמין שהעולם לא מפריע.

כי אתה חושב שהעולם מפריע.

לכן אתה עוקף את הקיר.

אבל אם היית בדרגת ביטחון אמיתית והיית יודע את מה שאני אומר כאילו הוא אומר

היית עובר דרך הקיר אין מפריעים בעולם

כל העולם זה כלים לעבודת הבורא יתברך כל דבר בעולם

אז הוא מסביר את זה

ינצל כצבי מיד הוא אומר שצבי רואה שאריה רודף אחריו

אז במבחן הזמן האריה ישיג אותו

אבל איפה יש יתרון לצבי?

זה אם הוא ירוץ בתוך היער טרינג טרינג טרינג טרינג טרינג האריה לא כמוהו יכול לדלג ככה

אבל יש לו בעיה לצבי

יש לו קרניים

ואז הוא יילפת

בעצים ויתקע

אז דבר ראשון לפני שהוא הוכנס ליער

הוא משבר את קרניו בעץ הראשון ואחרי זה הוא בורח

זאת אומרת בשביל לברוח מהאריה צריך לשבור את הקרניים

אז אומר ככה בן אדם

האלוקים עשה את האדם ישר

ישר שום דבר לא מפריע הכל ברור הכל נהיר אין שום ספק אין פה יש לי מסתפק לא יודע הכל ברור

האלוקים עשה את האדם ישר

והם ביקשו חישבונות רבים

בני האדם ממציאים חשבונות מה זה חשבונות?

אומר זה קרניים

אדם ישר אין לו קרניים

פתאום הוא אומר רגע אם אני אעשה ככה

אז תהיה בעיה כי ההוא יגיד ככה וככה

אז אני אעשה ככה

אז אני אהיה ככה

וככה הוא מצמיח לו קרניים חשבונות בסוף לא יכול לזוז כי הוא אומר ממה נפשך אם אני אעשה ככה ההוא יגיד ככה ואם אני אעשה ככה אני אעשה ככה

אז בסוף הוא בסוף נשאר, הוא לא עושה, הוא עושה טעות, וזה רק מחשבון אחד.

אגב, יש לו עוד חשבון.

מערכת החשבון, מערכת החשבון.

בקיצור, הבן אדם נהיה ג'ונגל, יש לו ג'ונגל על הראש.

והוא לא יודע מה לעשות.

יש לו שאלות מפה עד להודעה, עד השאלה לא ייגמר.

אז הוא אומר, מה תעשה?

הינצל קצבים מיד,

שבור את הכול,

לך ישר, כמו שבראו לכם, תגיד את האמת,

בלי משחקים והכול,

והעולם לא יפריע לך.

העולם לא יפריע לך.

אבל אם אתה עושה חשבונות, אתה לא יכול.

אז לכן, אדם שרוצה להגיע לאהבת הבורא,

הוא צריך להכיר דבר אחד, שהכל מאיתו יתברך,

הכל רצונו יתברך.

מה שאתה צריך זה להתחבר אליו, להתחבר אליו.

להתחבר פירושו של דבר זה שאין לך שום עכב,

שום חוצץ בינך לבינו.

אתה רוצה לדבק אליו?

תלך באמת, יהיה לך דיבוק.

מגנט?

מתמגנט.

לא עוד מגנט,

אבל באיזה קוטב?

בקוטב אחד, בקוטב השני, אם דוחים אחד את השני.

שקר דוחה, אמת מדבק.

אם אתה הולך על פי האמת,

אתה נדבק לאמת.

כי השם אמת, תורתו אמת, חותמו אמת, אתה נדבק.

אם אתה אמיתי,

אם אתה לא אמיתי,

אתה בדיוק הקוטב השני, אתה נדחה.

הקדוש ברוך הוא נדחה ממך.

כשתתחיל לשקר,

גמרנו, אתה מתרחק מהקדוש ברוך הוא.

אתה מקבל זץ ומתרחק. שקר אחד, שקר אחד.

וזה הניסיון של הדור האחרון ש...

בעל שם טוב.

יהיו הרבה רבנים שיהיו חרטה ברטה.

ואיך ידעו אם הם בסדר או לא בסדר?

הוא אומר, אם תמצאו בהם שקר,

אז הם חרטה ברטה.

רק אמת.

אם הולכים על פי האמת,

זה יהיה המבחן.

בזאת ייבחנו.

אז כדי להגיע לשער האהבה,

צריך קודם כל לפנות את הלב

מכל הדברים שבעולם, מכל החשבונות.

ואז אפשר יהיה לדבק בשם,

כמו שנאמר,

ואתם הדבקים באדוני אלוהיכם, חיים כולכם היום.

רבי חנניה בן עקשי אומר.

כמו שנאמר,

אדוני חופש למען כתבו יבדיל תורה וידיהו,

התגדל והתקדש ושמי רבם ועל מה דבריו ומותי וימליך מלכותי ועת מלכות קודם וכרת ומשיחק.

חי יכול וביום יכול ובכן לכל בית ישראל בעגלה ובזמן קריב ונבוע בעת שמי רבם ובערב יעלה ומחלקה וברך ומשתבח מצפיו למבווה ותנשא ותגרם ותעלה ותלם ולכת את אירושה ורחוב.

הרי לחזור כותו זו נבין פתחותה אשר עִלתה ולפחותה ולחמותה וברכו המכל אתו.

אני חלוץ חדש כתבה וולכותה במירכה וברכו אמן.

בלכו ונבין אותם בן דווי הדיוק להבין ביהודה רבה וידיהו נאמרו ווידיהו נגדו וקישנתו ולדמוקתם כתוב את הגכה ומ בארוח ילדו וביהודה וחרבה.

אמרו חייבו עליהם,

אמרו חייבו עליהם,