שער התשובה פרק י' תוכחה

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

וכבר ביארתי לך אחי מחובות התשובה, מסכם רבנו בחי את שער התשובה אחרי שלמדנו את כל מה שלמדנו

אז הוא אומר כבר ביארתי לך אחי מחובות התשובה וגיליתי

לך מאופניה חזרה מה שיש בו טענה עליך ונפסקו בו המטלעותיך

ומה תאמר מחר לאלוהיך סחלתי ולא סחלת

או תאמר עשיתי מה שעשיתי ואיני יודע

ומה תהיה תשובתך לשאלה הזאת

ובלי ספק נהיה נשאלים אכן תשובה בעוד שמאריכים לך

אז הוא אומר רבנו בחיין אני ביארתי לך את חובות התשובה

דהיינו איך השכל מחייב שהאדם צריך לשוב בתשובה

וגם גיליתי לך את האופנים של החזרה

בכמה אופנים יחזור האדם בתשובה

ומה שיש טענה עליך

זאת אומרת

אם אתה לא תעשה תשובה יש טענה עליך לענוש אותך אם לא תשוב

ואז ממילא נפסקו בו המטלעותיך

כל המטלעות והתירוצים שאין לך להשיב על עצלותך מלשוב

הכל נגמר

ומה תאמר מחר לאלוהיך סחלתי ולא סחלת?

איך תגיד שאתה סחל בדבר חיוב התשובה

ולא ידעתי שאדם צריך לפשפש במעשיו ולשוב

הרי באמת לא סחלת שכבר גיליתי לך מחובות התשובה

או תאמר עשיתי מה שעשיתי ואיני יודע

כלומר איני יודע איך לשוב מהם בתשובה שהרי כבר גיליתי לך אופניה חזרה

או שתגיד תירוצים שאני לא יודע מי עשק וכמה עשקתי וכל מיני דברים גם על זה עניתי לך

מה התיקון, מה התירוץ ואיך עושים

ואם ישאלו אותך בשמיים למה לא שבת בתשובה אחרי שחטאת

אז תדע לך שוודאי שישאלו אותך ותצטרך להביא תשובה כראוי

ודע אחי כי התשובה על זה איננה יוצאת כי היא ממעשינו לא מדברינו

מה זה מעשינו לא מדברינו? חוס מים, אפשר בריצה

מה תשיב כששאלוך למה לא שבת בתשובה אחר שחטאת?

ומבלי ספק לומר תדמה שלא ישאלו אותך

אל תסתפק כי ודאי ישאלו אותך

לא מדברינו שאם ימות האדם בלא תשובה בפועל

אף על פי שהכין עצמו בחייו ואמר בפיו הרבה פעמים שדעתו נשוב

לא יקובל על ידי זה לבעל תשובה

כשאדם אומר אני מתכוון לשוב בעזרת השם אני אשוב כל מיני דברים כאלה

אז תדע לך הקבלה של התשובה היא לא מדברינו מהדיבורים על זה

אלא ממעשינו שאנחנו נעשה את התשובה בפועל

תזכה למצוות באורחתו אלוהינו אלוהינו מלכו אלוהינו שהכל נהיו ודברו אמן רבועה בחיים

וחשב עם נפשך שתגיע לרצון בוראך

כי לא ישיג הטוב היום אלא ממהר אליו

ופרי הקיצור החרטה

תחשוב עם הנפש שלך

ואז תגיע לרצון בוראך לעשות את רצונו

כי מי ישיג את הטוב?

היום אתה רוצה טוב?

מי ישיג את זה? רק מי שממהר אליו אל הקב'

זאת אומרת אין טעם להתעכב בתשובה

ופרי הקיצור זה החרטה מה הפירות אם תקצר בעבודת השם בינתיים אתה חושב שאתה מרוויע? יהיה החרטה שתתחרט

יש אנשים שאומרים תשמע אני מתכוון לחזור בתשובה ולא עכשיו תן לי עוד קצת

אני אומר בסדר

עוד קצת

רק תסביר לי מה תרוויח בינתיים?

כמה תרצו עוד שנה? בבקשה מה תרוויח בינתיים?

עוונות

שתצטרך לשוב עליהם עוד פעם

מה הרווחת?

מה תרצה לרוויח בשנה?

הרי אם תחזור בתשובה תתוקן מעכשיו

וממילא תהיה ראוי לכל הטובה מעכשיו

אז למה אתה דוחה את זה בעוד שנה?

שתקבל פחות טובה ותקבל יותר עונש

אז מה העניין להמתין?

זה לא פשוט, זה לא פשוט

הקיצה אחי

משנת פטיותך

וחמור על נפשך שהיא הנכבדת שבפקדונות הבורא אצלך

וחמור עד מתי העיכוב הזה

וכבר כלית ימיך ברצון תאוותיך

כאשר יעשה העבד הרע

הלא תשוב לכלות שאר ימיך ברצון בוראך

וכבר ידעת כי ימי אדם קצרים

והשאר בלי ספק יותר קצר

כמו שאמרו ריבונתנו זכרון המלאכה היום קצר והמלאכה מרובה

אז לכן

אומר לנו

להקיץ

כי האנשים ישנים

אנשים לא ערים לצרות, לבעיות

אנשים ישנים

בשינה של פטיות,

פתי,

עצל

אז תקיץ, תחמור על נפשך

מה זה נפשך? זה הנכבדת, הנכבדת שבפקדונות שהבורא הפקיד אצלך

ומה אתה יוצא עם הנשמה הזאת?

וכמה שיש בה רישומים לרעה זה כתמים

וכל כתם מעבירה

זה בגוף ובנפש

ולכן נצטרך, החלק הזה

האיברים שבגוף שחטאו יצטרכו להיאכל על ידי תולעים

בשביל למחוק את רושם העוון הרשום בגוף.

אדם שחוטא בעיניו ילקה בעיניו בגופו,

חוטא באוזניו ילקה באוזניו, כל איבר ואיבר.

איברים שלא חטאו לא ילקו.

אדם שבכלל לא חטא או שחטא וחזר בתשובה אמיתית, לא יקרה לגופו כלום, יישאר בשלמותו.

ואותו דבר הנשמה למעלה, כנגד החלקים המקולקלים הצטרפות תיקון.

אז שואל,

תקיץ מהשינה,

תחמול על הנפש הנכבדת שבגדונות הבורא אצלך,

בכמה,

כמה זמן?

ועד מתי העיכוב הזה?

והרי כבר קילית את ימיך ברצון תאוותיך. רצון התאווה שלך כבר קילל לך הרבה משנות חייך.

עוד קצת, עוד קצת, אני כבר, אני כבר אחזור, אני כבר זה.

לא, יש לי עוד רק משהו, אני לא יכול כרגע, כי אם אני אעשה ככה, אני צריך לעזוב פה, אני צריך פה לחשבן כל מיני יישובים.

בינתיים דוחה ודוחה ודוחה.

כמו עבד הרע,

שבמקום לעשות את רצון כונו, שהוא מקבל ממנו הכל, בכל מכל כול,

מנצל את אדונו, מקבל טובתו ממנו,

ואינו פורע חובותיו לו.

אז הוא אומר, אז הלוא עכשיו לפחות תשוב בתשובה לכלות את שאר ימיך ברצון בוראיך.

אם עד עכשיו עשית רצון תאוותיך, שזה יצר הרע,

מעתה תעשה בשארית חייך לפחות את רצון בוראיך,

וכבר ידעת כי ימי האדם קצרים,

משאל

בלי ספק, יותר קצר.

דהיינו, מה שאתה כבר נהנית זה יותר ארוך ממה שנותר לך.

ובפרט שאדם לא יודע מה עיתו, אז ודאי שמה שנותר לו,

אפילו על צד הספק, זה מעט מן המעט.

כי אדם לא יודע

בו עיתו וזמנו להסתלק מן העולם.

מהיום קצר,

בהמלאכה מרובה, כמו שאמרנו, הימים מתקצרים,

וכל יום זה חוב מלא.

יש לך את החובות הקודמים,

אז זה בעיה.

שלמה המלך אומר,

אשמח בחור בילדותיך.

ואחר כך כתוב,

בדע כי על כל אלה יביאך אלוקים במשפט.

מתחיל בהתחלה, אשמח בחור בילדותיך.

מהלך בתאוות ליבך.

ואחר כך כתוב, ודע כי על כל אלה הביאך אלוקים במשפט. אז מה זה, איך זה מסתדר?

בהתחלה אתה אומר, אשמח, ואתה אומר, מאיים עליי, אחר כך

שיביאו אותי במשפט?

איך מסתדר הרשע והספר של הפסוק?

אז אומרים שהרשע,

זה אומר יצר הרע.

אשמח בחור בילדותיך, עכשיו זה הזמן שלך, תעשה חיים, אחר כך לא תאכל.

מהלך בתאוות ליבך?

אבל בסוף מה אומר?

יצר הטוב אומר, ודע כי על כל אלה יביאך אלוקים במשפט.

מלחמה של יצר הרע והטוב באדם.

ויש מפרשים,

שהרשע והספא אומר יצר הרע.

למשל, למה?

למלך ששלח את עבדו,

ללכת למלך אחר

ולמסור לו

מכתב

שישיב תשובה.

אמר לו, תוך שבעה ימים אתה חוזר לפה.

נתן לו טבעת המלך

על ידו,

שכל מקום שהוא עובר יראה את הטבעת,

יעבירו אותו, אין מיסים, אין תקלות, כולם ישרתו אותו.

הוא עשה חשבון כמה זמן ייקח לו הלוך חזור,

חמישה ימים.

אז יש לו יומיים ספייר.

אז הוא אמר, בינתיים אני אענה.

הלך, בית מלון ראשון,

חמישה כוכבים,

נכנס בפנים,

אמר, יש שתייה?

אין. יש אוכל? אין.

יש תענוגים? אמרו לו, יש.

אכל, שתה, זה, פה,

התמסטל.

נרדם שם. מי נרדם?

בבוקר קם,

איפה אני?

אמרו לו, במלון.

במלון?

יש אוכל? יש שתייה? יש זה וזה?

אמרו לו, כן.

התמסטל, ישר.

ביום השלישי?

איפה אני?

אמרו לו, במלון.

במלון?

יש שתייה? יש אוכל? כן. יש תענוגים? אמרו לו, בטח.

התמסטל? הלך לישון.

ביום ארבעי.

איפה אני?

אמרו לו, במלון.

במלון?

במלון?

במלון?

איזה יום היום?

יש שתייה?

יואווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו השם רחם.

עשה חשבון, עכשיו אני אלך עד שאנזון לא אגיע. הוא יערוף את ראשי המלך.

אמר, טוב, יאללה, יש שתייה?

יש אוכל? יש תענוגים?

יאללה.

בואו נגמור.

הוא אומר, יצר רע ככה עושה.

הוא אומר, שמח בחור בילדותיך.

בהתחלה הוא אומר לך, ילדותיך,

רק כשאתה צעיר ככה, גיל 20 עד 30, ככה,

תסחב ככה, תענה, כשאתה עוד בכוחך,

תרביץ.

אחר כך נסתדר, נראה, נעשה תשובה, נלך להרצאה.

נסדר את הכול.

אבל אחרי שעובר כבר 30-40,

הוא לא עצר כל כך.

אז הוא אומר, כמה אדם חי? 70 שנה? אני כבר 40-45 ואני כבר ככה, אמרתי, עבירות.

אפילו אם אני אעשה תשובה, כמה אני אתקן, אז זה רק פחות ממה שעשיתי.

אז זה פה ושם.

אומר לו, יצר רע, חביבי.

אתה חולם חלומות, אתה חושב שאתה ב-25 שנה תמחק 30-40-50 שנה?

תשכח מזה. תמשיך, תמשיך, יאללה.

תרביץ עד הסוף.

אז זה יצר רע.

בהתחלה הוא מפתה אותך, ואחר כך הוא מייאש אותך מהתשובה.

הוא אומר, עזוב, אתה השתגעת, אתה לא תוכל לשוב בתשובה.

אתה כבר מוטבע, אתה כבר רגיל, זה כבר בדם שלך, אתה לא יכול בלי זה, אתה לא זה וזה.

וככה זורק אותך לגיהנום, כמו שהוא תכנן בדיוק מההתחלה ועד הסוף וכל זה.

אז לכן צריך לדעת את הפיתויים שלו.

אומר לאן אדם הבן אדם, אמר, עקיצה, עקיצה, אחי, תתעורר.

איפה אני? במלון. לא, הלו,

עקיצה,

תפסיק לחיות בפטיות,

תחמור על נפשך.

נכבדת שבפקדונות שאתה בונה אצלך,

לחמה ועד מתי העיכוב הזה. כבר כלית ימיך ברצון תאוותיך כאשר יעשה העבד הרע.

הלא תשוב לך ללא שאר ימיך ברצון בוראיך.

כבר ידעת כי ימי אדם קצרים והשאר בלי ספק יותר קצר,

כמו שאמרו ריבותינו, זיכרונם לברכה,

היום קצר והמלאכה מרובן.

הייתה לך, אחי,

רוח יקרה ונכבדת.

כיבדת בה עולם הזה הנבזה והקלה.

והנחת אחריתך הנשארת לך.

אחי,

אומר הבן אברהם,

רוח יקרה ונכבדת קיבלת.

אתה בן של מלך.

בן של מלך.

בן של מלך. מלכו של עולם.

אתה בן שלו.

קיבלת רוח יקרה ונכבדת.

כיבדת בה במקום זה את העולם הנבזה והקלה. כמו שמכבדים את הרצפה.

ספונג'ה.

אז הוא אומר, מה עשית?

לקחת את הרוח היקרה והנכבדת וכיבדת בה את העולם הזה הנבזה והקלה?

החשבת וייקרת את העולם הזה שהוא נבזה,

בזוי,

הוא קלה,

לא נשאר בו כלום.

אתה יושב על ארוחה טובה.

יושב על ארוחה טובה.

פששש. איזה מאכלות, איזה מעדנות.

אכלת קצת יותר, פתאום מתחיל

להוציא ריחות מלמעלה, מכל כיוון.

מה קרה?

נבזה?

איף.

מה עשית? מה אכלת?

מה זה?

זה בשביל הרוח היקרה?

מה זה?

אחר כך לרוץ ממקום למקום?

אה שדה?

מה עשית?

אדם בתענית, פשי, פתור, שקט, יבא.

צריך כל החיים לעשות את זה, כבוד הרב. לדעתי כל החיים. נכון. אני אומר את זה בכל הרצינות. יש פה.

שלושה שעשו פה, שלושה ימים רצוף כבר.

נכון. זה כבר היה לי שלושה ימים.

כל החיים לעשות את זה בלילה ויום,

נכון?

כשאדם נורמלי משוגמם לכל דבר. נכון.

אדם אחר לגמרי ממש פנוי כל היום.

והנחת אחריתך הנשארת לך.

והנחת אחריתך הנשארת לך. למה הנחת אותה?

למה הנחת?

הרי אתה באחרית.

מה יישאר לך?

את כל מה שצריך להישאר, בזבזת.

לא התעסקת במה שיישאר לך.

רק במה שכלה ונפסד.

במה שנשאר,

לא התעסקת.

הלא תנשא רוחך אל המקום הנכבד והמעון הרם.

למה לא תנשא את הרוח שלך להגיע לעולמות העליונים

עד כיסא הכבוד,

למקום הנכבד והמעון הרם.

מקום אשר לא תשפלנה הרוחות העולות אליו לעד.

הרוחות שזוכות להגיע למעלה לא תשפלנה, לא ירדו למטה.

והם יהיו שם לעד.

כי יש נפש הרשע שהיוותה את חיי העולם הזה ואת הענוגה בהיפרדה.

מקלעים אותה למעלה לדין ואחר כך היא יורדת למטה עוד פעם.

כי השאיפה שלה והמשיכה שלה הטבעית זה למטה.

כמו שכתוב בגמרא בברכות על אותן מנוחות,

מספרות

שהיו בבית הקברות, מספרות באיזה רביעה ירד גשם ומה יהיה ואיך.

זאת אומרת, הן עדיין מחוברות. מה אמרו בחדשות? מה אמרו בחדשות?

מה היה אמירן?

מה אמר ביבי? מה אמר לאובמבה?

מה היה?

מה היה? מעניין אותן.

הן יורדות עדיין.

ההתעניינות של...

הם פה לעומת האבות הקדושים לדוגמה שנקראים ישני חברון

מה זה ישני חברון?

הם ישנים מהעולם הזה

לא מודעים למה שקורה כאן בכלל

בשביל לעורר אותם על משהו שצריך עזרה בעולם התחתון במקרים של סכנה לעם ישראל

צריכים שאליהו יבוא אליהם או משה או מישהו שיעלה למעלה ויעיר אותם ויקיץ אותם משינתם ויסביר להם

משינתם של העולם הזה, כן?

אז אדם יכול לנשא את הרוח למקום הנכבד במעון הרם,

מקום שלא תשפלנה הרוחות העולות אליו לעד.

ואדם יכול למהר בעוד ששער התשובה פתוח,

כמו שאמר רבנו יונה,

שהיו אנשים בבית האסורים וחתרו מחתרת

וברחו

נשאר אחד

בא שר בית הסוהר, תפס אותו, אמר לו, מה זה?

למה לא ברחת?

ונתן לו מכות במקל

לכאורה, מה צריך לקבל מכות במקל? צריך לקבל פרס שהוא לא ברא

הוא אומר, לא, זה שלא ברחת זה סימן שלא פחדת מהעונש למלך טוב לך, פוחם, קבל סיגריות ורודות, אה?

אתה מבסוט, על חשבון המלך אתה פה

אלה שברחו לפחות מפחדים מחונשו של המלך

מהמאסר

אז הייתה להם הזדמנות ברחו מהעונש

אתה לא מפחד מהעונש, נשאר

אז כל זמן שהתשובה פתוחה לך ואתה יכול לברוח דרך הפתח של התשובה

ולברוח מהעונש ולהגיע לשכר ולחופש

ואתה לא עושה את זה,

מגיע לך עוד יותר עונש

כי אתה לא מפחד מהעונש, סימן שהוא לא מספיק

צריך עוד

ואם אדם בורח על התשובה,

הקבלה והכפרה מצויה יקבלו אותו ויכפרו לו על כל מעשיו

כמו שנאמר, דרשו אדוני בהימצאו,

קראוהו בהיותו קרוב

זאת אומרת, כל זמן שהשם נמצא לך וממציא עצמו אליך

אז תקרא אותו

וכל מי שרוצה

לשוב בתשובה, הקב' ברוך הוא ממציא לו תשובה

ואפילו אם עליכם הלאה מתנגדים

אז הקב' ברוך הוא עוקף אותם, חותר חתירה מתחת כיסא כבודו

ונותן לו אפשרות

סיפרתי לכם פעם כבר את הדבר ואני אחזור עוד פעם לחדשים

כשהייתי פעם בחוץ לארץ

בית כנסת של פרסים

בארצות הברית

וישב תימני בולט, שורה ראשונה

ודיברתי איזה שעתיים

והביאו לי תה

לא כמו היום שלא הביאו

ולקחתי את הכוס תה אחרי שדיברתי דברי שכנוע כאלה ואחרים ואמרתי

התימני הזה

אמרתי לו אני רוצה לתת לך לשתות מהתה

אז הוא אמר לא, לא, לא, לא, תודה, תודה, לא, לא

אמרתי לו

אל תתבייש, קח, אני אתן לך לשתות

אמר לא, לא, אני לא אוהב תה, לא, לא

זה לא חשוב אבל תיקח, אני כבר מזמין אותך

אמר לי, אני לא אוהב תה, לא רוצה תה, מה אתה רוצה ממני? לא רוצה, לא רוצה

אני מתעקש, אומר לו, אין דבר, אבל לכבודי ככה, שתה את התה.

הבן אדם מתעקש, לא, עכשיו נהיה מתח, 400 איש.

עכשיו, מי ינצח, כמו שאומרים.

אז החזקתי את היד ככה, אמרתי לו, כואבת לי כבר היד, תעשה טובה.

קח את התה.

הוא כבר לא ידע מה לעשות, איך יצא מזה, לא נעים, אני כבר אומר לו, היד שלי כואבת.

קם,

נתתי לו את התה, אמרתי לו, בבקשה.

בא לשתות, אמר לו, רגע, רגע, תברך, תברך.

עשה

משתה ככה,

בא לשבת. אמרתי לו, רגע, רגע.

כמה זמן אתה מכיר אותי?

אמר לי, שעתיים.

אמרתי לו, תראה פחות מדקה,

אני מציע לך תה,

ולא היה לך נעים בגלל שאמרתי לך,

כשהיית שלי כואבת

אז אתה שתית מה שלא רצית

לא נעים

אמרתי לו, הקדוש ברוך הוא, כתוב עליו ימינך פשוטה לקבל שווים

הוא ממתין לך כבר ארבעים שנה

שתחזור בתשובה

ואתה מייבש לו את היד ככה?

הבן אדם חזר בתשובה

הוא היה נוסע

בארצות הברית והיה נהג מונית

וכל הזמן היה נוסע מקלטות שלי, כל מי שעלה

אצלו במונית

היה בא להרוג, הוא ספר לי, יש נהג אחד תימני, לא מוסר.

הוא עלה לארץ, עכשיו הוא גר ברחובות.

אז זאת אומרת,

הקדוש ברוך הוא פותח פתח

פשוטו, ידו פשוטה לקבל שווים. הקדוש ברוך הוא אומר, רק תושיט את היד, תושיט את היד רק.

אני מרים אותך למעלה עד כיסא הכבוד, שם אותך לידי.

איך בן אדם מפספס הזדמנות כזאת בחיים שלו?

מהר אחי

ומהר קודם בו פחדך.

רבנו בחיים מתחיל עם האיומים.

מפחיד.

לא ראיתי עד עכשיו שהוא צחיק משהו,

הכל רציני.

מהר אחי

ומהר קודם בו פחדך,

כי אינך בטוח בחיי יום אחד.

אתה יכול להבטיח לי שתחיה את היום?

הוא אומר, אתה לא יכול.

אינך בטוח בחיי יום אחד.

מעיין לנפשך עיון

שיאות לך מוחה

ויהיה שקול עם שכלך.

גם יכול להיות שהגיעו ימים אשר תאמר אני בהם חפץ.

זאת אומרת, שאדם כבר ייפול לחולי ולמשכב,

וגם אם ירצה לעשות תשובה כראוי, כבר לא יוכל.

אבל תעשה משיאות לכמוך, תעיין במעשיך כפי הראוי,

מהאפשרי שיש כמוך,

ותהיה שקול עם שכלך.

אל תיתן לתאוות הדמיון להתערבב עם השכל הישר,

ואל תפנה אחרי הפניות

שאתה התרגלת בגלל תאוותך.

ומי שרוצה להגיע לרצון בוראו,

ייכנס מן הפתח הצער שייכנסו ממנו החסידים הסובלים.

זאת אומרת, דרכי העולם הבא,

משלו אותם חכמים לפתח צער בארמון גדול ומקדש מלך.

בהתחלה צער ודוחק,

אבל אחריתו רווח והצלה.

יש דרך קצרה ארוכה, ויש ארוכה קצרה.

עדיף ללכת בארוכה,

ובסוף קצרה.

ללכת בקצרה,

ואחר כך לחזור בארוכה. כי מי שמקצר את הדרך, פתאום מגלה שיש לו סובח קוצים,

שהוא לא יכול לצאת ממנו.

אין קצר.

צריך ללכת כמו שצריך ללכת.

ואמרו חכמים,

כמו החסידים הסובלים,

כך דרכה של התורה, פת במלח תאכל וכו'.

זאת אומרת, ייכנס מן הפתח הצער, אין קיצורי דרך.

שייכנסו ממנו חסידים הסובלים.

לכולנו נקווה הטוב,

ולא יגיעהו,

לא יגיעהו, אלא הם ממהרים אליו ארצים עדיו.

זאת אומרת,

כמו שאמרו חכמים זכרונו לך, הביא עז כנמר,

מקלקל נשר,

רץ כצבי וגיבור כארי,

לאסון רצון אביך שבשמיים.

אלה שהם ממהרים אליו בליבם,

וארצים עדיו בפועל.

כל אלה.

כמו שאמרו חכמים,

שאדם צריך להיות עז כנמר. כל המידות האלה הוטבעו בנו.

כל המידות האלה.

עז כנמר, קל כנשק, רץ כצבי, גיבור כארי.

לעשות רצון אביך שבשמיים.

אם מישהו יחטוף לך את ממונך בפניך,

אתה תהיה עז.

אתה תצעק לפני כולם, ואתה,

מה זה אתה תילחם? כמו נמר.

אז יש לך את זה, אה?

כמו שהייתי שם הייתי פה.

כן, כן.

הרב חמוד אומר לי, טוב שעשית.

טוב מאוד. ככה הוא אמר לי, הרב חמוד. כן, כי רואים שזה אמיתי. כן. כמו שסיפרתי לכם.

על ההוא שתלש את האוזניים

של ההוא מהשואה,

זה שכנע את השופט

שהוא צודק.

כי רק אחד שעשו לו משהו, עשו לו יכול לתלוש את האוזניים לשני.

אז לכן הביא אז כאן נמר וקל כאן נשר אם יש רווח פסיק, קל כאן נשר.

תראו לפעמים פותחים איזה סניף חדש ומכריזים שבאותו יום על הפתיחה נותנים 50% הנחות. כמובן שמעלים את זה ב-200% קודם ואחר כך מורידים.

וכולם עומדים שם בתור אחד על השני ומתפרצים כאילו לא אכלו, לא שתו, לא קנו, לא ראו,

לא כלום.

קל כאן נשר, מה זה קל נשר?

מרחפים אחד מעל השני, מטפסים אחד על השני בשביל להשיג את מה שהם רוצים.

אז יש לנו את זה.

ורץ קציבי וגיבור קארי.

אה?

כן. אז גיבור קארי, אנחנו גם כן גיבורים. מתי?

מתי שיש לנו הפסד, או מתי שיש לנו רווח,

או מתי שעושקים אותנו,

או מתי שכדאי לנו לסבול?

תלוי. אם משתלם,

יש אנשים שעומדים במצות,

מרוויחים הרבה כסף לשעת עבודה במצות, וזו עבודה סיזיפית קשה.

האנשים עובדים, חביבי, שתי משמרות אפילו. למה הוא יודע? עכשיו פסח זה ההזדמנות לעשות את הקופה.

עובדים, עובדים, עובדים, וזה, וכל הזמן, ובלי הפסקה.

נהיה גיבור, נהיה אריה.

נשאר עמות השנה, בוא תעשה משהו, אין לי כוח, תחפש מישהו אחר.

אין לי כוח. אתם מכירים את הניגון הזה? אין לי כוח. זה כאילו כבר שבוע, בלי הפסקה עובד. אין לי כוח.

כאילו תפסת אותי בדיוק בקטע שאני נכון ומוטט.

ואמר דוד,

אשתי ולא התמהמהתי.

דוד המלך היה זריז לעבודת הבורא.

היה לו ממין ללמוד, מאברהם אבינו, ואל הבקרץ אברהם.

הכל בריצה, אברהם אבינו. בן מאה אחרי ניתוח, ברית.

הכל, הכל בריצה.

שמעתם?

יש לנו ממין ללמוד אם רוצים, אם רוצים.

אומר רבנו בחי, חשב עם נפשך ובוש מבורעך.

שתתנהג עמו במידה שאינך רוצה לנפשך להתנהג בה עם נברא כמוך.

תעשה חשבון נפש.

תגיד, זה יפה איך שאתה מתנהג עם הבורא?

הוא עושה לך טובות, נותן לך כל טוב,

משפיע עליך,

נותן לך אפשרויות, הזדמנויות, עליות.

השכר בעולם הזה, לעולם הבא.

איך אתה מנצל אותו ומשתמש בכל רע?

הרי בינך לבין חברך, אם היית מטיב

למישהו כל כך, לא היית מצפה שיעשה לך כזה דבר.

הרי זה ברור.

אנחנו בפעם אחת, פעמיים, עושים לנו קטע, נגמר הסיפור.

אתה עושה רק קבוצה ברוך הוא בלי סוף, עשרות שנים.

איך אתה יכול?

חשב, חשב

עם נפשך, תתבייש מבורעך.

כי אתה יודע כי כשתקציף בעל מעלה קטנה מאנשי המלך על נפשך,

אינך מתעכב מקנא לו ומתחנן אליו למחול לך ולהבטיחך מעונשו עם חולשתו בזה.

זאת אומרת,

אם אתה עשית מעשה שבעל מעלה קטנה מאנשי המלך, נגיד איזה פקיד,

אתה אמרת משהו לא כראוי,

הוא יכול לשלול לך את הפספורט,

הוא עכשיו פקיד שנותן פספורט לחו״ל.

ואתה הקצפת אותו.

מה זה הקצפת אותו?

אמרת לו, תעשה טובה, תעשה טובה, אני צריך דחוף, יש לי טיסה בעוד יומיים, אני חייב לזה.

הוא אומר לך, אדוני, תעמוד בתור, שמעת?

לא, לא, אני מהר, אני חייב גם להגיע לדרום.

שמעת מה אני אומר לך? תעמוד בתור.

ואז הוא מבין שיכול להיות שהיום הוא לא ייתן לו בכלל, ואז הוא יפסיד את הטיסה,

מתחיל להתחנן אליו, לא, לא, תעשה טובה, זה פה, שם.

שיבטיח לו שלא יעניש אותו, וזה, וזה, וזה.

עם חולשתו בו.

ובאמת הפקיד לא יכול לעשות מה שהוא רוצה, כי אם הוא ילך

למנהל מעליו,

יגיד שהוא עכשיו עושה לו דווקא,

הוא הולך להפסיד טיסה,

יש לו כרטיסים והכול, יכול להיות שהמנהל ירגיע את הפקיד ויגיד לו.

ואם הוא יראה שהוא לא יוצא איתו ראש, גם כן יגיד לו, טוב, תבוא אליי,

אני אתן לך אישור.

אז אפשר לעקוף אותו, את הפקיד הזה.

אפשר.

מכל מקום,

אדם יודע שהוא הקציף מישהו, אפילו שיש לו תפקיד קטן,

מיד יבקש, מתחנן ועל הכל, שלא יקבל עונש,

אפילו שהוא חלש מלהעניש אותו.

כל שכן,

אם קוצף עליו השר,

ועל אחת כמה וכמה אם קוצף עליו המלך, מי יחזיר אותו מזה?

אין את מי לעקוף אחר כך, להגיד לו, תראה, תראה, דבר איתו, תראה. אין.

נגמר הסיפור.

אז לכן, ודאי שאז הוא ימהר לבקש מחילתו ויחיש תשובה אליו לרצותו,

כיוון שהוא יודע מה מהירות העונש שהוא יכול לקבל.

הוא כבר ידע את החולשתו שגם מלך לא יכול לגזור עליך שום גזירה בלתי השם לבדו,

כי עד שהוא יגזור, יכול להיות שהוא גם ימות.

אמרות השם, אמרות טהורות,

כסף צרוף מעליל,

שבעתיים.

אמרות השם אמרות טהורות, רק אמרות השם אמרות טהורות? למה אנשים לא אומרים אמרות טהורות ומקיימים?

משל למלך אומר המדרש.

משל למלך

שבא לעיר ולא כיבדו,

בא לשנייה ולא כיבדו, בא לשלישית וכיבדו.

אמר להם, למחר אני בונה לכם אמת המים,

למחר אני מבטל לכם מיסים וארנוניות,

למחר, למחר, למחר, הבטיח.

ובאותו יום את.

הווה אומר, אמרות השם אמרות טהורות,

אבל אמרות אדם מה שוות.

אז לכן הוא אומר, גם אם מלך יגזור עליך,

בלי גזירת הבורא שהסכים על זה,

גם לא יוכל להוציא לפועל.

כמו שאמר החכם,

אתם יודעים, בדיני האומות יש מצבים כאלה

שאם מוציאים אדם להורג

והוא לא מת,

אז הוא מקבל את חייו.

זאת אומרת, אם שמו אותו על חבל התלייה והייתה להם פשלה והוא לא עומד מסיבה כלשהי, נקרע חבל נגיד, או השתחרר או משהו,

גמרנו, הוא משוחרר.

או אם שמו אותו על כיסא חשמלי,

והוא לא מת.

אפשר כזה דבר, היה מקרה אחד.

היו כמה מקרים, אבל היה מקרה אחד מסוג זה.

אחד ביקש לפני המוות

לאכול קילו מלח.

הוא אכל קילו מלח,

וכנראה שהמלח עושה התנגדות

לחשמל בצורה מסוימת,

והוא קיבל את כל הזרם והוא לא מת.

יש פרק זמן שהם לוחצים,

וזהו.

לא לוחצים עד שהוא ימות. יש פרק זמן, נגיד, אם זה חצי דקה, דקה, לא משנה כמה,

ההוא לא מת, הוא יצא לחופשי.

הוא לומד בעקילו מלח. הוא ימות במלח. כן, כן.

הוא ימות במלח.

משתמה יום מים, הבעיה. נכון, אתה רואה.

אז זאת אומרת,

מכל מקום, בלתי גזירת הבורא,

בלתי גזירת הבורא אי אפשר.

כמו שאמר החכם, פלגי מים, לב מלך, ביד השם, על כל אשר יחפוץ יתנו.

אז פלגי מים, לב מלך, ביד השם.

יש נהרות ויש נחלים,

והמים מפקים בהם.

אז זאת אומרת, אי אפשר לעצור אותם ממרוצתם.

כביכול יש להם בחיר העם, הבחירה שלהם, תמיד ללכת ממקום גבוה למקום נמוך.

ואז הם כל הזמן הולכים במסלול.

אבל לכל אשר יחפוץ יתנו הקדוש ברוך הוא. מה הפירוש?

הקדוש ברוך הוא לא מפסיק את זרימת, לא מתערב בזרימת המים.

אבל הוא יכול עכשיו לשנות את הנתיב.

אז אם הוא משנה את הנתיב,

אז זה ממשיך לזרום,

אבל זה נכנס למקום שהשם רוצה שדרכו זה יעבור, ודרך אחרת הוא לא יעבור.

אז אם הוא רוצה למנוע ממישהו שישתה,

והוא נמצא במקום מסוים,

אז אם הוא רוצה להרחיק ממנו את המים,

יכול להיות שכזאת הוא ייצור סיבה, שפתאום המים ייתקעו באיזשהו מקום,

יהיה איזה מפולת.

והמפולת תסתום,

וממילא אם הם יצטרכו לפנות או ימינה או שמאלה,

ואז הם יפנו וייצרו להם נתיב חדש,

ואז ילכו לכיוון אחר, הוא לא יעבור דרך המקום שהבן אדם נמצא.

או הפוך,

שהוא יעשה ויגיע למקום אפילו שלא היה מצוי שם.

אז הוא אומר אותו דבר, הבחירה נמצאת ביד המלך.

המלך בוחר, אני רוצה לעשות ככה וככה.

אבל את הזרימה הקדוש ברוך הוא לוקח לאן שהוא רוצה.

לכן לב מלך ושרים ביד השם.

לא שהוא עוקר להם את הבחירה

הם רוצים מה שהם רוצים, אבל אם הוא מאפשר או לא מאפשר

זה איכשהו יטה את הנחל,

את הנהר

אז לכן פלגמיים לב מלך ביד השם, לב מלך ביד השם על כל אשר יחפוץ

יטנו כמו פלגמיים

זה בדיוק מה שקרה עכשיו

כן

אם כלות מלכותו

מנטישת ממשלתו

בהתחלקות ליבו

בטרדתו בקצת הדברים וקצתם

בעבור השכבה העלמה עליו

ברוב מה שנחלם ממנו מן הדברים הנראים כל שכן הנסתרים

אז אצל מלך הוא מביא כמה דוגמאות איך יכול להיות שתיבטל החלטתו

אחד הוא אומר

קלטה מלכותו

והתחלף

ובן אדם היה צריך להיות במאסר נגיד

ובא מלך אחר והחליט לרגל הבחירה שלו נשחרר את כולם

אז מה יצאה מלכותו? לא פועל המאומה

און טישת ממשלתו

היה הצבעת אי אמון והתפרקה הממשלה

או התחלקות ליבו

פתאום ליבו נחלק

הוא החליט ככה, החליט ככה

או שנחלק לדבר אחר

הוא כבר לא יכול היה כדבר כזה

וטרדה בקצת דברים מקצתם ופתאום נהיה לו מלחמה

אז התעכב דינו של ההוא

הוא התכוון לעשות לו כך וכך

כי הוא טרוד עכשיו במלחמה וכו'

וגם שכחה לפעמים

לא זוכר בכלל מה שהוא אמר, מה שהבטיח

ועל המה עליו

ורוב מה שנערה ממנו מן הדברים הנראים כל שכן הנסתרים

ועם ידיעתך כל זה שאתה יודע שאפשר שמה שאמר המלך בעצמו יכול להיבטל מכל הסיבות שאמרנו

אינך מתאחר ממנו למחול עוונך ולמהר אל מה שירצהו ויקבלהו ממך

אתה ישר רץ עושה הכל שחס ושלום המלך לא יקצוף עליך

אז איך לא נבוש אחי מבוראנו

המשקיף על הנסתר ועל הנגלה ממעשינו, מחשבותינו

ולפניו אין שכחה ואין העלמה ושום דבר לא מטריד אותו מדבר

כאילו שהוא עבר מעניין לעניין ושכח את העניין

ואין מנוס מדינו ואין קץ למלכותו שיחליפו אותו

שנוכל לטוט מעליו ונתאחר מלהיכנע לו ומלשוב אליו

ואנחנו לא יודעים את קיצנו בתכלית מידת ימינו

אז אם אנחנו לא יודעים

בלילה בשמונה מתחיל האירוע בארמנות חן, כל עם ישראל מוזמן, חינם

תודה

איזה אירוע?

תגיע לשם, תראה.

ואילו היה אדם מזהיר

אנשי קריה או אנשי מדינה

ויאמר

בני אדם יהיו נכונים לנסוע לעולם הבא

כי איש אחד ייפקד מכם בחודש הזה ואיני יודע אותו.

תארו לכם שבא נביא, נכנס לבית כנסת

מדינה זה גדול אבל בואו נגיד בית כנסת

בבית כנסת עם עניין מצומצם

ואומר להם

בנבואה הודיעו לי שאחד מכל אלה שנמצאים כאן ייפקד תוך חודש

מי זה?

הוא אומר לא יודע, לא גילו לי, אמרו לי רק אחד

מה עושים עכשיו כל האנשים?

האם כל אחד יגיד בטח זה לא אני, מה פתאום?

או שכל אחד יחוש לחייו,

יעשה כל מה שאפשר לבטל את הגזרה.

האפשרות השנייה. ברור.

האם אין הדין שכל אחד מהם יהיה נכון למוות, מי רע, שמא יהיה אותו האיש?

אז אני מודיע לכם רבותיי שכל אחד מאיתנו ימות תוך פרק זמן לא ידוע.

הוא לא יודע אם זה קצר או ארוך, הוא אמר לפחות חודש.

אנחנו לא יודעים.

אז איך בן אדם לא חש על חייו כי הוא לא יודע מתי ירימו אותו מכאן?

ואיך לא נהיה כולנו נכונים לו?

ואנחנו רואים כי המוות בכל חודש מכלה מספר רב מן החיים.

הלא מן הדין עלינו שנירה על נפשותנו בכל חודש.

ונחשוב על ענייננו וצידתנו, לקחת צידה לדרך.

ובית מועדנו הוא מקום שאליו אנחנו נוועד

קודם את הצורך עליהם אפילו יום אחד.

שאדם יספיק אפילו יום אחד לפני מיטתו,

אבל הוא לא יודע מתי.

אז איך הוא לא מוכן עכשיו?

איך הוא אומר שיש עוד זמן?

לכן השיטה

של לחזור מיד

זו השיטה הנכונה.

כשאחד אומר זה תהליך,

אז הוא כאילו ערב לחוזר בתשובה שיש לו עוד שנים.

לך יש עוד שנים אתה שאתה אומר לא? לך יש עוד שנים

שאתה מפתיע לו?

שזה תהליך? למה אתה לא אומר לו מיד?

למה לא מיד?

קודם כל תשובה מיד.

ואחר כך יש תהליך שלומדים,

מה שצריך ללמוד, לדעת, מה שצריך לדעת, אבל מיד לעשות תשובה. מיד. עכשיו הערב.

מי מקבל עליו ציצית? מי מקבל עליו כיסוי ראש? מי? לצאת לדרך. קדימה, מיד.

אחר כך ברור לזה תהליך.

כשניסים התותח

בא אליי,

אמרו לו עוד שבוע.

הוא היה 47 קילו.

אז הוא התעקש כשאמרתי לו שאתה חייב עכשיו, עכשיו, הרגע, הרגע לקבל אתה וגם אשתך.

שניכם צריכים לקבל עליכם תשובה גמורה ולהיות צדיק יותר מצדיק עם כל החומרות והגדרים והכל.

אז הוא אומר, אני חילוני, אני לא זה, אני לא זה.

אתה רוצה? אם לא, מה קרה? לא שום דבר. שלום, ביי.

טוב, אז מה עושים?

אמרתי לו, אתה חוזר עכשיו בתשובה. אני לא יודע איך עושים את זה.

אמר לו, תגיד עכשיו שאתה מקבל עליך את התשובה

על כל תנאיה.

הוא אומר, אבל אני לא יודע מה לעשות אחרי זה.

אמרתי לו, אני אסדר לך רב,

שידריך אותך.

אם משהו יגיד לך, אתה תעשה.

סידרתי לו את הרב עזרא מחפום.

והוא כיוון אותו, והוא לא ידע אפילו מי זה.

ואני שומע ממנו כל דברים, מטריך אותו, והוא לא ידע בכלל שהוא קשור לנס הזה של הנסים התותח. בכלל לא ידע.

אחרי כמה שנים התברר לו.

בקיצור,

מיד

אם לא היה עושה מיד,

מה הסיפור? אתמול היו אצל... מה היה הסיפור?

יש סרט בארגון שופט.

אתמול

הגיעו אצל הרב חיים קנייבסקי שליטה,

כל המשפחה והאנשים החשובים שמטפלים ברב אלישיב,

שהשם ישלח לו.

הרב יוסף שלום, בן חיה מושע, רפואה שלמה מהרה. אמן.

אז באו לשאול אותו אם נחליף לו שם,

כי המצב עוד פעם נהיה מצב קשה בגלל שיש לו דלקת ריאות עכשיו. יצר הרע, לא מניח.

יצא ממוות טוטאלי

דלקת ריאות.

דלקת ריאות בין מאה ושתיים, זה לא צחוק, חבר'ה.

אמר לא להחליף לו שם.

למה?

הוא אמר, כיוון שבן אדם שמחליפים לו שם זה כדי לשנות לו זהות.

לומר,

אני זה לא הוא.

אז ממילא הדין עובר

כאילו לאותו אחד שהיה ואיננו עכשיו, עכשיו זה שם אחר.

כמו להחליף תעודת זהות.

אבל הוא אומר,

אם יחליפו לו שם,

איזה זכויות יהיה לו בכלל?

הרי כל הזכויות זה בגלל השם הזה.

השם הזה יש לו את כל הזכויות.

אז לכן צריך להישאר עם השם הזה.

הוא אמר שהוא פוסק את זה

כמו שהוא בעצמו, הרב אליושי,

פסק

שהרב פיינשטיין, זכר צדיק וברכה, היה חולה, ושאלו אותו אם לחליף לו את השם.

אז הוא אמר את אותו טעם.

אז הרב קניבסקי פסק ככה.

אז בן אדם כל זמן שהוא עוד בריא.

לא סתם אמרת, אני גם יורצה שלכם, בן שלך.

כן?

תסתבך הבורא.

זכותו תגן עלינו, אמן.

אז זה היה בדיוק כמו ישב פיינשטיין והוביכלוש פיינשטיין.

אתה תברר, תגיד לנו אחר כך.

מכל מקום...

ברור, ברור.

מכל מקום,

הנקודה היא

כל זמן שאתה עוד חי ונושם ויכול ורשאי,

תפוס את הרגע.

תפוס את הרגע.

כל הטעניות שאנחנו עושים זה לזכור את מעשי אבותינו

מה היו עושים ואיזה גזירות היו,

גזירת המן

כל זה להזכיר לנו מה היה,

שלא נחזור על מעשי אבותינו,

שלא נהנה מסעודתו של אחשוורוש,

שלא נהנה מהעולם הזה של הגויים,

שלא נתחבר אליהם,

שנהיה שמורים מהם,

שנהיה בן של מלך.

אז כל זמן שיש אפשרות,

אדם יעשה את זה,

לחשוב על ענייניו, צידה לדרך, בית מועד.

קודם הייתה צורך עליהם, אפילו יום אחד.

כמו שאמרו ליבותינו, זכרונם לך,

שוב יום אחד לפני מיתתך.

ונאמר, בכל עת יהיו בגדיך לבנים.

אדם לא יודע מתי יזמינו אותו למעלה.

אם הוא יהיה עם בגדי לבנים שאין עליהם חטא,

הנשמה שלו נקייה,

אז מה אכפת לו מתי יזמינו אותו?

מתי שיזמינו אותו, יזמינו אותו.

העולם הזה זה רק

הכנה ליציאה.

כשהולכים לישון,

זה לא בשביל לישון,

זה בשביל לקום.

אז מה זה משנה אם אתה מתעורר?

אם אתה יכול להתעורר יותר מוקדם,

יותר טוב.

אתם יודעים

שהרשעים בדורו של אור החיים הקדוש

ידעו מה זה תשובה.

הרשעים.

הרשעים שלא עזרו בתשובה.

אור החיים הקדוש אומר שבאו אצלו

רשעים מן הדור

ואמרו לו, כבוד הרב,

אנחנו רוצים לחזור בתשובה.

אבל בתנאי,

אם הרב יבטיח לנו שאחרי שנחזור בתשובה נמות מיד, אנחנו מוכנים.

אבל אם לא, לא.

למה?

הם אמרו, אנחנו יודעים שלא נוכל לעמוד בתשובה יום אחד.

אנחנו כאלה רשעים.

שאי אפשר. לא נוכל לעקור, לשנות את הטבע שלנו. לא נוכל.

הם מוכנים למות הכניסה, ולא לקשור את הכניסה.

לא, הם אומרים פשוט.

אם עושים תשובה ומתים על המקום,

בסדר.

המנוח,

הרב נסים פרץ,

מנוחתו עדן,

סיפרו בני הבית

שהוא היה עושה גלגולי שלג.

הוא היה עושה את כל מה שכתוב בספרים, כל התיקונים לכל החטאים ולכל הדברים.

הוא עשה כמה ימים גלגולי שלג,

וכמובן עם טעניות ותפילות והכל, כל מה שצריך.

ויום אחד, לפני מספר שנים,

יום אחד לפני מספר שנים, זה שנתיים או משהו כזה,

כשהוא גמר את כל התיקונים,

הכל על הצד, כאילו זיכך את נפשו והכל, לפי מה שכתוב בספרים, הכל,

אמר לקדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם,

אם ראוי לפניך לקחתני עתה,

קחני ואני טהור.

ומאז התגלגל המחלה וכל הדברים האלה, וכו' וכו'.

כשהיה צריך עוד תיקונים, כנראה עוד כמה דברים לגמור זה פה שם.

אתם שומעים דבר כזה?

סיפר לי פה יהודי,

נכד של הרב שפירא, זכר צדיק וברכה, הרב שלי, מנוחתו עדן,

זכותו תגן עלינו כולם.

סיפר לי שבשבעה

או בשלושים

הוא בא בחלום לרב חיים גרנמן.

ואז הוא שאל אותו,

מה נעשה בדינך?

הבנוח, הרב שפירא, בא בחלום לרב חיים גרנמן. הם היו קשורים מאוד.

אז רב חיים בחלום שואל אותו,

מה נעשה בדינך?

אז הוא אמר לו, אלמלא הייסורים שעברתי

בשנים האחרונות, לא הייתי עומד בדין.

אז רב חיים,

אז רב חיים בחלום

אמר שהוא רוצה,

אם ככה, לקבל ייסורים.

בבוקר הוא קם

והוא נפל,

והוא מאז על כיסא גלגלים.

אדם מוציא מהפה, חושב, זה פה,

שם, שידע.

אז אם זה ככה,

נקבל

מקרים כאלה,

אז אם אדם

מחליט שהוא רוצה לשוב בתשובה,

יבא ביי, יבא ביי, איך בזרועות פתוחות הקדוש ברוך הוא מקבל אותו,

בעצים ורצים, שלוחיו לפניו, לפלס לו דרך,

יורה חטאים בדרך,

הקדוש ברוך הוא טוב ישר,

רק תרצה, רק תרצה.

לכן, בחן ביתרון שכלך והכרתך.

ברור זה במה שאתה רואה בעיניך יותר מבירור מה שיגיד לך זולתך.

אז אתה לבד תבחן את זה בשכל ובהכרה,

ואז אל תשמע למה שבררו האחרים בשבילך,

כאילו.

יש זמן, לאט-לאט, תירגע.

אל תביא לו, אל תביא לו.

Take your time.

איזי, איזי.

אז לכן כל אדם מאיתנו צריך להיות מוכן ונכון ולדעת

שזה לא מסור בידו.

הזמן לא בידינו.

ואל תדחה שכלך ובינתך,

כי אדם בשכלו ובינתו יכול להבין את מה שנאמר פה עד עכשיו.

כי כבר נאמר כי לבורא יתברך על עבדיו טובות, אם יקבלו אותן

ירוויחו בהן.

אז כבר נאמר שהבורא יתברך הכין לכל עבדיו, אלה שעובדים אותו מקיימים את העבודה,

תורה ומצוות והכול הכין טובות לאין שיעור.

אם יקבלו אותן, אבל אם מקבלים את עבודת הבורא עליהן,

אז ירוויחו אותן את כל הטובות והכל בעולם הזה ובעולם הבא.

ואם ישיבון עליו, מחזירים לו את הטובות, לא רוצים את הטובות, אנחנו נסתדר לבד,

תן לי לחיות איך שאני מבין.

זה יהיה לטענות עליהם,

ואחר כך ישובו עליהם לנקמה.

והבורא יתברך היטיב לך בחכמה ובתבונה ובדעת,

ושם לך בהם יתרון על זולתך.

חכמה בינה ודעת נתן לך. למה אתה משתמש בהם?

לבפלים?

למה אתה משתמש?

היזהר וייזהר,

שלא ישובו לטענה עליך.

היזהר וייזהר, תראו, זה איומים.

היזהר וייזהר.

זה לא איומים וזה לא הפחדות,

זה אזהרות.

להזהיר, יש שלט, אזהרה, עצור,

תן זכות קדימה.

זה איומים?

זה הפחדות?

אז למה אדום עם חמסה בפנים?

אזהרה, זה צריך להיות אזהרה.

למה יש זץ על החשמל?

למה צריך את זה?

למה אם יש רעל, עושים גולגולת?

גולגולת!

עם עצמות וזה, מה זה? למה להפחיד?

למה להפחיד?

זה לא להפחיד, זה אזהרות, להזהיר.

למה עושים,

למה עושים בגד זוהר כשבן אדם יוצא מהאוטו?

כי יש כמה מכוניות שלקחו איתם את האנשים,

נסעו איתם.

הוא יצא, לא היה זוהר, לא נזהר, לא הזהירו אותו,

אז לקחו אותו איתם, המכוניות.

אז מה? זו הכוונה להפחיד?

אזהרה.

אז לכן, היזהר ויזהר שלא ישובו כל הדברים האלה, טענה עליך.

בהמשך יבוא.

רבי חנניה בן עקשי אומר, הצעה קדוש ברוך הוא זה כל ישראל בגלל שרצועים שלו.

אתה אוסף בלי כלום, תאסוף, מה הבעיה?

בלי דיבורים, בלי דיבורים.

ויאמר ביום יוצא ויאמר ביום יום חוצה ויעצמם וקנא ויתערב ושתר.

וביום יום נכון וביום יום ישראל בהגנה ובזמן כריבים הוא עומד.

ועל העם ועלמי הלוויה יתברר, משטפר ומדבר ומתחומה ומתנשא ומתנשא ומתחמם ומתקלל, שמד וקודשם וריחור,

ואלה מן כל בירתם, שירתם, שברתם וחמתם, אדם עירם ועלמיו יברו, אמר, על ישראל ואמר בנם ועל כל תלמידי תלמידיון, דעסקין ואורייתא קדישתא דיבת רעי אדמת ובכונתה ועתה,

ואלה נאו לא נכון,

חינם וחזר וחמם, יתקודם וראה שמויה ומערב ימואמן,

ויש חמה רבה מן שמיה, חיים ושבעה וישועה ונחמה, ושקברה ופואר ופעולה וסליחה וכפרה,

ובהמה רואה הצלה לנו ובכל עמו ישראל וימואמן, אמן.

ויש שלום ביומיו ובהחמם יעשה שלום עלינו ועל כל עמו ישראל וימואמן.