מצוות השמחה - שש אנכי על מצוותיך - חלק א - סוד עלית הצדיקים
- - - אין זה התמלול, אלא עיקר הדרשה מהספר 'וישמחו בך ישראל' - - -
וְיִשְׂמְחוּ בְּךָ יִשְׂרָאֵל - כֹּחָהּ הַגָּדוֹל שֶׁל הַשִּׂמְחָה לִפְתֹּחַ לָאָדָם אֶת כָּל הַשְּׁעָרִים וּלְהַעֲלוֹתוֹ מִדַּרְגָּה לְדַרְגָּה בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם
פֶּרֶק א: שָׂשׂ אָנֹכִי עַל מִצְווֹתֶיךָ
מַעֲלָתוֹ וַחֲשִׁיבוּתוֹ הַגְּדוֹלָה וְהָעֲצוּמָה שֶׁל קִיּוּם הַמִּצְווֹת מִתּוֹךְ שִׂמְחָה וְטוּב לֵבָב
סוֹד עֲלִיָּתָם שֶׁל הַצַּדִּיקִים לְדַרְגוֹתֵיהֶם הַמֻּפְלָאוֹת
הִנֵּה כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵעַם יִשְׂרָאֵל חָפֵץ וּמִשְׁתּוֹקֵק בְּכָל לִבּוֹ וּמְאֹדוֹ לְהַעְפִּיל וְלַעֲלוֹת מִדַּרְגָּה לְדַרְגָּה בַּעֲבוֹדַת ה', לַעֲלוֹת וּלְהִתְעַלּוֹת בְּמַעֲלוֹת הַקְּדֻשָּׁה וְהַיִּרְאָה, וּלְהִכָּנֵס אֶל הַקֹּדֶשׁ פְּנִימָה כְּמוֹ שֶׁזָּכוּ כָּל הַצַּדִּיקִים וְהַחֲסִידִים בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַדּוֹרוֹת כֻּלָּם.
אֲבָל כָּל אָדָם חוֹשֵׁב בְּדַעְתּוֹ, שֶׁבְּוַדַּאי בִּשְׁבִיל לִזְכּוֹת לְכָךְ עָלָיו לְעַנּוֹת בְּצוֹם נַפְשׁוֹ שָׁנִים אֲרֻכּוֹת, לְסַגֵּף עַצְמוֹ מִכָּל תַּעֲנוּגוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה יָמִים רַבִּים, לִטְבֹּל בְּמִקְוָאוֹת קָרִים, וּלְהוֹסִיף עוֹד סִגּוּפִים שׁוֹנִים וְקָשִׁים בְּמֶשֶׁךְ תְּקוּפוֹת אֲרֻכּוֹת, וְכֻלֵּי הַאי וְאוּלַי יִזְכֶּה לְזַכֵּךְ אֶת נַפְשׁוֹ וְנִשְׁמָתוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּפָּתְחוּ לוֹ שַׁעֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה.
עַד שֶׁבִּרְבוֹת הַיָּמִים יִזְכֶּה לְהַעְפִּיל וּלְהַגִּיעַ לְדַרְגוֹתֵיהֶם הַגְּבוֹהוֹת וְהַמֻּפְלָאוֹת שֶׁל רַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, אֲשֶׁר זָכוּ לִרְאוֹת מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ וְכָל רָז לֹא הָיָה נִסְתָּר מֵהֶם, וְהָיוּ נְהִירִין לָהֶם שְׁבִילֵי הַשָּׁמַיִם כִּשְׁבִילֵי הָאָרֶץ, וְזָכוּ לְשַׁדֵּד אֶת כָּל מַעַרְכוֹת הַטֶּבַע בְּהֶבֶל פִּיהֶם, כַּאֲשֶׁר כָּל הַבָּא אֲלֵיהֶם נוֹשָׁע בְּבִרְכַּת קָדְשָׁם כַּאֲשֶׁר כֻּלָּם נוֹכְחִים לִרְאוֹת בְּכָל עֵת כֵּיצַד הַטֶּבַע וְהַנִּסִּים הֲרֵי הֵם אֶחָד אֶצְלָם, כִּי הִתְעַלּוּ וְהֶעְפִּילוּ מֵעַל כָּל גְּבוּלוֹת הַטֶּבַע וּמִגְבְּלוֹת הַחֹמֶר הֶעָכוּר, עַד שֶׁזָּכוּ לְשַַׁדֵּד אֶת כָּל מַעַרְכוֹת הַטֶּבַע.
וְהִנֵּה מַבְטִיחַ הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ (הקדמה לשער המצוות), שֶׁדָּבָר זֶה הִנּוֹ שָׁוֶה לְכָל נֶפֶשׁ וּלְכָל אָדָם בְּכָל מַדְרֵגָה שֶׁהוּא, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד אֲשֶׁר יַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לַעֲשׂוֹת אֶת הַמִּצְווֹת מִתּוֹךְ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה, "בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ", וְעַל יְדֵי כָּךְ יִפָּתְחוּ לוֹ כָּל שַׁעֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה, וְיִזְכֶּה לַעֲלוֹת מִדַּרְגָּה לְדַרְגָּה בְּמַעֲלוֹת הַקְּדֻשָּׁה לְלֹא כָּל מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, וְיִתְגַּלּוּ בְּפָנָיו כָּל חָכְמוֹת הַתּוֹרָה וְסוֹדוֹתֶיהָ, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְהִתְעַלּוֹת לְמַדְרֵגוֹת עֲצוּמוֹת וּמֻפְלָאוֹת מְאֹד.
וְהִנֵּה אֶחָד מֵעֲנָקֵי הַדּוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר אֲשֶׁר קָמוּ לְעַם יִשְׂרָאֵל בְּדוֹרוֹתָיו, אֲשֶׁר הֵאִיר אֶת כָּל שְׁמֵי הַמִּזְרָח בְּתוֹרָתוֹ וְגִלָּה וְהוֹצִיא לְאוֹר תַּעֲלוּמָה, וְגִלָּה אֶת רָזֶיהָ שֶׁל הַתּוֹרָה וְאֶת סוֹדוֹתֶיהָ הַצְּפוּנִים וּגְנוּזִים בָּהּ, וְסָגַר וְאֵין פּוֹתֵחַ וּפָתַח וְאֵין סוֹגֵר, עַד שֶׁכָּתַב עָלָיו מָרָן הַחִידָ"א (מדבר קדימות מערכה א כו) שֶׁבְּוַדַּאי הוּא זָכָה לְגִלּוּי אֵלִיָּהוּ, אֲשֶׁר הֵבִיא לוֹ אֶת אֵפֶר פָּרָה אֲדֻמָּה וְהִזָּה עָלָיו לְטַהֲרוֹ, כִּי לוּלֵא כָּךְ לֹא יָכוֹל בַּר אֱנוֹשׁ לְהַגִּיעַ לִדְרָגוֹת כֹּה מֻפְלָאוֹת וַעֲצוּמוֹת, וּלְהַשִּׂיג הַשָּׂגוֹת כֹּה נוֹרָאוֹת בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה.
וְהָיָה צוֹפֶה וּמַבִּיט מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, וְכָל רָז לָא אֲנִיס לֵיהּ מַעֲשֵׂה אָדָם וְתַחְבּוּלוֹתָיו, וְכָל גִּלְגּוּלָיו וְתִקּוּנֵי נַפְשׁוֹ, וְהָיָה יוֹדֵעַ שְׂפַת הַחַיּוֹת וְצִפְצוּפֵי עוֹפוֹת, כְּעֵדוּת תַּלְמִידוֹ הַקָּדוֹשׁ הַמַּהַרְח"וּ, הֲלֹא הוּא מָרָן הגה"ק רַבִּי יִצְחָק לוּרְיָא אַשְׁכְּנַזִּי זיע"א.
וְהִנֵּה הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ, חָשַׂף וְגִלָּה אֶת הַסְּגֻלָּה לְעַם סְגֻלָּה, כֵּיצַד הוּא זָכָה לְהַגִּיעַ לְמַדְרֵגוֹת מֻפְלָאוֹת כָּאֵלּוּ, וְכָתַב שֶׁזָּכָה לְכָל זֹאת עַל יְדֵי שֶׁהוּא הָיָה שָׂשׂ וְשָׂמֵחַ בְּשִׂמְחָה עֲצוּמָה בְּכָל מִצְוָה וּמִצְוָה אֲשֶׁר זָכָה לְקַיֵּם כְּמוֹצֵא שָׁלָל רַב, וּכְאָדָם אֲשֶׁר מָצָא מַטְמוֹן זָהָב גָּדוֹל שֶׁשָּׁוְיוֹ עָצוּם.
שִׂמְחַת הַמִּצְווֹת - הַמִּצְוָה רִאשׁוֹנָה שֶׁמְּקַיְּמִים בְּבַר מִצְוָה
וְיֵשׁ לָדַעַת שֶׁהַשִּׂמְחָה בַּמִּצְווֹת אֵינֶנָּה הִדּוּר שֶׁל מִצְוָה בִּלְבַד, אֶלָּא הִנָּהּ חוֹבָה גְּמוּרָה מֵהַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב בַּעַל הַ"חֲתַם סוֹפֵר" זיע"א (חתם סופר פ' ויחי, ודרשות חת"ס, לבר מצוה), אֲשֶׁר הַמִּצְוָה הָרִאשׁוֹנָה מֵהַתּוֹרָה שֶׁהָאָדָם מְקַיֵּם בְּעֵת הַגִּיעוֹ לְגִיל בַּר מִצְוָה בְּהִכָּנְסוֹ לְעֹל תּוֹרָה וּמִצְווֹת הִנָּהּ מִצְוַת הַשִּׂמְחָה, אֲשֶׁר הִיא מִצְוָה תְּמִידִית, שֶׁצָּרִיךְ כָּל אָדָם לִשְׂמֹחַ תָּמִיד בְּקַבָּלַת עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם מִתּוֹךְ שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה (דברים כח מז): "תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב", וְהַטַּעַם שֶׁהַתּוֹרָה לֹא כָּתְבָה אֶת חוֹבַת הַשִּׂמְחָה, מִפְּנֵי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְצַוּוֹת אֶת הָאָדָם בְּמִצְוַת עֲשֵׂה לִשְׂמֹחַ בְּקַבָּלַת עֹל עַל צַוָּארֵנוּ, כִּי אִם כָּךְ - הַשִּׂמְחָה עַצְמָהּ תִּהְיֶה עָלָיו לְעֹל עַל צַוָּארוֹ, אֶלָּא אֲנַחְנוּ שְׂמֵחִים מֵעַצְמֵנוּ עַל כָּךְ שֶׁזָּכִינוּ לְקַבֵּל עֹל תּוֹרָתֵנוּ עָלֵינוּ. עַד כָּאן דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים.
וְהַ"חֲתַם סוֹפֵר" זיע"א אַף דָּרַשׁ זֹאת בְּמַקְהֲלוֹת עַם, בְּשִׂמְחַת הַבַּר מִצְוָה לִבְנוֹ בַּעַל הַ"כְּתַב סוֹפֵר" (כמובא בדרשות החתם סופר).
וְכֵן כָּתַב הָרַמְבַּ"ם (סוף הלכות לולב) שֶׁהַשִּׂמְחָה בַּמִּצְווֹת חִיּוּב גָּמוּר הוּא, לְאַחַר שֶׁמְּתָאֵר הָרַמְבַּ"ם אֶת הַשִּׂמְחָה הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר עָרְכוּ חֲסִידִים וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ בְּשִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: הַשִּׂמְחָה שֶׁיִּשְׂמַח הָאָדָם בַּעֲשִׂיַּת הַמִּצְווֹת וּבַעֲבוֹדַת הַקֵּל שֶׁצִּוָּה בָּהֶן, עֲבוֹדָה גְּדוֹלָה הִיא, וְכָל הַמּוֹנֵעַ עַצְמוֹ מִשִּׂמְחָה זוֹ רָאוּי לְהִפָּרַע מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כח מז): "תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ בְּשִׂמְחָה, וְעָבַדְתָּ אֶת אֹיְבֶיךָ".
הַשִּׂמְחָה בְּקִיּוּם הַמִּצְווֹת - מִצְוָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ
וְכֵן כָּתַב רַבֵּנוּ בְּחַיֵּי עַל הַפָּסוּק (דברים כח מז) "תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ בְּשִׂמְחָה", וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: יַאֲשִׁימֵנוּ הַכָּתוּב בְּעָבְדוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא הָיְתָה הָעֲבוֹדָה בְּשִׂמְחָה, לְפִי שֶׁחַיָּב הָאָדָם עַל הַשִּׂמְחָה בְּהִתְעַסְּקוֹ בַּמִּצְווֹת, וְהַשִּׂמְחָה בְּמַעֲשֵׂה הַמִּצְוָה - מִצְוָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ הִיא, וּמִלְּבַד הַשָּׂכָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַל הַמִּצְוָה - יֵשׁ לוֹ שָׂכָר עַל הַשִּׂמְחָה. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
וְכֵן כָּתַב בַּעַל הַ"בֶּן אִישׁ חַי" זיע"א (הקדמה לפרשת ראה), שֶׁהַתּוֹרָה צִוְּתָה אוֹתָנוּ לִשְׂמֹחַ בַּחַגִּים וּבַמּוֹעֲדִים, וְעָשְׂתָה אֶת הַשִּׂמְחָה בַּמּוֹעֲדִים מִצְוָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ כְּדֵי שֶׁהָאָדָם יְקַבֵּל שָׂכָר עַל הַשִּׂמְחָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, וְזֹאת כְּדֵי לְלַמְּדֵנוּ כַּמָּה חֲבִיבָה הַשִּׂמְחָה לִפְנֵי ה' וְכַמָּה חַיָּב הָאָדָם לְהִזָּהֵר בָּהּ.
וְיֵשׁ לָדַעַת שֶׁהַשִּׂמְחָה בְּקִיּוּם הַמִּצְווֹת הִיא מִצְוָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, וְכַאֲשֶׁר הָאָדָם עוֹשֶׂה מִצְוָה לְלֹא שִׂמְחָה, יֵשׁ חִסָּרוֹן גָּדוֹל לַמִּצְוָה, וְכָל שֶׁכֵּן אִם הִיא נַעֲשֵׂית בְּעַצְבוּת. וְלָכֵן הַתּוֹרָה הִדְגִּישָׁה אֶת חִיּוּב הַשִּׂמְחָה בַּמּוֹעֲדִים לַעֲשׂוֹתָהּ מִצְוָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, כְּדֵי לְלַמְּדֵנוּ אֶת מַעֲלָתָהּ שֶׁל הַשִּׂמְחָה בַּמִּצְווֹת. עַד כָּאן דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים.
חֲשִׁיבוּת הַמִּצְוָה בַּמָּרוֹם - לְפִי שִׂמְחָתוֹ בְּקִיּוּמָהּ
וְכָתְבוּ גְּדוֹלֵי הַדּוֹרוֹת שֶׁמַּעֲלָתָהּ שֶׁל הַמִּצְוָה וַחֲשִׁיבוּתָהּ בַּמָּרוֹם, הִיא לְפִי הַשִּׂמְחָה אֲשֶׁר הָאָדָם שָׂמֵחַ בְּעֵת קִיּוּמָהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ בַּעַל הָ"אָרְחוֹת צַדִּיקִים" (שער השמחה) וּבַעַל הָ"רֵאשִׁית חָכְמָה" (שער האהבה פרק י), שֶׁכָּל מִי שֶׁעוֹשֶׂה אֶת הַמִּצְווֹת בְּשִׂמְחָה, יֵשׁ לוֹ שָׂכָר פִּי אֶלֶף יוֹתֵר מִמִּי שֶׁעוֹשֶׂה אֶת הַמִּצְווֹת מִתּוֹךְ עַצְבוּת, וְשֶׁקִּיּוּם הַמִּצְווֹת עָלָיו הוּא כְּמַשָּׂא כָּבֵד.
וּמְקוֹרוֹ הוּא בְּדִבְרֵי חֲזַ"ל (סוטה לא), שֶׁכָּתְבוּ שֶׁאֵלּוּ שֶׁמְּקַיְּמִים אֶת מִצְווֹת ה' מִתּוֹךְ יִרְאָה, זְכוּתָם מְגִנָּה עַד אֶלֶף דּוֹרוֹת, וְאִלּוּ אֵלּוּ שֶׁמְּקַיְּמִים אֶת מִצְווֹת ה' מִתּוֹךְ אַהֲבָה, זְכוּתָם מְגִנָּה עַד אַלְפַּיִם דּוֹרוֹת.
וּבֵאֵר הָ"אוֹר הַחַיִּים" הַקָּדוֹשׁ (דברים ז ט), שֶׁהַטַּעַם לְכָךְ הוּא מִפְּנֵי "שֶׁהַקָּטָן שֶׁבָּאוֹהֲבִים הוּא כִּפְלַיִם כַּגָּדוֹל שֶׁבַּיְרֵאִים", כְּלוֹמַר שֶׁמִּי שֶׁעוֹשֶׂה אֶת הַמִּצְווֹת מִתּוֹךְ שִׂמְחָה וְאַהֲבַת ה', אֲפִלּוּ אִם אַהֲבָתוֹ הִנָּהּ בְּמַדְרֵגָה קְטַנָּה בְּיוֹתֵר - זְכוּתוֹ הִיא בְּכִפְלַיִם אֲפִלּוּ מִמִּי שֶׁדַּרְגָּתוֹ הִנָּהּ הַגְּבוֹהָה בְּיוֹתֵר בְּיִרְאַת שָׁמַיִם, וְהוּא זוֹכֶה לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְווֹת בִּשְׁלֵמוּת הַיִּרְאָה, מִתּוֹךְ מִדַּת הַיִּרְאָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר.
וְזֹאת מִפְּנֵי שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת הַמִּצְווֹת הִיא "הַשִּׂמְחָה בַּמִּצְווֹת", וְעִקַּר חֲשִׁיבוּתָן שֶׁל הַמִּצְווֹת בַּמָּרוֹם הוּא לְפִי זְהִירוּתוֹ שֶׁל הָאָדָם לַעֲשׂוֹת אֶת הַמִּצְווֹת מִתּוֹךְ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה וְחֶדְוָה רַבָּה וּמִתּוֹךְ אַהֲבַת ה'.
כִּי עִקַּר חֲשִׁיבוּתָהּ שֶׁל הָעֲבוֹדָה הִיא כַּאֲשֶׁר הִיא נַעֲשֵׂית מִתּוֹךְ אַהֲבַת ה', וְכַאֲשֶׁר הָאָדָם מְקַיֵּם אֶת הַמִּצְוֹת בְּשִׂמְחָה, הוּא מְקַיֵּם מִצְוָה דְּאוֹרַיְתָא שֶׁל "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹקֶיךָ", כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַשִׁ"י הַקָּדוֹשׁ, "וְאָהַבְתָּ אֵת ה'" - עֲשֵׂה דְּבָרָיו מֵאַהֲבָה.
וְכֵן כָּתַב הַשְּׁלָ"ה הַקָּדוֹשׁ (עשרה מאמרים מאמר ג), שֶׁהַמְקַיֵּם מִצְווֹת בְּשִׂמְחָה הוּא מְקַיֵּם בְּכָךְ אֶת מִצְוַת "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹקֶיךָ". וְכֵן כָּתַב בַּעַל הַתַּנְיָא (תורה אור פרשת וארא), שֶׁעִקַּר הָעֲבוֹדָה מֵאַהֲבָה הִיא שִׂמְחַת הַנֶּפֶשׁ בָּעֲבוֹדָה וְקִיּוּם הַמִּצְווֹת בְּשִׂמְחָה.
שְׂכַר הַשִּׂמְחָה בַּמִּצְוָה - יוֹתֵר גָּדוֹל מִשְּׂכָרָהּ שֶׁל הַמִּצְוָה
וְכָתְבוּ עוֹד גְּדוֹלֵי הַדּוֹרוֹת, שֶׁהַשִּׂמְחָה אֲשֶׁר הָאָדָם שָׂשׂ וְשָׂמֵחַ בְּקִיּוּם הַמִּצְוָה חֲשׁוּבָה בַּמָּרוֹם אַף יוֹתֵר מֵעֶצֶם קִיּוּם הַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ, וְלָכֵן שְׂכָרָהּ שֶׁל הַשִּׂמְחָה בַּמִּצְוָה הִנּוֹ גָּדוֹל מְאֹד בַּשָּׁמַיִם, וּמְקַבְּלִים עַל כָּךְ שָׂכָר אַף יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁמְּקַבְּלִים עַל קִיּוּם הַמִּצְוָה עַצְמָהּ.
וְכֵן כָּתַב בַּעַל הַ"חֲרֵדִים" זיע"א (פרק ב מצוות התלויות בארץ), שֶׁעִקַּר שְׂכַר הַמִּצְוָה הִיא עַל הַשִּׂמְחָה הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר הָאָדָם שָׂמֵחַ בְּעֵת קִיּוּמָהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כח מז): "תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ בְּשִׂמְחָה".
וְכֵן כָּתַב הַחִידָ"א זיע"א (ציפורן שמיר, סימן יא אות קסא), שֶׁהַשָּׂכָר עַל הַשִּׂמְחָה אֲשֶׁר הָאָדָם שָׂמֵחַ בְּקִיּוּם הַמִּצְוָה הִנּוֹ הַרְבֵּה יוֹתֵר גָּדוֹל מֵהַשָּׂכָר שֶׁהָאָדָם מְקַבֵּל עַל קִיּוּם הַמִּצְוָה עַצְמָהּ, וְלָכֵן שִׂמְחָה רָאשֵׁי תֵּבוֹת: שִׂמְחַת מִצְוָה חִיּוּב הוּא. לְרַמֵּז עַל גֹּדֶל חֲשִׁיבוּתָהּ שֶׁל הַשִּׂמְחָה בַּמִּצְוָה בִּשְׁמֵי מְרוֹמִים.
וְכֵן כָּתַב הַ"חֲתַם סוֹפֵר" זיע"א (תורת משה, פרשת פנחס דף שנח), שֶׁהַשִּׂמְחָה אֲשֶׁר הָאָדָם שָׂמֵחַ בַּמִּצְוָה חֲשׁוּבָה בַּמָּרוֹם יוֹתֵר מִקִּיּוּם הַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ, וְלָכֵן הָאָדָם מְקַבֵּל שָׂכָר עַל הַשִּׂמְחָה בַּמִּצְוָה יוֹתֵר מֵהַשָּׂכָר שֶׁהוּא מְקַבֵּל עַל קִיּוּם הַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ. וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: "וְהִנֵּה יָדוּעַ שֶׁהַשִּׂמְחָה שֶׁהָאָדָם שָׂמֵחַ בַּמִּצְוָה הוּא יוֹתֵר מִמִּצְוָה גּוּפָא, וְיֵשׁ שָׂכָר עַל הַשִּׂמְחָה יוֹתֵר מִשָּׂכָר שֶׁל מִצְוָה עַצְמָהּ". "וְעִקַּר הַמִּצְוָה הוּא שִׂמְחַת הַמִּצְוָה שֶׁשָּׂמֵחַ שֶׁזָּכָה לְקַיֵּם מִצְוָה". (תורת משה ח"ה עמוד שז)
וְכֵן כָּתַב רַבֵּנוּ בְּחַיֵּי (כד הקמח, אות שמחה), כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת הַמִּצְוָה הִיא לְפִי הַשִּׂמְחָה שֶׁשָּׂמֵחַ בָּהּ, וְהַשִּׂמְחָה בַּמִּצְוָה חֲשׁוּבָה יוֹתֵר מֵהַמִּצְוָה עַצְמָהּ.
וְכֵן כָּתַב רַבִּי מֹשֶׁה בֶּן מָכִיר זיע"א, בַּעַל "סֵדֶר הַיּוֹם" (יום הפורים): "שִׂמְחַת הַמִּצְוָה וְאַהֲבָתָהּ הִיא עִקַּר עֲשִׂיָּתָהּ".
הַיֵּצֶר מְנַסֶּה בְּכָל כֹּחוֹ לִמְנֹעַ אֶת הַשִּׂמְחָה בַּמִּצְווֹת
וְכָתְבוּ הַשְּׁלָ"ה הַקָּדוֹשׁ זיע"א (עשרה מאמרות מאמר ג), וְהגה"ק רַבִּי יַעֲקֹב אַבּוּחֲצִירָא זיע"א (גנזי המלך, אות סו), וְהֶ"חָפֵץ חַיִּים" זיע"א (בספרו ח"ב פ"ג), שֶׁלָּכֵן כַּאֲשֶׁר רוֹאֶה הַיֵּצֶר הָרַע שֶׁהוּא לֹא יוּכַל לְבַטֵּל אֶת הָאָדָם מִקִּיּוּם הַמִּצְוָה, הוּא מְנַסֶּה בְּכָל כֹּחוֹ לִמְנֹעַ אֶת הָאָדָם שֶׁלֹּא יְקַיֵּם אֶת הַמִּצְוָה מִתּוֹךְ שִׂמְחָה וְחֶדְוָה, אֲשֶׁר הִיא עִקַּר חֲשִׁיבוּת וּמַעֲלַת הַמִּצְוָה בַּמָּרוֹם.
שִׂמְחַת הַמִּצְווֹת - מְבִיאָה הַצְלָחָה וּבְרָכָה גְּדוֹלָה
וְהִנֵּה עַל שִׂמְחָתוֹ שֶׁל הָאָדָם בַּמִּצְווֹת מְשַׁלְּמִים לוֹ שָׂכָר כְּבָר בָּעוֹלָם הַזֶּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ חֲזַ"ל (מדרש תנחומא, פ' תזריע ה): אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אִם אַתֶּם מְשַׁמְּרִים אֶת מִצְווֹתַי וְתִשְׂמְחוּ בָּהֶם, אֲנִי מוֹסִיף לָכֶם שִׂמְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְיָסְפוּ עֲנָוִים בַּה' שִׂמְחָה".
וְכֵן כָּתַב הָאֲרִיזַ"ל (הקדמה לשער המצוות), שֶׁכָּל הַשָּׂכָר אֲשֶׁר הִבְטִיחָה תּוֹרָה שֶׁיְּקַבֵּל הָאָדָם בִּשְׂכָרָן הַגָּדוֹל שֶׁל הַמִּצְווֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה, כְּגוֹן "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ", וְכֵן מַה שֶּׁכָּתְבוּ חֲזַ"ל (קידושין לט) "כָּל הָעוֹשֶׂה מִצְוָה כְּמַאֲמָרָהּ מַאֲרִיכִין לוֹ יָמָיו וּשְׁנוֹתָיו", הוּא רַק כַּאֲשֶׁר הָאָדָם מְקַיֵּם אֶת הַמִּצְוָה מִתּוֹךְ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה, וְשָׂמֵחַ בְּקִיּוּמָהּ שֶׁל הַמִּצְוָה כְּמוֹצֵא שָׁלָל רַב, אֲבָל כַּאֲשֶׁר אֵינוֹ מְקַיֵּם אֶת הַמִּצְווֹת מִתּוֹךְ שִׂמְחָה, אֵינוֹ זוֹכֶה לַהַבְטָחוֹת הַגְּדוֹלוֹת אֲשֶׁר הִבְטִיחָה תּוֹרָה בִּשְׂכָרָן שֶׁל הַמִּצְווֹת.
וְהַטַּעַם לְכָךְ הוּא, מִפְּנֵי שֶׁרַק עַל יְדֵי שִׂמְחָתוֹ בְּקִיּוּם הַמִּצְוָה הוּא זוֹכֶה לְאוֹרָהּ הַפְּנִימִי שֶׁל הַמִּצְוָה, וְלָכֵן עַל יָדָהּ הוּא זוֹכֶה לְקַבֵּל אֶת שְׂכָרָהּ הַגָּדוֹל שֶׁל הַמִּצְוָה, הֵן בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהֵן בָּעוֹלָם הַבָּא.
כִּי אָז תַּצְלִיחוּ אֶת דַּרְכֵיכֶם וְאָז תַּשְׂכִּילוּ
וְכֵן כָּתַב הָרַמְבַּ"ם (הלכות תשובה פ"ט הלכה א) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: "וְהִבְטִיחָנוּ הַתּוֹרָה שֶׁאִם נַעֲשֶׂה אוֹתָהּ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּבַת נֶפֶשׁ וְנֶהְגֶּה בְּחָכְמָתָהּ תָּמִיד, שֶׁיָּסִיר מִמֶּנּוּ כָּל הַדְּבָרִים הַמּוֹנְעִים אוֹתָנוּ מִלַּעֲשׂוֹתָהּ, כְּגוֹן חֹלִי וּמִלְחָמָה וְרָעָב וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, וְיַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ כָּל הַטּוֹבוֹת הַמַּחֲזִיקוֹת אֶת יָדֵינוּ לַעֲשׂוֹת הַתּוֹרָה, כְּגוֹן שֹׂבַע וְשָׁלוֹם וְרִבּוּי כֶּסֶף וְזָהָב, כְּדֵי שֶׁלֹּא נַעֲסֹק כָּל יָמֵינוּ בִּדְבָרִים שֶׁהַגּוּף צָרִיךְ לָהֶם אֶלָּא נֵשֵׁב פְּנוּיִים לִלְמֹד בַּחָכְמָה וְלַעֲשׂוֹת הַמִּצְוָה". נִמְצָא פֵּרוּשׁ כָּל הַקְּלָלוֹת וְהַבְּרָכוֹת עַל דֶּרֶךְ זוֹ, כְּלוֹמַר, אִם עֲבַדְתֶּם אֶת ה' בְּשִׂמְחָה וּשְׁמַרְתֶּם דַּרְכּוֹ, הוּא מַשְׁפִּיעַ לָכֶם כָּל הַבְּרָכוֹת הָאֵלּוּ וּמַרְחִיק הַקְּלָלוֹת מִכֶּם, עַד שֶׁתִּהְיוּ פְּנוּיִים לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וּלְהִתְחַכֵּם בָּהּ וְכוּ', וְנִמְצֵאתֶם זוֹכִים לִשְׁנֵי עוֹלָמוֹת". עַיֵּן שָׁם.
וְכֵן כָּתַב הַסְּפוֹרְנוֹ בְּבֵאוּר הַפָּסוּק (דברים יב ז) "וּשְׂמַחְתֶּם בְּכֹל מִשְׁלַח יֶדְכֶם": עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה כָּרָאוּי לְכָל עוֹבֵד מֵאַהֲבָה, כִּי אָז תַּצְלִיחוּ אֶת דַּרְכֵיכֶם וְאָז תַּשְׂכִּילוּ.