חובות הלבבות | שער התשובה | הקדמה ופרקים א-ב

חובות הלבבות שער התשובה הקדמה פרקים א - ב 26.02.2012 https://shofar.tv/lessons/1705 

תוכן עניינים

הקדמה 1

פרק א 4

פרק ב 6

סוף 9

הקדמה

'אמר המחבר: מפני שקדם מאמרנו בכניעה, והיא שורש התשובה והתחלתה, ראיתי לסמוך לה ביאור גדריה ואופני השלמתה.'

אנחנו סיימנו את שער הכניעה לפני שער עבודת האלוקים, אבל שער התשובה בא בדיוק אחר הכניעה, והכניעה גם צריך כניעה כי שורש התשובה והתחלתה, אם אדם לא ייכנע לפני האלוקים לא יוכל לעשות תשובה וזוהי ההתחלה.

'ועכשיו נבאר מהם הגדרים של התשובה ומה האופנים להשלים אותה.'

ובהתחלה אומר רבינו בחיי ואומר: 'תחילה בחיוב התשובה והצורך אליה.' - למה אנחנו מחיובים לעשות תשובה ומה הצורך?

'שכבר נתברר לנו מדרך השכל, ומן הכתוב בתורה, כי האדם מקצר מעשות מה שהוא חייב בו מחובות הבורא.'

אם נתבונן ע"פ שכלנו נראה שאדם מקצר מדעת הבורא מה שהוא חייב לו, ע"פ שכל אנחנו צריכים לעמוד ע"ז למה זה ככה, וגם ע"פ הכתוב אנחנו רואים שאדם מקצר, זאת אומרת אדם לא לוקח עול של עבודת באלוקים עליו מתחילה ועד סוף כמו שאמור להיות כמו שצריך להיות אז זה רואים גם ע"פ שכל גם ע"פ מתורה. 

מדרך השכל מה שמצאנו עליו האדם בהתחלפות טבעיו, מה זה בהתחלפות טבעיו? כיוון שאדם מחובר מטבעים שמתחלפים זה מזה כמו לשנוא דבר מסוים לשנוא דבר אחר יש לו טבעים מתחלפים, והוא מורכב מארבע, ארמ"ע; אש רוח מים עפר שזה משנה כל אחד ואחד את הנטיות שלו כמו שלמדנו שאש זה עניין של גאווה, ורוח זה שיבור, ומים זה תאווה, ועפר זה עצלות וכל מיני דברים כאלה תלוי לפי המורכבות של האדם. 

אז לכן מכיוון שהאדם מתחלפים טבעיו ויבדל שורשי הרכבתו, אז אמרנו שהאדם מורכב מארבעה יסודות האלה והם מובדלים מן הקצה אל הקצה שזה נוטה לרוחניות וזה נוטה לגשמיות וארבעת היסודות נקראים השורשים של ההרכבה והתהפכות מידות נפשו, אז מתהפכות המידות של הנפש כמו כעס ורצון מתהפכים אצל האדם כל פעם וכל אלה שממינו בשיעורים האחרונים, וסיבות תנועתיו דהיינו התנועות של האדם כל הזמן סובבות רצו ושוב ע"י המקרים המשתנים של כל הזמן, אז יש לו גורמים שונים שמשנים כל פעם את התנועות שלו ואת הפעולות שלו והתחייב בזה התחלפות מעשיו לכן מתחלפים גם המעשים בהתאם למה שגורם לו להסתובב לכאן או לכאן ומהם הנאה והמגונה דהיינו שיש לו מידות שהם נאות ומגונות, מהם העוול והצדק שזה בבחינה בין אדם לבין חברו או שהוא עושה לו עוול או שהוא עושה לו צדק, והטוב והרע. זה או שהוא עובר על דברי ה' או שלא עובר על דברי ה'. בקיצור אלה סיבות שע"פ שכל מחייב שבן אדם יקצר בעבודת האלוקים כי הוא לא נמצא על מצב נייח כל הזמן שהוא יישאר באותו מצב, הוא מחליט שהוא רוצה ללמוד אז הוא ילמד כל ימי חייו, הוא רוצה לעבוד את הבורא הוא יעבוד, למה המידות שלו כל הזמן פועלות והסיבות שבאות, בא אחד מרגיז אותו אחד עושה ככה פתאום קורה לו ככה אז משתנים המצבים, המצבים לא קבועים ממילא זה גורם שהוא יוצא כל פעם ממצבו אפילו שהוא רוצה בו.

אז ע"פ שכל קשה לאדם לא להתייחס לכל מה שחולף עליו בחייו קשה לאדם. אז לכן ע"פ שכל אדם מקצר לא עושה את כל מה שהוא חייב, יש לו כמובן סיבות ואמתלאות ותירוצים וכל מיני ולפעמים הוא מפליג אתם יותר מידי אם היתה לו סיבה אחת הוא גורר אותה אפילו זמן רב וכו' וכו' 'אני עוד לא רגוע ואני...' כל מיני דברים. בקיצור הדברים האלה הם הגורמים לקצר בעבודת הבורא ע"פ שכל.

ועל זה יצטרך לקשר תורה ומסורת הנהגה. אז בשביל להיחלץ מכל הסיבות והנימוקים והאמתלאות האלה קשר התורה ולהיקשר לתורה להיות קשור בעבותות התורה "סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב" (תהלים לד, טו) ולכן צריך גם מסורת הנהגה שיתנהג במעשים ע"פ מה שנמסר לו ע"פ התורה. זאת אומרת אדם צריך לדעת בכל מה שיקרהו אם הוא יהיה כפוף לתורה אז היא תגיד לו בכל מצב מה עליו לעשות ממילא לא יהיה מקום לתירוצים, 

אבל מה שכתוב בתורה בעניין הזה - מהם הפסוקים שנאמר בהם: "כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו" (בראשית ח, כא) אז התורה מודה "יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו" ונאמר: "וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק רַע כָּל הַיּוֹם" (בראשית ו, ה) ונאמר: "וְעַיִר פֶּרֶא אָדָם יִוָּלֵד" (איוב יא, יב) כמו חמור הבר שעדיין לא מבוית הוא בועט ועושה מה שהוא רוצה, אבל חכמים אומרים: "וְעַיִר פֶּרֶא" זה המצב שאדם נברא, אבל "אָדָם יִוָּלֵד" הוא צריך להוליד את האדם מתוך העיר הזה. אנחנו צריכים להביא את עצמנו למצב של אדם.

ונאמר: "הֵן עַד יָרֵחַ וְלֹא יַאֲהִיל" (איוב כה, ה) זאת אומרת השכל האנושי שלנו הוא מקבל מהתורה הקדושה שהתורה היא אור והירח כמו שהירח מקבל מהשמש את האור שלו ואין לו אור עצמי ככה השכל שלנו זה בחינת ירח שאם התורה תשפיע עליו היא תאיר דרך השכל הזה, אבל אם לא אוי ואבוי זה נקרא "הַהֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ" לא "רָאוּ אוֹר גָּדוֹל!" (ישעיה ט, א) 

ש: צריך סייעתא דשמיא 

הרב: ס"ד זה עוד משהו צריך שיהיה הארה של התורה, 

ש: ... 

הרב: סייעתא דשמיא זה אחרי שמקיימים את התורה צריך גם סייעתא דשמיא שכל מה שירצה ויחפוץ לקיים שה' ישלים את רצונו זה סייעתא דשמיא אבל בשביל ללמוד תורה אדם יכול לבחור מה הבעיה כך את הספר תתחיל ללמוד, 

ונאמר גם: "אַף כִּי אֱנוֹשׁ רִמָּה" (איוב כה, ו) זאת אומרת האדם הזה מסכן איך אומרים התימנים 'ירחם' צריך לרחם עליו "אַף כִּי אֱנוֹשׁ רִמָּה" מה זה בן אדם בסוף? - כולו רִמָּה ותולעה. 

ונאמר: "וּמַה יִּזְכֶּה יְלוּד אִשָּׁה"? (איוב כה, ד) הטענה שהיתה למלאכים על עצם ביקורו של משה רבינו בשמים היתה 'מה לילוד אישה בינינו'. זאת אומרת עצם זה שאנחנו ילוד אישה זה כבר גנאי, זאת אומרת אנחנו נבננו מן החומר, אז החלק הבסיסי שלנו של האדם זה מן האדמה ואור השכל לנשמה - נמצא בפנים אורח, אורח לא קבוע גר וצריך לעזוב וכל רגע הוא יכול לעזוב ולכן השכל צריך להיות חכם לא להשתלט על הגוף בזכות התורה הקדושה ושהיא תנחה אותו ושישתמש עם הגוף הזה להגיע למחוזות שהקב"ה רוצה ממנו. אז רואים גם מהפסוקים שהפסוקים מודים שיש בעיה עם הבן אדם "וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק רַע כָּל הַיּוֹם"? זאת אומרת זה מה שגורם שהוא יקצר בעבודת האלוקים בגלל יצרו הרע ומיום שנולד עד גיל 13, 13 שנה הוא רַק "רַע כָּל הַיּוֹם".

פעם שאל אחד מהרבנים את הרב שך זצ"ל אמר לו: כבוד הרב יש לי תלמיד בן עשר שנים אין לו טיפת יראת שמים מה אני עושה אתו?

אמר לו: מאיפה אתה רוצה שיהיה לו יראת שמים אם יש לו רק יצר הרע? 

אז אומר: אז איך אני אחנך אותו, מה אני אעשה לו? 

אומר לו: תלך אתו עם היצר הרע שלו.

איך אני אלך אתו? 

הוא אומר: מה יש גאווה? תן לו תפקיד, ... לילדים לעשות ככה וככה ותבדוק שהם הגיעו ופה ושם וכו', תשתמש עם המידות של היצר הרע לכיוונים הטובים כמו שלמדנו שאפשר להשתמש גם במידות השליליות לכיוונים טובים וכך הדריך אותו.

זאת אומרת עם ילדים צריך ללכת עם היצר הרע שלהם, לדוגמא לילדים יש תאווה כל דבר 'תקנה לי תקנה לי תביא לי תביא לי' אם יש לו כבר תאווה תשתמש אתה 'רוצה סוכריה? רוצה סוכריה תלמד מותק' תלמד בע"פ את המשנה אתם לך סוכריה. תשתמש עם היצר רע שלו ועם תביא אותו לאן שאתה רוצה יגיע לגיל 13 הוא ישתחרר יבוא לו היצר הטוב ואז לאט לאט יהיה אפשר להדריך אותו בכיוונים טובים. 

מכל מקום ראינו שהאדם מקצר בעבודת האלוקים בשתי סיבות: אחד, זה מעצם בריאתו ומורכבותו טבעיו ושורשי יסודו. ומצד שני גם התורה אומרת שזה בעקבות היצר הרע שיש לו שיצר הרע מדריך אותו ומושך אותו כל הזמן לדברים רעים שהם הפך התורה.

וכיון שהתברר אופני הקיצור במעשי האדם, מה עושים? אז מבורר לנו עכשיו שהאדם מקצר מטבעו היה מחנות הבורא אותו, ה' חנן אותו חן וחנינה שנתן לו יכולת לתקן טעותו ולהשיב אבדת עבודתו בתשובה וחזרה אליו.

אז הקב"ה אומר אין בעיה אני אתן לך לעשות ריסט אתה תוכל להחזיר את המצב לאיפוס, אם היה מצב שאתה חרגת וכו' וכו' ניתן לך אפשרות לעשות תשובה, אם הקלטת על הדיסק שלך או על הטייפ או על הוידיאו הקלטת דברים שהם לא טובים אני נותן לך אפשרות מחיקה! אפשרותת גריסה! יש מחק קוראים לו 'תשובה', יש פליי ויש בק, העבודה היא עליך למחוק את הרושם, כי אתה יכול למחוק מהטייפ את המוזיקה הרעה אבל היא יכולה עדיין להתנגן לך בראש אתה תדאג למחוק אותו. איך מוחקים? מכניסים מוזיקה כשרה. תתחיל לנגן בלימוד התורה וזה מה שיישאר לך.

ש: ... 

הרב: רק חסדים עושים "עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה" (תהלים פט, ג) ודאי, 

ש: ...

הרב: היצר הרע לא נותן לו אפשרות למחוק זה לא יאומן כי יסופר, בן אדם רצח גנב ואנס ועשה כל דבר רע ופתאום הוא בא ואומר לקב"ה: 'סליחה!'... [שנראה מהם הכללים כן זה לא כל כך מהר] אבל אם הוא עושה הכללים והכל הוא יכול למחוק את הכל. 

ש: ואם יעשה מאהבה

הרב: ואם יעשה מאהבה יהיה לו זכויות וזה. מדהים! וזה מתנות ה' שנתן לו יכולת לתקן את טעותו ולהשיב את האבדה גם של עבודתו בתשובה.

ופה מעניין שאומר שהקב"ה נתן לו אפשרות 'להשיב עבודת עבודתו בתשובה' לא רק למחוק אלא להשיב אבידה. נתן לו ה' אפשרות יכולת לשוב בתשובה כי השכל היה מחייב כי הנפש החוטאת היא תמות כמנהג דמלכותא דארעא, שאם מישהו חטא אז במקום שיש מלך היו הורגים, אבל הקב"ה חפץ חסד ואומר: "אִם אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע כִּי אִם בְּשׁוּב רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה" (יחזקאל לג, יא) ולא רק זה שהוא מקבל אותנו בתשובה הוא מעיר אותנו עליה ואומר כמו בפרשת ... "וְהָיָה כִי יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה... וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךָ" (דברים ל, א-ב) משמע שישוב מעצמו. ואח"כ ניתן דבר התשובה וזרז אותנו גם שלא נתישן בחטא, והרחיב אמתלאותינו ע"י נביאים הרבה והראה לנו גם כמה טענות ואמתלאות שנוכל לטעון על עוונותינו כדי שנשוב בתשובה ולא נתייאש מרחמי האל 

כמו שאמר הושע: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹהֶיךָ כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֺנֶךָ: קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה'" (הושע יד, ב-ג) וכל העניין שם, "וְאַתָּה בֶן אָדָם אֱמֹר אֶל בֵּית יִשְׂרָאֵל: חַי אָנִי נְאֻם ה' אלקים אִם אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע כִּי אִם בְּשׁוּב רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה שׁוּבוּ שׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים וְלָמָּה תָמוּתוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל"(יחזקאל לג, י-יא) והרבה פסוקים שהנביאים קוראים בתשובה.

אז הקב"ה נותן לאדם מאהבתו ומחמלתו עליו את האפשרות להשיב גם אבדת עבודתו בתשובה בחזרה אליו.

ואח"כ נחץ את דבריו דהיינו מזרז את האדם והבטיח ע"י עבדיו הנביאים שהקב"ה ימחק את הכל, והרחיב אמתלאותנו בנטותנו מדרך עבודתו , כמו שאמרנו שנותן לנו אפילו אמתלאות כדי שנוכל להשתמש בהם לשוב בתשובה וייעד אותנו לקבל אותה ממנו ולרצות בנו מהרה. 

אז הקב"ה יעד אותנו שנקבל תשובה על עצמנו ואז הוא ירצה אותנו במהרה ואפילו שארך המרותנו את דברו – זאת אומרת שבמשך שנים עשרות שנים אפילו רוב ימים שאדם היה חוטא והמרה את פיו והפרתנו את הברית בכל אופן הקב"ה נותן אפשרות לשוב בתשובה עד יומו האחרון.

כמו שבאר בפרשת "וּבְשׁוּב רָשָׁע מֵרִשְׁעָתוֹ וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה עֲלֵיהֶם הוּא יִחְיֶה" (יחזקאל לג, יט) זאת אומרת רָשָׁע מֵרִשְׁעָתוֹ וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה עֲלֵיהֶם הוּא יִחְיֶה". 

ולפי שהיו הצדיקים שני מינים: האחד הניצלים מן החטא והעול, והשני השבים מן החטא; והיה רוב המון הצדיקים בעלי התשובה, התחיל המשורר ואמר: בתהלים לב דוד המלך: "אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע כְּסוּי חֲטָאָה" (תהלים לב, א). ואחר כך זכר הכת השניה הניצלת מן החטא, ואם היא הקודמת במעלה, מפני שכל שב כבר היה צדיק קודם שיחטא, ואין כל צדיק שב. אז הצדיקים שני מינים: אלה שניצלים מן החטא והעול, אלה שבכלל לא חטאו. ויש סוג שני של צדיקים אלה ששבים מן החטא.

אז מה הם היו קודם? גם צדיקים, אבל מה הם חרגו וחטאו ושבו שבו למה שהיו, ואם הם שבו למה שהיו אז הם צדיקים קודם והיה רוב המון הצדיקים בעלי התשובה, רוב האנשים הם בעלי התשובה, למה כמה אנשים יכולים לשמור על עצמם מתחילה ועד סוף בלי לחטוא אפילו קצת, הרי אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא, לכן אמר: "אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע כְּסוּי חֲטָאָה". ואחר כך זכר את הכת השנית: זאת אומרת אשריו של מי נשוי פשע כסוי חטאה, מכסה את החטאים שהוא עשה. ואחר כך זכר את הכת השנית הניצלת מן החטא, ואם היא הקודמת במעלה, מפני שכל שב כבר היה צדיק קודם שיחטא, ואין כל צדיק שב.

זאת אומרת זה ששב בתשובה הוא היה צדיק ויש לו גם מעלת השב, ואילו זה לא חטא מעולם צדיק ואין בו את השב, אז זאת אומרת הוא נקי לגמרי.

ש: ...

הרב: מה? יש אלה שמתו בעטיו של נחש, [ארבעה] אז אלה לא חטאו כלל ורק בגלל הנחש שיש גזרת: "כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב" (בראשית ג, יט) אז הם מתו. 

ואמר עליהם: "אַשְׁרֵי אָדָם לֹא יַחְשֹׁב ה' לוֹ עָוֺן וְאֵין בְּרוּחוֹ רְמִיָּה" (תהלים לב, ב). אז למה הפסוק התחיל "אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע כְּסוּי חֲטָאָה אַשְׁרֵי אָדָם לֹא יַחְשֹׁב ה' לוֹ עָוֺן וְאֵין בְּרוּחוֹ רְמִיָּה"? למה? - כיוון שיותר מצוי זה "אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע כְּסוּי חֲטָאָה" לכן התחילו עם אלה שהם הרוב. ואח"כ אמר את המיעוט וזכר את הכת הזאת אחרונה מפני מיעוט מציאותה בכל דור. אז לכן אמר: "אַשְׁרֵי אָדָם לֹא יַחְשֹׁב ה' לוֹ עָוֺן וְאֵין בְּרוּחוֹ רְמִיָּה" שלם ומושלם. זאת הכת היא מיעוט. כמו שאמר: "אִם עֲוֺנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד" (תהלים קל, ג) אם הקב"ה היה שומר לנו את העוונות שלנו ה' ירחם מי היה יכול לעמוד לפניו?!

ואמר שלמה המלך ע"ה: "כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא" (קהלת ז, כ) ונאמר: "כִּי אֵין אָדָם אֲשֶׁר לֹא יֶחֱטָא" (מלכים-א ח, מו) ובעבור זה קבעו רבותינו בפתיחת התפילה שלנו ב: 'שמונה עשרה' את עניין התשובה והסליחה ואמרו 'הרוצה בתשובה' מתוך 19 ברכות שיש לנו, היחידה שאומרת מה ה' רוצה? - 'הרוצה בתשובה' זה מה שה' רוצה. ה' רוצה בתשובה בתשובת עמו, הקב"ה זה מה שהוא רוצה. וגם 'המרבה לסלוח' המרבה לסלוח הקב"ה מרבה לסלוח. אז לכן פתחו רבותינו כמובן שזה מתחיל ב: 'אתה חונן לאדם דעת' כי אם אין לאדם דעת אז הוא לא יגיע לשום דבר, אבל קודם כל 'אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאדם בינה' איך זה הולך בתימנית - חבל"ז...!

וראוי לנו עתה לבאר מדברי התשובה עשרה ענייני:

ש...

הרב: [הרב מודיע לצמים 40 יום 'בעוד דקה אפשר לשתות היום זה ראש חודש אז אפשר זה היה בשביל לעורר אותך שלא מן ההרגל תמשיך] 

כן,

ש: ...

הרב: בסדר אם אתה רוצה לכוון ככה אין לי בעיה.

מכל מקום הארבעה האלה

ש: ...

הרב: יש יותר מארבעה אלה נמנו עד התקופה שנכתבה הגמרא, אחרי הגמרא היו עוד כמה מיליארדים יהודים 

ש: ...

הרב: לא אמרתי יהודים 

אז עכשיו מכל מקום מתוכם יש כאלה שהם צדיקים יסודי עולם בכל דור יש וגם יש לו צדיקים, ואנחנו לא מכירים כל אחד ואחד להגיד, אבל מכל מקום יש מעט מאוד שהם מושלמים.

בזוהר הקדוש כתוב שהיו בזמן הזוהר הקדוש כתוב שהיו 'ינוקות' שהיו ילדים קטנים שהיו עילויים משהו והיו רואים, רואים היה להם כח ראיה נשמות מיוחדות בקיצור שאפילו התנאים שהיו לידם היו יודעים מי הניחו תפילין ומי לא, יש יוצאים מגדר הרגיל אבל בסתם.

ש: ...

הרב: כן. 

עכשיו נבאר עשרה עניינים בענייני התשובה: הראשון: אנחנו צריכים לדעת מה היא התשובה. דבר שני: לכמה חלקים היא נחלקת. דבר שלישי: במה תהיה התשובה מן האדם. הרביעי: מה הביאור של הגדרים שלה. החמישי: בתנאי כל אחד מהם. השישי: איך אופני ההערה לאדם על התשובה. איך הוא התעורר. השביעי: מה הם המפסידים של התשובה וגורמים לאדם שלא ישוב. השמיני: האם ישתווה בעל התשובה עם הצדיק הניצל מן החטא, אם לאו. יש מצבים שמביא רבינו בחיי שבעל תשובה הוא יותר גדול מן הצדיק אפילו מהצדיק שלא חטא אף פעם. התשיעי: אם יתכן לחוטא לשוב מכל חטא אם לא. והעשירי מה אופני התחבולה למי שהתשובה מחטאיו קשה עליו. ומזה נשלים כל אופני התשובה וחיוביה, ונקווה בעזרת השם למחילת עונות בעזהשי"ת.

פרק א

מה היא מהות התשובה: שטעם התשובה הוא התקנת האדם לעבודת הבורא יתברך אחר יציאתו ממנה, וחטאו בה. דהיינו לתקן את האדם שוב פעם לעבודת הבורא אחרי שהוא יצא מעבודת הבורא וחטא בה והשבת מה שאבד ממנה ולהשיב את כל מה שאיבד בדרך שהוא יצא החוצה וזה יכול להיות; אם בעבור סכלותו באלוקים ובענייני עבודתו, זה בגלל שהוא שכל ולא יודע בכלל כמה החובות שלו לבורא וכמה הוא צריך לעבוד אותו וכו' וכו' וכמה הוא תלוי בו, או שהוא שכל בענייני עבודתו הוא לא יודע את המצוות ומה מקיימים וכו' וכו' 

או שגבר יצרו על שכלו, אז ממילא הוא נוטה כמו עיר אחרי שייחה, ורודף אחרי תאוות העולם הזה ולא נותן את לבו בכלל מה הוא עושה כאן. או להתעלמותו ממה שהוא חייב בו לאלוהים, בכלל הוא מתעלם לא, 'עזוב אותי בחיית אתם כל הזמן עזוב עזוב לא רוצה לשמוע די די די די...'

או בעבור התחברותו לחברים רעים, והוא בכלל חברים שלו הם כאלה הוא אומר 'מה אני אעשה?! זה החבר'ה שלי אם הייתי נולד עם חבר'ה אחרים אם הייתי נולד בבני ברק אני לא יודע אני נולדתי ברמת אביב לא יודע מה אתה מדבר החברים הולכים לפה ושם מה אתה רוצה שאני ישב ללמוד כל היום אני אתנדנד ככה?...' לא, והחברים הרעים פיתוהו וחטא בעבורם וכיוצא בזה.

כמו שהזהיר החכם מכל אדם שלמה המלך: "בְּנִי אִם יְפַתּוּךָ חַטָּאִים אַל תֹּבֵא" (משלי א, א) אל תתאווה לחברים שמפתים אותך' אִם יְפַתּוּךָ חַטָּאִים אַל תֹּבֵא "בְּנִי אַל תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ אִתָּם מְנַע רַגְלְךָ מִנְּתִיבָתָם!" (משלי א, טו) למה? הם לדמים ירוצו ("כִּי רַגְלֵיהֶם לָרַע יָרוּצוּ וִימַהֲרוּ לִשְׁפָּךְ דָּם" משלי א, טז) תזהר שלא תיפול אתם ביחד.

ואמר שלמה המלך: "יְרָא אֶת ה' בְּנִי וָמֶלֶךְ עִם שׁוֹנִים אַל תִּתְעָרָב" (משלי כד, כא) אתה צריך לירא בְּנִי את האלוקים, צריך לירא מלך מי שיש לו שררה בידו ויכול בכוח, תמיד תדע יש מעליך מישהו יש חוק יש ירים מעליך, אתה לא יכול להתהלך פה איך שאתה רוצה. ולכן "עִם שׁוֹנִים אַל תִּתְעָרָב" אם אתה תתערבב אתם עם השונים שמעשיהם משונים אז אתה תסתבך אז אני אומר לך תזכור תירא את האלוקים ותירא ממלך העולם לא הפקר לא מצד שמים ולא מצד הארץ לכן "עִם שׁוֹנִים אַל תִּתְעָרָב" אלה שדרכיהם משונים ולא הולכים ע"פ התורה "אַל תִּתְעָרָב" אתם לא תהיה מעורב אתם. כי: "הלוך [הוֹלֵךְ] אֶת חֲכָמִים וחכם [יֶחְכָּם] וְרֹעֶה כְסִילִים יֵרוֹעַ" (משלי יג, כ) מי שהולך את החכמים סופו להיות חכם אפילו שהוא טיפש מתחילתו, ומי שילך ויתרועע עם הכסילים הוא" יֵרוֹעַ" הוא יהיה רע בסוף גם אם הוא היה חכם.

אז לכן התשובה זה לתקן את האדם לעבודת הבורא אחר שיצא ממנה ולהשיב את מה שאבד מדרך העבודה, ואמרנו מה הן הסיבות שכלותו באלוקים או בעבודה או שגבר יצרו או שהוא מתעלם מהאלוקים מתחבר לחברים רעים אלה הם הסיבות שגורמות לו לצאת ולכן האדם הזה צריך לשוב.

היציאה מעבודת הבורא על שני דרכים: - אם בעזיבת מה שציווה הבורא לעשותו והתעלמותו ממנו, אפשרות אחת שהוא עוזב מה שציוה הבורא לעשות מלקיים 'מצוות עשה' ומתעלם ממנו ולא עושה מצוות 'לא תעשה'. או בעשות מה שהזהיר מעשותו וכוון בו להמרות את בוראו. אז ככה: או שה' ציווה לעשות מצוות עשה והוא מתעלם מהם או שהוא עושה מה שהזהיר לעשות מעשותו והקב"ה אמר לא לעשות והוא כן עושה וכיוון בזה להמרות את בוראו. דהיינו עושה בדוקא.

ואם תהיה יציאתו מן העבודה בעזיבת מה שצווה הבורא לעשותו בלבד, נגיד ה' אמר להניח תפילין ברכת המזון להתעטף בטלית וכו' וכו' אם תהיה היציאה הזאת בעזיבה מה שציוה הבורא לעשות בלבד אז אופן התשובה מהקיצור הזה יהיה שישתדל פשוט במעשה הנכון. תתחיל מעכשיו לברך ברכת המזון להניח תפילין וכו' אז זה אופן התשובה ישתדל במעשה הנכון וידבק בגדרי התשובה שנבאר הלאה ובזה הוא יצא מהכל. כמו שאומר רבי ישמעאל בארבעת חילוקי הכפרה שלו, שאם אדם עבר עבירות של 'מצוות עשה' ולא עשה והחליט לחזור בתשובה באותו רגע נמחל לו הכל. ולא מזכירים לו מזה כלום. אבל הוא שיעשה תשובה אמתית.

ואם הייתה היציאה שלו מעבודת הבורא ממה שהזהיר הבורא מעשות ולא לעשות אופן השגת קיצורו יהיה בהישמרו מחזור אל כל מין המעשה ההוא. זאת אומרת הוא צריך עכשיו לעשות גדרים וסייגים שלא להגיע למעשים שלא ייעשה. כיוון שהוא נכשל בלא תעשה והוא עבר על 'לא תעשה' אז גרם לו שהוא הגיע ללא תעשה – הוא לא נזהר, הוא התקרב אל זה אל האיסור קרוב מאוד, אבל עכשיו אתה צריך לעשות גדרים לא להגיע למצב הזה כי אם תגיע שוב פעם למצב הזה אתה תכשל.

אז עליך מה לעשות מה ציווה אופן התשובה זה יהיה בהישמר, לא רק לא לעשות אלא להישמר ולחזור אל כל מין המעשה. אל תחזור בדרך ההיא כבר, כמו שאומרים לנזיר: 'לך סחור סחור מסביב לכרם'. אל תעבור ליד הכרם אם אתה נזיר רק הריח יכול להביא אותך שאתה תמשוך לך כמה גרגירים כמה ענבים אז תזהר! 

וישתדל גם לעשות ההיפך, אם היא דרכו בגדרי התשובה ותנאיה. [וגם יתבאר בהמשך]. אז אם הוא עבר על 'עשה' צריך להשתדל במעשה הנכון להיות שוקד תמיד על עשיית המצוות.

ואם הוא עבר על 'לא תעשה' מה שהבורא מנע עשייתן, אז צריך להרחיק עצמו מן הדבר אפילו המותר באותו עניין שעלול להביא אותו לידי האיסור. וצריך לעשות ההיפך שירגיל את הטבע שלו לעשות היפך העניין שחטא בו. 

לדוגמא: החוטא בגאווה - ירגיל את עצמו בהכנעה יותר מידי, כי בגאווה צריך ללכת עד למטה, עד למטה בענווה דהיינו לרדת לשפלות, ענווה זה ממוצע, יש גאווה יש ענווה ויש שפלות, מגאווה צריך לרדת לשפלות כמו: 'וֶהֱוֵי שְׁפַל רוּחַ בִּפְנֵי כָּל אָדָם' (אבות ד, י) לרדת לשם ואחרי שישהה שם הרבה זמן ואח"כ הוא יעלה למיצוע שזה מידה הראויה ענווה. אבל אי אפשר שבן אדם יגיע מגאווה לענווה ויתקע ויישאר שם אין דבר כזה, אם לא ירגיל עצמו בשפלות לא יגיע לענוה כך אומר הרמב"ם.

אז גם אם היה רגיל המאכל ובמשתה שזה הביא אותו לכל מעשים לא טובים כי אתם יודעים מי שממלא את הכרס "אָכוֹל וְשָׁתוֹ כִּי מָחָר נָמוּת" (ישעיה כב, יג) ואח"כ הוא בא גם לעריות וכו' וכו' אז צריך להרגיל את עצמו בצומות. אז זאת אומרת אדם צריך להשתדל גם לעשות את ההיפך.

והדמיון בזה בדברים הטבעיים הנה הוא נותן דוגמא למה צריך להתנהג ככה אז הוא אומר: אדם שחלה גופו מחמת המזון, אכל מזון לא טוב, אז יש ככה: אם נפגע מאכול ממה שיש בו התמדת בריאותו נגיד לא אכל לחם ולא שתה מים ודברים שמתמידים את הבריאות נגיד והיה צריך לאכול פירות ולא אכל והיה צריך לאכול ירקות ולא אכל. אדם שמנע מעצמו כל מה שיש בו התמדת בריאותו [זה ציור אחד]

או מה שאכל והזיקו והפסיד את בריאותו, לא שמנע מעצמו דברים טובים אכל דברים רעים ועכשיו הוא כבר הזיק לעצמו והפסיד את הבריאות, שיהא החולי ממיעוט המזון, אם הסיבה היתה שהוא מיעט במזון שהמזון הזה היה צריך להתמיד את בריאותו מה אופן החזרה אל הנכונה? איך יחזור למצב נכון - זה יהיה שירבה ממיני המזונות והרפואיות הראויים לטבעו עד שישוב אל הגבול השווה. וכשיחזור את עניינו הראשון הטבעי ינהג במזונו המנהג השווה.

זאת אומרת בן אדם שמנע עצמו מאוכל וחלה גופו דהיינו הבן אדם הזה לא אכל לא אכל, נגיד שהגיע של מצב אנורקסיה, בהתחלה רצה לעשות דיאטה ובסוף המשיך המשיך המשיך עד שנהיה בלתי יכול לאכול, אז צריך עכשיו כדי לרפאותו לחזור ולאכול, לאכול הדברים הטבעיים עם תרופות ואחרי שיגיע למצב כזה שהוא ישתווה כבר ויגיע לאיזון מכאן ולהבא יתחיל לנהוג במזונו את המנהג השווה בכולן בדרך שהבריאים אוכלים. 

אבל אם יהיה חוליו ממה שהזיקו המזון [אכל מזון לא טוב] אופן הבריאות הוא קודם כל יישמר מהמזון ההוא יותר לא לאכול מאותו סוג של מזון, ולהתנהג שמה שהוא ההיפך ממזגו וטבעו של המזון זה שגרם לו את מה שגרם.

[נגיד היא היה לו עכשיו חוץ מכבודכם מצב של שלשול אז צריך עכשיו משהו שיעשה לו עצירות דהיינו ההיפך כדי למנוע את המצב שימשיך לאבד נוזלים, אז הוא חייב לעשות משהו כדי לתקן את מה שהוא קלקל עד שישוב אל העניין השווה כאשר יבריא גופו ויעמוד על הגבול השווה לו יאכל מן המאכלים השווים בין שני המאכלים והאמצעיים בין שני המזגים. זאת אומרת לאחר מכן הוא יתנהג לפי מה שצריך גוף האדם.

אז מי שלא אכל - יאכל, מי שלא קיים מצוות - יקיים מצוות, מי שאכל דברים רעים מי שעשה עבירות - צריך להפסיק לאכול את העבירות מה שנקרא וצריך גם לעשות ההיפך ולתקן כדי שלא יהיה הקלקול הזה עדיין בו להתרחק ממנו.

וכבר דימה הכתוב את העוונות במאכל הרע כמו שאמר: "כִּי אִם אִישׁ בַּעֲוֺנוֹ יָמוּת כָּל הָאָדָם הָאֹכֵל הַבֹּסֶר תִּקְהֶינָה שִׁנָּיו" (ירמיה לא, כט).

פרק ב

 אז אמרנו תשובה ועל מה היא באה או ממצוות עשה או ממצות לא תעשה, אמרנו מה הסיבות שגורמות. אז עכשיו זה מהות התשובה, מהות התשובה לתקן במצוות עשה או במצוות לא תעשה.

ש: ...

הרב: גם בית דין זה עם התשובה זאת אומרת בן אדם אומרים 'להתוודה' לפני שמוציאים אותו להורג ועם התשובה תהיה לו כפרה.

ש: ...

הרב: משום זה מה שציוה הקב"ה שחובה עלינו למנוע את הרעים מלהזיק את הציבור 

ש: ...

הרב: תשובה זה לא מספיק מתוק תשובה זה טוב היום שאין בית דין אבל גם מן השמים עושים אותו דבר, הקב"ה מסלק אנשים אע"פ שבין דין היום אין אבל ארבעה מיתות בית דין קיימות מן השמים, אז זאת אומרת בית דין ממשיך מן השמים ולא מלמטה, כי מי שצריך לסלק אותו בעוונו מסלקים אותו מעוונו. 'למען יראו וייראו' "וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ" (דברים כא, כא) ועוד דברים כאלה שע"פ מעשיו של האדם הוא צריך להסתלק מן העולם, אדם צריך לדעת מראש אתה הולך לעשות וכך וכך אתה תצטרך להסתלק מן העולם, דע לך אם תעשה כך וכך וכך וכך.

לדוגמא: בארצות הברית אם זה רצח ממדרגה ראשונה נכון לך כיסא חשמלי, אם אתה בסעודיה ואם אתה גונב יורידו לך את היד ואם אתה תעשה משהו אחר יורידו לך את הראש ובכל מקום יש כל מיני דינים וכל מיני זה, ואדם צריך לדעת שאם הוא נכנס לדבר מסוים האחריות עליו. ואם החלטת שאתה רוצה למות לוקח את הסיכון שאתה רוצה למות שיתיזו את ראשך וולקם.

ש: ...

הרב: לא, אם הספקת לחזור בתשובה לפני שיצא עליך הדין אתה יכול למחוק את העבר, אם לא הספקת - הדין מרחף עליך כל הזמן ומתי שהמקטרג יקבל עליך אישור לפעול אז הפרקליטות תוציא לך את הראש. 

ש: ...

הרב: לכל עבירה הכל, בית דין אמרנו שפרושו של דבר חייבים בתי דינין לפעול ע"פ מה שהתורה אמרה, בשעה שיד ישראל תקיפה דיני התורה חלים, מי שחילל שבת חייב סקלה במה מדובר: מדובר באדם שראו אותו עובר עבירה ורואים אותו עובר עבירה שהוא מחלל שבת אומרים לו תשמע, אתה עובר על מלאכת חורש שני עדים מתרים בו אומרים לו תשמע, אתה עובר על מלאכת חורש העונש סקלה ואם תוך כדי דיבור הבן אדם הזה ממשיך לחרוש - מצפצף עליהם... זאת אומרת הוא בעצם אמר להם שיקחו אותו לסקלה ולוקחים אותו לסקלה.

ש: יעשה תשובה

הרב: לא יעזור כבר למה? כיוון שאתה עשית את מה שעשית אחרי התראה ובפני עדים, כי ע"פ חייבים להוציא את הדין, עכשיו אם היה מפסיק ונגיד שהוא לא ידע בסדר, אבל אם אדם עושה בדוקא המזיד עושה במזיד הוא מתחייב עכשיו בעצמו הוא גורם לעצמו למות הוא יודע מתרים בו ואומרים לו כך וכך והוא מחליט.

כמו אחד בא אני אסביר לך, אחד אומרים לו הוא יורה בבן אדם הבן אדם ירד, אומרים לו תזהר אתה רוצה אתה תיכנס לכיסא חשמלי?! וירה בעוד שלושה אנשים ואחרי זה הוא אמר 'תשובה'! זה המצב, חילול שבת זה יותר גרוע מרצח למדנו אתמול ומי שעושה זאת מדעתו 

ש: ...

הרב: מה הקשר עכשיו?! אדוני! הוא לא רצח ולא כלום אבל לא משנה הוא חזר בתשובה, אמרתי לך כל זמן ולא היו עדים והתרו באדם בשעה שיש בית דין שדן דיני נפשות אז אדם יכול להיפטר בתשובה לכן הדור צריך לרקוד משמחה שיש לו אפשרות לחזור בתשובה! אבל אם לא מנצלים את זה זה מפגרים שאין כדוגמתם, זאת אומרת גם שאין בית דין עכשיו שיבצע זאת אבל מן השמים יש פסק דין על הבן אדם להרוג אותו והקב"ה לא משחרר מיד כי הוא "אֶרֶךְ אַפַּיִם" (שמות לד, ו) אבל כל הדינים האלה יחולו על ראשו לא פה איך שהוא יגיע לשם יתחילו אתו את סדרת חינוך אחת לאחת למצוא חשבון, כמה כריתות הוא עבר עם אשתו, כמה סקילות כמה חנק כמה הרג כמה מלכות כמה זה כמה זה כל העבירות הכל נשמר יש לו קופסה ארגז ארון רכבת תלוי מה הוא הביא, כל זה מחכה לו לא ישתחרר מלאך אחד שנברא בגין עוונותיו עד שיוציא ממנו דינו.

ש: אפילו חזר בתשובה

הרב: מה זה אפילו חזר בתשובה?! הוא מוחק! אמרנו 

ש: ...

הרב: תשובה היו צריכים לעשות גם המוצאים להורג אבל להורג יוצאים! היום יכולים לבטל את 'ההורג' ע"י התשובה, מי שלא מנצל מפגר! זהו.

לכן לומדים הלכות תשובה ומסבירים לאנשים ואנשים חושבים שיש להם זמן, אומר 'אפשר לחזור בתשובה אוקיי אבל אני צעיר עכשיו עוד נהניתי מספיק תן לי' לכן אמרו: 'וְאַל תֹּאמַר לִכְשֶׁאֶפָּנֶה אֶשְׁנֶה' (אבות ב, ד) אתה "כִּי לֹא תֵדַע מַה יֵּלֶד יוֹם" (משלי כז, א) יש אנשים קמו אתמול ולא גמרו את היום, אז זאת אומרת אדם לא יכול לדחות: 'וְשׁוּב יוֹם אֶחָד לִפְנֵי מִיתָתְךָ' (אבות ב, י) כי אתה לא מתי תמות לכן אדם צריך להיות חכם לעשות תשובה מיד, לא עושה שיבוא בטענות רק לעצמו. 

שלושה דברים הם חלקי התשובה; אחד מהם: השב מחמת שלא מצא דרך לעבירה, וכשהוא מוצא גובר יצרו על שכלו, ולא ימנע ממנה. וכאשר ישלים עשותה, יראה גנות מעשהו, ויתחרט על מה שעבר בה.

יש אחד ששב בתשובה מתי? הוא בעצם לא הזדמנה לו עבירה ולא יכול להשיגה אבל פתאום הזדמנה לו עבירה וכשהזדמנה לו עבירה גובר יצרו על שכלו והוא לא נמנע מהעבירה עושה את העבירה, אבל אחרי שהוא השלים את העבירה הוא רואה את הגנות של מה שהוא עשה 'אוי וואי מה עשיתי וואי וואי וואי יצר הרע נתן לי עבירה ונתן לי א.ש.ל. עליה' ואז הוא התחרט על מה שעבר בה. ואז הוא מתחרט כמו נתן אשל... - לא יודע אם עשה תשובה, אבל מכל מקום והתחרט על מה שעבר בה.

אז זה אחד שכל זמן שהעבירות נמצאות בהישג יד והא לא עובר, אבל אם הן מזדמנות הוא לא מפספס אותן ואחרי זה הוא מתחרט והוא מבין את הגנות של הדבר הנאה של רגע וגיהנם לנצח יכול להיות, אז אומר איזה טיפש אני מה עשיתי, זה שב אחד. זה שב בפיו ולא בלבו – אי אי אי בוכה גנות אי אי אי גנות אבל בלבו הוא לא שב, והוא שב בלשונו ולא במעשהו והוא חייב בעונש הבורא יתברך. אחד כזה לא יעזור לו גם אם שב בתשובה הוא יצטרך לקבל עונש, למה? כמו שכתוב: "הֲגָנֹב רָצֹחַ וְנָאֹף וְהִשָּׁבֵעַ לַשֶּׁקֶר וְקַטֵּר לַבָּעַל וְהָלֹךְ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם" (ירמיה ז, ט) "הַמְעָרַת פָּרִצִים הָיָה הַבַּיִת הַזֶּה?!" (ירמיהו ז, יא)

אתם חושבים שאתם תהיו כמו מערת פָּרִצִים, היו פעם שודדי דרכים והיו גונבים מאנשים והכל ואח"כ הולכים למערה המקום המחבוא שלהם ושמה חולקים שלל ושמה צוחקים על מה שהם עשו. ואם רדפו אחריהם הם רודפים לאותה מערה.

אומר הקב"ה: 'אתם חושבים שבית המקדש זה מערת פָּרִצִים?! אתם תעשו עבירות בחוץ ואתם תרוצו לבית המקדש ותשחקו אבבבבב, אוי אוי אוי חטאנו 'אבינו מלכנו!' בדבדבדב מה אתם חושבים אתם תבואו ותספרו את כל העבירות שעשיתם פה ותלכו ותחזרו עוד פעם לשודים'? זה לא תשובה אמתית! זה שב בפיו ולא בלבו. למה? כי הוא רק מתחרט אחרי שהוא עושה את העבירה, אבל אם תזדמן לו עוד אחת 'אוי אוי אוי איך אני נופל כל פעם אוי אוי אוי' 

ש: הוא לא עומד בניסיון

הרב: לא עומד בניסיון? אז תעמוד על המוקד! לא עומד על הניסיון אלק. 

אחד אומר לשופט: 'תשמע ניסיתי כבר כמה פעמים להפסיק לגנוב לא עומד בניסיון. '

הרוצח אומר 'אדוני השופט מכרתי את האקדח אבל לא עומד בניסיון התחלתי לחנוק ביד. לא עומד בניסיון ניסיתי עשיתי השתדלות תאמין לי הנה תשאל אני יגיד למי שמכרתי את הנשק אבל לא עומד בניסיון אני לא יכול לא עומד בניסיון!' זה תירוץ?!

אחד נוסע מהר כל הזמן תופסים אותו נוסע 200 - 220 אז הוא אומר: 'לא עומד בניסיון מה אני אעשה יש לי אותו מרצדס איך אני יעמוד בניסיון?!'

אחד אומר: 'אני יפה אני חתיך לא עומד בניסיון', 

אז אומרים לו: 'לך תראה את יוסף גם הוא היה חתיך אבל הוא עמד בניסיון!'

ש: ...

הרב: אתה מומחה לכל 'האם לא' אבל אנחנו מדברים על 'האם כן', 

ש: ...

הרב: זה לא המלצה בשביל לעשות עבירות זה המלצה בשביל להקטין את החטא שלא יהיה חילול ה' בפרהסיה זה שיהיה גיהנם קטן לא גיהנם גדול שזה יהיה רק שבע מאות (700) מעלות חום שלא יהיה אלף מאתים (1200) זה מה שכתוב.

כן מה אתה רוצה חבר?

הרב: ברכה והצלחה תהיה בריא.

אז אם כן כן הדבר הראשון השב הראשון שאנחנו לומדים. החלק השני: זה השב בלבו ובאבריו ועומד בשכלו כנגד יצרו ומתנהג להכריח נפשו ולהילחם עם תאוותיה עד שינצחנה וימנענה ממה שישנאהו הבורא יתברך! אלא שנפשו רוצה להטותו תמיד אל הפך עבודת הבורא ושואפת אל העבירה, והוא משתדל לחסום אותה! פששש. כל הכבוד אה? ופעם תנצחהו ופעם ינצחנה. זה לא הקודם, הקודם לא נלחם בכלל כל זמן שאין עבירה לידו הוא לא עושה אבל אם היא באה הוא אומר למה לא.

זה נלחם העבירות אומר: לא לא לא מוכן! די די נמאס לי די' משהו אה? אבל פעמים הוא מצליח ופעמים לא. פעמים מנצח ופעמים מנוצח. זה אינו שלם בדרך התשובה שמחייבת לו הכפרה, עד שיסור מן העבירות לגמרי.

כמו שכתוב: "לָכֵן בְּזֹאת יְכֻפַּר עֲוֺן יַעֲקֹב וְזֶה כָּל פְּרִי הָסִר חַטָּאתוֹ בְּשׂוּמוֹ כָּל אַבְנֵי מִזְבֵּחַ כְּאַבְנֵי גִר מְנֻפָּצוֹת" (ישעיה כז, ט) שלא ישאר שום דבר מהעוונות. אין דבר כזה להיות מנוצח! אי אי אי איך נלחמתי ואכלתי אותה אי אי אי 

'אני אומר לך עברתי ליד הבנק אמרתי אני לו שודד נמאס לי מזה לא יכול לשים את הכובע גרב לא יכול להוציא את הפתק ולא יכול לאיים עם האקדח מים נמאס לי כבר לא יכול לא יכול אבל שמעתי את הרשרושים וראיתי שכולם יוצאים עם כסף משמה רק אני תפרן אז לא יודע איך מצאתי את עצמי מאיים שוב ויוצא עם עשרים אלף שקל' ...

באנגליה היה עכשיו מקרה, אה אה אה גנבים עשו מנהרה כמו הפלסטינים לצ'יינג' מקום שפורטים כסף, עשו עשו מרחק גדול מאוד לא יודע אם זה עשרות מטרים מאות מטרים ויש צילומים איזה מנהרה חתרו חצבו בסלע מתחת לאדמה והגיעו לצ'יינג' בסוף מצאו 6000 אלפים לירות סטרלינג. אה אה אה יא בא באי היו הולכים לעבוד משכורת יומית היו מרוויחים יותר הלכו קדחו את האדמה וזה. בקיצור זה לא מספיק זה עדיין לא מספיק. 

ש: ...

הרב: תשובה זה תשובה, תשובה זה שאתה שב בתשובה, פעם כן פעם לא זה לא תשובה, במאה (100) שנה אם תעשה חטא אחד, וגם זה לא אמרו, אמרו שצדיק בכלל לא נכשל בעוונות ח"ו אלא שבתוך המצווה היה לו משהו פגם זה מבחינת חטא, נגיד שהוא עשה מצוה מושלמת כמעט אבל הוא היצדד בה יעני עשה אותה בשביל כבוד גם אז זה יש חטא בתוך המצוה עצמה, הוא עשה מצווה צדיק לא עושה עבירה במזיד אז זה לא צדיק הוא רשע, אדם אומר הרמב"ם העושה עבירה במזיד הוא רשע, אחת (1) עושה עבירה במזיד הוא רשע

ש...

הרב: מזיד זה אני יודע שאסור ועושה! זה מזיד עם תאווה בלי תאווה מה שאתה רוצה עושה עבירה במזיד.

אדם לוקח תער ומוריד רוצה להיות חתיך, אז זאת אומרת הוא יודע שזה זה נקרא אומר הרמב"ם 'מומר לדבר אחד כמומר לכל התורה כולה!' אדם שעובר במזיד זה רשע! אתה יודע שאסור ואתה עושה במזיד - אז אתה רשע! ומותר לקראתו רשע, גם נכשל בחטא, חטא כישלון שגגה אדם נכשל בחטא זה יכול לקרות לא שם לב אי שימת לב, אמר לשון הרע בטעות שמע לשון הרע בטעות, ראה מראה אסור בטעות כל מיני דברים, אכל מאכל אסור בטעות הביאו ונפל בזה משהו אני אשם לא ידעתי חובתך לברר, אתה יושב בחתונה רואה כולם אוכלים אוכל, הלו! מה אכלת אתה יודע שאלת לא! לא מעניין אותך לשאול למה לשאול כולם אוכלים למה אני שואל, אולי בסוף יגידו לי שזה לא בסדר למה לשאול בסוף אני אשאר רעב אני לא שואל, 'סומך נופלים'... נכון נופלים אבל. לכן זה הדבר.

ש: ...

הרב: בסיכום הסופי הוא יקרא צדיק, אבל הוא יצטרך לשלם על כל אחת מרשעותיו אבל במעשה הזה שהוא עשה הוא רשע, אז זאת אומרת שם רשע יש עליו על המעשה כמו שאתה אומר אדם שגנב פעם אחת פעם אחת הוא גנב איך קוראים לו 'גנב' אבל באמת רוב חייו הוא לא גנב אבל שם גנב ראוי לקראותו על המעשה, רצח פעם אחת איך קוראים לו רוצח אבל לא רצח רוב ימיו כן אבל המעשה אחד שהוא עשה קוראים לו בשמו של המעשה.

ש: ...

הרב: כן 'המרים יד על חברו נקרא: 'רשע!'

ש: ...

הרב: לא לא דיברנו כבר

 ובכן החלק השלישי אדם שהתנהג בכל תנאי התשובה, שימו לב! זה החלק השלישי הנכון והראוי, אדם שהתנהג בכל תנאי התשובה – והגביר את שכלו על תאוות ב"ה והתמיד לחשב עם נפשו. [אתם רואים בשביל לא ליפול צריך לעשות חשבונות איך אני לא נופל עוד פעם, איך אני לא מגיע למצב שאח"כ אני אבכה ואני אעשה הצטערות וכל מיני דברים. מחשב עם נפשו תמיד 

ירא את הבורא, אם יש לו יראת שמים לנגד עיניו כך כל הזמן זה מחסום נפלא בשביל שהאדם לא זה, כמו שהאדם רואה שוטר הוא לא רואה עבירה בפניו אתם ראיתם פעם כשנוסעים בהיי ווי אם אתה נוסע פתאום אתה רואה ניידת כולם מאטים נוסעים אחריו בתור, ובוש ממנו, מה קרה תעקפו אותו נו, הוא ירא מהשוטר אתה מבין.

אז זאת אומרת אם אדם ירא את בוראו וגם בוש ממנו או! עוד מחסום נפלא שאדם יש לו בושה מהבורא. רואים שאתה עושה עבירה בשעה שמסתכלים עליך ואתה עושה עבירה אדם בוש, אז אם אתה יודע שהבורא מסתכל עליך ורואה מעשך ומתעד אותך ומסריט ומקליט יראו לך את כל מה שעשית לפני ההורים והמשפחה והכל אחים והאחיות והשכנים והחברים ואנשי העבודה וכו' הפדיחה הזאת די בה לעצור את הבן אדם.

ראיתם את הבחור הזה שקראו נתן אשל זהיה עוזר לביבי, מה עשה שטויות ומה קרה? – ביזיונות! כל העיתונים בארץ ובעולם שהוא צילם ועשה ככה ועשה ככה בושה וחרפה זה אפס אפסים ומה שהוא עבר ומה שהנשיא קצב עבר ומה שעבר מי שעברו אפס (0) אפסים מהפאדיחות שיעברו על עבירה אחת מרק עולם האמת מהבושה שיחשפו את מעשיו בסתר ובמחשך וישמיעו את קולו ואת עשיו לעיני כל ואין אפשרות להתחבא. זה לא כמו הנשיא שאומר 'אני לא אצא לביקורים אם אני לובש מדי אסיר', יראו אותך במערומיך כמו שנאמר לעיני כולם ולא תוכל להשפיל את עיניו אפילו אתה תצטרך לעבור את החוויה הזאת לעיני כולם, אתם יודעים מזה אדם רוצה להיבלע באדמה אנשים מתאבדים בעולם הזה לא יכולים לסבול את הבושה, דודו טופז התאבד לא יכול לסבול את הבושה לא יכול, אנשים מתאבדים ושמה לא מתאבדים ואחת לאחת יראו לך, שום הסברים ואם תגיד איזה תרוץ עוד יתעלפו מצחוק מהכרטה שלך שיהיה לך פדיחה שתרצה לבלוע את הלשון שלך ולאכול אותה קודם ללעוס אותה קודם טוב טוב על מה שדיברה שטויות,

זאת אומרת האדם השלישי שעושה את התשובה האמתית מתנהג בכל תנאי התשובה והגביר את שכלו על תאוותו וצריך להגביר את השכל חבר'ה על התאווה אחרת לא מצליחים, ומתמיד להחשה עם נפשו, עושה חשבונות נפש וירא את הבורא ובוש ממנו והשיב אל לבו גודל חטאו ועונו, הוא כל הזמן משיב אל לבו את גודל החטא והעוון שהוא עשה.

אדם שלא נזהר ככה ודחף בטעות עציץ וזה נפל על תינוק ילד יחיד לאביו ואמו אין להם יותר הם כבר בני שבעים (70) – אתה יכול להגיד: 'סליחה!' ?! סליחה לא התכוונתי סליחה סליחה זה יספיק זה יספיק? אם יגיד ככה סליחה הקב"ה יגיד לו: "סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ" (במדבר יד, כ) כמו שאתה לא מתכוון גם אני לא.

אדם שמבין מה שהוא עשה, הוא יחפש כל דרך של פיצוי וניחומים ושעבוד וכל מה שרק הוא יכול להקל להחזיר הוא לא יכול אבל להקל מעליהם שיראו שנאמנים דבריו ונכונים דבריו מה הוא לא יעשה על האובדן שהוא גרם להם בגלל שהוא שגג, שגג אנחנו מדברים שגג! האלשיך הקדוש אומר: 'אין שגגה אם לא קדם לה מזיד קודם' כשאדם נפל במזיד קודם הוא יכול ליפול לשגגה, זאת אומרת שגגה זה זילותא לחיי אדם, אדם מזלזל בחיי אדם, אדם שלא בדק טוב את הקת של הגרזן ועשה ככה בלי בדיקה ונשל הברזל ופגע במישהו הוא צריך לברוח לעיר מקלט, למה? לפני שאתה מתחיל אתה יודע שזה כלי מסוכן, אתה צריך לבדוק לפני כן שהכל בסדר, אתה גם צריך להסתכל שאין מישהו לידך, אתה צריך לפעול בזהירות יתרה כי 'אדם מועד לעולם!'

אז לכן אדם צריך לדעת להשיב ללבו את גודל חטאו ועוונו, ולהכיר גדולת מי שהמרה אותו ועבר על דברו! והציב עונותיו לנגד עיניו ולנכחו תמיד כמו שאמר דוד המלך ע"ה: "וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד" (תהלים נא, ה) ו: "שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד" (תהלים טז, ח).

דוד המלך אומר: בשעה שאין קורבנות אין 'קורבן התמיד' של השחר מכפר ואין קרבן של הערביים מכפר יש שני (2) תמידים שיכולים לכפר ו: "שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד" זה תָמִיד אחד. "וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד" זה תָמִיד שני. אם אדם ישווה את ה' לנגד עיניו ואת החטא שהוא חטא כנגד ה' נגד עיניו - אז הוא לא יעבור שוב ויתחרט עליהם ויבקש את המחילה עליהם כל ימי חייו! שמעתם? לא 'חד פעמי' עד בוא קצו – עד שהוא ימות, זה ראוי אצל הבורא להינצל!

שמעתם מה זה תשובה?!

חושב: 'טוב יאללה טוב אני חוזר בתשובה דבדבדב וזהו, מה, אני כבר בעל תשובה שלוש (3) שנים! ב"ה ואני כבר יכול לדבר ולהגיד ככה ולהגיד ככה ואני יכול להצחיק ואני יכול להגיד מה שאני רוצה ואני יכול זה ואין לי שום בעיה ואני לא צריך להתנצל והכל בסדר ובדבדבד. מושלם זהו ובזה נגמר...' 

איזה "נגמר"?! עוד לא קראת אפילו את רבינו בחיי בשער התשובה, אתה לא יודע אפילו מזה תשובה, תשובה עוד לא עשית תשובה עוד לא עשית שאם עשית: הייתה מתנהג בכל תנאי התשובה ומגביר את השכל על התאווה ומתמיד להיחשב עם הנפש, ירא את הבורא בוש ממנו משיב לבו לחטאיו ועוונותיו להכיר את הגדולה של מי שהמרה אותו ועבר על דברו להציג את העוונות לנגדו תמיד ומתחרט עלים ומבקש מחילה כל ימי חייו עד בו קיצו. רק המצב כזה אדם יכול לחזור בתשובה.

וזה לא מספיק אנחנו עוד נלמד שצריך לפעול בשביל לתקן אחרים כו' וכו' וכל ההמשך יבוא מחר 

'רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: 'רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר".' 

סוף