הייתי בשושן - חלק ג' - הפלת הפור

נציב יום: סימי חדוה בת רבקה - רפואה שלמה ויעברו לה התקפי חרדה דופק מהיר חולשה כללית, הכל יעלם ויעבור לסנוואר ותחזור לתפקוד מלא – אמן! 

הקהל: אמן 

'הייתי בשושן' (ע"פ הספר 'היה בשושן') חלק ג' הפלת הפור 

ביום יג ניסן מלאו השבעים (70) יום לשררתו וכבר מיהר הרשע להפיק זממו עשרת הבנים ובראשם שמשַי נקראו בו ביום להתאחד עם מיטב הקוסמים לביצוע הגורל הנקרא: 'פור' בלשון פרס בגיבוי כישופים שונים ניסה לאתר את היום בשבוע המתאים לבצע את זממו לאחר שלא עלה הדבר בידו הכין את הבנים למציאת החודש המתאים בעוד שמשַי ועשרת (10) אחיו מתכוננים להטלת הפור 

נתן אביהם המכשף הגדול הנחיות: 'הפלת הגורל מכוונת נגד העם היהודי! לכן עלינו להתאים את הפור אל לוח השנה שלהם השנה יש להם שנה מעוברת' 

שלוש עשרה (13) פתקאות! הוטלו לקלפי חודש אדר שני (2) עלה בגורל

 - 'נפלא מאוד!' עלץ הרשע: 'הרי מזלם הטוב של היהודים מתחיל בניסן כי בחודש זה נולד המנהיג משה!' כך הוא חשב: 'ובחודש זה גם יצאו ממצרים והיות והמזלות הם כגלגל המסתובב נמצא כי בחודש אדר האחרון בחודשי השנה - מזלם שוקע לתחתית והוא רע להם ביותר! ובאמת היהודים הרי נמשלו ליונה היולדת בכל חודשי השנה פרט לחודש אדר! והראיה: כי בחודש זה מת מנהיגם משה'. 

הוא לא ידע גם: 'שהוא נולד באותו יום!'. 

'כעת לא נותר לנו אלא להפיל פור על מספר ימי השנה להיווכח שגורל הימים מתאים עצמו לגורל החודשים. ניקח בחשבון שהשנה הבאה מעוברת ויש בה שני אדרים' 

לא שכח לחשב כך! שלוש מאות שמונים וארבע (384) פתקאות ממוספרות הוטלו לקלפי השנייה בלב הולם נשלף אחד הפתקים ברתת ובהתרגשות נדחקו הרשעים להציץ בספרה שעלתה בגורל ופצחו בתרועות שמחה! הפתק היה נקוב בספרה שלוש מאות שישים ושבע (367) 

'הידד!' צהלו הנבלים: 'השנה הבאה הרי מעוברת ביום זה חל ביום יג' בחודש אדר שני, חודש בו לא יוכלו היהודים לכשף ולבטל את גזירתנו! כעת נצליב בגורל את שנים עשר (12) צורות המזלות להווכח אם גם מזל הכוכבים תואם את החודש?' 

הפור הופל ומזל דגים עלה בגורל! אכן זה המזל של חודש אדר המן עלץ בשמחה! 'הדבר תואם את תוכניותינו ככפפה ליד; טבעם של הדגים שהגדולים בולעים את הקטנים כך יבלעו היהודונים על ידי!' (ח"ו) חשב המן הרשע. 

לאור הסברו צוהל של המכשף קפצו להקת הוללים ממקומם בתרועות שיכורים 

'לא נותר לי כעת אלא לקבוע את תאריך החודש בו יתבצע הדבר' לאחר כישופים שונים עלה בידו התאריך הגורלי: יג אדר-ב. ושוב פרץ בתשואות שמחה! 

'המועד הזה יחול ביום השלישי בשבוע באותו יום שולט מזל אריה! המזל ששלט בחודש אב בו נחרב מקדשם, האריה מלך החיות הורג בכל מקום שירצה בזמן זה המזל של בני עמלק מרקיע שחקים! ומזל של היהודים ירוד ביותר... בפרט שמערכת הכוכבים שהזדמנה הפעם באופן נדיר מורה: שכל שנים עשר (12) המזלות רוצים: "לְהֻמָּם וּלְאַבְּדָם" (אסתר ט, כד) ביום הזה. 

'לא רק זאת אלא שמנהיגם משה מת ב-ז' באדר! נשמת המתים חופפת בעולם במשך שבעה ימים לאחר הפטירה, אם כן הסתלקותה הסופית היתה ביום יג' באדר. 

ביום זה גם ארעה מכת חושך במצרים ובה מתו שמונים אחוז (80%) מהעם היהודי! אַהּ! איזה סימנים נפלאים!' הצורר פיזז בשמחה: 'כל חלקי הפור התאחדו כפאזל מושלם שמראה כי כיליון חרוץ נכון ליהודים (ח"ו) יג' אדר-ב. מוטל עלינו לכוון את השמדת העם היהודי בדיוק ליום הזה דווקא, לא לאחר ולא להקדים' חיכך ידיו בהנאה האכזרית: 'התאריך כעת הוא יג' בניסן לפיכך בעוד שנה בדיוק - אוכל לחגוג את יומי המאושר! 

'עתה אתקדם הלאה במילוי המטרה: עלַי לשכנע את המלך - כמה כדאי לו להשמיד את העם הזה! הדבר לא יהיה קשה כי השוחד תמיד פועל וגם הפעם יעשה את שלו..' 

בו ביום נועד המן עם המלך וגולל בפניו הגיגיו המרושעים! סיפר חצאי עובדות וסילופים שונים שמציגים את היהודים באור מגוחך! עצלנים, נצלנים, בזים למלך – 'אתה מאוס עליהם יותר משרצים! הם מעדיפים שיכנס זבוב לכוס שלהם - ממה שאתה תיגע ביד שלך...! אני מציע לך: להיפטר מהם אחת ולתמיד!' 

הנוכל הערמומי לא מפרש: שהכוונה להריגת היהודים! הוא מדבר בינתיים במילים סתומות, מקווה: שהמלך יחשוב שכוונתו רק לאבד את הדת שלהם - ויאשר לו לפעול. אחר כך כבר יסלף את רוח הדברים ויפרש אותם כרצונו. 

כממתיק סוד הוסיף בלחישה: 'כמובן שאני אשלם לך על כך ביד רחבה! אתה יודע שאין עשיר גדול ממני!! והכנתי למענך מאתים חמישים (250) טון כסף! יצוק בתבניות ל: "עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר כֶּסֶף" (אסתר ג, ט) נוצצות! 250 טון כסף!! כל זה מוקדש למטרה הנעלה הזו!' 

המלך סרב! הוא זכר את העונש המר של אויבי היהודים במשך כל ההיסטוריה: 

'אני לא יכול! חושש אני מא-לקיהם שלא יעשה לי כמו לקודמי, ידוע לך מה הוא עשה לפרעה ולשש מאות אלף (600,000) מבחוריו! גם לא נעלם ממך: כשאבותינו ניסו להתנפל עליהם בארבע מאות אלף (400,000) גיבורים ונהרגו על ידי יהושע! 

גם ססרא – נכשל! בן שלושים (30) היה כשניסה להתנכל אליהם, כוחו היה אדיר! כוחו היה אדיר כמו כמה שוורים, די היה להטביל בנהר את שערות זקנו - כדי לשלות בהם להקת דגים כבדי משקל! זקנו היה כמו רשת דייגים. הסוסים החזקים ביותר - כרעו תחת נטל משאו. בצעקה אחת - הפיל חומות בצורות! ואיש המלחמה הנורא זה ססרא - התמוסס כבועת סבון בידי אשה יהודיה! 

גם שפעת צבאו - שמנתה כמות אגדית של ארבע מיליארד (4,000,000,000) חיילים ארבעים אלף (40,000) קציני צבא שתחת פיקודם מאה אלף (100,000) איש לאחד! - נשרפו כולם באור כוכבי השמים!! "מִן שָׁמַיִם נִלְחָמוּ הַכּוֹכָבִים מִמְּסִלּוֹתָם נִלְחֲמוּ עִם סִיסְרָא" (שופטים ה, כ). 

'כיצד עולה על דעתך שאני אלחם בא-לקיהם?!' 

הרשע ערמומי! ידע להחליק דבר: 'אל תתירא! בית המקדש שלהם – נחרב! ומאז אין א-לקים כבר קשר... אין לו כבר קשר איתם'. 

המלך היה מהסס! 

אמר לו: 'כדאי שנתייעץ עם חכמי עולם!' 

יועצי מלכי מאה עשרים ושבע (127) מדינות הוזעקו לשושן - נחרדים מהרעיון! 'מי יעז לפגוע בבניו של הא-לקים?!' 

'אל דאגה!' מרגיע אותם הרשע: 'א-לקיהם כבר זקן! אין בכחו להצילם (עפ"ל) אפילו על נבוכדנצר הוא כבר לא יכל והוא החריב לו את הבית!' 

'אם כך - אתה צודק! אנחנו מסכימים למהלך'. 

ואחשוורוש עדיין מהסס! בסוף הוא מוצא רעיון: 'הגורל יכריע; נפיל גורל ביני לבינך ובין היהודים לכסף, אם היהודים יעלו בגורלך - שלך הם והכסף שלי! אך אם יפלו היהודים בגורלי - לא אמכור אותם לך!' 

'בסדר' 

הפור הופל וגורל היהודים נפל ביד המן! ואילו גורל הכסף אצל אחשוורוש. פני המן התכרכמו כמה צר לו להיפרד מהכסף! חשב: אולי בפור יצא שהכסף ישאר אצלו... המלך קלט את זה שיש לו צער מזה! 

אמר לו: 'אין צורך בתשלום! אתה האדם הנכון בזמן הנכון היהודים שנואים עלַי יותר מעליך! אבל אני חושש: מרגע גאולתם מה יקרה אם הם יתפסו את השלטון על העולם?! והחוזים בכוכבים כבר אמרו לי: 'שיהודי צפוי לרשת את כסאי!' ואני מחפש כבר זמן רב: מי יפתור לי את בעית היהודים?!' 

המלך נזהר לא להוציא מפי את המילים: 'להורגם!' זה לא נאה למלך להגיד כזה דבר... הגם שהבין היטב את כוונתו של הצורר, העדיף להסתתר בצל העמימות... וחתם את דבריו בגל (???13:27...) לשון עמומה: 'יכול אתה בעם הזה לעשות ככל העולה על דעתך! וטבעת המלך תהווה גושפנקה לכל עניין!' ומסר אותה לרשע. 

'אַהּ!' ליבו עלץ משמחה! יותר מזה הוא לא יכול היה לצפות הצלחתו מסחררת. 

לא התמהמה, כל רגע חשוב בעיניו בו ביום הזעיק את עשרת בניו סֹפְרֵי הַמֶּלֶךְ (אסתר ג, יב) והושיב אותם לכתוב אגרות צוי מלכות. בניגוד למקובל בו נכתבים צווי המלך בלשון פרסית ועל הממוען לטרוח לתרגם! נכתבה אגרת זו בכל השפות המדוברות!! 

- כמו באמזון... 

למען תהיה מובנת לכל איש ללא ספק! 

תוכן האגרת היה מזעזע!! 

'הנכם נדרשים להיות מוכנים להיות יג' אדר השני, ביום זה עליכם להתנפל על כל יהודי הדר בשכונתכם, לרצוח את ילדיו לעיניו! ואחר כך להורגו. את התינוקות יש להמית לעיני אמותיהן ואחר כך להרוג גם אותן' 

הנאצים שהיו ב-07 באוקטובר - היו יותר גרועים מזה! (7.10.23 'חרבות ברזל')

'כפרס על הפעולה החיובית הזה - מותר לכם לבזוז את הרכוש של הנרצחים! ואינכם חייבים בדיווח. ואין על זה מס. ואת הפקודה יש לבצע ביום אחד!' 

הסדיסט הזה תכנן את הרצח לפרטי פרטים! כדי שלא יספיקו היהודים להפעיל קשרים לבטל את הגזירה. ומאידך למנוע את ביצוע הטבח בתאריך אחר ממה שקבע הפור. הבין הצורר: שעליו לשמור בסוד את דבר האיגרת לבל יגונב תוכנה לאוזני ההמונים בטרם עת. שמא בהתלהבות לרצח ולשלל יקדימו את יום ההריגה - ואז זה לא יהיה כמו הגורל! וישתבש הכל. 

לפיכך המען לאגרות היה רק לאנשי השלטון בכל עיר באופן אישי! 

בתוּר אמצעי זהירות נוסף, ננעלו אגרות אלה מבחוץ בשעווה מוחתמת בחותם המלך באזהרה חמורה: 'שאין פותחה לפני התאריך המוסכם!' יחד עם אגרת חתומה זו, נשלח "פַּתְשֶׁגֶן הַכְּתָב" (אסתר ג, יד) מכתב גָּלוּי לְכָל האוכלוסיה שמבהיר באופן כללי: 'שביום יג' אדר - נדרשים כולם להיות מוכנים לביצוע הפקודה החסויה המופיעה באיגרת החתומה אצל ראשי הערים! ואשר תיפתח בתאריך הנ"ל'. 

המן זריז ברשעו! 'עלַי לפעול במהירות לפני שיתהפך המלך ההפכפך...' 

הבלדרים הוזעקו והוזהרו: 'להחיש המכתבים לכל קצוי הארץ באופן מיידי!' 

כעת יכל לנשום לרווחה, התוכנית המעשית להשמדת היהודים הושלמה על כל פרטיה! 

אבל, נדרשה עוד פעולה אחת 'פעולת מנע' היות והמלך הפכפך צריך להעסיק אותו ולבודד אותו שלא יכנס מישהו ויסית אותו: לבטל את הגזירה! ולהחזיר את השליחים... הגה פתרון הולם: סעודה נערכה "הַמֶּלֶךְ וְהָמָן יָשְׁבוּ לִשְׁתּוֹת" (אסתר ג, טו) כך לא יורשה איש להיכנס, מקהלה של נגנים מול החלון תחריש את כל הבא מבחוץ! המשתה יתארך ככל שניתן ובינתיים יגיעו למאה עשרים ושבע (127) מדינות ולא יוכלו כבר להחזיר אותם! 

איש לא ידע עדיין, כי דווקא באמצעות המשתה הזה שעשה המן לממש את התוכנית - תסתובב הקערה על פיה! ודווקא מחמת אותו משתה - יתבטלו הגזרות על פי ההשגחה העליונה! 

למרות שהיתה הסתרה של תוכן האגרות, האווירה ברחוב כבר הורעלה! משהו באוויר שידר: רע ליהודים! (רח"ל) תושבי עיר הבירה קלטו והחלו לסרב למכור מזון ליהודים! – 'הכסף שלכם ממתין לנו ממילא! אין טעם לספק לכם סחורה תמורתו...' נשמעו אמירות של סוחרים. ההסתה של המן: 'שהיהודים הם עצלים! בטענות שה"י פה"י (שבת היום, פסח היום) - אלה העצלנים היהודים; 

אתה אומר לו: 'בוא לעבודה' 

אומר לו: שה"י - שבת היום! 

- 'תבוא לעבודה' 

אומר לו: 'פה"י' - פסח היום. 

זה פעל פעולה ארסית! (19:37) זה כמו היום שעושים נגד החרדים; 'שהם לא מתגייסים! עצלנים, לא עובדים, לא משרתים, לא... לא לא' 

והשמאלנים מה? הם רק אומרים את המילה: 'כיבוש!' - אז הם פטורים! לא רבים איתם והם בכלל לא נחשבים 'משתמטים' הם קוראים לסרבנות! וזה בסדר... הם גם יוצאים נגד המזרחי שהם משיחיים - אלה שבצבא שמוסרים נפשם ומתים יותר מכולם! "הם משיחיים" הם לא רוצים אותם בצבא! ולא נותנים להם קידום!! 

היה אחד שכתב בס"ד (בסיעתא דשמיא) - זרקו אותו מהצבא! קצין בכיר!! ככה הסתה עובדת. 

והחלו להצר את צעדי היהודים לקיים מצוות; שמירת שבת, ברית מילה, הנחת תפילין

 - ממש כמו בתל אביב! קנסות גדולים; אוכל הכלבים החליט: שמי שיעשה דוכן - קנס גדול! אבל, הסתה של המיסיון! פותחים שמה דוכנים - זה משאירים! להסית לנצרות ולהעביר אנשים על הדת - זה הוא מסכים! זה אין קנסות רק על תפילין!! אפשר להחזיר אותו בהיסטוריה לתקופתו של המן ואחשוורוש... 

ולימוד תורה! - כל זה היה לצנינים בעיני השלטון. 

אצל היהודים פשתה תחושה קשה של מבוכה וחוסר אונים! האגרות וה: פַּתְשֶׁגֶן הכניסו מימד של חרדה! מדבר בלתי צפוי. מסוד נורא! איש לא יודע מה הולך לקרות. 

כמו שעכשיו לא יודעים מתי יפתח בצפון? מתי ישוגרו אלפי טילים ביום אחד למרכזי הערים ולמקומות אסטרטגיים!! 

במקביל, ללא סיבה נראית לעין נשטפה העיר שושן בגלי אירועים מוזרים! תאונות עבודה קטלניות!! - כמו בישראל - נופלים כל יום מהפיגומים... נפילות מוזרות מגגות בתים ולבורות מים - ללא הסבר הגיוני! אשה הולכת לשטוח פירות - נופלת מן הגג מתה! אדם הולך לשאוב מים מן הבור - נופל ומת. "וְהָעִיר שׁוּשָׁן נָבוֹכָה" (אסתר ג, טו)

 הזעקה הרמה נשמעה ברחוב! כולם פונים לראות: מי זועק? איש קרוע בגדים לבוש שק עשוי משיער עזים שחור ודוקרני ממרר בבכי אפר עטוי על ראשו מעיד על אבל כבד! זועק... עד שמגיע לשַׁעַר הַמֶּלֶךְ שם נעצר - אין יכולת להיכנס בלבוש שאינו מכובד. אם זה היה איש פשוט - לא היה מושך תשומת לב, אבל מדובר בראש הסנהדרין! ביועץ של המלך, מרדכי היהודי, עצם הגעתו עד שַׁעַר הַמֶּלֶךְ בלבוש מזעזע - יצרה הד רב! 

היהודים נזעקו, חרדה אחזה! מדוע מתאבל הצדיק?! האם תעלומת ה: פַּתְשֶׁגֶן ברורה לו? האם הוא יודע מה פשרה?! אכן, זה האדם היחידי שידע את התוכנית האפלה שנרקמה בין המן והמלך בחדרי החדרים! מי גילה לו? - אליהו הנביא! הוא גילה לו את מסתרי הסוד הכמוס של המן. 

וזה בגלל... העונש על ההשתתפות בסעודה אומללה שערך המלך! והם רצו להביע הזדהות וקרבה אליו בניגוד להוראת גדולי הדור 'מידה כנגד מידה' נהפך המלך להיות להם דוב אורב! 

זעקותיו של מרדכי - נועדו לפרסם את הסוד הנורא! והחרידו את הלבבות!! כעת היה ברור לכולם ממה יש להתיירא ומה העתיד צופן בחובו - דבר נורא! התובנה האיומה התגלגלה מהעיר שושן אל רחבי המדינה וממנה גלשה הידיעה לשאר המדינות, הסוד הכמוס התפרסם! המאמצים של המן לחשאיות - הושמו לאל! הפחד הפך מוחשי. היהודים קלטו משמעות הגזירה - הדם אזל מפניהם! עד שנראו כתחתית סיר חרס שרוף אש!! 

בלית ברירה ביקשו 'חסות' מהשכנים הגויים והבטיחו להם: 'הון רב! והתחייבות לעבדות לעולם!!' רק שיועילו להציל אותם ביום הפקודה. 

ביקשו מהם להיות: 'חסידי אומות העולם!' 

ההצעה נדחתה על הסף! – 'למה שאני אסכן את חיי למענכם?! הצו המלכותי קובע בנחרצות: 'המסתיר יהודי בביתו – יהרג!' 

הפלא היה! למרות חשיפת דבר האיגרת - לא העיז איש עדיין לתקוף את היהודים! כולם זכרו את האיגרת הקודמת שבה נכתבו דברים מוזרים!! 'שהבעלים צריכים לשלוט על הנשים' מי יודע? אולי אם גם תוכן האגרת הזאת מכילה כל מיני הבלים?! למה להסתכן?! אז זה היה הנקודת אור, נס בתוך ההסתרה! 

בין הבודדים, שלא ידעו מדבר הגזירה, לא תאמינו! היתה אסתר. היא היתה טרודה בביעור שאריות חמץ מרחבי הארמון, מכינה עצמה לבדיקת חמץ שתערך הלילה יד' בניסן. 

אך מרדכי שעורר את הקהל בזעקות קורעות לב! משך את תשומת לב דרי הארמון ונערות אסתר קלטו: שגדול הדור משדר מצוקה! רצו לספר למלכה. 

אמרנו, שאלה שהיו תחתיה היו יהודיות! – 'דודך מרדכי שרוי בצער כבד! בוכה וזועק תפילות ופרקי תהילים הדמעות נושרות ללא הפוגה!' 

המלכה ננערה באחת: 'מדוע אינו נכנס למקומו הקבוע בשער הארמון? כדי לאותת לי את פשר הצרה?' 

'הוא לא יכול להיכנס! הוא עטוי בבגד שק!' 

אסתר החלחלה עד חדרי בטנה! הראש נעשה כבד!! סחרחורת אחזתה, בקושי רב הצליחה להגיב: 'מה?! כך הוא לבוש?! אין זאת אלא שצרה איומה עומדת לנחות על כלל ישראל! עלַי לשמוע בדחיפות את פשר הדבר. שגרו בדחיפות: 'שיבוא בבגדי מלכות כדי שיוכל להיכנס!' 

קצין הארמון קד לפני מרדכי אחריו הצטודדו שני משרתים הדורי מראה ובידיהם מארז מלכותי: 'המלכה מבינה שאתה לא תרצה לפשוט מעליך את בגד השק, אך מבקשת: שתעתיק הכבוד מעל בגדיך ותיכנס אליה להתייעצות שמא היא תוכל לעזור!' 

- 'אינני רוצה להשליך את יהבי על המלכה! עלינו להאזר במידת הביטחון בהשם! תוכניתו של הרשע מעובדת לפרטים, בערמומיות חסם כל אפשרות חוקית לביטול. בדרך הטבע אין יכולת לחלץ מציפורניו! לכן התשובה והתפילה - הם ההצלה היחידה!!' 

אסתר עיינה בדבריו בכובד ראש! 'טמונים כאן דברים עמוקים שעלי להבין אותם לאשורם! אשלח אליו אדם נאמן המבין בעניינים אלה. רק איש אחד יכול היה למלא תפקיד זה דניאל הנביא! הוא נקרא: 'התך' איש מרומם כל כך! שאפילו נבוכדנצר הרשע העריץ אותו!! ומינה אותו כשר אחראי על ענייני כל העולם! גם לאחר שנחתכה ממנו הגדולה הזו... 'התך' מלשון חתך, נחתכה לו בימי בלשצר ודריוש, הורד דניאל מגדולתו ונשאר ממונה רק על שליש (1/3) העולם! בימי אחשוורוש נחתכה גם המשרה הזו אבל עדיין כל דברי מדיניות החוץ - היו נחתכים על פיו! 

אז הוא נשאר רק שר החוץ כמו ישראל כץ... 

בחכמתו וצדקותו גם ידע לחתוך ולבטל מיני גזרות קשות! משום כך נקרא שמו: 'התך' יכול להתיך או לחתוך כי ה'א וחי'ת מתחלפים. ופרסים גם לא יודעים להגיד: 'חתך' הם אומרים: 'התך'. 

בדחיפות! הוזעק אל המלכה ושוגר מיד אל מרדכי לשאול ולהבין את שורשי העניין. 

מרדכי חושף בפניו, בפני דניאל את פרטי השיחה שנערכה בין העמלקי ששנאת ישראל טבועה בדמו לבין אחשוורוש. והצעת המן: לשחד את המלך בכסף רב! והמלך סרב לקבל!! 'חוששני שמתקיים הפסוק: "וְהִתְמַכַּרְתֶּם שָׁם לְאֹיְבֶיךָ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת וְאֵין קֹנֶה" (דברים כח, סח) 

אחשוורוש אמר לו: 'אני לא רוצה את הכסף!' 

הוא פחד שיתפרסם: 'שהוא מכר עם שלם בשביל כסף!' - אוי ואבוי אם העולם ישמע דבר כזה... - זה ג'נוסייד! (רצח עם) אז הוא לא רצה שידעו מהדבר הזה. 

סיפרנו בדרשות הקודמות; שבסוף זה היה מה שהפיל את המן - כשנודע הדבר: "כִּי נִמְכַּרְנוּ אֲנִי וְעַמִּי" (אסתר ז, ד) אמרה אסתר.

- 'מה? הוא גילה?! הוא גילה!' וואו ואז הוא (אחשורוש) נהיה עצבני והמשך ידוע... 

טוב, הפגישה ה: פַּתְשֶׁגֶן הסודי מפרט את סעיפי הגזירה הופקד בידיים של 'התך' דניאל בצירוף הבהרות ברורות לכוונת הרמיזות שיש שמה. 

הפגישה הסתיימה בשיגור מסר בהול למלכה: 'תתייצבי מיד לפני המלך! ותתחנני להעביר את רוע הגזירה!! כעת אחרי חמש (5) שנות שתיקה הגיע הזמן שתחשפי את הזהות של משפחתך!' 

אסתר חוששת מתגובה חפוזה! ומבהירה את דעתה: 'המלכה מוכנה למסור את נפשה עבור הצלת ישראל! אך האם לא יהיה נבון יותר להמתין מעט? כי המן חקק חוק: 'שגוזר עונש מוות לכל הנכנס ללא אישורו!' וגזר הדין מתבצע מיידית על ידי שומרי השער, עוד לפני שאספיק לפצות את פי - הם יהרגוני! גם אם יחון אותי המלך בשרביטו - הרי כבר תהיה זאת מחווה גדולה מצידו!! ולא אוכל להוסיף בקשה נוספת. וזה שלושים (30) יום לא היית אצלו - אז לכן מסתבר שבימים הקרובים הוא יקרא לי! ואז אני אבקש ממנו את הבקשה הגדולה' 

התך מבקש מהמלכה: 'לשחרר אותו מהשליחות הזאת! אין זה שורת דרך ארץ להשיב לאדם: 'שבקשתו סורבה'. מה, אני אלך להגיד למרדכי שיש סירוב מנומק?! וכולי... 

אבל, המרגלים של המן כבר הספיקו לדווח על האיש המקשר בין מרדכי למלכה - הדבר לא מצא חן בעיניו! 'מזה זמן רב לצנינים הוא בעיני היהודי הזה! הוא כבר שיבש הרבה מתחבולותי! וכעת הוא מקשר בין אויבי המר לבין המלכה?! אולי הוא מתכנן להציל את מרדכי?!' 

לדידו של האכזר המשמעות ברורה: ביום יג' בניסן נרצח התך בנסיבות מיסתוריות!! 

בהעדר שליח הולם, נאלצה המלכה להעביר את תשובתה באיגרת, אך נוכח העיניים הבולשת של המן ומרגליו - לא יכל איש להסתכן בהעברת המכתב. האיגרת שוגרה באמצעות... לא תאמינו! - מיכאל וגבריאל! המלאכים!! 

גדול הדור התבונן בתשובתה בכובד ראש! ההיגיון בדבריה היה מוצק אך לא התקבל! שוב שוגרו המלאכים אל אסתר עם מסר ברור: 'הקטרוג בשמים גדול מאוד! הנס יכול להתרחש רק בזכות מסירות נפש!! אין להמתין לדרך הטבע. ומאחר והגזירה של ההריגה כוללת גם אותך! אין כאן טענת: 'פיקוח נפש' אפילו אם בריא לך שהקדוש ברוך הוא לא יניח לאבד את עמו, עדיין עליך לעשות זאת בעצמך! כי מן השמים הביאו אותך למקום הזה, לתקן את העוון הרובץ על המלך שאול, אבא של משפחתך שהוא לא מחה את זכר עמלק כיאות והשאיר את אגג! ומאגג מאותו לילה הוא בא על שפחה ומזה יצא המן בן המדתא!! אי אפשר להתמהמה!! איש אינו יודע כמה זמן תישארי מלכה... אסור להחמיץ את ההזדמנות!' 

היה זה חישוב רוחני גבוה מאוד! ורק אנשים גדולים יכלו להגיע לחקר הדבר. אסתר היתה במדרגה הזו - כיוון שהיתה נביאה! 

המלאכים חזרו עם תשובתה: 'אעשה ככל אשר אמרת תהיה זו הפעם הראשונה שאלך אליו בעצמי! לא אוכל לשגר את השדה לשליחות הזו, מוכנה אני לכך הגם שכתוצאה מכך אובד ממך לעולמים! "וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי" (אסתר ד, טז) מכל מקום כדי שהשליחות תצליח – צריך: אחדות בעם ישראל! לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים" (שם) כנס אותם לחזק את האחווה! 

ביחד עם זאת קטרוג השטן בדבר אכילתם במשתה אחשוורוש - עדיין בתוקפו! כדי לבטל את זאת – גזור: 'תענית ציבור שלושה ימים רצופים!' גם בלילה לא יאכלו – שבעתים ושתים (72) שעות!! בפרט, אלה שהשתתפו במשתה אחשורוש וזה יהיה תיקון: עבור שש (6) הסעודות שאכלו ושתו במשתה הפסול! 

מרדכי תמה על דבריה: 'היום השלישי לתענית יחול ב: טו' בניסן שהוא יום טוב ראשון של פסח! וכי נתענה ביום טוב?!' 

- 'מה תועלת תהיה בקיום יום טוב? אם ימותו מיד לאחר מכן?!' באה התשובה מאסתר. 

מרדכי הזדרז לקיים את הדברים. בכבודו ובעצמו עבר בין משכנות היהודים וכינס אותם לעצרת תשובה ותפילה! בלב שבור גולל לפניהם את המצב האבוד; בדרך הטבע - אין שום עיצה להנצל! נגדנו עומד גדול השרים, כך שאי אפשר להפעיל שום סמכות נגדו. מה גם שהחוק קובע: שאי אפשר לשנות גזירת מלכות שנחתמה בטבעת המלך!! והוא גם חסם כל אפשרות לשוחד, כשגזר: "וּשְׁלָלָם לָבוֹז" (אסתר ג, יג) וכך הוא ניכס כבר את כל הממון של היהודים לרוצחים! 

'אפילו למכור עצמנו לעבדים - לא נוכל! איש לא יסכים לקנות אותנו, כי החוק קובע: "לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד" (שם) ובזה מתקיימים דברי התורה: "וְהִתְמַכַּרְתֶּם שָׁם לְאֹיְבֶיךָ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת וְאֵין קֹנֶה" (דברים כח, סח) 

'אך בעצם הדברים הם גרועים הרבה יותר! כי התורה גזרה רק: 'שנמכר' "וְהִתְמַכַּרְתֶּם" כתוב בפסוק: "וְאֵין קֹנֶה" אבל עכשיו יותר גרוע! נמסרו: "לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד"!! ומאחר ותוכחה זו התקיימה - עלינו לבקש: תרופה! 

'הבטיח לנו השם: "וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם..." (ויקרא כו, מד) ו: "בַּצַּר לְךָ וּמְצָאוּךָ... ומצאו וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱ-לֹהֶיךָ: כִּי אֵל רַחוּם ה' אֱ-לֹהֶיךָ" (דברים ד, ל) 

'בהוראת הנביאה: מקבלים אנו על עצמנו; תענית שלושה ימים! הגם שהיום השלישי יחול בפסח, ביום טוב! אבל אנחנו מצווים: לשמוע אל הנביא כאשר הינו מורה לבטל דבר תורה כהוראת שעה!' 

הציבור שהבין את גודל הסכנה פרץ בתפילת: 'עֲנֵנוּ אָבִינוּ עֲנֵנוּ!' עֲנֵנוּ מלכנו עֲנֵנוּ! שנים עשר אלף (12,000) כהנים אוחזים ספרי תורה בשמאלם ותוקעים בשופרות בימינם. תענית הציבור החלה, המזון נמנע אפילו מהבהמות! גם הקטנים עטו שק ואפר בזעקות תפילה! יחד עם זאת המשיכו להתייגע בתורה והבינו: שרק היא תקוותם להנצל! 

מצעי שק הוצעו לרבים ללינת הלילה, גדולי הדור ביקשו: 'פיזור אפר תחת מצעיהם!' 

ערב הפסח! יום יד' בניסן הגיע. 

אבל הגיע הזמן גם להפסיק עד מחר, כי יש לעשות קצת סעודה הערב, להרבות קצת בכמה מאכלים ולשמוח! כיוון שכתוב (וכבוד הרב שליט"א שר עם הקהל הי"ו): "לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשֹׂן וִיקָר" (אסתר ח, טז) כן תהיה לנו "אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשֹׂן וִיקָר" 

לכן כתוב: "לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה" - זה תורה! ואחר כך: "וְשִׂמְחָה" אז עשינו קודם את התורה עכשיו נלך לשמוח במשתה קטן! ככה בשביל לכבד את היום הנפלא! 

תדעו: כל מה שאתם מבקשים מהקדוש ברוך הוא היום – 'כל הפושט ידו נותנים לו!' בלי שאלות תבקשו דברים חשובים! לא שטויות, פיצה זה... תקן לי את הדוד בגג זה... לא שטויות! דברים רציניים כן? תבקשו גם בשביל עם ישראל! מה שאתם יכולים, אל תפסיקו! תבקשו! תבקשו-תבקשו ותשמחו: שהבורא רוצה לתת! היום הוא רוצה לתת. 

הריני מכוון לקיים את...