תכלת מרדכי

נציב יום: תהילה בת ברכה - לידה קלה על דרך הטבע כתרנגולת ללא סיבוכים וללא צורך בבתי חולים – אמן

הקהל: אמן 

הנושא שנדבר עליו: תכלת מרדכי 

שאלה:

א] מדוע אמרו חכמים זכרונם לברכה: 'שרק פורים ישאר מכל המועדות?' 

ב] למה עשה אחשוורוש משתה גדול כל כך בשנת שלוש למלכו?

ג] כיצד יתכן שמלך רשע ששנא את היהודים כמו המן! הפך לפתע עורו ואמר: 'ואתם כתבו על היהודים כתוב בעיניכם'? וכי מפני שנתגלתה אשתו כיהודיה נעשה אוהב יהודים?! 

ד] מדוע בתחילה סרבה אסתר להציל את עם ישראל?

ה] מאיזו סיבה התעקש מרדכי: שדווקא אסתר תציל! היד השם תקצר?! הרבה דרכים למקום ברוך הוא להושיע את עמו! 

ו] מדוע השתתפות היהודים בשושן הבירה בסעודת אחשוורוש - היה חטא גדול! ומה היה התיקון לחטא הזה? 

ז] ומדוע ב: 'שושנת יעקב' אומרים ששמחו ישראל 'בראותם תכלת מרדכי!' הרי מרדכי יצא בכמה וכמה מלבושים! 

ח] ומה עומק העניין של תחפושות בפורים?

שאלות יפות! 

בילקוט (משלי ברמז תתקמד') מבואר: 'כל המועדות עתידין להתבטל ופורים לא יתבטל לעולם! אמר רבי אלעזר: 'אף יום כיפור לא יתבטל! שנאמר בו: "חוקת עולם" בירושלמי (במגילה א, ה): 'אמר רבי יוחנן: 'כל הנביאים והכתובים עתידים להתבטל! וחמישה חומשי תורה – לא!' רש לקיש אמר: 'אף מגילת אסתר לא תתבטל!' 

יש להבין: 

א] מדוע שונה נס פורים משאר המועדים כולם יתבטלו והוא לא? 

ב] ובמה מתייחדת מגילת אסתר שנביאים וכתובים יתבטלו והיא לא? 

מבאר השפתי חכמים על פי דברי חכמים זכרונם לברכה (הקהל: אהבה ויראה!) בברכות (יב) שם נאמר: 'אין מזכירין יציאת מצרים לימות המשיח' והטעם: 'כיוון שלעתיד לבוא הניסים יהיו כל כך מופלאים! שניסי מצרים - יהיו טפלים להם! ואם כן הגאולה השלמה תהיה העיקר ונס יציאת מצרים טפל לה'. לכן המועדים שהם זכר ליציאת מצרים; פסח, שבועות וסוכות - יהיו טפלים לניסים הגלויים שיהיו לעתיד לבוא. ומסיבה זו כביכול יתבטלו. זאת אומרת הם יהיו בטלים כאילו כמו שאומרים: 'זה בטל ב...' 

אבל שונה נס פורים! בנס פורים - הניסים שבו לא גלויים אלא נסתרים! כמו שאומרת הגמרא (בחולין קלט): 'אסתר מן התורה מנין? שנאמר: "ואנוכי הסתר הסתיר פני ביום ההוא" ונקרא על שם הפור - כי אין דבר טבעי יותר מגורל! ויפה שמו כיוון שחג פורים היה בזמן חורבן בית המקדש הראשון בזמן הסתר פנים. והנס העצום: שראו הכל שהקדוש ברוך הוא מולך בתוך הטבע! וגם באופן טבעי הוא מושל בעולם!! והפך את הרע המוחלט לגילוי כבוד שמים בלי שום נס, לכן זה ישאר לעתיד לבוא. 

מה שאין כן ביציאת מצרים - שם היתה שנה שלמה של ניסים גלויים! בעשרת המכות. וגם מפלת סנחריב ומיליונים חיילים שמתו בזמן בית ראשון. וגם בנס חנוכה שהיה בעיצומו של בית שני - המכנה המשותף בין כל הניסים הללו: שכולם ארעו בזמן שהיה כבוד שכינה! בעת שקרן ישראל היתה למעלה ולכן גם הם היו ניסים גלויים! שינוי הטבע ממש!! כיאה לתקופה שבה השם יתברך מראה מלכותו בעולם כנגד כל חוקי הטבע! 

יש אומרים: 'שגם חנוכה לא יתבטל!' 

והתרגום פותח את דבריו בתיאור עשר (10) מלכויות מבריאת העולם; מלכות ראשונה - מלכות הקדוש ברוך הוא! שניה - מלכות נמרוד. שלישית - מלכות פרעה. רביעית - מלכות ישראל בזמן דוד ושלמה. ובהמשך בזמן בית ראשון ובתקופת אחאב המלך. מלכות חמישית - נבוכדנצר מלך בבל שהחריב את בית המקדש הראשון. שישית - מלכות פרס, אחשוורוש. שביעית - מלכות יוון בבית המקדש השני. שמינית - מלכות רומי, זה עכשיו שהחריבה את בית המקדש השני ומלכה כאלפים (2,000) שנה! התשיעית - מלכות משיח בן דוד. ועשירית - מלכות מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא!' 

מבואר בנביאים: משנת אלפים ארבע מאות ארבעים ושמונה (2448) לבריאת העולם היה מעמד הר סיני, אחרי ארבע מאות שמונים (480) שנה בשנת אלפים תשע מאות עשרים ושמונה (2928) נבנה בית המקדש הראשון והוא סימל את מלכות ישראל! והוא עמד ארבע מאות ועשר (410) שנים! נחרב - בשנת 3338 על ידי נבוכדנצר הרשע! 

ואז התנבא ירמיהו הנביא: 'שכעבור שבעים (70) שנה - יבנה בית המקדש השני!' 

כל מעשה המגילה היה כששים (60) שנה לאחר חורבן בית ראשון. ובמסכת מגילה (יא) מבואר: שכל העולם עסק באותה תקופה בשאלה: מתי יבנה בית המקדש השני? הכוונה ממתי מתחיל החשבון של השבעים (70) שנה? שכן הגלה נבוכדנצר חלק מעם ישראל עוד קודם החורבן! לפי זה מבארים בגמרא שאלה גדולה! 

מדוע עשה אחשוורוש משתה גדול כל כך מאה ושמונים (180) יום? מה גרם לו לשמחה כה גדולה 'בשנת שלוש מלכו'? מה הוא נזכר 'בשנת שלוש למלכו' לעשות משתה? מילא, קיבלת את המלכות - תעשה משתה! למה חיכית שלוש שנים? 

הטעם הוא: אחשוורוש חשב; שתם הזמן של שבעים (70) שנה באותו מועד וראה: שעדיין לא נבנה בית המקדש לכן הוא שמח כל כך! כי הבין: שנבואתו לא מתקיימת וממילא מלכותו תיקון לעד. 

מה יש לו לשמוח קודם?! אם הוא ישמח קודם ובתום השלוש שנים יהיה השבעים (70) שנה ואכן יבנה בית המקדש - אז הוא יהפוך להיות עבד! כי ישראל יהיו בכיפה! ישלטו על כל העולם והוא יהיה אחד מהעבדים שלהם... אז מה, מה אתה מקדים לשמוח על דבר שלא ישאר לך?! אבל לאחר שבחשבונו: תמו השבעים (70) שנה ולא נבנה בית המקדש – אמר: זה הזמן לעשות שמחה אמיתית! כי מלכותו תיקון לעד!! וואי וואי... 

אבל הוא טעה בטעות שטעו קודמיו! גם בלשצר הנכד של נבוכדנצר - הוא שגה בדיוק באותה טעות! שכן אמרו חכמים: שבלשצר, אבא שלו וסבא שלו - מלכו על כל העולם! סבא שלו – נבוכדנצר, אבא שלו - מרודך בלדן, הם מלכו על כל העולם!! וזו היתה מלכות בבל במשך שבעים (70) שנה! וזכו לכך - משום שנבוכדנצר כיבד את השם בתקופת חזקיהו המלך!! ופסע שלוש (3) פסיעות - ובזכות זה; מלכו הוא בנו ונכדו שבעים (70) שנה מלוכה לו ולזרעו!! 

על שלוש פסיעות לכבוד השם! שהוא שינה שמה במכתב, באיגרת והקדים את שם השם לחזקיה המלך. 

בתום השבעים (70) שנה הללו חשב בלשצר לתומו: שזה היו שנות החורבן כמו שהתנבא ירמיהו וחישב ומצא: לא נבנה בית המקדש ואז הוא העיז פניו והוציא את כלי המקדש ונשתכר בהם! ברגע שהוא עשה את זה - וואי וואי וואי...! נגזרה עליו: 'מיתה באותו הלילה!' על הזלזול בכלי בית המקדש. ואז באו דריוש וכורש מלכי פרס ומדי והרגו אותו!! ומאז תמה ונשלמה מלכות בבל בעולם ועברה לפרס ומדי כמבואר במגילה: 'מלכי מדי ופרס'. 

זה היתה אישה טלמירה שהרגה אותו! אבל בכל אופן, הביאה את הראש שלו לכורש ודריוש וכולי. בקיצור, סיפור! 

'מנא מנא תקל ופרסין' פתאום מופיע כיתוב על הקיר - משהו בנס! לא ידע מה זה. והוא קרא לדניאל שהוא יודע לפתור הכל! ואז הוא אמר לו: 'זהו! מנו את כל השנים שלך, שקלו אותם ופרסו את המלכות שלך! נגמר הסיפור'. 

טוב, לאחר הניצחון, הנביא בספר עזרא פותח בדברי כורש מלך פרס: שהבין שמאת השם ניתנה לו הממלכה ועל כן הוא פוקד: לבנות לשם יתברך בית בירושלים! בגלל שכורש ודריוש הבינו: שהוא זלזל והוציא את כלי המקדש! אז ראו: שהיה חרון אף מאת השם על זה אז הם קיבלו עליהם: שהם יבנו את בית המקדש! 

ודריוש אמר לכורש: 'דיר באלק'! כמו שאומרים תעמוד בנדר' גם לפני שהוא נפטר - הוא מלך שנה, אז הוא אמר לו: 'תשמע תקיים את הנדר הזה! להקים את בית המקדש'. 

אולם אף על פי שנדב כורש סכום גדול לבניין הבית! לא נאותו רוב עם ישראל לבנות את בית השם. ורק כארבעים אלף (40,000) איש ובראשם זרובבל בן שאלתיאל, הבן של יכניה מלך יהודה עלו לבנות את בית המקדש השני. אלא שכיוון שעדיין לא חלפו שבעים (70) שנה אלא כחמישים (50) שנה בלבד - נעצר בניין הבית בזמן מלכות אחשוורוש! זה היה בעצתה של המרשעת ושתי שהיא אמרה: 'לא לבנות! מה, אבא שלי... סבא שלי החריב את הבית ואתה רוצה לבנות אותו?!' היא אמרה לאחשוורוש. 

מזה עמדו כל מיני כאלה שמאלנים שכתבו: 'שלא יתן להם!'... בקיצור, תמיד היו שמאלנים... הם היו נגד המשיחיים כמובן... כן, יש הרבה מה להאריך פה! זה כתוב פה בקצרה, 

אבל יש את הספר: 'אני הייתי בשושן!' 

בתוספת נופך! 

בתרגום ובילקוט שמעוני (באסתר תתרמג) מבואר: שאחשורוש היה בנו של דריוש, באותו הלילה שהרג דריוש את בלשצר ישב דריוש על כסאו של בלשצר, היה חושך ועלטה. באמצע הלילה באה ושתי שהיתה הבת של בלשצר, זאת אומרת נכדה של נבוכדנצר וישבה בחיקו של דריוש כי היא חשבה: שזה אביה! היא היתה בת שתים עשרה (12) אז! וחמל עליה דריוש וגידל אותה ובסוף השיא אותה לבנו אחשוורוש - כי היתה בת מלכים! 

ואז טענה ושתי, הנינה של נבוכדנצר בפני בעלה אחשוורוש: 'בית שהחריב סבי - תבנה אתה?!' מיד פסק אחשוורוש לבנותו. 

ו: 'בשנת שלש למלכו' חישב אחשוורוש וסבר: שתמו וגם נשלמו שבעים (70) שנה שהבטיח ירמיהו הנביא! והוא טעה בעשר (10) שנים!! שכן רק עשר (10) שנים חלפו ממות קודמו בלשצר וחזר אחשוורוש על אותה טעות של בלשצר, שהיה אבא של ושתי וגם הוא הוציא את כלי בית המקדש! כמו שנאמר: 'וכלים מכלים שונים' 

יצאה בת קול ואמרה: 'אתם שונים בטעותו של בלשצר!' – 'שונים' הכוונה חוזרים פעם שנייה אז 'כלים מכלים שונים' עוד פעם טעות!! 

אם לא די בכך, הגדיל אחשוורוש לעשות: ובאותו משתה הוא התחפש... תחפושת. למי הוא התחפש? - לכהן גדול! כפי שדרשו בגמרא על הפסוק: 'ואת יקר תפארת גדולתו' שזה בגדי הכהן הגדול! שכתוב בהם: 'לכבוד ולתפארת' ובא שטן ורִקד ביניהם ונענש גם אחשורוש במות אשתו ושתי! כמו שנענש בלשצר - מיד כשהשתמשו בכלים של בית המקדש, ככה נענש אחשורוש היה זקוק להרוג את אשתו עונש על זה!!

 ומדוע לא מת אחשוורוש בעצמו כמו בלשצר? הרי גם הוא זלזל בכלי בית המקדש כמוהו! 

מבאר המהר"ל מפראג: אינו דומה מי שחוטא בראשונה - שזו עזות פנים גדולה יותר! ולכן בלשצר מת בעצמו. פעם שניה - כבר זה כאילו פחות עזות פנים... כי יש מי שכבר עשה זאת, אז אשתו 'הלכה'... 

והוסיף הבן איש חי (בבן יהוידע): 'אדרבה! במות ושתי - העונש היה כפול; גם לבלשצר - שמתה בתו, כי הוא היה גורם שעוד פעם 'שונים' עשו עוד פעם שנייה! ובזה נכחד זרעו לגמרי. וגם לאחשוורוש - שהרי אהב אותה כגופו! וכשהתפקח משכרותו הצטער רב על מותה! בזה תם ונשלם העונש לושתי על שהעזה להפסיק את בניין בית המקדש. 

ובעוד אחשוורוש עושה סעודה על מפלת עם ישראל - כאילו לא יהיה להם תקומה ולא יבנה הבית, לפי טעותו! והוא ממש מעצים את מלכותו כי הוא חושב: שלא יבנה בית המקדש. באותה סעודה ממש הקדוש ברוך הוא כבר זורע הזרע למלכות אסתר ואל בניין בית המקדש השני!! 

והנה, תמוה מאוד: איך יתכן מלך רשע! שהיה שונא ישראל לא פחות מהמן!! אומר בסוף למרדכי ואסתר: 'ואתם כתבו על היהודים כתוב בעיניכם'?! מה קרה פה? 

מבאר הגאון רבי יונתן אייבשיץ זכר צדיק קדוש לברכה (בספרו יערות דבש): 'ראה אחשוורוש בקסמיו: שיהודי ימלוך אחריו! וישב על כסאו' - וחרה לו הדבר מאוד! מה, הוא יגיע לריק?! יהודי ירש אותו?! לכן ביקש: להרוג את כל היהודים! כמו פרעה – מה, יבוא מישהו מהיהודים?! אז אני אשליך את כולם ליאור! אז לכן הוא הסכים: להרוג את כל היהודים! 

אבל כשנודע לו בסוף: 'שאשתו יהודיה!' הוא הבין: שבנו שלו הוא יהודי! והוא ימלוך אחריו. וכך מבואר ברש"י (בספר עזרא ד, כד): 'שיורש העצר כורש השני בנם של אחשוורוש ואסתר הוא זה שמלך אחרי אחשוורוש והוא שבנה את בית המקדש! בדיוק לאחר שבעים (70) שנה כמו שהתנבא ירמיה הנביא!' 

ושתי תכננה: שהוא לא יבנה את בית המקדש! – תמותי!! לוקח את אסתר, מביא בן יהודי שבונה את בית המקדש!! פלא פלאות! 

וכיוון שהתבאר היטב! שכל עניין נס פורים סובב והולך סביב בניין בית המקדש. וכל הנס נעשה בזמן הסתר פנים במשך עשר (10) שנים מ: 'שנת שלוש למלכו' ועד השנה השתים עשרה (12) אז אפשר לראות ולהתבונן: איך הקדוש ברוך הוא סובב את הכל באופן טבעי! 

ושתי מתה, אחרי ארבע (4) שנים נושא המלך את אסתר, כעבור שש (6) שנים נוספות מפיל פור המן ב-יג' בניסן ואז הפל ופלא! עם ישראל צם שלושה (3) ימים בחג הפסח! ומשם מתגלגלים העניינים במהירות!! ותוך שלושה (3) ימים בלבד תולים את המן על העץ ב-יז' בניסן. ורק אחרי אחד עשר (11) חודשים נוקמים ישראל בעמלקים! והורגים שבעים וחמשה אלף (75,000) ב-יג' אדר ולמחרתו חוגגים את נס הפורים!! 

כאן יש להבין: 

א] מדוע סרבה אסתר בתחילה ללכת לאחשוורוש? מה, לא רצתה להושיע עם שלם?! 

ב] וגם, למה מרדכי מצווה עליה: ללכת! 

ג] ומאיים: 'ואם החרש תחרישי בעת הזאת את ובית אביך תאבדו'? 

ד] תמוה: האם היהודים היו חייבים דווקא את אסתר?! וכי יד השם תקצר?! 

ה] מה זה 'את ובית אביך'? הלא יתומה! וכבר נפטרו הוריה זמן רב קודם לכן! לפני שבעים וחמש (75) שנה, כי היא היתה בת שבעים וחמש (75) שנה. 

ו] ועוד קשה: מה הלשון: 'אם החרש תחרישי בעת הזאת'? 

אבל לפי מה שאמרנו - יתבאר נפלא! אסתר היתה ענווה מאוד!! והיא חשבה: שהיא לא ראויה להושיע את ישראל - כמו משה רבנו גם הוא לא חשב: שהוא ראוי הוא אמר: 'שלח נא ביד תשלח' לכן היא סרבה. והיא רמזה למרדכי: שיש הרבה דרכים לקדוש ברוך הוא לגאול את עם ישראל! 

אמר לה מרדכי: את לא מבינה! בזמן גילוי כבוד השם – נכון! 'הרבה דרכים יש למקום' הקדוש ברוך הוא יכול להפוך את ארץ מצרים עשר (10) פעמים! הוא יכול לקרוע את הים, הוא יכול להפיל מגפה על סנחריב וחילותיו. והוא יכול להרוג אומה שלמה יוונים עם קומץ אנשים! כל זה בזמן שיש גילוי פנים, אז בשעה שיש גילוי פנים - ההצלה כיאה צריכה להיות בנס גלוי! אבל אנחנו בזמן הסתר פנים! והכל נעשה בחדרי חדרים. ואפילו המן נתלה מציווי שנעשה בארמון - הרחק מעיני הציבור! 

לכן הסביר מרדכי לאסתר: 'בעת הזאת' אנחנו נמצאים 'בעת הזאת' של הסתר פנים – 'אל תחרישי' כי אין דרך אחרת! זוהי הדרך להינצל: להתחנן לאחשוורוש! בדרך הטבע. ומשום כך אמר לה: 'אל תדמי בנפשך' כאילו יש דרך אחרת. ואל תחשבי ש: 'רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר' אלא, חס ושלום! 'את ובת אביך' הכוונה כל עם ישראל - תאבדו חס ושלום! 'ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות' למה נהיית מלכה? - בשביל להקדים תרופה למכה על ידי ישועה טבעית בזמן החורבן שהוא זמן של הסתר פנים! ואי אפשר לצפות לניסים, צריך השתדלות על פי טבע. 

ואם כן מבינה אסתר המלכה: שעכשיו צריך לתקן את החטא שגרם לגזירת כליה במרום! המדרש (רבה ז, יג) מבואר: שאף על פי שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו! בפורים - היתה סכנה גדולה יותר!! למה? - כיוון שהקדוש ברוך הוא בעצמו חתם על כליה. כי בשעה שנהנו מסעודתו של אחשוורוש - בא השטן וקטרג בשמים וחתם הקדוש ברוך הוא את עם ישראל לכליה. 

החלו מלאכי השרת לצעוק ולבקש: 'רחמים!' 

עד שרץ אליהו הנביא לאבות העולם ואמר להם: 'עורו! נגזרה כליה' 

אמרו לו: 'מפני מה?' 

אמר להם: 'על שאכלו מסעודת אחשוורוש!' 

מה ענו לו? 

- 'אם עברו על דת הקדוש ברוך הוא - מה יש לעשות?!' 

חזר אליהו הנביא למשה רבנו: 'תתפלל על עם ישראל כפי שהתפללת בעבר!'

אמר לו משה רבנו: 'חפש לי אדם כשר הוא יתפלל משם ואני מכאן' 

אמר לו אליהו הנביא: 'כבר נחתמה כליה!' 

אמר לו משה רבנו: 'השאלה; במה נחתמה? אם נחתמה בדם - אין מה לעשות! ומה שהיה היה' 

אמר לו אליהו הנביא: 'בטיט נחתמה' ועל כן כביכול לא נשפך כבר הדם ואפשר לתקן! וזה נרמז בפסוק: 'לאבדם' - לאבדם זה אותיות: 'לא בדם.'

'ומרדכי ידע את כל אשר נעשה' מה הוא ידע? - מה נעשה בשמים. מיד קרע את בגדיו וכמו הנביא יונה בנינווה הכריז: 'שאין הצלה! שכן כבר נגזרה גזרה בעליונים' והוציא ספר תורה ושק. אבל גדול ליהודים צום ובכי ומספד! 

אלא יש לבאר: מדוע באמת ההשתתפות בסעודה היתה חטא גדול כל כך? 

מובא במדרש: אחשוורוש התחכם! הוא עשה להם סעודה כשרה - הכל היה בסדר! אבל הוא החטיא אותם בגילוי עריות על ידי המשתה!! 

אולם הרי"ף (בעין יעקב) באר: שהחטא היה חמור הרבה יותר - היה חילול השם! שכן מבואר בגמרא: כל סיבת הסעודה היתה משום שחשב אחשוורוש: שתמו וחלפו שבעים (70) שנה ועם ישראל לא נגאלו! אז יוצא מזה: חילול השם גדול!! שהסעודה מטרתה: לחגוג שלא יוקם בית המקדש! ויהודים יושבים שמה ושמחים על סעודה שלא יוקם בית המקדש!? זאת אומרת שמחים חס ושלום בחורבן! זה אומר הרי"ף (בעין יעקב) ועל כן השמחה במלכות אחשורוש שמחים במלכותו על חשבון כביכול מלכותו של הקדוש ברוך הוא - עבירה עצומה וחילול השם נורא! שעליה נגזרה כליה. 

טוב, אסתר מבינה: שצריך לתקן את החטא הנורא! וכיצד? - על ידי צום שלושה ימים לילה ויום שבעים ושתים (72) שעות רצוף! מדוע? - כיוון שנהנו יהודי שושן מסעודת אחשוורוש הנוספת במשך שבעה (7) ימים, כי היתה מאה שמונים (180) יום ועוד שבעה (7) ימים לכן תשובתם היתה: לצום כנגד זה שלושה (3) ימים לילה ויום! 

וכשנכנסה לבית המלך, כתוב: 'ותלבש אסתר מלכות' וביארו חכמים זכרונם לברכה (במגילה יד) מה זה 'לבשה מלכות'? - לבשה רוח הקודש!' הגיע לבית הצלמים איפה שיש פסלים - נסתלק ממנה רוח הקודש! ואז היא אמרה את מזמור כב בתהילים: 'אלי אלי למה עזבתני!' 

מוסיף הגאון רבי יהודה צדקה זכר צדיק ברכה ומבאר: שהבינה אסתר המלכה, שלא עשו מספיק והצום לא מספיק! מדוע? - הגמרא (במגילה יב) אומרת: שחשבו תלמידי רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י): שעם ישראל התחייבו כליה על שנהנו מסעודתו של אותו רשע 

אמר להם רבי שמעון: 'אם כן צריכים שיענשו רק יהודי שושן! שהם השתתפו בסעודה במשך שבעה ימים ולא יהרגו יהודי כל העולם? שהיו במשתה מאה שמונים (180) יום!' 

אלא באר רבי שמעון בר יוחאי: שעיקר הגזירה החלה בעוון שהשתחוו לצלם של נבוכדנצר! כי לאחר שהחריב נבוכדנצר את בית המקדש והגלה את עם ישראל לבבל הוא עשה פסל ענק! וציווה: 'שכל העולם ישתחוו לו!' ובאמת גם עם ישראל השתחוו לו חוץ משלושה (3); חנניה, מישאל ועזריה. 

אז שאלו תלמידי רבי שמעון בר יוחאי: 'אם כן, אם הם חטאו בעבודה זרה מדוע לא מתו לבסוף?' 

אמר להם רבי שמעון: 'עם ישראל עשו לפנים! באונס, לא ברצון. והם השתחוו רק כלפי חוץ - אז גם השם עשה גזירה רק לפנים כלפי חוץ ולכן פחדו מאוד-מאוד פחד מוות! אבל הם ניצלו בסוף' כמו שהם עשו לפנים - ככה השם עשה לפנים. 

מבאר רבי שלמה אלקבץ (בספרו 'מנות הלוי'): מדוע התעורר הקטרוג דווקא בימי אחשוורוש? למה זה התעכב עד אחשוורוש? 

הוא מסביר: שעם ישראל חטאו חטא גדול בזמן נבוכדנצר, כיוון שהם השתחוו לדמות פסל של מי שהחריב את בית השם! אולם, חנניה מישאל ועזריה נפלו על קידוש השם לכבשן האש ולא השתחוו! על כן הם השתיקו את הקטרוג, אבל לא מחקו אותו לגמרי. למה? - כיוון שהם היו יחידים ביחס לכלל ישראל. 

ובימי אחשוורוש כששוב חטאו רבים עוררו מחדש את הקטרוג! 

מוסיף הבאר יוסף ומבאר את העומק באופן נפלא! שבעצם שורש שני (2) החטאים – אחד (1) הוא; אצל נבוכדנצר - הם פחדו ממלך שמולך על כל העולם והשתחוו לו אפילו שהיה בזה עוון עבודה זרה וביזוי כבוד בית המקדש! וגם אצל אחשוורוש - פחדו ממלך שמולך על כל העולם נהנו מסעודתו וזו היתה סעודה שלא בונים את בית המקדש! 

ומעניין... כמו שלא השתחוו חנניה מישאל ועזריה ומנעו את הכליה בזמן נבוכדנצר - בא מרדכי יהודי ולא השתחווה להמן שגם הוא היה בחינת עבודה זרה! וכולי. 

ולכן לא היה די בצום של שלושה (3) ימים משום שהוא כיפר רק על החטא של השתתפות בסעודה! אבל היה כאן עוון חמור הרבה יותר!! דהיינו; עוון עבודה זרה ששורשו חילול השם.

 לכן יזמה אסתר תיקון נוסף! 

ומוסיף רבי יהודה צדקה ומבאר: מדוע במשתה הראשון לא גילתה אסתר צפונות ליבה? למה הזמינה את אחשוורוש והמן למשתה נוסף? המעשה הזה מעלה תמיהות רבות! כמו שכתוב במגילה. וכי בינתיים רבים מעם ישראל היו שרויים בחשש עצום! 

אומרים: 'מה זה? חס ושלום אסתר מכרה אותנו?! מה, היא מזמינה את המן עוד פעם לסעודה?! מי שגוזר עלינו את הגזירה: 'להשמיד להרוג!' את עושה איתו סעודה?! איפה אסתר?! בשביל מה יש לנו בבית המלכות יהודיה?!' 

ככה זה נתעורר להם! אומרת הגמרא במגילה. אלא, מה היתה הסיבה? - היא עשתה את זה בכוונה! מדוע? - היא רצתה: לגרום לפחד וחרדה! פחד וחרדה. למי? - גם לאחשוורוש, שאחשורוש יחשוש: שהיא והמן זוממים להרוג אותו! הוא כבר שמע שהמן אמר: 'שהמלך יתן את הסוס ואת הבגד ואת הכל!' איזה תוכניות... חלומות 

והוא גם חלם בלילה: שהוא (המן) רוצה! ו... 

אז עכשיו הוא רואה: שהיא והוא ביחד והיא מקרבת אותו לידה! ויושב לידה המן! ועוד פעם... וואי! וואי וואי... אז היא גרמה לו לאחשוורוש בשביל שיתעצבן - שברגע שיתגלה לו מי זה המן - אז הוא יהרוג אותו! אז היא היתה חכמה גדולה! היא גרמה חרדה לאחשוורוש. 

וגם לעם ישראל שיפחדו - שלא יסמכו עליה שיתפללו לשמים! שלא יתלו את בטחונם בה, אלא בשמים. כי עד עכשיו היו בטוחים: 'אחות יש לנו בבית המלך!' ובפרט היא מסרה נפשה נכנסה לארמון בלי הזמנה!! וצמה בעצמה שלושה ימים!!! ופתאום רואים אותה עורכת משתה תמוה ביחד עם המן צורר ישראל ומגדילה לעשות מזמינה אותו עוד פעם למשתה! מה הולך פה?! ואז כולם נושאים עיניהם למרום לבעל הרחמים! 'אין לנו ברירה! רק ממנו תבוא הישועה!!' 

זה כמו אותו מעשה, שזוג שלא היה להם ילדים שנים רבות! ובאו לרב'ה 

ואמרו לו: 'רבה' רב'ה! תתפלל עלינו' וזה... 

אומר: 'אין בעיה! חמישים אלף דולר (50,000$)!' 

- 'מה, מאיפה יש לנו כסף? 50 אלף דולר?! זה... מאיפה נביא כזה דבר?' 

טוב. והוא מתעקש: 'רק 50 אלף דולר. אם לא – לא'. 

בלית ברירה יצאו החוצה אמרו: 'ריבונו של עולם! אין לנו - רק אתה!!' ונפקדו. 

אחר כך הוא הסביר להם: 'אתם סומכים עלי?! - זה לא! תפנו ישירות! רק כשאתם מבינים: שאין מוצא ופונים לשם ממש - זה עובד! זה עובד'. 

ואמר אליהו הנביא: שזו היתה כוונתה של אסתר; להכין תוכנית נוספת: לעורר את לב עם ישראל לאביהם שבשמים כדי לתקן את אשר חטאו בליבם ופחדו ממלך בשר ודם! אייי איי איי... 

עכשיו אני אגרום לכם אומרת אסתר: שאתם תפחדו ממלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא! אי אי אי... 

מיכאן התיקון היה בלב על גודל החטא שהם חטאו בלב! איי איי איי... אתם פוחדים ממלך בשר ודם?! עכשיו אתם צריכים לדעת: שרק השם יכול להציל אותכם! זהו. 

והגאון מוילנא מחדד את הנקודה! ומקשה: מה היה צריך מרדכי לכל הכבוד הזה שהמן מרכיב אותו על הסוס? מה, היה חסר לו כבוד 'ראש הסנהדרין' עד שהוא צריך שיכריזו לפניו: 'ככה יעשה לאיש... ככה יעשה לאיש'?! 

אלא, מבאר הגאון מוילנה: אי אפשר שתהיה ישועה בלי שיבטח אדם בבורא עולם! עם ישראל היו מיואשים לגמרי!! מיואשים לגמרי. לכן בשבילם הרכיבו את מרדכי על הסוס וקראו לפניו: 'ככה יעשה לאיש!' כי הקדוש ברוך הוא בצבץ להם קצת ישועה כבר, הראה להם: שיש פה כבר תחילת משהו! ורואים: שהאויב נופל לפני המנהיג היהודי! המן סוחב את מרדכי, מתהפך הגלגל פתאום! אֶה...! מי שגזר את הגזירה - מוביל את הנגזר ושם אותו לראש עליו!! ואז התחזק ליבם בקדוש ברוך הוא וציפו לישועת השם. 

ואחרי התהלוכה של מרדכי ברחובות העיר שושן, כמו שעכשיו מחדשים את ה: 'עדי לא ידע' מחדשים את ה: 'עדי לא ידע' בירושלים! כנראה שאנחנו קרובים עוד מעט... 

ושוב חזר מרדכי, אחרי זה חזר מרדכי לשקו ולתעניתו כדי לצפות לישועה השלמה! לא הרגיש: טווס!! 

זה שמן השמים גזרו: שיקחו אותו בסוס ובלבוש מלכות וכולי - זה בסדר. אבל עדין הישועה לא הגיעה! צריך לחזור לשק ולתענית. 

השפת אמת מקשה פליאה עצומה! איך הסכים המן לביזיון הנורא? להרכיב את האויב היהודי על סוס לעיני כולם?! הרי היה צריך להעדיף למות ולא להתבזות כך! 

אתם יודעים למה? לא תאמינו! כי ידע המן: שאם הוא ימות - תתבטל הגזירה! אז הוא העדיף: לסבול את כל הביזיון בשביל שיצליח במטרה. לא היה ברור לו: שכבר בטלה גזירה! עכשיו, אם הוא ימות - אז תתבטל הגזירה. 

וכדי לגמד את הבושה... טוב, כמה שאפשר לגמד את הבושה אז... לזה צריך לעשות השתדלות! הוא זמם רעיון. מה הרעיון? תשמעו משהו... אתם לא מאמינים! כולם הכירו את הלבוש של מרדכי; חליפה מגבעת הדורה – נגיד... ואם כן חשב המן: שבשעה שמרדכי ילבש את בגדי המלך - הוא ילבש את בגדי מרדכי! ואז מה יראו? – יראו: כאילו מרדכי מוביל את מי? את המן! כי רואים: לבוש מלכות - מי יכול להיות? אם זה לבוש כמו חרדי והולך לפניו ומוביל אותו... אז מה, לא מסתכלים בתוי הפנים מקרוב, זה ממרחק! 

כשיצאו בתהלוכה זה היה רחוק! ואז נראה: כאילו מרדכי שוב מושפל! והוא מוביל כאילו את המן בבגדי המלך וזה יוסיף ליהודים צער על צערם!! ככה התכוון המן לעשות. 

אבל כשהתקרבו לכיוון היהודים מה ראו? – ראו: שעל הסוס יושב מרדכי! איך הם ידעו? - ראו את הציצית עם הפתיל תכלת! ואז שמחו כולם!

וכבוד הרב שליט"א שר עם תנועות ידים נפלאות ביחד עם הקהל הי"ו: 'שושנת יעקב צהלה ושמחה בראותם יחד תכלת מרדכי! שושנת יעקב צהלה ושמחה בראותם יחד תכלת מרדכי, תשועתם היתה לנצח! ותקותם בכל דור ודור ברוך מרדכי היהודי!! ברוך מרדכי היהודי'. 

אז כולם הבינו: בזכות הציצית שהכל תחפושת! מרדכי התחפש למלך, כאילו מחופש למלך. והמן מחופש למרדכי... אייי... תראו כמה התחילו בתחפושות; אחשוורוש התחפש לכהן גדול, המן התחפש למרדכי, מרדכי למלך. 

זה עומק מנהג התחפושות שנפסק ברמ"א (בסימן תרצה): 'נהגו עם ישראל להתחפש בפורים' שכן כל המגילה מלווה תחפושות; אחשוורוש - התחפש לכהן גדול, מרדכי - לבוש כאבל לבוש שק. אסתר - לבשה בגדי רוח הקודש והגיעה הישועה! המן - התחפש למרדכי, מרדכי - לבש בגדי המלך. הרבה תחפושות היו שם... 

ועל כן אומר בספר בני יששכר: 'נוהגים להתחפש בפורים - כדי להראות לקדוש ברוך הוא: שכל החטאים וכל הרע שורר בעולם - הכל חיצוני!' זה לא אנחנו! 'אל תראוני שאני שחרחורת ששזפתני השמש' זה לא... זה לא מציאות! זה רק תחפושת, זה זמני, זה לא... כל החטאים - הכל זה רק חיצוני! 

וכיוון ששבו בתשובה שלמה וטיהרו את ליבם וראו את המחזה של מרדכי והמן מחופשים; מרדכי למעלה והמן למטה! הבינו: שגם מעשה המגילה תחפושת גם! זה כמו הצגה. ובשעה ששבו לאביהם שבשמים ירד המסך וקרבה ישועה. מגילה... אה? מגילת אסתר בתוך ההסתר יש את הגילוי; המגילה - מגילה היא מגלה לנו את מה שהיה בהסתר; הכל היה תחפושת! הם עשו להפנים גם השם עשה לפנים.

וברוך השם עם ישראל נושע! 'ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים ב...' - חמאס! אה... בגויים... בגויים כולם תכף עוד מעט זה יהיה. 

וכבוד הרב שליט"א שר ביחד עם הקהל הי"ו: 'ונהפוך הוא ... אי אי אי... אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם...' - בכל דור ודור, אמן!

הקהל: אמן.

הרב: לא נודה להשם על כך?! 

וכבוד הרב שליט"א שר ביחד עם הקהל הי"ו: 'הכל יודוך והכל ישבחוך והכל יאמרו אין קדוש כה'!'

 תודה רבה!