שיעור 2 | הרב אמנון יצחק
- - - לא מוגה! - - -
כל התפילה
יש כמוני,
אז לפני כן,
שאני עושה מצווה
שהגביר אותי.
כן?
אם לא,
זה לא מצווה,
זה מינהי.
זה לא מצווה, מצווה.
אני מקווה עצמי לקיים על זה.
לוא, הנה, יכולנו לשבח.
כשהוא יוסד
הוא אלוקינו,
הוא ימק מצווה.
הרי אני מכוון לקיים מצוות אמונה בשם כאשר ציווה שהוא אלוקינו.
ואין עוד,
הרי אני מכוון לקיים מצוות ייחוד השם,
אין עוד.
הוא ימקיים תום מצוות.
ואחר כך, כשאני אומר את הפסוק הזה,
מכוון לקיים מצוות את בונינוס,
בגדולו סוי של השם יסבורך כאשר ציווה השם.
מצווה.
אז כל עולנו לשבח, שלוש מצוות דאורייסא.
ובקדיש?
בקדיש היא.
לוא,
הרי אני מכוון,
אמן. כל אלה המצוות האלה הבראשות הקדיש.
וואו, וואי, וואי, וואי. עכשיו אתה מתחיל מזה רחב.
רח במצוות.
אוקיי,
מי לא קיבל?
תודה.
-לואי, נתחיל מזה. אני שואל מכל מה שאמרנו.
איזה תפינה חשובה.
-וואי, מוסי פוריין דוויניץ, אוי, מלכה? איץ פארט מוסי פוריין?
וואי, ברכה?
קדיש.
קדיש.
איזה קטע הכי
הכי לא שם.
מי כתב עלינו לשבח?
-מי כתב עלינו לשבח?
הוא רואה.
יהושע ביטון.
אז זה לא אומרים.
עולינו לשבח.
-חיים, חיים, חיים, חיים, חיים. -חיים. יהושע ביטון.
זה, צריך להבין מה אנחנו ב...
שהוא הבדיל לנו,
כל הבויים. -נתן לנו תורת אמת.
יהושע ביטון.
זה לא עם של כנסת טובה. -לא הבדיל לך.
יהושע ביטון.
יש אומרים שהקטע הזה,
כתב אותו עכן. שמעתם על עכן?
-עכן.
אכן
שמעל בחרם,
שבאו לארץ לכבוש את הארץ, והיה שם מי שמעל בחרם, כן, זה אכן קראו לי.
עי כפנוע, אכן.
תודה רבה.
למה לא נטלתם ידיים לפני התפילה?
כתוב מכל נקראת השמן הלכתי. תגידי ציאולוגיה.
כתוב מכל נקראת, נכון?
ואם אתם נגעתם פה, פה, פה, פה, זה אסור להתפלל.
אני פה זה משטוף ידיים.
נכון? טוב, אם אתם תבואו נלמד עוד קצת.
שבש תהיו פה, שבש.
כן, שבש. מי מתאם איתם?
אני. אתה?
בסדר. תודה רבה.
תזכו לתורה מיראת שמיים. אמן, אמן, אמן, אמן, אמן, תודה רבה.