שיעור בוקר חובת הלבבות

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

אמרה הנפש כבר הבינותי מה שזכרת ובמה שפרשת די אך בהר לי על כמה פנים אני חייבת בתוספת העבודה לאלוהים יתברך

אז הנפש אומרת

הבנתי את כל מה שזכרת עדיין ומה שאמר לה השכל

וגם מה שפרשת לי די לי בזה

אך תבהר לי על כמה פנים אני חייבת בתוספת העבודה לאלוהים יתברך

זאת אומרת מה הם הציורים

שאני חייבת להוסיף בעבודת האלוקים

אמר לה השכל כי תוספת העבודה על אנשיה מתחלקת

מדרך הכלל והפרט בטובה עליהם

זאת אומרת יש חלוקה

מי יוסיף בעבודת האלוקים יותר והחלוקה מתחלקת

מדרך הכלל והפרט בטובה עליהם זאת אומרת זה משתנה

יש איובים שהם על הכלל ויש איובים על הפרט

והטובה על המדברים על ארבעה עניינים

הראשון זה טובת הבורא שהיא כוללת את כל האדם

והוא המציאה מאחר שלא היה דבר נמצא

דהיינו שהקדוש ברוך הוא היטיב לכל הברואים בשווה

וזה טובה כוללת לכולם

מה שהמציא את האדם מן העין הגמור

אל היש המצוי

ואחיותם

מה שהקדוש ברוך הוא מחיה את בני האדם

והטובה להם בכל אשר הקדמנו זכרו בשער שני בן הספר הזה ובשער הבחינה

ועל כן הם חייבים לבורא יתברך עבודה כוללת

דהיינו סוג העבודה פה, עבודת האלוקים, היא כוללת את כולם, כל מין האדם

והיא כל התורות השכליות אשר נהג בהם

אדם הראשון וחנוך ונוח ובניו ואיוב וחבריו עד לימוד משה רבנו עליו השלום

זאת אומרת עד שניתנה תורה על ידי משה רבנו

היה חיוב

על כל בני האדם להכיר טובה לקדוש ברוך הוא ולעבוד אותו על פי התורה השכלית

כמו שהשיגו את האדם הראשון, חנוך,

נוח,

בניו,

איוב וחבריו

עד לימוד משה רבנו עליו השלום

משה רבנו עליו השלום, זה חוץ מדרך ארץ, לא?

זה חוץ מדרך ארץ

למה לא הזכיר את האדם הזה? מה?

הוא דילג להגיד בינתיים את כל אלה שהם

הוא בא להראות אבל שאלה האבות כבר קיימו תורה

אלא קיימו תורות שכליות

האבות הקדושים

קיימו את התורה, השיגו את התורה ממש

ומי שדבק בהן כולן לעבודת האלוהים

ייטיב לו האלוהים בטובה מיוחדת משאר בני האדם

אז מי שדבק בתורות השכליות הללו לעבודת האלוקים

אז השם ייטיב לו בטובה מיוחדת משאר בני האדם

וייתן לו מעלה יתרה בעולם הזה

בגמול הגדול בעולם הבא

כמו אברהם שאמר לו האלוהים

אל תירא אברהם

אנוכי מגן לך זכרך הרבה מאוד

זאת אומרת הקדוש ברוך הוא כבר בעולם הזה מיטיב לברואים האלה שמכירים בעבודת האלוקים שהם חייבים להשם

וייתן להם גם גמול גדול לעולם הבא

כמו אברהם

שאמר לו האלוקים אל תירא אברהם אנוכי מגן לך זכרך הרבה מאוד

ומי שאמרה האלוהים בטובותיו

דהיינו השם מטיב לו

והוא ממרה

את האלוקים בטובות שהוא נתן לו

ייפול ממדרגת המדברים ומעלותם אל שפל מדרגת החי שאינו מדבר

הוא יורד ממדרגת בהמה

אדם שלא מכיר טובה שכלית אפילו

ולא יודע שהוא צריך להכיר טובה לבורא ועוד משתמש בטובות שהשם נותן לו וממרה את פיו

אדם זה נופל ממדרגת המדבר למדרגה

לשפל מדרגת החי שאינו מדבר

ויהיה דינו כדין הבהמות בעולם

כמו שכתוב ואויבי השם כיכר כרים

קלו ועשן קלו

ודינו בעולם הבא

הרע שאין למעלה ממנה

כמו שכתוב רוחכם אש תאכלכם

דהיינו את הרוח שלהם תאכל אש

אז ואויבי השם כיכר כרים

כמו שהבהמה אינה שום הישארות וטוב בעולם הזה ובעולם הבא

ככה האנשים האלה שלא משיגים אפילו בשכלם להיטיב

ולהחזיר טובה לבורא על הטובות שנתן להם

הם יכרתו כבהמות

ודינו בעולם הבא הרעה שאין למעלה ממנה

כמו שאנחנו יודעים שטובות העולם הבא אין לצייר ואין לדמות מאוד טובה

ככה נוכל לצייר שהרעות שלו אין למעלה מהן

שהרי אם בעולם הזה הרעות רבות וצרות צרורות

ושאר איסורים שעושים ויכולים לעשות

מכל מקום יש קצו עליו המלך הגדול

מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא

כמה רעות טוב רבות וגדולות שאין למעלה מהן

ואצל אברהם לעומת זאת נאמר אנוכי מגן לך

שכרך הרבה מאוד

מה זה אנוכי מגן לך? אני מגן לך בעולם הזה

ושכרך הרבה מאוד עיקר השכר הוא לעולם הבא הרבה מאוד

ואין כוח בגוף לסבול אפילו את השכר רק אני אתן לך כוח לסבול את השכר

מרוב החינוגים

אז זה מדובר דבר ראשון על נפש שאלה

מה החיובים שאני חייבת בתוספת העבודה

והשכל אמר שזה מתחלק מדרך הכלל והפרט

כפי הטובה שיש עליהם

ואמרנו שהטובה הראשונה במעלה שחייב בה כל אדם

כיוון שכולם שווים בה

זה עצם זה שהקדוש ברוך הוא המציא אותם מהעין הגמור אל היש

ומחיה אותם

כמו שלמדנו בשער הבחינה כמה חייב האדם להודות לקדוש ברוך הוא ולהכיר טובתו

וכולם חייבים בעבודה כוללת ואלה הן התורות השכליות שהשיגו אותם הראשונים כמו אדם,

חנוך, נוח, בניו, איוב וחבריו

עד משה רבנו שקיבל את התורה

ומי שדבק בהם כולן לעבודת האלוקים השם יטיב לו בעולם הזה ולעולם הבא

כמו אברהם וכולי ומי שלא יעשה כן

הוא נחרט כבהמה וחונשו גרוע ביותר

לעולם הבא

בעליהם נאמר ואויבי השם כיכר כרים

כלו ועשן כלו כבהמות שאין להם שארית

אבל העונש שם לחיה עולם הבא ברוח

רוחכם אש תאכלכם

העניין השני

טובות הבורא על עם מן העמים ואומה מן האומות

כמו שהטיב לבני ישראל בהוציאם מארץ מצרים וביאם אל ארץ כנען

וחייבם בזה עבודה יתרה על העבודה הראשונה

ויהיה תורות השבעיות

אחר שהזהיר והעיר על התורות השכליות

ומי שקיבלה לכבוד האלוהים

יחדי אוהל בטובה

בחייבו עלי עבודה זולתיו ועבודת אומתו ושאר שבטו

כמו שמצאנו שבט לוי

כשאמר משה מילהשם אלי ויאספו אליו כל בני לוי

הוסיף להם האל טובה יתרה ובאחר בהם נשרת כבודו

את אהרון ובניו

מציבה אותם בתורות יתרות משאר האומה

מייעד אותם בגמול הגדול לעולם הבא

ומי שיאמרי הבורא יתעלם מהם

ייפול משתי המעלות

ויענש בשני העולמים

כמו שאמר חכם וטוב לא יהיה לרשע ולא יאריך ימים

סליחה רב, הכוונה שלשבט לוי יש איזה פרווילגיה מיותרת על השכר העולם הבא

כן

אז העניין השני

דהיינו תוספת העבודה שאדם חייב יותר להוסיף בעבודת הבורא יתברך

מתי זה יקרה?

כשהשם היטיב לעם מן העמים

ולאומם מן האומות

זאת אומרת הוא ייחד אותם יותר משאר העמים והאומות

כמו עם ישראל

שהקדוש ברוך הוא היטיב להם כשהוציא אותם מארץ מצרים מעבדות גמורה

והביאם אל ארץ כנען אל ארץ הבחירה

והוא חייב אותם בזה, בגלל זה שהוציא אותם מארץ מצרים ובחר אותם לעם לא לסגולה

חייב אותם בעבודה יתרה על העבודה הראשונה

העבודה הראשונה זה התורות השכליות שלמדנו קודם

עכשיו מצטרף לזה התורות השמעיות ששמענו וקיבלנו מהר סיני

על ידי משה רבנו, זה כל התורה שלנו

וזה אחרי שהזהיר

והעיר על התורות השכליות

מה זה קשור?

מה זה קשור?

מה זה קשור עכשיו למה שאנחנו מדברים?

כל פה אומר העולם שזה מעסיקות מי זה קשור? מה קשור עכשיו ליצר הרע, ליצר הטוב? קודם כל מי קיבל, מה קיבל ומה חייב?

זה מחייב אותו, זה חשוב לזכותו.

קודם כל מה חייב?

הוסיפו לו עכשיו עוד עבודה בגלל שהתייחד

יותר מאחרים.

כמו שבצבא, ככל שאתה עולה דרגה

יש לך חיובים יותר גדולים

וממילא אתה גם מקבל טובות

ביחס לאחרים.

כמו שמקדמים אדם בעבודה,

אז מתוספת לו עוד אחריות,

הוא מקבל גם שכר בהתאם,

בפריבילגיות.

אז אם אנחנו עם שזכינו לקבל טובות מיוחדות מהקדוש ברוך הוא,

ונבחרנו לעם סגולה,

אז זה מחייב אותנו בעבודות נוספות,

והפריבילגיות בהתאם.

אז מי שקיבל את התורות השמעיות

בעם ישראל

לכבוד האלוקים,

אז כולם קיבלו,

אבל לא קיבלו מכולם אותו דבר.

מי שקיבל לכבוד האלוקים,

יש קיבל,

כי אין ברירה, צריך לקבל.

יש קיבל לכבוד האלוקים.

וחייב אותו עליה עבודה,

זולתי עבודת אומתו

ושאר שבטו.

זאת אומרת,

עצם זה שאדם הסכים לקבל לכבוד האלוקים,

דהיינו התנדב לסיירת,

והוא החליט להיות יותר,

אני לא עושה רק את החיובים, אני רוצה יותר מהחיובים.

כמו שבט לוי,

כשאמר משה מי לה' אליי,

ויאספו אליו כל בני לוי.

ודאי.

אף אחד לא בא, רק הם באו.

כולם היו צריכים. אחרים ממעטים, זה לא חסידות, זה לא יותר מה שהיו צריכים,

שבט לוי, לעשות במצב הזה. אם אומרים לך עכשיו קח חרב ותהרוג את המשפחה שלך,

מה זה?

זה אדם בשכל יכול לקלוט?

זה מי שקיבל לכבוד האלוקים.

מה שמונח לפניו זה כבוד האלוקים.

אין לו כבוד של הבריות, אין לו שום דבר, אין לו מחויבות לאף אחד, יש לו רק לאלוקים.

אתה יכול להגיד, כולם עושים, יש פה נשיאים,

יש פה זה, ראשי שבטים, יש פה זה,

מה אני חריג?

מה שכולם חרטטים.

אבל הם לקחו, חביבי, מי לה' הם ויאספו כל בני לוי.

אז הם התייחדו.

אז הוסיף להם האל טובה יתרה.

מה טובה?

בחר מהם לשרת כבודו.

אהרון ובניו.

זאת אומרת,

אתה רואה כמה שמוסיפים על הבן אדם יותר עבודה?

זה סימן שהוא במדרגה יותר גבוהה.

כל מי שמעמיס עליו יותר עבודה,

הוא בדרגה יותר גבוהה.

כל מי שמתפטר מהעבודה הוא בדרגה יותר נחותה.

מה ש״ג אומרים לו, תעמוד פה.

הם יבואו ותשאל מי אתה, מה אתה, תכניס שלום. זה כל העבודה.

בשקם ישלמו תיתן, לא ישלמו אל תיתן.

זה עבודה.

כולם יודעים מה זה ש״ג ומה זה שקמיס.

אבל הבן אדם תופס מערכות,

בתצפיות,

בעניינים, במחשבים,

ורואה גזרה שלמה ואחראי עליה,

בעל כוחות, להניע, להזיז, להפעיל

למשהו אחר.

זה לא מי אתה, טוב, תיכנס.

מה זה?

אז זאת אומרת,

אהרון ובניו נבחרו בגלל

ויאספו אליו כל בני נווים.

מציבה אותם בתורות יתרות משאר האומה.

זאת אומרת, יש מצוות עכשיו לכהנים וללוויים,

שזה יתר על שאר המצוות של ישראל.

וייעד אותם בגמול הגדול לעולם הבא,

אז הם גם יקבלו גמול גדול יותר בעולם הבא לפי גודל העבודה שהם

קיבלו על עצמם והונחה עליהם.

ומי שיאמרי המורה יתעלם,

מי שיאמרי הבורא יתעלם מהם,

יפול משתי המעלות,

מהמעלה הראשונה שחייב כל אדם, שזה התורות השכליות,

וגם המעלה השנייה,

שזה התורות השמאליות שקיבלנו בהר סיני,

וייענש בשני עולמים.

נסגור את הדלת בבקשה.

כמו שאמר החכם, וטוב לא יהיה לרשע ולא יאריך ימים.

כן.

היה ברור שעשו אליו שבט נוי, הוא הסבא רבא שלהם, הוא אבא שלהם בעצם. משה, זה היה רון, אז זה ברור שהם יגיעו אליי.

יפה. היום תגיד למישהו שיגיד, בואו אליי, אני רוצה שתהרגו את המשפחה,

אז ודאי, סבא רבא ואבא רבא.

שמעתי, וסבתא רבא, וכל החבר'ה יגידו,

ואף אחד לא יבוא.

בעניין השלישי,

טובות האלוהים על משפחה ממשפחות האומה

ככהונה ולוויה וזרע המלוכה בבית דוד,

וחייב אותם על זה עבודה יתרה.

סוג שלישי,

שהקדוש ברוך הוא הטיב להם יותר מכלל הברואים,

והטיב להם יותר

מעם ישראל שקיבלו את התורן,

אלא פה הקדוש ברוך הוא בחר משפחה ממשפחות האומה,

כהנים ולוויים וזרע המלוכה בבית דוד,

וחייב אותם על זה עבודה יתרה.

עוד פעם,

הוסיף הקדוש ברוך הוא עליהם

עבודה יתרה שהם צריכים לעבוד אותו מה ששאר ישראל לא צריכים.

ותורות הכהונה והלוויה ידועות ומובהרות בספר תורת האלוהים.

אך תורת בית דוד, כמו שכתוב בית דוד,

כה אמר אדוני דינו לבוקר משפט

והצילו גזול מיד עושק

זה דין מיוחד שיש בהם

אז אני חוזר קצת לבאר

התורות השמעיות

זה החוקים שנודעים על ידי השמיעה

כמו שאמר הכתוב בדברים

וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ושמרת ועשית את החוקים האלה

הפסוק הזה נאמר בחג השבועות

להורות שלא נתחדש במתן תורה, רק החוקים

כמו שכתוב ושמרת ועשית את החוקים האלה

ורמז בזה את הפסוק שמתן תורה היה בחג השבועות

עכשיו למה נאמר

ברשעים, אלה שלא מקיימים את החיובים שלהם

רוחכם יש תוכלכם

זה דברי הרמב״ם, זיכרונו לברכם, בלקרות תשובה, שאמר שהרעה שאין למעלה ממנה

זה שתיכרע את הנפש ולא תזכה לטובה הצפונה

בטוב לא יהיה לרשע

מאחר שהנהיג את שכלו אחר גופו לעבור על המושכלות

מי שלא משתמש בשכלו אלא נגרר אחר גופו

כבר שקע שכלו ונצלל בחומר

ובוודאי פסקה הטובה ממנו

ולא יאריך ימים

לא תתקיים נשמתו ליום שכולו ארוך

שהרי העולם הבא זה כמו יום ארוך שאין לו סוף

ולדוד המלך אמר דינו לבוקר משפט

מאחר שייחד אותם השם יתברך בטובת המלוכה צריך שיישאו עליהם עוון הגזל והעוול

כמו שאמר הכתוב מלך במשפט יעמיד ארץ

אז זה התפקיד שלהם

אלה שמלכים לדאוג שלא יהיה גזל ולא יהיה עוול

וזה כולל ראשי ממשלה וכולי

לא שהם מלכים

אבל מכוח השררה ותוקף המעמד

הם צריכים לדאוג לזה ואם לא הם ידונו על זה

ומי ששלימם לאהבת רצון האלוהים

יהיה יחדהו האל בטובה בעולם הזה ובגמול בעולם הבא

ויהיה נדיב נבחר

או מורה צדק

כמו שאמר הכתוב על פנחס ויעמוד פנחס ויפלל ותעצר המגפה

ותחשב לו לצדקה לדור דור עד עולם

ואמר והכהנים הלווים

בני צדוק אשר שמרו את משמרת מקדשים

אז רואים

שמי שהשלים את התורות והעבודות המחויבות הנזכרות

דהיינו השמאיות

והשכליות

לאהבת רצון האלוקים

דהיינו הוא יתייחד יותר באהבה לבורא יתברך כמו פנחס שמסר את עצמו על קנאת השם

בזה הוא נוסף על בני משפחתו

כמו בני צדוק

ששמרו משמרת השם בזמן שטעו כל הכהנים

ככתוב הכהנים והלווים בני צדוק אשר שמרו את משמרת מקדשים בטעות בני ישראל מעליי

המה יקרבו לשרתני

ושאר בני הכהנים שטעו היו פסולים לעבודה כמו שכתוב ביחזקאל מ' ד'

אז אלה ששלימם לאהבת רצון האלוקים מייחד אותם האלוקים בטובה בעולם הזה ובגמול העולם הבא

והוא יהיה נדיב נבחר

כמו פנחס שנבחר בעבור קנאתו לכהונת עולם

וכל הכהנים הגדולים היו מבני בניו

אז בגלל שהוא היה נדיב התנדב

לעשות מה שאחרים לא עשו ומסר נפשו למיתה כדי להציל את עם ישראל מכלייו

אז הוא נבחר בעבור קנאתו לכהונת עולם

וכל הכהנים הגדולים היו מבני בנם

או מורה צדק

כמו בני צדוק שנבחרו להקריב ולהורות

ככתוב ויעמוד פנחס ויפלל ותעצר המגפה ותחשב לו לצדקה לדור ודור עד עולם

אז זאת אומרת מי שהשלימם לאהבת רצון האלוקים

הקדוש ברוך הוא מייחד אותם בטובה בעולם הזה ובגמול הגדול לעולם הבא

והם מקבלים שכר הרבה יותר גדול בשני העולמות

וכידוע פנחס הפך להיות מלאך הוא אליהו

ומי שמרה אלוהים מהם

נפל מכל המעלות בעולם הזה ויגיע לו צער גדול בעולם הבא

אז מי שכבר הגיע למדרגות האלה והמרה

את פי השם נופל מכל המעלות ויגיע לו צער גדול בעולם הבא

כמו שידעת מדבר קורח ועדתו

זאת אומרת מן המשפחה שייחד האל בטובה

על כל האומה

והיה ראוי להם להוסיף עבודה

וימד רבה מרו עצבו רוח קודשו

עונשם גדול יותר

חכמים אמרו

זכרונם לברכה

קורח שפיקח היה

מה רע לשטות זו?

יש לו רוח הקודש הכי עשיר בעם ישראל עשיר כקורח

קיבל את העבודה לשאת את הארון

מה אתה עוד רוצה?

אז מה קרה?

אז מי שהיא משפחה שייחד אותה הקדוש ברוך הוא בטובה על כל האומה

שהיו ראויים להוסיף בעבודת האלוקים

והם הימרו ועצבו את רוח קודשו של הקדוש ברוך הוא

עונשם גדול מאוד

עד היום קורח צועק משה אמת ותורתו אמת

והם בדיים

מה?

תודה רבה

מים אמחול

זה הרס וחורבן מה שעושים פה, יש פה עננים

בקיצור, אנחנו עובדים את השם במסירות נפש בימים האלה

זה ללמוד תורה במדבר עכשיו

יש כוח להמשיך, כבוד הרב, יש כוח, כולם בכיינים, איזה כוח

אבל תראו חצי הרע עובד עליכם, לאט לאט מוריד לכם את הזמן, אין ארבעה וחצי, מתחילים ככה

ארבעה שלושים וחמש, ארבעה ארבעים, יש צדיקים ארבעה ארבעים וחמש, יש כאלה מגיעים בחמש, אלה

מבחירי הסגולה,

כאילו אלה מהכוהנים הלוויים

כן, עוד מעט לא יישאר כלום,

עוד מעט נתחיל להתפלל, אישר שיבוא

אין שום בעיה, מתי הגעת אתמול?

במתי אני הגעתי?

ארבע וחצי, אז מה אתה רוצה?

שלושים וחמש, ארבע שלושים וחמש, שלושים וחמש התחלתי אולי, אבל לא

למה אין זמן, הרב מתקדם כל יום

כן, כן.

לגבי אתמול... עוד אתמול, נגמר אתמול, עכשיו אנחנו היום. אחר כך, אחר כך.

בעניין הרביעי,

בעניין הרביעי,

טובת האלוהים על איש מאישי בני אדם,

אז ראינו שיש טובות שכל היישוב, כל העולם,

כל הברואים קיבלו אותו דבר בשווה,

ראינו שיש טובה לאומה הישראלית, לדוגמה,

מאומות אחרות,

וראינו שיש משפחה שמתייחדת במיוחד לעבודת האלוקים.

מעכשיו אנחנו שומעים עניין רביעי,

טובת האלוהים על איש מאישי בני אדם

נתייחד בה משאר משפחתו ועמו ושאר המדברים,

אז הוא המיוחד במשפחה שלו,

והוא גם מיוחד בעם שלו,

והוא גם מיוחד יותר מכל העולם כולו.

כמו נביא מובחר,

או נגיד מצווה להנהיג אומה,

או חכם שהעיר אלוהים את רוחו בחוכמה ותבונה ועצה, ודומה לזה.

אז יש בן אדם

שהקדוש ברוך הוא מייחד אותו מכל העולם,

והשם מעורר אותו,

שייתן בלב ההמון שיבחרוהו לנדיב ומורה צדק,

והוא יוכל להורות צדק לרבים.

או חכם שהאלוקים החיר אותו,

והעיר את רוחו בחוכמה ותבונה ועצה, ודומה לזה.

אני לא חושב שהוא יעשה משהו בפני חיים.

מה יעשה?

הוא יעשה איזה שהוא משהו, שיהיה ספיק יותר.

אין דבר כזה.

רק אם הוא הכין את עצמו והכשיר את עצמו, אז הוא יהיה ראוי

שהקדוש ברוך הוא יעשה עמו את מה שכתוב פה.

כמו שראינו ששבט לוי,

אחרי שהם נאספו לקריאתו של משה,

הם זכו למעלתם.

אבל אם הוא לא עשה מעצמו כלום, אז מה אתה חושב?

זה הסיפורים של סבתא, שפתאום הקדוש ברוך הוא

עשה ככה וככה?

או כמו שיש היום ליצנים שאומרים שהם היו במנזר,

ופתאום הקדוש ברוך הוא בא אליהם במנזר ועשה להם טח,

ולקח אותם, הכניס להם פסוקים בפה ועשה אותם מרצים מצחיקים.

אדם צריך להיות בן אדם

אדם צריך להיות בן אדם קודם כלי קיבול,

אחרי שהוא יהיה כלי קיבול ראוי,

אפשר שאולי.

אתה מלאך מלאך ששומר עליהם תשעה חודשים?

מה זה קשור לבטן עכשיו?

התורה כבר נמצאת בכל תינוק, בכל פג.

נו, מה הקשר?

אז יכול לצאת בפסוקים.

נצא לעולם, אז בדיוק לא.

השתחרר לו ה...

הבנתי.

אז לא צריך לבוא בשביל... הוא דיבר כשהיה מגיל אפס.

נכון, אבל הקדוש ברוך הוא לא נכנס למנזרים.

אולי זכות אבות?

יכול להיות. אשרי המאמין בבודה.

מי שמאמין בבודה יכול לחשוב ככה.

ובכן...

מה קשר ברוך הוא בחר פה במנזר?

אדם אומר שפתאום המנזר הוא נהיה סער היה פתאום גדול.

אני אמרתי שבחרו בו במנזר? אני אמרתי שבחרו בו בכלל?

אני רק אומר,

מה לא יכול להיות לפי מה ששאלו?

שצריך להכין את עצמו לפניהם,

ואם לא תהיה הכנה הראויה לפני רוחנית,

רוחנית, תורנית וכו',

לא שייך שבן אדם, הקדוש ברוך הוא, יעיר את רוחו בחוכמה ותבונה וחצה.

למה? חסר אנשים יותר קרובים לקדוש ברוך הוא.

וגם התוצאה בסוף מעידה, אתה מבין, עד כמה העירו אותו, אתה מבין, להתלוצץ ולעוור.

בסדר, זה נכון, קרוב בלב, השאלה למה.

ועל כל טובה מהם,

התחייב בעבודה יתרה לאלוקים.

על כל טובה מהם,

התחייב בעבודה יתרה לאלוקים.

אז על כל טובה שהקדוש ברוך הוא מוסיף לאדם ומאיר את ליבו ואת רוחו.

או להיות נגיד מצווה, או להנהיג את האומה, או נביא מובחר, או חכם שמעיר אותו הקדוש ברוך הוא להנהיג את הציבור.

אז על כל טובה מאלה, התחייב בעבודה יתרה לאלוקים.

זאת אומרת, גם מוכנה נגיד אלמבר. כמו שכתוב שמי שיכול להוכיח בתוך ביתו מחויב להוכיח בתוך ביתו, ואם לא הוא נתפס.

מי שיכול להוכיח בתוך עירו חייב, ואם לא הוא נתפס.

מי שיכול להוכיח בכל העולם כולו, והוא לא מוכיח, נתפס.

זאת אומרת, הטובה שהוא קיבל מחייבת אותו.

היא יותר משאר הברואים.

ומי שהשלימה,

זאת אומרת, אז מי שקיבל, לדוגמה, אם כבר אתה הערת,

אם מישהו כבר קיבל התעוררות,

והלב שלו, כמו שאתה אומר,

והיה לו טח בתוך המנזר,

אז הוא לא יכול לקחת את כל הטובה ולעשות רק ליצנות,

כי מליצנות לא מחזירים בתשובה, עושים צחוק מהעבודה.

צריך...

כלשהו, אחד ה... לא משנה מה אומרים. הטבלוויזיה אומרת הכול, היא מכתירה את כולם, מורידה את כולם.

היא אמרה ששרון יעשה אסון ויפוצץ את הסואן ויעשה ככה בשביל להוריד את שרון. בסוף שרון עלה, למרות שהם אמרו.

והם אמרו שביבי לא טוב בסוף, ביבי נמחר.

הם אמרו שפיצי טובה, בסוף היא לא נבחרה, אתה מבין?

הם מכתירים ועושים מה שהם רוצים, אבל בסדר.

זה השאיפות שלהם, אתה מבין? הם מעדיפים ליצנים מאשר רצינים.

זה ברור.

אבל מי שהשלימה,

מתמידות לו כל הטובות הכוללות והמיוחדות בעולם,

ויוסיף לו האלוהים כוח עליהן ודעת בהן.

כמו שכתוב, נשבע אדוני לדוד, אמת לא ישוב ממנה מפרי ותנכה אשית לכיסא לך.

אם ישמרו בניך בריתי ועדותי זו אלמדיהם,

גם ביניהם עדי עד ישבו לכיסא לך.

זאת אומרת, מי שמשלים

את רצון הבורא בטובות שייחד עליו במיוחד,

אז מתמידות לו כל הטובות.

השם לא יפסיק לו את עשייתא דשמיא ויתמיד לו טובות כוללות ומיוחדות בעולם, ייתן לו עוד ועוד כלים

לבצע את מה שמוטל עליו

ויוסיף לו האלוהים כוח עליהן

ודעת בהן.

כמו שכתוב,

נשבע השם לדוד אמת וכו' וכו', לא ישוב ממנה הקדוש ברוך הוא.

וגם, מפרי בתניך אשית לך לכיסא לך.

והגמול

לעולם הבא,

וגם יקבל גמול לעולם הבא, מה שאף אחד לא יכול לקבל,

כמו שכתוב, לולא האמנתי לראות בטוב השם בארץ חיים.

ומי שיאמרה אלוהים בטובה אשר ייחד אותו בה,

ייפול מכל המעלות היתרות

וידקדק עליו הבורא בחשבון יותר בעולם הזה,

כמו שכתוב, הוא אשר דיבר אדוני לאמור, בקרובי אקדש ועל פני כל העם אכבד בידו מאהרון.

עכשיו, מי שהקדוש ברוך הוא כבר נתן לו כלים

וייחד אותו

בטובה גדולה והוא ימרה את האלוקים,

בת טובה שייחד אותו בה,

והוא משתמש בה לצורכו ולא לצורך האלוקים,

ייפול מכל המעלות היתרות,

והקדוש ברוך הוא ידקדק עליו בחשבון יותר בעולם הזה,

כמו שהיה עם נדב ואביהו,

שאמר הקדוש ברוך הוא, בגלל שהם קרובי,

אקדש בהם

ועל פני כל העם אכבד

מי ידום אהרון.

זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא לקח אותם,

והם היו גדולים ממשה ואהרון במדרגת מה?

אדם זכה לקבל כבר כוח מאת הבורא כלשהו,

לא משנה מה.

נגיד שהקדוש ברוך הוא נתן לו לשון לימודים, שהוא יוכל לשכנע אנשים,

ובן אדם הופך את זה לביזנס שואו,

שואו ביד... שואו...

או לוקח את זה לכיוונים כאלה ואחרים או מוריד אחרים ודורך עליהם

לבחינת המתכבד בקלון חברו ועוד כאלה דברים

השם מרחם נתנו לו כוח מסוים במקום לנצל אותו לטובה הולך לאויבים ואומר להם דברים שהם מצפים ומחכים ומוכנים לשאול להם רק שיגידו אותם

איך יכול להיות דבר כזה?

או זמרים שהקב' ברוך הוא נותן להם קול

וברך אותם

בקול שהם יכולים לשבח ולהלל השם

והם רק משבחים את עצמם ועליהם אמר השם נתנה עליי בקולה על כן סנתיה

הרי זה אליו ואנביהו התנאה לפניו נתן לך קול תתנאה בקולך לפניו

לא לפני בחורות

ועריצות שצועקות ותולשות שערות

לא זה לא כתוב

אז אם השם נותן לך יכולת וכוח

אז תנצל את הכוחות שנותן לך הבורא לבורא

כי כל הטובות שהקב' ברוך הוא מייחד בני אדם

זה מחייב אותם רק לבורא

ואם הם ממרים

ראינו כל אחד

כשממרים בטובה שנתן השם ומשתמשים בה לדבר אחר השם מעניש חזק וגדול בעולם הזה ולעולם הבא

אז כמה צריך להיזהר בן אדם

איך הם היו דרגה כזאת? הם היו אנשים קדושי עליון, זה לא אנשים שטותיים, אפילו מעל משה רבנו

קיבלו חינוך אצל אבא שלהם, כשיש גאווה, כשיש גאווה, כשיש גאווה, כשיש גאווה, כשיש גאווה, כשיש גאווה, כשיש גאווה, כשיש גאווה, אפילו בקצת, בקצת, בקצת, בקצת, בקצת

יכולים לפול בכול. בנדב ואביהו היו קדושי עליון אבל טיפה, טיפה, טיפה, שני גרם יותר, שני גרם יותר של גאווה שהיה להם

כל מה שאמרו חכמים, 13 דברים שאמרו עליהם חכמים,

בכולם המכנה המשותף, טיפ-טיפונת, טיפ-טיפונת גאווה,

או פחות ענווה.

זה מה שגרם.

כי במדרגות כאלה...

מי יש לו, מי אין לו?

זה הדין מותק, זה מה שמקבלים, זה מה שאוכלים אותה.

הוא יכול להגיד מי אין לו, אומר מי לא נמצא פה. בואו תראה כולם פה.

כולם נשרפים, כולם זה. מי לא פה? כולם פה. מה השאלה? מה אתה שואל?

מי?

מי שרוצה לעבוד את הבורא,

כבר קראנו אתמול,

השרידים שהשם קורא.

איפה השרידים?

הוא יודע שיש שרידים.

אבל מי ששואף, מי שרוצה,

כמה אנשים רוצים להיות בני הנביאים?

כמה אנשים רוצים להיות באמת מורי צדק?

כמה אנשים רוצים להיות נביאים?

לא בדורנו, אבל הרצון להתקרב לבורא.

בטח, במילים.

כולם רוצים גם להיות עשירים,

אבל הם לא עובדים

non-stop כמו אלה שנהיו עשירים.

הם עובדים עבודה של ארבעת אלפים והוא רוצה להיות עשיר.

אל תישן, אל תאכל, אל תזת, עשה כמו העשירים,

תלך,

תשטוף גם זה, תשטוף מדרגות, תשטוף גם צלחות, תשטוף פה, תיקח שמה,

תתווך, תעשה פה, תעשה שם, תעשה קומבינות כאלה ואחרות,

תתעשר,

תהיה מחריד.

אבל אם אתה תשב רק תחלום חלומות וזה,

תמשיך לחלום חלומות.

אז זאת אומרת,

רואים מפה שהשם נותן מעלות וטובות בשבחים, בכוחות,

הכל הוא מוכן לתת.

אבל תשתמש בזה לכבודי.

תשתמש, אני אתן לך בכפלי כפליים ואני אתן לך שכר בעולם הזה ולעולם הבא, מה שאף אחד לא יקבל.

אבל תשתמש בזה.

אבל אם אתה תמרה,

לא תשתמש בכלים,

מייצד שאתה נהנה מזה,

ואתה מתכוון לעצמך,

ואתה לא מתכוון לשרת אותי.

זה ההמראה.

וכמו שקרה עם קורח,

וכמו שקרה עם נדב ואביהו,

ככה ודאי וודאי שיקרה עם אלה שפחות מזה במרחק שנות אור.

יש כאלה שאומרים,

משה טעה, גם אני יכול לטעות.

ככה הם מתחילים את ההתנצלות. משה טעה,

בן אדם אפילו, משה טעה, גם אני טעיתי.

טוב, תתנצל לפחות.

גם מתנצל לא מתנצל.

משמיע דברי התנצלות, אבל לא פונה בהתנצלות

למאן דהוא להגיד לו, אני מתנצל בפניך פלוני אלמוני.

אני מתנצל בפניכם פלונים אלמוניים.

לא.

מריחה ליצנית,

מילים,

והתמימים והבתאים נהנים.

אבל תגובתי תבוא ומפורטת בעניין זה, כיוון שאני העמדתי תנאים להתנצלות

ולא זכיתי לקבל מענה.

אבל בעזרת השם הגיע הרגע.

מכל מקום,

על אלה ארבעה עניינים,

אז רגע, עוד לא סיימנו, סליחה.

ואמר הקדוש ברוך הוא בעמוס,

רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה,

על כן אפקוד עליכם.

בגלל שאני ידעתי אתכם מכל משפחות האדמה,

בגלל שאני אוהב אתכם יותר מכל משפחות האדמה,

על כן אפקוד עליכם את עוונותיכם.

בגלל זה,

כי את אשר יאהב השם יוכיח.

אני הענקתי לך יותר מאחרים. נתתי לכם, עם ישראל, ככה וככה.

אחרי כל מה שנתתי לכם, אתם עוד עושים לי כזה דבר?

אתם נדבקים לעבודה זרה?

אתם מחקים את אומות העולם?

אתם במקום לקחת את הסגולה שנתתי לכם ולהראות לעיני העמים שאתם עם הנבחן,

אתם הולכים והופכים להיות כמותם?

אז לכן, על כן אפקוד עליכם.

ויהיה עונשו בעולם הבא יותר קשה,

כמו שכתוב,

ערוך מאתמול תופתה,

גם היא למלך הוכן, העמיק, הרחיב מדורתה אש ועצים הרבה.

נשמת השם כנחל גופרית בוערבה.

זה התיאור של גיהינום.

אתה מבין?

זה כבר ערוך,

הכל מוכן.

אתה יודע, זה משהו, חבל על הזמן.

הרבה חבר'ה מגיעים לשם.

אין אחד שלא עובר משם.

יש עוברים ונשארים,

ויש עוברים ויוצאים.

אבל עוברים משם.

אתה מבין?

אז כדאי לשרוף פה את הגאווה

לפני שהגאווה תשרוף אותנו.

כדאי.

ועל ארבעה עניינים

חייבים בני אדם בעבודת האלוהים,

וכל אשר יוסיף הבורא טובה לאדם,

חייב עליה עבודה לקדוש ברוך הוא.

ומן הראייה על זה כי התבואות חייבות במעשר,

שנאמר עשר תעשר,

את כל תבואת זרעיך.

ומי שנתן לו אלוהים 100 קור של תבואה,

חייב ממנה עשרה קוראים לאלוהים.

ומי שנתן לו אלוהים עשרה קוראים,

חייב לאלוהים מהם קור אחד.

אתה רואה שמי שהטיב לו יותר,

צריך לתת יותר.

למי הוא נותן את זה, גודל?

ואם יוציא אחד תשעה וחצי,

והשני אחד,

יהיה ראשון אנוש,

והשני יקבל שכר.

שמעת?

אם אתה מפחית

ממה שהשם מצפה ממך,

וראוי שתיתן לו,

אפילו אם תיתן קרוב לאמת, תענש.

כי זה נקרש לא נתת.

והבן ישחיים הביא דוגמה.

היה אחד שבא למלך

ונתן לו מאוצרותיו

שאה גדושה.

כמות של שאה גדושה.

אמר המלך, תמלאו לו את זה,

כסף זהב תתנו לו.

מה השני?

הביא עשרה סין.

במילה כל אחת תשעים אחוז.

אמר המלך, תמלאו לו את זה אבנים.

חצץ.

שאלו אותו העבדים.

זה הביא תשעים אחוז.

וזה הביא 105 אחוז.

אבל זה הביא תשעים אחוז כפול עשר.

זה בהרבה יותר ממה שהביא זה, עם ה-105 אחוז.

אמר להם לא.

זה העריך אותי ביותר ממה שהיה לו.

וזה העריך אותי בפחות ממה שהיה לו.

זאת אומרת,

למלך

נותנים פול פלוס.

נותנים הרבה מאוד מינוס.

זה עונש.

יבוא בן אדם לעולם האמת,

ואני עשיתי א', ב', זה, ב', זה, ב', זה, ב', זה, ב', זה.

כתוב שייתנו לו שכר

לפי מה שהוא.

מה זה שכר לפי מה שהוא?

לא לפי מה שהוא הביא.

לפי מה שהוא.

מה זה לפי מה שהוא?

אומרים לו, אדוני,

איך קוראים לך?

פלוני אלמוני,

אין לך שום תואר קודם?

הוא אומר, איזה תואר? אני הייתי עובד.

אני הייתי כורך ספרים, אני לא...

מה זה כורך ספרים?

אני אומר, כן, כורך ספרים.

אני אומר, למה אתה לא הרב?

אני רב?

אני מה, אני רב, אני לא למדתי מספיק. למה לא למדת?

צריך פרנוסה, צריך זה, נו.

ומה, רבנים לא התפרנסו? מה, לא היה להם אוכל?

לא יודע, לא בא לי על זה, כאילו, להיות רב וזה.

למה אתה לא הרב הגאון?

הרב הגאון, אני לא רב,

אז אני אהיה הרב הגאון.

אומר, רגע, אבל למה לא תהיה הרב הגאון?

מי חושב על זה? יש יחידי סגולה? מה, אני לא החזקתי מעצמי שאני יכול להיות יחיד סגולה? מה פתאום שאני אהיה...

אני בן אדם פשוט. איך קוראים לך?

פנחס. פנחס? אתה יודע, היה פעם פנחס אחד.

פנחס, אתה יודע איזה פנחס הפך להיות אליהו, הפך להיות נביא.

הוא גם היה סתם פנחס, לא מפורסם.

ביעקב מתוך העדה, אחד סתם מתוך העדה.

לא משהו מיוחד.

מה זה אתה לא יכול להיות?

תגיד לי, למה אתה לא רבן של כל בני הגולה? אני רבן של כל בני הגולה, חלק, אני בחייאת דינק.

אני,

תראה, אני קמתי בארבע וחצי, ואני, איך קוראים לו? אני התעניתי ארבעים תעניות, ואני השתדלתי.

יפה מאוד, סימן,

שאתה יכול, כי קודם לא חלמת שאתה יכול לקום מוקדם, ולא חלמת שאתה יכול לא לעבוד הרבה,

ולא חלמת שאתה לא יכול לאכול,

והנה אתה רואה שאתה יכול. למה אתה לא ממשיך?

למה אתה לא שואף יותר?

יש מעשה מפורסם מהנציב, שהנציב,

כשהוא היה תינוק קטן,

אז הוא בא לאבא שלו באמצע הלילה בוכה, כי הוא שמע

שאבא שלו ואימא שלו אומרים שאין, הילד לא מצליח בתלמוד תורה,

חבל להחזיק אותו ככה, הוא לא מבין, לא קולט, בסוף יהיה לו דיכאון וזה פה ושם,

בוא נוציא אותו, נשים אותו שוליה לאיזה נגר או משהו, שלום על ישראל,

לפחות יהיה יהודי ירא שמיים והכול,

ולא ייכנס לדיכאונות.

כמובן, זה אחרי מאמצים וניסיונות ושכנועים, הכול לא עוזר.

הילד לא קולט.

והוא שמע שהם החליטו למסור אותו נער שוליה,

התפרץ בבכי ואמר,

ואמר, לא, אבא, אל תעשה לי, אל תזה, אל תזה, תן לי עוד צ'אנס, תן לי עוד צ'אנס.

ואבא הסכים, ובסוף נהיה מזה הנציב מוולוג'ין.

לפני שהוא נפטר,

הוא החזיק את הספרים שלו ובכה.

אז שאלו אותו, למה אתה בוכה?

אז הוא אמר, בעוד דקות אני אהיה בעולם האמת.

אם לא הייתי שומע את השיחה של ההורים שלי,

ולא הייתי מפציר בהם שאני אמשיך ללמוד,

ולא הייתי הופך להיות מה שאני,

הייתי מגיע לעולם האמת, והיו אומרים לי, נו,

מה עשית בעולם?

ארונות קודש, שולחנות, סטים, סלונים.

זה מה שעשית?

כן, אני הייתי נגר מדופלם.

ומה עוד? זהו.

למה לא היית רב?

אני רב?

היו אומרים לי, אדוני, אתה שמעת על הנציב מוולוז'ין?

הייתי אומר לו, מי זה?

אומרים לו, זה אתה.

אני?

כן.

בוא תראה.

אם היית לומד ברצינות,

תראה איזה ספרים אתה היית מוציא.

תראה איך היית נראה.

תראה כמה תורה היית מפיץ בעולם.

תראה כמה דורות אחריך היו מתפרנסים מהתורה שלך.

ומה עשית? היית נגר, אה?

נגר היית, ואתה מתפעל, היית נגר מדופלם.

ותרמתם גם לבית כנסת, נכון?

אז כשאדם יגיע לעולם האמת,

ידונו אותו לפי מה שהוא.

לפי מה שהוא,

זה מה שהקדוש ברוך הוא ייעד לו מההתחלה.

לכל בן אדם יש נשמה,

שהנשמה הזאת מיועדת לגדולות.

אבל הוא החליט

שהוא מסתפק במה שהוא.

על זה ידונו את הבן אדם.

אתם חושבים שבן אדם בא לעולם ואומר אני מה אני יודע אתה מה היכולות שלי, מה הכישרונות שלי? לא, אתה לא יודע, אתה לא רוצה לדעת.

יש לך כוחות אדירים, יש לך יכולות אדירות.

אתה לא שונה משום בני אדם, אין מוגבלות.

גם אם אתה לא יודע לקרוא,

תזכיר מלמד שילמד לך לקרוא.

אתה לא מבין, תזכיר בן אדם שיסביר לך להאמין.

תילחם על החיים שלך, תטפס למעלה, למעלה, למעלה.

אל תנוח רגע אחד, כל הזמן תטפס למעלה, למעלה, למעלה.

אם לא תגיע למעלה, למעלה,

אתה תרד למטה, למטה, למטה.

זאת אומרת, כל בן אדם צריך להיות כל הזמן בעלייה. אם הוא לא יהיה כל הזמן בעלייה,

אם הוא עוצר, הוא בירידה כבר.

אין מצב שאדם לא יהיה כל הזמן בעלייה.

אנחנו לא עושים טובות,

אנחנו חייבים לעלות.

חייבים כל הזמן לעלות.

למען סור,

משאול מטה.

זאת אומרת, כל בן אדם צריך להבין שהוא לא יכול לעשות טובות, אתה לא עושה טובות.

זה שאתה מקיים תורה ומצוות, כל הכבוד לך, נגיד.

כל הכבוד לך, אתה בחור טוב, זה הכל נפלא, יופי.

אבל מה זה? זה המינימום.

זה המינימום שבן אדם, זה כאילו אתה אוכל, שותה, ישן, עובד, לא יודע מה אתה עושה.

זה המינימום, זה בשביל להתקיים, כמו שאומרים.

אבל איפה השאיפות שלך להגיע למשהו?

למה בחומריות כולם שואפים?

בחומריות כולם שואפים.

לשפר את המצב, לשפר את המעמד, המצב הכלכלי. כל הזמן רוצים,

שואפים לעוד.

למה פה לא שואפים?

כי רוצים להתפטר כמה שפחות עבודה, כמה שפחות עבודה.

ברוך השם אני לא כהן, ברוך השם אני לא לוי, ברוך השם אני לא מיוחס, ברוך השם אני לא...

אני סתם בן אדם על הכיפאק.

אני לא רב, אני לא רב, ברוך השם, אני לא רב, תלך לרעה, עזוב אותי, אה, אני לא רב,

זה מבסוט, אני לא רב.

אבל לך תדע,

אנחנו לא יודעים איזה אוצרות יושבים פה.

אנחנו לא יודעים.

אחרי 120 שנה יודיעו לנו, יא בה ביי.

תארו לכם, אחרי 120 שנה

יהיה מפגש, כמו שאוהב יריב לעשות,

גיבוש חברתי.

כן.

ופתאום יגידו, אתה יודע מי היה בשיעור?

הגוען פלוני אלמוני זה, גוען, איפה היה גוען?

הוא אומר, ישב שורה שנייה, גוען, איפה גוען?

והיה זה,

ופתאום מתברר שיש פה איזה 20-30 גאוני עולם,

בעלי מעשים,

חסידים, צדיקים, פרושים, נביאים, לא יודע מה.

אז אני מודיע לכם, רבותיי, שלא יגידו למה לא אמרת להם שהם יכולים להיות ככה.

אני מודיע לכם עכשיו לפיגוש,

לפיגוש החברתי שיהיה,

שתדעו שאני אמרתי לכם שיש פה גוינים,

יש פה רבונים,

יש פה נביאים,

יש פה חסידים,

יש פרושים, יש הכל פה, שתדעו לכם.

אני לא יודע להצביע על מי, ברור לי אבל שיש פה.

ברור.

ברור לי. אני יכול כן להצביע על כמה שברור לי שהם בתחנה נמוכה מאוד,

לעומת מה שהפוטנציאל שאני יודע שאפשר להביא אותם.

זה ברור לי.

אבל מה המדרגה הסופית?

זה אני לא יכול להגיד.

אבל מה שברור,

שמי שרוצה מפה לעלות למעלה,

הדרך פתוחה.

אף אחד לא בא ואומר,

תן לי דרך בעבודת האלוקים,

שאני אגיע לככה וככה וככה.

תן לי דרך שזה ככה וככה, ואני אעשה ככה וככה וככה.

אתמול בא אליי בן אדם,

משרד.

בחור נחמד, מוטה כזה.

אומר לי,

תשמע, אני שמעתי את הסיפור שלך שאתה מספר,

שפעם אחת

בא אחד לחפץ חיים בפורים.

ואמר לו בפורים,

כבוד הרב, כתוב בהלכה שכל הפושט נותנים לו.

אני עכשיו פושט את ידי ואני מבקש מהרב.

אני רוצה להיות איתך בגן עדן ביחד.

ואני רוצה שתבטיח לי שאני איתך בגן עדן ביחד.

למה? למה לא? כל הפושט נותנים לו.

אתה רוצה לדבר ברגע, אבל למה?

טוב.

אז אמר לו חופץ חיים,

תפס את העניין,

אמר לו, אתה רוצה להיות איתי ביחד?

אם תקבל עליך מהיום, עד היום האחרון שלך,

שפעם אחת בימי חייך לא תדבר לשון הרע ולא תשמע,

אתה איתי בגן עדן ביחד.

אמר לו,

כבוד הרב, אני אגיד לך את האמת,

זה אני לא יכול.

אמר לו, אז אתה לא איתי ביחד ותעיף אותו מפה.

עיף אותו.

אין לו הזדמנות. אין לו הזדמנות. הזדמנות. במקום כל התרי״ג מצוות,

הוא אמר לו, אחת מהן שהוא בלאו הכי חייב בה,

זה לא המציא החפץ חיים איזה עוני שהדביק עליו,

זה מצווה שבלאו הכי הוא חייב. אמר לו, אחת תעשה בשלמות. אחת.

בשלמות אחת.

ואתה בין העולם הביתי ביחד.

זאת אומרת, כל העמל

של החפץ חיים כל שנות חייו, בדקדוק ובשלמות ובחסידות,

בהתמדה, בדבקות, בכל המעלות שרק יש,

שמונים שנה של עמל עד שהוא נהיה החפץ חיים. החפץ חיים זה מושג.

זה לא בן אדם סתם, זה מושג.

הכהן מראדין.

אתה תקבל גן עדן שלו שהוא עמל עליו כל ימי חייו?

תעשה.

אז בא אליי

בן אדם אתמול אומר לי, כבוד הרב, אמנם לא פורים,

אבל אני שמעתי מה שאתה אמרת על החפץ חיים.

אז

אני מבקש להיות איתך בגן עדן.

למה אני מבקש?

כי אני יודע שאם אני אשתדל כל ימי חיי לעשות מה שאתה עושה, אני בחיים לא אגיע לזה.

בחיים. אני רק חושב כל פעם מה אתה הספקת לעשות ומה אתה עושה.

אני מקנא, מה זה מקנא?

אבל אני רוצה, אני לא יכול. אני יודע שאני לא אוכל לעשות ולא זה, ואני מבקש להיות איתך, אני רוצה להיות איתך בגן עדן.

אמרתי לו, אין בעיה.

אתה רוצה?

מעכשיו אתה יוצא מפה, לומד תורה בלי הפסקה עד היום האחרון שלך.

אהה...

איך לי?

אמרתי לו, אז אתה לא רוצה.

ואמת, אומר, לא, זה, מה, זה, מה. אז אמרתי לו, אתה יודע מה, תבוא בפורים.

אבל הוא בחור רציני,

אבל הסברתי לו,

אתה יכול לעקוף אותי,

יכול לעקוף אותי בגדול,

אבל אתם לא מאמינים בעצמכם, אף אחד לא מאמין בעצמו.

אף אחד לא מאמין בעצמו,

אף אחד לא מאמין בעצמו, זה שטויות ועמלים.

שטויות ועבדים, איך אנשים פתאום, יש להם רשתות, סתם דוגמה, כן?

רמי לוי, פתאום רמי, רמי, גם אתה רמי, רמי.

רמי לוי, רמי לוי,

רמי לוי. הבן אדם היה, אני לא יודע מה, באיזה שוק שם, זה פה, שם, התחיל זה, ונהיה זה, ונהיה זה, ונהיה פה, ונהיה מעצמה, ועכשיו פלאפונים, ואחר כך זה אוטובוסים,

ואחר כך מטוסים,

ואחר כך אוניות, ואחר כך זה וזה.

הכל חריד בסוף, כן? לא יישאר לו כלום.

ידעו לו אלה שהוא ישאיר להם את הכול,

אבל איך בן אדם מגיע מזה וזה?

קסטרו, אתם רואים מי זה קסטרו?

זה בן אדם שהיה מוכר בתחנה מרכזית בתל אביב.

משפחה, אחד שאם תראו אותו לא הייתם נותנים עליו לירה.

ונהיה קסטרו, קסטרו.

אף אחד לא יודע מי עומד מאחורי קסטרו.

היה בן אדם מהשכונה, מהשכונה, בכרם התימנים.

לוי קוראים לו, לוי.

נהיה ליווייס.

ליווייס.

ליווייס.

כל העולם נובשים את הג'ינס שלו.

הוא מהשכונה, כרם התימנים.

איך נהיה? לא יודעים מי מאחורי. מה יודעים מי מאחורי? הם מחזירים את הסחורה.

אבל אנשים לא מבינים.

אנשים החליטו שהם הולכים על זה, וחבל על הזמן.

מעצמות, מעצמות. אתה יודע מה זה מעצמות?

אבל מה לעשות, אין שאיפות לאנשים. אין להם שאיפות. אם אין להם שאיפות ברוחניות, תדעו לכם, בגשמיות,

זה אם השם גזר שאדם יהיה עשיר, אז הוא יתפרנס מג'ינס קרוע,

מג'ינס מקומט,

מג'ינס דהוי.

הוא ימכור כלום וישלמו על כאילו לקחו משהו.

כשהשם מחליט שמישהו יתפרנס, חבל על הזמן.

מוכרים קופסאות, קופסאות עם אוויר של ירושלים.

כן, בדולר, דולר.

אוויר של ירושלים.

אטום, ואומרים לא לפתוח שזה, אין אחריות, אם אתה פותח.

ומתפרנסים, כי אם השם גוזר שיתפרנסו, יתפרנסו.

אבל ברוחניות השם מבטיח, מי שיבקש, אני אתן.

מי שיבקש,

אפילו אפס ובער ולא למד ולא כלום, ויבקש ויתחנן לבורא, הוא ייתן.

השם מבטיח שהוא ייתן, ברוחניות הוא נותן.

נו, אז למה אנשים לא מבקשים?

זה הדבר שוודאי אפשר לקבל.

והמעלה הרוחנית היא יתרה מעל הכל, כי המעלה הרוחנית הולכת איתך.

העושר הגשמי נשאר כאן,

וכל מה שאתה יגיע זה לריק.

אז יש לך 70 שנה של כאילו פוזה,

אבל אחרי זה מה?

כלום.

וברוחני אתה את הכל לוקח, וגם מה שלא לקחת ממשיך להגיע אליך.

השאר את הבעלי תשובה?

כל המצוות שלהם, כל הדורות שיצאו מהם?

לפני יומיים הייתי בניחום אבלים אצל הרב צביקה בן דוד.

צביקה בן דוד.

ויהודה משט לקח אותי.

והתגלגלו שיחות שם עם חבר'ה שלו וכולי וכולי.

והוא סיפר שם איך הוא התחיל.

הוא חזר בתשובה לפני 20 שנה בשיעור ביטחון שהיה לי פה באליהו הנביא.

והוא בא לשם, הוא היה אז די-ג'יי.

מוזיקה של גויים, הכל מועדונים, שחור לבן, אדום צהוב, כל הצבעים.

ואחרי כמה שיעורים הבן אדם מבין שזה האמת וצריכים לחזור בתשובה. הוא אומר לי עכשיו, אבל מה אני עושה עם הפרנסה?

מה אתה עובד?

אמר לי, די-ג'יי.

לא ידעתי אפילו מה זה די-ג'יי. שאלתי אותו, מה זה די-ג'יי?

אמר לי, מה זה? אמרתי לו, טוב,

אתה לא יכול להמשיך במקצוע הזה, אתה חייב להפסיק מיד.

מה זה אתה לא יכול? אז ממה אני אתפרנס?

אמרתי לו, אתה תהיה די-ג'יי, חרדי.

הוא אומר, אבל אין דבר כזה. אמרתי לו, אתה תהיה הראשון.

לא היה דבר כזה תקליטן חרדי.

לא היה דבר כזה, אין דבר כזה.

להשמיע מוזיקה בתקליטים?

לא היה אצל החרדים דבר כזה.

די-ג'יי, חרדי?

הוא אומר, אני לא מכיר את המוזיקה של החרדים בכלל, מה אני אעשה?

בקיצור, אמרתי לו, זה מה שאתה צריך לעשות.

קיבל על עצמו.

קיבל על עצמו.

הכין את הציוד שלו לקראת.

קנה דיסקים ככה וככה.

רק אחרי חודשיים נכנס לו הזמנה ראשונה מאחד ששמע שהוא חזר בתשובה.

מה, שמעתי שאתה עושה? מה אתה עושה עכשיו? הוא אומר לו, אני עכשיו די-ג'יי, חרדי.

אז הוא אמר לו,

תראה, יש לי תאריך לחתונה.

ו...

אני רוצה שאתה תבוא.

אז ההוא ידע שאם הוא יגיד לו את התאריך

הוא ירצה לראות הופעה מקדימה, כאילו לראות איך הוא עושה את הערב.

עכשיו יש לו בעיה.

אז הוא אומר לו, מתי יש לך זמן פנוי?

הוא אומר לו, חכה, אני צריך לבדוק, אין לו כלום.

אז הוא לקח מחמרת והיה מרשרש ליד הטלפון ככה, כאילו מחביר דפים, וכאילו,

ואומר לו, פה אני בטבריה,

פה אני באילת,

פה אני זה שלא יבוא, כאילו, מקומות רחוקים.

ועושה לו ככה סיפור, וזה אומר לו, איזה תאריך אתה צריך בדיוק? אז הוא אומר לו, אני צריך ב-18 לזה.

חכה רגע, נראה אם יש לך מזל, וזה פה ושם, אחרי זה אומר לו, וואלה,

יש לך את היום הזה, בדיוק יש לי חור.

בדיוק יש לי חור, וזה, וזה, הוא אומר לו, אבל אתה לא רוצה לראות איזה אירוע שלי קודם. הוא אומר, לא, אני מכיר אותך, סומך עליך, מימי, מר הזמן, תסגור.

טוב, עכשיו הוא צריך לבוא לשם לעשות את ההופעה, נכון? אבל הוא לא יודע מה שמים.

מה שמים לחתן? מה שמים לכלה? מה מרקידים? מה זה? הוא לא יודע.

אז היה עוד אחד אצלנו בשיעור,

שהוא התחנן אליו, אמר לו, תשמע, אני לא יודע מה השירים, אני קניתי את הכול, בוא, אתה תכניס,

אני אדבר, חתן, מה כלה עכשיו זה, ואתה תכניס את מה שצריך, אני לא יודע מה להכניס.

בקיצור,

וככה עבר הערב הראשון, אחד מכניס, השני מדבר.

הופעת הדי-ג'יי הראשון החרדי בעולם.

ההוא התלהב כל כך, זה שמכניס את התקליטים,

שאמר לו, עוד חודש אני מתחתן, אני לוקח אותך.

אמר לו, ומי יכניס? מה, אתה תקפוץ מהחופה?

וככה הוא התחיל.

אחר כך הוא עושה את החתונה הזאת.

איפה זה היה? באולם שבעל האולם, חבר שלו מפעם,

הוא שמע את ההופעה, אמר לו, חביבי, תן לי כרטיס שלך,

אני מסדר לך הופעות. פשש, איזה ערב, וזה וזה וזה.

והתחיל להזרים לו הופעות, מילא אותו, פיצץ אותו, פיצץ אותו בהופעות.

וככה הבן אדם התפרנס, נהיה די-ג'יי הזה,

אחר כך הלך לרדיו,

היה בערוץ 2000,

והיהודי התפשט והתפשט והתפשט, והקים שעורים, וברמת אביב ג' ובמקומות כאלה ואחרים, ויש לו,

כמה יש לו? מאות ואלפים של בעלי תשובה,

וכל זה, ופה ושם ושם ושם ופה.

בקיצור, מחנה גדול של אנשים.

וכל זה רק משיעור ביטחון,

שבן אדם החליט לקבל על עצמו.

עכשיו, תארו לכם, לא הייתי עושה את השיעור.

היו אומרים לי, תגיד לי,

למה לא עשית שיעור ביטחון?

שיעור ביטחון? אני אעשה שיעור ביטחון? מה, בביטחון? לא למדתי, לא זה, לא מה. למה לא למדת?

למה לא לימדת?

אתה יודע מה היה יוצא מהשיעור?

צביקה בן דוד.

האחים לוי,

אוצרות חיים, ארגון שמחזיר בתשובה ופועל ועושה סופי שבוע והכל מאותו שיעור.

דיין,

שקיבל פרס מקום ראשון

על העבודה שעשה,

בן אדם שנהיה רם עכשיו פה בישיבה,

הרב קטריאל

היה ספר נשים, נהיה הרב קטריאל,

כותב ספרים והכול.

אין אחד שיצא משם שהוא לא מנדה אמר.

שיעור ביטחון.

נו, אפשר לעשות משהו בעולם או אי אפשר?

עכשיו הם עושים.

עכשיו הם עושים.

ממשיכים, ממשיכים, ממשיכים, ממשיכים.

כל אחד פה יכול להיות ככה.

כל אחד יכול להיות פה ככה.

אבל הוא צריך לשאוף.

הוא צריך לשאוף.

אבל אם הוא מסתפק בזה שהוא בא לפה רבע לחמש, חמש, אוכל ואפלות, עוגיות, ערגליות וזה,

יושב, שותה תה ואומר, רגע, עוד שתי דקות, אפשר, זה, זה.

הוא הולך מבסוד, עשה את היומית וזה, וככה, וזה השאיפות שלו, ובזה הוא מסיים את הכול.

חבל, התחלת טוב, אתה כבר קם מוקדם, אתה כבר מתפלל בנץ, יש לך שיעור גמרא,

עוד מעשיום מסכת,

וכולי.

אז למה אתה לא ממשיך? למה אין לך עוד שאיפות?

מה עוד? מה הלאה? מה אתה עוד לוקח על עצמך? מה המשימות? מה אתה הולך ללמוד? מה אתה הולך לגמור? מה אתה הולך לדעת?

מה אתה הולך להפיץ? מה אתה הולך לעשות? נו מה?

השם ייחד אותך בטובות.

אתם יודעים כמה אנשים היו מוכנים לשלם כסף מחוץ לארץ, להגיע לשיעור כזה בבוקר?

אתם יודעים כמה אנשים היו משלמים כסף?

אבל הם שמה ולא פה, נכון?

אבל אתם, כן, אבל אני רוצה לראות, אני רוצה לראות

מה אתה מוכן לעשות עם עצמך הלאה, חוץ מגיבוש חברתי.

מה אתה לוקח על עצמך לעלות למעלה, אתה לא יכול להישאר מה שאתה.

אצלי בשיעורים לא נשארים אותו דבר.

אני סגרתי כמה שיעורים בחיים שלי כי ראיתי שאני מיציתי את הכוחות,

סחטתי את הלימון,

אין יותר מה להוציא, אמרתי להם להתראות.

אני רוצה לראות אנשים שעולים ועולים ועולים ועולים.

אה, פה אתה לא יכול, כי יש שידור.

אפשר לקצת לך פעם הרבה שידור, זה אחרת.

מה זה שידור?

שידור, שידור. מה זה אומר?

אז זה עוד אנשים שאתה לא יודע אם עלו או לא.

מה אכפת לי מאלה ששם? מעניין אותי מאלה שלפניי. אם הם רואים אותי בעיניים

וזה לא עוזר להם עדיין לעלות, יבא ביי.

מי שראו את רבי מאיר מאחורה, אתם יודעים מה זה עשה להם?

יבא ביי. ואלה שראו מקדימה, יבא ביי, עוד שורה ראשונה.

עם שאלות גם, יבא ביי.

ועם הנמק, ועם הזה.

ואחרי כל זה מה?

צריך לעלות. אם בן אדם לא יעלה, לא יגיע לשום דבר.

לכן, מי שיטיב לו הקדוש ברוך הוא, יש חוב שמוטל עליו יותר, ושתדעו לכם שיש לכם חוב שמוטל עליכם יותר מכל האנושות.

בגלל שזכיתם להיות בשיעור הזה,

החוב המוטל עליכם הוא יותר מכל האנושות.

ואתם יכולים להגיע למדרגות שהיום צלמו את עצמכם איך שאתם נראים,

ואם תשמעו בקולי ותתמידו ותלכו הלאה ומעלה ומעלה ומעלה,

ותצלמו את עצמכם בעוד שנה, ותבדקו מה עשיתם במשך השנה,

אתם תראו שהמצב אולי ערוך שונה לחלוטין.

בעזרת השם, אני אתן לכם במשך הימים הקרובים הנחיות ומשימות,

שכל אחד יעשה דברים מסוימים ויקבל עליו לעשותם,

ונתחיל לעלות למעלה, חבר'ה.

זה לא מספיק ללמוד, כאילו, העיקר לשבת פה בבוקר ולהעביר חוויה.

צריך לקחת משימות.

הבנתם?

רבי חנניה ברק אשיהו אומר,

רצק, קדוש ברוך הוא בן צוין, וכיאמר את העצמאות שנאמר אדרוך מצדקו יגדיל תורה ויאדיר.

לא יכולתם לומר שישראל במדינת ישראל דאג עליה זמן קיימת ומאמר אמן. אמן.