חובות הלבבות | שער התשובה פרק ו | הרב אמנון יצחק

בס"ד חובות הלבבות שער התשובה פרק ו 01 - 02 - 2012 https://www.shofar.tv/videos/1666 

אבל אופן ההערה פרק שישי בשער בתשובה, יהיה לאחד מארבעה דברים. אבל אופן ההערה יהיה לאחד מארבעה דברים: מה הם הדברים שיעוררו את האדם לתשובה? ארבעה דברים. האחד: מחוזק הכרת האדם את אלוקיו, דהיינו שההכרה של האדם, הכרת הרוממות של הקב"ה - היא הכרה חזקה. ההתבוננות של האדם, כמה אפסיותו וכמה תלותו בקב"ה וכמה הוא מקבל טובותיו. ובחינתו בהתמדת טובתו, וזה שהוא בוחן כל הזמן כמו שלמדנו "בשער הבחינה", שהשם מתמיד את טובו עליו כל הזמן,  ומה שהוא חייב עליה מעבודתו, 

ואדם צריך לזכור את החובות שיש לו בעבודת הבורא יתברך, ושמור מצותיו – זה מצוות "עשה", והזהר ממה שהזהיר זה מצוות "לא תעשה" אז זאת אומרת: כדי להתעורר לעשות תשובה, חייב אדם שתהיה הכרה חזקה בגדולתו של הקב"ה, להכיר את הקב"ה. ולבחון כמה הוא מתמיד עליו טובתו וברגע הוא יכול להחסיר את זה, וברגע הוא יכול להיות נעדר מכל טובה, וגם צריך לדעת שהוא חייב, כמה חובות יש לו לבורא יתברך, לשמור המצוות, ולהיזהר ממה שהוא הזהיר. וזה משל למי שהיה עבד אצל אדוניו וברח ממנו, 

וכשהוא נזכר מה היו הטובות שהיטיב לו האדון לפני שהוא ברח, ישוב אליו מרצונו, לבקש ממנו מחילה, על מה שקדם לו מהמרותו ובורחו מעבודתו. ברגע שהוא נזכר כמה היה טוב לו, הוא רוצה לחזור שוב פעם לאדון, כשהוא ברח חשב שיותר מידי הוא סגור וכו' וכו' החליט לברוח, אבל כשהוא ברח הוא ראה שהוא צריך להסתדר הכל לבד, ולחפס זה ולך תמצא לך מקום, ולך תמצא לך עבודה. אבל כשהוא היה אצל האדון, הרי בסופו של דבר - פה הוא עבד ופה הוא עובד, אדם לא יכול להסתובב לבד ולשבת ולעשות מה שהוא רוצה, צריך אדם שיהיה מקורות, שמהם יוכל לחיות.

אז כשהוא נזכר בטובה שהיה לו, הוא חוזר מרצונו, ומבקש מחילה על מה שקדם ועל מה שהימרה את פיו וברח מעבודתו. זה עבד המפיק דרך הטובה ומבין נתיב ההצלה – חוזר בו זה הכל. טעיתי, נכשלתי, ברחתי, עכשיו אני מבין אני רוצה לחזור. אחד כזה ראוי לסלוח לו ולקרב אותו,  ובכמוהו נאמר: "אם תשוב ישראל נאם השם אלי תשוב", "ואם תסיר שקוציך מפני ולא תנוד",  ברצונו לומר: אם תשוב מרצונך, קודם בו העונש עליך, אקבל תשובתך ואבחר בך לעבודתי. ואם תסיר שקוציך מפני ולא תנוד ולא תברח מעבודתי - ונשבעת בשמי באמת, 

ולבך לשוב אלי באמונה, יתברכו בך גוים ובך יתהללו. אז מי שחוזר מרצון, להיכנס תחת עבודת אדונו, בראותו את הטובה בשעה שנחסר נעדר וברח והחליט לשוב והבין את נתיב ההצלה - ראוי למחול לו ולקרב אותו אבל באיזה תנאים? שתשוב לרצון הקודם שלך לפני שאתה ברחת, ולפני שבא עליך העונש, אם תשוב לרצון הראשון, שעבדת לפני מרצון - אז אני אקבל את התשובה שלך ואבחר אותך לעבודתי. ואם תסיר גם את שקוציך מפני ולא תנוד ולא תברח מעבודתי יותר, 

זאת אומרת שתחליט החלטה סופית שאתה זהו מעכשיו נגמר הסיפור, יותר אתה מכוון לא לברוח ולא לסרב, לעשות הכל מרצון. ונשבעת בשמי באמת, ולבך לשוב אלי באמונה - אז לא רק זה, כי בך יתברכו גוים ובך יתהללו. דהיינו: אתה תפיק את התועלת המירבית, וכולם ישתבחו בך, ולא תהיה שום בעיה.  והתשובה על כל התנאים הוא מה שאמר והתברכו בו גוים ובו יתהללו. והכוונה "בך" יתברכו בך, גוים ובו יתהללו. ועל זה ואמר הנביא מלאכי: "שובו אלי - ואשובה אליכם". 

הבורא אומר: קודם אם תשובו אלי, תשוב מרצון, להיכנס תחת עול עבודתי, אז התשובה שלך תהיה שלמה לפני, זו דרך ראשונה להתעורר ולהתבונן לשוב בתשובה. דבר שני, התעוררות שניה:  

תודה רבה 5 דקות, יש פה חברה שלקחו על עצמם, שלוש לילות ושלושה ימים, אנחנו מאחלים להם בהצלחה רבה. יש כאלה יומיים, 

ש. דיבור או אכילה?

הרב: אכילה ושתיה, יש פה שלושה חברים אולי גם אתם שלושה חברים.

ובכן השני, בעת שתבואהו תוכחת הבורא יתברך והכלמתו על רוע מעשיו ומפעליו,

ש. ---

הרב: זה נכון, יש כאלה שהקב"ה לא נתן להם להתעורר באופן הזה, ועליהם נאמר: "ירעה עד שיסתאב". אז זאת אומרת: נותן לו הקב"ה שירעה שייהנה שיואכל, שיתפטם שהכל עד שיסתאב עד שיצא בטומאתו מהעולם הזה, וזה לרעתו. אבל מי שהקב"ה מדכאו החלי, נותן לו חולאים וייסורים ובעיות וכל מיני דברים - זה חסד הבורא "כי את אשר יאהב השם יוכיח וכאב את בן ירצה". אתמול ישבתי אצל אחד מגדולי ישראל, והיה שיחת טלפון שהוא טיפל באיזה אישה "לב נשבר נדכה אלוקים לא תבזה" והרגיע אותה והסביר כמה השם אוהב אותה שהוא נותן לה ייסורים. 

חמש דקות הוא רק מסביר כמה טובה השם עושה לה שהיא מקבלת ייסורים. ועל זה שהבן שלה מתחזק בתורה וביראת שמים - אמר לה זה כל שכרך בעולמך. שווה לקבל את כל הייסורים בעולם אם יש לך בן בתורה וביראת שמים. התעוררות שניה: בעת שתבואהו תוכחת הבורא יתברך והכלמתו על רוע מעשיו ומפעליו, בין אם זה על ידי נביא דורו, אם זה יהיה בזמן הנבואה, או שהוא התעורר מתורת השם הנאמנה. שהוא בעצמו התעורר על ידי התורה. או מפי מורה לעבודת האלוקים,  

או שבא אחד ודיבר על לבו ושכנע אותו לעבודת האלוקים, הורה לו את הדרך לשוב בתשובה. אשר הוא טענת הבורא על ברואיו, ואמר לו מה טענת הבורא על הברואים. אז זה לא משנה מאיזה צד הוא מתעורר, אבל אם באה אליו תוכחת הבורא יתברך, והוא נכלם מרוב מעשיו ומעלליו - אם זה על ידי נביא דור או מתורה השם הנאמנה, או אם זה מפי מורה לעבודת האלוקים - שהוא טענת הבורא על ברואיו.  ואין דור מן הדורות ריק ממנו. אתם שומעים? אין דור שהקב"ה לא מפקיד בדור אדם שיעמוד ויורה את האנשים את דרך התשובה. 

כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה: "עד שלא כבתה שמשו של משה - זרחה שמשו של יהושע תלמידו". "עד שלא כבתה שמשו של עלי - זרחה שמשו של שמואל הרמתי". "עד שלא כבתה שמשו של אליהו - זרחה שמשו של אלישע". "יום שמת רבי עקיבא - נולד רבינו הקדוש". ועל הדרך הזה ימצא בכל הדורות ובכל הארצות, לא יחסר קורא אל האלוקים ואל עבודתו ומורה את תורתו. לא את התורה אשר אני מאמין בה, אלא את תורתו של הקב"ה כמות שהיא, 

הקב"ה מפקיד בכל דור ודור מי שיהיה שליח נאמן לעשות את עבודת האלוקים לעורר את הברואים.  והשב הזה ששמע את דברי התוכחת ונכלם - הוא כעבד שברח מעבודת אדוניו, ובדרך פגע בו עבד נאמן לאדוניו, דהיינו פגש, לשון פגע זה תמיד פגש בלשון חכמים. והוכיחו על ברחו מאדוניו, ויעץ אותו לשוב אליו, והבטיחו שימחול לו, הביא ראיות כמו ה-20 התנאים שלמדנו, שאם שבים בתשובה כמו שצריך - הקב"ה מוחל על הכל. וגם הזכירו לו רוב טובותיו וחסדיו של הקב"ה כמה טוב אצלו ושב אליו ונכנע אליו.  אז זה דרך שניה, שאדם רק אחרי התוכחת וההיכלמות - מהסיבות שאמרנו או נביא או התעוררות עצמית או על ידי מוכיח, החליט לשוב ולהיכנע לפני הבורא יתברך. 

ש. ---

הרב: אבל מה שהוא בא ללמד פה, שלא יישאר דור שלא יהיה מוכיח בשער. תראה במשך כל הדורות לא היה מצב כזה, לא היה מצב כזה שקמו ליצנים והחליטו להחזיר בתשובה. לא היה בעולם תחפש בכל הדורות. אבל בדור האחרון הזה, קמו ליצנים, והחליטו שזה התפקיד שלהם להצחיק את העולם. היה מגידים, שדבריהם היו כגידים, המגיד מדובנא שהיה נותן משלים, והיה מועך את האדם עם --- להראות לו את אפסיות דרכו, והיה מביא אותו להכרה, כדאי לקנות "משלי המגיד מדובנא" ושמה אפשר לראות עד כמה חוכמה טמונה, אבל מעולם לא היה דבר כזה. 

אז לכן הוא פה מדייק ואומר: שהמורה הזה שיורה את הציבור לעבודת האלוקים זה מסוג שכתוב פה, משה, יהושע, עלי, שמואל הרמתי, אליהו, אלישע, רבי עקיבא, רבינו הקדוש. אף אחד לא היה ליצן ברוך השם. כולם היו דוגמה ומפות, בכל דרכיהם ובכל דיבוריהם. ועל הדרך הזה ימצא בכל הדורות ובכל הארצות, לא יחסר קורא אל האלוקים ואל עבודתו קורא תורתו. אז צריך לחפש כאלה, אם נפגשת בכאלה - תשמע אותם ותשמע מהם, אם מצאת משהו אחר - זה סיטרא אחרא.

ש. ---

הרב: נכון אתה צודק, אתמול סיפר לנו אחד, שיש אישה שהיא חולה, חולה על אחד מצחיק אחד ליצן, חולה עליו, היא הולכת ל"קפה מדרש" שומעת אותו, כל שבוע בפתח תקוה. הבת שלה שאלה אותה: "אמא את הולכת אליו כבר ארבע שנים, אבל למה את לא שומעת? למה את לא עושה תשובה?" האמא לא ידעה מה לענות. זהו נהנים לשמוע למה לא, אם יש דברים קלים מצחיקים, אם יש "סטנד דת קומדי" "סטנד דת קומדי" מהדת עושים סטנד להצחיק את האנשים.

יש ליצן אחד מפורסם, עם כובע אחד של רבי, שמתרוצץ לכל מקום ורץ מהופעה להופעה וכותב: "קומדיית נישואין מטורפת" . יש לו קומדיה כמה שעות, הוא הכין לו צחוקים על חיי הנישואין והכל, מתפרנס מזה, מתפרנס מזה, מספר להם כל השתויות מה הם עושים בבית והכל, והוא חושב שהוא עושה דברים טובים והכל, ולא יודע שישלם עוון גדול על מעשיו, בשעה שיכול להחזיר אותם בתשובה - הוא חשב רק על הכסף להצחיק וללכת הביתה שירצו אותו עוד פעם. אבל מה לעשות, בדור הזה אנחנו משופעים בליצנים. 

השלישי: כשהוא רואה ניסיון הבורא וחוזק עונשו, למי שהלך בדרכו לצאת מעבודתו, יווסר בו וישוב אל השם מיראתו עונשו ונקמתו החזקה. והוא כעבד הבורח מאדוניו כשישמע מה שהיה מעונשו למי שברח ממנו כמוהו ויוסר בו וישוב מתחנן אל אדוניו למחול לו ולסלוח עונו, קודם שיבואנו העונש. ועל כך אמר הכתוב: "ולא תקיא הארץ אתכם כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם".  הדרך השלישית להתעורר, כשהוא רואה מאחרים ועל אחרים, את הניסיון של הבורא, וכמה העונשים שלו חזקים. לדוגמה: אדם הולך למחלקה פנימית ג' בתל השומר, רואה את חולי הסרטן שוכבים שמה גוססים, 

ש. ---

הרב: נכון, ואדרבא זה מובן כי אותם רוצים לנקות לפני שיוצאים מהעולם, את האחרים אמרנו "ירעה עד שיסתאב". אז שהוא יראה את חוזק העונש, למי שהלך בדרכו לצאת מעבודתו שהוא גם כן כמוהו, ברח ועזב את הבורא והחליט: כשהוא היה תימני קטן הרביצו לו וזה... והמורי נתן לו בסווט אז הוא ברח וזהו, הוא חשב אני עושה דוקא, עשו לי ככה, ואני ככה. זה כמו אחד נכנס למכולת ורצה לשלם, אבל לא קנה סל גדול, יש לו לשלם על הלחם, אז הוא עושה ככה מעל כולם, 

אדוני קח בבקשה בשביל הלחם - אז הוא צועק עליו לפני כולם, תעמוד בתור, יש פה אנשים פה פה פה פה,,,  ההוא שומע שההוא מתייחס אליו ככה, הוא לשלם ללחם, מה הבעיה? המחיר ידוע, כמה זה 10 שקל? קח 10 שקל שלום, למה צריך לעמוד כל התור? וההוא צועק מעליב אותו. מה עשה? זרק את הלחם ואמר - לא אוכל יותר לחם לעולם! זהו, עכשיו הוא התנקם עבד עליו שלום.  מי יהיה חסר לחם עכשיו? הוא, את מי סידרת? שאתה חושב שאתה נוקם במורי או במורה ובמלמד, אתה חושב שאתה נוקם בו? אתה נוקם בעצמך מי שיפסיד זה אתה.

הוא לא התנהג יפה, אתה לא רוצה לקנות אצלו? יפה, יש מכולת אחרת, לא פה תלמד פה! לא! אני עזוב אותי! אני גמרתי איתם אלה! גמרתי עם כל החנוונים האלה שלום זהו. וזה נקרא אנשים "חכמים", חושבים יש להם סיבה, סיבה חזקה, לבוא לפני הבורא ולהגיד לו, אתה זוכר, אתה עשית מה הוא עשה לי לא? זהו מאז אני החלטתי, כמובן שעשיתי את הדבר הכי נבון, 

ש. --- לעבור את הניסיון זה לא קל

הרב: כשתעבור את הניסיונות של איוב - תגיד שזה לא קל, 

ש. ניסיונות זה ניסיונות כל אחד ו---

הרב: נכון, אבל הרבה מעם ישראל עומדים בניסיונות, ראיתי אנשים כבר על ערש דווי לצערי הרב כבר מספיק, ראיתי איך שהם מתמודדים. הלוואי שאנשים היו חיים בחיים כשטוב להם וכבריא להם והכל, כמו שאנשים בשעת גסיסה, כוספים אל הקב"ה עד הרגע האחרון, לעשות עוד מצווה ועוד מצווה ולעשות איזה דבר של תורה, או לשמוע דבר של תורה, או לצוות בדברים טובים וכו' וכו'. הלואי, רק לראות את הרגעים של הצדיקים האלה, והם לא חייבים להיות צדיקים.... צדיקים במעשיהם, ראיתי אנשים פשוטים. זה מוסר, זה ספר מוסר חי לראות, 

וזה המבחן איך אדם יוצא מן העולם, איך הוא יוצא מן העולם, זה משקף את כל העבודה, ואת כל ההכנה שלו כל ימי חייו. אנשים פוחדים למות, למה אתה מפחד למות? הרי זה ברור שזה יהיה, אתה צריך רק להיות מוכן - זה הכל, זה הכל. למות חייבים, תרצה לא תרצה, חייב ללכת זה לטובתך, אתה הולך לקבל גן עדן, אם הכנת צידה טובה - מה הבעיה?  אדם הזמין טיסת צ'רטר, אז הוא יודע שזה טיסה מזדמנת, הוא יכול לקבל טלפון בעוד כך וכך שעות תגיע בקשה לטרמינל, יש לך טיסה לארצות הברית, 

והוא כל כך מייחל לטיסה הזאת הוא מחכה לטיסה הזאת שנים שסוף סוף יוכל לצאת לטיול החלומי יעני. אז הוא מכין את הכל, והכל מוכן, קצת דולרים, קצת פה קצת... מה שהוא צריך למשך הטיול. אנחנו לא הולכים לטיול, אנחנו הולכים לנצח! צריך להכין... אז כל הזמן האדם בהכנות, אז מי שמכין הוא גם לא מופתע, וגם אם הפתיעו אותו הוא היה מוכן. 

ש. אבל גם אדם בכאבים 

הרב: כאבים, מזה בכאבים, מתים בכאבים, 

ש. שנה, שנה בכאבים

הרב: שנה שנתיים שלוש, מתים בכאבים, אז מתים בכאבים, זה קשה? גיהינום יותר קשה והרבה יותר ארוך. אז אומרים לך מה אתה רוצה? אתה רוצה לגמור פה את החשבון בשלוש שנים נגיד, או אותה רוצה ב-300, ב-3000 שנה, תחליט, מה אתה רוצה?  שמה אתה לא יכול לשוב בתשובה, שמה אתה רק מתייסר אין תשובה, פה אתה מהייסורים, כמו שאנחנו קוראים, יכול לקבל עליך תשובה, יכול לשפר את מעשיך, אומנם מאוחר אבל גם תשובה כזאת מתקבלת אצל הקב"ה, היא לא הכי משופרת, היא לא עם הספק של זכויות, אבל היא מתקבלת. 

אז עדיף מאוחר מאשר אף פעם, אבל עדיף מוקדם לפני, אבל זה הבעיה, זה שאנשים רוצים לסחוב עד לרגע האחרון. כי הם אומרים הוא יכול להרוויח בינתיים את הזמן, טיפשים. כאילו מסכת חייו של אדם ששומר תורה ומצוות זה זוועה, הרי זה האושר הכי גדול שיכול להיות, כיוון שאדם שלם במעשיו, יודע מה הוא עושה, הוא יודע מה ערך המעשים, בפני מי הוא עובד, מה הוא חייב? מה הוא מקבל? אדם שיודע בדיוק, והקב"ה נאמן לשלם שכר, נאמן. 

ש. זה אמונה

הרב: מה זה אמונה? אתה לא יודע, אבל זה שיודע אנחנו אומרים, 

ש. ---

הרב: מישהו הבטיח לך שתראה היום בבוקר... זה אתה יודע, מה אתה יודע.... אתה אוכל, מה אתה אוכל? את שלו אתה אוכל, אתה חושב זה שלך, "אני אוכל", קמת עם העיניים - למי אתה צריך להכיר תודה? הם עובדות, זה שלך? זה שלך? 

ש. ---

הרב: למה הוא פעל משהו שהוא יראה? הוא פעל משהו שהוא יראה? הוא מניע את כל המערכות בפנים, הוא פעל? אז מי מפסיק לכולם? מי תוקע להם את החיים? הדוקטור? קופ"ח? האוכל שהוא אכל? הטלפון שהוא דיבר? מי תקע אותו? מי שכל האיברים ברשותו. למדנו, שיום אחד הוא אומר לאחד האיברים - שביתה, בקשה לשבות, עין שמאל לא רואה. אתה רוצה לראות? תעשה כך וכך, תעשה חודש ימים, תעשה תעניות, תקיים את המצוות, תעשה הרצאות תעשה זה... ובעזרת השם יתברך הקב"ה ירפא את העין בחזרה. 

ש. מיראה?

הרב: מיראה, הכל מיראה, אין פה מילה מאהבה, 

ש. ---

הרב: בטח כיף, לא הבנת זה למי שלא יודע, מי שמבין לבד, מי שלמד "שער הבחינה" הוא לא צריך בכלל מיראה. 

ש. ---

הרב: זה באהבה, אפשר לשוב בתשובה גם בלי דרגת האהבה, בלי יראה, מהכרה, מי שיש לו שכל מברר מה הכי משתלם, עושה מה שהכי משתלם. אמרנו כבר כמה פעמים - אם אני נמצא בצד של הקב"ה, וכל העולם נגדי. או אני נמצא בצד של כל העולם – והקב"ה נגדי. מה עדיף?  נו תגיד לי, אמונה לא אמונה---

ש. זה אומר בצד של הקב"ה?

הרב: כשאני עושה את כל מה שהוא אומר אני בצד שלו, 

ש. ---

הרב: מה אתה מראה לי, זה בגלל הליצנים, אם כולם היו מדברים כמו שאנחנו מדברים, מביאים את דברי החכמים, ולא את דברי הכרס שלהם עם השטויות שלהם, אז היו מתקנים את העם, כולם היו מדברים בשפה אחת ברורה. אבל אם ממציאים שיטות של ליצנות, בשביל למשוך קהל למטרה שלהם אישיות, ממילא אנשים אומרים: מי צריך לעשות תשובה? הנה אני יושב צוחק נהנה שותה בירה שותה יין, גברים ונשים "בקפה מדרש" לא מבין! אף אחד לא אמר לי שאני צריך לעשות 20 תנאים לתשובה?! הליצנים האלה יגידו להם 20 תנאים לתשובה? 

אם הם יגידו להם 20 תנאים לתשובה - לא יהיה מי שישלם כרטיסים 150 שקל כניסה, אז הם יכולים לסגור את הכל וללכת הביתה, אז חייבים להמשיך את המשחק, אבל מישהו יגיד להם את האמת? ואמרתי לכם, שהסטייפלר זצוק"ל: הוא קצת היה יותר גדול, קצת יותר גדול מהליצנים האלה. וכשהביאו לו מישהו, ודיבר אתו קצת יותר – 3/4 שעה והוא לא קיבל את דבריו - אז הוא ביקש שיחזירו אותו עוד פעם, אדם חילוני. החזירו אותו עוד פעם, הוא הצריך לצעוק עליו התחיל להגיד לו: גיהנם גיהנם גיהנם! 

אז שאלו את הרב: "בהתחלה דיברת אתו יפה בפעם הראשונה כשהוא בא, למה אחר כך צעקת עליו"? ..... אומר: "פעם ראשונה חשבתי שהוא יבין שיש לו שכל, אבל הבן אדם לא השתכנע, לא השתכנע? אחר כך יחייבו אותי בשמים יגידו לו: "מי אמר לך לשכנע אותו?...., תגיד לו מה כתוב בתורה – שלום!" אם לא? יתבעו אותך!. הוא אומר: "אני לא רוצה שיתבעו אותי בשמים, לכן אמרתי לו מה כתוב בתורה: שיש גיהינם!! תדע לך - אתה תחלל שבת יש גיהינם! זהו, עכשיו תלך תעשה מה שאתה רוצה. 

אבל אני יצאתי ידי חובה. בשמים לא יוכלו להגיד שלא אמרתי לו". מזדמן לך בן אדם פעם אחת להרצאה, אם לא אמרת מה שצריך להגיד - הוא יכול להגיד: "תשמע, הייתי בהרצאה של פלוני, שמעתי, לא שמעתי שום דבר, שצריך לשמור שבת, הוא לא אמר ככה הוא לא אמר כלום! הוא סיפר סיפורים, הוא סיפר כמה בדיחות, היה נחמד, זה לא הסטייל שלי אבל אמרו פעם לך תשמע, שמעתי, וגמרתי עם זה. יצאתי ידי חובה - שמעתי. לא שכנע אותי כלום, שלום!".  אתה לא צריך לשכנע אותו, אתה צריך להגיד לו את האמת, 

אתה יכול להגיד אותה בדרך של שכנוע, אבל את האמת תגיד, אבל אם לא אמרת כלום - מה ישכנע אותו? אז לכן, אם אדם רוצה שלא יחייבו אותו בשמים, הוא צריך להגיד מה שהתורה אומרת, אז אין עליו תפיסה, לא יכולים לתפוס אותו. החפץ חיים סיפר, שפעם אחת היה יהודי ברוסיה שדנו אותו ל-15 שנה לסיביר, שאלו אותו: "מה הבקשה האחרונה?" אמר: "אני רוצה לראות את הרב שלי", הביאו לו את הרב, אמר לו: "דע! בגללך אני הולך לסיביר 15 שנה!", אומר לו: "בגללי!? למה?" אומר לו: "לא הוכחת אותי אף פעם, ידעת ממעשיי, 

כל העיר ידעה ממעשיי, גם אתה ידעת ממעשיי - אף אחד לא אמרי לי מילה, שוב מדרכך הרעים, יהיה לך ככה, יהיה לך ככה, יהיה לך ככה, אם הייתי מזהיר אותי מתרה בי וזה... יתכן שהייתי שב בתשובה. אבל אתה לא אמרת לי, הרב יודע, לא אומר לי מילה, עכשיו הענישו אותי, תפסו אותי, שולחים אותי ל-15,,, תדע לך - זה בגללך!". אמר החפץ חיים: "זה מה שיגידו לכל הרבנים, כל הרבנים יגיעו, ויצאו אלה מהגיהינום ויגידו: "בגללך אני פה!, אני הייתי אצלך בבית הכנסת? אתה אמרת לי פעם? ידעת שאני מחלל שבת? איך העלית אותי "מפטיר"? 

איך העלית אותי "מפטיר"? אתה יודע שההלכה זה לא ככה, איך העלתה אותי "מפטיר"?" אז אם הרב מכבד "מפטיר", ורואה שאני עולה ואף אחד לא אומר שום דבר, אז אין בעיה עם זה שאני מחלל שבת, העיקר שיהיה לי קול, אם אני יודע לנגן ואני יודע לקרוא, אין שום בעיה, אף אחד לא האיץ בי לא דחק בי, לא הזהיר אותי, לא אמר לי.

ש. ---

הרב: ודאי זה לא רק כת חנפים, זה כת רשעים, אם אתה יודע שאסור להעלות ואתה מעלה - לא מדובר במצב של איבה, אם אדם אלים, אם אתה לא תעלה אותו, והוא קנה נגיד, אז יהיה פה השתוללות בתוך בית הכנסת. מדובר באנשים שזה התפקיד שלך, ואתה יכול מראש לנווט את המכירות או את הדברים האלה בצורה כזאת. אני פעם כשחזרתי בתשובה, היה רשע מחלל שבת שהיה בא כל ראש שנה, ורוצה לקנות "כל נדרי" ורוצה לקנות זה... לקנות זה... ובזה הוא חושב שהוא יוצא ידי חובה. 

וכל פעם שהיה קונה הייתי מרים את המחיר ונוכן לקנות אפילו באלפי שקלים רק שהוא לא יקנה. בלי להתווכח, בלי להגיד "אסור, מותר", גם אני זכותי לקנות, כיוון שבבית הכנסת דוקא נהנו מהסכומים שהוא הכניס - אז שתקו. וזה מלא בבית הכנסת שרשעים באים וקונים ושמים, ויש בתי כנסת ב-20 אלף דולר, 100 אלף דולר, יש כל מיני פוזות בבית הכנסת, אז הייתי מחוייב אני, בשביל להציל את הבית הכנסת לקנות בכספי! בהרבה כסף בשביל שהוא לא יעלה, ועל זה אין מה להתווכח, זכותי להגיד וזכותך לענות. 

זה מי שאכפת לו, הבנת? ואם זה בבית הכנסת שמעלים תמידים כסדרן - קום ותלך משם לבית הכנסת שלא עושים דברים כאלה, כי לא יוצאים ידי חובה. מעלים מ"שבעה גוברא", מעלים רשעים, לא יוצאים לידי חובה. צריך שבעה גוברא שהם ראויים לקרוא, שהם שומרי שבת. אבל מה לעשות? יש הרבה שקרים בעולם, אנשים רואים את העולם הזה כמוהו, בא אני אוכל! תוקע גרפס! הכל בסדר! מה אתה רוצה ממני? אמונה.... להאמין שיש וזה... ופה ושם, טוב אתה לא מאמין, אל תאמין, 

אבל אלה שמאמינים למה לא מקיימים את התורה? אלה שאמונים על קיומה ושמירתה, אלה שאמורים לחנך את הציבור - למה הם לא עושים את תפקידם! כי הם אינטרסנטים אנשים קטנים, יש להם כל מיני טצדקי, "צריך לקרב אותם וזה", מה הבעיה מישהו אמר לך אל תקרב אותם? אבל לא על חשבון התורה, כי אם התורה אומרת שאסור להעלות אותו - אז לא מעלים, קירוב לא מתיר להעלות.  אני הייתי באיטליה, הגעתי לאיטליה, ואמרתי לבן אדם: "שאני מבקש שיהיה מנין של 10 שומרי תורה!", 

זה לא היה הכי למצוא באיטליה 10 שומרי תורה בבית הכנסת אחד, ויהודי מעלה ב"רביעי", אני רואה שהוא רוצה להעלות עוד פעם אותו בן אדם, שכבר עלה קודם, אז הבנתי שאין לו פה 10 שומרי תורה, אז אמרתי: "סליחה! יש פה עשרה או לא?" אמר לי: "לא, היו צריכים להגיע ולא הגיעו", אמרתי: "תגיד לי אתה נורמלי? אז איך אנחנו אומרים "קדיש", איך אנחנו אומרים "קדושה"? אי אפשר לעשות כזה דבר!", ואחר כך התפללנו את כל התפילה ביחיד!. ולא נתתי להם שום אפשרות רק ביחיד, פתאום הם תפסו מה זה!, 

מה זה עשרה יהודים כשרים שצריכים להיות במניין, ומאז תקנו בכל איטליה - לחבר מנין של שומרי תורה. מישהו יעשה כזה דבר? יבוא באמצע, הוא אורח, באמצע ויבוא ויקבע: "אין פה עשרה כשרים אין פה מנין! נתפלל יחיד!!". ??? זה רק מי שרוצה לקיים את התורה באמת, לא מי שעובד אצל אחרים, ולא מי שמתפרנס מהם.

ש. ---

הרב: זה כמו לצרף את מוחמד, על פי הלכה, אתה יכול להזמין את ישמעאל ולהגיד לו: "בא להצטרף למנין!", ? זה בדיוק כמו מחלל שבת בפרהסיה, בדיוק אותו דבר. 

ש. ---

הרב: שום כלום

ש. ואם הוא יעשה תשובה?

הרב: אם הוא יעשה תשובה - ודאי, שיעשה תשובה שיכריז שהוא עושה תשובה, ואם הוא שיקר - עוונו ישא. כן, אמרתי, זכותו של אדם לעשות תשובה מה הבעיה? אבל אם אתה שומע אותו על יום כשאתה מצרף אותו למניין שהוא עושה תשובה - אז זה מוחמד! אז לכן השלישי: כשהוא רואה ניסיון הבורא וחוזק עונשו, למי שהלך בדרכו לצאת מעבודתו, יווסר בו, ממה שהוא ראה את השני יתייסר, וישוב אל השם מיראתו עונשו ונקמתו החזקה. אחר כך אנשים אומרים: "למה יש? למה יש כאלה עונשים?" 

למה יש? למה יש! כתוב לך בחשמל דזזזזזז 220, ואומרים לך חברת חשמל, חשמל זה טוב, תראה איזה אור, תראה איזה מיזוג, תראה איזה חימום, תראה איזה דברים נפלאים, אתה יכול להפעיל מכשירים חשמליים, אתה יכול לראות דברים, חברת חשמל עשתה שתיהנה מהאור. אבל אם אתה רוצה עקשן להכניס סיכה לתוך השקע - כלפי מי אתה מתלונן כשאתה מתפחם? אתה אומר: "למה מתפחמים? למה כאלה עונשים? מתפחמים!" - למה? ככה זה. האש מאירה וגם שורפת,  התורה היא גם מאירה וגם שורפת, "הלא כאש דברי" 

אש ככה היא פועלת, זה חוקה, זה טבעה, אם אתה נהנה לאורה - זה מצוין, אם אתה נדבק יותר מידי - אתה תישרף, אז אתה אל תתלונן, זה לא שהשם מעניש, אתה נכנס לעונש, אתה בוחר אותו, אתה רוצה להיכנס למחלות, אתה רוצה להיכנס לייסורים, אתה רוצה להיכנס... כי איך שאתה פועל עם העבירות - אתה מפעיל מנגנונים שפועלים אוטומטית, זה כמו לוחץ על כפתור - זה מיום מיום קיבל מכה, "למה לחצת על הכפור הזה?" אבל יש כפתור אחר שמגיש לך אוכל נותן לך ככה ככה.... יש כפתורים, לכל כפתור יש לו תפקיד. 

כל עבירה כל מצווה – יש לו תוצאה, לחצת על הכפתור - אל תבוא בטענות, אתה לא יודע מה הכפתורים? תלמד, אל תגע! תלמד! אז לכן, אדם שרוצה לחיות באשליות, ולספר סיפורים ולהתבכיין - תתבכיין על עצמך, כשנותנים מכונת כביסה - יש הוראות יצרן, אתה לא רוצה לקרוא את ההוראות, זורק את זה, יש לך טענה זה באנגלית אני לא מבין, זורק את החוברת. עם האחריות זורק, הכל לא מבין. תזרוק! אבל אם תפעיל אותה לא נכון - תסובב סיבובים ככה ככה ככה.... תחרבש אותה הלך התוף - תשלם. לא יש לי אחריות - איפה האחריות? זרקת גם כן, אין אחריות.

זאת אומרת: בן אדם צריך להבין, העולם לא הפקר, והקב"ה נתן ספר הוראות ספר חוקים, "והמכתב מכתב אלוקים חרות על הלוחות", לא צריך להאמין בשום דבר, יש לנו עדויות ונפלאות והכל, יש עם בעולם, בעולם שיש לו ספר חוקים מסודר שאין כדוגמתו. ואתמול שמענו מה צ'רצ'יל אמר. אז זאת אומרת: אם אומות העולם מבינים את זה, אנחנו רק מתחמקים מזה, זה הכל, אין פה שום תירוץ לא יעזור שום תירוץ, תגידו מה שאתם רוצים, תספרו לעצמכם מול המראה, ותשכנעו את עצמכם, וגם תשלמו לעצמכם, וגם אחר כך תצילו את עצמכם לבד. 

ותעמדו מול המראה ותגידו: "אני אדם ריאלי, אני אדם מציאותי, אני זה, אני אתמודד עם המחלה!". - בקשה תתמודד את שום בעיה. אז לכן הוא אומר: כעבד הבורח מאדוניו כשישמע מה שהיה מעונשו למי שברח ממנו כמוהו, ובביי אומר: "אני לא רוצה, אני לא רוצה!",  איוב היה טוען טענות על הקב"ה, היה לו טענות. אולי הקב"ה התבלבל, בין אותיות אויב ולאיוב, ואחר כך הוא אמר: "מי עשה שטף לתעלה, מי שם שטף לתעלה?" לכל שערה יש תעלה שממנה היא ניזונה ויש שתף שמגיע לשמה ומשאיר אותה שחורה, כשנפסק המעין - היא נהיית לבנה. 

אז איך הקב"ה יודע לתת לכל שערה, עשרות אלפי השערות שיש לבין אדם בראש נותן לו לכל אחד ואחד מזון, אז אם הוא לא מתבלבל פה אז הוא מתבלבל בארבע אותיות? וכל מיני דברים כאלה והספר מלא, בסוף איוב היה נדמה לי שיכור, זה כמו שיכור שבשעת שכרותו דיבר נגד המלך, בה בה בה דיבר דיבר דיבר ונפנף בידיים והכל, בסוף תפסו אותו לקחו אותו למשטרה, כבלו אותו, "ביזית את המלך עשית ככה.... הפרעת לשוטר בעת מילוי תפקידו", וכל מיני חריט וכל מיני סעיפים וזהו. 

כשהוא מתפקח אז הוא מבין מה הוא עשה, ומה גרם שהוא הגיע לפה וכו' וכו'. איוב נדמה לי שיכור, שאחרי שהוא דיבר דברים לא לעניין, הביאו אותו לפני המלך לשפוט אותו, אבל היה תור, לפניו נשפטו כמה. פתאום הוא רואה את המלך ואומר: "זה לכלא!, זה לכבשן האש", זה לפה זה לשם, "זה לתליה!" זה... יואו ווווווויווווו התחיל לצעוק: "שיכור הייתי, שיכור הייתי! אני לא אשם! שיכור הייתי!" כשאיוב שאל את כל השאלות, 

פתאום הוא ראה שהקב"ה העניש את אברהם, העניש את יצחק, העניש את יעקב, את משה, את שלמה, אז הוא אמר: "אם אלה הגדולים נענשו - מה אני?, שיכור הייתי!", תפס את עצמו אמר: "שיכור הייתי. דיברתי בשעה של שכרות!", 

ש. תירוץ

הרב: זה לא תירוץ, "דיברתי בשעה של שכרות!", בלי תירוץ, 

ש. ---

הרב: עוד פעם, זה תירוץ של שיכורים, אבל הוא אומר אני הייתי שיכור, פירושו של דבר לא ידעתי מה אני אומר בגלל השכרות, 

ש. ---

הרב: לא! חוזר בי הייתי שיכור! עכשיו אני שחי אני מבין! לא בשביל תירוץ תפתור אותי מהעונש, הפוך! אני רואה מה העונשים, סליחה הייתי שיכור! לא תפתור אותי, כי הוא בתוך הבלגן כבר, אלא עכשיו אני קולט, הייתי שיכור!. כי בן אדם חושב "אני בסדר", ואיוב היה באמת בסדר, איוב היה באמת בסדר, השם העיד עליו שאין כמוהו בכל הארץ, "ירא אלוקים וסר מרע" עם חותמת של הקב"ה מה אתה רוצה עוד! מה רוצים ממנו! אה, אבל אתה היית יועץ של פרעה, וברגע שהוא אמר "הבה נתחכמה לו" וכשהוא אמר את הגזרות לעשות ליהודים, 

מה אתה עשית? שתקת! אה? אה שתקת, "למה לי להיכנס לזה, למה לי לשבור את הראש, למה להתנגד למלך, למה אני צריך את זה?" שתק, שלום. יתרו ברח, אני פה לא נשאר עם אנשים כאלה משוגעים שרוצים להרוג עם שלם, שלום ברח! זה זכה להיות בלשכת הגזית וזה קיבל ייסורים, ייסורי איוב. אתה יכול לשמוע שהולכים למחוק עם ואתה יושב בשקט? אתה צדיק, אתה לא עשית און, אתה הכל, אתה מצוין, אתה משהו, 

אבל פעם אחת, היית שמה צריך לצעוק גיוועלד!! לעשות כזה דבר! להשמיד עם! לרצוח תינוקות! לא צעקת? לא יצא לך? אתה תצעק אל תדאג, אתה תצעק! זה על פי הפשט. על פי הסוד: איוב היה גלגול של תרח אבי אברהם, וכיוון שהוא החטיא את הדור לעבודה זרה שאפילו בני נח חייבים 7 מצוות בני נח, לא לעבוד עבודה זרה, וכיוון שהוא החטיא והיה מפיץ גדול של עבודה זר, למרות שהוא חזר בתשובה בסוף ימיו, אבל זה לא הספיק לתקן את כל מה שהיה צריך לתקן, ולכן היה צריך לחזור בגלגול עוד פעם. 

ויש רמז בסוף איוב: שהוא רומז שהוא הבין, בסוף הוא הבין, על מה היה לו הכל, והוא רומז שהוא ידע שהוא גלגול של תרח. ושמה כתוב: "עפר ואפר", זאת אומרת שהוא ידע שהוא אבא של עפר ואפר. אז זאת אומרת: גם אם אתה לא מבין, וגם אם אתה חושב למה אני מה אני עושה... מה לא טוב מה אני זה פפפפ... אל תשאל שאלות, מה שאתה חושב שאתה טוב - על החלק הזה אף אחד לא מתווכח. על החלק שלא טוב - זה שאתה מתעלם לא זוכר לא יודע, שוכח, על החלק הזה יש חשבון, וגם אם הכל 100 אחוז, מאז שנולדת עד עכשיו אתה משהו משהו - הבורא יתברך יודע למה הוא הביא אותך לעולם ועל מה. 

ש. ---

הרב: נכון, "עַל כֵּן אֶמְאַס וְנִחַמְתִּי עַל עָפָר וָאֵפֶר" (איוב מב, ו). ועוד דבר רבותי: אם רבינו הקדוש, הקדוש, בשביל שאמר לעגל "לך לשחיטה כי לכך נוצרת", סבל 13 שנים מכאב שיניים!, אתה יודעים מזה כאב שיניים 13 שנים? על מה? אמירה קטנה, מתי זה הפסיק לו? עד שהוא ריחם על כמה עכברושים שאמר: "ורחמיו על כל מעשיו", ברגע שאמר את זה - הפסיק לו. תיקן, פה אמר כביכול באכזריות כן "לך לכך נוצרת", וכאן הוא אמר: "ורחמיו על כל מעשיו" על עכברושים - הפסיק. אז אדם יכול להגיד "אני בסדר כלפי השם", 

אתה יודע בכלל מה אתה מוציא מהפה שלך? אתה יודע מה אתה עושה בכלל? אתה יודע בתנועת ביטול אחד שאתה עושה כנגד משהו שצריך לעשות, אתם יודעים איזה גיהינום יש לאנשים עכשיו, שסוברים, שסוברים שמה שאני עושה כרגע ב"מלחמות", הם קוראים לזה שאני בן אדם שנלחם על כל מיני דברים, שמדברים לשון הרע, והם חושבים שהם "מבינים", וזה לא השיטה, וזה לא הדרך וזה לא... אתם יודעים איזה גיהינום הם יקבלו? בין בעולם הזה ובין בעולם הבא? אין לכם מושג אפילו לשער איזה גיהינום מחכה להם!, "אין תרופה למכתם!", 

ש. ---

הרב: זה לא אפילו חשובים, "עוזבי תורה יהללו רשע" למדנו, "ושומרי תורה יתגרו בם" חייב כל יהודי! לא אני, כל אחד מכם חייב למחות באנשים ליצנים שעושים נגד התורה, ועושים אותה פלסטר, 

ש. צריך לשמוע

הרב: לא צריך לשמוע, חובת הבכיה זה לא שישמעו, חובת הבכיה זו חובה עליך, אם ה הצליח או לא הצליח זה לא בעיה שלך, "אין חולקים כבוד לרב במקום שיש חילול השם", אתה רואה שיש חילול השם על פי תורה - אז אתה חביבי צריך למחות. אתה נכנס לחתונה ואתה רואה שהם עושים דברים שלא ייעשו, לא! אתה צריך למחות ולצאת, אתה צריך קודם כל לנסות לתקן, להגיד: "סליחה, יש פה זמר פסול!, וזה אסור על פי ההלכה, וכל גדולי ישראל יצאו נגד!", ואז יגידו לך: "שתוק אתה זה...!". – "אני מוחה על מה שאתם עושים!" ושלום, ותלך הביתה. 

ותקבל שכר אדיר, "לא קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה...!". לא חמש קולות, 5000 קולות תקבל שכר על מה שעשית, על כל אחת שאמרת מחייה - בדבר שאסור על פי התורה. מה זה "להתעלם", אתה רואה שעוברים עבירות, יש בורא לעולם אבא שלך מבזים אותו, מבזים אותו "קומדיית נישואין מטורפת", אתה מבין? אז מה? אז צריך למחות! ליצנות - זה אסור! היתול - זה אסור! אז לכן צריך לדעת זה כמו כל שאר העברות, וזה מהעוונות הגדולים אומר הרמב"ם, 

ש. למה גדולי ישראל---

אתה חושב שגדולי ישראל עכשיו ישבו ויכתבו על כל התרי"ג מצוות סעיפיהם, וסעיפיהם לכתוב. 

ש. ---

הרב: לא צריך! אני אומר לך 

ש. ---

הרב: אני אומר לך זה מספיק, אתה יכול לסמוך על מה שאני אומר, ומה שאני אומר זה על דעת הגדולים. אתה יכול לסמוך במאה אחוז. 

ש. ---

הרב: נכון, כי אנחנו נשמעים לגדולי תורה, ביקשו מאתנו להוריד זמני אז הורדנו זמני, להבדיל לאחרים לא נשמעים לגדולי תורה, עובדים עליהם, אתה מבין. 

רביעי: בבוא עונש הבורא עליו במין ממיני הצרות, וכיון שהרגיש בו נעור והקיץ משנתו, ושב אל האלוקים מחטאו. אז יש מצב רביעי, שאדם מתעורר זה כבר, לא הספיק לראות את השני ולהבין, זה כבר בא עליו כבר העונש. במין במיני הצרות, כיוון שהבין זהו הקב"ה תפס אתו, וכבר התחיל לטפל בו - ניעור - פתאום הוא התעורר יואו וויווו אני הולך לרב, מה עושים? מה עושים מה? מה שאמרתי לך תמיד, מה זה מה עושים? מה שאמרתי לך תמיד עושים. לא רצית לעשות - עכשיו תעשה, עכשיו התשובה תהיה יותר קשה. 

ואז הוא שב לאלוקים מחטאו, והוא כעבד הבורח מרבו אשר ששלח אליו מי שייסרנו ויעננו על ברחו מעבודתו, וכאשר הגיע אליו ברח אל אדוניו, כשהיגיע השליח הוא ברח אל אדוניו, מתודה מחטאיו ומבקש מחילתו וסליחתו, ועל כמוהו נאמר במשלי: "בבוא כשואה פחדכם ואדכם כסופה יאתה" בבוא עליכם צרה וצוקה, אז יקראונני ולא אענה!! 

שכבר יבוא עליכם חס ושלום כשואה, כסופה, צרה וצוקה - אתם תקראו לי ואני לא יענה אליכם. כשאני קראתי לכם שנה שנתיים שלוש ארבע חמש, מה אמרתם? זה עניין של אמונה, תראה אתה מסתכל על אנשים זה... הם אוכלים שותים זה הכל פה שם מה, מה הלחץ? מה הלחץ? למה צריך לדבר ככה ככה? מה הלחץ! תבוא בכיף תבוא לאט, תצחיק, תן זמן, תן זמן. אתם תקראו לי אחר כך, לא תהיה לכם ברירה, אני לא אענה, ואמר: "וכהצר לו חלה את פני השם אלוקיו, ויכנע מאד,! 

מסופר על מנשה שהוא התפלל לקב"ה כשהכניסו אותו לדוד של נחושת, וכבר שרפו אותו בדוד, הוא כבר בקרע---, הוא כבר רוקד טוויסט אגן, זהו עכשיו הוא קורא לאלוקים כמוצא אחרון, הקב"ה רחום וחנון, חתר מחתרת בשביל להצילו, אז הקב"ה אם התשובה תהיה אמתית, אפילו שתהיה מתוך הדוחק הזה מתוך הדוד, עדיין זה יכול להועיל לך. אבל דוגמה אחאב עשה תשובה, מיראת העונש, לא שמע לאליהו בגלל זה כי הוא הבין שהוא הולך למות, אז זה הוסיף עוד שלוש שנים שיחיה והוא מת. 

אבל אם היה עושה כמו שצריך, הוא היה מעריך ימים וזרעו לא היה מת, וככה זרעו גם מת. כי הוא היתרה בו, אבל הוא רצה כמו פרעה רק להסיר מעליו את העונש, יואו וויוווויוווויוווו וזהו. אחרי מלחמת המפרץ בחודש, שאחת ההרצאות באה אישה, והציעה: "הרב! אני רוצה לעשות "התרת נדרים", - "אף פעם לא ביקשו ממני התרת נדירים, מה קרה?" היא אומרת: "בזמן הטילים אני פחדתי מאוד, וקיבלתי על עצמי שבת, עכשיו זה נגמר אני רוצה להתיר את הנדר!", 

אתה מבין, נו, כת לצים, ואני אומר לכם יהיה טילים טילים חבל על הזמן, כדאי לעשות את התשובה לפני, למה? כבוא כשואה פחדכם ואדכם כסופה יאתה, וצרה וצוקה, אתם תקראו הוא לא יענה, חבל. 

ש. אבל אנחנו כשיכורים---

הרב: אתה כן, אתה כן, אתה כן, 

ש. מה זה אתה

הרב: אתה מייצג את השיכורים כל הזמן, כל פעם אתה אומר מהם עושים, 

ש. ---

הרב: אתה תתעורר, אז אני אומר לך פנימית ג' בתל השומר אתה תתעורר מהר מהיין, זה הכל. לך לשמה תשב כמה שעות, תעבור מיטה מיטה, תאחל להם: "בריאות!", תשאל: "מה כואב להם?", תשאל: "מה עשו בחיים?", וכן הלאה, תתחיל להתרגל כי זה יכול לבוא. אז בן אדם יראה כבר מראש לאן הוא אמור להגיע, כדאי לבקר לפני, זה הכל, זה בכל אני מבטיח לך, לא יהיה לך שום טעם של שכרות, שום טעם, שום טעם. אבל אם אדם לא רוצה לראות, לא רוצה להסתכל, הוא רוצה רק להסתכל על אלה שנוסעים ביכטה, 

זה מה שהוא רואה, הוא לא רואה מה שקורה להם אחרי זה, אז בקשה. זה השיכור, בקבוק אחרי בקבוק אחרי בקבוק אחרי בקבוק, לא רוצה לראות, לא רוצה לראות. בא תשמע מוסר, בא תיכנס לשיעור, בא תלמד בא תבין. עזוב אני לא אוהב את השיטה הזאת, זה בקבוק , זה זה אני אוהב את המשקה הזה, זה פששששש. זה עושה לי ראש יואו ווווו אין לי בעיות אין לי חובות אין לי כלום, אני מרחף, רק טוב אני רואה, רק טוב. אבל זה הבקבוק עשה לך לא המציאות עשתה לך, זה הבקבוק עושה לך! לא המציאות! המציאות היא לא כזאת! אז בן אדם צריך ללכת לראות את הדברים, 

אם אתה חרד למצבך לגורלך, לך תבדוק, למה לך להסתכן, למה לך להגיע למצב? כשהיה חשש ל"פוליו", ואמרו שחיידק הפוליו מתחיל להתפשט, אז הודיעו במדינה, שכל מי שרוצה שח"ו שלא יהיה לו את התוצאות של מחלת הפוליו - וכולם הלכו, ופתחו להם את הלשון וטפטפו להם שתי טיפות, באמצע העבודה כולם לרוץ בשביל שלא יהיה פוליו. נו ואלה שלא הספיקו מסכנים. אתם רואים אומרים: "שפעת עופות!", פתאום יבשת שלמה כולם עם לבם מפחדים לנשום, שפעת! מה קרה שפעת? שפעת עופות אמרו, 

אז מה אמרו: כל שפעת רגילה הורגת אלפים ורבבות, שפעת רגילה, עונתית. מתו כמה מאות! בסך הכל בכל העולם. חרדה עולמית! חרדה עולמית! הפרה המשוגעת, ג'ננה אל פרה זהו, כל העולם כולם הגנות, מה קרה! אה כשאומרים את זה בגדול, וזה מי עושה בדרך כלל? חברות התרופות, זה בכלל לא זה, מנפחים בשביל שיוכלו למכור את התרופה. ואנשים רצים רצים רצים רצים. יש אנשים שזריקות לא טובות להם, כי הם סובלים מדברים אחרים, שמתנגשים עם התרופה הזאת וגורמים סכנה לעצמם, 

אבל מה אכפת לו?, הוא מפחד עכשיו מזה, אז הוא מזריק. איך היה בזמן המפרץ? אנשים פחדו מהטילים, לקחו "אטרופין", וראו שזה השפיע עליהם כלום, והם שמעו והם פחדו ואמרו – "גז!" גז לא נושם לא נושם גז עוד אחד, והתייבשו והתייבשו מתו, מתו. מרוב הגנה על החיים מתו. לא טילים לא גז לא בטיח, הפחד הרג אותם. כמו הרמב"ם סיפרתי לכם שאמרו פעם הרופאים שהם יעשו אתו תחרות מי יכול לעשות, והם נתנו לו סם המוות, והוא לקח עשבים מסוימים שהקדים והכין אותם, ולא קרה לו כלום, 

ואחר כך הוא בא ואמר למלך: "עכשיו תורי לתת להם רעל שאני הכנתי!", ואמר להם: "בקשה לשתות!", איך שהם שתו מתו על המקום. על המקום מתו. אז הוא אמר לו: "איך אתה יודע לייצר דברים כאלה איך? אני לא מבין?" אמר לו: "כבוד המלך ישתה בעצמו!", אמר לו: "אתה רוצה להרוג אותי?" אמר לו: "הנה! אני שותה", שתה לא קורה כלום, אמר לו: "איך זה?" אמר לו: "כבוד המלך! זה מים", אז הוא אומר לו: "אז איך הם מתו?" אמר לו: "מהפחד!". זה היה כוחו של הרמב"ם. זה היה כוחו של הרמב"ם. 

היה רופא מומחה סיפרתי לכם, רופא מומחה שעשה ניתוח מוח, ולא יכול להוציא תולעת ממוחו של אדם, לא יכול והוא יודע אם חותך בסכין פה הוא גומר על הבן אדם, והוא עומד מתלבט, והרמב"ם רץ החוצה הביא עלה שם אותו ליד המוח, היא הריחה התולעת  את העלה, יצאה החוצה בלי ניתוח, והתרפא הבן אדם. רופא צריך להיות גם חכם, לא רק רופא. אבל מי שלומד תורה הוא גם חכם, אז הרביעי, כשבא העונש צריך לדעת תבוא צרה וצוקה - יקראו ואני לא אענה, אז לכן צריך לראות אפילו מנשה כשחזר בתשובה מהודו, 

אז הקב"ה יכול לקבל תשובה אמתית שאדם כבר מבין שזהו, זה הסוף. והמצליח השב אל האלוקים בפנים הראשונים, ותחתיו בהצלחה ובקבול מי שלא שב עד שבא אליו תוכחת הבורא, והם הפנים השניים. אז יש הפנים הראשונים שלמדנו, ויש הפנים השניים, זה כל אחד אחד הולך יותר קשה ויותר גרוע, ותחתיהם בהצלחה ובקבול מי שלא שב עד שחלה הרעה על סביביו, ולמד מאלה שראה מסביביו, ותחתיו בקבול והחזרה, דהיינו שמקבלים את תשובתו, מי שלא שב עד שחל עליו העונש ונתיסר בו, 

ומי שמחכה עד שהעונש יבוא ואז הוא מתייסר וחוזר - והוא הרחוק שבשבים לקבל האלוקים תשובתו ולמחול חטאו, עד שישוב אל השם ויראה מן החרטה, והעזיבה, ובקשת המחילה בלבו, ובלשונו, ובתנועותיו, כמו שלמדנו ב-20 תנאים, מה שיחייב, אם הוא עושה ככה, זה יחייב למחול לו, ולקבל תשובתו, ולעבור על פשעיו.

"רבי חנניא בן עקשיא אומר: "רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר: "השם חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר".