רבי יוחנן הסנדלר אומר: כל כנסיה שהיא לשם שמים – סופה להתקים | הרב אמנון יצחק שליט"א

- - - לא מוגה! - - - 

נציבי יום, הודיה בת אסתר וכל משפחתה יזכו לכתיבה וחתימה טובה, לחזור בתשובה ולהחזיר בתשובה.

בלחש.

אמן.

רבי יוחנן הסנדלר אומר, כל כנסייה שהיא לשם שמיים סופה להתקיים,

ושאינה לשם שמיים אין סופה להתקיים.

רבנו יונה מפרש,

כל כנסייה שמטרתה לחזק תורה ולהגיד,

להסביר מעשים טובים,

נקראת כנסייה לשם שמיים וסופה להתקיים.

ואילו כאשר מתקבצים אנשים יחדיו,

שרצונם להשתרר זה על זה,

ומתקבדים אחד על חברו,

זו כנסייה לא לשם שמיים ואין סופה להתקיים.

בשפת אמת כתב,

לא רק אסיפה לצורך דברים רוחניים

נקראת כנסייה לשם שמיים,

אלא אף כאשר התכנסו הציבור לצורך דברים גשמיים בענייני עולם הזה,

אם כוונתם ומטרתם לשם שמיים,

כמצווים במקרא,

בכל דרכיך דעהו,

והיינו שכל העניינים הגשמיים יהיו הכנה

בכלים לצורך עבודת השם,

תעותר אסיפה זו בשם

כנסייה לשם שמיים,

וסופה להתקיים.

בילקוט מעם לועז כתב,

אסיפה נעשית לצורך עשיית תיקון מסוים,

לא לשם יוהרה,

סופו של מעשה זה להתקיים,

כיוון שנעשה לשם שמיים.

אפילו שבתחילה נראה

שאין המעשים מועילים,

עם כל זה לא ירפו ידיהם,

כיוון שוודאי

תופע להצליח.

אבל,

אם מתאספים לשם יוהרה

או טובה אישית עצמית למתכנסים,

לא תתקיים מה שיחליטו עליו בכינוס הזה,

ואפילו אם בתחילה נראה

שהדבר יעלה בידם,

עם כל זה בסוף יתבטא לעניין.

במדרש שמואל,

באר שלכן אמר התנאה,

סופה להתקיים.

סופה להתקיים,

ואין סופה להתקיים.

כלומר,

כי אפילו אם בהתחלה נראה שאינו כן,

אמנם בסוף,

בסוף הדברים, יהיה נראה לעין כל שהכנסייה לשם שמיים נתקיימה,

שלא לשם שמיים לא נתקיימה.

אפילו שבהתחלה לא נראה.

זה הולך להצליח, סופה להתקיים, אם זה לשם שמיים.

אפילו נראה בהתחלה שזה הולך להתקיים,

אבל כיוון שזה לא לשם שמיים, אין סופה להתקיים.

בספורנו כתב שהכנסייה שלא לשם שמיים תכלה מאליה.

כמו שאמרו חכמים, זיכרונם לברכה,

הנח להם ארשיים,

והם קלים מעליהם.

לא צריכים אפילו להתאמץ

מכל דבר שהוא לא לשם שמיים, אין סופה להתקיים.

יש לכם דבר מצחיק יותר מאשר המדינה.

אפילו שנראה בהתחלה שזה מתקיים, הנה זה הולך,

סופה לא להתקיים, הולך להתפרק הכול.

הכול מתפרק.

אחד מלשין על השני, מוסר אותו בחוץ לארץ, אומר, תפרקו את הכול. זה לא מדינה, זה לא דמוקרטיה,

זה לא כלום.

תן את הכול לערבים.

עזוב אותך מהישראלים האלה.

כן.

בסוף כל השמאלנים נהיו BDS. וואי וואי וואי.

ממש לא, אין סופה להתקיים.

וזה מה שאמרו חזון איש החפץ חיים ועוד.

ורואים את זה בחונש.

סבתא בת 75. הכול מתפרק.

גם כל האספות שעשו כנגדי, כן? כל מיני כאלה שעשו אספות נגדי והתחברו ביחד, הכול התפרק להם.

זה לא היה לשם שמיים.

הם עברו בשביל שמיים, בשביל שמיים, בשביל שמיים.

בסוף שילמו בבית משפט, והתפרקו לגמרי.

באחד העלילה על שני, והוא אמר לו ככה, והוא אמר לו ככה.

היאן ערך דייזי.

במדרש שמואל

כתב שאפילו כאשר מתאספים אנשים

לצורך תיקון הדת

בעשיית גדרים בדבר מצווה,

אם יהיה נתערב באספה זו,

יושבת פיגול,

הרהורי גאווה

ויהורת הלב,

שמצויים לפעמים אצל בני האדם העוסקים עם הציבור,

יש להם רצון להשתרר על הציבור,

אין סופה של אספה זו להתקיים,

כיוון שאינן לשם שמיים.

לכן למשל זרקו את דור העיר.

לגמרי.

הוא לא יכול להיות שר ולא כלום,

כי זה לא על שם שמיים.

פעמיים כאלה

ועוד

ואתם יודעים שהוא רמוז בתורה.

מעניין, לא רמוז בתורה דרעי.

רמוז דור רעי,

כמו שאני קורא לו.

בתורה רמוז דור רעי, לא דרעי.

שנאמר,

דור עיקש ופתלתון.

דור עי

עיקש ובתלתון. דור עיקש, ממש.

גם עיקש, גם בתלתון.

לכן סיים מתנה דבריו בלשון

ושהיא לדבר עבירה אין סופה להתקיים.

באמת, מדברים מכנסייה

שכל מטרתה זה דבר מצווה,

אלא יש בה חסרון,

היא לא נעשתה לגמרי לשם שמיים.

לכן אין סופה להתקיים.

כפי שאמר הגאון רבי מנחם זמבה,

זכר צדיק וברכה,

השם ינקום דמו,

באחד הכינוסים

שנערכו על ידי אגודת ישראל בפולין,

כי גם כנסייה לשם שמיים,

הוא אמר שהיא צריכה להיעשות לשם שמיים.

יש לזהר בזהירות רבתי,

לא לערב מחשבות לא לשם שמיים בפעולות הנעשות לצורך התורה ועבודת השם,

שכולם חמצי שמיים,

כי אם מתערב בהם באפס רצונות שאינם לשם שמיים,

זה לא ייחשב לשם שמיים,

ואין את הקיום של הבטחת חכמים שסופה להתקיים.

לשם שמיים זה צריך להיות ממש לשם שמיים, אז זה מתקיים.

אם לא, זה לא מתקיים.

בספר לבבות כתב,

שטנה רצה ליתן עוד וסימן,

כדי שנדע ונכיר

אם הכנסייה והקיבוץ האלו

היו לשם שמיים או לא.

על זה אמר, כי אם נתקיימה הכנסייה לבסוף

והצליחה פעולת המתכנסים,

הרי זה לאות ולראיה שכוונתם הייתה לשם שמיים.

אם לא נתקיימה לבסוף,

הוברר הדבר למפרע,

שלא הייתה מטרתם לשם שמיים,

כי אם לתכלית קלה ונפסדת

מענייני עולם הזה,

ולכן אין כנסייתה מתקיימת כלל.

ניסו לרתום אותי לכל מיני חיבורים כאלה ואחרים

של מתנגדי חיסונים,

וכל מיני, כל מה שקורה סביב הזה.

לא הסכמתי לשם שמיים.

ידעתי, זה לא על שם שמיים.

לא התקיים. בשביל מה לבזבז את הזמן?

עבר על הזמן.

ובאמת שום דבר מכל מה שהיה להם תוכניות, שום דבר לא התקיים.

כלום דבר לא התקיים.

הכנסים היהודים שהצליחו זה מה שאנחנו עשינו דרך גברת,

דרעית.

עשתה והצליחה.

למה? היא מתקבלת לשם שמיים.

ככה זה עובד.

כשמסתכל, אתה עושה לכבודי, אני מסייע.

אתה לא עושה לכבודי, חפש את החברים שלך.

לא עובד.

אתם יודעים עד כדי כך?

שבתי המקדש שניים חרבו, אתם יודעים למה?

בשביל שחרבו בזה פועלים גויים.

בבנייה.

אז לא התקיים.

אבל המשכן נשאר לנצח,

כיוון שעשו אותו בנדבת ליבם,

ומכל הלב, ועם משה רבנו.

וזה התקיים.

המשכן קיים.

הוא נסתר מעינינו כרגע, אבל הוא קיים.

אבל הבתים,

בתי המקדש, חרבו.

למה?

כי היה בזה גם כאלה שהם לא היו שייכים.

אברבנאל,

זכר צדיק וקדוש לברכה,

כתב ביאור נפלא להסביר על פי דרך הטבע.

בפני מה כנסייה שאינה לשם שמיים, אין סוף הלבקים.

כי הנה בני האדם

שונים בטבעם ובתכונתם זה מזה.

ולכן,

כשמתכנסים ונאספים

אנשים לצורך מסוים,

אם כל אחד מכוון לתועלת פרטית,

ודאי שלא יהיה כיום לאספה. כל אחד מושך לכיוון שלו.

כי הרצון של זה אינו דומה לזה.

מה שחפץ אחד שולל לשני.

וכל אחד מתנסה למלוך.

קבלו דעתי.

אמנם, אם מטרתם אחת וכולם מתכוונים לדבר אחד,

שם שמיים,

אם לתועלת יראת השם,

אם לאהבתו,

או לשאר צורכי שמיים,

וזו התועלת היא בשביל כולם,

מטרה אחת

מאגדת ומחברת אותם יחדיו.

וכל אחד מכניע את עצמו ואת דעתו,

לדבר שראוי לעשות.

ואין מגמה לתועלת אישית,

ועל כן יוצא הפועל לטוב,

וסופו נתקיים.

פשוט.

ביתר מאוד,

למשל אדם אחד מן הנאספים

פזרן בטבעו.

והוא אומר, מה, צריך ל... אל תחסכו, וזה, צריך לתת, ובאן, ועוד.

אבל רעי הוא קמצן.

והוא נוטה לה קמצנות.

צריך לחסוך, תחזן, לבזבז, לבזבז, תחסוך ציבור.

ומי שממוצע בתאו ותאו,

לא רודף אחרי הגשמיות וריבוי ממון,

אז הוא חפץ.

תיתקנו בקהילה תקנות וסייגים למעט קניינים גשמיים.

לעומתו, בעל התאווה, חברו,

עובד אחרי הגשמיות, לא רוצה תקנות.

מה אתה מביא לי תקנות עכשיו?

כמו שאירע באמת במשך הדורות.

כמה קהילות חפצו לגדור גדרים.

ולתקן שימעיטו הקהל ברכישת המלבושים האיכרים, בתכשיטי הנשים.

בעלי ממון חפצו להתהדר בלבושם.

מנעו בעדם ולא הניחו לגדור גדרים ולקבוע מסמרות.

דרך אגב,

בהצעה שהם עומדים לקיים,

אתם לא תוכלו לטוס לחוץ לארץ רק פעם בשלוש שנים, אם הם יסכימו.

לא תוכלו לקנות יותר משלושה בגדים בשנה,

ולא תוכלו לבזבז כסף כמה שאתם רוצים.

זו התוכנית הכלל עולמית עכשיו,

שאתם תהיו, אתה מבין, נשלטים, כמו עבדים כאלה,

שנותנים להם סרבלים פעם ב-,

וזהו, יאללה, לך תעבוד, לך תעשה, לך ת... זהו, זהו.

ממש.

אני אומר לכם, אם עוד יטביעו על האנשים,

אם לא צ'יפים,

אז הם יטביעו בבן אדם סימן כמו על הבהמה.

אבל הם יותר מתוחכמים, אז הם לא אומרים את זה עכשיו. אילון מאסק מתחיל עכשיו לחפש בעלי מומים שמוכנים לשים צ'יפים במוח.

הוא ינסה עליהם איך זה עובד.

אם זה יצליח אצלם, הוא יעשה בתוכנית לכולם.

ואז יחייבו את כולם להיות מצ'ופצ'פים.

כמו שאמר בהתחלה מר ביבי, סוחר היהודים,

שיתפאר, וזה וזה.

ועכשיו הוא סגר איתו, שיהיה בינה מלאכותית פה, ויקימו מרכז גדול, ו...

יא, הבן אדם הזה מוכר אתכם בחינם, אני אומר לכם.

תמשיכו לבחור בו, זה חשוב מאוד.

עד שהוא יכניס אתכם למכלאות.

יהיו עם הכבשים, וזה תעשו, ילמדו אתכם להגיד מ...

מ...

אתם עוד תלמדו את זה, זה יהיה בסדר.

ולכן, אם יש אדם ירא וירך לבב במזגו וטבעו, הוא לא חפץ שהקהל יתריסו

נגד השלטון מהשרים, ונראה להם חברו אז בטבעו ובמזגו

הוא לא ירא בכלל, ואדרבה, הוא חפץ בכך.

בדיוק המחלוקת שיש עכשיו.

דמוקרטיה, דיקטטורה,

זה אומר צריך בית משפט, בגץ, וזה אומר לא, וזה אומר הוא לא יקבע, ואני אקבע, והשלטון של העם, ואומר השלטון שלהם, ומי יחליט, ומה יחליט, ואיך יכול להיות, מה פתאום?

ולכן, אם כל אחד יחפוץ לעמוד על דעתו לבטל דברי חברו,

לא יעבור זמן וייפרדו כולם,

איש מעל אחיו יגרם נזק לכל הקו.

תראו, כל חיבורי הקואליציות, הכל יתפרק.

הכל.

אכן, אם מטרת כולם לשם שמיים, אז יבואו כולם לעמק השווה, והתועלת תהיה מהאסיפה.

הגאון המהרם שיק, זכר צדיק וברכה, הוסיף לבאר בזה,

על ידי שכל המתכנסים מכוונים לדבר אחד,

הרי הם נעשים כדבר שלם.

אבל המתכוונים לתועלת עצמם,

אין אחדות אמיתית.

הכל זה חיבור חיצוני בלבד.

זה אינו בגדר שלם, כמו בליכוד.

אין שם ממש, כי כל אחד רוצה קידום וזה, ואם ביבי לא מתייחס למישהו, זה עושה לו טריזין.

יש לו שם כבר כמה מורדים.

וכן הלאה. זה ככה עובד בכל מקום.

וכבר ידענו שהדבר השלם מתקיים הרבה יותר מדבר שאינו שלם.

לדוגמה,

בצל.

בצל שלם, תשאיר אותו שלם, מחזיק הרבה, הרבה זמן.

אחרי הרבה זמן הוא מתחיל קצת ככה, מתקבץ קצת.

אבל אם תחתכו אותו,

צ'יק צ'אק הוא הולך.

זאת אומרת, השלם מחזיק יותר.

ואחרי כן, גם הכנסייה לרצון כולם לשם שמיים,

הרי זה כדבר שלם וסופה לתקיים.

באבות דרבי נתן,

רבי המדרש שמואל,

כנסייה לשם שמיים זו כנסת ישראל בהר סינאה.

נעשה ונשמע.

כל העם אמרו בלב אחד.

כנסייה שאינה לשם שמיים דור הפלגה.

כיוון שבהר סיני נתקדסו ונתחברו כל ישראל כאיש אחד, ויחן שם ישראל כאיש אחד בלב אחד.

ואמרו, כל אשר דיבר אדוני נעשה ונשמע.

הכנסייה הזאת של ישראל קיימת לעולם בעד, ולא נתפרדה חבילה.

כי היה אז בין בני ישראל אחדות בלי פירוד כלל.

לכן ישראל קיימים ונצחים לעולם.

כמו שאמר הכתוב, חיצי יאכל לבם.

חיצי קלים בהם אינם קלים.

אפילו שמגיע להם

עונש וחיצים צריכים להיכנס בהם.

אומר הקדוש ברוך הוא, חיצי אכל לבם.

זאת אומרת, אני אכלה את כל החיצים בם,

בם, והם קיימים.

רק החיצים יאכלו, אבל הם לא יאכלו.

ומה שאמר התנ״ס סופה להתקיים.

הכוונה על עצם מהות קיומם של כלל ישראל,

וגם על הכינוס והחיבור.

הכנסייה, שאינה על שם שמיים, זה דור הפלגה, הביינים החופשיים.

המייסונים, המייסונים,

מייסונים.

אין סופה להתקיים.

שערי מיד בלע לקדוש ברוך הוא את שפתם לשבעים לשון,

והתפרדו איש מעל אחי, וגם הם עצמם ספו ותמו מן הארץ.

עכשיו, לא מזמן.

גם החברים של הבונים החופשיים יצאו נגד ראש הלשכה.

להבטיח אותו.

יש להם נשכות הרבה שונות. יש צרפתית, איטלקית, וזה, כל אחד

זומם בדרך אחרת.

בספר רוח חיים לגאון,

רבי חיים מבולוז'ין, ביאר את המשנה על דרך עבודה.

נודע,

בשעה שאדם קיים מצוות השם ועוסק בתורה קדושה,

הוא בונה עולמות עליונים וקדושים.

ונאמר,

אל תקרא בנייך אלא בונייך.

ברכות סמחדל.

והנביא ישעיהו אומר מפורש, נא' טוז,

ואשים דברי בפיך

לנטוע שמיים וליסוד ארץ.

הרי שאדם מוציא בפי תורו את השם, נוטע שמיים חדשים ויוסף לארץ.

ובעולם הבא הוא בעל שכרו בכך

שנותנים לו את העולמות שהוא בנה בעצמו,

והאורות

שנתנוצצו בפעולותיו.

וזוכה להתעדן,

להתענג בהם בתענוג נצחי.

כשאדם חוטא ועובר עבירות,

חס ושולים,

הרי הוא בונה עולמות של שווא.

הוא מוסיף אומץ בכוחות הרע,

ובד בבד מתיש כוח של פמליה של מעלה,

מחריב ומהרס עולמות עליונים.

על זה כונן הנביא,

מ״ט י״ז,

מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו״.

וכאשר הסתלק מן העולם

ותעלה נשמתו,

מקבל עונשו בגיהינום מן העולמות הללו,

ויהיו נפרעים ממנו,

כפי העונש שכתוב לו ממרוא,

לעומת

מסת החטאים שעבר.

הפרש קיבל כל עונשו.

יהיו העולמות הללו קלים מעליהם,

כי אין כוח וחיות בהם מן העוונות.

וכיוון שכבר בא, עושה אותם על עונשו,

פגה השפעתם, והם נמוגים ונעליהם.

ופרש בזה את המשנה.

כל כנסייה, שהנה שם שמיים,

אז העולמות הקדושים שקנה סוברה האדם

בעסק התורה וקיום המצוות, סופה להתקיים.

והוא עומד להתעדן ולהתענג בהם בגן עדן

לאורך נצח,

שהרי העולמות הללו עומדים לנצח,

שקיימים לעוד.

בעל כנסייה שאינה לשם שמיים,

כל העולמות שנבראו מחטאים של אדם, אין סופה להתקיים.

כי חיותם

זה רק מעבירות עצמם.

אחרי שנתכפר כל חטאו על ידי אלו עולמות שהוא יענש בהם,

שוב, אין לו אמצעי, אין להם אמצעי קיום,

והם מתבטלים מעליהם.

יש להסמיך לזה מעשה עם הבעל שם טוב הקדוש,

אותו תגן עלינו אמן,

בדומה לדברי רוח החיים.

כפי שגם ממנה שומעים שמן העבירות שעובר אדם נבראים מלאכים רעים.

ידו המקובל,

גם כאשר יורדים גשמים בחג הסוכות,

לא נכנס...

עשו נדפי מטר לסוכתו של הבעל שם טוב.

גשם בכל השכונה,

אצלו לא נכנס.

ואפילו בזמנים

שהגשמים היו עזים,

שיטפון עז לא נכנסה טיפה אחת לסוכה שלו.

שנה אחת בליל יום טוב ראשון

של חג הסוכות ירדו גשמי עוז

בעיר מי ז'יבוש.

ומטר רב ניתח ארצה?

כל בני העיר המתינו בכיליון עיניים וכיסופים לרגע שהתפסק הגשם,

שיוכלו לקיים את המצווה בחביבות,

לאכול לפחות כזית פד בסוכה.

והנה

הרב והבית דין של העיר,

הגאון רבי אריה אלעיב,

זכר צדיק וברכה,

שלא נמשך לדרכי החסידות.

והיה מהמסנגדים

לשיטה הקדושה של החסידות,

גם הוא המתין עם בני ביתו בתוך הבית שהמטר ייפסק.

ותוך כך סיפר אחד מן הנוכחים

על השמועה ששמע שבסוכתו של הבעל שם טוב אף פעם לא יורד גשם.

הגאון רבי אריה לייב,

שלא הכיר עדיין

את גדולתו

וקדושתו

של הבעל שם טוב

זלזל בכך.

אמר, הדבורים אינם מסקבלים על הדס,

ושאין הוא מאמין

גם לכל האותות והמופתים שמספרים אודותיו.

ודיבר גם דברי גנאי

על דרך העבודה של הבעל שם טוב.

בבוקר,

בדרך הילוכו של הבעל שם טוב הקדוש לבית הטבילה,

פגש הגאון

רבי אריה לייב.

פגש אותו הבעל שם טוב ואמר לו,

יאמר לי מעלת כבודו,

וכי לא היה יותר ראוי שכבודו בליל הקדוש כזה יעסוק בדברי תורה ועבודת השם,

ולא בדברי לשון הרע ורכילות האסורים?

הרב הבין כלפי מה הדברים אמורים,

וטמא איך הגיעו הדברים לאוזנם של הבעל שם טוב.

שאל אותו, מניין הודע לכבודו הדברים שדיברתי בקוטלי ביתי?

אמר לו הבעל שם טוב מהמלאכים שבאו וגילו לי את דבריך מליל אמש.

אבל פליאתו של הרב גמרה ביותר,

ואמר איך היא תוכן כדוב ורזה בהלום מלאכי השרת משרתי העליון לא מספרים לשון הרע.

אמר לו הבעל שם טוב מכל חטא ועוון שעובר האדם

נברא מלאך רע.

וגם מדיבורי לשון הרע שדיברת עליי,

נבראו מלאכים רעים שהם הולכי רכיל,

כי הם נבראו מזה.

והם הוציאו דיבתך רעה וסיפרו לי מה שדיברת.

אז רואים, כמו הרוח חיים, רבי חיים אבולוג'ין, שכשאדם

עושה או שהוא בורא עולמות או שהוא מהרס,

או שהוא זה.

הפעולות של כל בן אדם עושות פעולות במרומים.

ולא אתה חושב, אתה רק מדבר פה וזה נגמר.

לפני שנפרדו,

אמר לו עוד הבעל שם טוב,

כי אין תמה בדבר מפני מה אין נכנסים הגשמים לתוך הסוכה שלו.

כי אמרו חכמים זיכרונם רכה בסוכה כח,

שהגשמים בחג הסוכות

הם סימן קללה.

ונתנו משל

לעבד שבא למזוג כוס לריבו,

ושפך לריבו קיתון על פניו.

והנמשל הוא,

שאם אין הקדוש ברוך הוא חפץ

שנזכה לשמשו

ולקיים את מצוות הסוכה,

הוא שופך עלינו קיתון ומוריד מטר,

שלא נוכל לשבת בסוכה.

אבל מי שהקדוש ברוך הוא חפץ בשימושו ויש לו נחת רוח מעבודתו,

אז בטל הטעם,

ואין שום סיבה שימנעו ממנו הגשמים מלקיים את מצוות הסוכה.

ומעתה עם כל חידוש,

שהמטר לא נכנס לסוכת עובדי השם,

שהרי רצון השם הוא שיוכלו לקיים במצווה, ואין כל מונע.

בקיצור, אצלך ירד גשם, זה אומר משהו.

אצלי זה לא ירד,

זה גם אומר משהו.

אז זה הראייה, והמויפס הכי גדול, מי עובד השם?

ורצוי בעבודתו לפני השם, ומי לא?

אין, זה לא פלא.

הרי אמרת לשון רע,

הוא לא אמר, לא, אני ברמה.

אבל זה ככה, ככה היה תמיד, המסנגדים לא האמינו.

אתם זוכרים, סיפרתי לכם על הנודע ביהודה,

והם רב שימשן,

שבה הוכיחו את רבו.

והחסיד, יעבץ,

פירש

את הדברים כהמשך למשנה הקודמת.

וכנסייה לשם שמיים,

מדובר על הפרקליטים הטובים הנוצרים מהמצוות שאדם מקיים,

שהם סופם להתקיים ומלמדים זכות על האדם לעולם.

כנסייה שלו לשם שמיים,

הקטגורים שנבראו

מהחטאים שעבר אדם,

אין סופם להתקיים.

אחרי שהוא יקבל את עונשו מהם,

על כל עוונותיו, הם בטלים ועוברים מן העולם.

ובזה רמז לנו התנא הקדוש רבי יוחנן הסנדלר, דברי תנחומין

לבעלי התשובה,

שידעו כי אין המקטרגים קיימים לעולם,

וסופם להתבטל לגמרי,

או על ידי

שישוב בתשובה שלמה עוד לפני שיצטרך להיפגש איתם,

שיפרעו ממנו על מה שהוא ברא אותם.

אם יעשה תשובה, הם יתבטלו מעליהם.

נו,

יום אחד לפני יום כיפור הגיע הזמן לבטל את כל המקטרגים ואת כל המלאכים הרעים, ואין סופם להתקיים.

זכות התשובה, אמן ואמן.

אמן.

ישמחו במעלכותיך,

שומרי שמרי שבת וקורא את עונג שבת.

יישמחו

במעלכותיך,

שומרי שמרי שמרי שבת וקורא עונג שבת.

עמי קדושים

לקדושם

מקדשא שבעי שבת על מקדשא מקדשא שבעי שבת ישמחו במעלכותך שומרת שומרת שומרת שבת דבורה עונג שבת ישמחו

ומערבותיך שומרי שומרי שבת,

ופורכי עוד שבת.

עם המקדשא,

מקדשא,

מקדשא שביעי שבת.

עם המקדשא,

מקדשא,

מקדשא שביעי שבת.

שבת שלום.

שבת שובה.

שבת שובה.

שובו אליי ואשובה עליכם.

הרי אני מכוון כמצוות.

חכמים.

רבי חנניה אומר, אני אשי אומר.

רצוע הקודש בול הוזה כל מצווה. לפי כוח,

ירבו אלוהים תורו ומסורות.

פנאם אמר אדונו בסלמאן סיפגו יגדיל תורו.