רבי יוחנן בן ברוקה אומר: כל המחלל שם שמים בסתר | הרב אמנון יצחק שליט"א

- - - לא מוגה! - - - 

נציבי יום לעילוי נשמת אבי חיל בת רבקה

מנוחתה עדן

יהודה בן חנה מילנה בת דונרה דנה

יזכו בעזרת השם לפרי בטן

שלום בית וכל מילי דמיתיו אמן

ג'ורג' יוסף בן אנה שם ישלח לו רפואה שלמה מהרה יקום בריא ושלם

וכל איברה וגידם הניתוח בזכות נציב היום אמן.

רבי יוחנן בן ברוקה

אומר כל המחלל שם שמיים בסתר נפרעים ממנו בגלוי

אחד שוגג ואחד מזיד בחילול השם.

דברי המשנה צריכים ביאור לכאורה הם נסתרים מיני ובין.

התנא פותח ואומר כל המחלל שם שמיים

המשמעות

שהוא עשה זאת בפרהסיה לעיני אנשים רבים

וכך חלל שם שמיים רחמנא לצלנו

ומסיים דבריו בסתר.

היינו שעשה זאת בצנעה

בינו לבין קונו.

אז אם ככה איך הוא חילל את השם?

כל המחלל שם שמיים בסתר.

נפרעים ממנו בגלוי.

כשאומרים מחלל שם שמיים זה הם מבינים איפה הוא חלל שם שמיים.

ברבים.

אז איך הוא מסיים בסתר?

רש״י

מדבר על אדם שעשה עבירות בסתר.

ואם יעניש אותו הקדוש ברוך הוא

כפי המגיע לו,

מה יאמרו האנשים?

הראיתם את פלוני שהוא חכם וירא השם

ועשה מעשים טובים.

ועם כל זה פגעו בו צרות רבות כל כך.

מהם לא ידעו כי זה בגין עוונותיו שחטא בסתר.

אז על ידי זה מתחלל שם השם

כאשר חושבים האנשים שיראו הרעות והצרות

לעבד שלו שעושה את רצונו.

אז לכן לא פורעים ממנו בסתר, אלא פורעים ממנו בגלוי. נפרעים ממנו בגלוי.

הקדוש ברוך הוא מגלה חרפתו לעיני כולם שידעו שהוא חוטא ופושע.

ואז יסורו התלונות של האנשים

ויפסק חילול השם שנגרם על ידו.

זה גם הסיבה שמפרסמים את החנפים מפני חילול השם.

אלה שהם נראים בעיני הציבור בסדר ואפילו צדיקים.

אז יש עניין, נפרסם אותם, את החנפים, לפני שיקבלו את העונש.

שכשיגיע העונש ידעו על מה בא העונש.

ולא יטמאו ויגידו זה שכרם של הצדיקים?

ככה השם נותן עונש לאנשים צדיקים?

אז מי ירצה להיות צדיק?

אבל השם דואג שידעו שהוא לא צדיק. בסתר הוא עושה דברים שהשם יודע והוא משלם לו בגלוי.

אז לפי דברי רש״י בגלל שהוא עובר עבירות בסתר

אז נהיה חילול השם כי הוא מקבל עונש.

ואז תולים שזה לא מגיע.

אז נהיה חילול השם מהעונש כאילו.

אז מפרסמים אותו בגלות.

אמנם רבנו יונה

מפרש שהמשנה מדברת מאדם שחוטא בסתר בכל מיני חטאים,

שהחטאים עצמם הם חילול השם.

אפילו שהם בסתר הם חילול השם.

כגון אדם שעובד עבודה זרה,

והרי הוא מודה באלוהות אחרים,

זה בעצמו חילול השם.

בלי פרסיה.

או מי שנשבע בשם השם לשקר

ומחלל את השם בכך.

שנאמר ולא תשבעו בשמי לשקר,

וחיללת את שם אדוני אלוהיך. עצם השבועה היא חילול השם.

וזה מה שאומר התרנא, כל המחלל שם שמיים.

וחוטא בכל מיני עוונות שעניינם חילול שמו יתברך,

כגון עבודה זרה ושבועת שקר בסתר, בסתר, כן.

עצם החטא הוא עושה בצנעה.

העונש שנפרעים ממנו בגלוי.

בזה מיושבת התמיהה כי באמת

יש חטאים הגורמים חילול השם

אף שנעשים בצנעם.

ועוד אמנם.

אמנם בספר מילי דאבות

ביאר את הדברים של התנא ובי יוחנן בן ברוקה

באופן אחר.

ולפי זה לא יהיה קשה לנו הקושייה שפתחנו עימה.

אמרנו כל המחלל שם שמיים, בהתחלה אמרנו על זה הכוונה אם הוא מחלל שם שמיים צריך להיות בפרהסיה.

הוא מסביר מחלל מלשון חלל וריקנות.

המחלל שם שמיים עושה חלל.

איזה חלל?

מה שאמרו במסכת חגיגטוס

כל העובר עבירה בסתר

כאילו דוחק את רגלי השכינה.

היות והקדוש ברוך הוא מלוא כל הארץ כבודו

והשראת שכינתו גם בחדרי חדרים

ככתוב אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאום ה' הלא את כל הארץ אני מלא.

וגם הפסוק הלא את השמיים ואת הארץ אני מלא.

אדם שחפץ לעבור עבירה חס ושלום

הוא יראה שבני אדם יראו אותו.

אז הוא הולך למקום סתר להתחבא.

אבל הוא לא מתבייש וירא מהקדוש ברוך הוא

שהוא גם נמצא במקום הסתר כי בכל מקום הוא נמצא. לית אתר פנוי מיניה.

מה הוא עושה בעצם? הוא דוחק את רגלי השכינה כביכול.

כמו אדם שרוצה לדבר דבר סתר עם חברו ויש שם עוד מישהו נוכח אז הוא אומר לו תעשה טובה תצא כמה דקות החוצה אני רוצה לדבר איתו משהו.

אז ככה הוא רוצה לעבור עבירה וכאילו מסלק את הקדוש ברוך הוא כאילו אני לא רואה אותך שאתה פה.

הוא בא לעשות את העבירה בסתר כאילו הוא זרק את הקדוש ברוך הוא הצידו בכלל לא במחשבה שלו שהוא נמצא פה ורואה וצופה בכל.

אז הוא עושה כאילו חלל זה נקרא מחלל מחלל עושה חלל מפנה אותו כאילו מהמקום דוחק

רגלי השכינה

זאת אומרת המחלל זה עושה מקום ריק בחלל מהקדוש ברוך הוא כביכול

על ידי זה שהוא עובר עבירה בסתר

הוא כאילו דוחק את רגלי השכינה משווא

ולכן עונשו נפרעים ממנו בגלוי

שכולם ישאלו היי מה קרה?

איך זה יכול להיות?

הרי אין דבר שנעשה בלא סיבה

אז זה מגלה שהוא עושה עבירות בסתר

בסיבת הדבר שנפרעים בגלוי

אפילו ממי שמחלל שם שמיים בסתר כתב רבינו משה אלמושנינו

זכר צדיק וקדוש ברוך הוא זכותו תגן עלינו אמן אמן

אפילו שהחילול נעשה בסתר

ולא נתגלה לעיני שום אדם

אמנם כלפי מי שחטא לו

שהוא השם יתברך

זה נחשב בגלוי

כי אין נסתר מנגד עיניו

וגם מה שנעשה בחדרי חדרים

אצלו זה נעשה תחת כיפת השמיים

אין בתים ואין בטון ואין כלום וזה

ולכן נפרעים ממנו בגלוי

כי כלפי שמאיה הוא עשה את זה בגלוי

אז נפרעים ממנו בגלוי

והתנא מזהיר אותנו

שלא נגרום חילול השם חס ושלום

וכתב רבנו יונה

כי מידת חילול השם אינה שווה אצל כל אדם

וכפי שהאדם יותר חשוב במעלתו

כך נחשב אצלו חילול השם אפילו בדבר קטן יותר

וכמו שמובא במסכת יומא

היכה דמה חילול השם

אמר רב

כגון הנא יישקיל נא בישרה מטבחה

ולא יאבנה דמה לאלתר

רב אומר אם אני לוקח בשר בהקפה

ולא משלם מיד זה חילול השם

למה?

יגידו ראית את הרב הזה? מה לקח בשר בלי לשלם?

זה גזלן זה, ראית?

ואז ילמדו ממנו לגזול

עוד אמרו

רבי יוחנן אמר

כגון ענן

כמו ענן דמשג נא ארבע עמות בלא תורה ובלא תפילין

זאת אומרת אם אני הולך ארבע עמות אפילו שאני חולה

אני לא יכול להניח את התפילין על הראש יש לי כאבי ראש עצומים והכול אבל אני אלך ארבע עמות בלי תפילין

ובלי תורה השירות שאני מדבר זה חילול השם

מזה רואים

כי לגבי האמוראים האלה נחשב חילול השם

אפילו אם עושים דבר שהוא בכלל לא חטא

מותר לקחת בהקפה

אם אדם לא מרגיש טוב מותר לו ללכת

בלי תפילין

אלא

שלפי גודל מדרגתם מרום מעלתם

לא ראוי להם מעשה זה הוא כבר נחשב להם

כחילול השם

על כן חכמים ואנשי השם צריכים להיזהר ולהישמר במעשיהם יותר מכל שאר בני אדם

וכן כל איש ישגיח להיות מעשיו נכונים וראויים לפי מעלתו ודרגתו

ומדברנו אנחנו נמצאים למדים

שאפילו אם אדם מחשיב עצמו כשפל הערך

יהודים פשוט לא בעל מעלה

אבל כלפי הגויים

ואפילו כלפי בני ישראל

חילונים שלא זכו לאור באורח חיים לשמור תורה ומצוות הוא נחשב כגדול בעיניהם במעלה

והם סבורים שההתנהגות צריכה להיות מעולה יותר משאר בני אנוש

ככה עושה דתי?

ככה עושה דתי?

ולכן עליו להקפיד מאוד על כל מעשיו ותהלוכותיו שיהיו באופן הראוי

שהתאהב של שמיים.

לכן הזהרתי את השטוחים

לא לפרסם את השטויות שלהם שלא יהיה מחלוקת בחילול השם אבל הם לא רצו

אז הם חללי שם שמיים בפרהסיה ויפרסמו את עוונם בגלות.

עוד אמרו ריבותינו בגמרא

אביי אמר ואהבת את אדוני אלוהיך

שיהיה שם שמיים מתאהב על ידך

שיהיה קורא בשונה ומשמש תלמידי חכמים לא אנשים שאין להם רב

ומשמש תלמידי חכמים

יהיה משא ומתנו בנחת עם הבריאות לא תקבל סרטן

מה הבריאות אומרות על אחד שהוא כזה אשרי אביו שלימדו תורה אשרי ריבו שלימדו תורה

אוי להם לבריאות שלא למדו תורה

לא אני שלמד תורה תראו

כמה נאים דרכיו

כמה מתוקנים מעשיו

עליהם הכתוב אומר ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך התפעל

אבל

מי שקורא בשונה ומשמש אפילו תלמידי חכמים לא אחד שאין לו רב

אבל אין משא ומתנו באמונה נוכל

ואין דיבורו בנחת עם הבריאות

מה הבריאות אומרות עליו אוי לו לפלוני שלמד תורה

לא אני שלמד תורה איי איי תראו כמה מקולקלים מעשיו

כמה מכוערין דרכיו

הרי מזה כי על ידי שאדם שלמד תורה אינו מתנהג כראוי בענייני בן אדם לחברו

ואין משא ומתנו באמונה עם הבריאות שם שמיים מתחלל על ידו

אבל אם ההנהגה תהיה כראוי עם סובביו וינהג במשא ומתן באמונה

ירבה כבוד שמיים ויתאהם על ידו

איך יכול להיות אדם שלמד ממני עשר שנים

ואין הלכה מלחמות כאילו בשבילי

פתאום צידד באחד טמבל

שמבזה תלמידי חכמים

ואומר שרבותינו האמוראים והתנאים

שיקרו אותנו

והוא עומד לצידו ויוצא נגדי

איך יכול להיות דבר כזה שאדם מתהפך, נהיה זיקית?

זה סימן שהוא היה רקוב מההתחלה

אין הסבר אחר

לא יכול להיות

אבל מה הייתה הטענה שלו? הוא בינתיים שומע לי

הוא בין חשוב לו, הוא שומע לי. אה,

יש מישהו ששומע לו

זה דבר חשוב.

סוף סוף הוא יכול להיות רבה של מישהו שיקרא לו הגאון הגאון.

זהו, זה החשוב.

אי ואי

כתבו המפרשים

עוון חילול השם חמור יותר אפילו מהעבירות החמורות שבתורה

שהרי יש עוונות המתכפרים בתשובה לחוד.

יש שנצרכים לכפרת יום הכיפורים

ויש שהתשובה מועילה רק עם איסורים

ולחילול השם לא מועיל כפרה רק מיתה רחמנא לצלל.

ועל כן ייזהר אדם מעוון גדול זה ויקדש שם שמיים בכל תהלוכותיו.

אבל אמרתי לכם בעבר שהיה מישהו שאמר לי אני לא מבקש

לקדש שם שמיים.

אני לא בדרגה כזאת לקדש שם שמיים.

אני עובד חזק מאוד בשביל לא לחלל שם שמיים.

בסיום הממרה הזאת של התנאי

אחד שוגג ואחד מזיד בחילול השם.

לכאורה צריך ביאור.

איך מדמה התנא שוגג למזיד כאילו זה שווה?

ברור ששוגג לא דומה למזיד בכלל.

מבאר הרמב״ם

אמת שהעונש של שוגג ומזיד

חלוקים בתכלית.

חטא שנעשה בשוגג

מתכפר על ידי קורבן.

מה שאין ככה עוון שנעשה במזיד.

אז למה השווה אותה מתנה?

הוא השווה אותם לעניין המחלל שם שמיים בסתר נפרעים ממנו בגלוי.

זאת אומרת גם שוגג וגם מזיד ייפרעו מהם בגלוי.

אבל באמת העונש הוא שונה.

כל אחד לפי חומרתו.

אבל עניין פרסום

ייפרעו משניהם בגלוי.

ולמה המחלל שם שמיים ושוגג נפרעים ממנו בגלוי כמו מזיד?

כתב רבנו יונה

כי גם שוגג כל זמן שהוא לא אנוס

היה לו להיזהר מאוד לא לבוא לידי חטא חמור זה.

וכיוון שהוא לא נשמר נפרעים ממנו בגלוי.

ולכן

זה הטעם שבכל חטאים שחוטא אדם בשוגג

הוא צריך להביא קורבן, כפרה.

שוגג שוגג צריך שלם.

רבאר בנאל פרש את דברי המשנה

יש שני מיני שגגות.

אחד כאשר אדם שוכח את עיקר האיסור

כגון מה ששנינו

השוכח עיקר שבת

ראינו ששכח שאסור לעשות מלאכות בשבת.

זה סוג אחד של שוגג.

בשני,

שהוא זוכר את עיקר האיסור

אבל הוא שכח את הפרטים.

כגון לעניין מלאכת שבת הוא שכח שהמלאכה הזו אסורה בשבת.

ולעניין שוגג בחילול השם

היה סלקא דעתין לפרש גם שני מיני שגגות.

האחד, שיהיה אדם סבור שאין כל איסור

במעשה חילול השם

לא ידע שיש בזה חילול השם.

והשני, שלא יודע שיש חילול השם. הוא יודע שיש חילול השם. הוא לא יודע שבפעולה הזו שהוא עושה יש חילול השם.

אבל אליבא דאמת המין הראשון שזכרנו אינו נחשב

כשוגג כלל ועיקר משום שכל אחד מישראל חייב

לכתוב על לוח ליבו

ולזכור בכל זמן ועידן

שעליו להיכנע לפני השם יתברך לא לחלל את שמו הגדול.

ולזה התכוון התנא ואמר אחד מזיד ואחד שוגג בחילול השם.

לומר כי גם

לגבי חילול השם נחשב מן השוגג הראשון

שאדם לא יודע בכלל שאסור לחלל את השם

הוא ממש כמו מזיד.

ממש כמו מזיד.

מה זה אתה לא יודע?

הוא לא יודע בכלל שיש חילול השם. לא יודע.

מה זה?

אין דבר כזה.

חייב על לוח ליבו לדעת שאסור לחלל שם שמים.

אם דבר זה נעלם ממך, השוגג הזה שלך זה מזיד.

ואילו במדרש שמואל פירש בעניין אחר,

כאשר חילל אדם שם שמיים בסתר,

אם היו נפרחים ממנו מיד

ומענישים אותו בעונש חמור הראוי לו,

היה נגרע מזה חילול שם שמים,

כיוון שאין בני אדם מכירים ברשעתו,

כי הם לא ראו שהוא חטא.

והיו סוברים שהוא צדיק וירא שמים,

ויגידו שב עבוד אלוהים, לא משתלם. הנה אתה תהיה צדיק צדיק ומקבל בומים.

מה זה?

אז לא כדאי לעבוד חס ושלום את השם.

רואים שגם עובדי השם כאילו נענשים.

לפיכך ממתינים משמיים

ולא נפרעים ממנו מיד,

עד שהוא יעבור גם עבירות בגלוי.

כי קיימה לן עבירה גוררת עבירה. גם אם אתה עושה בסתר זה יגרום לעוד עבירות, ובסוף תעבור גם בגלוי.

וכשיתברר כבר לעיני כול כבר ראו שיש לו כבר עבירות,

אז יענישו אותו משמיים על כל העוונות.

ואז ידעו כולם שהשם צדיק במעשיו.

זהו שאמרה המשנה. כל המחלל שם שמיים בסתר

ממתינים להיפרע ממנו

עד לאחר זמן שהוא יחלל עוד שם שמיים לעיני אחרים.

ואז נפרעים ממנו בגלוי.

אפשר להסביר את מה שהוא אמר עכשיו בתוך הלשון.

כל המחלל שם שמיים בסתר,

מתי נפרעים ממנו?

בגלוי. כשהוא יהיה כבר עושה גם חילול השם בגלוי,

אז נפרעים ממנו.

ואז המילים מכילות את ההסבר.

אך כדי שלא נסבור שמשהו לא נענש מיד זה משום שאין עוונו הראשון חמור כל כך.

כיוון שהוא עשה אותו בסתר,

אז אמר התנאה, הלו,

הלו,

תשמע, אחד שוגל

ואחד מזין ולא לשם.

ראינו שעוון חילול השם חמור עד מאוד, שהחמירו בו

בשוגג כמזיד.

רק מהא ממתינים משמיים עד שיחטא עוד בגלוי.

ואז יפרחו ממנו משמיים,

כדי שלא יתחלל שם שמיים.

כי לא ראו שהוא עבר גם בגלוי.

אבל רואים שגם שוגג נחשב כמזיד בחילול השם.

וצריך מאוד מאוד להיזהר.

למדנו פה שחילול השם לא נמדד רק לפי מה שכתוב בתורה,

זה נמדד גם לפי האנשים הרואים.

זאת אומרת, אם האנשים מחשיבים אותך

ואתה עושה מעשים שלא ראויים להעשות,

והם אומרים, נו, תראה, תראה את הדתיים. אז מה, מה אתה רוצה ממני?

אם הם מתנהגים ככה, הם עושים ככה, הם עושים ככה,

אז מה אתה רוצה ממני? זה חילול השם.

אז לכן אדם צריך להיזהר מאוד מאוד מאוד בכל דרכיו ומעשיו.

עד כדי כך שאמרו שתלמיד חכם צריך שלא יהיה רבב בבגדו.

אז הפירוש הפשוט זה שבבגדים שלו יהיה נקי, ולא איזה יגידו, תראה, תראה, תראה איזה הדתיים האלה, איך הם מסריחים,

איך הם הולכים,

איזה תלמיד חכם ככה הולך.

אבל צריך גם שלא יהיה רבב בבגדו, דהיינו במעשים שלו.

יש דבר כזה שנקרא בגדים צוהים.

שם יש לנו חלוקה דה רבנן.

אז אם יש פה רבב בבגדו, זה שם, שם. הרבבים האלה הם יהיו שם, אחר כך בבגדו.

אז צריך להיזהר.

ולכן כל אדם צריך לשים לב איך הוא מדבר עם הבריות, איך הוא מקבל את הבריות, איך הוא מתנהג איתן,

על מה הוא נלחם,

מה צודק, מה לא, מה כדאי, מה לא.

צריך גם אשקופה.

לא רק להגיד איפה כתוב, מה כתוב.

אפשר להגיד מ״ט פנים לכאן ומ״ט לכאן. אפשר גם כאן טעמים לכאן וכאן טעמים לכאן.

השאלה אם יש שכל בכלל להשתמש במה שלומדים.

אבל אם המידות הן אומרות מה להשתמש,

אז מגלים מייד מי הפרצוף שעומד מאחורי המסכה.

אני מקיים מצוות חכמים.

רבי חנניה ברנשי אומר,

רצוע כל מראש וכל ישראל לפיקו חרבו להם תורו ומסווד שנאמור אדם אסלאם, ספגו יגדיל תורו ויעליו.