דיסק מס' 64 - הנעליים של שפיגלר

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

הכל ירדו פה, והכל ירדו פה, והכל ירדו פה, והכל ירדו פה, והכל ירדו פה, והכל ירדו פה, והכל ירדו פה, והכל ירדו פה, והכל ירדו פה, והכל ירדו פה, והכל ירדו פה, והכל ירדו פה, ותשמח בבעלות, יואו יצא, יואו יצא נפאר,

מה שסדר, יא הכל ירדנו חסר לה, יא ותשמח במה שיש פה, יא ויאזן הכל, יא ויאזן הכל, יא ויאזן הכל, יא ויאזן הכל.

הכל ידוע חווה הכל איש הפוכה והכל יא ויאלו בעין קוד אשקה השם.

הכל ידוע חווה הכל איש הפוכה והכל יא ובעין קוד אשקה השם.

הכל ירקנו חסר לה, לא אצל הכל. הכל ירקנו חסר לה, לא אצל הכל.

הקדוש ברוך הוא אמר למשה רבנו, ואתנה לך את לוחות האבן

והתורה והמצווה אשר כתבתי להורותם.

כל אלה חזרו בתשובה!

מדענים!

אה, הכוי ירוק לנו חסר מה?

יוא אצל, יוא אצל הכוייך.

הכוי ירוק לנו חסר מה? יוא אצל, יוא אצל הכוייך. ומה יש, זה לא טוב.

חייב להיות יהודי ואשתו מהמשטרה.

הכל ידוחו, הכל ישרבכו, וכך אוהב לו אלתיך מתכשר.

הכל יאול אלוקינו חסר לו, יואו אצל הכל, הכל יאול אלוקינו חסר לו, יואצל הכל.

אני אומר לך,

כזה צדיק עוד לא מצאתי.

אחד שכל כך בטוח שאי אפשר להוכיח שם אלוקים

עוד לא היה לי אחד כזה ועוד חילוני מהאוניברסיטה.

אתם יודעים מה זה?

אה, קודם, זה יוי, זה יוי, זה יוי.

דא-דא-דא-דא-דא-דא

הרעיון הוא של חלקת באווירות.

אם בבוקר עול השמש נעלם ויש ענן,

כמעט אמרתי שפתאום נחוץ עצוב שבור ונאבד,

ארתי דגלה שב אחי אתה אף פעם לא לבד,

כולנו ביחד, כולנו לחי.

עם צדד, נראית לך בפתח, ומושיח לא נמצא.

עם אויב מנהיג רשע וצער, מקימה לך מלחמה.

גם טיפות קטנות מאוד,

הן ביחד ים גדול, כולנו ביחד, אל תתערעשן יעזור.

כי כשאני תמיד איתך, אתם וגם אנחנו יחד.

מי יכול עלינו, מי יטיל עלינו פתח?

ותמיד נדע גם שבע עוד זנות, איוב עד על ידי מליבנו.

כי כשאנחנו יחד, מי יכול עלינו, עלינו.

כשאני תמיד איתך, אתם וגם אנחנו יחד.

מי יכול עלינו, מי יטיל עלינו פחד.

ותמיד נדע גם שבע עוד זנות,

כי כשאנחנו יחד, מי יכול עלינו.

ננסה, נראה, נכניס את זה יושב לאוטו בדרך.

שומעים אותו, בחדשות, בכל מקום שומעים אותו.

זה אמרנו, נעשה ונשמע.

אתה אומר, מה אתה אומר? נעשה ונשמע, ונראה. זמן חזרה ותשובה, אתה חושב על זה?

השם, בדרך. אמן. בעזרת השם, לאט לאט. למה, אני אמרתי לו? אמרתי לו שאני אביא לו את זה בקווידאו.

אנחנו נדחק.

להאמין, שירא שיש אלוהים בשמש.

ואם כבוד רבי יש לך מפה, שאתה ניצב שם נבגר.

אין לך אבל ואין לך אוזן, הכל נראה כל כך גדולה.

אמן. על כיתת לשבחים לשבחים, אנחנו מרחוקים ככה.

תודה ויחד, לא, לא, אלכס.

אוזן. תודה ותודה רבה, אדוני.

אלא זה אוזן, כן יחד, זה ללכת עם חזק.

בלה. נחלק לנהגים וזהו בתחנה. נחלק לנהגים, נחלק לנהגים. כל הכבוד לכם. תמשיכו כל הכבוד.

כי כולם עשיר בראש, הגיבור והחלה. יאללה, שמצליח בזה. כן. ושימשיך להצליח.

יש פה מישהו שמוכר? לא מוכר. אה, לא מוכר? זה חינם. אה, נותן בחינם קלטת של הרעב ביצחק, היא לחזרה בתשובה. אתה רוצה שאני אקח עבורך?

כשאני תמיד הצלעתם, וגם אנחנו יחד.

תן לי עוד פעם שומעת.

עשה לי טובה.

רגע, מהאוטו השני גם תיגש אליהם, אני משחקת החינוך עצמנו.

כשאנחנו יחד, מי יכול עלינו, עלינו?

כשאנחנו תמיד הצלעתם, וגם אנחנו יחד.

מי יכול עלינו, מי יגיד עלינו,

האחד.

ותמיד אין אגם שבע מוצרות, חינכתם יעיל לפעינו.

כשאנחנו יחד, מי יכול עלינו, עלינו?

כשאנחנו תמיד הצלעתם, וגם אנחנו יחד.

מי יכול עלינו, מי יגיד עלינו,

בעיניי, כשחמיתם בכך שבעוצרות, חינוך נתנאי ליבנו.

כשאנחנו יחד, לא יכולים עלינו,

לא יכולים עלינו, הערבים עלינו, תמיד עלינו, תמיד עלינו, תמיד על העבר.

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמם ירוויח.

בואו נעשה חשבון נפש קצר.

כחודש ימים וחצי לערך

אחר ראש השנה.

יש מי מאיתנו שזכו לחזור בתשובה?

יש כאלה שקיבלו על עצמם בראש השנה.

ואם מסתכלים חודש וחצי לאחר מכן,

האם אנחנו רואים שהשתנינו כמו שהבטחנו?

אם אנחנו לא רואים שהשתנינו משנה שעברה, פירושו של דבר, לא חזרנו בתשובה.

ואם כל הכוח של הכפרה ביום הכיפורים זה היה עם התשובה,

אם אין את התשובה, מה הכפרה?

זאת אומרת, לא ייתכן שאדם יישאר

כמו שהיה בשנה שעברה,

ויגיד, עשיתי תשובה.

מוכרח שאדם יהיה במצב של עלייה תדיר.

אדם שעומד במקום,

פירושו של דבר הוא יורד.

אדם שעולה,

זה אדם שמתחזק.

זה אדם שיגיע לנקודה שהוא שואף להגיע אליה.

אבל עמידה במקום,

סטנדרט קבוע, פירושו של דבר שאדם נחלש.

אדם שמעמל את השריר שלו, השריר מתחזק.

אדם שמפסיק לעשות פעילות, השריר רפוי.

וכן על זה הדרך.

כל אחד צריך לעשות את החשבון נפש שלו.

מה קורה איתו נכון להרגע?

עוברים ימים,

אדם חוזר לשגרה,

שוכח את אימת הדין של ראש השנה,

וחוזר להיות מה שהיה בשנה שעברה.

אחר כך מגיעות צרות,

מגיעות הבעיות.

והאדם חשב שזהו, הוא נקי.

ולצערנו הרב אנחנו שומעים יום יום יום יום גזרות חדשות ומתחדשות,

בכללי ובפרטי,

וכל פעם זה יותר קשה,

ומסוג השמועות שקשה מאוד לסבול.

אבל אין מה לעשות.

אם עוברת עוד שנה ועוד שנה ועוד שנה והבטחות לא שוות כלום,

מה יש לנו טענות לטעון?

יהודים יקרים צריך לזכור דבר אחד ברור.

רבי עקיבא אומר,

מצודה פרוסה על כל החיים,

והכול נתון בחירבון.

החנות פתוחה,

והפנקס פתוח,

ביד כותבת,

וכל הרוצה לבוא וללוות

יבוא וינווה.

בגביים מחזירים תדיר,

בכל יום.

בין מדעתו של אדם ובין שלא מדעתו.

ויש להם על מה שיסמוכו,

והדין דין אמת,

והכל מתוקן נסעודה.

מה זה מצודה פרוסה על כל החיים?

דג,

זהב קטן,

תשים אותו בכוס,

הוא מרגיש

כשהוא כלוא.

תוציא אותו לבריכה,

הוא מרגיש בן חורין.

פסלטות, ימין, שמאל, למעלה, למטה, דג זהב בבריכה, ענק בשבילו.

תכניס אותו לאוקיינוס,

זהו.

מה אתם אומרים?

הוא משוחרר בתוך האוקיינוס?

לא. למה לא?

כן. כן ולא.

אנחנו מתהלכים חופשיים כאן.

כמו הדג באוקיינוס.

אבל אתם יודעים, לפעמים מתחת לדג באוקיינוס

יש רשת.

רשת. הוא שוחה מעל הרשת, הוא לא רואה אותה.

לא מרגיש.

הוא לא רואה את הסכנה.

והוא שוחה להנעתו,

כמו עושה מסנפירים ככה.

ופתאום הדייג מחליט להרים את הרשת

והדג תפוס בפנים.

אומר רביעי עקיבא,

מצודה פרוסה על כל החיים.

אנחנו הולכים על רשת.

מצודה.

אתה נוסע להוד השרון,

הולך לפתח תקווה,

נוסע נהריה.

אתה חושב שאתה בן חורין.

הנה, אני נוסע ממקום למקום. איפה שאני רוצה לנסוע, אני נוסע.

כן, אבל אתה נוסע על הרשת.

אתה נוסע על רשת, מגיע רגע שהדייג רוצה לדוג אותך, הו!

אתה בפנים.

אמרו לי שהיום הודיעו

שבשבוע האחרון עד כרגע 131 תאונות דרכים.

הופ!

הרימו את כולם.

אז זה יצא עם שן בעין, וזה עם רגל, וזה ככה, וזה פצוע כשר, וזה ככה.

זה חוץ מההרוגים.

אבל הם נסעו.

הם נסעו למקומות רחוקים, לצפון, לדרום, למרכז. נסעו.

אבל הם נסעו על הרשת.

כי אדם לא מבין שמצודה פרוסה על כל החיים.

והכל נתון בעירבון.

אחד נכנס אצל עשיר,

רואה שיש לו מקרר.

ועל המקרר יש פלומבה.

מסתכל על התנור,

פלומבה.

מכונת כביסה, פלומבה.

מיטות, פלומבה.

סירים, פלומבה.

אומר לו, תגיד, מה זה, על כל דבר יש לך פלומבה?

התחיל לבכור את העשיר.

הוא אומר לו, מה אני אעשה?

באו מהוצאה לפועל.

שמו לי פלומבה על הכול.

הכול נתון בעירבון.

רבותיי, כל מה שיש לנו בחיים זה עם פלומבה. זה לא שלנו.

הילדים עם פלומבה.

החיים שלנו עם פלומבה.

הרכב עם פלומבה.

הדירה עם פלומבה.

הגינה עם פלומבה.

הכול בעירבון.

מתי שרוצה לבוא בעל הפיקדון, לוקח.

מה הוא רוצה? לקחת את המכונים? לוקח את המכונים.

רוצה לקחת לך את הדירה? לוקח את הדירה.

רוצה לקחת אותך? בכבוד.

אין גיבור לכלוא את הרוח.

אין בן אדם שיגיד, אתה יודע מה?

אני לא נותן לרוח שלי שתצא מהאוצר.

אין.

סוגר.

אין דבר כזה.

ואנחנו לא פוחדים.

חיים יום אחרי יום, ראש השנה, יום כיפור, סוכות, הכול. מבטיחים, הבטחות, מתעוררים, מתחזקים.

עובר חודש ספייר.

זהו.

אחרי זה חוזרים לשגרה.

בן אדם רגיל.

החנות פתוחה.

העולם הזה כמו החנות.

היום אומרים חנויות גדולות, קניון.

קניון, וואו וואו, קניון. יושב על דונם, שתי דונם, קניון.

רבי עקיבא אומר, כל העולם קניון. החנות פתוחה.

סע לאט שאתה רוצה, תקנה מה שאתה רוצה, אין בעיה.

החנווני מקיף.

נותן בהקפה.

תיקח, תקנה את זה, אין בעיה.

אבל תדע, הפנקס פתוח,

ויד כותבת.

אתם יודעים, כשיוצאים בסוף בקניון,

חייבים לעבור דרך הקופה לשלם.

כולם ישלמו בסוף.

כל אחד יש לו סוף אחר, אחד מוקדם, אחד מואחר, ויהיה סוף.

ומשלמים.

ועד שמשלמים.

אז יש לקדוש ברוך הוא גבאים.

והם מחזירים תדיר בכל יום.

כל יום מקבלים שליחות

ללכת לפקוד את החייבים.

לאחד באים, מכניסים לו מחלה, לשני וירוס, לזה שפעת,

זה נופל, זה מתגרדע, זה ככה, זה ככה,

זה פתאום עולה לו החשמל ב-1,000 שקל, זה לא מבין מה צריך לעמוד בתור בעירייה, ארנונה, מה פתאום התנפלה עליו.

בתיבת התור יש לו גמ״ח,

גז, מים, חשמל,

בעיות, צרות,

מה הוא יעשה?

זה גבאים, יש גבאים.

השכנים פתאום מתלוננים עליו, זה פה נתקע בעבודה, שם נתקע לו האוטו.

זה גבאים, יש גבאים, באים לגבות,

אבל בקטנות.

ככה, מטפטפים לו, פה טיפה, פה טיפה, פה טיפה.

תזכורת, אתה בעל חוב,

אתה בעל חוב,

אתה בעל חוב, אתה חייב,

תבדוק את החשבונות, תסתכל,

הריבית עולה, צמודה,

שים לב,

צמוד ליוקר המחיה,

שים לב.

אבל בן אדם לא מסתכל.

לא מסתכל, איי איי איי.

היה אחד,

פעם אחת התייאש כבר מתיבת הדואר.

מה פירוש? אמר, תשמע, זה לא התיבה של פעם.

התיבות של פעם,

הייתי מקבל מכתבים,

קרובים שולחים מכתב,

פעם היו משתמשים במכתבים הרבה, לא היה שימוש בו.

טלפון כמו היום,

פלאפון, פלדו, פלט אלת,

כל הפלאים, לא היו דברים כאלה.

בן אדם היה מקבל מכתבים.

ראש השנה, מפוצץ התיבה בשנות טובות,

עם פיזור של כסף, עם פרחים,

אז הם מחכים לראות מי השנה שלח.

היום לא מקבלים שנה טובה אחת.

רק אם יש לך פקס,

שולחים לך העתק סטנדרטי מהמשרד פלוני,

מי שחי ממך שולח לך פקס, שנה טובה.

אז הוא החליט, זה לא הטבע של פעם.

אמר, אני ברוגז עם הטבע.

מה זה ברוגז עם הטבע? הוא אמר, תשמע, כל פעם שאני פותח רק צרות,

או חובות, או משכנתה,

או מים, או חשמל, או גז, או טלפון,

רק חובות, רק כסף. תביא, תביא, תביא.

תיבה תובענית.

אמר, אני עושה את הברוגז.

אני לא פותח את הטבע.

טוב, החליט שהוא יותר לא יסתכל בתיבה.

אחרי כמה ימים הוא עולה במדרגות,

בשריקות.

מבסוט.

השכן רואה אותו צוחק ומבסוט והרווחת משהו?

היום צלצל אליי אחד,

אמר לי, אמנון,

היום אל תשלח לו אותו.

אמרתי לו, למה?

אמר, אני שלחתי לו אותו.

אז מה? הוא אומר, הפרס כבר אצלי, אז חבל שתשלח.

אני לא שולח,

גם מלעדיו.

אבל אני רוצה רק שתדעו,

בראשו של דבר שמח זה לא טוב, זה פאי, זה לא יכול. מה פתאום שורק? שורק כל יום, שורק במדרגות?

כשהוא עובר ליד התיבה, רואה הכל מפוצץ, לא מתייחס. ברוגז עם התיבה.

השכן שאל אותו, תגיד לי, מה, איך אתה נהיית שמח בתקופה האחרונה?

אמר לו, תשמע,

זה תיבת פנדורה, רק צרות היא שם, מי צריך את זה?

לא מתייחס. אמר לו, מה אתה אומר?

ומאז נהיה לך השמחה?

הוא אומר, בטח, כל יום. פעם הייתי עולה מדרגה מלאה. עכשיו, שתיים, שתיים אני עולה.

אמר לו, אתה יודע מה?

גם אני אעשה ככה.

ברוגז,

אמר לטבע ברוגז, נגמר.

אחרי כמה ימים כל הבניין עולים.

טוב, השמחה לקחה שלושה חודשים,

אחר כך זה ניידות הקיפו את כל הבניין.

למה? שלחו מכתבים וצו לבנה ועיקולים והכול, ולא התייחסו.

עד שבאו לקחו את כולם ולכניסו אותם לנושאים.

בן אדם הולך בחיים,

חושב בחיים, זה ככה, שורג, מבסורד.

אין בורא, אין גבאים, אין בטיח.

עד שיום אחד פתאום שומעים את האמבולנס. וואו, וואו, וואו, וואו, וואו, וואו, וואו, וואו, וואו, וואו, מה קרה?

בחור צעיר.

עכשיו האמבולנס שורק.

קודם הוא שרק.

פירושו של דבר, אי אפשר להתחמק מזה. למה?

הגבאים מחזירים תדיר בכל יום, ויש להם על מה שיסמוכו.

אנחנו מתהלכים בעולם כאילו לית דין ולית דיין ולית עולם מוכרן.

כאילו אין דין ואין דיין ואין עולם הבא.

זהו, זה תהילים.

מה שאתה יכול להרוויח, תרוויח,

ועזוב את השאר לאחר כך.

הפנסיה.

כן.

אז צריך לדעת יהודים יקרים, זה לא כך.

לא כך.

ואומר רבי עקיבא,

דעו לכם נפרעים מן האדם בין מדעתו ובין שלא מדעתו. בין אם הוא יודע על מה נפרעים ממנו ובין אם הוא לא יודע על מה נפרעים ממנו.

נפרעים ממנו.

בדין דין אמת.

הדין דין אמת. הקב' לא עושה עוול במשפט.

הדין דין אמת.

בהכל מתוקן נסעודה,

דהיינו לאחרית הימים כשאדם ייפטר מן העולם יצטרך

להגיע לעולם האמת ששם נקרא העולם ההוא עולם מתוקן לסעודה.

איך אדם יכול להתעלם ממצבו?

כמה תזכורות בן אדם צריך לקבל עד שיבין

שבעצם יש מנהיג לברואים

והוא יצטרך לתת דין וחשבון על כל דבר ודבר.

אתה דוחה יום, דוחה יומיים, חודש, חודשיים, שנה, שנתיים, עשר, עשרים שנה,

אבל ככל שאתה מצליח לדחות

תדע לך שכל רגע עלול להפתיע אותך הגבאי הראשון.

אין דבר כזה לעלות בשריקה לאורך זמן.

אין דבר כזה.

לכן כל אדם צריך לעשות חשבון נפש

ולהתבונן ולראות

מה היחס שלו לבן אלוקיו,

מה ההתחייבויות שלו, מה הוא עושה,

מה הוא עדיין חסר בשביל לתקן.

אוי לו לאותו מסכן שלא זוכר לחיות בחשבון נפש,

מחי,

חיים ללא בדיקה,

ללא חשבון.

אדם כזה מסכן.

כי כשיגיע עליו החשבון, עם כל התוספות,

לפעמים כבר מאוחר.

הרבה ינסו, הרבה ישתדלו אולי בעבורו,

אבל לפעמים זה כבר לא עוזר.

נשאלת השאלה, למה צריך להגיע לדבר כזה?

למה לחכות ולמה להמתין?

ובפרט אני מדבר על אלה שהיו בראש השנה בבית הכנסת

ומן הסתם הרהרו בתשובה.

מן הסתם הבינו את המורה של היום הגדול הזה.

הנה, חודש וחצי אחרי,

כל אחד יסתכל על עצמו עכשיו במשך עשר שניות,

ויראה אם הוא שונה בתכלית משנה שעברה או לא.

אם הוא לא השתנה,

אחת משתיים.

או שהוא לא צריך להשתנות

כי הוא צדיק,

או שהוא לא השתנה.

למה? כי הוא לא חזר בתשובה.

אם הוא לא חזר בתשובה, מובן.

אבל אם הוא סובר שהוא לא צריך להשתנות,

הוא שקרן.

כשאין אנו עזי פנים וכשעורף לומן לפניך, צדיקים, אנחנו ולא חטאנו.

אבל חטאנו,

עווינו,

פשענו,

אשמנו, בגדנו, גזלנו,

דיברנו דופי וכולי.

מא' ועד ת'.

מא' ועד ת'.

נועז איך אדם יכול להתהלך בעולם הזה,

ושנה אחר שנה נותנים לו את הצ'אנס והוא לא משתנה.

אז במה יבוא בטענה ויגיד

למה זה קרה לי?

פעם היה איזה פרופסור

שאשתו נפטרה.

ואחד הרבנים ביקש ממני להתלוות אליו

ללכת לנחה.

פרופסור מבית חולים תל השומר.

נכנסנו, היינו שתי הדמויות השונות והמשונות בתוך קהל המבקרים.

כמובן שהפרופסור ישב על הספה, נינוח,

מושיט יד ולוחץ לכולם, שלום שלום אומר לכולם.

בדיוק הפוך מן ההלכה.

והם שוחחים על הא ועל דה, מה שהיה נכון לאותה שעה.

אחרי שהוא התפנה מכל הדוקטורים, הפרופסורים, האחיות והרופאים שהגיעו,

אז הוא ככה פונה לעברנו.

ופתאום הוא מסתכל עליי ואומר לי,

אתה יודע, אני אפיקורוס,

אני בולגרי.

שמעתי מה שהוא אומר.

הוא אומר,

תראה, לי אין שאלות,

אבל אני רוצה לספר לך משהו. אני לפני

שמונה שנים,

נוזע, עשר שנים,

לפני עשר שנים,

פתאום

החלטתי שאני רוצה לצום ביום כיפור.

תשאל אותי למה, אין לי הסבר.

התחלתי לצום ביום כיפור.

בלי הסבר, לא הולך לבית כנסת, לא כלום. הולך לשמוע את התקיעה האחרונה,

ואוכל.

הוא אומר, שמונה שנים עשיתי כזאת.

עד לפני שנתיים,

שאז התברר שאשתי קיבלה את מחלת הסרטן.

מאז אמרתי, אני לא צם יותר.

אני יושב שנה וחצי כבר

ליד מיטתה של אשתי,

ואני רואה את כל מה שהיא עוברת.

לי אין שאלות.

אבל מעניין אותי מה תגיד לי

על השאלה שאשתי שאלה.

אשתי שאלה אותי שאלה כל הזמן,

למה לי זה קרה?

לא הייתה לי תשובה להגיד לה, הוא אומר.

יש לך תשובה להגיד לה?

אמרתי לו, אתה לא תכעס על מה שאני שואל?

הוא אומר לו, אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה.

אמרתי לו,

אשתך שמרה שבת?

הוא אומר לו, אנחנו לא שמרנו אפילו קיבול.

אשתך שמרה טהרה?

הוא אומר לו,

אמרתי לך, אני אפיקורוס.

אז אני הייתי אומר לאשתך,

למה זה לא קרה לך קודם?

בזכות מה נשארת עד עכשיו?

עוברת את כל העבירות נגד מי שמחיה אותה

ושואלת שאלות, למה לי זה קרה?

כמו אחד,

נוסע בצורה פראית בהוד השרון,

עולה על המדרכות,

דורס ילדים,

יורד לכביש, מתנגש במכוניות,

נכנס לקניון עם האוטו,

נוסע בין המחלקות,

הורס את הכול, יוצא בחזרה, פתאום עוצר את השוטר ואומר,

למה אותי עצרת דווקא?

אם אותך לא את מי כן.

עוברים את כל העבירות אחת אחר השנייה בשאט נפש,

מצהירים בגלוי אני אפיקורוס,

ושואלים שאלה, את מי?

למה לי זה קרה? את מי שואלים?

את הדוקטור, למה לי זה קרה? הוא יכול לענות על למה לי?

הוא יכול להגיד למה?

נכנס לך וירוס, היית שמה, לא היה נקי, היה ככה.

הוא יכול להגיד איך קרה?

למה קרה?

אפשר להפנות רק שאלה כזאת למעלה.

אף אחד לא יכול לענות על למה.

אבל אם את כבר מתבוננת למעלה בשאלה,

אז את צריכה להבין גם מה היא צריכה לעשות לפני השאלה.

עד כאן שאלות.

הבעיה היא לא, לדעתי, הבעיה היא לא באנשים שהם כופרים וחוטאים.

הבעיה זה אם יש דין צדק,

למה באמת הצדיק לפעמים רע לו והרשע טוב לו.

ולא מעט מקרים קיימים שאנשים שהם יראי שמיים וצדיקים,

וטובים.

הם נופלים, הם אלו שנופלים,

ואנשים אחרים שמלגלגים להם,

אלו שלא קורה להם שום דבר.

עצם דבר כזה שקורה,

גם אם בן אדם רוצה לחזור בתשובה או חושב על חזרה בתשובה,

אומר לעצמו, הנה, תראה את פלוני אלמוני ירא שמיים, מתפלל, הולך לבית כנסת, עושה כל מה שאתה צריך,

כל המצווה עליו,

ופתאום נפלה עליו מחלה כזו או אחרת,

וההוא שאוכל טריפה ונבלה,

עושה כל מה שלא צריך לעשות,

חי בחיי עושר עם כסף, עם ממון,

ואלוהים, הקדוש ברוך הוא, זורק לו עוד יותר.

עוד יותר. ככל שכופר,

ככה נותן לו עוד יותר. אני לא יודע אם הוא נותן לו,

אבל עובדה, אם אנחנו מודדים את זה בכסף או בעושר עצמי,

נותן לו עוד יותר.

שאלה יפה.

אם זו הסיבה שההוא לא חוזר בתשובה,

נגיד לא כך.

אתה רואה אחד

לא עובד בכלל,

יש לו ים כסף.

ואתה רואה אחד עובד יומם ולילה שתי משמרות,

ובקושי גומר את החודש.

אחרי שראינו דבר כזה, מה לעשות? ללכת לעבודה או לא לעבוד?

לעבוד.

לעבוד.

מה אתה אומר?

לעבוד.

לעבוד. למה לעבוד? אבל אני רואה בן אדם

לא עובד ויש לו ים כסף,

בזה שהוא עובד אין לו כסף. אולי בגלל שהוא עובד אין לו כסף,

אם לא יעבוד,

מן הסתם כמו ההוא, יהיה לו כסף.

מאיפה הוא ירושה?

מה זה מאיפה? והוא מאיפה?

ההוא רואה שירושה או משהו. אה, אתה מתחיל להבין.

ההוא אולי נפלה לו ירושה,

אולי הוא עשיר בממון עצמי, אולי הוא הרוויח בפיס.

אתה כבר מתחיל לתרץ.

אתה מבין שזה לא הגיוני.

משהו פה לא סטנדרטי, נכון?

כי אתה מבין, עובדים מקבלים כסף,

לא עובדים אין כסף.

אז איך יכול להיות?

עושים מצוות, מקבלים עונש.

עושים עבירות, מקבלים שכר.

איך זה יכול להיות?

סימן שמשהו לא סטנדרטי אצל אלה שהם עושים עבירות ויש להם כסף.

משהו פה לא סטנדרטי.

אולי יש להם כבר ירושה.

איזה ירושה?

שהקדוש ברוך הוא פוקד עוון אבות על בנים

ועל בני בנים,

על שלשים ועל רבעים לשונאי.

כבר פוקד להם את העוון של אבות אבותם, גם כן ירושה.

מה אני מתכוון?

כל זה מדובר כמובן בשונאי, כמו שמסיים הפסוק.

רשעים בעולם הזה מקבלים כל שכרם

בעולם הזה על מיעוט מצוות שעשו בחייהם.

כי הקדוש ברוך הוא לא מקפח שכר שום בריא.

אפילו היטלר

אם אמר פעם אחת

ליהודי דנגישה,

מגיע לו שכר.

כי אפילו

על מילה טובה,

על שיחה נאה,

הקדוש ברוך הוא משלם שכר.

נבוכדנצר,

שהיה רשע גדול,

מחריב את בית המקדש והרג יהודים והכול,

בזכות שלוש פסיעות שפסע לכבוד השם יתברך.

שלושה מבניו שלטו בכיפת העולם.

רשעים מקבלים כל שכרם

בעולם הזה.

וכל עונשם

לעולם הבא.

אני אשאל אותך שאלה.

אני נותן לך מיליון דולר

לשבוע.

ואחרי זה אני לוקח את זה בחזרה.

זה שכר או עונש?

עונש. עונש.

נותנים לרשע 70 שנה, לא שבוע, 70 שנה אפילו,

מיליוני דולרים שכר. בסוף לוקחים לו את זה, נכון?

הוא הולך מפה תפרן.

אבל לאן הוא הולך?

לקבל את העונש.

אבל זה הוא לא יודע.

לא צריך, זה עוד יותר עונש.

אם היה יודע,

היה חוזר בתשובה.

ואז היה בורח מהעונש והיה מרוויח גם את הכסף

וגם את העולם הבא.

לפעמים יש עונש, זה עונש קשה, זה הכי קשה, אין עונש יותר קשה.

אומר הרמב״ם,

שרשעים גדולים מונעים מהם את התשובה.

כמו פרעה.

שפרעה הרשע,

הקדוש ברוך הוא כתוב בו, הכביד את לב פרעה.

חזר בתשובה.

מי פרעה? אצל נינווה. בנינווה נכון. ואחרי זה נחרבה נינווה והוא.

עכשיו,

זאת אומרת

ש...

אדם

שהוא רשע גדול גדול,

כן?

אז בסופו של דבר הוא מעניש את עצמו בזה שימנעו ממנו את אור התשובה.

וכתוב,

כל המחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה.

ויש עוד כל מיני גדרים, אבל לא ניכנס.

זה דוגמה.

עכשיו, צדיק,

שיהיה הכי גדול,

אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יהיה חטא.

חטא זה שגגה.

ושגגה אדם יכול לטעות, אבל גם שגגה

זה חטא.

זה צריך ניקוי.

אז הוא מקבל איסורים.

ולפעמים אפילו הוא עושה את כל המצוות, אבל במצווה אחת היה לו חטא.

זאת אומרת, לא הייתה בשלמות. חטא זה גם מלשון חסרון.

לא הייתה בשלמות.

גם על זה צריך לקבל בדרגה שלו עונש.

והצטבר כל הדברים.

יקרה שתקופה מסוימת צדיק יצטרך

לקבל עונש.

איסורים,

איסורים ממרקים.

ולמה הוא לא עושה תשובה, הצדיק? הרי זה הוא עושה כל לילה, עושה תשובה.

יש דברים שהוא לא עלה בדעתו, שהוא נכשל בהם אפילו. על מה יעשה תשובה? על דבר שהוא לא יודע.

זאת אומרת,

שהאדם צריך להבין,

צדיקים מקבלים

עונשם פה וכל שכרם שם,

דע מתן שכרם של הצדיקים לעתיד לבוא.

כשאנחנו מקיימים מצוות אנחנו לא מקבלים שכר על כל מצווה במקום, נכון?

למה אנחנו עושים? כי אנחנו יודעים ומאמינים שיש שכר לעולם הבא.

אז אנחנו אוספים ואוספים ואוספים וצוברים וצוברים וצוברים. יום אחד אנחנו יודעים ובטוחים שנצא מכאן

ונקבל את השכר המלא.

אז עדיף לקבל עונש

תקופת מה בחיים כניקיון בשביל לצאת לנצח נצחים עם שכר אינסופי,

מאשר לחיות תקופה קצרה ומוגבלת

עם שכר זמני וחולף, אף על פי שהוא גדול,

ועונש אינסופי.

זה אמר

דוד המלך הרב השלום בפסוק אחד.

איש בער

לא ידע,

אוכסיל

לא יבין את זאת.

איך זה?

בפרוח רשעים כמועסת,

ויציצו כל פועלי אבן.

הוא עונה,

להישמדם עדי עד.

כיוון שהם נשמדים עדי עד,

זו הסיבה.

לכן הוא אומר, אל תתחר במרעים ואל תקנא בעושי עוולה.

אחריתם מר כלענה.

זאת אומרת, מה שאתה רואה, רשעים מצליחים.

אדרבה, אוכלים עולמם

בחייהם.

בלשון שלילית.

זאת אומרת, הם אוכלים

את מה שמגיע להם, אבל כאן.

אז זו התשובה לשאלה שלך בקצרה.

ויש על זה אריכות דברים בספרים,

ואם תרצה, תראה שם.

יש עוד סיבות. לפעמים מעשירים רשע בשביל בן שעתיד לצאת ממנו, שיחזור בתשובה.

לפעמים תהיה הצלחתו לאורך ימים,

כיוון שהוא יפרנס

אחרים שראויים לכך.

וכן על זה, יש הרבה חשבונות שמיים.

למה כאלה יוצאים כביכול נשכרים?

כן,

שאלה.

תעמוד בבקשה.

יש עניין, שאני שמעתי קלטת שלך,

שאתה מדבר על יום כיפור, שבאים חבר'ה ומתפללים בניגון וכאלה.

יש עניין שאם הקדוש ברוך הוא נתן זכות לבוא ביום כיפור והוא מוחל וסולח, הוא אמר הקדוש ברוך הוא, נכון? סלחתי כדבריך.

זה הוא אמר למשה רבנו, לא ל... בסדר, אבל יום כיפור מכפר על עוונות. לא,

עם תנאים.

בוודאי, אתה מקבל תשובה באותו יום. מה שאתה עושה למחרת זה כבר אחרי זה חשבון עיתון, נכון? בטח על חשבון עיתון. אם הוא קיבל, איך אתה לא יכול לקבל? אני לא מקבל. כאילו אתה מלגלג על הקטע. עבור, אני מצידי,

שתהיה בגן עדן, אפילו שאתה רשע.

חס ושלום. למה על חשבוני זה?

לא, אז אני אומר,

יש עניין שלא ללגלג על העניין הזה. אז הם באים, אז באים היהודים, וזה... לבריאות שיבואו, אבל מה הם דומים?

לאחד שבא

לאבא שלו,

דופק בדלת,

בוכה,

אומר לו, אבא, קבלני.

הוא אומר לו, יאה בני, שבע שנים לא היית בבית, עכשיו אתה בא?

הוא אומר לו, כן, מה יש, לא טוב אחרי שבע שנים שאני בא?

אמר לו, טוב, אתה רוצה להיכנס? אמר לו, כן. אמר לו, תגיד לי,

אתה תהיה אבל ילד טוב?

הוא אומר לו, אבא, אני מבטיח לך, אני אהיה ילד טוב.

ואתה לא תרביץ יותר לאמא?

הוא אומר, אבל לא מרביץ יותר לאמא.

אבל שהיא לא תעצבן אותי, טוב?

הוא אומר, ואם מתעצבן אותך, אתה תרביץ לאמא או לא?

הוא אומר, אני לא ארביץ לאמא.

אומר לו, ועד מתי תתנה כך?

אומר לו, עד מחר בערב.

הוא יכניס אותו או לא יכניס?

יכניס או לא יכניס? אני אענה לך כמו שאתה עונה. בבקשה.

הקדוש ברוך הוא יודע מחשבות אדם.

הוא יודע אם הוא בא באמת או שהוא לא בא באמת. נכון. אז זהו, אז זה מה שאתה אומר. ואז מה? ואז אם הוא כבר בא, אז הקדוש ברוך הוא יודע. הוא ראה שהוא בא ומחר הוא חוזר בחזרה. אז מה יעשה הקדוש ברוך הוא?

אז ברוך הוא ידע, אם אני באתי, הוא ידע, אז מה? הוא עומד תשובה ביום כיפור, תשובה שלמה. כן. הוא יודע ש... יודע, יודע. והוא לא בקורא. אבל הוא יודע גם שמחר אתה לא תהיה בתשובה שלמה.

מה שווה מה שעשית?

שום דבר. שום דבר, אתה ענית.

למה אתה מלגלג על אלה שבאו?

אני לא נגלתי.

אתה אמרת, לא שווה?

אמרתי, לא שווה למי שבא מלכתחילה, כאילו... לא,

בא לך תחילה בתשובה שלמה, ומחר לא עשה תשובה.

כמו שאני אומר,

חודש וחצי אחרי ראש השנה, עם מי שיבדוק את עצמו,

יראה שהמצב שלו כמו שנה שעברה לפני התשובה.

אז מה זה מועיל? אבל זה החשבון שלי בבורא עולם. ברור שזה שלך, איתו אני לא מתערב, מספיק יש לי חשבון איתו לבד.

אבל אני רק מסביר מה יהיה החשבון.

את החשבון לא אני המצאתי,

הוא כתב בספרים.

נכון, שלשעתו זה נחמד,

אבל הוא כתב

שהאומר אחטא ואשוב,

אחטא ואשוב, אין מספיקין בידו לעשות תשובה.

זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא אמר, לא אני...

הוא העמדה.

הבנת?

האומר אחטא, ויום הכיפורים מכפר?

אין יום הכיפורים מכפר.

זה אני אמרתי?

זה משנה.

זה הקדוש ברוך הוא אמר למשה רבנו בהר סימא.

אבל עוד כיפור ועוד כיפור ועוד כיפור. עוד יותר גרוע, עוד כיפור ועוד כיפור ועוד כיפור. ועוד מחר ועוד מחר ועוד מחר. למה? עשרים שנה לא הייתי, והנה נכנסתי ברוך השם. ברוך השם. נו, אז מה? אז אם לא היה עוד כיפור ועוד כיפור, אז לא הייתי בהודו. ואם לא היה נותן לך הקדוש ברוך הוא את ההזדמנות,

נכון, אז הוא יודע המחשבות אדם. כמה אנשים, לא בגלל המחשבות אדם.

לא מספיק מחשבות אדם.

יגאל ידין,

חודש ימים לפני שנפטר,

רצה לחזור בתשובה

על פי הנהג שלו.

הוא לא זכה.

רבין

התחיל ללמוד גמרא ובסוף חזר לסורו.

ועוד כהנה וכהנה שרצו, תכננו.

אבל אין להם ספק. ולא זכו.

אדם יכול להגיד, רגע, זה שאני כל שנה ושנה כאילו משתדל,

זה אומר שבסוף אני אזכה?

לא. הוא עריך אפיים. למה כתוב שוב יום אחד לפני מיתתך?

למה שוב יום אחד לפני?

וכי אדם יודע מתי ימות?

אלא מתי יום הכי מוקדם שהוא יכול למות? מחר. שוב יום אחד לפני זה היום.

מי אמר שנחיל מחר?

אל תאמר לך שאפנה אשנה,

שמא לא תפנה.

זאת אומרת, החיים לא ביד שלך.

אז איך אדם אומר, רגע, עברנו יום כיפור.

אין דבר, נחכה ליום כיפור הבא. די, כבר אנחנו, עכשיו זה כבר בעיה.

אתם יודעים, זו השיטה של יצר הרע. איך יצר הרע עובד?

איך יצר הרע אומר?

יצר הרע בא לבן אדם

ואומר לו,

שמח בחור בילדותך.

שמח בחור בילדותך, אתה עוד ילד, תעשה חיים כחונדה.

תחרוש בעוד השרון,

שובון יאנס.

אתה עוד ילד, עכשיו תענה, אחר כך תעזור בתשובה.

שלמה המלך אומר, שמח בחור בילדותך,

ובסוף הפסוק,

הוא אומר, כי על כל אלה יביאך האלוקים במשפט.

בהתחלה אומר סמח בחור, ואחרי זה יש משפט.

איזה מין סמח זה?

אומרת הגמרא, לא, תחילת הפסוק אומר אותו יצר הרע,

אומר סמח בחור בילדותך.

סוף הפסוק אומר יצר הטוב, אומר, תזכור, אם תשמע לו,

על כל אלה יביאך במשפט.

אתה חושב שכל הבילויים וההנאות האלה זה ילך בחינם?

לא.

ויש מי מהחכמים שאומר שגם הספר נקרא, גם הסוף של הפסוק,

גם אומר אותו יצר הרע.

איך?

היה מלך ששלח

את אחד מעבדיו

עם טבעת המלך

המאפשרת לו כניסה בכל מקום.

חותם.

אמר לו, אתה תלך למלך פלוני,

תמסור לו את המכתב

תשובה הזה שלי,

ותחזור אליי עם מה שהוא ייתן לך,

ועליך לבצע זאת תוך שבעה ימים מהיום.

לא תאחר,

שאם כן, אערוף את ראשך.

ויצא העבד שש ושמח לדרכו,

ויאמוד בשכלו,

כמה מהלך הדרך הלוך ושום,

וימצא חמישה ימים בלבד.

שני ימים ומחצה הלוך,

ושני ימים ומחצה חזור.

ויאמר יומיים ריקים לפניי,

וטבעת המלך על ידיי,

אלך ואענה לי קמעה.

נכנס לבית מלון הראשון שנקרא בדרכו.

אמר שמה לברמן,

יש לאכול?

אמר לו כן. יש סטייקים? אמר לו כן.

יש בירות?

אמר לו יש.

אמר,

יש בילויים גם? אמר לו כן.

אכל שתה, השתכר?

בנרדם.

התעורר בבוקר,

ראה את עצמו ככה במקום מוזר.

איפה אני? נזכר בית מלון. אמר בית מלון,

תגידו, יש סטייקים?

אמרו לו כן.

יש בירות?

יש בילויים?

אכל שתה, בלה ונרדם.

מתעורר יום שלישי.

איפה אני?

אמרו לו במלון.

אמרו,

יש סטייקים? אמרו לו יש.

יש בירות? אמרו לו יש. בילויים?

אכל שתה ונרדם.

ביום הרביעי אמר, איפה אני?

אמרו לו במלון.

אמרו לו, אוהו. אמרו לו, אוהו. עד כאן.

מי משלם?

מה זה כל בוקר יש סטייקים? יש בירות?

מי משלם?

אמר להם, הנה, טבעת המלך.

כולם נסוגו החור, טבעת המלך?

לא שאלו שאלות.

אבל כשהוא אמר טבעת המלך,

נזכר שהוא בשליחות.

אמר איזה יום היום?

אמרו לו רביעי, אמר יואו,

איחרתי.

לא אוכל להספיק להלוך ולחזור.

אם ככה המלך יערוף את ראשי.

תגיד לי, יש עוד סטייקים?

יש בירות?

יאללה, גידי היא עד הסוף, תמיד.

חוזר למלך,

המלך רואה אותו ככה מחייך,

מסטול מהבירות,

אמר לו, הבאת את המכתב תשובה?

אמר לו, כבוד המלך היה פה, היה שם, אמר לו, כן, וייזלו אדהמון

החוצה על הארץ?

מה הסיפור הזה אומר?

בן אדם

בא לעולם, אומר, מה בוער?

שמח בחור בילדותיך, מה אתה בן עשר?

לא חייב במצוות.

עד גיל עשרים, לא דנים מן השמיים.

הונדה,

חורש,

יש סטייקים, יש בירות, יש בילויים.

ממשיך,

בגלל השוונג שהוא לקח,

אז הוא המשיך אותה עד 30. בגיל 30 שמע יש כמה חוזרים בתשובה, וזה אמר, אלה מסכנים כנראה, אין להם מה לעשות בחיים.

משהו נדפק, כנראה,

השתבש, בגלל זה הם חזרו בתשובה.

הוא כבר מזמן עבר לב.מ.ויי,

הוא קורע את הכבישים, מבסוט.

גיל 40,

פתאום התחיל לפחד, כי חצי רגל כבר לכיוון הסופי.

שאל, רגע, מה, אפשר לחזור בתשובה?

אמרו לו, כן, בטח, אפשר לחזור בתשובה.

בא יצר רע, אומר לו, אל תאמין להם.

למה?

תראה, אתה כבר 40 שנה חוטא,

עושה עבירות מכאן עד להודעה חדשה.

אפילו אם תחיה עוד 30 שנה,

לא תוכל לתקן 40 ו-30.

אז שחק אותה, יאללה, בירות, עד הסוף.

תמשיך, אין מה לעשות. אם היית נזכר לפני 10-20 שנה,

לא.

אבל עכשיו כבר מאוחר.

זה מה שאומר יצר רע. אומר לך, סמך בחור בילדותיך.

אחרי שאתה שמח ועושה את כל מה שהוא רוצה כל הזמן,

כשאתה כבר רוצה לחזור בתשובה,

ואתה נזכרת, נכון, קצת מאוחר.

אז הוא אומר לך, תשמע,

לא יעזור לך, על כל אלה הביאך האלוקים במשפט.

אבל כידוע יצר הרע שקרן.

שקרן גדול.

למה?

כי ברגע שאתה עוזר בתשובה ולא משנה באיזה גיל,

תשובה אמיתית, לא כמו שהוא אמר,

שיום אחרי אנחנו עוד פעם בדיסקוטק,

תשובה אמיתית ונשארת,

נמחק לך כל העבר.

זה כוחה של תשובה.

אתם יודעים מה זה?

אדם הרג,

רצח,

שדד,

עשה כל העבירות.

יום אחד בא,

אמר, אני חוזר בתשובה אמיתית,

לא כלפי אנשים, כלפי הבורא באמת,

והבורא יעיד עליו שאכן תשובתו אמיתית,

נמחק לו כל עברו הרע.

זו תשובה, זה כוחה של תשובה.

אם בורא עולם נותן פרס כזה

לבנים שלו והם לא מנצלים,

מגיע להם עונש יותר גדול.

נותנים לך חנינה, ואתה אומר, לא, תודה, מוותר.

סימן שאתה לא מפחד מהעונש,

ואתה לא מפחד מהמעניש.

אז אם ככה, העונש לא מספיק.

אתם שומעים?

כן,

תגובות.

בבקשה.

הרב אמר שבן אדם יגיד שחטא בערך ארבעים שנה, ואחר כך חוזר בתשובה,

מחללים לו על הכול.

מה זאת אומרת, על ארבעים שנה שהוא חטא, הוא לא מקבל על זה עונש, על כל... אז יש בזה דרכות.

אדם שעבר על מצוות עשה וחזר בתשובה, נגיד, לא הניח תפילין, לא ברך ברכת המזון,

לא התעטף בטלית,

זה מצוות עשה, והוא חזר בתשובה, נמחל לו באותו רגע במקום.

אדם עבר על מצוות לא תעשה,

שהן יותר חמורות מעשה,

עבר על לא תעשה וחזר בתשובה,

חזר בתשובה,

אז כתוב שהתשובה תולה,

עומדת עדיין בצד,

והכפרה תהיה גמורה ביום הכיפורים שיבוא.

על זה נאמר, כי ביום הזה יכפר עליכם.

אם אדם עבר עבירות

שיש בהן עונש של כרת,

כמו טהרת משפחה שלא שמרו, ואחרות,

או שיש עליהן עונש מיתות בית דין, חנק והרג, שרפה וסקלה,

כמו חילול שבת ואחרות,

והוא חזר בתשובה,

תשובה ויום הכיפורים תולין עדיין,

והכפרה תבוא

רק לאחר ייסורים שיקבלו.

בעולם הזה. בעולם הזה.

הצטרף להם לעבירות חילול השם.

לדוגמה,

אדם נסע בשבת בפרהסיה בהוד השרון לפני כולם עם מוזיקה

כמו שאתה שומע ברמזורים

בעשן והכל בפרהסיה חילל את השם.

תשובה ויום הכיפורי

בייסורים באים עליו עדיין אין לו כפרה גמורה.

תשובתו מקובלת.

אבל עדיין אין לו כפרה גמורה עד שימות

והמיטה תהיה הכפרה שלו.

עכשיו כל זה זה נקרא ארבעה חילוקי כפרה של רבי ישמעאל.

אבל רבנו יונה אומר

אם אדם

ילך בדרך הזאת,

ידבק באמת

וינשא אותה,

דהיינו ירים אותה,

וישפיל את השקר,

ויזכה את הרבים

בכל מקום,

אדם זה אינו זקוק לארבע חילוקי הכפרה האלה ומתכפר לו מיד.

זאת אומרת, אם אתה תלך

ותרומם את האמת בכל מקום,

ותילחם בעבורה,

ותשפיל את השקר בכל מקום,

ותזכה את הרבים,

פירושו של דבר שאתה מתקן את עוון

חילול השם בקידוש השם.

ואז ממילא אתה לא צריך לכל ההמתנות האלה,

ומתכפר לך מיד.

הבנת?

זה בקצרה, ויש עוד מה להוסיף.

כן.

בבקשה.

יש נענן שאדם חוזר בגלגול, או שהוא מקבל עונש בגלגול,

בגלגול קודם, איך אפשר לדעת אם אתה באת בגלגול,

או שאתה לא באת בגלגול? היום לא צריך אפילו לחשוב אם באנו בגלגול או לא, ברור שכולנו מגולגלים.

כל הדורות האחרונים,

כבר אמר הארי הקדוש,

כולם מגולגלים,

ואין נשמות חדשות יורדות לעולם.

זאת אומרת שאתה יכול לחטוף עונש על גלגול קודם.

בדיוק. ובפרט,

אם הוא פחות מגיל 13,

אז זה על גלגול קודם.

זה הפירוש של ילדים. בדיוק. ילדים וכולי, ועוברים וכל זה.

כן.

כן, אתה תקום.

קראתי וגם סיפרו לי שלפני איזה אלפיים שנה צדיקים היה בכוחם להרוג אנשים ולהקים אותם לתחייה.

אתה חושב שיש כאלה דברים היום בקרב הצדיקים שאיתנו שיכולים לעשות את זה?

כן.

יכולים שידור חי לעשות את זה? שידור חי.

אתה רוצה לנסות?

אני אסביר לך.

רבי שמעון ובנו רבי אלעזר יצאו מהמערה, נתנו עיניהם במספר אנשים והפכו אותם לגר עצמות. זה אחד מהמקרים.

יש הרבה מקרים כאלה.

היום זה לא נראה בצורה הזאת שאדם מסתכל על השני והוא מת.

אבל דוגמה, הקפדה של תלמיד חכם

יכולה לגרום למיתתו של השני.

דבר נוסף, פגיעה בתלמיד חכם, אפילו שהוא לא יודע,

עלולה להזיקו עד כדי מוות.

למה?

כי הקדוש ברוך הוא מקפיד על כבודם של תלמידי חכמים באשר הם הפקידים הנאמנים שלו בעולמו,

והמבזה אותם כמבזה אותו.

לכן כתוב, את השם אלוקיך תירא לרבות תלמידי חכמים.

כמו שאתה צריך לירוא מהקדוש ברוך הוא,

כך אתה צריך לירוא מתלמיד חכם.

עכשיו, סליחה, למה אני שואל?

כן?

כי לא סתם, בוא נגיד שנגיד, הלוואי, בעזרת השם, אם אני הייתי צדיק והייתי יכול לעשות כזה דבר, לא? אל תגיד את מי היית הורג.

לא, לא.

או לא דווקא דבר כזה. אם הייתי כן יכול לעשות משהו,

כאילו מעיני התגלות, משהו. אז היית מוכיח לעולם? יפה, הייתי נותן התגלות,

והייתי עושה הרבה עבודה קלה, להרבה, כאילו, מה זה עבודה קלה?

הייתי יכול להחזיר הרבה בתשובה.

או, אז אני אראה לך דוגמה כזאת עכשיו. סליחה, ועוד טובה אחרונה. אומרים שיהודי,

וזה נכון, יהודי צריך להאמין בלי לראות.

נכון. זה יהודי אמיתי, לא צריך לראות כלום, אבל הקטע הוא... אם רואים עוד יותר טוב.

ברור. אז בוא נראה עכשיו... רצוי, רצוי. איפה דוד?

בוא נראה להם משהו שאפשר לראות.

בבקשה.

כיסוי ראש, אשרי הראש, אשרי הראש. הנה, פה, פה הרב. רק רגע, רק. בכבוד.

תני לה, הנה, פה, פה, פה.

רק רגע, פה.

בבקשה.

עוד אחד פה.

נברך שאחיינו. בבקשה.

עוד הרב, יש לי שאלה.

לפני שנסתמכו לכיסוי הראש,

דגלי התכנגת בזה.

לעומת זאת, שיש לו טיפה ויש לו סיפית.

הוא, אנחנו שומרים את השבת ואנחנו שומרים את חלק המשפחה.

וכנגד לזה, אני לא צריכה להצניע לו להציע לו.

אדוני היושב-ראש,

אדוני היושב-ראש, אדוני היושב-ראש, אדוני היושב-ראש. ובכן, כמה זה חשוב כיסוי ראש לאישה.

יהודים יקרים ויהודיות יקרות, דעו לכם שמצוות כיסוי ראש לאישה נשואה, גרושה ואלמנה,

זה חיוב מן התורה.

אישה צריכה לכסות את ראשה,

כך כתוב בספר במדבר, פרק ה' פסוק 18. הפסוק כתוב, ופרע את ראש האישה,

מכאן שבנות ישראל הולכות בכיסוי ראש.

יש על זה לימוד גדול שם?

בכל אופן, צריך לדעת, המצווה הזאת היא מצווה מן התורה,

כמו שאישה חייבת

ביום כיפור לצום, היא חייבת גם לכסות את הראש.

ואם היא שומרת על כיסוי ראש,

היא גורמת שתהיה טהרה בבית, עשירות בבית,

ושבניה יהיו גדולים בדור.

שנאמר, אשתך כגפן פוריה וירקתי בתיך,

בניך כשתילי זיתים סביב לשולחניך,

הנה כי כן יבורך גבר, ירא ה'.

זאת אומרת,

הרצאה הזיזה אותי בצורה מפליאה.

מה שהוא אמר, אין, אין לשנות את מה שהוא אמר.

באמת,

הוא ענה תשובות לשאלות שכולנו רצינו לדעת, וקיבלנו תשובות נכונות.

ואני יודע מעשים

שהפריה ורביה של האישה היו תלויים בכיסוי ראש.

לצערנו הרב, יש הרבה נשים שהן עקרות

ולא זוכות להביא ילדים,

ועד היום כמעט כל מי שפגשתי

נשים שהייתה להן בעיה כזאת וקיבלו על עצמן טהרת משפחה בכיסוי ראש,

נפקדו לאחר מכן.

ואני אראה לכם כרגע קטע מאוד מרגש,

שהמעשה הזה היה באחת ההרצאות שלי,

מאישה אחת שהייתה שם בלילה כיסוי ראש,

ותראו מה קרה בסוף העניין. אם אפשר לכבות את האור, בבקשה.

אני אשמור לך, כן.

היא אומרת, אני עומדת לתת תיבות ליער.

אתם יהודיות שלנו שנשואות שם לערבים,

וחרות בעירות פאר, ויש להם עשרה ושישה ילדים,

ואני, שבנישואה כדת משה וישראל ועושה הכול, אין לי ילדים.

איך אתה מסביר את זה שאולי נותן לה, ולי לא?

היא שואלת שאלה

על גבי יבוא.

היא אומרת, איך ביפו יש נשים יהודיות, רחמנא ליצלן, שנשואות לערבים,

עם שישה או עשרה ילדים, וגרות בבנייני פאר,

ואילו היא גרה בחולון,

והיא נשואה כדת משה וישראל.

אין, ואין לילדים.

תודה רבה, בואי נעשה עסק.

אני בלי נדר,

מוכן לברך אותך פה לפני כל הציבור,

והציבור יענה עליהם,

אבל אני מבקש ממך בקשה קלה קשה.

קלה קשה.

אם תהיי מוכנה בעזרת השם יתברך

ללכת בכיסוי ראש שאני אתן לה,

אני אכלח עלייך שאת לא יכולה לצפות בפרק ובארץ בפרמאס.

ובעזרת השם אני מקווה שאין לך ילדים יותר מערביות כולם.

תנו לו לחשוב.

אני רק אספר לך סיפור.

לפני מספר שנים היה סמינר במלון שורש

בדרך לירושלים.

בסמינר הזה הייתה רבנית שהזמינה את שלושת אחיותיה עם המשפחות על חשבונה,

בשביל שיבואו להתחזק ביהדות.

בסוף הערב הייתה התחזקות גדולה מאוד,

עשרות של אנשים שמו שם ציציות ומספר נשים שמו כיסויי ראש.

פתאום

אומרת הרבנית,

כבוד הרב, אני מבקש ממך שתשפיע על אחותי,

עם מי תשים כיסוי ראש?

שתי אחיותיהן נוספות ילכו בעקבותיה.

התחלתי לדבר איתה בקשר לכיסוי ראש,

שזה מחויב על פי התורה,

זה מצווה מן התורה שנאמר ופרע את ראש האישה,

זה נלמד

בספר במדבר, פרקי פסוק 18,

שבנות ישראל היו הולכות מכוסות ראש.

התחלתי להסביר לה את המעלות על פי הזוהר הקדוש,

מצד שני הסברתי מה גודל העוון ללכת בלי כיסוי ראש.

השפעתי ודיברתי ולא עזר.

לא עזר.

ניסיתי עוד פעם להסביר, לא עזר.

פתאום אומרת לי האחות הרבנית,

תדע לך שהיא עקרה, אין לה ילדים.

אמרתי לה, תשמעי,

מה את מעדיפה?

את מעדיפה שתהיה בבית שלך השכינה או השכנה?

היא אמרה, שכינה.

אמרתי, אל תעשי חשבון לשכנה.

קשה לך לשים כיסוי ראש כי את מתביישת מהחברה.

אבל תזכרי, את יכולה להחזיק

ילד ביד שיבכה.

מוכנה או לא מוכנה?

אמרה, לא מוכנה.

בינתיים, כמה נשים התרגשו מאוד והחליטו הן לקבל על עצמן כיסוי ראש ושמו כיסוי ראש.

אחרי מספר דקות היא כבר לא יכלה,

כי היא פרצה בבכי,

ניגשה אליי ואמרה,

אני מוכנה.

אמרתי לה, בלי נדר ועזרת השם,

אם תבטיחי לי שתלכי עם כיסוי ראש,

חצי שנה לא תורידי,

בעזרת השם ובלי נדר השם יזכה אותך לזרע של קיימא וכל הציבור ענה אמן חזק.

שמה את הכיסוי ראש, אחרי שבועיים אני נמצא באולם אליצור בנתניה בהרצאה, ניגש אל העידן בסוף ההרצאה, אומר לי, אתה מכיר אותי? אמרתי לו, לא.

אמר, אני בעלה של ההיא שברכת במלום שורש.

הוא אמר, הייתי היום במעבדה,

ביקשתי לקבל תשובת דם,

מה התוצאות.

הייתי מוכן לשלם אלף דולר,

שיגידו לי עכשיו מה התוצאות.

לא הסכימו, אמרו, רק מחר.

אני לא יכול להתאפק.

באתי לפה,

תברך אותי שתהיה תשובה חיובית.

אמרתי לו, תראה, הברכה כבר נמצאת למעלה.

השם יעזור, שיהיה בשורות טובות,

ותודיעו לי מחר מה קרה.

למחרת בשתיים בצהריים,

כל החבר'ה שלי במשרד רואים אותי רוקד לבד.

היא נקלטה.

ואחרי תשעה חודשים היא ילדה בת,

והם קראו לה הודיה.

ואחרי שנותנו מולד להם בן.

ברוך הוא, ברוך שמו. מה הפריד בינם לבין הילד?

מטפחת מבד.

זה מה שהפריד.

בורא עולם אומר, אתה רוצה ממני?

אני רוצה ממך.

בוא, נותן לך ניסיון קטן, קח דבר קטן.

ואני אתן לך דבר גדול.

אתה מוכן?

אם אתה מוכן, גם אני מוכן.

אם תפתחו לי פתח כחודו של מחט,

אני אפתח לכם כפתחו של כולם, אומר הקדוש ברוך הוא.

את רוצה בעזרת השם שאנחנו עוד כמה זמן ניפגש ונהיה בברית, אם יציעו לכם?

אוהו, אוהו, אוהו, אוהו, אוהו, אוהו, כבוד הלבנות עשוייה,

כן,

בעזרת השם.

אם יש נשים צדקניות שרוצות לזכות גם כן למחמד הקדוש הזה, יש שעת רצון גדולה עכשיו בשמיים.

מי שרוצה פה לשים, בעזרת השם,

מתברך זה שחת רצות גדולה מאוד בשמים,

שתבוא לכאן,

תזכרו, שחת רצות גדולה.

שחת רצות גדולה. שחייבו, וקיימת הכיבור, ונגיעו בגירת הזמן הזה.

אמן.

גם אנחנו חייבים כולנו לברך, הכוח של כולנו גדול מאוד בשמים.

מי שבירך לבותינו את נשים במהר, יצחק, יעקב, משה, אהרון, דוד ושלמה, מכל הכבדות הקדושות והתורות, הוא יברך את השם הטוב מיכל בניתה, בת רבקה.

השם יזכה אותה להתפקד בזרע של קיימנו מהרח!

פיסול ראש הזה!

השם יזכה אותה לגדל בנים ובנות לעומרים לו יתברך,

ובחירת שמים קדושה ודרה,

אבל כן יהי רוטון!

וואו וואו! איה איה איה איה.

וואו וואו וואו! איה איה איה איה.

איה איה איה איה איה.

את מעדיפה שתהיה בבית שלך השכינה או השכנה. את יכולה להחזיק ילד ביד שיבכה.

וואו וואו וואו!

תודה רבה.

תודה רבה.

המצב שבכלל הזיז אותי זה שראיתי את הקלטת כשהוא דיבר עם הבחורה ושמעתי איך היא הגיבה,

וזה הזיז אותי מאוד.

רציתי, אני ממש רציתי, אבל פחדתי.

הנה, הנה פה, רק רגע, רק רגע. בכבוד.

תני לה, הנה פה, פה, פה. רק רגע, פה.

בבקשה.

עוד אחד פה.

נברך שיחיינו, בבקשה.

שששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששש.

אני לא צריכה להזמין אותך להציע לו, להציע לו.

אימא שלי בועדת תשובה אני מוכן לבוא לדבר איתי.

תודה.

תודה רבה לך,

אדוני היושב-ראש.

השפעה הידידה היום הכולכת עם קיצורי ראש אף לא פועל שלו,

אפילו אם חלילה תוגבלי מן השמיים יודעים שהלב של נבלסים ועל צבא כל ימי חייו.

הוא קורא את ראשי מטור נחנה בת רבקה אשר יפקוק אותה בזרע אשר בימי ראילה.

חוץ המצווה צריך לתגן עלי בקויה בקויה בקויה בקויה אמן כדי רגול.

אז זו התרגשות וזה אושר וזעקו ביחד וידעתי שאם אני לא ככת אני לא ככת.

אין להוריד, אין לחשוב.

זה היה קשה.

כשהגעתי הביתה הוא אמר לי

כל עוד הסמרטוטה לראש אני לא מדבר איתך.

זה היה יומיים של טרור.

אנחנו גרנו מתחת לאותו קורת גג והוא לא דיבר איתי פשוט.

זה היה מאוד קשה, מאוד מאוד קשה.

והחזקתי את עצמי ואמרתי, הרב ידבר עם בעלי ויהיה בסדר.

It was a shock.

I know that we were religious, we were doing step at a time, but this was putting on high gear,

all of a sudden zoom in the air.

And I didn't think that we were ready for it yet.

אבל,

בלבה שם,

היא הוספתה.

And I found out that I was a...

I don't like to see a lot, but I don't know.

It's hard for people to stand there on the air, but I want to say, unless we go full speed,

we never get there.

הוא כל הזמן אומר לי שאני עקשני.

זאת הפעם הראשונה, הוא אומר, את עקשני, וכל הכבוד לך.

כי אני, אני ממש אומרים,

את עושה צעד ואת חוששת ואת לא יודעת, והנה מדובר שנה אחרי, ודברים באמת, ברוך השם, הסתדרו מכל הכיוונים,

כמו שהוא אומר,

אם זה עבודה ואם זה הילדים ואם זה ברוך השם ההיריון.

ובעלך פתאום נותן לך מחמאה, שכל הכבוד לך, את עשית את זה,

ואני גאה בך.

אני חושבת ששום בית שלנו היום מתחזק.

בזכות זה,

ואני מאחלת לך לכל בנות ישראל, זה משהו, זו הרגשה עולמית.

נחמה בת,

רבקה, השם ידקוב את האביזה, שבימה ואיינה,

תתקן עלייך מפויה מפויה מפויה מפויה מפויה מפויה מפויה חמקת ירצוף.

חבל על הזמן, באמת חבל על הזמן.

כמו שאומרים בימות המשיח, אנחנו בעזרת השם נגיע לגבולה, וכל משפחה, אם תיקח על עצמה משהו,

אימא זו מכסה את הראש, תכסי את הראש,

אם את לא מביא כאן נורות, תביאי כאן נורות,

אבל תעשי את זה מכל הלב,

והקדוש ברוך הוא יעזור לך ולכל המצב שאת נמצאת בו.

היהדות זה דבר נפלא,

צריך לקחת אותו מכל הלב.

חדשתיים. נו, זה טוב? זה לא להרוג, זה לחיות.

דבר כזה, אם תראה להרבה יהודים,

יש לו סיכוי לבנות הרבה נשמות.

הרי לפני שהיינו בארצות הברית, הראינו את הסרט הזה שם, כמה הרצאות,

למעלה מ-200 נשים כיסו את ראשן.

אבל הולכים לא מזמן קלטת חדשה שנקראת היהדות, זה עולם נפלא.

מי שמע פה קלטת כזאת כבר שירים את הים?

הנה, יש פה כבר כמה.

בקלטת הזאת יש עוד כמה דוגמאות כאלה,

ואחרי שידור בערוץ מכל הלב בירושלים,

למעלה מ-600 נשים קיבלו על עצמן לכסות את הראש.

אמר הרב אריה דרעי בערוץ 10,

שהרב עובדיה יוסף אמר לו

שאם

היה מסתובב בכל חודש אלול

והיה מנסה להשפיע על נשים שיכסו את ראשן,

לא היה מצליח מה שאבנון יצחק הצליח בשעתיים.

זאת אומרת, הדברים האלה עושים את הרושם בדיוק כמו שאתה מבין.

אתה יודע מה חסר לנו?

הפצה.

כמה שנפיץ את זה יותר ויראו יותר אנשים, יבינו שתורת ישראל אמת.

זאת אומרת, יש דברים שהם נגד הטבע.

נגד הטבע.

רופאים אומרים לאישה, לדוגמה,

שהיא לא יכולה להוליד.

כרגע, לדוגמה, יש אישה בבית חולים,

עומדת ללדת,

שלפני פחות משנה,

גם כן הייתה בסיטואציה דומה לזו,

והיא קיבלה ברכה, קיבלה על עצמה כיסוי ראש,

והיא הראתה מסמך רפואי שהרופאים אומרים שהיא לא תוכל להוליד לעולם.

ובאולטרה סאונד רואים שיש לה צ'יסטה בשחלה.

זאת אומרת,

אי אפשר.

לפי מה שהרופאים קובעים, ואף על פי כן היא עומדת ללדת בכל רגע.

יהי רצון שתהיה לידה קלה ובשעה טובה.

אמן.

זאת אומרת,

גם מימינו, ברוך השם, ניתן לראות דברים כאלה רבים מאוד.

רק מה?

התמזל מזלנו שאפשר היה לתעד את הדברים.

היום עם הטכנולוגיות אפשר לתעד את הדברים,

ובדיוק תפסו את הקטע הזה, ואחר כך

התברר הדבר, ועלו אותו פשוט מאוד לצפייה.

בכל אופן, מקרים כאלה הם מקרים של יום-יום אצל רבנים רבים,

גדולים וחשובים,

אבל אף אחד לא עושה עם זה שום דבר. זה דברים שיודעים הרבה,

אבל זה לא כמו שרואים או כמו ששומעים ממש.

כשמספרים אומרים סיפורים,

כשרואים זה כבר אחרת.

בכל אופן, היום יש את האפשרות של מה שאתה רוצה,

צריך רק להפיץ כמה שיותר.

לפני ראש השנה ארגון שופר הפיץ 75,000 קלטות וידאו חינם מאשדוד עד ערד.

למה?

מהסיבות שאתה מבקש.

תוך חודש-חודשיים בלי נדר אנחנו הולכים להפיץ מיליון קלטות טייפ חינם

בכל הארץ.

זאת אומרת, אנחנו לקחנו לנו למשימה להפיץ יהדות

בכל הארץ

בחינם עד כמה שאפשר.

ברוך השם, זה עושה השפעה, אני חושב.

כמה אנשים פה שמעו קלטת טייפ, אם אפשר להרים עצמם?

תסתכל.

ברוך השם, אתה רואה?

כן, עוד שאלה.

בבקשה.

הוא עוד לא שאל, תן לו רגע.

יש לי שאלה בנוגע לאנשים.

מה ההבדל בין כיסוי ראש, שזו מטפחת,

לכובע עובר?

מה השוני בין כיסוי ראש, מטפחת,

כובע עדין או פאה?

מה הדין?

מה הדין?

אז יש בזה דברים הרבה בין הפוסקים,

אנחנו כמובן שלא נכריע ביניהם.

לאשכנזיות יש היתר,

בפאה צנועה,

קצרה ולא מתנפנפת,

לספרדים אין היתר.

‫אם אישה ספרדייה לא תשים בשום מחיר,

‫בגלל שהיא לא מבינה, לא משנה, ‫יש לה מגבלה חברתית או אחרת,

‫האם נאמר לה שתלך בלי בכלל,

‫או שתלך עם פאה צנועה?

‫אז ודאי שנגיד לה שתלך עם פאה צנועה. ‫זה לא הלכתחילה, זה בדיעבד של הדיעבד,

‫אבל זה הדין.

‫לכתחילה צריך ללכת עם כיסוי ראש,

‫מטפחת או כובע שמכסה את כל הראש, ‫וגם כובע שלא יהיה

יותר מדי מודרני, שמושך תשומת לב.

‫המטרה היא צניעות

ולא הפוך.

‫כל משפחתי את זה בעצם לא הרוויח.

‫אפשר להגיד שבגד

צריך לכסות את גופה של האישה, כן?

‫אז כמה שהבגד מכסה יותר, ‫הוא צנוע יותר, נכון?

‫אבל בגד שרקדנית בלט, ‫הוא מכסה את הכול,

‫אבל מראה את הכול.

‫זאת אומרת, זה לא צנוע.

‫לא כל דבר שהוא בגדר של צנוע, צנוע.

‫צריך לבחון את הדברים.

‫-זה מפחד מלומר.

‫-כן.

מה ההבדל בין אשכנזים לספרדים ‫לעניין זה?

‫באירופה,

‫לפני 200 שנה בערך,

‫היה השכלה,

‫והתחילו לרדת שמה מכלל מן היהדות,

‫ופרקו עול,

‫ופשוט מאוד, בשביל לבלום את זה ‫עד כמה שאפשר,

‫אז גדרו גדרים עד כמה שאפשר,

‫והתירו דברים בגבול של ההיתר והאיסור ‫בשביל שלא ירדו לגמרי.

‫ממילא הדבר הזה נהפך להיות היתר,

‫וכשהוא נעשה על פי ההלכה, ‫הוא אכן נחשב בצד מה כיסוי ראש, ‫על פי הזוהר הקדוש זה כיסוי,

‫אבל מצד הצניעות זה פחות צנוע ‫מאשר כיסוי ממש ‫שמכסה את שערות ראשה של האישה.

‫אבל הם נשארו עם ההיתר ‫על פי מנהג ריבותיהם.

‫הספרדים שלא הגיעו לזאת כלל וכלל, ‫נשארו בחיוב הרגיל.

‫כמובן, שיש מצווה

בהידור יותר ‫שאישה תחסה עם מטפחת, ‫גם לאלה שנהגו כך, ‫אבל הן לא חייבות

דהיינו לקום ולעשות בדווקא.

‫אשריה של מי שזוכה.

כן,

בבקשה.

‫-למה חלק מהשיטה של החזרה בתשובה ‫זה העניין הזה של להבחין?

זאת אומרת, אם לא תחזור בתשובה,

‫אז זה יהיה לך ככה וככה וככה.

‫העניין הוא שכשהם רוצים להחזיר ‫לאדם בתשובה,

‫חלק מהדרך זה העניין של איומים. ‫יהיה לך רע אם לא תחזור. למה?

‫-בן כמה אתה?

‫בן כמה אתה? ‫-בן 16. בן 16. אתה גדלת בבית אצל ההורים?

‫הם חינכו אותך טוב?

‫הם הפחידו אותך לפעמים?

‫איזה מין חינוך זה?

‫למה מחנכים ילד עם הפחדות?

‫שיגידו לך רק דברים טובים, ‫ושלא יפחידו. מה זה, חוכמה להיות ילד טוב עם הפחדות?

‫זה כלי חינוכי, פחד.

‫פחד זה כלי חינוכי.

‫הנה, עובדה שחינכו אותך ככה.

‫יש דברים שאדם לא מבין,

‫אם לא מפחידים אותו.

דוגמה, ילד קטן. ככל שהוא קטן,

‫לא יועיל הסבר.

‫לא יועיל הסבר, כי אין לו הבנה מספקת, ‫אבל פחד הוא מבין.

‫אבל אנחנו כבר לא ילדים קטנים. ‫-זה הבעיה,

שיש בני 70 קטנים כמו ילדים בני שלוש.

‫הם יודעים רק ארתיק,

מסתיק,

סוכריה.

‫אם אחד בן 70 כל הזמן רוצה ארתיק,

מסתיק, סוכריה.

‫הוא ילד קטן או לא?

‫קטן.

‫ואחרי זה הוא רוצה גם קרמבו.

‫אצל הגדולים הקטנים האלה,

‫מרצדס,

‫וילה קוטג',

‫ועוד כהנה וכהנה, ‫זה הסוכריה, המסטיק והארתיק.

‫הוא חושב שזה העיקר,

‫והוא לא מבין מה התכלית.

‫תביא לי ילד קטן, יהלום,

‫ותביא לו סוכריה, מה הוא ייקח?

‫כי הוא מבין בסוכריות, ‫הוא לא מבין ביהלומים.

‫תביא לבן אדם מרצדס, זה סוכריה.

‫תגיד לו, תניח תפילין, זה יהלום. ‫הוא לא מבין.

עם תפילין הוא לא עושה רושם ברחוב.

‫עם מרצדס הוא עושה.

‫הוא ילד קטן, פחות מגיל שלוש.

‫למה?

‫כי אצלנו כבר בגיל שלוש ‫יודעים יותר ממנו.

‫כבר אומרים, מודה אני לפניך,

‫מלך חי וקיים,

‫שהעזרת בי נשמתי בחמלה,

‫רבה אמונתך.

קטן.

‫בן שלוש אצלנו גדול מבין שבעים.

‫עם מרצדס.

הבנת?

‫אז לפעמים צריך הפחדה.

‫זו לא שיטה שצריכים וחייבים.

‫כמובן שנזקקים לה רק בעיתות ‫שאין ברירה,

לא לכתחילה,

‫אבל היא מאוד מאוד חיובית.

אפילו חולה.

‫שהוא חולה,

‫ואומרים לו שהוא צריך לעבור ניתוח.

‫לפעמים הוא לא רוצה לעבור את הניתוח,

‫אז הרופאים מתחילים להפחיד אותו.

‫אומרים לו, תשמע, אם אתה לא תעבור את הניתוח, ‫אתה לוקח סיכון,

‫ואנחנו לא רוצים להגיד לך, ‫אבל יש כאלה שנשארו בחיים מזה.

יש כאלה.

‫אתה מבין, הם לא הפחידו אותו ממש,

‫אבל אתה צריך להבין,

אין להם ברירה פשוט, ‫הוא לא רוצה להתנתח.

‫לטובתו.

אז מה הוא אומר?

‫לא מספיק, אני חולה, ‫עוד אתם מפחידים אותי.

‫איזה מין שיטה זאת?

‫לטובתך, ממי, לטובתך.

‫הניתוח פשוט

יפתור את הבעיה.

‫הבנת, עיוני?

יופי, בן 16 מתוק.

‫כן,

בסוף שם.

‫האם נכון שהדור הזה, כמו שאומרים, זה דור אחרון לגלות, ‫בראשון לגאולה,

‫האם הדור הזה הוא דור אחרון? ‫-לגלות ובראשון לגאולה.

‫אחרון לחירות?

‫לגלות וראשון לגאולה, כן. ‫-והאם נכונים הדיבורים האחרונים ‫לגבי דיון משיח בזמן הכבוד?

‫-והאם נכונים הדיבורים האחרונים ‫לגבי התגלות המשיח בתקופה הקרובה?

‫ובכן,

אנחנו סוברים

‫כמו שרבים סוברים,

‫כשאנחנו קרובים מאוד מאוד מאוד,

‫מאוד מאוד מאוד,

‫מאוד מאוד,

‫מאוד מאוד,

‫לגילוי משיח. ‫נכון, נכון.

‫מתי?

‫אני לא יכול להגיד לך תאריך, ‫מבחינתי זה יכול להיות עוד ערב,

‫אבל

לפי מה שאני מבין,

‫כבר אמרתי בקלטות,

‫כשאנחנו לא רחוקים, ‫המרחק הוא עניין של שנים, ‫לא עשרות שנים.

‫אבל אבא של אחידה אומר ב-2000.

‫בסדר.

ידוע לנו מה אומר החסד לאלפים,

‫וידוע לנו מה אומר הרמק,

‫וידוע לנו עוד כמה מקורות.

‫אנחנו לא אומרים,

‫משום שייתכן שגם שזה לא יתקיים ‫מחמת

הדור עצמו,

‫אבל אנחנו קרובים, זה ברור.

‫כן.

מה זה כף הקלע?

מה זה כף הקלע, לא הקלע? ‫-הקלע, זה קלע במטיח.

כן. כף הקלע

זה עונש

‫שהוא חמור מגיהינום.

‫פשוט קולעים את נפשו של האדם

‫מסוף העולם ועד סופו וחוזר חלילה.

מה זה קולעים?

‫כמו מקלע, רוגדקה, ביידיש,

‫שאתה יורה והוא עף,

‫ואחר כך שם

מחיפים אותו בחזרה,

‫בלי רוגדקה אבל. ‫-הוא מטייל בעולם חופשי. ‫-ורודפים אחריו משחיתים.

‫-והוא רואה את הנוף מלמעלה. ‫איזה נוף.

‫תצא פעם בלילה. ‫רגע, אבל הוא חי...

צא פעם בלילה בחושך,

תסתכל למעלה כשאין ירח,

ותחשוב שאתה למעלה טס,

ורודפים אחריך משחיתים מפחידים,

ואתה רץ והם אחריך ונושפים לך בגבך ועומדים לתפוס

ואתה עדיין רץ,

וכל פעם זה ונהמות ואחריך ואחריך,

ואחר כך, עד שאתה מגיע לאנשהו,

מחזירים אותך משם לאנשהו,

וככה הולך וחוזר חלילה, ואין נוף.

עד מתי?

עד מתי?

העונש הזה הוא בדרך כלל ארוך,

אבל ברחמב יתברך

מתקצרים הדברים מסיבות כלשהן, כגון שאנשים מלמדים זכות עליו פה ועושים למענו ופועלים בשבילו,

והיא מניח ילדים טובים פה שהולכים בדרך השם וכו' וכו'.

מתקצר הזמן,

ואז

הוא סוף סוף מגיע לגיהנום.

ולכן אומרים השם יצילנו מכף הקלע.

כן.

שתי שאלות. קודם כל, הראשונה,

כאילו מאיפה אתה יודע את הדברים האלה?

מספר שנקרא נשמות מספרות שרבי יהודה

הפתיה הנקרא מנחת יהודה מהזוהר הקדוש,

מגמרא ועוד כמה מקורות.

טוב. עכשיו, שאלה שנייה,

הרבה כאילו מחזירי בתשובה, והרבה פעמים כשאתה שומע את הקלטות האלה, כולם מדברים בעצם על הנבואה האחרונה ועל כל מה שכאילו עתיד לקרות לדור שלנו בתקופה הזאת.

וכאילו הם אומרים, אין, הנבואה ידועה ואין מה לעשות.

והיה באחרית הימים, בוגו, גל אדמת ישראל וכל זה,

אומרים את כל זה, ואומרים ש-80% מהעם היהודי ייקלה, ילך לאבדון,

ואפילו חיות עופות שאפילו לא אוכלות בשר, יצאו לאכול בשר אדם וכל זה. בעצם אתה יוצא עם תחושה של ייאוש, אין לך מה לעשות.

אתה יוצא מבוהל,

אתה יוצא עם תחושה שאין, זהו, זאת הנבואה, זה לא שם. אתה יוצא עם תחושה לאה.

אתה נגיד עכשיו יושב בהרצאה, שומע קסטה או משהו, אתה חוזר,

אתה בעצם חוזר עוד עם תחושה שאתה מבוהל, שאין לך... אתה מבוהל, מה אתה עושה?

אין, אתה... יש כאלה שלא יודעים. לא הייתה עצה בקלטת?

אה?

לא הייתה עצה?

אחזור בתשובה ולתשובה. לא טוב.

בסדר, אבל עדיין... הייתה טובה או לא טובה? עצה מבוהל. אז למה אתה מבוהל?

אבל שנייה, אבל זה בכל הזרועות עדיין. מה עדיין? 80% מהאחים שלך ילכו. יהיה מאה עשרים קודם.

אבל רגע, זה בלתי נמנע, אז בעצם לא משאירים לנו ברירה. למה?

משאירים? הנה, תחזור בתשובה. אבל לא כולם לא יכולים להיות בין השניים. אז זהו. מי אמר שלא כולם יכולים להתבייש? אבל מלכתחילה לא יכול להיות שכל אחד יכול... כל אחד יכול. רק 80% לא ירצו.

אז אם ידוע מאוד ש-80% לא ירצו. מה אכפת לך? הם לא רוצים.

מה, אתה נלחם על מי שלא רוצה? רוצה לתת לו לאכול. הוא אומר, לא רוצה.

כך תאכל, אני אומר לך. הוא אומר, לא רוצה.

תאכילך, תאכל. נו, בשביל מה קניתי לך את הפיתה?

הוא אומר, לא רוצה לאכול.

אומר, היית? הוא לא רוצה לאכול. הוא לא רוצה, עדוב אותו.

תאכל אתה. אז אולי בן אדם יגיד לעצמו, אני אחד מהשמונים האחוז האלה. למה שיגיד? תאכל את הפיתה וגמרנו.

לא, אבל הוא יגיד, נגיד עכשיו, בן אדם כמובן... אתה קונה פיתה ואומר, אולי אני לא רעב?

לא, אני אסביר להם. תאכל, מה אכפת לך מהו?

רגע, תן להגיד.

אני, לדוגמה, עכשיו בן אדם שקצת באו בי הרהורים, ואני קצת מתחיל יותר להתחזק, ברוך השם.

אז אולי אני אגיד לעצמי בכלל, שמה, איפה אני עכשיו אשלים את כל מה שעשיתי עד היום? אתה לא צריך להשלים כלום, אתה צריך רק לחזור בתשובה ולהתחיל מעכשיו בלי להשלים.

תתחיל, צא לדרך, זה הכול.

עד היום התלבטת אם תיסע על ירושלים, אם לא תיסע, לא תיסע, כן תיסע, לא תיסע, לא תיסע.

אז מה, אתה חייב עכשיו אלפי קילומטרים בגלל שחשבת לנסוע?

אתה לא חייב כלום, סע, וגמרנו.

כן, רגע, הוא הצביע, כן.

כן.

יש לי שאלה, בכלל לא בנושא הזה. כן.

אני רואה בבתים מסוימים ששמים את התמונה של הרב כדורי על הקיום.

הרי בעשר הדברות כתוב, אל תעשה לך וכן הלאה וכן הלאה.

כן.

הבן אדם הזה חי.

כן. כולם שמים את זה.

זה לא הכוונה של הפסוק, לא תעשה לך פסל כל תמונה.

זה אני מפרש את זה. אין בעיה, דבר. עוד שבעים פנים מהתורה.

מאה אחוז.

אבל זה פן שלא כתוב גם בשבעים פנים.

למה?

משום ששם נאמר לעניין עבודה זרה,

ולא לעניין תמונה.

אז לא היו תמונות כאלה.

מילא לא דיברה התורה בתמונות האלה.

לכן אתה צריך להבין

שאין את האיסור הזה.

נכון שלא ראוי,

לא ראוי, כאילו, יש מאן דאמר שלא ראוי לתלות תמונות

מסיבות אחרות שזוהר הקדוש אומר,

משום צלם האדם וכו', שמתדבקים בזה חיצוניים וכו',

אבל זה לא מהסיבה שאתה אומר,

ואין בזה איסור גמור.

הראיה,

שיש הרבה אנשים שמופצות התמונות שלהם

ולא מחו בדבר הזה.

אני, לדוגמה,

הפיצו תמונה שלי שלא ברשותי,

וכתבו עליה גם כל הזכויות שמורות,

חוצפה אמיתית.

ואני מחיתי, אבל לא עוזר לי,

ומוכרים אותי בשקל.

ארבע שקל. עשר שקל? ארבע, שלוש שקל. עלה מהירה? כן. אני יכול להמשיך? גם הדולר עלה, כן. הוא עוד שאלה יש לו. יש לי כמה שאלות. בבקשה, אין בעיה, אני פה.

לדוגמה, הרב כדורי,

אין לי משהו נגדו.

בעיה, לא משיבה, אני שומע שלא.

הרב כדורי הוא מקובל.

הוא לא היה מוכר לפני עשר שנים.

הרב עובדיה יוסף מוכר כמה דורות.

הרב אבוחצירא מוכר.

מה פתאום?

בן אדם בן 70, 80,

70 שנה לא שומעים ממנו.

פתאום עשר שנים העלו אותו.

איך קורה הדבר?

ובכן, הרב כדורי בן 100 פלוס,

ואתה צריך לדעת דבר אחד,

הרב כדורי היה ידוע בעולם של התורה כזקן המקובלים,

והוא למד עם מקובלים גדולים מאוד, כמו הרב יהודה פתיא ואחרים מדורות קודמים.

אל תשכח, הוא כבר עבר ארבע-חמש דורות.

נדמה לי שהוא עוד היה בסוף ימיו של נפוליאון.

הוא היה חי בזמנו של יהודה בתיא?

כן.

ואתה צריך לדעת דבר אחד,

פרסום,

אדם לא רוצה לפרסם את עצמו. מי שהוא ירא שמיים בצדיק, הוא לא צריך את הפרסום.

פרסום זה למטרות כלשהן. הוא לא אמר שהוא צריך. אני לא אמרתי גם. אני רק מסביר.

אבל אני אומר,

יש אנשים שמפרסמים אנשים.

לדוגמה,

יש כאלה שהשתמשו בשם שלו למטרות מסוימות.

יש כאלה שגילו פתאום את צדקותו והלכו אחריו.

יש כאלה ששמעו שיש אצלו נגיד ישועות,

והלכו להתברך על ידו. וכן, על זה הדרך השמועה נפוצה.

עד זמן מסוים לא היה, מרגע מסוים.

כן נהיה.

מי הכיר את ביבי לפני שהוא נהיה ביבי?

מה הגשר לזה?

הגשר הוא שהוא שלושים וכמה שנה לא ידעו מיהו,

ופתאום ידעו מיהו.

זאת אומרת, קורה שבגיל מסוים יודעים על מישהו.

אצלו זה קרה באיחור אחרי תשעים שנה.

יש כאלה, יותר מוקדם.

כן, בבקשה.

רק רציתי לשאול אם יש דבר כזה שיש גבול בין גיהנום לגן עדן,

ומהם הדרגות בגן עדן?

אם יש גבול בין גן עדן לגיהנום, ואם יש... ומהם הדרגות בגן עדן? מהם הדרגות בגן עדן?

ובכן,

כמובן שיש גבול בין גן עדן לגיהנום,

וכמובן שיש דרגות,

והדרגות הן אינסופיות.

זאת אומרת, יש דרגות לדרגי דרגות,

כמו שאומרים, כל אחד לפי כבודו ומעלתו ומעשיו.

אני רק אספר לך סיפור שמספרים,

שממנו תביני קצת.

היה אחד הרבנים המפורסמים בירושלים,

והוא היה מגיד ירושלמי ככה, שיודע לדבר חזק.

הוא הגיע לארצות הברית,

ובארצות הברית

הוא הגיע לבית כנסת של רפורמים.

הוא לא ידע איזה רפורמים בהתחלה, הוא נכנס, פתאום מתברר לו שזה רפורמים.

וכשהוא ראה את זה, החליט להישאר שם,

וכידוע, בדרך כלל מכבדים רב

שיגיד דברי תורה,

והם כמובן לא רצו לתת לאורתודוקסי לדבר אצלם בבית כנסת,

אבל הוא, שלא כמנהגו, הפציר בהם לדבר.

זה היה בית כנסת מאוד מכובד.

אנשים, שופטים, עורכי דין,

אנשים על רמה.

ואז הוא הפציר והפציר מהגבאי,

והוא אמר, תשמע, אתם רק עולים,

שוכחים להפסיק לדבר, אי אפשר להוריד אתכם,

אנחנו פה, יש לנו זמנים, לוח זמנים קבוע.

אמר לו, תשמע,

אני לא אדבר הרבה, אני אספר לכם סיפור קצר ואני יורד.

סיפור קצר ואני יורד.

הבטחה?

הבטחה.

עלה, על הבמה.

שבת שלום,

גבירותיי ורבותיי,

כי הם יושבים ביחד,

אמר, אני אספר לכם סיפור.

בין גן עדן לבין גיהנום

יש חומה מפרידה,

חומה עבה.

בגיהנום אש לוהטת,

חם,

מורח, זיעה ושרפה.

ובגן עדן,

כריר וצונן.

הרשעים בגיהנום

התחילו לעבוד על החומה.

לאט-לאט

חברו, חברו, חברו,

עד שנוצר פתח.

ואז מה קרה?

חלק מן הקור

של הגן עדן נכנס לגיהנום,

וחלק מן החום יצא לגן עדן.

אז הצדיקים טבעו אותם

בבית דין של מעלה ואמרו שלא ייתכן שהם שמרו מצוות כל החיים ובסוף הכניסו להם חום לבפנים ויקחו להם מהקור.

זימנו אותם למשפט.

הסתכל בשעון, אמר, עברו שלוש דקות,

הבטחתי שאני לא אדבר יותר, אני יורד.

ואז כולם התחילו, לא, תסיים, תסיים, מה קרה? תסיים.

אמר, תשמעו,

אני לא יכול לסיים כי אני הבטחתי הבטחה

של רב אורתודוקסי, זה לא סתם.

אם אני אמרתי,

לא יכול.

אמרו לו, מוחלים לך, מחול לך, מותר לך, שרוי לך.

דבר עד שתגמור.

אמר, טוב.

תוך כדי זה הסביר להם בינתיים שעה.

למה הצדיקים בגן עדן ולמה הרשעים בגיהנום?

והסביר להם על שבת ועל טהרה ועל תפילין ועל טלית,

והם, נו, אבל מה היה במשפט?

הוא אומר,

אמרתם לי שאני אדבר כמה שאני רוצה עד שאני אגמור?

תנו לי להמשיך.

אתם רוצים שאני ארד? אני ארד.

טוב, תגמור.

בסוף הוא אומר להם, ובכן,

נפתח המשפט,

טענות ומענות,

ואחרי שבוע ימים

הוכרע המשפט.

מה היה התוצאה?

אמר להם, הרשעים בגיהנום ניצחו.

אמרו לו, איך זה יכול להיות?

אמר להם, פשוט מאוד,

כולם שם עורכי דין.

זאת אומרת,

אדם צריך להבין.

יש אנשים שחושבים בעולם הזה שהם עורכים את הדין

לאחרים והם קובעים גורלם של אנשים

והם לא יודעים שיערכו להם משפט.

וכשהם יגיעו למעלה,

הם שם לא מתייחסים לתואר אקדמאי,

אינטליגנציה וכו'.

מסתכלים, קיימת מצוות או לא קיימת מצוות?

ידעת שיש בורא לעולם או התכחשת לו?

קיבלת?

מה נתת?

זה הכול. אתה יכול להיות אדם פשוט, אתה יכול להיות עני, מרוד,

ואתה תהיה בגן עדן לנצח נצחים.

כי עבדת את הבורא בתנאים הכי קשים.

ואילו ההוא,

כשהיו לו את כל התנאים הטובים ולא עשה כלום, אדרבה.

זה מחייב אותו יותר בדין.

זאת אומרת, לא תואר ולא מעמד ולא כסף ולא כבוד קובע. בעולם האמת, כמה שאתה שווה באמת מצד המצוות,

זה מה שתקבל.

הציור כמובן

הוא לא אמיתי.

אבל בכל אופן,

הסיפור מדבר בעד עצמו ולאו דווקא על עורכי דין וכו'.

אבל תהי לך, ודאי שיש הפרש עצום בין לבין.

אם פה אנחנו יודעים להבדיל בין טוב לרע,

מי שנתן לנו את ההבחנה בין טוב לרע,

אין לו את המציאות הזאת של נתינת טוב לטוב ורע לרע?

פשוט.

וכי ידמה מי שעושה צדקה פעם אחת למי שעושה חמש פעמים?

ודאי שלא.

וכי ידמה שמי שנותן צדקה והוא עני למי שהוא נותן צדקה והוא עשיר?

ודאי שלא.

והדרגות השתנו והתחלפו לפי התנאים השונים של כל אחד ואחד.

לכן כתוב שכל אחד בגן עדן נכווה מחופתו של חברו,

שכל צדיק וצדיק

יש לו חופה.

הולמנדה אמר שבע חופות.

הוא נמצא שם, וכשהוא רואה שיש מישהו מעליו,

הוא נכווה מחופתו ואומר,

יכולתי לעשות עוד קצת בעולם זה,

והייתי מגיע לחופה כמו שלו.

ורק להסביר לך עד כמה דברים מגיעים

מעשה אמיתי שהיה באדם צדיק שכשהיער ערש דווי כבר גוסס,

ובני משפחתו הקיפוהו בשעות האחרונות לחייו,

ביניהם היה ילד קטן שנגס בתפוח אדום מעסיסי.

ואותו צדיק,

כשהוא כבר שוכב

ימים רבים,

מתבונן בילד עם התפוח ועיניו זולגות דמעות.

וכולם לא יודעים מה פתאום נכנסה בו תאווה כרגע לתפוח, שהוא מסתכל על הילד, מיישיר את מבטו אליו ובוכה.

אז הוא הבחין בהם ואמר,

לא על התפוח אני בוכה,

על שתי הברכות שבו שלא אוכל יותר לברך.

ללכת מן העולם הזה עם עוד שתי ברכות,

זה דבר שכבר לא ניתן להשגה במצבו.

ואנחנו שבריאים ברוך השם ויכולים כל רגע לברך,

כל רגע להודות ולשבח ולהלל למי שנתן לנו את הכוח להלל,

שאנו מודים לך

על זה שאנחנו מודים לך.

צריכים להודות לקדוש ברוך הוא על זה שאנחנו יכולים להודות לו.

ברוך אל ההודאות.

אנחנו לא יודעים אם לנצל את זה.

ואם כבר ברכים בחיפזון ובמהירות,

כמי שפורק מסעו מעליו.

אז לכן הדרגות הן שונות

לאין סוף.

כן, בסוף שם.

רציתי בבקשה לדעת למה אסור לעשות מבחינה דתית שירות לאומי.

למה אסור לעשות שירות לאומי?

רבני ישראל פסקו שאסור לבת יהודית לשרת בשירות לאומי.

הרבנים הראשיים לישראל דאז

כבר פסקו

לפחות בין 30 ל-40 שנה כבר כשעלתה השאלה שאסור לבת ישראל, והחזון איש אמר

שזה יהרג ולא יעבור.

התנאים שנמצאים שם,

והפרצות שנמצאות שם,

והידע המצטבר בימינו היום ממה שקורה שם,

מסבירים ומצדיקים עד כמה צדקו בראייתם אלה שאמרו זאת מאז.

כן. יש שני סוגים של דתיים. יש שני סוגים של דתיים. אחד שהאישה עולה גם על התורה וקוראת בתורה.

אחד שאישה עולה על ספר תורה וקוראת. למי לא שלמתי ביניהם?

יש אחד שרק הגברים עולים.

איך אפשר להבדיל ביניהם כמו שמבדילים בין גוי ליהודי?

אבל איך.

איך?

פשוט מאוד, אם את הולכת לבית כנסת ואת רואה שאישה עולה על התורה,

זה לא שייך ליהודי. אני לא מדבר על בית כנסת. נניח שאישה שיוצאת עם גבר והיא לא יודעת שהיא דתי כזאת, איך הוא יכול להבדיל?

פשוט מאוד, תגידי לו, רוצה ללכת לבית כנסת,

לראות לאיזה בית כנסת הוא הולך, ואז תדעי.

ויש צלחות מעופפות, זה נכון שיש, אתם אומרים לי? אם יש צלחות מעופפות, כמעט בכל בית.

לא.

ואני אומרת שאין. אין צלחות מעופפות. אם יש שלום בית, אין צלחות מעופפות.

אני לא מדברת על סוג של זה.

כן, נו.

רציתי לשאול איפה פגנות מוכן לנו לעשות את זה.

אם אני מוכן לבוא לדבר אצלכם בבית הספר, איזה בית ספר?

בית בלומה. בית בלומה? בנים ובנות? רק בנות.

אני לא מדבר אף פעם רק לבנות.

אם יש בנים אני בא, אם אין בנים אני לא בא.

למה אבל? מפחד.

מה אני משקר?

רגע, בידיעה שאתה יכול כן לזכות את כל הבנות שלך. שיקחו קלטות או וידאו, או שיבואו להרצאות כאלה.

כן.

יש תורה אחת, נכון?

עם התוהרת.

למה כל ההכשרים השונים שיש?

רבנות ראשית, רבנות של עיר, לנדה,

בד״צ,

זה יותר יהודים מזה?

לא מבינה את זה. גם אני לא הבנתי את זה בצבא.

שאלתי למה יש שריון, יש צנחנים, יש תותחנים, יש חיל האוויר.

מה, זה לא צבא אחת?

בכלל לא הבנתי.

אבל מה לעשות? שירתתי שלוש שנים.

הרבנים של הרבנות הראשית זה לא אותם רבנים שקובעים בד״צ או לנדה או אני לא יודעת מי? הקצינים של תותחנים זה לא אותם קצינים שעברו בפו״ם,

כמו אלה מהצנחנים.

זה לא אותו דבר.

בטח זה לא אותו דבר. אתה אומר שזו תורה אחת, ומי? ואת אומרת שזו צבא אחת, ואני לא מבין למה זה כומתה אדומה,

וזה אפורה,

וזאת אחרת.

מה לא משכנע? מה שאתה אומר. גם מה שאת אומרת.

אני לא אומרת, אני שואלת. גם אני.

אני גם שואל, למה בצבא זה שונה?

תפקידים שונים, נכון, ורמות שונות,

נכון?

אותו דבר בכשרות,

תפקידים שונים ורמות שונות.

אחד יש לו תפקיד שקמיסט,

אחד יש לו תפקיד שבוע-שבוע, שמעת על זה?

שמעת?

עכשיו, גם ברבנות יש,

יש כאלה שבוע-שבוע,

שבוע הוא בא,

שבוע לא בא.

יש כאלה לא שבוע-שבוע, יום בא, יום לא בא.

יש כאלה חצי יום בא, חצי יום לא בא. אתה מתבדח או מה? לא מתבדח רציני. רציני לחלוטין.

ויש פעמים,

נמצא שעתיים, בודק את הטפסים והולך.

זה כשרות?

אם זה כשרות,

אני לא סומך עליה.

אני רוצה שומר ששומר 24 שעות על המולדת.

לא אחד הלך לצבא ושומר שעתיים,

וכל המחנה 22 שעות מייחל שלא יקרה שום דבר.

או שמירה או לא.

מה זה השגחה?

שמירה,

אם יש משגיח או אין משגיח.

אם המשגיח 24 שעות,

מה שהרבנות בדרך כלל לא נותנת,

זה השגחה טובה.

אבל אם המשגיח הוא רק שעתיים,

ואחרי זה בעל האטליז או בעל החנות יכול לעשות מה שהוא רוצה כשהוא איננו אחרי הבדיקה,

איזה מין השגחה זאת?

למה אין השגחה?

יש השגחה אחת והכי חריפה.

מאה אחוז. יש תקציב לכל דבר.

השגחה של 24 שעות עולה לפי שעות,

השגחה של שעתיים עולה לפי שעתיים.

יש הרבה השגחות של שעתיים. במקום הרבה השגחות של שעתיים, השגחה אחת של 24 שעות. נכון, אבל צריך את זה בכל מקום, וזה מייקר את המוצרים.

אתה מבין?

אם אני צריך לעשות שתי משמרות או שלוש משמרות של משגיחים על מוצר אחד,

אז מתוסף למחיר שלו המשגיחים שמקבלים משכורות, נכון?

זה נכנס לתוך התחשיב.

ואז יש בן אדם שלא מוכן לקנות מוצר כזה. לדוגמה,

עופות של הרבנות יכולים לעלות נגיד 18 שקל,

ונגיד של הרב מחפוד יכולים לעלות 30 שקל, לדוגמה.

זה משמעותי.

ואז אחד אומר, מה זה, לא אותו עוף.

זה אותו עוף, זה אותו משקל.

אבל מה השקיעו בזה ומה בזה?

וכמה בדיקות עושים?

לדוגמה, עוף.

צומת הגידים יש בהשגחה של רבנות?

אין דבר כזה.

צומת הגידים יש בהשגחות הטובות.

מה זה צומת הגידים?

אתה יודע שיש לעוף גידים בפרק,

שאם אחד מהם ניתק,

העוף טרפה.

עכשיו, איך תדע שזה ניתק אם לא תבדוק?

אז צריך לפתוח.

ברבנות סומכים על רוב.

בדיקת צומת הגידים

גידי העוף צריכים להיות לבנים ונוצצים.

גיד חולה, מנותק, עוף מקופל, נפוח ועמום.

בהסתכלות חיצונית על שוק העוף,

לא ניתן לקבוע את תקינותם של הגידים,

ורק כאשר אנו פותחים את שוק העוף,

ניתן להבחין בגיד פגום או קרוע.

אז צריך לפתוח.

ברבנות סומכים על רוב.

רוב שלא ניתק.

ואילו בהשגחות האחרות לא סומכים, בודקים.

ואז צריך לפתוח אחד-אחד ולבדוק. אז צריך עכשיו אנשים מיוחדים שיעמדו,

יחתכו ויבדקו. אני הלכתי לבדוק

את הסרט הנע

של אלה ושל אלה.

בסרט נע אחד ספרתי 17 משגיחים,

בסרט נע השני, ארבע.

בסרט נע, אם ראית פעם,

זה נע.

זה לא נע, זה נע.

טק, טק, טק, טק, טק, טק, טק, אחד אחד על השני.

אם לא הספקת, לא תפסת, לא כלום,

התפלח לך תרנגול.

עכשיו,

אני לא סומך על זה.

אתה רוצה לסמוך? זה עניין לך.

אני רוצה להיות בטוח.

אני אוכל גלאט,

חלק,

חלק בית יוסף,

בשר שאין בו ספק,

שאין עליו שאלה,

שנבדק ולא נמצא בו שום מום ולו הקטן,

אפילו שניתן להתירו על פי ההלכה.

לא רוצה ספקות.

אתה תקנה יהלום עם פגם קטנטן,

שלא רואים אותו.

לא רואים.

אבל אתה יודע שיש בו מום קטן, קטן, קטן.

בגלל זה יש גם הבדל במחיר. תקנה אותו.

לא, בגלל זה יש הבדל במחיר, אתה צודק.

זה מה שהסברתי.

הבנת, הנשמה שלי?

זהו.

אז לכן צריך לדעת, ההבדלים נובעים

מההשגחה, מטיבה,

מאיכותה,

מההשקעה שלה, מהשמירה עליה,

וכן על זה הדרך.

הבנתי.

האמנת?

כן, בסוף.

בן אדם שהולך לישון בלילה. אדם שהולך? לישון בלילה. לישון בלילה, לילה אחת.

הנשמה עולה למעלה והקדוש ברוך הוא שופט אותו, נכון?

לא, עוד לא שופט אותו. הנשמה עולה בלילה,

מוסר דין וחשבון, והיא הורדת.

אז רציתי לדעת אם התהליך הזה גם קורה בצהריים.

אם התהליך הזה עובר בצהריים?

לא. רק בלילה.

אם את לא ישנה בלילה?

אם את לא ישנה בלילה, אז את עולה בצהריים. מחר תתני דין וחשבון על יומיים.

כן, אתה.

נאמר במעמד הר סיני שהגענו להתעלות גבוהה מאוד.

עד שפסקה זוהמתן.

והשכינה שררה ושרתה עליהם.

והגענו למצב שהיינו מעל מלאכי השרי.

איפה בהיררכיה הבן אדם נמצא מול בורא עולם לבן אדם עצמו?

כלומר, יש מעלינו,

אם התעלינו מעל מלאכי השרי לפרק זמן,

כלומר, יש אנשים בהיררכיה או צורות חיים, או לא יודע מה תקרא להם,

שהם מעל האדם, יותר מקורבים לבורא עולם.

על מי אתה מדבר? על המלאכים?

כנראה.

אני שואל אותך?

יש עשרה סוגי מלאכים כמו שמונה אותם הרמב״ם.

בהקרובים אלינו נקראים אישים.

במעליהם יש עוד תשעה סוגים.

נכון שיש מלאכים שהם מעלינו.

אבל אדם,

אם יעשה רצון הבורא כפי שהוא רוצה הבורא,

יתעלם מעל המלאכים,

והמלאכים משרתים אותו.

כשמשה רבנו עלה למרום,

נלחם עם המלאכים ויכול להם.

ואתה

כתוב עליך כי מלאכיו יצווה לך.

לשמורך בכל דרכיך.

יש לך שני מלאכים שמתלווים אליך בכל דרכיך,

והם מצווים על ידי הקדוש ברוך הוא להצמד אליך.

אם אדם לא עושה את רצון הבורא יתברך,

הוא יורד לדרגה פחותה

מבהמה.

ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו ישראל, לא ידע עמי לא יתבונן.

כלומר, לדומם?

לא לדומם, פחות מבהמה.

דומם אין לו דעת.

מה נשאר לפחות מבהמה אם לא דומם?

אז אמרתי, לא עד דומם, פחות מבהמה, כי בכל אופן אתה חי.

יש דומם, צומח, חי, מדבר.

הבנת?

רגע, יש לי פה שאלה.

אני עובדת כאחות בבית חולים.

אני חייב לעבוד, חייבת לעבוד גם בשישי-שבת,

אך אני משתדלת על כמה שאפשר פחות לחלל שבת.

בבית אנו שומרים,

אני חייבת לעבוד,

כי אני לא ברור לי מה היא כתבה,

האם זו עבירה ומה עליי לעשות.

ובכן,

אסור לאחות לחלל שבת,

פירושו של דבר. אם היא נוסעת לבית החולים

וחוזרת משם, ודאי שזה איסור גמור.

פרנסה זה משמיים,

ולא מתפרנסים מחילול שבת.

אם זה פיקוח נפש,

לא בדרך שהיא הולכת, זה על סמך שיהיה פיקוח נפש.

זה איסור גמור.

אם נזדמן לה פיקוח נפש, נגיד שהיא הייתה בית חולים בהיתר,

והיה פיקוח נפש וצריכה לשבת, זה לא רק היא, זה גם הרב הראשי לישראל.

אבל אם זה לא,

והיא עושה מלאכות האסורות בשבת שאין בהן פיקוח נפש,

אז היא מחללת שבת ואין שום היתר להתפרנס

מחילול שבת.

אם רוצה עצות מעשיות,

במידה והיא תשמור על השבת בכל מקרה, מה יהיה מותר לו באיזה מקרה,

תיגש לפוסק,

תגיד לו מה סוג העבודות שהיא מתבקשת לעשות בשבת,

מה מותר ומה אסור, ועד אחד,

יסביר לה מה אלף ועד תו, ואז תדע בדיוק מה היא יכולה לעשות ומה לא.

יפטרו אותה.

יפטרו אותה?

יותר טוב להתפטר

בעולם הזה מלהתפטר מעל מהדין.

יותר טוב.

אם היא הולכת ברגל, אין בעיה, היא יכולה ללכת ברגל.

אבל לא זו הנקודה, ובשמה צריך לפעמים לחתוך,

לגזור, לעשות כל מיני פעולות שהן איסור השבת.

לכתוב

כל מיני דברים, אתה מבין שיש בהם בעיות חמורות של חילול שבת.

לא רק עצם הנסיעה, עצם הנסיעה זה ברור,

אבל יש סוג דברים שחושבים שזה...

אם זה יהיה ככה שאף אחד לא יעבוד בבית חולים, אז מי יעבוד בבית חולים?

מי יעבוד בבית חולים? שאלה יפה, שאלה יפה.

קודם כול, אם כולם יחזרו בתשובה, לא יהיו חולים.

אבל בינתיים, בטוח. הוא אומר לך, הם יחזרו בתשובה אמיתית,

לא יהיו חולים.

יש גוי של שבת. בסדר. זה, אחד.

שתיים, גוי של שבת. אם יהיו כאלה שלא חזרו בתשובה אמיתית, יהיו חולים.

אז מה עושים?

קודם כול,

יכולה להיות האחות שמה בלינה במקום?

זאת אומרת, היא יכולה לנון שם.

היא תבוא... יש לה ילדים, היא לא יכולה.

אם יש לה ילדים והיא לא יכולה, תחליף עבודה.

מה לעשות?

הילדים שלה בטח יותר חשובים. איך היא תתפרנס? איך היא תתפרנס?

כן. אשתך אחות?

לא. אז איך היא מתפרנסת?

עובדת במשטרה. אי וואי, אתה רואה, יש עצות אחרות.

זאת אומרת... את מחללת גם כן שבת. אטמא ווטמא. אטמא ווטמא. אז אם גם... יש לך פתרון?

בטח שיש לי פתרון. מה היית עושה? אני אגיד לך. כן, מה? זה שיושב לידך,

תגיד לי, אשתך עובדת במשטרה? לא. ממה היא מתפרנסת?

מה הקדוש ברוך הוא. מה הקדוש ברוך הוא? מה הוא נותן לה? סליחה רגע. אתה יכול לשאול מה הוא נותן לה? אוכל!

מאיפה?

מנחקו, לא מנחקק.

אבל גם לא עובד.

מה אתה דואג? אף אחד פה חוץ ממך ומה רתק עובדים במשטרה.

והם לא אוכלים? למה ביבי שוטר?

הוא אוכל?

אוכל אצל קלינטון, הוא אוכל אצל ערפאת,

הוא אוכל בכל מקום.

עכשיו צריך להאמין,

חילול שבת,

מה שלא נוגע לפיקוח נפש אסור בכל הרמות.

ליהודי לא משנה מה התפקיד, לא משנה מה ומי.

זהו.

אז מי יעבוד ביום שבת? כל המדינה תושבט. הקדוש ברוך הוא אמר מפורש לא לעבוד, ואתה אומר לו, אז מי יעבוד? כן, אני שואל, מי יעבוד? הוא אומר לא לעבוד.

הוא יכול להגיד, אבל אני צריך לעבוד.

אתה תגיד לי, אתה בעגלג תגיד לי.

אני בעגלג, תאמין לי אותך. הבעל בית שלך משחרר את כל העובדים ביום שלישי, הוא אומר לא לעבוד. אז אתה אומר לו, אז מי יעבוד?

הוא אומר, אני לא רוצה שיעבדו.

הוא אומר, אבל מי יעבוד?

אבל עכשיו, במצב של היום,

כן, במצב של היום, במצב של היום אנחנו לא עובדים. מה קרה, לא אוכלים?

אני נראה לך רזה? לא, אני לא עובד בשבת וגם לא עובד בחול.

יש לך מזל.

ברוך השם, ברוך השם.

רגע, רגע, יש לה שבת.

אנחנו יודעים שחדר מיון זה מקום שבו עוזרים לאנשים. איפה? בחדר מיון.

בחדר מיון, כן. בחדר מיון. באים הרבה אנשים עם כל מיני מצבים קשים של כאבים, של חוסר נשימה,

של כל מיני בעיות קשות שצריכים עזרה מיידית.

אז מי יטפל בכל החולים האלה שזקוקים לעזרה מיידית כשמדובר בשישי שבת?

כל חולה שיש בו סכנה,

מותר לחלל עליו את השבת. אין בעיה באלה. אבל אין בעיה באלה. אבל אם באחד שיש לו בעיה שהיא לא נוגעת לפיקוח נפש, אסור לעשות בעבורו מלאכות האסורות בשבת.

תאמיני, כל דבר שהוא לא ימות בשבת, והוא גם לא ימות במוצאי שבת בגלל שלא טיפלו בו בשבת,

אז לא צריך לטפל בו בשבת.

אם הוא ימות

תכף ביציאת השבת בגלל שטיפלו בו בשבת, צריך לטפל בו בשבת.

אבל זה נקרא גדר של פיקוח נפש.

במקום שאין פיקוח נפש,

אסור לחלל שבת.

זה אחד.

שתיים,

היום יש הרבה מחמוד ומוחמד ומוסטפא דוקטורים בכל המקומות.

ואם זה ג'וני וג'קלין וכל אלה, מה אכפת לנו?

תני להם לעבוד בשבת, גויים של שבת,

והם יטפלו, הם לא דוקטורים פחות.

מה קורה ליהודי שקרה לו משהו בבוסטון בשבת?

מה קרה?

אז מטפל בו אדם אחר שקוראים לו כריסטופר.

מה יש? זה לא טוב? חייב להיות יהודי ואשתו מהמשטרה.

לא חייב.

כן, יש לו שאלה.

לא, אני רוצה להעיר הערה, לא חוכמה, אתה תתחבק.

אה, עוד התחבקתי.

אני אומר לך שוב, במצב של היום אין מספיק נופים, אין מספיק אחיות,

אין אנשים שיכולים לטפל.

מסכים איתך, בסדר? מי יטפל? שיטפלו! אבל במה? למה אין הלכה שאומרת? יש הלכה שאומרת. שמותר מה? מותר הלל שבת על מי שהוא גובל בפיקוח נפש. מותר, לא מותר. חייב. אין לי ויכוח איתך. די.

הוויכוח שלי איתך הוא מה קורה עם העובדים בבית החולים. אמרתי, יסדרו להם, יסדרו להם

אכסניה לשבת,

יבואו מיום שישי,

ילונו שם,

ימלאו את התפקיד כמו שעושים משמרות של מנתחים וכו'. ואסור לה לגזור.

לא מותר! אם זה לצורך פיקוח נפש! יש לילד שריטה. שריטה?

מה יקרה לו אם יש לו שריטה?

הם ביאו דברים עקרונים. אז יכינו פטגזה מוכנה וחתוכה מיום שלישי.

לא חייבים מיום שבת!

או שישימו לו תחבושת שלמה, הוא לא יקוסוה בשבת.

מה קרה?

אז יהיה לו שריטה עם תחבושת גדולה!

חייבים לחתוך!

אומרים אין מספיק שומרי שבת, שהמשיח יבוא, מרסי.

אתה שומע, הוא אומר טענה יפה.

הוא אומר, אתה אומר, אין מספיק אנשים

שיעבדו בשבת.

הוא אומר, אין מספיק אנשים שומרי שבת.

אם היו מספיק אנשים שומרי שבת,

כבר היינו נגאלים, ברוך השם. תגיד לי, למה אכפת לי, מה אכפת לי מהחברות שלך שאתה עושה? אני עובר עכשיו לשאלה אחרת.

מה אכפת לי אם אתה עובר עבירות? באמת לא אכפת לך? למה? לא אכפת לי. אני יודע מה שלא אכפת לך. למה אני צריך לסבול? כי אפילו על העבירות שלך לא אכפת לך. אז איך יהיה אכפת לך מה עבירות? זה הנחה שכן אכפת לי. אכפת לך? סליחה. מה אכפת לך? סליחה. בהנחה שאני עוזר בתשובה, אני צדיק ישר, תם, עשר. גלעד. כן. גלעד כושר. כן.

תסביר לי למה אני צריך לסבול אם אתה עובר את העבירה.

זה באמת שאלה יפה?

אני אגיד לך, אני ואתה נוסעים באונייה,

אה, איך אתה לאונייה, עיקר ומכירים באונייה, אתה רוצה ספינה? נרד לספינה, אני ואתה בספינה,

לך יש תא אחד ואני תא אחד, אני קניתי אותו תמין ותקילין, וגם אתה,

עכשיו אני

עושה לי חור בתא,

אני לא רוצה לעלות לסיפון לבריכה,

אני רוצה בתא שלי לסחוט ליד המטה.

אתה מסכים או לא מסכים? מסכים.

לא אכפת לך, נכון? לא. אז תתבע איתי.

כן, הנה עוד שאלה של השוטר.

בבקשה.

היום שמעתי באחד מערוצי הגודש.

אשריך, שאתה מקשיב.

תקשיב לי, באמת, היום עשו מסחרה מהדעת. כן.

דבר שאני רוצה שתעלה לי באמת. זה כתוב מפורש, מה שאמרת, שתדע.

כתוב, טוב סחרה מסחר קאסם.

עכשיו,

שמו גולר ואומן על הקבר של,

כך קוראים לו, רבי נחמן בבצלב. כן.

הוא נשאר? הוא נשאר?

תקשיב לי, מוכרים אותם אלף דולר.

אומרים, הדבר הזה ייתן לך וייתן לך וייתן לך.

מסחרה... אתה קנית? לא. אז לא הצליחו.

תענה לי ברצינות. מה לענות? תענה לי ברצינות עכשיו. תראה, מדולר לאלף דולר זה לא בעיה, כשלושה אפסים לא מעלים ולא מורידים. לא, לא. המשחרה שמוסיף מהדעת.

זה מרגיז אותי. רק רגע. דולר אחד, שקרו אותו, הוא ייתן לכם, אני שמעתי...

בתוכנית שהייתה

לטובת צה״ל, איך קוראים לה ברדיו?

ליפי! ליפי!

שמכרו את הנעל של שפיגלר ב-67 אלף שקל מסריחה עשרים וחמש שנה!

זה לא מסחרה, זה מסרחה!

אדוני, יש חנויות שמוכרים אוויר של ארץ ישראל בדולר בקופסאות סרדינים בארצות הברית, וכתוב שאין אחריות אם תפתח את הקופסה על התכולה.

כי האוויר בורח!

- תראה, בתור פתיחה זה יפה. - יהודים מוכרים הכול! הכול מוכרים! - הבנתי! - אפילו אותך ימכרו!

- יש לה חגים!

יש לה חגים! כן, סליחה! כן, סליחה! כן, סליחה! לפני שחזרתי בתשובה כולם התייחסו אליי יפה, הייתי הולך ג'ינסים קרואים בירושלים מאה שערים, כולם מקבלים אותי יפה, דתיים,

הכול וזה.

וגם החילונים, כי הייתי חי חילוני עם כולם.

אבל כשאני חוזר בתשובה מתייחסים אליי אחרת, יש לי קטע עם החילונים, כאילו,

אתם הדתיים כל הזמן, אתם הדתיים, חזרנו מאומן, אז שוטרות שם במסור וזה, מתייחסים לא יפה,

אתה מבין?

אז יש עניין שאני אומר, למה אני צריך לעבור את כל זה בכלל?

אני לפני זה הסתדרתי עם כולם, כולם היו נחמדים אליי, גם החילונים,

וגם הדתיים, הרי הם רצו לקרב אותי, אז לא הייתה בעיה, והחילונים, אז הייתי זורם איתם, ואני מקבל, והיום אני, אני אומר לך, אני כל פעם חוטף סתירות מחדש, למה צריך לעבור את זה? הבנתי.

הוא שואל שאלה,

בהתחלה כשהוא היה חילוני עם ג'ינסים קרועים בעובר במאה שערים,

כולם חייכו לו וקירבו אותו ואמרו לו בוא, בוא, בוא, בוא.

עכשיו שהוא חזר בתשובה והוא חוזר מאומן,

אז השוטרות והזה מתייחסות אליו לא יפה, והחילונים לא מתייחסים אליו יפה,

ופתאום הוא מרגיש כאילו הוא הפסיד, פעם התייחסו אליו יפה בהיותו חילוני,

היום בהיותו דתי לא מתייחסים אליו יפה.

היה אחד עני,

מסכן יושב ברחוב,

כל מי שעבר התייחס אליו יפה, נתן לו שקר.

אחרי כמה זמן שפר מזלו נהיה עשיר.

לא התייחסו אליו יפה.

לא רק שלא נתנו לו שקל, ביקשו עשר שקל,

בגלל שהוא היה עשיר.

מה אתה אומר, שיחזור להיות עני והתייחסו אליו יפה, ייתנו לו שקל,

או שיישאר עשיר וייתן עשר שקל?

בסדר, אבל לא יעזוב לעולם את הקב' ברוך הוא. פירושו של דבר, אתה נהיית מיוחס.

עשיר, הרבה מקנאים בו.

עני, אף אחד לא מקנא בו, מרחמים עליו בו.

כשבאת קרוע למאה שערים,

רחמו עליך, מסכן קרוע, אין לו מכנסיים,

אין לו כלום, בוא בודק, בוא תישן, בוא תאכל, בוא תישן. מכנס ארבע מאות שקל. כן, מכנס ארבע מאות שקל, קרוע.

תמיד הם קונים חליפה ב-200 שקל,

ואתה מכנסיים קרוע ב-400.

איך לא ירחמו עליך?

אז רחמו עליך, הכניסו אותך.

אחרי שנהי אתה חכם, מה יש לרחם עליך?

אתה מאה אחוז, אתה נורמלי, בסדר, לא צריך לרחם עליך.

אז בשביל מה לקרב אותך?

אתה קרוב כבר.

כשהיית רחוק, קרבו אותך. כשהתקרבת,

תקרב אחרים עכשיו, עזוב. אתה לא צריך שיקרבו אותך יותר.

הבנת?

ברוך תהיי.

כן.

בית ספר בלומה. לא, לא, לא. מה שאדון הזה אמר כאן בקשר לדולר,

שתדע לך, יש לי כאן דולר מהצדיק.

בשלוש פעמים ניצלתי ממוות בזכות הדולר הזה.

וכמה הוא עלה לך?

אני קיבלתי אותו בחינם מהצדיקה. בחינם, ראית?

דולר בחינם, ראית דבר כזה? אבל שלא יעבדו על אנשים, אלף דולר. זה נכון, אתה יודע על מי עובדים? למה? אתה יודע על מי עובדים? זה על עוצי הקודש. נכון, אתה יודע על מי עובדים?

על מי עובדים, אתה יודע?

נו, על מי? על מי שמוכן שיעבדו עליו. אבל מי שמשלם זה אנשים שקרבים עכשיו. מה אכפת לך לשלם?

מה אכפת לך? אני לא משלם.

אתה ברור שלא, אתה בחיים לא תשלם.

אז למה לחשוב על זה? אין למה לחשוב על זה? אפילו אם תיקח לא תשלם.

רק אני אומר,

אבל אם בן אדם רוצה לשלם, מה אכפת לך שהוא משלם?

אני שואל אותך, מרצדס זה לא מסחרה?

מה, סוסיתה לא נוסעת?

אז למה לוקחים כל כך הרבה כסף?

הנה עוד עולה, הוא נותן לי בחינם, אתה רוצה לקחת?

בואו, תראו איזה מסחרה, ראיתם?

בלי כזה הוא לוקח.

אבל רגע, רגע, לפני שאתה הולך, אתה יודע כמה עלה הדולר הזה עד שקיבלת אותו?

הרבה כסף. שנייה. כמה עלתה הטיסה? אלף דולר הכל. אלף דולר להביא דולר!

אז סימן שדולר שווה אלף דולר.

אתם מבינים? חושבים שהדולר עולה אלף דולר. לא, הטיסה עולה אלף דולר.

הלכו לשים שם דולר,

אז זה עולה אלף דולר.

כן.

יש עוד איזה דולר שם?

אתה רוצה למכור חודש דולר? עכשיו יש פה דולר ושני דולר, מי שרוצה.

כן,

בבקשה.

יש חטיפים של ברווה, נגיד כמו מזון פרווה.

מזון פרווה. נגיד של חטיף למשל, מה ההבדל בין כשר לבין בד״צ?

מה ההבדל בין כשר בסתם לבין בד״צ? שוב פעם, בד״צ

או כל הבד״צים,

ההשגחה פשוט יותר טובה, פירושו של דבר,

שמשך הזמן שמשגיחים וסוג הבדיקות שמקפידים, בלי פשרות,

יש סוג פשרות שהן לא פשרות בעצם, הן למעשה היתר,

נגיד, בהלכה.

אבל זה היתר בדיעבד, לא לכתחילה. זאת אומרת, אם אני יכול לבדוק, אני בודק.

אני לא צריך לסמוך על כל מיני היתרים של רוב, את בטל ברוב וכל מיני דברים שזה מושגים בהלכה.

אנחנו לא רוצים לקחת בדיעבד, הבנת?

את קונה חליפה, אם יוצא חוט אחד, את אומרת זה עם דפקט, נכון?

מה אכפת לך?

מה אכפת לך? יצא חוט.

מה שאת קונה חליפה בסוף, אחרי שנה, לא יצא?

‫גם יוצא חוט.

‫אז בגלל זה את לא קונה? ‫אז תקני מההתחלה עם דפקט. ‫אתה אומר, לא, כשאני משלמת, ‫רוצה אותו שלם מהודר.

‫גם אני, כשאני קונה, הרב לב הכי ‫נטחן את זה ואני נעש את זה ואני הכול,

‫כן, אבל כשאני קונה, רוצה מהודר.

‫הבנת?

‫תודה.

‫רגע, מי עוד לא שאל? ‫הנה, צהוב, צהוב.

‫תימני צהוב.

‫יש לי שאלה דווקא לגבי מה שהרב אמר, ‫לגבי חלק, לא חלק,

‫כרגע אני לא מצליח, יש... ‫אני יודע שהמושג החלק, ‫זה בא דווקא מעדות המזרח.

‫מה זה?

‫לגבי בשר. ‫לגבי בעדות אשכנז, ‫לפי מה שאני יודע ושמעתי,

‫שזה לא היה קלט.

‫לא כל זה התחיל מאצל עדות המזרח ‫לגבי הריאה. ‫כל זה יצא לגבי הריאה, ‫שבדקו בעדות המזרח,

‫לא היו בודקים את הריאה. ‫לפי הריאה היו... ‫-כולם בודקים את הריאה, ‫אבל זה הלכה לכולם אותו דבר. ‫-לא, אבל מה זה חלק? ‫המושג חלק. ‫חלק פירושו שכשאתה עובר על הריאה, ‫אין בסרחות אין שום דבר. ‫פירושו של דבר היא חלקה.

‫-לא פרזומאן. ‫-ביידיש קוראים לזה גלאט,

‫ובעברית קוראים לזה חלק.

‫זה אותו מילה. ‫-יופי. האם המושג הזה היה קיים כל הזמן? ‫-תמיד.

‫לא, אני מדבר אצל התימנים, ‫אני כן יודע שזה היה אצל עדות המזרח. ‫אני שואל, האם זה היה קיים המושג? ‫-קיים כל הזמן, וזה מעוגן בהלכה.

זה היה סוג הבדיקה, ‫ולאו סמכו על הדברים האלה.

‫רק יש דינים בעניין של הפסד מרובה. ‫כשיש סרחות מסוימות, אז מותר, ‫ויש דברים אחרים.

‫זה דינים שהיו ידועים ‫בכל מקום בעולם, זה לא השתנה. יש מסכת חולין, ‫צריך ללמוד אותה ולראות שם.

‫המושגים התפרסמו מאוחר פה, ‫בגלל שהציבור, ברוך השם, התרחב,

‫ומספר אלה שלומדי תורה היום גדול מאוד, ‫ומספר החוזרים מתשובה, ‫עבר את המיליון כבר.

‫אז ממילא... ‫-כן, אתה במיעוט, אתה לא יודע. ‫-בגלל? אתה במיעוט. ‫-במיעוט. ‫-אתה עוד מעט יישארו עוד כמה בודדים, ‫ישימו אדם במוזיאון לראות

‫מי היו אלה מפה.

‫כן.

‫אתה שואל, כשאתה אומר על כל הסיפור של הבשר,

‫הבשר כשר או כשר,

‫זה מקובל עליי שאתה אומר שבחורה ‫הולכת ללכת חניפה או גבר,

‫הוא רואה שרידה,

‫הוא רואה בעין שלו.

‫אני בן אדם פשוט הולך לסופר לקנות בשר.

‫איך אני יכול לדעת

שהרב מחפוד יותר טוב מהרב לנדה, ‫או מהבדץ, או משמע, לא יודע איזה.

‫אני בדיוק בזה פשוט לא רואה ריאה ולא בדקתי.

‫אם היה שם, כמו שתביא דוגמאות.

‫אז תביאי דוגמה, ‫כשאני אגנס לסופר, ‫ככן אני אלך, תראה לי,

‫ליד בשר מחפוד יש סרט וידאו,

‫מראים איך בודקים, ‫ליד הבדץ, איך בודקים. ‫אז איך אני אקנה שאני לא יודע, תבדק.

‫- שאלה יפה.

‫אם אתה רוצה לקנות עכשיו...

‫- הכי טוב.

הכי טוב, אתה רוצה לקנות יהלום ‫לאשתך, ‫היא ביקשה מתנה ל-25 שנה.

‫איך תדע איך... ‫- אני לא רוצה דוגמאות, אני לא רוצה דוגמאות. ‫אל תביאי יהלום. ‫אני עכשיו איתך לסופר, תגיד לי... ‫- שמעתי? שנייה. לא איתך אני מדבר עכשיו, ‫תרשה לי לדבר עם האחרים.

תרשיי, אל תתערב.

רוצה לקנות מתנה לאישה יהלום.

לא מבין ביהלומים.

מה אני צריך לעשות?

לא קונה.

לא קונה? לא קונה לך. בגלל שלא מבין. כן.

לא, לא, לא, לא, מביא אותה. הבנתי.

אני היום משתמש בהצעה שלך. מה שהיא רוצה? לא יודע חשבון, לא משלם לך. לא, לא, לא. לא יודע חשבון. אדוני, לא יודע חשבון. לא למדתי. לא משלם. לא, לא, לא. זה ביזנס. שנייה, לא, זה ביזנס. מה זה ביזנס? אני אגיד לך, זה ביזנס. שנייה.

יש הבדל, אל תשווה בכלל בין קודש לחול. כי יהלום, יש פרסומות בטלוויזיה,

זה ככה וזה ככה. זה איך אני אדע. שנייה, איך אני אדע. שנייה, מראים לי פרסומות שמאכילים אנשים.

אני רוצה לדעת אם זה אמיתי או לא אמיתי, איך אני יכול להבין אם הרם מחפוד בבדץ יותר טוב.

אז תביא לי סרט שרם מחפוד עצמו. שמעתי. עוד מעט עושים סרט. אבל רגע, לפני היפה.

מותר לאכול בינתיים.

כתוב

על המוצר הזה שכתוב הרב מחפוד

ועל המוצר המקביל שכתוב נגיד הרבנות הראשית

שמספר הקלוריות 431 ל-100 גרם

ובשני כתוב 357 ל-100 גרם.

איך אני אדע שזה צודק וזה צודק?

אני גם לא יכול לדעת.

לא יכול לדעת. לא יכול לדעת. אז זה יכול או לא יכול?

לוקח מה שנראה לי.

או, אתה אוכל בסוף.

כן. מה שנראה לי. מה שנראה לי. אבל יש עוד אפשרות.

הולכים

לדיאטט או דיאטטית.

ושואלים אותם... אתה משווה לי דיאטט לדת?

בטח, דת ודיאטטית. זה תלוי. אל תשווה בברור לדת עצמו. בוא, בוא תקשיב. אל תשווה לי בין דיאטטית ויהדות. אסביר לך. זה דת פה. זה חשב על... ברור, ברור. תקשיב, תקשיב. יש משל ויש נמשל. זה אתה מבין?

תבין לי משל מהדת. לא משל מהחילוניות.

משל מהדת. מה זה יהדות אלפה? מה זה שטויות האלה? אני שואל אותך משל מה יהדות. בסדר?

עם כיפה

ואני רואה בן אדם עם כיפה

אחד אומר,

רב אחד גדול אומר, זה לגיהנום וזה לגן עדן

איך אני אדע שהוא צודק?

שזה יעשה לך רב, אני יוצא להיראה, מה שאומר לי, אני הולך לך רב

הנה אתה רואה, אתה עונה למה אני עונה, למה אני עונה? בסוף אתה הולך לשאול את הרב, אם הרב שלי אומר, כבוד הרב,

האם ההשגחה הזאת טובה מההשגחה הזאת, כן או לא?

מה שהוא יגיד לך,

הרב שלך תעשה?

אז אם הרב שלי אמר לי שהרב מחפוד,

הוא לא אמר ביזנס, אבל הוא אמר שהרב מחפוד זה לא חייב ריאה בעופות, כי בעופות זה אחת וכמה ושזה חובה,

אז אני אלך לפיו, ופתאום מישהו אחר אומר לי,

אולי אחד גדול בתורה יבוא ויגיד לי, שמע זה אסור, רק רב מחפוד.

הוא שואל אותך שאלה, שאלת את הרב שלך? כן. מה שאמר לך תעשה, מה זה אפשר? אין עבירה פה, אם אני רוצה שהוא אמר לי, אין עבירה פה.

אם הרב שלך הוא ירא שמיים באמיתי,

אין פחד. עוד שאלה. כן.

כתוב הגאווה והגדולה. רגע, אבל אני עוד במשל.

אה, וכן.

איך נדע שאחד צדיק ואחד רשע?

רק הוא יודע. רק הוא יודע? שמעתי.

אבל אני שואל אותך שאלה.

יש מצוות שצריך לעשות? כן. ויש עבירות שאסור לעשות?

אם אני יודע שפלוני עושה עבירות

ואלמוני עושה רק מצוות,

אני יכול להגיד זה רשע וזה צדיק? לא רשע, להוכיח שזה לא לפי ההלכה. מי שעובר עבירה במזיד נקרא רשע.

ראיתי שהוא עובר לא אחת ולא שתיים עשרות פעמים,

אני ראיתי אותו עובר עבירה או עם כיפה.

ואת השני ראיתי רק עושה מצוות. אני יכול להגיד זה רשע וזה צדיק?

יכול. למה?

כי יש לי ידיעה בזה.

ראיתי, נוכחתי, בדקתי.

האמנת? אני,

כשהחלטתי לאכול את מה שאני החלטתי לאכול, הלכתי לבדוק, נסעתי למשחטה, כל אחד ייסע למשחטה, אל תיסע, תאכל עם העטיפה. לא, אני שואל. מה אתה רוצה? אני מסביר לך עכשיו, מי שרוצה לדעת שיידוק, מי שלא רוצה, שיאכל.

אבל אתה שאלת איך אפשר לדעת, אני מסביר לך איך אפשר, נוסעים לבדוק. תיאורטית זה יפה, מה עשית? לא יכול לעשות דבר כזה. למה אני לא יכול?

כשאני קונה יהלום אני לוקח איתי מומחה יהלומי מהמשפחה שאני סומך עליו בשביל שלא יעבדו עלי.

כשאני קונה דירה אני הולך לברר עם בן אדם מבין מהמשפחה או ידיד או חבר שיגיד לי כמה עלויות ומה יכולים לסדר אותי ומה לא.

כשאני קונה כל דבר, אם אכפת לי, אם יש לי כסף כמו חול,

אני לא בודק, זורק וקונה.

אבל אם אני מעריך את הכסף או שאין לי אמצעים או שאני חושש או כל מיני סיבות, אני אבדוק. זה ענייני.

אתה לא רוצה לבדוק? אל תבדוק. אני כן רוצה לבדוק.

מי שמבין שזה קורה לעצמו כך והשני כך,

משמע זה לא אותו דבר.

מה השוני?

מעניין אותך?

צא ובדוק.

אל תבדוק.

תשאל את מי שאתה מאמין לו שבדק.

וכן, על זה הדרך.

אבל אל תגיד לי מה ההבדל ולמה. יש הבדל. מה מבין בן אדם פשוט

ואהות? לא מבין. לא מבין. מה מבין בן אדם בחולי?

הולך לרופא, הוא אומר לו. הולך לרוב ואומר לו. מה אמרתי לך?

זהו. רגע, הנה ידידנו.

אני דיברתי על ג'נה, שעה לא דיברתי על ג'נה. הזכרת לי את זה, עכשיו אספר לך סיפור.

תגיד לי, מאיפה אתה יודע יש גהנוג, יש גן חדר?

מאיפה אתה יודע? זה הכול.

אני שואל אותך. אז אני אגיד לך.

מי שיודע שהתורה ניתנה בהר סיני והקדוש ברוך הוא נתן את התורה.

הקדוש ברוך הוא השתבח ותעלה שמו נתן את התורה שבכתב תורש בעל פה.

לעיני כל ישראל מיליונים היו במעמד.

ראו ושמעו,

קיבלו את הדברים והמשיכו להעביר אותם דור אחר דור עד אליי.

זאת אומרת, לא פסק מעולם

העברה של התורה הקדושה. ולא עוד.

יא עברה.

‫בדיוק נמרץ.

‫למה? ‫-ולא קרה שום דבר. ‫-שום דבר. הראייה,

‫יהודים מתימן ויהודים מפולין

‫ויהודים מאוסטרליה ומכל העולם, ‫שנתקבצו עכשיו כאן לפני 50 שנה,

‫הגיעו לכאן עם אותה תורה. ‫אותם ספרי תורה, אותם תפילין, ‫אותן ציציות, אותן מזוזות,

‫הכול אותו דבר.

‫אפילו הריאה אותו דבר. ‫רק זה קרה לזה חלק,

‫וזה קרה לזה גלאט,

‫אבל הכול אותו דבר.

‫אלפיים שנה נתק בין היהודים בעולם,

‫ולמרות זאת,

ובלי קשר בכל התפוצות,

‫מגיעים לכאן אותו דבר.

‫אתה מבין?

אני יודע במאה אחוז בביטחון גמור ‫שיש גן עדן וגיהינום.

אני גם בלי זה...

זה כתוב בתורה.

אם כתוב בתורה, במשנה, בגמרא, בזוהר הקדוש,

‫בכל הספרים הקדושים שקיבלנו ‫ממעמד הר סיני,

‫בגילוי אלוקי לעיני מיליון, ‫אם אני מסביר לך,

‫אין לי שום פקפוק,

‫כמו שאין לי פקפוק שהיה מעמד הר סיני.

‫-אין לי בעיה עם זה, ‫יש לי בעיה אחרת. ‫כלומר, אתה, יש אנשים שאומרים, ‫גן עדן נראה ככה, ו... ‫-עזוב נראה, לא נראה, לא נראה. ‫-איפה הם המציאים? ‫-לא נראה, בסדר? עזוב, מחמד, לא נראה.

לא נראה.

‫אתה צריך להבין דבר אחד ‫גם בלי תורה, בלי תורה. ‫עזוב, אני ואתה נפגשנו עכשיו בהונולולו,

‫ואנחנו מדסכסים,

‫יש גיהנום או אין? ‫יש גן עדן או אין?

‫אני מסביר לך ואומר, תשמע,

‫העולם לא הפקר.

‫אנחנו מבינים שלמי שעושה טוב מגיע טוב, ‫אנחנו מבינים בסכל.

‫מי שעושה רע,

מגיע לו רע.

‫עובדה שכל החוקים בעולם מושתתים על זה.

‫מי שעושה טוב מקבל טוב או לא מקבל רע,

‫ומי שעושה רע מקבל רע. ‫-לא, שהוא מקבל טוב בעולם הזה. ‫רגע, רגע, אני מדבר עכשיו על פי חוק.

‫אה, סליחה. ‫-על פי חוק. זאת אומרת,

כל המחוקקים בעולם

‫וכל האנשים שתחתיהם מבינים שזה צדק. ‫קוראים לזה צדק, זה צדק וזה לא צדק.

‫זאת אומרת, אמת הצדק הזאת נובעת

‫אצל כולם אבסולוטית, ‫בלי שישבו להתייעץ ולהחליט.

‫ככה זה מימות עולם.

‫עכשיו, תקשיב טוב,

‫איך זה יכול להיות שכולנו מתוכנתים,

‫כולנו מתוכנתים להגיד, ‫זה ישר וזה עקום, ‫זה אמת וזה שקר? ‫איך זה יכול להיות?

‫אלא מי שנטע בנו את הידיעה הזאת,

‫ודאי שיש לו את אמות הצדק האלה, נכון? ‫הרי הוא נטע בנו אותם.

‫הנוטע אוזן הלא ישמע, אם יוצר עין הלא יביט. ‫אחד שיצא לך אוזניים, הוא לא שומע? ‫אדם שיצא לך עיניים, הוא לא רואה?

‫מאיפה יש לו את המושגים ‫של ראייה ושמיעה אם אין בו?

‫אם הוא נתן לך אמת צדק כזאת, ‫לא רק לך, לכל העולם כולו, ‫גם לו ודאי יש את זה, נכון?

‫אז אם צריך להעניש בן אדם, ‫ואני ואתה נגיד

‫שאין דומה אחד שהרג אחד ‫לאחד שהרג עם שלם,

‫נכון? שנגיד אין דומה,

‫אז נגיד, איפה הצדק בעולמנו זה?

‫היכון צדק בעולם זה?

‫אם היטלר רצח מיליונים,

‫מה אתה יכול לעשות לו במקסימום?

‫להרוג אותו.

כמה פעמים אתה יכול להרוג אותו?

פעם אחת.

וכמה פעמים אתה יכול להרוג אחד שהרג אחד? גם פעם אחת.

ואם העונש הוא מיתה להורג נפש אחת,

לא יעזור אם תירה בו אלפי כדורים, הוא כבר מת.

איפה הצדק?

אז אני מבין

שלא ייתכן צדק בעולם זה עד הסוף.

אז איך יכול להיות שמי שחנן אותנו במידה זו,

בעמת צדק זאת,

איפה הצדק שהוא יוציא לאור?

מוכרח שזה יהיה במקום כלשהו ששם מי שהרג עם שלם ייהרג כמספר הפעמים,

ומי שהרג פעם אחת, פעם אחת.

ומי שחילל שבת אחת יענש על אחת,

ומי שחילל שבת עוד הרבה יענש על הרבה. אחרת זה לא צדק,

זה עוול.

אז מוכרח שאם לא נראה זאת בעולמנו זה,

יימצא זה לאחר עולמנו זה.

עכשיו,

תקרא לזה גן עדן, תקרא לזה גיהינום,

תקרא לזה מקום העונש ומקום האושר,

תקרא לזה מקום הסבל והעינוי וזה מקום העונג,

מה שאתה רוצה תקרא.

מה זה משנה?

עזוב את המילים האלה שאתה כבר מכיר, גן עדן וגיהינום,

אבל ברור ומוכרח

שחייב לצאת הדין עם כל אדם ואדם.

על זה נאמר,

הצור תמים פעולו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עוול צדיק וישר הוא.

הבנת, מורי אבנט?

אשריך. אבנר. אבנר.

אתה חגור באבנט אתה.

כן.

בסוף, כן.

למה בן אדם שחטא גלגל לעולם הזה שוב פעם על מנת לתקן ולא נכנס אשר לגיהינום?

למה אדם מתגלגל עוד פעם ולא שולחים אותו ישר לגיהינום?

יש דינים שמחייבים שאדם יתגלגל וגיהינום לא יועיל לו. לדוגמה,

אדם שגזל את חברו לא יעזור לו הגיהינום כי הוא צריך להשיב את הגזלה אשר גזל.

אז הוא צריך לרדת עוד פעם לעולם זה, להשיב את הגזלה.

למי הוא משיב את הגזלה?

לזה שנגזל ממנו.

תאר לך,

אדם שנגזל ולא מחל על הגזלה יצטרך לרדת לקבל אותה,

אבל אדם שמחל

לא ירד בגלגול.

עכשיו קודם כל מאיפה הוא יודע שהוא צריך להחזיר גזלה?

או מאיפה הוא יודע שהוא צריך להחזיר גזלה. זה דבר אחד, ודבר שני אם הוא צריך בתיקון בעולם הזה רק להחזיר גזלה אז למה לא לחזור בתשובה ולשמור שבת?

מה הקשר בין השבת לבין הגזלה?

ובכן,

אם אדם צריך להחזיר גזלה והוא לא יודע שהוא צריך להחזיר גזלה, אז איך הוא יכול להחזיר את הגזלה?

לדוגמה,

נגיד מר אבנר גזל בגלגול קודם ועכשיו צריך להחזיר גזלה, מאיפה הוא יודע למי הוא חייב?

לא אמרו לא.

מה עושה הקדוש ברוך הוא?

גורם שמר אבנר ילך

ויהיה לו חור בכיס

והדולר ששווה אלף דולר ייפול לו.

ואז יבוא אחד אחר שמגלגול קודם

הוא גנב לו דולר,

בגלל זה הוא מדבר על דולרים הרבה,

וימצא את זה.

ואז נמצא שהוא נתן את ממונו להוא שנגזל בעולם הקודם.

עכשיו בואו נאמין.

זה ייתכן, רק מתי?

מתי שמר אבנר

לא הרגיש,

לא הרגיש שאיבד את הכסף?

כי אם הוא איבד את הכסף,

הוא התייאש ממנו.

ואם הוא התייאש מזה, הוא אומר, איי, איי, איי, אם איבדתי את הכסף בתוך השוק, בטח כבר לקחו אותו, חבל על הזמן.

זה נקרא ייאוש.

ואם אדם התייאש מהכסף,

הפך להיות הכסף הזה הפקר,

וכל מי שהרים אותו הפך להיות שלו.

אז אם אבנר איבד את הכסף

ונודע לו שהוא איבד את הכסף

והוא התייאש, זה כבר לא שלו.

אז אפילו אם הנגזל ירים את הכסף,

אז הוא עדיין לא קיבל מאבנר את הדולר,

ואבנר יצטרך לאבד עוד דולר.

עד שהוא ימצא.

כן, אבל מתי?

לפני שאתה תדע.

למה?

כי אז זה עדיין שלך,

ואם הכסף עדיין שלך, כשאיבדת אותו ולא התייאשת, הוא מצא את שלך, שזה שלו.

ואז זה חזר אליך.

ואיך זה קורה עם נפש, למשל? מה זה נפש? לקחת נפש,

רצחת מישהו. אם לקחת נפש, אז כתוב מפורש במשנה,

פעם אחת הלל הזקן הלך על הנהר

וראה גולגולת אחת צפה.

אמר לה,

על דעתיו תטפוך,

בסוף מטיפייך יטופון.

מגלגלים את הרוצח שירצח גם כן.

אט עד שרצחת רצחו אותך, וסוף רוצחייך שירצחו.

זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא דואג שהדברים יסתדרו בין במודע בין שלא מודע.

בדרך כלל בלא מודע.

רק מקרים מסוימים מעטים, הקדוש ברוך הוא מודיע למגולגל

על גלגולו בשביל לפרסם את הדבר בעולם,

שידעו שאכן אמת הדבר, יש דבר כזה.

ועל זה אני אראה לכם עכשיו סרט שהתגלגל לידיי.

איפה רבי דוד?

עכשיו תראו משהו מדהים,

מדהים,

שאתם בפלוויזיה הישראלית הראתה.

גיגול נשמות היא תיאוריה שקיימת בכל המסורות הרוחניות בצורה פחות או יותר נסתרת.

יש מסורות רוחניות שבהן התיאוריה הזו גלויה מאוד, כמו למשל בהינדואיזם ובבודהיזם,

גם בדת הדרוזית.

ודתות אחרות, כמו ביהדות, היא יותר נסתרת. זה שייך לסוד, למשל, הקבלה ביהדות.

בנצחות זה גם היה במאות הראשונות, למשל.

כך שזו תיאוריה שמאוד נפוצה,

ומחקרים מגלים עכשיו שיש כ-70% מכל האנושות כיום שמאמינים בתיאוריה הזו.

שיר הדמים בפיגוע חבלני בבית הממשל הצבאי.

תנועד אבו רוקון, זיכרונו לברכה,

איש משמר הגבול בן 38, מעוספייה,

נטמן בחלקה הצבאית בבית הקברות בעוספייה.

תמיד כשהילד קטן אנחנו שולחים היה לספר משהו.

זאת אומרת, למה קרה שם בדיוק ברגע האחרון?

נטמן בחלקה את כל הבניין.

אני אדיב.

אני האיש שהיה בגלגול שעבר, נועד.

ואני שירתתי בשמר הגבול,

ונפטרתי בלבנון, בצור.

זה התחיל בערך כשהוא היה בערך בגיל שלוש, בן שלוש.

היה מבטא שמות בצורה נכונה,

ואז כל הזמן הוא רצה כביכול לפגוש עץ,

הם לא ידעו מי זה עץ, הם חשבו שעץ זה השכן שלנו,

שקוראים לו אבו לעז. אז כשבאה אחותה של נבילה אלינו,

וסיפרנו את המקרה הזה,

וידענו שהיה אירוע בחודש נובמבר, והבן שלי נולד בחודש נובמבר,

אז היא הבטיחה לבדוק את זה אצל המשפחה של נועדה בורגית, זכרונו לברכה, שנהרג, והבן שלו במקרה קוראים לו גם עז.

כשהייתי בן שלוש-שיש אמרתי להורים שלי שאני רוצה את ההזדמנות שלי.

באנו משפרעם לא שפייה,

ואני ואמא שלי ודודה שלי הלכנו ברגל בבית שלי שהיה.

אני חושבת שהלכנו ביחד,

הוא רצה שהוא יראה לי את הבית של רוניה.

הוא בא הביתה, נכנס לכאן, כאילו שזה הבית שלו.

הוא הכיר את המקום, למרות שזה היה לא שלו,

אבל הוא הכיר את זה פה.

אז גרו אנשים אחרים,

והוא התחיל לשאול איפה הדברים האישיים שלו, איפה המדים. הוא התחיל לחפש, אשתו הייתה פה, גם השכנים פה, האנשים.

הוא רצה להראות את זה. יום אחד אני יושב פה,

נכנסו אליי

עדיף שהילד קטן,

אני חושב בגיל שלוש, שלוש וחצי,

אבא שלו ואימא שלו.

הוא איכשהו נכנס, אמר להם זה נזי.

ישבנו פה כמה אנשים וזה.

הוא זכר אותי ואמר זה נזי.

נוהד היינו,

אנחנו באותו גיל כמעט, הוא קצת מבוגר ממני והוא בן דוד שלי.

והיחסים בינינו היו אדוקים. הטיולים, אני נזכה בהם כשהלכנו לטבריה וישננו על הדשא.

על הדשא, נכון. שאל את רונית בפגישה הראשונה,

אם היא זוכרת אותו. זאת רונית.

זאת האישה שלי שהייתה בגולשן הקודם.

אנשים חשבו שכן נוהד חוזר, לא ידעו שזה איזה ילד קטן שהוא אומר שהוא נוהד והוא בא, הנה זה הבית שלי וזה הדברים האישיים שלי וזאת אשתי, זה הבן שלי והוא החזיק ביד שלו ולא נתן לו ללכת.

אז התחילו אנשים פה להגיד לו זה לא עז, זה עז על ילד אחר להצביע,

על ילד אחר,

הוא לא נתן לאף אחד לשכנע אותו.

לי אפילו. אמא, אל תאמיני להם, זה הבן שלי, זה הילד שלי, זה שלי, זה עז שלי ואני מכיר אותו טוב והוא לא נתן לאף אחד לעבוד עליו או לרמות אותו.

זה הבן שלי, עז.

אני מרגיש

שזה אבא ואני מאמין בגלגול נשמות.

וככה אלוהים אמר.

בשיחה עם עדיף אני מאוד התרשמתי מזה שמדובר בילד רגיל,

ילד בן 12 שיש לו את התחביבים שלו, את הספורט, את הבית הספר, את החברים, החברות גם שמעתי.

כך שמדובר בילד שמציאותי מאוד, שחי את ההווה שלו.

השתכנעתי לחלוטין שלא מדובר בפנטזיות או בדמיון שלו לגבי כל הסיפור הזה על הגלגול שלו,

אלא שמדובר בזיכרונות אמיתיים. אני צריך לזכור שכשהייתי גדול ועכשיו אני קטן,

ויש לי בן,

זה משהו ש...

טוב, לסיום, יהודים יקרים, הנה עוד שאלה נחמדה פה.

יש לי מספר שאלות.

מספר.

נפסד את זה בדוגמה אחת.

בוא נאמר, אם בן אדם עובר,

הרבה אנשים ידוע שמתים לעין הרב,

ונצא גם מעין הרב. נכון, עכשיו, בוא נאמר,

אותו אדם שגרם לזה,

אז בעצם יש לו זיית במלאכת ה'.

אז בעצם זה, בוא נאמר זה הגון, אבל יכול להיות שזה נחשב לו בחלק מזה בזכות,

בעקיפין, ובנוסף לזאת, אם יש לו דוגמה כוונות טובות, אז איך זה נחשב לו לעבוד השם? אם יש לו. כוונות טובות, רק זה נחשב לו לעבוד השם.

הוא אומר, יש אנשים שהורגים בעין הרע,

יש להם עין הרע,

והרבה מתים בעין הרע.

אכן, הגמרא אומרת

ש-99 מתים מעין הרע,

וכל השאר מתים

משאר חוליים.

דהיינו, מהאחוז.

אבל כתוב שמי שלא חושש מעין הרע, לא נפגע מהעין הרע.

בכל אופן, צריך לדעת.

אדם שלא התכוון,

יש אדם שנברא עם עין רע, פשוט איפה שהוא מסתכל,

פוגע.

יש אדם שנברא עם עין טובה, איפה שהוא מסתכל, מתברך.

יש רגל טובה, ויש רגל לא טובה. יש אחד שנכנס לבית, רק הכניס את הרגל, נהיה ברכה. יש אחד אחר,

נכנס, מאז נהיה מצב לא טוב.

יוסף הצדיק, הייתה לו רגל טובה, כשנכנס אצל פרעה,

נתברך וכו'.

עכשיו, צריך לדעת דבר אחד.

זה שהוא לא מתכוון לפגוע,

הוא לא אשם.

אבל מי שמסתכל בעין רעה, כשעינו רעה ממש,

הוא מתכוון לבונן על האדם מתוך צרות עין, מתוך עין רעה,

אז הוא יודע שיש לו חלק בנזק שנגרם לשני.

זה בנוגע לשאלה שנייה, כאילו, אותו אדם שפוגע, יש לו חלק,

יש לו זכות כלשהי בזה?

שהוא באמת המצב את זה מתפנדה ל... לא.

אדם שפוגע, ובזה כאילו מתקיים רצונו יתברך, שיהיה גם נפגע, אין לו זכות בזה.

כי מגלגלין חובה על ידי חייו.

מגלגלין זכות על ידי זכאי.

כן.

בנוגע להיריון שאתה אומר, לכיסוי ראש שלהם, יש כאלה שהם ממש כיסוי, שהם דתיים ושוקרים,

מעל ומעבר, ואין להם ילדים.

נכון.

אין להם ילדים. אני מסביר את זה בקלטת 90,

בטייפ, שנקראת היהדות זה עולם נפלא, תוכלי להשיג אותה בחוץ.

אבל יש אנשים שמתחילת בריאתם נגזר עליהם שבגלגול זה לא יביאו ילדים.

פשוט מאוד.

הם לא צריכים לתקן את הדבר הזה.

יש כאלה שכן, אבל עדיין נמנע מהם מסיבות של חטאים או עוונות,

או שהקב'-הוא רוצה שיתפללו אליו יותר.

כתוב שהקב'-הוא מתאבל לתפילתם של צדיקים.

לכן האבות והאימהות שלנו, אברהם יצחק ויעקב סרה וכו',

היו עקרים.

למה? כי הקב'-הוא תעבוד לתפילתם,

ואחרי זה הקב'-הוא פקד אותם,

וכן על זה. אין אחד שלא רוצה ילדים, אבל לפחות משהו לתת להם. את צודקת, אין אחד שלא רוצה ילדים,

וגם אין אחד שלא רוצה להיות עשיר.

אין אותו ככה ברח. אז זאת אומרת שזה...

כל כך נורא. אחרי שיש ילדים רוצים עשיר כי אומרים איך יפרנסו את הילדים?

מסתדרים. מסתדרים, אתה אומר. העיקר שיהיו ילדים. העיקר שיהיו ילדים. יש כאלה שיש להם ילדים ואומרים העיקר שלא יהיו כאלה.

למה יצא להם ילדים רעים?

אז מה הם אומרים?

הם אומרים שלא כדאי.

יש כאלה שיצא להם ילדים בעלי מומים.

אז הם לא רוצים, נכון? אבל הם לא ידעו שייצא ככה.

לכן על זה הדרך.

בכל דבר יכול להיות טוב, בכל טוב יכול להיות גם קצת רע.

יכול להיות שגם טוב גמור, ויכול להיות גם רע גמור,

כיוון שאנחנו לא יודעים, אנחנו מקבלים גזירת השם יתברך.

מה שהשם בחר לנו הוא היותר טוב, לפי מעשינו.

אם מעשינו יהיו טובים,

אז ודאי שנקבל טוב על הטוב.

אם לא יהיו כל כך, נקבל כפי השיעור, וכן על זה הדרך. אני אומרת שזו שראיתי בקלטת, אתה אמרת, תקחי כיסוי ראש, אז אני מבטיח לך שלך יהיה לך... לא מבטיח, אמרתי שאני מוכן לברך.

אני גם עכשיו מוכן לברך כל אחד,

לא רק בגלל כיסוי ראש,

על כל דבר.

למה לא?

לברך יהודי זה מצווה.

נברכיך ברוך.

כל מי שמברך את זרע ישראל,

מתברך בעצמו.

זה רווח על המקום.

כמה שתברכי יהודים יותר, תתברכי.

כמובן, אלה שהם לא רשעים, אלה שהם רשעים לברך אותם,

את מוסיפה להם תהובה להרשיע.

מדובר לברך אנשים שהם בסדר.

כן.

נניח שיש בחור שהוא בשלב מאוד מתכתב של התשובה,

כאילו הוא במצב של כבר באמת לשמור על העיניים,

לא לפגום, לא להסתכל על נשים ולא על כלום.

אז קודם כל תענה לי בכן או לא, הוא חייב להתחתן בשידוך?

לא.

עכשיו, נניח שהוא מסתובב באופן,

והוא מסתכל, כי אולי יסתכל ויראה את אשתו לעתיד.

אתה מבין? ואולי יראה באמת בחורה שמצא חן בעיניו,

ואחרי הכול הוא לא יודע אם זה השידוך שלו או לא.

אתה מבין? כל אחד כתוב לו השידוך שלו. אז מה הוא יעשה?

זהו, השאלה האם כן ראה אותה ומצא חן בעיניה.

אז מה יעשה? בסוף יצא מזה טוב, והיא גם חזרה מזה. איך יצא בסוף טוב? איך התחילה בסוף הזה?

מזה שהוא יסתכל עליה. הוא יסתכל ומה קרה אחר כך?

ואין לי דעה, הכיר אותה. זה צנוע?

בסדר. באמצע הרחוב?

אז זה נחשב פגימה, זו השאלה שלי.

לא, אם אדם הלך והסתכל וקלט באקראי, זה לא נקרא שהוא יסתכל, הוא לא חיפש להסתכל.

אבל אם אחד הולך לחפש שידוך ברחוב,

זה לא צנוע. איפה שמירת העיניים?

מה זה שידוך?

זה לא עוד פעם, כמו שאתה אומר, באקראי, אתה רואה בחור.

אז בסדר, קרה שאדם הלך ברחוב ומזה התגלגל, נגיד, נגיד, נגיד, נגיד,

וזה נשמר בדרכי הצניעות המקובלות על פי היהדות. נגיד, כאילו זה בחיים לא יכול לקרות, זה יכול לקרות.

זה יכול לקרות, אבל לא נראה לי שזה יכול לקרות בדרכי הצניעות.

עוד פעם, וזה נחשב פגימה?

אז אני לא יודע מה קרה, כי יש פרטים רבים,

אבל מן הסתם, על פי רוב, זה יהיה יותר פגימה מאשר אחרת.

אפילו אם יצא מזה סוף טוב.

אפילו אם יצא סוף טוב, יש כאלה שהיו חילונים וחיו שמונה שנים באיסור, רחמנא נצלן,

ובסוף יצא טוב, הם התחתנו וחזרו בתשובה.

אז מה, אבל זה ששמונה שנים היו באיסור, מה זה?

אז אומרים ששמונה שנים היו טובות בגלל הסוף? לא, הן היו רעות,

והסוף היה טוב.

לסיום, יהודים יקרים.

כן, עוד שנייה. איזה חסאים יקרים יש לך, ומה זה כרת?

יש 36 כריתות בתורה, יש על זה משנה,

וכתוב גם בהרמב״ם, עייני שם,

ומה זה כרת? שמתים בלא ילדים?

דהיינו, או גלמודים, זו הכוונה,

או שמתים בגיל של לפני חמישים.

זה כרת מן התורה.

יש במקרה כזה,

אני לא דן אף אחד, לא רוצה להתייחס באופן פרטי.

כן.

בקשר להגיד, כלומר שעמוד, יש ספר שהייתה שהוא עושה עוד גאליון.

כן. יש כאלה שאומרים שזה נכון, ויש כאלה שאומרים שזה לא נכון, שזה נכון?

ובכן, אני לא קראתי את הספר,

אבל אני בכל מקרה לא מחזיק מן הדברים מסיבה אחת פשוטה.

יש דברים בגו, אני גם דיברתי בזה,

אבל אני בדקתי מקרה מסוים,

והתברר לי שזה לא נכון,

ו... פרסמו גם בשמי דברים שהם לא נכונים.

לדעתי, יש כמה מאלה ששואלים, שעושים בעצמם את התשובות,

ולא הנשאל עונה אותם.

עשינו ניסיונות מסוימים שימתו לנו בינתיים את הדבר הזה.

אבל שיש דבר כזה בעיקרון, זה נכון.

הרבנים אוסרים לשאול בהם,

יש מצווה שנקראת, תמים תהיה עם השם אלוקיך,

שלא ישאל אדם על העתידות,

ואין הם נביאים.

ודבר נוסף, צריך לדעת

שנשמה שחוזרת לעולם בגלגול,

היא גם יכולה להיות נשמה טובה שהייתה פעם, ויכולה להיות גם נשמה רעה שהייתה פעם.

ואם זו הייתה, לדוגמה, נשמה שקרנית,

היא תשקר גם עכשיו.

אז יכול להגיד דברים, מלשקר.

ובגלל שאדם מתפעל, יכול להגיד שזה אמת,

אבל זה לא ראייה.

בכל אופן, הרב שך אסר באיסור גמור, ועוד רבנים מסוימים אמרו שזה איסור,

ואין להתייחס לזה,

ואין לדון בזה, ואין לשאול בזה.

לדעת שיש תופעה כזאת שהיא נכונה, זה נכון.

לסיום, יהודים יקרים,

אמרתי לכם בפתיחה,

אנחנו נמצאים חודש וחצי

אחרי

ראש השנה.

דנו אותנו כבר, כתוב לכל אחד מה יהיה איתו השנה.

אבל אפילו אם אדם לא עמד בדבריו

וקצת זייף,

כתוב שתשובה כתריס בפני הפורענות.

נכון שבעשרת ימי תשובה הקדוש ברוך הוא מצוי וקרוב לכל דורשיו,

אבל צריך לדעת שהקדוש ברוך הוא מקבל את התשובה של אדם בכל מצב, בכל שעה ובכל זמן,

ואין לך שעה ראויה יותר מהשעה הקודמת.

זאת אומרת, להקדים שעה אחת קודם.

מדוע אף אחד מאיתנו לא יודע מה צופן העתיד בחובו?

אבל החכם לא יתפעל ולא יתלהב מן הסביבה,

יתבונן בנפשו,

יעשה את החשבון האישי שלו,

שיהיה אגואיסט במלוא מובן המילה,

כמו שברא אותו אלוקיו.

חייך קודמין,

תבדוק מה נכון לך,

לא מה נכון לסביבתך,

ותעשה מה שראוי ומה שמוטל עליך,

וכך

תמיד תלך בדרך טובים,

והקדוש ברוך הוא ילווה אותך לאורך ימים ושנים,

ותזכה לרוב שנים טובות ובריאות,

אמן כן יהי רצון.

תודה רבה.

תודה רבה, תודה רבה.

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת,