רבי אלעזר בן עזריה אומר אם אין תורה אין דרך ארץ חלק ב' | הרב אמנון יצחק שליט"א

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום אוריטל בת מירב

בלחש.

אמן.

להשלים את הקודם, מה שאמרתי בעל פה,

אני אביא את המקור

למסתפקים.

במספיק לעובדי השם,

ספר של רבנו אברהם בנו של הרמב״ם,

כתוב

ריבי דניאל ורבי סעדיה הבבלי,

שהיה תלמידו של ראש ישיבת בגדד,

רבי שמואל בן עלי,

העלה ספקות

באשר לסמכותו התורנית של הרמב״ם.

הוא ערך 47 השגות

על משנה תורה ו-13 השגות

על ספר המצוות,

ושלח אותן לרבנו אברהם.

רבנו ראה חשיבות עליונה בתגובה מתאימה להגנת כבוד אביו,

והזדרז לענות על כל ההשגות אחת לאחת.

מי שרוצה למצוא אותן,

מצורפות למהדורות של משנה תורה לרמב״ם בספר המצוות.

לא בכולם, בכמה מסוימות.

למעשה,

לא חדל רבי דניאל הבבלי מביקורתו על הרמב״ם,

למרות שהוא קיבל תשובות הגונות.

לא נמנע,

לא חדל.

בפירוש שכתב על ספר קהלת,

ניכר מדבריו שהוא תוקף את הרמב״ם,

אף שלא הזכירו בשמו.

רבי יוסף אבן עקנין

ואחרים

ביקשו לנדות את רבי דניאל

ולאחרימו

כדינו של מי שפוגע בתלמיד חכם.

אלא שרבנו אברהם

לא נתן ידו לכך.

הוא טען,

כיוון שהוא בנו של הרמב״ם

ונוגע בדבר,

ייראה דבר הנידוי כעניין אישי ויחשב כחילול השם.

נוסף על כך,

טען רבנו,

רבי דניאל

שלם באמונתו בשם.

הוא דורש ברבים

דברי תורה,

מושך את ליבם ליראה

ולעבודה ומחזיר חוטאים בתשובה,

ואין זה מן הראוי לפגוע באדם כזה.

שמעתם דבר כזה?

פוגעים ברמב״ם

עד כדי כך שמעלים ספקות אם יש לו בכלל סמכות

רבנית

להורות

והבן

עונה תשובות כראוי.

לא מפסיק.

ממשיכים להוציא עליו לעז וביקורת.

חכמי הדור אומרים שצריך לנדות את האיש הזה.

הוא אומר לא.

אחד, אני נוגע בדבר.

שתיים,

שישמעו כל אלה

שעושים ההפך מרבנו אברהם,

מחוסר הבנה,

ממידות מקולקלות,

מהתנצחות,

מהעבודה זרה של הפוליטיקה.

הוא אומר,

אני לא יכול לצאת נגדו. למה? רבי דניאל שלם באמונתו בשם.

לא מצאנו בו דופי.

הוא חולק כי הוא חושב שמה שהוא חושב

זה מראה שהרמב״ם כך וכך.

אבל הוא לא עושה את זה כמו ש״ס בגלל פוליטיקה.

הוא שלם

באמונתו בשם.

הוא גם דורש ברבים.

מה, נפסיק אותו מלדרוש ברבים?

מה, נעקור תורה?

מה, נעשה הפגנות? מה, נקרא המודעות? מה?

הוא מושך את ליבם ליראה ולעבודה. מה הוא עושה?

הוא גורם לאנשים לעבוד את הבורא.

ועוד יותר, הוא מחזיר חוטאים בתשובה.

מה, נפסיק את המפעל הזה?

שאנשים לא יתקרבו לאביהם שבשמיים?

אין זה מן הראוי לפגוע באדם כזה.

שמעתם דבר כזה?

וכל הליצנים והמסכנים האומללים האלה,

שהם לא אנשים בכלל.

נתתי את ביתי לאיש הזה.

צריך להיות מענץ', צריך להיות אנושי, צריך להיות עם שכל.

אתם שומעים? אין דבר יותר מוצדק

מלנדות את האיש הזה.

ובאמת נידו אותו אחר כך חכמים אחרים,

ואחר כך הוא חזר בו,

והסירו מעליו את הנידוי.

האחרים לא שתקו,

אבל הוא אמר, אני לא, אני לא חושב שזה ראוי.

אני לא חושב שזה ראוי, לא רק בגלל שאני נוגע בדבר.

דבר שני, הוא אמר,

וזה הגיע לריש גלותא אדוננו דוד,

והוא ובית דינו נידו את רבי דניאל,

ונשאר בנידויו עד שחזר בתשובה ושינה דעתו,

ונשתתח בפניהם בתחנונים, ואז התירו לו את הנידוי.

אבל הבן

אומר דברים כדרבונות,

בלי קשר

שאני נוגע בדבר.

נוסף על כך, הוא טוען,

נוסף על כך,

עוד פעם,

רבי דניאל שלם באמונתו בשם,

הוא דורש ברבים בדברי תורה,

מושך את ליבם לירה ולעבודה,

ומחזיר חוטאים בתשובה.

אין זה מן הראוי לפגוע באדם כזה.

אתם שומעים דבר כזה?

נו, איפה יש בדור אחד עם שכל כזה?

אחד.

טוב, זה להשלמה של הקודם, ועכשיו תבינו, כל אלה שיוצאים נגדנו,

מה אומר עליהם רבנו אברהם,

ומה יהיה דינם בעולם האמת.

חוץ מפוליטיקה לא היה שום דבר.

עשרות שנים הגנתי עליהם,

למרות שידעתי את פעולותיהם ומפעליהם.

אפילו על הדור העיגנתי,

שהיה לו המשפט ראווה.

ועל הרבנים שלהם כשיצא נגדם פאנגר,

וכן הלאה.

אבל מה לעשות?

התגלה פרצופה.

התגלה פרצופה.

ממשיכים.

אם אין חוכמה,

אין יראה.

כתב רבנו יונה,

שאין ביכולת האדם להשיג יראת שמיים שלמה,

ולא שיקדים לה חוכמה.

אם אין חוכמה,

אין יראה.

אז רבנו יונה אומר,

לא תוכל להשיג יראת שמיים אם לא תקדים לזה חוכמה.

כי החוכמה מחזקת את יראת השמיים של האדם.

ואם היא יראה דרכו,

היא מסייעת אותו למצוא דרך ישרה.

ובילקוט מעם לא עז,

מדמה זאת לבשר.

כשם שבשר לא מתקיים ללא מלח,

כך היראה אינה מתקיימת ללא חוכמת התורה.

מאידך גיסא,

גם חוכמת התורה לא מתקיימת באדם, אם לא זכה ליראת שמיים.

כמו שמסיים התנא, אם אין יראה, אין חוכמה.

אז בהא תליא.

והנה כתוב באיוב,

כף חת כף חת,

הן יראת השם היא חוכמה.

הן יראת השם

היא חוכמה. הן זה אחת ביוונית.

אז אחת היא,

יראת השם היא חוכמה.

באר בילקוט מעם לא עז,

על פי משל,

מלך

ביקש לכבוש מדינה גדולה.

יצא בראש חילותיו,

שבדעתו להילחם בה בחוזקה עד שיכבשנה.

כשראה שר הצבא

של המדינה היא מחנה גדול

בא להילחם נגדם,

כינס את אנשי החיל לתוך מבצר גדול,

בנוי בשורות אבנים גדולות,

משם יורים

עצים

ואבני בליסטראות

לעבר המלך וצבאו.

ככל שניסו לכבוש את המבצר,

לא עלה בידם

בשום פנים ואופן.

חכם אחד היה שם,

וענה למלך ואמר לו,

למה אתה מפנה כל כוחותיך כלפי המבצר?

אינך יכול להכניעו.

ואם תמשיך, נבול תיבול.

אתה וכל החיל אשר עמך.

שמע לעצתי,

פנה להילחם בערי הפרזות,

שם אין האויב מבוצר, ותוכל לנצח.

כשישמעו יושבי המבצר

מהניצחון,

תיפול רוחם,

ולא יהיה להם כוח להילחם נגדך,

והמבצר ייפול בנקל.

כי העניין זה מלחמת היצר.

צריך להתחכם ביראת השם.

לערוך

מלחמה נגד היצר

בדברים שכבר נכשל בהם לרוב,

והפכו אצלו להיתר.

זה כבר מבצר.

זה מבצר, יצר רע שוכן שמה,

והוא נלחם בעוז, לא תוכל לנצח אותו. הוא כבש אותך כבר בזה. די, עבר בשנה, כי מי שהותרה לו.

ואם זה עשרות רבות,

קשה.

העצה היא עוצה,

תרבה לקיים מצוות,

ותישמר מעבירות שלא נכשלת בהן.

זה כמו ערי הפרזות,

אין ביצורים שם.

של יצר הרע.

ואז תוכל לנצח את היצר גם בדברים שהוא עומד בניסיונות גדולים נגדך.

זה הביאור.

הן יראת השם היא חוכמה.

יש לאדם להתחכם,

לפעול נגד יצר הרע,

לאזור את עצמו ביראת השם לעשות מעשים רבים טובים,

ושאר דברים שהוא עדיין לא נכשל,

להישמר שם, לחזק את הביצורים, שלא יוכל יצר הרע, לתקוף אותו שם.

ואחרי שאתה תהיה כזה חזק ביראת השם,

שפה אתה מרבה בעשייה ופה אתה נמנע מעבירות,

יראת שמיים כזאת גדולה,

תוכל כבר לפנות לביצורים איפה שהוא תפס אותך כבר שנים,

ותוכל להילחם ולנצח אותו גם בזה.

כי מי שמגביר יראת שמיים,

יכול לנצח.

הדבר היחידי שעומד נגד

יצר הרע זה יראת שמיים שיש לאדם.

אם הוא לא ירא את השם,

אז ודאי שהוא מתפתה ליצרו,

אבל אם הוא מתחזק ביראת השם בכל מה שאפשר, בערי הפרזות, כמו שאומרים,

יוכל גם להתגבר על הביצורים שעשה לו יצר הרע.

אישה שאלה אותי,

שנים אני לא יכולה להתפטר, כל פעם אני אומרת מהסיגריות ולא מצליחה.

מה לעשות?

תפילה

לפני שבת

לזרוק את הסיגריות מהחלום.

רוצים לשמור שבת, לא יכולים בגלל סיגריות.

מה זה?

לפני שנכנסת שבת, זרוק מחלות.

אין סיגריות.

היא לא תרד לקנות בשבת.

היא רק לא יכולה...

איזה שטויות.

יום כיפור שומרים,

שבת לא.

שבת יותר חמורה מכיפור.

אבל יצר הרע עשה מבצר,

זה את לא יכולה.

תשמרי את כל השבת, רק זה את לא יכולה.

זה את לא יכולה.

לא יכולה. תשתגעי.

לא יקרה שום דבר.

אפשר לאכול דברים טובים, מתוקים, טעימים, פירות, עוגות, עוגיות, משהו.

אם יש מסטיק כשר, אם יש כזה.

אפשר למצוא תחליפים.

ולקרוא, לקרוא, לקרוא הרבה, הרבה דברי תורה, הרבה סיפורי צדיקים לאנשים שעדיין לא...

הנפש מתרוממת לאט-לאט, לאט-לאט, לאט-לאט, עד שאדם רואה את האפסיות. מה זה השטויות האלה? מה זה הנרקומניות לסיגריות?

מה יש בזה?

מה?

מה יש בזה? שרפת ממון.

שלושים, ארבעים שקל כל פעם זורקים.

אלף, אלפיים שקל בחודש,

לשרוף נייר עם טאבר.

צריך להיות מפגר לעשות את זה.

חוץ מהריאות שניות שחורות ומקצרים את החיים,

שישים אחוז לוקים בסרטן ריאות.

ונשמרתם מול נפשותיכם, אמרה התורה.

איפה יראת שמיים?

איפה החוכמה? איפה בינה? איפה?

לא יאומן כי יסופר.

לא יאומן כי יסופר.

איך בן אדם לוקח דבר כזה מראש? איך אתה לוקח?

עוד כתוב לך סכנת מוות.

שחור לבן.

הוא מתעלם.

כמה אדם חלש לשלוש.

זה לא יאומן כי יסופר.

אתה רוצה לזרוק את הקופסה?

כן.

כן, בטח.

אבל לתמיד, לא רק לשבת.

לתמיד, קדימה.

ברוך אומר ועושה.

ברוך אומר ועושה.

אדם צריך שיהיה לו טיפונת שכל, טיפונת.

מה זה ליפול יצר על שטויות?

שטויות, ממש שטויות.

ומה יש בזה?

אז פעם אמרתי שיעשו בלונים

עם אמה, עם אמה. ראיתי אחר כך הרבה שהלכו לי סרטונים.

במקום לעשות פוש... אז הם לקחו, הכניסו את זה באמה ועושים פוש...

לפחות יוצא בלונים.

במקום שיעשם.

שייצא עיגולים,

שייצא בלונים.

ככה ילדים רואים את זה, הם מרוצים.

כן, מה אתה עושה?

מה אתה רוצה? בוא לפה, בוא, שיראו אותך, בוא.

נו, תרוץ, נו.

תעמוד פה, בוא.

בוא, שיראו אותך, כן.

כן, מה, מה?

נו.

וביערת הרע מקרבך.

תגיד. ביערת הרע מקרבך. יאללה.

אבל לא לך לך, כן.

יופי, מספיק, מספיק. תודה, תודה.

ברוך המציל, ברוך המציל.

ככה האדם ניצל ממחלות ומהפסד ממון.

ברוך השם.

יראת השם היא חוכמה.

פירש רבנו יונה,

אדם צריך להקדים את היראה לפני החוכמה.

ובלאו אחר

לא תתקיים החוכמה בקרבו.

בלי זה

לא תתקיים חוכמה בקרבו, אם אין יראה מוקדמת.

כי מאחר שאינו ירא את השם, הוא גם יקוץ בחוכמה ויעזבנה.

החסיד יעבץ,

זכר צדיק וקדוש לברכה.

הסמיך לדברי התנאה אלו את מאמר דוד המלך בתהילים ק.יא.

ראשית חוכמה, יראת אדוני.

ובאר שאין חוכמה אמיתית,

רק

מי שחוכמתו

נראית מפעולותיו והנהגותיו.

שיראת השם מתנוססת בקרבו

וכל הנהגותיו לרצון השם וכפי ציוויו,

לא בלעם,

מקלל שיהיה לך סרטן, תגיד אמן.

לא יאומן כי יסופר.

איפה חוכמתו

שנרד מפעולותיו?

ושירת השם

מתנוססת בקרבו, ולא גאוותו השרוחה.

נכון, הנהגותיו

הן לרצון השם וכפי ציוויו.

שישאל את הקב' ברוך הוא, אתה רוצה שאני אהרוג לך את הבן הזה?

כי הוא חולק עליי, הוא לא מסכים איתי שהארץ היא פיתה.

אני רוצה להרוג אותו.

אתה מסכים?

מה יענה לו הקב' ברוך הוא? בטח, חסל את כולם.

כל מי שלא אומר שהעולם פיתה, תהרוג אותם.

אל תשאיר אחד.

מרפיתה.

לא יאומן כי יסופר איזה אנשים גדלו בדור הזה.

בעניין הזה שחוכמת התורה ויראת השם

צריכים לבוא מאוגדים יחדיו,

והאחד בלא רעהו

אינו שווה מאומה,

סיפר הגאון הצדיק רבי שלום שבדרון, זכר צדיק וברכה.

את השיעור הזה כבר נתתי בעבר, למי שזוכר.

אני לא רואה שאתם זוכרים כל כך.

אבל אין בית מדרש בלא חידוש.

יצא לנו לאור האירועים שהתפתחו מאז,

הבנות נוספות וחדשות ודוגמאות נפלאות.

אז בעניין זה שחוכמת התורה ויראת השם צריכים לבוא מאוגדים יחדיו,

האחד בלא רעהו

אינו שווה מאומה,

זאת אומרת אם אין יראה,

אין חוכמה, אם אין חוכמה, אין יראה.

סיפר הגאון הצדיק רבי שלום שבדרון,

פעם נכנס

אדם אל הגאון רבי ישראל מסלאן, זכר צדיק וברכה.

סיפר להודות שאלה קשה וסבוכה בהלכה שנזדמנה לו.

ושלח את התשובה לרב אחד שהשיב לו תשובה נאה באריכות נפלאה,

בנויה,

מיוסדת לתלפיות.

הוציא את איגר את התשובה ששלח לו הרב,

והראה אותו לרבי ישראל סלנטר.

רבי ישראל החל לקרוא את התשובה,

וכשסיים הורה לאותו אדם לא לסמוך על תשובתו של הרב הזה למעשה.

שאל אותו האיש,

האם מצא ראיות

שמוכח משם נגד ההיתר,

או שמא יש לו קושיות על דבריו?

השיב לו רבי ישראל ואמר,

לא הייתה כוונתי שאין לסמוך על דבריו משום שאינם נכונים,

אלא מחמת שיראתו של הרב הזה לוקה בחסר,

ועל כן אין מן הראוי לסמוך על היתרו.

חזר ושאל אותו,

איך נוכח רבנו

לראות מקריאת התשובה

את מידת היראת שמיים

שיש לרב הזה?

אמר רבי ישראל, תראה מה הוא כותב בהקדמה לתשובה.

אתם זוכרים?

קיבלתי מכתבו

באב שהינני טרוד מאוד,

וידוע חולי,

וגם זוגתי חולנית,

מה גם שאין הספרים מצויים תחת ידי,

ועם כל זה אענה את אשר עלה במצודתי.

כותב בארוחה את כל רעיותיו עד שבא למסקנת הדברים להורות היתר בשאלה זו.

והנה,

אם היה מסיים בדבריו

שמחמת קן שהוא טרוד

והוא וזוגתו חולים

בעין הספרים תחת ידו,

אין לסמוך על דבריו לעשות מעשה על פיהם,

אלא רק אם יצטרפו להיתר זה עוד כמה רבנים,

אז נוכל להבין מפני מה הקדים הקדמה זו.

אך אם

על אף כל זאת

הוא מסיק להיתר

וסובר שיש לסמוך על דבריו למעשה,

למה הקדים את כל דברי ההתנצלות?

את מי זה מעניין?

אם זה הפסק,

זה הפסק. מה ההקדמה מועילה לפסק?

ההקדמה יכולה להועיל לפסק שאין לסמוך על ההיתר שלי רק בהצטרף רבנים אחרים בגלל שאני חולה, אשתי חולה,

הספרים לא תחת ידי וכו' וכו'.

אז לכן אני מקדים, שתדע, כל מה שפסקתי פה להיתר,

אני סובר שכך זה הדבר עם כל ההגבלות שהיו לי, שאמרתי בהתחלה,

ולכן

בהצטרף רבנים לפסק שלי שמסכימים איתו, אתה יכול לסמוך.

זה בסדר.

אבל כיוון שהוא לא כתב בסוף שאין לסמוך על זה,

רק בהצטרף רבנים אחרים,

מוכרחים לומר שכוונתו בדברים להראות עוצם כוחו בתורה וגודל חריפותו.

הוא לא צריך שום רב בעולם.

הוא סומך על הקדוש ברוך הוא.

חונן לאדם דעת? רק לא.

אין בעולם מי שיכול לסתור את דבריו.

העולם פיתה, שמעתם?

זהו.

אני אביא עוד דגבי ועוד כמה אנשים טיפשים שיצטרפו אליו, יגידו פיתה, פיתה, פיתה.

זהו.

פיתה.

כשאתם אוכלים פיתה, התכוונו לקיים מצווה. הריני מכוון לקיים מצווה, האמנה בשטויות של אביתר מלאכי,

שהעולם פיתה.

ואז תקיימו את המצווה כראוי.

אז אפשר לאכול פיתה. לפני שאתם מסכימים עם זה, אתם אפיקורסים.

אתם לא מאמינים במה שהוא אומר.

אסור לשמוע על האדם הזה,

כי הוא זה בשום דבר בין אם הוא יכוון לאמת.

למה?

מפה מהפסק של רבי ישראל.

הפסק של רבי ישראל אומר, כל כוונתו בדברים להראות עוצם כוחו בתורה וגודל חריפותו,

שעל אף כל הטרדות והמניעות העופפות אותו וחסרון הספרים,

יש ביכולתו להשיב תשובה נפלאה בעמקות ובקיאות.

מכל זה נשמע שאין יראתו קודמת לחוכמתו,

ואינו ירא שם מה יטעה בדין,

כאילו היה ירא את השם.

והיה השם לנגדו בכל עת,

לא היה מתגאה בתורתו.

וזה לא קילל כמו בלעם.

הוא לא אמר שמי שלא יקבל את הפסק של ההיתר שלו,

שיהיה לו סרטן ויגיד אמן.

הוא לא כתב ככה.

הוא אמר את ההיתר, וזה רק עם גאווה.

אין לסמוך על הפסק שלו.

כיוון שבכדי להורות הלכה למעשה ושלא יצא מכשול מתחת ידיו, צריך המורה להיות ירא שמיים,

שיזכה לסיעתה דשמיא מרובע.

לא נוכל לסמוך על הוראותו של רב זה שאין יראתו מרובע.

והשם עשה חסד עם הדור הזה,

שמי שחושב שהוא יהיה הרב עובדיה השני בדור הזה, כי ככה אמרו לו, כמו שברק, ככה אמרו לו, עד שלא יהיה גופות של יהודים, אתה לא תהיה ראש ממשלה.

וגם לא אמרו,

כנראה שסניקים,

שאתה תהיה הרב עובדיה הזו, הוא לא צריך שום רב.

אף אחד הוא לא צריך.

הוא יכול לקלל מי שלא מסכים, וזהו. זה הפסק הלכה.

פסק הלכה, כל מי שלא שומע לי,

שימות מסרטן.

לא יאומן כי יסופר.

טוב שזה יתגלה כשהוא בגיל 26, לפני שיהיה מאוחר.

אתם יודעים מי זה היה שבתאי צבי?

גאון!

בתורה, בהלכה, בקבלה, בכל.

אבל אין יראת שמיים.

אז מה הוא נהיה?

שם רשעי מרקב.

מה הוא נהיה?

ומה שראינו בעבר,

הוא בעל אשת איש עם תפילין.

כמו שיש כמה בדור הזה שנתפסו במעשים דומים,

בלי תפילין.

הם לא רצו להעלות את ניצוצות התפילין גם כן.

הם רק העלו את הניצוצות

מהאשת איש.

לא יאומן כי יסופר.

זה כשאין יראת שמיים, זה לא מעניין אם בן אדם יודע חומר,

זוכר חומר.

מה אתם מתפעלים משטויות?

מה זה קשור בכלל? אם אין יראת שמיים, אין חוכמה.

זו חוכמה של הסטרא אחריו.

עם זה,

מושכים את הדור לכיוון אחר

ומפילים אותו.

כל פעם הקדוש ברוך הוא, לא,

כל פעם

היצר הרע מוציא קוצים כאלה והקדוש ברוך הוא מציל

שיש מי שמגלה אותם.

אין הרבה אנשים שיוצאים

נגד המקולקלים.

אני לא מכיר.

אפילו בעדני תמך בברלנד.

ועוד רבנים אמרו שאסור לדבר בו.

מי שמדבר בו

ייכנס לגיהינום.

לא יאומן כי יסופר מה הולך פה.

בן אדם הודה שהוא עשה את הדברים.

והוא מוקלט, ושומעים אותו בתשתו והכול.

אסור לדבר.

אם אסור לדבר על אדם כזה,

איך דיברת נגדי?

עולם הפוך ראיתי.

אם אין יראת שמיים,

אין חוכמה,

צריך לבדוק יראת שמיים.

לפני שמדברים עם מישהו,

שמעתם רבי ישראל על חיים עויזר?

לא יאומן גדול אדון.

את בתי נתתי לאיש הזה.

הוא איש או לא איש?

הוא מענץ'?

הוא אנושי או לא אנושי? תגידו לי קודם כל, מה אכפת לי מה הוא לומד, מה הוא למד, מה הוא יודע, מה הוא זה? זה לא מעניין אותי. תגיד לי, יש פה איש או אין פה איש?

זה לא מבינים בדור הזה. מתפעלים.

שומעים אחד שיודע להגיד עמוד כך וכך, דף כך וכך,

כך וכך וכך וכך, כך וכך.

ראית? ראית איך הוא יודע? ראית איך הוא יודע?

יש חלק שגם חרטטים, כמו דיין,

הסטייקי הזה, שאומר צריך אישה כמו סטייק, פעם זאת, פעם זאת, קוראים לו יגעל, יגעל כהן.

אומר, וכן כתוב בברכות כך, פותחים, אין דבר כזה, לא היה ולא נברא.

וכן כתוב, וכן כתוב, וכן כתוב.

לא יאומן כי יסופר.

הוסיף רבי שלום שבדרון

מדברי משנתנו ואמר.

המשנה אומרת, אם אין יראה, אין חוכמה.

מפה לומדים

אלו שאומרים שאין צורך בלימוד המוסר.

וכדי לנצח את היצר הרע,

סגי לעסוק בתורה שהיא תבלין תבלין נגד היצר הרע.

ואין צורך בדברים נוספים להילחם נגדו.

אמנם האמת שהתורה היא תבלין נגד יצר הרע.

אבל לא יצויר.

אם יצויר שאדם לוקח תבשיל של בשר

וישפוך לתוכו כף מלח,

ויחפוץ לאכול אותו,

כמות שהוא,

ודאי שלא יוכל להכניס אותו לפה,

כי הטעם יהיה מלוח מאוד.

במקרה כזה המלח

לא הועיל לטבל את התבשיל אל אלקלקל.

אלא צריך לערבב היטב בתוך המאכל,

לאט-לאט לפי הכמות, ואז החך

יוכל לטעום.

גם בעניין התורה, שהיא תבלין נגד יצר הרע.

אף שיעסוק אדם בתורה הרבה,

אם לא ילמד גם ספרי מוסר

שמחדירים יראת שמאי

ויראת חטא בלב האדם,

יישאר התבלין של התורה מחוץ לחדרי ליבו,

ולא יפעל מאומה בנפשו.

רק על ידי ספרי מוסר, ויראה,

ייכנסו דברי התורה לעומק ליבו,

ויפעל תבלין התורה את פעולתו להכניע את יצרו.

זאת אומרת, אם התורה היא תבלין,

אז זה כמו הבשר

עם מלח.

אבל אם אתה לומד תורה,

תורה, תורה, והתבלין נערם,

המלח שמשמר את הבשר, נערם, נערם על הבשר, אי אפשר לאכול את זה.

אי אפשר.

לא יטעם לחטא.

אבל אם לוקחים את המלח ומערבבים אותו ביחד,

יראת שמיים,

מוסר,

ביחד עם התורה,

אז זה יטעם לחטא.

צריך לערב

יראת שמיים.

אחת מהטענות של הבלעם

זה שהוא אומר

שפה לא יודעים מסכת.

נו, ואם לא יודעים מסכת, נגיד, נו, לא יודעים.

אתה יודע את כל המשניות בשבת בעל פה?

אצלנו הילדים יודעים את זה.

ילדים פה לומדים.

כל שבוע שני פרקים משניות במבחן ובעל פה.

אתה יודע?

במה אתה מתהדר?

כשאתה קורא ספרים ומצטט מתוך הספרים?

מה אתה מתהדר? במה?

יש לך דרך ארץ?

פה כל אחד יהלום.

יהלום.

יש עוד בעולם מישהו שמכוון כוונות בברכות כמו שאנחנו מכוונים?

יש עוד מישהו שעושה

דרך ארץ כמו שאנחנו עושים?

יש גבילות חסדים כמו שאנחנו עושים?

יש מסירות נפש שלא מבזבזים זמן וכל היום סביב, סביב תורה ומצוות?

ומה?

בגלל שקנית כמה ספרים ישנים, אז אתה חושב שכבר אתה יכול? והוא גם עוקר דברים, עוקר דברים, כי הוא אומר, מצאתי בספר זה וזה וזה, לא כמו זה וזה, והוא רוצה להפך את הכול. כל מה שפסקו,

הטז והשח וכולם, והמשנה ברורה, והאחרים, הוא רוצה להפך את הכול. למה? כי הוא מצא בספר שכתוב.

הוא אומר, כולם בורים בעמי ארצות, לא יודעים כלום.

הם לא ראו את הספרים האלה.

אז מה?

אם השח והטז וזה לא ראו את הספרים שהוא מצא אותם,

אז כל הפסק שלהם לא נכון.

צריך להלפוך את זה?

זה צריך להיות משיגנר להגיד דבר כזה.

משיגנר.

לעקור את כל התורה שכולם הולכים על פיה כבר

מאות בשנים, ובא לו איזה צוציק, ליצן,

והחליט שהוא יודע, והוא לא צריך רעב.

לא צריך רעב.

לא יאומן כי יספר.

הוא רוצה למשוך המונים.

הם הלכו עכשיו לאיזה אולם,

איפה שאני הייתי והיה אלף איש,

והגיעו להם איזה שלושים, ארבעים בקושי.

יש תמונה, והם יושבים שם חמישה ליצנים,

ומוכרים להם סחורה שצריך להוכיח את מי שלא מקבל את דעתם,

צריך להוכיח, ואם לא, הוא ייתפס בעוון.

אם לא, תגיד פיתה,

תאבוד, אין לך עולם הבא.

לא יאומן כי יסופר.

בספר מעשה אבוד מסופר על מגיד אחד

שהיה הולך מעיר לעיר להשמיע דרשות.

יצאה עליו שמועה שהוא נאה דורש,

אבל לא נאה מקיים,

והוא בהשקפה של המשכילים.

כשהגיע לעיר בריסק,

רב העיר,

הגאון רבי חיים סולובייצ'יק,

זכר צדיק ברכה, אמר שלא ייתנו לו לדרוש בבתי הכנסיות בעיר.

כששמע המגיד שהרב אוסר עליו לדרוש,

נכנס אליו עם טענה,

ישמע הרב את הדרשה שבפיה,

להיווכח

שכל דבריים, מתחילה ועד סוף, דברים כשרים,

הכל על פי התנ״ך,

מאמרי החכמים,

גמרא, מדרשים,

מוסר, יראה טהורה,

מקובלים מזה דורות.

תשיב לו רבי חיים,

אפילו אם אתה צודק,

כל הדברים לקוחים ממקורות קדושים.

לא אניח לך לדרוש בעירנו,

כי בידוע לך, בשר שנשחט על ידי שוחט מומחה,

בשחיטה כשרה בכל פרטיה ודקדוקיה,

בכל ההידורים.

אבל אם יבשלו את זה

בקדירת טריפה

שלא הוכשרה כראוי,

הרי שנטרף הבשר לחלוטין,

ואסור לאוכלו.

ככה גם אתה.

אפילו שהדרשות שלך ממקורות נכונים וטובים,

כיוון שהם עוברים דרכך ויוצאים מפיך,

ולא יראת שמיים,

כל הדברים נטרפו

ואסורים בשמיעה.

כי אם אין יראה,

אין חוכמה,

ואסור לשמוע

דברי חוכמה מאדם

שאין בו יראת שמיים.

שמעתם פסק הלכה?

זה רבי חיים סולובייצ'יק, זכר צדיק וברכה.

כן?

זה לא אמנון יצחק.

זה רבי חיים סולובייצ'יק.

הוא אומר,

מישהו קדרה

שהיא

מגואלת

במידות רעות,

בבלעמיות,

בקללות לקלל יהודים,

במקום לקרב אותם, במקום להעיר את ליבם, במקום להסביר להם,

אפילו 400 פעם,

כמו רבי פרדה.

אסור לשמוע אותם.

אסור לשמוע אותם.

והשומע מהם נטמא כמותם.

שבות שאלו.

הרי אני מכוון לקיים מצוות חכמים.

רבי חנניהו בן ראשי אומר,

עושו הקודש ברוך הוא זה קודש ישראל לפי כוח,

רבו לעולם תורו ומשפחות שנה, מורדנו וסלמנו וסלמנו וגוי גדל תורו, יא אדיר.