בלגיה - דיסק 41 - קפיצה קטנה לבלגיה

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

שששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששש

בבקשה, יפה מאוד, ג'סטר בנט. לא, לא, ג'סטר, אני אומר, אנחנו מגיעים מההולנד,

אנחנו מדינים מההולנד היהודי מההולנד,

ומגיעים לרבי עמלון יצחק,

אנחנו נחזור בתשובה, בעזרת השם,

ונוריד את הקוקווים שלנו ואת העגילים שלנו ונשים ציציות.

אמרת על הרב עמלון יצחק?

עמלון יצחק, לנו יש קסטות שם, אנחנו כל שבוע, אנחנו שומעים אותו.

יש לנו הרבה, הרבה שיחות עליו.

אתה ראית אותו פעם? לא, עוד לא ראיתי אותו, זאת הפעם הראשונה.

מה אתה מצפה מהערב הזה?

ש...

שיהיה טוב.

ואני מקווה שכל הקבוצה שלי... כמה הגיעו מאבשרדם? הגענו בערך 100 איש,

ואני חושב שיגיעו עוד. אתה כיבלת הקלטות בדואר?

בתיבת דואר? לא,

אנחנו קיבלנו את זה לבית הכנסת שלנו,

והחזן שם, הוא חילק לכולם,

ובאמסטרדם אתה לא תראה אף ישראלי בלי שאין לו באוטו את הקלטות שלו.

יפלחו השמים, יפלחו השמים, יפלחו השמים.

יעזור לפה, מכל המקומות,

באו מהולנד, מברוקסל,

ומכל המקומות, ובעזרת השם הכול יהיה בסדר.

שכל הנה יחזור לשלום.

אני מצפה איזה 70% בעזרת השם מחר יחשבו אחרת.

טוב, ערב טוב מגורף.

אני גאה? מאיפה אני מגיע?

מאיפה אני מגיע? מאנטברפל? כן.

תושב העיר. מאיפה שמעת על הערב הזה?

מכל עם ישראל ומכל האנשים שחוזרים בתשובה.

אתה קיבלת קלטות?

הרבה, הרבה מאוד. אחרי איך הקלטות הגיעו אליך?

דרך אנשים, דרך מפרסמים, דרך הווידאו,

דרך כל אלה גם שחזרו בתשובה, שרוצים להחזיר אנשים אחרים בתשובה.

מה אתה מצפה מהערב?

מהערב?

שזה יחזק אותי יותר,

באמונה שלמה, זה מתנה מהשמיים, איך שאומרים.

זה מתנה מהשמיים, הבן אדם הזה.

וזה מה שאנחנו מצפים גם.

זה בן אדם שרק מלמעלה שלחו לנו אותו.

אני מאוד גאה לבוא לערב הזה.

ערב טוב, בעזרת השם, נחזיר להצדיע עם השם עזרת הרמב״ם, יצביע.

לפני שנתחיל את ההרצאה הייתי רוצה לדעת כמה מן הציבור כאן עדיין לא שמעו הרצאה שלי בכלל, אם אפשר להרים עצמם.

תודה.

כמה מן הציבורי שחוזרו קלטות, אם אפשר להרים עצמם.

תודה.

ובכן, היום אנחנו ננסה לעמוד על תכלית בריאת האדם,

בשם מה נגיד האדם ומה היא היעוט שלו.

ניתן הזדמנות גם לשאלות ותשובות למי שירצה.

מנצחים וכך, התורה בראשו עומדת.

בייצר השם אלוקים את האדם עפר מן האדמה,

ביפח באפיו נשמת חיים.

התורה אומרת שאדם מורכב מגוף ומנשמה.

בייצר השם אלוקים את האדם עפר מן האדמה, זה הגוף.

ביפח באפיו נשמת חיים זו נשמה.

שלושה שותפים באדם,

הקדוש ברוך הוא, האב והאימא,

כל אחד נותן את חלקו.

הקדוש ברוך הוא נותן את הנשמה,

האב והאווים הנוכלים בשר, עצמות וגילים, שותפים.

יום אחד נעמיד את הקדוש ברוך הוא ומפרק את השליפות,

הוא לוקח את חלקו, זו הנשמה,

וחלקם של ההורים מוטל לפניהם, זו הגופה.

השם נתן, השם לקח, יהיה שם השם למורה.

אין מי יגיד לו מה תעשה ואין מי יאמר לו מה תפעל,

כי הכל מעשה ידיו.

ואם תגיד לו, גם אותך ייקח.

זאת אומרת,

האדם מורכב מגוף ומנשמה.

נשאלת השאלה, מי זה האדם?

האם אדם

זה הגוף,

או אדם זה הנשמה?

אם נשאל אדם סתם, במה אתה רואה אותי, בעיניים או בנשמה?

אז רוב בני האדם חושבים שרואים בעיניים, שומעים באוזניים.

אבל אין הדבר כן.

אדם מת,

יש לו עיניים.

אם נפקח לו את העיניים בשעה שהוא מת, הוא לא רואה.

מה חסר לו?

נשמה.

כשהייתה הנשמה,

הוא ראה.

יצאה הנשמה, הוא לא רואה.

אז מי רואה?

הנשמה, לא עיניים.

אדם מת, יש לו אוזניים.

תצעק לו באוזן, לא שומע.

כשהייתה הנשמה,

שמע.

יצאה הנשמה, לא שומע.

אז מי שומע?

הנשמה, לא אוזניים.

זאת אומרת, כשאני אומר שמעתי אותך, ראיתי אותך, מי זה אני?

אני זה נשמה שנמצאת בתוך גופה.

אני אשאל שאלה.

האם היד שלי לדעתכם כרגע היא חיה או מתה?

חיה.

לא, היד מתה.

גם זאת מתה.

כל הגוף הזה מת.

זה גוף מת שהגיע מישראל.

זה לא חי.

הדבר היחידי שחי זה הנשמה.

גם אתם מתים, ברוך השם.

אף אחד פה לא חי, חוץ מהנשמה.

מדוע?

גוף האדם, בשר.

כשאדם מת,

שמים את הגוף שלו בקבר,

הגוף מתפורר וחוזר להיות עפר.

מעפר באת ואל עפר תשוף.

עפר זה דומם

או חי?

דומם. דומם זה חי או מת?

מת.

אז מה הגוף הזה?

מת.

אז איך הוא זז?

כיוון שיש נשמה, היא מזיזה את הגוף המת.

אבל אם תצא הנשמה, מה יקרה לגוף?

דומם, מת.

הוא תמיד דומם, מת.

רק כשהנשמה נמצאת אנחנו קוראים לו חי. אבל בעצם הוא מת.

הנה, אני מזיז עכשיו את הכוס.

הכוס הזה חי או מת?

מת.

נכון? איך הוא זז?

החי מזיז אותו.

מי זה החי?

הנשמה.

אתם רואים את זה? זה זז.

זה חי או מת?

כמו זה מת.

מי מזיז אותו?

החי. מי זה החי?

הנשמה. אם היא תצא זה יזוז?

אז מי מזיז?

הנשמה. אז מי זה האדם?

הנשמה.

הגוף מת, הנשמה חי.

עד פה ברור?

עכשיו אני מבין למה אומרים ביהדות מת בנפלא.

מה ההבדל בין מת לנפטר?

נפטר זה לא מת.

אנחנו נאמר קדיש לעילוי נשמת הנפטר.

מה פירוש?

הנפטר יצא מן הגופה,

ואנחנו אומרים עכשיו קדיש לעילוי הנשמה שלו, הנשמה הקיימת,

ועל ידי המצווה הזאת מעלים את הנשמה למעלה.

זאת אומרת, נפטר זה לא מת. למה הדבר דומה?

אחד עבד בבנק דיסקונט, פיטרו אותו, עבר לבנק לאומי.

הוא מת?

הוא רק נפטר מהבנק הזה, הלך לבנק ההוא.

מה זה נפטר?

עזב, פיטורים, קיבל פיטורים, זה לא מת.

זה רק עזב מפה, הלך לשם.

היתה הנשמה בתוך הגוף הזה, והיא נפטרה, היא פשוט עזבה את הגופה.

אז אותו אדם בדיוק, יוסף, דוד, שלמה,

אותו אדם, אותן מחשבות,

אותן ידיעות,

אותו בן אדם בדיוק נשלף מתוך הגופה,

והוא חי לנצח נצחים, כי נשמה לא מתה וגוף מת.

זאת אומרת, אנחנו לא מתים.

ולמה?

משום שהנשמה שלנו היא חלק אלוקה ממען.

כתוב בתורה,

ויפח באפיו נשמת חיים.

אומר הזוהר הקדוש,

מן דנפח מדילה נפח.

מי שנופח, מתוכו הוא נופח.

אני לוקח בלון,

נופח בתוך הבלון. מה יש בתוך הבלון?

חלק ממני כשהוצאתי לתוך הבלון.

השם נפח בנו נשמות,

יש בנו חלק אלוקה ממען.

כמו שהוא נצחי, גם אנחנו נצחיים.

הנשמה נצחית

והגוף מת.

עד כאן זה ברור?

כן. ברור. כן, רצית לשאול משהו בבקשה?

קשה.

לא יודע,

אדוני היושב-ראש, פשוט גם הרואים, גם הנהליך שהייתה תוכה הזאת שלנו,

כי האם השאלה נשארה?

הוא שואל שאלה.

הרי גם הגויים הם חיים ונושמים ויודעים

ורואים וכו', וכידוע אין להם נשמה.

לגויים יש נשמה, אבל לא במושג של ישראל.

הכוונה היא נפש.

כמו שיש

לבהמות נפש,

נפש שמחיה אותן,

כך יש גם להן נפש, וגם לנו יש נפש.

רק מעל לנפש יש דרגה יותר גבוהה.

הנשמה מתחלקת

לכמה חלקים.

הנמוך שבהם נפש, מעליו רוח,

מעליו נשמה,

מעליו חיה, מעליו יחידה.

חמש חלקי הנשמה.

וככל שעולים יותר, זה חלק רוחני יותר גבוה.

חלק הנשמה של הגויים הגיע מעולם נמוך. יש ארבעה עולמות עליונים.

אצילות, בריאה, יצירה, עשייה.

זה נקרא העולם התחתון, עולם העשייה.

הנשמות שלהם נבראו מעולם העשייה.

נשמות ישראל נבראו מהעולמות הגבוהים יותר.

זה ההבדל בין נשמה לנשמה.

אבל מצד החיות,

בחיות,

בשביל להתקיים,

זה נקרא החלק החי.

כי יש ארבע דרגות בטבע.

יש דומם,

יש צומח, יש חי ויש מדבר.

כל אחד יותר גבוה מן השני.

דומם זה העצמים הדוממים,

מעל לזה יש צומח, זה הצמחים, האילנות.

מעל לזה יש את החי, את הבהמות, העופות, הדגים.

ומעל לזה יש דרגה שהיא המדבר.

אנחנו חי מדבר, לא רק חי.

חי מדבר לא רק מדבר, משמיע צלילים,

אלא מדבר עם שכל ותבונה.

זו הדרגה הגבוהה ביותר.

בדרגה של מדבר יש עוד דרגות,

כמו שיש דרגות אפילו בישראל.

יש דרגה ישראל,

יש לוי ויש כהן.

יש דרגות יותר גבוהות,

יש נביא.

זאת אומרת, גם במדברים יש דרגות.

אז בדרגות של המדבר, של בני האדם,

אין דרגתם של הגויים כדרגת ישראל שקיבלו את התורה.

כן, עוד מישהו רוצה לשאול?

בבקשה.

אני אצביר לגויים בהרבה חברה שלה, ויש הרבה מאמינים שהם גם מאמינים כמו אנחנו יודעים,

שקיים האלוקים בשומרים וכל אורח והכל על אדם נברא ונעשה ומאמין גם בימי הלדת.

כתובו לא יכול להזכיר את זה גם.

הוא עובד עם גויים שגם הם מאמינים באל אחד ובהישארות הנפש יש גן עדן וגיהינום.

איך אני מסביר את זה?

קודם כל צריך לדעת דבר אחד,

ששלושת הדתות,

היהדות, הנצרות והאסלאם,

הבסיס שלהם הוא אותו בסיס, התורה הקדושה.

זה כתוב גם בנצרות וזה כתוב גם באסלאם.

הבסיס זה התורה שניתנה במעמד הר סיני לעם ישראל בלבד,

ובזה מודים בדתות שלהם.

רק שהנצרות אמרה שבזמן מסוים הקדוש ברוך הוא החליף את האומה הישראלית באומתם,

והאסלאם אמר שנתייחד. הנביא שלהם הוא הנביא האחרון והוא הנביא שצריכים להישמע אליו.

זה ההבדל.

אבל כולם משתמשים באותו בסיס.

על זה שיש גן עדן וגיהינום היום כבר לא צריך להאמין, כי יש הוכחות מדעיות

על ידי מתים קליניים,

על ידי סיאנסים,

על ידי גלגול נשמות,

על ידי היפנוזה ועל ידי ילדים אוטיסטים.

זאת אומרת, להוכיח שיש חיים לאחר המוות

זה כבר לא בעיה. אפילו אפיקורוס שרוצה להכחיש

ולומר שאין, אין, לא היה אפשר להביא לו ראיות.

ממי?

מאנשים שלא מאמינים ובדקו עניינית,

מדעית, והגיעו למסקנות.

יש על זה סרטים שלמים.

אני מאמין שגם אצלכם יש אינטרנט,

ואם מי שיחדור באינטרנט לאתרים שמדברים בנושאים האלה של גויים,

של נוצרים ושל אחרים,

יראה שמביאים ראיות בנושאים האלה של חיים לאחר המוות.

אז זאת אומרת, זה שאתה רואה גויים מאמינים,

אין שום בעיה.

ואכן,

אם גוי מקיים שבע מצוות, שנקראות שבע מצוות בני נוח,

נוח שיצא מן התיבה

לממנו התחיל העולם שוב,

הוא ובניו נצטוו בשבע מצוות.

איסור שפיכות דמים, איסור עבודה זרה, איסור גילוי עריות,

אסור להם לקלל חס ושלום שם שמיים,

אסור להם גזל, הם חייבים להעמיד עליהם דיינים,

ואסור להם לאכול אבר מן החיים.

אלה שבע מצוות שמצווים בהן כל העולם,

גם ישראל.

אבל אנחנו צריכים לדעת דבר נוסף.

במעמד הר סיני הקדוש ברוך הוא רצה לתת את התורה שבשבילה הוא ברא את העולם

לכל אומות העולם.

הם לא רצו.

העם שהסכים ואמר, נעשה ונשמע, זה העם הישראלי היהודי

שקיבל על עצמו את התורה.

מרגע זה נתייחד העם הזה להיות סגולה לקדוש ברוך הוא,

שונה בתכלית השינוי

מכל אומות העולם.

ואבדיל אתכם מכל העמים להיות בסגולה.

זאת אומרת,

זה מה שגרם את השינוי המהותי מרגע קבלת התורה.

אנחנו האמרנו את הקדוש ברוך הוא,

והקדוש ברוך הוא האמיר אותנו גם כן על-פי זה.

אם גוי,

לא משנה מי,

מקיים שבע מצוות בני נוח, הוא נקרא חסיד אומות העולם,

ויש לו חלק לעולם הבא.

יהודי שמקיים את המצוות שהוא חייב בהן, אומנם יש תרייג מצוות, אבל אין יהודי אחד שחייב בתרייג מצוות,

כי יש מצוות לכהנים, ויש ללוויים, ויש לישראלים,

יש לנשים,

יש רק לגברים.

יש מצוות שונות, יש מצוות שאינן יכולות להתקיים כרגע בעוונות שלנו,

כמו בית המקדש וקורבנות.

יש בסך הכול שש מצוות מעשיות כל יום,

וכל מצוות לא תעשה.

ויש מצוות מזמן לזמן.

שש מצוות כל יום,

כשיהודי, גבר צריך לעשות,

זה הנחת תפילים,

ציצית,

קריאת שמע,

תפילה, זה ארבע.

ברכת המזון כשהוא אוכל, כשהוא אוכל סעודה עם פת,

ותלמוד תורה בכל יום, הוא חייב לקבוע לו זמן ללמוד תורה.

זה שש המצוות.

יש מצווה שבועית, שהיא באה פעם בשבוע, זה שמירת שבת.

יש מצווה שנתית,

שהיא באה אחת לשנה, כמו ראש השנה, כמו יום כיפור, כמו סוכות, שבועות וכו'.

יש מצווה שבאה לשבע שנים, כמו שמיטה.

יש מצווה שבאה לחמישים שנה, כמו היובל.

זה המצוות של מעשה היהודי צריך לעשות.

אם הוא מקיים את כל המצוות שלו,

יש לו גם כן חלק לעולם הבא,

והוא גם כן יזכה

למה שראוי לו.

אבל יש הבדל בין מי ששומר שבע מצוות

למי ששומר תרי״ג מצוות.

זה ההבדל שיש בו.

בינינו לבין הגויים. דבר נוסף, מי שמהם

רוצה לחזור לדת האמת,

מי שרוצה לחזור, יכול להיכנס תחת כנפי השכינה להתגייר.

אבל גיור אמיתי לא מזויף,

לא מהר בשביל אינטרסים,

אלא אמיתי, לפחות כמו רות המואבייה,

שבזכות

הגירות האמיתית שלה זכתה שיצא ממנה דוד המלך

במשיח בן דוד.

זאת אומרת,

מבחינת האמונה,

כל העולם צריך להאמין באל אחד ובשכר ועונש.

השאלה, מי מקיים את דת האמת

ומי יש לו את הראיות והשטרות וההוכחות על כך.

לנו יש,

להם אין.

אנחנו יכולים להפריך את הדת שלהם והם לא יכולים להפריך את הדת שלנו, כיוון שאנחנו הבסיס להם.

ולנו היו אותות ומופתים שליוו אותנו 3,300 שנה,

שאת זה גם הם לא מכניסים.

זה ההבדל.

סבנת?

ברוך השם.

כבוד הרב, יש לי שאלה שאני מתמודד איתה הרבה זמן כבר. אני הבנתי מדבריך שאנחנו עם בכור.

ויש לי שאלה שמתחוללת בהרבה ראשים מאיתנו,

שאנחנו עם בכור ונשמה בכורה.

איך אתה מסביר את זה שהגויים הם חיים יותר טוב מיהודים,

מצליחים יותר טוב מיהודים,

והם טבחו ביהודים,

כדוגמת גירוש ספרד,

נאצים,

6 מיליון,

והם הגרמנים הם האומה הכי מצליחה בעולם?

מה אתה חושב על זה? אתה אדם מאוד ספיריטואלי,

מעניין אותי מה אתה חושב על זה, כבוד הרב. אני אסביר לכם.

אני אסביר לכם.

איך זה שהגויים מצליחים ומשגשגים,

ויותר מזה,

גם הם טמחו ביהודים, כמו בשואה, באינקוויזיציה וכו'.

אתה כנראה זוכר שהיה לנו אברהם שהוליד את תשמעאל ואת יצחק,

ביצחק בנו, שעליו אמרנו הקדוש-ברוך-הוא, כי ביצחק יקרא לך זרע,

יצחק הוליד

את עשיו ואת יעקב.

אתה זוכר את הסיפור.

עשיו ויעקב התחלקו.

עשיו לקח את העולם הזה, ויעקב לקח את העולם הבא.

כשהוא מכר לו את הבכורה,

אז הוא מכר לו בזה את העולם הבא.

והוא קיבל את הברכות, יעקב אבינו,

ונשאר עשיו עם כל העולם הזה. ואתה רואה איזה עולם הזה יש להם, אה?

אמריקה.

העולם הזה גדול,

כמו שהובטח להם. מה שהובטח להם, הם מקבלים.

הובטח להם משמני הארץ,

כל השמן, כל השומן של הארץ, הנפט, הכול, הכול הם קיבלו. מה שהובטח להם בתורה, הם קיבלו.

אבל על העולם הבא הם ויתרו.

ויבז עשיו את הבכורה, הוא בז לה,

הוא מכר אותה בנזיד עדשים,

קם והלך ואמר,

אני חי עכשיו, עוד מעט אני מת, אכול ושתה, כי מחר נמות, מה יהיה יהיה?

זה למעשה הטעות של כל בעלי התאוות בעולם,

שהם חושבים על הרגע ולא חושבים על ההמשך.

אנחנו נעמוד על זה בהמשך.

זה שהם מצליחים גם לטבוח ביהודים,

הקדוש ברוך הוא הזהיר אותנו מספר פעמים,

גם בקללות, בפרשת כי תבוא.

כתוב שם, אשר ישלחנו השם בך

ברעב ובצמא ובעירום ובחוסר כול.

כתוב שהקדוש ברוך הוא משלח את הגויים בנו כדי לפרוע מאתנו את עוונותינו.

פסוק אחר אומר, אשור שבת אפי.

כשהקדוש ברוך הוא חורע פה בישראל על מעשיהם, הם לא חוזרים בתשובה,

אז הקדוש ברוך הוא שולח את אשור,

שולח את מצרים,

שולח את ארם, שולח את כל העמים להילחם לישראל, להצר להם

בשביל שיפנו את עיניהם לאביהם שבשמים, יחזרו בתשובה.

ואם תקרא ספר שופטים, לדוגמה,

תראה כמה פעמים הקדוש ברוך הוא התרה בישראל,

כשהיו בסדר בתשקוט הארץ ארבעים שנה.

כשסרו בין הדרך,

שילח בהם את האוימים, מלחמות וצרות.

וזה כתוב בתורה,

אם בחוקותי תלכו ושכבתם בעין מחריד וחרב לא תעבור בארציכם.

אבל אם לא,

אז תתרבח חיית השדה,

ואז הגויים יבואו עלינו.

גם גרמי השמים, העידותי בכם את השמים ואת הארץ,

אז השמים לא ייתנו את הלם, לא ייתנו מטר מן השמים,

הארץ לא תיתן את פרייה.

אנחנו משועבדים לשבועות והתחייבויות ברית שנכנסנו

בינינו לבין אמינו שבשמים בקבלת התורה.

כשאנחנו מפירים את החוזה,

אנחנו מקבלים את הפירעון של השטר.

כשאנחנו שומרים על החוזה,

כל אומות העולם לא יכולות עלינו.

בזמן שלמה המלך,

בתשקוט הארץ,

שקט,

כבוד, מלכות, כל אומות העולם מכירים בגדולת ישראל.

כל מלכי קדם באים אצל שלמה המלך לתת לו את שורות דורונות, לשמוע את חוכמתו.

זאת אומרת, אם הולכים בדרך התורה,

טוב לנו,

ואם לא, חס ושלום, כתוב בפסוק, חרב תעוקלו.

אין סאלה. הבנת?

כן? נשאר לנו עוד משהו קטן.

כן.

סליחה, כבוד הרב, התשובה שלך, כמו כל תשובה אחרת, הולידה שאלה אחרת. אני לא הבנתי דבר אחד.

אנחנו המבוגרים פשענו וחטאנו ונענשים,

אבל מה עם התינוקות של עם ישראל שנטבחו?

מה הם חטאו?

מה הייתה חטאתם?

שאלה יפה, הוא אומר, המבוגרים חטאו,

הילדים חטאו,

ובשואה נטבחו מיליון ילדים יהודים.

איך זה הולך?

ובכן, פה אני צריך כבר להיכנס לנושא חדש שלא דיברנו בו עדיין, זה גלגול נשמות.

אני אסביר לכם למה נבראנו לעולם,

מה התכלית של הבריאה, ועל זה אני אסביר. אז ככה תהיה התשובה ממצה.

הרמחן רבי משה חיים לוצטו, זכר צדיק וקדוש לברכה,

בספרו דעת תבונות שואל

מהי התכלית שבעצם נברא האדם לעולם?

מה הסיבה?

בואו, אני אתן לכם עכשיו אפשרות לענות לי על שאלה. אתם שואלים אותי, אני אשאל אתכם גם.

שאלה אחת אני שואל.

האם יש למישהו מכם תשובה חילונית

לשאלה

למה באת לעולם?

לא תשובה דתית,

תשובה חילונית. אני רוצה הסבר חילוני,

למה האדם נברא בעולם?

מי שיודע תשובה, בבקשה.

היום?

כל יום מתי שהוא נברא.

אתה אומר שאדם נברא לעשות כסף.

הוא אומר שאדם נברא לעשות כסף.

אייזנברג עשה כסף,

ברוך הוא, באדמה.

כן, ברוך הוא.

אייזנברג עשה כסף, היום הוא באדמה.

עכשיו מתווכחים

מי ייקח את הכסף.

אז בשביל מה הוא בא?

לא בשביל לעשות כסף, בשביל להשאיר כסף.

אלה שיקבלו את הירושה, מה יעשו?

גם הם ימותו וישאירו את הכסף.

הכסף היה לפניהם והכסף יישאר אחריהם. בשביל מה הם באו?

אתה יודע, אם אנחנו מדברים כבר בענייני כסף,

היו שניים שבאו לרב, היה להם ויכוח קשה מאוד,

הם התווכחו על קרקע,

חלק אדמה, שטח גדול.

זה אומר כולה שלי,

זה אומר כולה שלי.

כל אחד אומר שכל הקרקע שלו.

הלכו לרב ואמרו לו, כבוד הרב יפסוק, של מי הקרקע.

אמר להם, יש לכם טאבו?

יש לכם כתב?

יש חוזה?

אמרו, אין כלום, בשביל זה באנו לרב.

הרב יחליט של מי הקרקע. מה שהרב יחליט, אנחנו מקבלים.

אמר להם, טוב, תיקחו אותי בבקשה לקרקע, אני רוצה לראות אותה.

לקחו אותו לקרקע,

שאל מאיפה עד איפה, אמרו לו, מכאן עד כאן.

נו, מה הרב אומר?

אמר, עוד פעם, אני שואל אתכם פעם אחרונה, לפני שאני מחליט.

מה אתה אומר, של מי זה הקרקע?

אמר, זה שלי.

ומה אתה אומר? אומר, זה שלי.

אמרו לו, נו, איך תדע?

אמר להם, פשוט,

תכף תראו.

אמר באמצע הקרקע, מה אמר?

קרקע, קרקע

של מיעט

הטה את אוזנו בזקף.

אמרו לו, נו, מה היא אמרה?

אמר, היא אמרה, ששניכם שלה.

זה אומר כולה שלי, וזה אומר כולה שלי, והיא אמרה את האמת, כולכם שלי.

אתם היום הולכים עליי, אבל אחר אני רוכבת עליכם.

אז על מה אנשים רצים כל החיים שלהם?

למי אתה אוסף? למי אתה מכין?

יבוא בן אדם, ייקח הכל מוכן.

זה לא המטרה שאדם נברא בעולם.

כסף

זה אמצעי להשיג מטרות.

למה צריך כסף? זה אמצעי שבעזרתו משיגים מטרות.

הבעיה שהיום כסף נהיה מטרה,

ואתה הפכת להיות האמצעי.

זה הבעיה.

וכתוב בתורה,

אלוהי כסף ואלוהי זהב לא תעשון לכם.

אם עושים את האלוהים כסף, את הזהב כסף,

זו בעיה, זו עבודה זרה.

כסף צריך בשביל לחיות, להתפרנס לצרכים,

למטרה שאדם נברא.

אבל אם זה לא למטרה של הנברא,

כבר שלח אותנו שלמה המלך, עליו השלום, לנמלה.

אמר שלמה המלך,

לך אל נמלה עצנו, ראה דרכיה בחכמה.

שולח אותנו שלמה המלך לנמלה. מה יש לנו ללמוד בנמלה?

הנמלה היא מאוד זריזה.

היא עובדת, עובדת, עובדת כל ימי חייה.

כמה היא חיה? חצי שנה.

והיא רצה רצה. אי אפשר לעצור נמלה.

לא תראו נמלה נשענת על איזה מעקב.

לא תראו נמלה נעה.

תשים אצבע בדרך של הנמלה, או שתפנה ימינה, או שתפנה שמאלה, או שתעלה למעלה.

אין רגע שילח.

לחם נמלה.

ראה את דרכיה בחכמה.

חכמים, זיכרונם לברכה,

שמעו ששלמה המלך

שולח אותם לראות את הנמלה, הלכו לבדוק את הנמלה.

מצאו בחור של נמלה, נשארה פעם חורים של נמלים.

זה כוורות, כוורות, שהן חופרות ומכניסות לשם מאכל.

זה משהו לא יאומן, מה שהן עושות. איזה חוכמה מופלאה יש בנמלה.

איפה המוח שלה בכלל?

איפה יש לה מוח בכלל?

איך זה?

והיא נכנסת ומסדרת בלי שרטוטים, בלי הנדסה, בלי כלום,

בלי סודות, בלי תומכים, בלי חגורות בטון.

מסדרת בתוך חול,

מחילות-מחילות,

ואף אחד לא נוגע בשביל השני.

איבא המרחרחת, רואה זה לא שלה, מניחה והולכת.

והיא מכינה. בדקו, מצאו בחורה של נמלה 300 קור. זו כמות אדירה, אפילו של בן אדם.

מצאו מזון שהיא הכינה בפנים.

וקמה מאכלה של הנמלה כל ימי חייה?

שעורה וחצי.

ראיתם שעורה קטנה?

שעורה וחצי.

זה כל המאכל שאוכלת על נמלה במשך חצי שנה.

והיא מכינה מחסנים.

אמר שלמה המלך,

לחן נמלה

ותהיה חכם.

אל תהיה טיפש כמוה.

היא אוספת ומכינה לאחרים.

היא רק אכלה מזה סעורה וחצי.

והכול נשאר לאחרים, כי הוא יותר חכם ממנה.

ויש אנשים

ותהיה עשיר.

יהיה לך מיליונים דולרים.

נו, אז אתה יכול לאכול פעמיים כל ארוחה?

אתה יכול לישון על שלושה מזרונים?

תיסע על שתי מכוניות?

מה אתה עושה?

כמה אדם אוכל

ביום? אתם פעם עשיתם חשבון?

אדם אוכל ביום בערך שלוש קילו עם שתייה

כל יום,

כפול 365 יום בשנה.

יוצא שבן אדם אוכל למעלה מטון אוכל בשנה. משאית,

אוכל.

אם הוא יחיה מאה שנה, הוא אוכל מאה טון.

אונייה. כל האולם הזה מלא אוכל.

כל זה עובר דרך הפה שלו מכאן ויוצא במקום אחר.

מאה הטון.

לפני שהוא נפטר, כמה הוא שוקט?

בקושי 50 קילו, 60 קילו.

איפה המאה הטון?

זה לא בזבוז.

כל החיים הם לא עד חד לבלף, הם לא עד חד לבלף, כמו מיקסר.

אוכל, טוחן, מוציא.

אוכל, טוחן, מוציא.

אחר כך מתחתן עם מיקסריס. גם היא אוכלת, אוכלת, אוכלת, אוכלת, מוציא.

אחרי זה מיקסרים קטנים.

משפחת מיקסרוביץ'.

כל היום כוחנית. איפה אפשר לחתום? פותח את הפרישדל. מה, אין כלום?

כל הזמן. לועס, לועס, לועס, לועס.

זה התכלית.

מה המטרה של האדם? אדם צריך להבין, יש לו מטרה.

כן, אני רוצה לשמוע עוד תשומה חילונית, אם יש.

כן, בבקשה.

תעמוד בבקשה.

התשובה חילונית זו תוצאה של ברירת פנים.

אם מסתכלים על זה בצורה פנים, זו תוצאה של ברירת פנים.

אנשים עולים כתוצאה מברירות טבעית,

הם נמדים.

הם נמדים כתוצאה מברירות טבעית. זה בכלל לא שאלה של

ש... זה בגלל השאלה של מה שעברו לי קיימה.

זאת אומרת, כמו שעשיתם חזק,

חזק גבעה שגונם, וזה דבר רע.

אחד או שניים. הבנתי. זאת אומרת, לפי מה שאתה אומר,

אתה מדבר על האבולוציה של דארוויץ'.

לא,

הוא מדבר על האבולוציה, אבל לבקשה אני תשובה חילונית. מי שאמר את הברירה הטבעית זה דארוויץ',

אם אתה לא יודע.

אני יודע שהוא אמר.

אוקיי, אז אם הוא אמר, אז נשתמש בדבריו.

אז אני אסביר לך. אני למדתי בבית ספר חילוני.

אני הייתי חילוני, אל תראו אותי ככה. אני התקלקלתי פשוט.

אבל

כשלמדתי בבית ספר תל-נורדוי בתל אביב,

אז נכנסתי לכיתה זני,

בית ספר יסודי,

והמורה לטבע אמר לי, אמנון, היום אנחנו נלמד שאתה קוף.

אמרתי לו, אני קוף, אינטה ואין אבו קופי.

אמר, לא, אני מתכוון ברצינות.

אני מתכוון ברצינות.

אמרתי לו, איך תוכיח?

אמר, אני אביא לך אנציקלופדיה תרבות בצבעים,

ואני אראה לך איך היה נראה. סבא שלך.

אמרתי לו, אתה תראה לי את הסבא שלי?

אמרתי, כן.

העביר לי אנציקלופדיה תרבות בצבעים.

מראה לי את האדם הפרה-היסטורי, יוצא מהמערב עם אבו עגלה, עם הבוטה,

והוא אומר לי, זה הסבא שלך.

אמרתי לו, תסלח לי, זה דומה למשפחה שלך.

התעקש, אמר, אני אקח אותך לחדר טבע, ואני אראה לך איך אתה התפתחת,

בברירה טבעית.

לקח אותי לחדר טבע,

וראה לי תמונות על הקיר של ההתפתחות,

איך הייתי קופיקו קטן.

לאט-לאט הזדקפתי, זרקתי את הזנב, לבשתי חליפה, לקחתי תיק, נהייתי עורך דין,

ואמרתי,

בשנת 2000 אתה עוד תוציא מהראש שלך אנטנות.

אמרתי לו, מה זה?

אמרתי, זה תורת האבולוציה של דרמין.

אמרתי לו, תסלח לי, המורה, זה נשמע לי בלבולוציה של דרוויש.

אמר, אני מתכוון ברצינות.

אמרתי לו, אם ככה, המורה, גם אתה קוף.

אמר, שמור דיסטאנס.

זה היה המורה לטבע.

נכנסתי לשעון בתנ״ך.

המורה לתנ״ך

אומר לי, תקרא בתורה,

אני קורא בתורה,

וייצר השם אלוקי את האדם.

אמרתי לו, סליחה, מורה,

יש מחלוקת בינך אל המורה לטבע.

אתה אומר שאני בן אדם, הוא אומר שאני קוף, מה אני בסוף?

אמר, פה זה בחירה חופשית.

אמרתי לו, טוב, איפה לשחק בהפסקה? על האספלט או על העצים?

אמר, אנחנו לא מתערבים.

שאלתי אותו אם לשיעור הבא ייתנו לנו בוטנים, בננות, משהו.

אמר שאין תקציב.

אתם צוחקים,

אבל המורה שלי לטבע עד היום הולך לבקר את המשפחה שלו בשפה.

מסכנים, הם לא התפתחו.

כנראה, הברירה הטבעית לא לקחה אותם טבעי,

השאירה אותם קופיקו.

יש פה מישהו, משפחת בבון?

משפחת שימפנזה הגיעו הערב?

אולי אדון אורן מותן?

אין פה, ברוך השם.

אז אתם בני אדם.

דרווין נשאר כוך.

יש עוד שיטה של ברירה טבעית,

קוראים לזה The Big Bang.

המפץ הגדול

של סטיבן הוקינג.

הוא אומר שהעולם נוצר מפיצוץ.

בן חמש עשרה לערך בבית ספר באילת

בעקבות שמיעת הקלטות שלנו,

שאל את המורה שלו,

המורה,

איך העולם נוצר?

אמרה לו מה פרלוש?

היה פיצוץ.

אמר לה, כן?

מה התפוצץ?

אמרה לו, עם שני גופים גדולים שהם התקרבו אחד אל השני,

ובום! היה פיצוץ.

אמר,

ומי פוצץ את הפיצוץ?

אמרה לו, צא חוצה.

פוצץ את השיעור.

פה נתקעים.

מי עשה את הפיצוץ?

אף אחד לא יודע.

אז אין ברירה טבעית, יש מפוצץ,

גם לשיטת המפוצצים.

אבל אני אחרי שהתבונדתי בדברים,

ושמעתי את הטענה של הפיצוץ,

ואם מפיצוץ כזה יצא בן אדם חכם כזה,

ששואל שאלות כאלה,

אני רוצה להבין, איך קרה כזה דבר? זאת אומרת, מפיצוץ אפשר לעשות בן אדם?

אני רוצה שיפעו עכשיו פצצות,

ויעשו לי כוס חד פעמי מפצצה.

שיפוצצו פצצה,

אני רוצה לראות שיצא כוס חד פעמי.

יכול להיות מפצצה כוס חד פעמי?

זה הדבר הכי פשוט שיש היום, נכון?

זה גומרים לשטות, זורקים.

לא צריך חוכמה גדולה בזה.

נו, אפשר מפצצה לעשות כזה דבר?

אני בכלל לא מבין למה בונים בניינים.

אם עולם נהיה מפצצה,

בניין בשביל מה צריך לעבוד? שים פצצה, תרים בניין.

עד היום אני ידעתי שפצצות מפרקות דברים, לא מרכיבות דברים.

אבל זו שיטה חדשה,

שפצצה מרכיבה בני אדם.

שאלתי פעם אדם אחר.

אמרתי לו, תשמע כמה זה טיפשי כל התיאוריות האלה המסכנות שבאות להרחיק את מציאות הבורא ואת קיומו ואת רצונו.

אמרתי לו, פעם הסתובבתי ביער בן שמן ומצאתי את השעון הזה.

אז הסתכלתי אם יש עקבות ולא ראיתי.

חיפשתי,

לא ראיתי איפה.

צעקתי,

אף אחד לא ענה.

התפלאתי,

איך יכול להיות שעון בלי אנשים, בלי עקבות, בלי כלום?

אחר כך נזכרתי שהיה פיצוץ.

אז אמרתי, אה, בטח מאז ימי קדם, לפני 15 מיליארד שנה,

שהיה פיצוץ,

היו רוחות, היו סופות, היה סחף, היה זה.

הסתובבו מתכות וחול ואבנים והכול והתערבבו והתערבבו והתערבבו והתערבבו והגיעו ליער בן שמן והגיעו עד לשם מניעת אסיום.

מה אתם אומרים? יכול להיות כזה דבר שיש שעון מפיצוץ ככה במשך 15 מיליארד שנה?

לא יכול להיות.

למה לא יכול להיות?

אם זה לא יכול להיות,

שזה מורכב רק מכמה חלקים,

בן אדם שמורכב ממיליארדים של תאים,

שכל תא מורכב ממיליונים תאונים,

כל תא בגוף האדם, אתה תסתכל במיקרוסקופ,

להגדיל אותו בכמה מאות,

בתוך הכמה מאות האלה שאתה מסתכל בפנים אתה רואה מיליונים, כחמש מיליון תאונים קטנים של חולק התא,

כשבכל תאון קטן בפנים רואים שיש נוזל,

ומשני צדדיו מספר גופיפים זהה הנקרא כרומוזומים,

ובתוך הכרומוזומים האלה הצאצאים הבאים שלך נמצאים.

באיזה מכשירים משתמש הבורא או הפצצה האינטליגנטית

בשביל לברוא תא,

שצריך להגדיל אותו פי כמה מאות,

ורואים בתוכו כחמישה מיליון שבכל אחד כזה יש מספר גופיפים זהה שפה עובר לכרומוזומים.

ואנחנו מורכבים למיליארדים של תאים כאלה שמחוברים להפליא

בלי שום הכרח מכריע.

זה נהיה מפצצה.

פצצה יכולה לעשות עין?

פצצה יכולה לעשות עוד עין?

פצצה יכולה לשים לכולם את העיניים במקום?

למה אחד אין לו עין פה,

ועין כאן, אחד יש לו עין פה?

איך הפצצה עוד יכולה לסדר לכולם את העיניים?

אני שואל אתכם שאלה.

אתם מכירים אולי סוג בשר כשר או טרף שמצמיח אבנים?

בשר. בשר, חתיכת בשר, כשר, טרף, לא חשוב,

שמצמיח אבנים.

שיניים.

שיניים.

תגידו לי, איך בשר שלנו מצמיח שיניים?

בהתחלה לתינוק גודלות שיניים קטנות, שיני חלב.

אחר כך, כשהלסת שלו מתרחבת כי הוא גודל,

נופלות הקטנות ובאות גדולות ומסודרות שיני בשר.

תארו לכם שזה לא היה מתקיים,

והוא היה ממשיך לגדול עם שיניים קטנות.

תאר לך שהוא היה מחייך לך בבורסה,

עם שיניים קטנות כמו מעבר חצייה.

הוא היה מדבר, היה יורק עליך כמו ממטרה כל הזמן.

תאר לך שהשיניים לא היו מסודרות כמו היום.

חותכות פה, ניבים פה וטוחנות כאן.

תאר לך הייתה טעות בפצצה,

בעיה, טוחנות פה וחותכות פה.

היית רוצה לאכול גזר, היית צריך לעשות ככה, להכניס אותו פה, לחתוך,

להעביר לפה וללעוס פה,

ובגלל שאין לך פה לחי כי זה פתוח, אז זה יכול ליפול, היית צריך לאכול ככה.

כל הזמן שזה לא ייפול לך למטה.

מי סידר את זה שזה יגדל ככה?

הפצצה.

איזה פצצה זו, ממש מחוכמת.

כמה טיפשי ואווילי אדם שממציא תאוריה כזאת.

אבל טוב, אני אגיד לכם מה הסיבה שנברא האדם.

אומר הרמחן,

רבי משה חיים נוצתו זכר צדיק וקדוש ברוך הוא כך.

הוא אומר,

הקדוש ברוך הוא טוב כשנאמר טוב השם לכל ורחמיו על כל מעשה.

ומדרך הטוב להיטיב.

וכדי להיטיב צריך שיהיו מקבלי הטבה.

נחזור.

הקדוש ברוך הוא טוב מדרך הטוב להיטיב.

כדי להיטיב צריך שיהיו מקבלי הטבה.

לכן ברא הקדוש ברוך הוא ברואים

כדי שיקבלו את ההטבה.

מי מרגיש טובה?

מי שחסר אותה.

אם תיתן לאדם שבע לאכול,

אתה לא עושה לו טובה, הוא לא חסר אותה.

אם תיתן לרעב לאכול,

אתה עושה לו טובה כי הוא חסר אותה.

מי מרגיש טובה?

מי שחסר אותה.

לכן ברא הקדוש ברוך הוא את כולנו בעלי חסרונות.

וכל הזמן אנחנו מבקשים להשלים את חסרונותינו.

הקדוש ברוך הוא נתן לנו אבל דרך

שבה אנחנו יכולים לקבל את הטובה.

יש דרך אחת בחסד ויש דרך אחת בזכות.

שתי דרכים.

החג בחסד אתה בא ומבקש תן לי בבקשה לאכול נותנים לך לאכול עשו לך טובה אבל זה בחסד.

זה לא טובה גמורה כי אתה מתבייש אתה צריך לעמוד ולבקש אולי ייתנו אולי לא ייתנו וגם כשייתנו אתה מתבייש קיבלת בחינם לא עשית כלום

זה נקרא טובה שאינה גמורה.

יש טובה גמורה זה טובה בזכות.

אתה בא ואומר תן לי לאכול נותנים לך לאכול ואתה משלם על זה כסף.

אז אתה שילמת על הטובה הזאת.

אתה אוכל בזכות.

זו טובה גמורה כי אתה לא מתבייש בשעה שאתה אוכל. שילמת.

מה עדיף?

עדיף שאדם יקבל טובה בחסד או בזכות?

בזכות.

רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, שתהיה להם זכות.

לפיכך הרבה להם תורה ומצוות.

הקדוש ברוך הוא, שהוא טוב גמור,

רוצה לתת לברואים שלו טובה גמורה.

איזה טובה?

שהם יקבלו את הטובה בלי להתבייש.

לא להיות אוכלי חינם.

שזה יהיה בזכות ולא בחסד.

בשביל זה נתת להם הרבה תורה ומצוות,

כדי שככל שיעשו מצוות יקבלו יותר.

זכויות, ועליהם יקבלו טובה בלי בושה.

רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל,

שיהיה להם זכויות,

לפיכך הרבה להם תורה ומצוות.

אבל בני האדם לא מבינים בכלל מה המטרה של נבראו, זאת הבעיה.

אז הם חושבים שמצוות זה עול כבד.

מה, לקום בבוקר, להתפלל, נניח פילין, לעשות ככה וככה וככה,

לא, אני לא יכול, לא יכול, לא יכול.

הוא הולך לתמוטט, הוא רק חושב על זה, הוא מתמוטט.

אתה עובד כמו חמור מהבוקר עד הערב,

ואתה לא מתמוטט.

ובשביל כמה דברים קטנים אתה כן מתמוטט?

פעם שאלתי אחד,

תגיד לי, יהודי יקר,

אם אני בא אליך הביתה,

מביא לך בונבוניירה

עם 24 שוקולדים, מתנה,

אתה מגיש אותה לשולחן,

ואני מבקש ממך, אפשר לקבל בבקשה שוקולד אחד או שתיים?

תתן לי.

אמר לי, כן, בטח אתן לך.

אמרתי לו, יופי,

תגיד לי,

אם הקדוש ברוך הוא נותן לך 24 שעות ביממה מתנה,

שעה-שעתיים אתה מוכן לתת לו?

תגיד בטח, נו, תגיד בטח.

לתת שעתיים בתוך 24 שקיבלת, בטח.

אמר, אגיד לך את האמת,

הייתי מוכן לתת לו, אבל אין לי זמן.

יש לו 24 שעות זמן מהקדוש ברוך הוא,

ואין לו זמן לתת לו.

איך זה?

הרצון.

הקדוש ברוך הוא נתן לנו

בשביל שיהיה לנו, ואנחנו לא יודעים במה נשתמש.

אחד בא לבורסה,

רוצה לעמוד בקבלנות.

אומרים לו, קח, הנה, 6 אבנים,

לך תעבוד על המכונה, תשייף אותם.

בדיוק כשהוא נכנס, בא אחר.

הוא אומר לו, אפשר גם פה לעבוד בקבלנות? אמר לו, כן, אין בעיה.

קח 600 אבנים, לך למכונה שנייה.

ההוא שואל לראשון, תגיד לי, למה זה? זה לא פייר?

למה אני רק 6 והוא 600?

אז הוא אומר לו, מה זה למה אתה רק 6?

שתעבוד פחות, שיהיה לך יותר קל, שיהיה על הכיפאק,

תעביר את היום.

הוא אומר, מה, אני באתי להעביר את היום? אם באתי להעביר את היום הייתי הולך לים.

אני באתי לעשות כסף, תן לי כמה שיותר להרוויח, תן לי אפשרויות.

זה הוא מבין.

כשהוא בא לעשות כסף,

הוא מבין כמה שייתנו לו יותר אפשרות להרוויח, שמה הוא רוצה.

למה אתה לא מבין שהמצוות ניתנו לך בשביל להרוויח,

וכמה שיותר, יותר טוב, ככה תרוויח יותר.

אז למה אתה מחפש להשתחררר מהמצוות?

אדרבא, תרדוף אחריהם, תחפש אותם, בשביל זה נבראת.

אין משהו אחר שנבראת.

כל השאר נשאר כאן, לא תיקח איתך אפילו מברשת שיניים.

שום דבר,

שום דבר מכל העמל שתעמוד תחת השמש לא יישאר לך כלום ולא יזכרו אותך בכלל.

וגם אם יזכרו אותך, יתלוננו שהשארת קצת.

בשביל מה באת?

רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל.

לפיכך חרבה להם תורה ומצוות.

עכשיו רגע,

בשביל שהאדם יזכה ויעשה את המצוות בזכות ויקבל את הטובה גמורה,

בשביל זה נתן לנו הקדוש ברוך הוא את הבחירה.

אומרת התורה, ראה אנוכי נותן לפניכם היום את החיים ואת הטוב,

את המוות ואת הרע ובחרת בחיים.

מי שלא יודע,

התורה נתנה אפשרות לאדם לבחור בין טוב לרע.

הוא השופט של עצמו, הוא הדיין של עצמו,

הוא נותן השכר לעצמו,

הוא הוא הגורם לכל מה שקורה עליו בעולם הזה ובעולם הבא.

אתה הגורם, אתה הדיין.

אל תאשים אף אחד ממה שקורה לך.

אתה האשם היחידי ואתה זוכה ייחידי.

זאת אומרת, אם בחרת בטוב יבוא לך שכר הטוב, אם בחרת ברע יבוא לך הרע.

אם עשית קומסי קומסה ככה יבוא לך.

איך שאתה מתנהג עם הקדוש ברוך הוא, ככה הוא מתנהג איתך.

כתוב בפסוק, השם צילך על יד ימיניך.

כמו הצל של אדם.

כשהאדם מתכופף, הצל מתכופף איתו.

אדם זוקף,

הצל זוקף איתו. אדם הולך, הצל הולך לידו.

ככה אומר הקדוש ברוך הוא. השם צילך.

איך שאתה מתנהג איתי, אני מתנהג איתך.

אתה מפעיל אותי ולא אני מפעיל אותך.

אז אם יש לך תלונה רע על עצמך.

נתן הקדוש ברוך הוא לאדם את האפשרות לבחור בין טוב לרע.

למה הדבר דומה?

נותנים לאדם פירות ואומרים לו, תראה, אלה מתוקים,

אלה חמוצים,

אלה מלוחים ואלה מרים.

תבחר מה שאתה רוצה.

אני מציע לך, קח את המתוקים.

שלח את ידו ולקח את החמוצים ועשה פרצוף חמוץ.

מי אשם?

הוא אשם.

אמרו לך, קח את המתוקים, בחרת בחמוצים, אתה אוכל את החמוצים עכשיו.

מה שאתה עשית,

נשארת לעצמך.

אמר הקדוש ברוך הוא, אתה אתן לך שתי דרכים.

יש דרך של יעקב אבינו,

יש דרך של עשיו.

אתה רוצה את העולם הזה? אתה רוצה רק את העולם הזה? אכול ושתו כי מחר נמות?

איך אומרים בישראל?

אני רוצה שיהיה לי יכטה.

אני רוצה לקחת שחטה.

אני רוצה שיהיה לי בוכטה

וכולו חרטה.

אנשים מחפשים המנים.

זאת אומרת, אנשים מחפשים עולם הזה.

אבל אנחנו באנו בשביל העולם הבא, כולנו בדרך ליציאה.

כל יום שעובר אנחנו בדרך החוצה.

זה כמו שעון חול. ראיתם בשחמט שעון חול?

הולך, שעון חול, הולך ונגמר. יום עבר, יום מת, יום מת, יום מת. אתה מת,

אתה מת, אתה מת, אתה מת, אתה מת, אתה איננו.

אתם חושבים שעכשיו אתם לא מתים?

אתם בדרך.

רק עברתם דרך האולם הזה,

אחר כך אתם הולכים עוד קצת עוד צעד, מי יודע כמה זמן עוד תלכו,

ואחר כך כולם, הופ, לבפנים.

ולהתראות.

זהו, אתה יכול להזמין מעכשיו

שיש גרנית אם אתה רוצה, אתה יכול לשים ספרייה,

תשים לך נס קפה עם עוגות שם, תכין לך.

מה אתם חושבים, שבן אדם הולך לקבר אז הוא שוכב שם ומדבר עם השני? נו, איך היה, איך היה הביזנס, הכל היה בסדר?

זה לא ככה.

אדם צריך להאמין, כל יום שעובר זה למיטה.

אז כל יום שאתה יכול להספיק

להרוויח בשביל העולם של נברדה בשבילו, העולם הבא שאליו אתה הולך,

זאת החוכמה.

נתן הקדוש ברוך הוא לאדם שני צרים, יצר טוב ויצר רע.

זה אומר לו,

עולם הזה, עולם הזה, עולם הזה.

בא יצירתו, אומר לו, זה הכול הבלים, זה נגמר, זה הולך, לא יישאר מזה כלום, תכין, לעולם הבא,

לעולם הבא, לעולם הבא.

והבן אדם בדרך כלל נשמע ליצר הרע.

למה?

יצר הרע משלם מזומן,

ויצר הטוב משלם בתשלומים,

ואנשים אוהבים מזומן.

יצר הרע אומר לך, תאכל במסעדה הזאת.

כשר, לא כשר.

זה פיקוח נפש, אתה רעב, אתה לא יכול להתעכב עכשיו לבדוק אם יש תעודה,

זה בסדר.

אתה יכול לקבל סנחורת וליפול, תאכל.

מה זה, הצלת נפשות?

יצר הרע אומר, תאכל עכשיו, תהנה עכשיו.

על המקום שלהם.

אומר, לך תעבור עבירה.

מפתה את האדם לעבור עבירה, הולך למקום מלוכלך, עובר עבירה.

אומר לו, אתה רואה, אצלי נהנים עכשיו.

לא מחר, לא מחרתיים, לא בעוד שם. עכשיו תגנוב.

כדאי לך לגנוב, בשביל מה לעבוד חודש?

מכה אחת, לקחת קצת, שיק, על המקום יש בכיס.

על המקום נותן הנאות, על המקום.

בא יצר הטוב, אומר לך, קום לבית כנסת, קום, קום אותה, קום.

אתה אומר, מה אתה משנה?

אומר, עולם הבא. הוא אומר, טוב, יש זמן, תן לשאול.

עולם הבא, עולם הבא, מה בועט?

אז כשיש יצר הטוב, יצר הלאה.

כשיש יצר הטוב ויש יצר הרע,

אז כמובן שבמלחמה הזאת יותר קל ליצר הרע לנצח. למה יש לו את כל העולם הזה? הוא מגייס את כל העולם הזה.

אתה יוצא החוצה, אתה רואה מרצדס, אתה רואה ביוביק, אתה רואה ככה, אתה רואה לימוזין, אתה רואה...

אתה רואה עולם, אתה רואה בניינים, אתה רואה כסף, אתה רואה דברים טובים, יפים.

הוא אומר לך בוא הנה עכשיו תענה, עכשיו, עכשיו.

לא, לא, אני בדרך בית כנסת, עכשיו אני לא יכול, עכשיו אני לא יכול.

כמה יש חכמים כאלה שיכולים להגיד ליצר רק,

חכה, אתה רוצה שאני אעבור אותך?

רק שנייה, בואי תלוי בית כנסת, נגמור להתפלל, לא אגב אתך איתך.

אין הרבה חכמים כאלה.

יש כאלה שמבטרים על הבית כנסת, מוותרים על העולם הבא בשביל להרוויח את העולם הזה.

אבל העולם הזה בכל מקרה יש לך

עליו לא צריך לעבוד בכלל

העולם הזה קיבלת אותו במתנה לא עשית משהו בשבילו

לא היית צדיק לפני בשביל שתבוא לעולם הזה

זרקו אותך לפה, בעל כורחך אתה נוצר, בעל כורחך אתה חי,

בעל כורחך אתה מת ובעל כורחך אתה עתיד לתת דין וחשבון לפני מלך מלכה ומלכים הקדוש ברוך הוא אתה לא עשית כלום בשביל העולם קיבלת את זה מתנה

אבל העולם הבא לא מקבלים מתנה.

מה שהכנת יהיה מוכן לך, לא הכנת לא יהיה לך.

עכשיו אני אספר לכם מה עשו סיפרו חכמים, בשביל שנראה מי החכם ומי הטיפש.

הייתה מדינה אחת

שהמדינה הזאת היה להם חוק משונה.

הם כל שנה היו בוחרים מלך.

כל שנה בוחרים מלך.

והמלך הזה

הוא נבחר לשנה,

רק לשנה.

ולא לוקחים את תושבי המקום, זה הכלל במדינה,

רק תושבי חוץ.

ואיך בוחרים?

כל חודש סיוון, ראש חודש,

עומדים ליד השער של המדינה

שרי המלך,

והראשון שהוא עובר שם בשבע בבוקר,

תופסים אותו, והוא מלך לשנה.

מדי יום אחד אחד עובר באקראי, בלי ידיעה בכלל.

עובר ליד שער המדינה,

פתאום מתנפלים על קבוצה של אנשים,

שמים לו כתר על הראש ואומרים לו, יחי אדוננו המלך.

ההוא נדהב, איזה כת של גנבים בטח התנפלו עליו.

הכניסו אותו לכרכרה והתחילו לדור אותו עם הסוסים לתוך העיר,

והוא רואה בתוך העיר שדרות של אנשים עומדים וכולם צוהדים ומריעים,

יחי אדוננו המלך.

והוא אבל בחפוי ראש, פחד, פחדים.

בטח לוקחים אותו לכיכר העיר, שם יתלו אותו לפני כולם, מה עשיתי? מה פשעתי?

הוא לא יודע, לא מסבירים לו, רק כל הזמן, יחי אדוננו המלך.

והנה מביאים אותו לארמון, מכניסים אותו לאולם ענק,

טרקלין ענק,

כיסא רם ונישא,

מושיבים אותו עליו ואומרים לו,

יחי אדוננו המלך.

הבן אדם קיבל פחד חדים,

פחד לזוז, איפה שהניחו אותו ככה הוא נשאר.

24 שעות הוא לא זז, לא אמר קריא, שום דבר,

כלום, שהוא לא עשה טעות.

אבל אחרי 24 שעות הוא היה צמא,

אז הוא לא ידע מה לעשות, אם הוא יגיד, הוא אמר, אבל אם אני לא אגיד, אני מת בלאו הכי, אז זה אפי.

אז אפשר לקבל איזה כוס מים?

אמרו לו, כן, אדוננו המלך. אין בעיה, אנחנו מביאים לו כוסות וכל הצבעים, כל הגוונים, כל המשקאות בפנים, אמרו לו, תשתה, אדוננו המלך.

לקח כוס קטנה של מים,

שלא יתפסו אותו על שקר וזו הסיבה לתלות אותו,

לקח,

שתה אותה, נרגע. חזר לאותו מצב.

שלא יגידו, אה, שינית?

שינית?

לא, לא, לא.

אחרי כמה זמן, לעין,

אם הוא לא יגיד כלום,

ימות מרעה.

אם הוא יגיד, אולי ימות.

אבל אין ספק, כדאי לעשות.

אפשר אולי לקבל עוגיה קטנה?

אמרו לו, כן, אדוננו המלך. הלכו, הביאו לו את כל השפים עם הכובעים הלבנים,

הביאו לו עוגות, הכול.

שמו לפניו, אמרו לו, בבקשה, אדוננו המלך.

והוא מזיז את היד ככה, באתיוד לו, כעוגיה קטנה,

והוא בלע אותה, זהו, חזר לאותו מצב.

טוב, זה לא עסק ככה לחכות, כל 24 שעות כוסית מים.

אמר, זהו, אני מהמר, הכול אחר.

אני שואל שאלה, אם אכלתי אותה, אכלתי אותה, אם לא,

אז יכול להיות שבאמת אני מלך.

אמר להם,

יש נוף בחוץ?

אמרו לו, כן, כבודו רוצה לצאת?

אמר להם, כן, רציתי לראות קצת אלינו.

אמרו, בבקשה, אדוננו המלך.

לקחו כרכרה, תזמורת אחריו, מנגנת, טק, טק, טק, טק, טק, טק, טק, טק, טק, טק, טק, טק, טק.

מלווים אותו, כל העיר, הוא מטייל וזה,

אפשר לראות עוד? כן, כן, כן.

רואה אגמים, נהרות, הרים, הפנים, איזה יופי. הוא שאל, הבין שהוא מלך.

הבין שהוא מלך,

חזר לארמון,

ישן 24 שעות להחזיר את הכוחות,

והחביבי קם אחרי זה, תביאו תזמורות, תביאו אוכל, תביאו, תביאו, תקחו אותי, תטיילו אותי, תאכילו, תאכילו, תאכילו, תטיילו.

כל השנה הוא רק מטייל, אוכל, אוכל, מטייל.

מבסוט, מה זה מבסוט?

נגמרה השנה,

שעתיים לפני,

ראש חודש סימן באו אליו,

הכניסו אותו לכרכרה,

שמו אותו בפני, הורידו לו את הכתר,

הביאו אותו עד לחומה ונתנו לו שתי בעיטות והעיזבו אותו החוצה.

הבן אדם עוף ככה,

פתאום אחד שם רואה אותו ואומר לו, מה קרה לך? מה קרה?

אמר לו, איזה מדינה של מטומטמים.

לפני שנה עברתי פה,

תפסו אותי, נפלו עליי, עברו אתם ממנו.

אחרי השנה באו נתונים, שני בעיטות העיבו אותי.

הוא אמר לו, מה אתה אומר, ככה פה המדינה?

אמר לו, כן.

הוא אומר, והם מחפשים עוד מישהו?

אמר לו, כן. הם עקים עכשיו לו עוד אחד.

ההוא רץ לשמה, תפסו אותו.

שמו לו כתר על הראש,

אמרו לו, יחי אדוננו המלך, הם קרקרו, קרקרו, עד ומבינים, הכניסו אותו לתוך הארמון, אותו תהליך.

אבל השני היה יותר פיקח מהראשון.

הוא אמר, אני המלך.

אמרו לו, כן, אדוננו המלך.

אמר יופי,

תזמינו פה את שר האוצר,

תזמינו את שר הפנים,

תזמינו את שר החקלאות,

את שרון, תזמינו את כולם,

תביאו אותם לפה,

הביאו אותם.

אמר, עכשיו תגיד לי בבקשה את כל המאזנים של המדינה, כמה כסף יש,

תגיד לי אתה כמה יבול יש,

תגיד לי אתה כמה יש לנו אנשים במדינה.

והתחיל לקחת את כל הנתונים,

אמר להם, עכשיו יש לי עוד שאלה.

אני המלך? אמרו לו, כן, אדוננו המלך, אתה המלך.

מה שאני אומר, אתם עושים? הוא בוודאי, אתה המלך.

אמר יביא,

תגידו לי, יש אי גדול מחוץ למדינה?

אמרו לו, כן, אדוננו המלך. אמר, אני מבקש לקנות את האי הזה על השם שלי.

כן, אדוננו המלך.

הלכו, קנו את האי.

אמר יביא, עכשיו תעבירו את כל הכסף לאי השני.

כן, אדוננו המלך, העבירו אותי לשם.

אמר יביא,

כל הטבחים התוהים,

להעביר לאי שלי. אמרו לו, בוודאי, אדוננו המלך.

אמר להם כל התזמורות, כל אלה טנטנטנטנטנט, להעביר לאיש שלי,

העבירו לאיש שלו.

אמר כל המעפנים, להשאיר כאן, לא להעביר.

וככה העבירו,

העבירו, העבירו, מה שלא טוב השאירו,

אחרי שלושה חודשים ניקה את כל המדינה.

וחיכה תשעה חודשים,

מתי ייתנו לו שתי בעיתות?

שעתיים לפני ראש חודשים סיוון,

לקחו אותו, שמו אותו על הכרכרה,

הורידו לו את הכתל,

הביאו אותו לחומה,

שתי בעיתות והעיפו אותו החוצה.

לאן הוא הלך?

מי יותר חכם?

הראשון או השני?

עכשיו בואו נראה מי אתם, אתם הראשון או אתם השני?

מישהו חכם

מבין שהעולם הזה מקבלים יום אחד בעיתות ומעיפים אותך חוצה.

אם אתה חכם, מהיום תעביר לאי, תעביר, תעביר, תעביר. עוד תפילין, עוד חצית, עוד צדקה, עוד מעשה חסד, עוד תפילה, עוד קריאת שמעות, עוד סוכות, עוד כיפור, עוד. תעביר, תעביר, תעביר, יום אחד תקבל בעיתה,

אבל תהיה מין ירדל שם,

שם יחכו לך כל המצוות, בשביל זה נבראת.

אבל אם אתה חושב רק פה בעולם הזה לטייל, לאכול, לאכול, לטייל וכל זה,

אתה כמו המלך הראשון, תקבל רק שתי בחיתות,

תקבל עונש עליהם גם אחר כך.

אז מה החוכמה?

אז הקדוש ברוך הוא נתן לנו עוד שתי אפשרויות לבחור בין טוב ובין רע.

שתי אפשרויות.

החכם מוכר בטוב

ומניח את הרע.

שאלתי שאלה,

אם הקדוש ברוך הוא רצה שיהיה לנו טוב,

והוא ברא את העולם לטוב לנו,

למה ברא אותנו בשני צרים, יצר הרע וייצר הטוב?

היה בורא אותנו רק עם יצר טוב, היינו עושים טוב ומקבלים טוב.

אם הקדוש ברוך הוא היה בורא אותנו רק עם יצר טוב, מה היה קורה?

היינו עושים רק טוב, אבל הייתה ברירה אחרת?

לא הייתה ברירה אחרת.

אז למעשה אנחנו אנוסים ומוכרחים לעשות את הטוב ואז אנחנו נהיה אוכלי חינם כי לא עשינו כלום בשביל הטוב

ממילא לא מגיע לנו שכר בכלל אז נקבל שכר ותור חסד חסד זה בושה, בושה זה לא טובה גמורה והקדוש ברוך הוא שהוא טוב גמור לא ייתן לאדם טובה שאינה גמורה

לכן נתן לנו הקדוש ברוך הוא את האפשרות לעשות את זה כשיש את המבחן בין יצר הטוב ליצר הרע

עוד דבר אחד נשאר לנו להסביר

היכן מקום הטובה שייעד הקדוש ברוך הוא לברואה?

אז יש שתי אפשרויות או עולם הזה או עולם אמה

אם הקדוש ברוך הוא היה נותן לאדם את שכרו בעולם הזה אז תחיה 70 שנה

תחיה 120 שנה

תהיה עשיר כמו קורח

יהיה לך עולם ומלואו אבל יום אחד תצא, נגמר השכר

אבל חיי נצח

אפילו אם תקבל שכר מועט

שכר לנצח בלתי משתנה רק עולה אפילו שהוא מועט

זה שכר אמיתי וטוב

שכר חולף זה לא שכר בכלל

יש לפניך בוא אתה ילד טוב אני אקח אותך עכשיו ואני אקנה לך עוגה טובה שמנה

זה שכר?

אחרי כמה דקות שהוא אכל את זה כבר נשכח השכר לא נשאר ממנו כלום יש מזה רק צרות

שכר זה שכר אמיתי קיים נצחי

הקדוש ברוך הוא כיוון שהוא טוב גמור לא ייתן טובה חולפת

טובה חולפת שנגמרת זה לא טובה

זה דמיון

רקדנו בחיים, אכלנו בחיים, שתינו בחיים, בילינו בחיים היום מה יש לנו מזה?

כלום, רק זיכרונות שהיינו בזה ואם כרגע מצבנו לא כזה אז יש לנו מזה צער

השכר הפך להיות צער כי אתה מסתכל על העבר ואין לך אותו ביד

אדם בבית חולים

נו שוכב אדם מתייסר

לך תרגיע אותו

תגיד לו מה אתה כואב?

למה אתה בוחם אותי?

אל תשכח, שבוע שעבר רקדת בדיסקוטקט

אתה זוכר איך אכלת שניצל נוסף? ביקשת עוד?

נתנו לך? אתה זוכר איך היית שמח?

אתה זוכר איך נהנית?

זה עוזר לו עכשיו?

ברגע שאדם יצא מהעולם הזה כל הנוסטלגיה תעזור לו?

כל הסיפורים של העבר יעזרו לו?

שום דבר לא יעמוד איתו.

ביום הדין לא יעמוד איתו מהעולם הזה שום דבר.

דבר אחד קיים נצחי,

זה השכר הרוחני שאתה איחלת לעצמך.

לעולם הבא לא מעבירים גשמי, מעבירים רק רוחני.

רק מצוות, לשם זה עובר.

שום דבר גשמי לא עובר לשם.

אז לא חבל כל כך לתרוח ולהתעייף,

לבנות בניין.

יש אנשים שמורים בניין עשר שנים, עשרים שנה, משקיעים,

מוסיפים עוד אורות, תקרה, עניינים, עיצוב,

עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד לא קבל לגבור את הביתה לך.

מה כל הטרחה של העולם הזה?

אדם צריך לאכול בשביל להתקיים, להיות בריא,

בכל שאר הזמן שלו הוא צריך להכין למקום שהוא הולך.

ברור לך שאתה הולך.

אדם מחתן ילדים.

מה הוא עושה בחודש לפני, חודשיים, שלושה לפני?

כל ההכנות לקראת החתונה.

מכין צלם, מכין וידאו, מכין פה אוכל, סעודה, מלון,

הכול מסדר.

הכול דואג לכל פרט ופרט, שלא יהיה חסר שום דבר שם.

אתם יודעים כמה זמן לקח לארגן את ההרצאה הזאת?

מגיע יישר כוח גדול פה ליוסי דגן, לדוד, למארגנים שארגנו בכלל את כל העניין הזה.

עשרה חודשים הם עומדים על ההרצאה הזאת.

הם לקחו 20,000 קלטות וחילקו אותם פה בבלגיה חינם לאנשים בשביל שאנשים יהיו להם קצת מושגים ורקע לקראת ההגעה שלהם.

אתם יודעים כמה לקח להם זמן עד שהם ארגנו את האולם הזה, עד שהם דאגו להביא את הצלמים האלה,

להביא את הדברה הזאת, לדאוג לכל פרט ופרט, לפרסום, לרוץ, להדביק, הכול.

כל זה בשביל כמה שעות, שעתיים-שלוש, וזה נגמר.

אבל זה לא נגמר.

מי שחכם,

הוא יצא מהאולם הזה, בעזרת השם יתברך,

עם עתיד.

העתיד זה לא מחר.

העתיד זה אחרי המחר.

את העתיד של מחר, זה אתם יודעים לעשות יותר טוב ממנו.

גם גויים יודעים לעשות, כולם יודעים לעשות את המחר, את המחר.

את המחר שאחריו, מחר רק החכמים יודעים לעשות.

איזה הוא חכם?

הרואה את הנולד. הנולד זה יום המוות.

זה הנולד.

זה על כולם עובד, וזה כולם יעבוד.

החכם רואה את זה כבר היום, הוא לא אומר יש לי עוד זמן,

כי הוא לא יודע, אל תתהלל ביום מחר,

כי לא תדע מה ילד יום.

אתה לא יודע מה ילד המחר.

יש כאלה, חשבו שיש להם מחר,

בית היום לא גמר.

החכם מכין כל הזמן לעולם שאליו הוא עובר, לאי.

אז זה לא משנה מתי ייקחו אותו.

מתי שיקחו אותו הוא עובר לאי, וכל מה שהוא הכין הוא נהנה ממנו מיד.

זאת החוכמה היהודית עיקרית.

אדם צריך להתבונן.

מה עשה הקדוש ברוך הוא?

נתן לנו את השכר האמיתי בחיי נצח,

ודע מתן שכרן של הצדיקים לעתיד לבוא.

העולם הזה זה עולם חולף.

לכן אמרו חכמים,

מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת.

מי שטרח בערב שבת. העולם הזה זה כמו ערב שבת.

בערב שבת כולם ממהרים להכין את הקניות, להכין את צורכי השבת.

אין זמן, יום שישי ממהרים, תכף תיכנס שבת.

אז

מי שטרח בערב שבת, יאכל בשבת. מה הוא יאכל בשבת?

מה שהוא הכין, מה שהוא טרח.

אם הכנת הרבה לחמות שבת, תעשיין לך שולחן מלא.

אם לא הספקת הרבה, לא יהיה לך יאכל.

העולם הזה דומה לערב שבת, העולם הבא לשבת.

מי שטרח בעולם הזה שהוא דומה לערב שבת והכין,

כפי מה שהוא הכין, הוא יאכל בשבת.

אבל מי שלא טרח מערב שבת, יאכל אותה בשבת.

יהודים עיקריים.

בורא עולם ראה שיש אנשים,

גם בבלגיה,

יהודים.

יהודים.

עם נבחר.

אתם יודעים מה זה עם נבחר? אתם יודעים מה הסגולה שלכם בכלל?

יש לכם מושג כמה הסגולה שלכם?

אנחנו מברכים כל יום אשר בחר בנו מכל העמים

ונתן לנו את תורתו.

הקדוש ברוך הוא בחר בנו, אתם יודעים מה זה בחר בנו?

אם הקדוש ברוך הוא בחר בנו מכל עמים,

הקדוש ברוך הוא יודע במי לבחור.

ואם הוא בחר בנו, אז סימן שאנחנו באמת סגולה.

רק אנחנו לא מעריכים את עצמנו.

פעם הסביר רב שהגיע למקסיקו לגייס כספים,

אז הוא הגיע לשם,

ראה, נכנס אצל עשיר, עשיר צחק.

ראה אותו שמח,

שאל אותו, תגיד לי, למה אתה שמח?

אמר לו, אני כל החיים שלי שמח.

אמר לו, למה אתה שמח?

אמר לו, תראה,

אני אסביר לך בדרך משל.

אם נשיא מקסיקו

היה מחליט למחור עכשיו מתוך 40 מיליון מקסיקנים במקסיקו סיטי,

עשרה אנשים מתוך

כל הקהל,

היה מזמין אותם לרחבת העיר,

40 מיליון מקסיקנים מצטופפים, והוא יושב על במה,

והוא הולך לבחור עשרה אנשים מתוך הקהל שיהיו משנים לו לנשיאות.

אתה מתאר לך איזה אושר יהיה לאותו אדם שיצביע עליו, נשיא מקסיקו, ויאמר לו, אתה,

בוא לכאן, אתה הסגן שלי.

האדם הזה יוצא מתוך הקהל,

פוסע מעבר הבמה,

80 מיליון עיניים נתקעות בגב שלו.

אם הוא לא ימות מעין הרע עד הבמה,

הבן אדם הזה מאושר על האדמות להיות סגן של נשיא מקסיקו.

הוא אומר, ואם אחד מתוך 40 מיליון מקסיקנים

שזכה להיות סגן נשיא מקסיקו,

זה כזה כבוד, כזה מעמד, כזה אושר,

אני,

שנבחרתי מתוך שש מיליארד בני אדם בעולם להיות הבן של הקדוש ברוך הוא,

איך אני לא אשמח כל היום?

כל אחד מכם,

בן של הקדוש ברוך הוא,

שנבחר על ידו,

בני אתם השם אלוקיכם.

אז אם זכינו לזה,

למה אנחנו לא מאושרים כל היום?

למה אנחנו לא שמחים?

למה אנחנו לא עושים את רצונו של אבינו שבשמיים?

למה אנחנו לא מכינים את עצמנו לקראת המפגש עם אבק?

למה אנחנו לא רוצים להיות קרוב אליו?

אתם יודעים איזה עונש זה שבן אדם מגיע לעולם האמת והוא יהיה מרוחק מהקדוש ברוך הוא?

אתם מתארים לכם סעודה של מלכים שהזמינו את כל הציבור

מי הכי מאושר? מי שיושב הכי קרוב.

מי הכי אומלל? זה שיושב במפתן של הדלת שם בסוף, ורק מריח את הריחות שיש בפנים של מה שאוכלים.

אתה תגיע לעולם האמת.

איפה תהיה?

אם תהיה בגן עדן, איפה תהיה?

תהיה קרוב, תהיה רחוק, תהיה מרוחק, מה יהיה איתך?

זה או-טו-טו, זה תכף ומייד.

120 שנה עפים צ'יק-צ'ק.

מה אתה מכין?

יהודים יקרים, הקדוש ברוך הוא ראה פה שיש בבלגיה יהודים טובים, נשמות טהורות.

והקדוש ברוך הוא רוצה שהבנים שלו יקדשו את שמו יתברך.

אחד מהדברים שמקדשים שם שמיים בעולם זה שמירת שבת,

שמירת שבת קודש.

ששת ימים עשה השם את השמיים את הארץ,

וביום השביעי שבת וינפש.

בורא עולם ברא את העולם בשישה ימים.

היה יכול לברוא אותם ברגע אחד.

למה ברא אותם בשישה ימים?

להבדיל בין ששת הימים ליום השביעי,

כשביום השביעי הוא שבת לראות איזה קדושה יש ביום הזה.

וימרך השם את יום השביעי ויקדש אותו.

היום הזה הוא קדוש והוא מבורך,

וכל הברכה של ששת הימים הבאים תלויה ביום השבת הזה.

אומר הקדוש ברוך הוא,

אני זן ומפרנס את כל העולם כולו. לא אתה,

לא המעשים שלך,

לא החוכמה שלך,

לא ההשתדלות שלך,

לא הביזנס שלך שאתה חושב,

זה לא נותן לך פרנסה.

טעות!

אל בינתך אל תשעק.

השם נותן לך כוח לעשות חייב,

הקב' נותן לך כוח לעשות חייב.

אומר התרגום, יהב לך עצה למקנה נכסים.

הקב' נותן לך עצה לקנות נכסים.

אדם יושב בעסק, פתאום בא לו רעיון,

אה,

יש לי רעיון,

אני יודע, אני אעשה ככה וככה, ואני פרסם ככה וככה, וזה ודאי ייתן לי ככה וככה.

עשה, מה היה?

מה הוא אומר? ראית איזה עצה?

ראית איזה עצה? מאיפה היא באה?

יש לך מחסן של עצות?

אתה קראת לאיזה עצה משם?

ואם הייתה לך העצה הזאת קודם,

למה לא עשית אותה קודם?

למה היא באה באותו רגע?

מי שלח אותה?

ופתאום יש לאדם עצה, אני אשקיע בבורסה קל,

וזאת העצה שהפילה אותו למטה.

מי שולח את העצות?

אתה חושב שאתה?

אתה חכם?

שאלו אחת מעשירי העולם,

איך זכית על עושר כזה גדול?

אתם יודעים מה הוא אמר?

הוא אמר, להגיד לכם את האמת,

95% מזל,

5% סקר.

95% מכל הביזנס שלי, מזל.

רק 5% סקר.

גמרו את הרעיון איתו,

שאלו אותו,

אדם עשיר כמוך,

אפשר לשאול אותך איזה בקשה,

איזה משאלה יש לך?

אמר להם, אתם יודעים, אני אגיד לכם את האמת,

יש לי משאלה אחת,

שגם החמישה הוא שכל, יהיו מזל.

למה לפעמים עם השכל, רק מקלקלים?

זאת אומרת, אם אדם חושב שהחוכמה שלו

היא הגורמת, ראינו כמה חכמים נפלו ואיבדו את כל ממונם בן לילה.

עבדו 20-30 שנה, עלו,

ופעם אחת נפלו, ולא קמו אותם.

אנחנו צריכים להיות תלויים בקדוש ברוך הוא כל הזמן. בורא עולם,

אנחנו אומרים, פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון.

הקדוש ברוך הוא זן את העולם כולו.

פעם אחת אמר לי מישהו, תשמע, אם אנחנו לא נעבוד,

מה יהיה? מאיפה נאכל?

מה יהיה?

אמרתי לו, תשמע, בשביל שאתה תאכל,

לא צריך יותר מסנדוויץ' ביום.

אם תאכל סנדוויץ' ביום, אתה תחייה 120 שנה, לא 70, 120. לא יהיו לך שומנים, סוכרת, סנדוויץ' אחד,

אין בעיות, יהיה בריא מאוד.

בשואה אכלו פחות,

והאריכו ימים.

אתה, סנדוויץ' יספיק לך.

ואם הבעיה שלך סנדוויץ', אני מתחייב לתת לך.

אמרתי לו, בוא, אני אשמיע לך דבר.

והארכת פעם ברכת המזון, מה אמרת?

ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, אזן את העולם כולו.

אתה שומע מה אתה אומר?

יש לקדוש ברוך הוא מיליון נינים של בהמות.

מיליון נינים של חיוב שכל אחד מהמינים האלה יש ממנו מיליונים.

יש לו מיליארדים עופות בשמיים.

טריליונים, טריליונים של דגים בים.

יש לו ביליוני, ביליונים רמסים וחרקים.

שיש מיליארד לבן אדם.

והוא זן את כולם, נותן לכולם מזון בעטו.

כל אחד בשעה שלו, בזמן שלו, אם לא היו מתים.

הספקה סדירה 24 שעות a day.

בזהיר לא.

בזהיר לא, כי מגיע להם עונש.

24 שעות 24 שעות נותן הקדוש ברוך הוא לכולם לאכול.

רק לך לא נשאר לו סנדוויץ'.

אתה הולך כל כך לעבוד קשה בשביל הסנדוויץ'?

סנדוויץ' אין בעיה, יהיה לך גם אם לא תעבוד.

אבל אתה לא רוצה סנדוויץ',

אתה רוצה רמת חיים.

אתה רוצה מעמד.

אתה רוצה לחיות כמו שאתה רוצה.

או, זה צריך להרים טלפון למעלה,

לשאול אם בראש השנה קבעו שאתה תהיה עשיר השנה,

או שאולי אתה תרד בנכסים השנה.

אז אני שואל אתכם שאלה, יהודים יקרים.

בורא עולם נתן לנו את השבת.

אני רוצה שתשמעו דבר אחד.

בזה יש לי כאב גדול מאוד. אני שמעתי שפה בבלגיה, לצערי הרב, יש יהודים שמחללים שבת בפרהסיה, שזה ארון גדול מאוד מאוד מאוד, רחמנא נצלן.

אדם שמחלל שבת, שידע,

הוא פשוט מאוד מעיד לפני כל העולם כשהוא כופר באלוקי השמיים בארץ.

כי בעשרת הדיברות כתוב פעמיים,

שמור את יום השבת וקדשו.

זכור את יום השבת לקדשו.

למה?

כי ששת ימים עשה השם את השמיים ואת הארץ.

אדם ששומר שבת,

שואלים אותו, תגיד, למה אתה לא עומד בשבת?

בשבת מרוויחים פי שלוש.

למה אתה לא עומד בשבת?

אני מאמין בקדוש ברוך הוא

שברא את העולם בשישה ימים ובשביעי שבת,

ועמד,

ויברך השם את יום השביעי

ויקדש אותו.

כל ששת הימים מתברכים מהברכה של הקדוש ברוך הוא משמירת שבת.

אני מאמין בו,

ובגלל שאני מאמין בו אני שומר את השבת.

בזה אני מעיד שיש מורה לעולם שברא אותו בשישה ימים ובשביעי שבת.

לכן, ביום שישי בבית הכנסת ובקידוש כולם אומרים

יום השישי ויחולו השמים והארץ וכל צבאם.

למה אומרים את זה?

וישבור ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה.

למה אומרים את זה?

ויברך השם את יום השביעי ויקדש אותו,

כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלוקים לעשות.

למה אומרים את זה?

עדות!

אנחנו מעידים,

אנחנו עם שכולה בני ישראל,

מעידים בכל העולם כולו, איפה שמצא יהודים,

שיש בורא לעולם שברא את העולם בשישה ימים ובשביעי שבת.

וציווה בעשרת הדיברות שאנחנו נשמור את השבת.

מי שלא עושה כך,

מראה שהוא כופר בתורה ובקדוש ברוך הוא.

אז אם הוא חושב שהוא רואה...

ברכה במעשי ידיו?

אם הוא חושב שהפי שלוש הוא מרוויח ממעשי ידיו ביום השבת,

זה ההוכחה להצלחתו,

זאת החוכמה והתמונה שלו,

שידע,

אני מרחם עליו,

פשוט משלמים לו את שכרו בעולמו על מעט מצוות שעשה,

וכל אום שום חכה לו לעולם הבא.

אין דבר כזה שאדם מתפרנס מחילול שבת.

מחילול שבת לא מתפרנסים.

זמנית יכול להיות שתהיה לך הצלחה.

יצר הרע משלם מזומן, הוא אומר, תעבוד בשבת, תקבל פי שלוש.

אבל אותו יצר הרע,

הוא גם המקטרל,

הוא גם המלאך המוות,

שהוא תובע אחר כך את הנשמה של האדם ואומר,

תראה איך זה,

נתת לו עושר,

נתת לו כבוד,

נתת לו אמצעים,

לא הסתפק במה שנתת לו,

ורצה להתחכם ולהשיג עוד.

ככה הוא הולך לקטרל.

ואחר כך נופלת גזירה על האיש או בממונו או בגופו או בילדיו.

אפשר לשאול שאלה? עוד לא?

אני חייב לו תשובה על הגלגול.

כל ההקדמה הזאת שהקדמתי זה להסביר.

מה יקרה

אם אדם יצא מן העולם ולא זכה לעשות את מה שרצה הקדוש ברוך הוא?

אחת מן הדרכים שהקדוש ברוך הוא ברוב טובו,

כיוון שהוא מרחם על בריאותיו

והוא לא רוצה בצרתם וברעתם, הוא רוצה בטובתם.

הקדוש ברוך הוא לא ויתר על הנשמה הזאת

ונותן לה הזדמנות חוזרת לתת לה אפשרות של ניסיון ומבחן עוד פעם.

קוראים לזה גלגול נשמה.

אותה נשמה, נגיד היה יהודי שקראו לו משה,

המשה הזה עשה 60% ממה שצריך,

40% הוא לא עשה.

הוא נפטר מן העולם,

החלק של 60% מן הנשמה מתחבר לשורש הנשמה בעולם העליון,

החלק של 40% מהנשמה הבלתי-מתוקן נכנס לגוף חדש בעולם,

נברא בתוך ילד חדש,

משפחה אחרת, מקום אחר יכול להיות,

וניתנת לו הזדמנות חוזרת לעבור שוב פעם את השלב ולתקן את עצמו.

כמה פעמים ניתנת אפשרות כזאת?

שלוש פעמים.

אחרי השלוש פעמים, אם בן אדם לא תיקן את הנשמה שלו לגמרי,

היא חוזרת גם פעם רביעית,

אבל כבר לא בתור אדם עם בחירה,

אלא נשמה נכנסת בתוך דומם,

או בתוך צומח,

או בתוך חי.

והיא שוכנת בתוך זה למשך זמן שנקצב לה מן השמיים,

עד שיגמר התיקון של הנשמה.

ואז היא עולה למעלה,

ובדרך הזאת יכול אדם להתגלגל אפילו מאות פעמים עד שיתקן את הנשמה.

למה שלוש פעמים רק?

כתוב על שלושה פשעי ישראל,

ועל ארבעה לא אשיבנו.

פעם רביעית ואילך כבר לא מחזיר את הנשמה.

כי אם שלוש פעמים נתנו לו בחירה, ותמיד הוא בחר ברע,

אז ודאי חזקה עליו שיבחר ברע, ולא יעזור.

עכשיו, מה קורה?

יש אנשים שחסר להם רק תיקון קטן.

שימו לב, חסר להם תיקון קטן.

מה עושה הקדוש ברוך הוא?

מביא את אותה נשמה בתוך עובר.

והעובר הזה,

יכול להיות שבתוך הבטן ימות.

הוא לא חתם,

הוא לא עשה שום דבר, הוא לא אשם בכלום. למה שיביא?

בשביל מה נתנו נשמה בעובר אם הנשמה לא יצאה לעולם?

הקדוש ברוך הוא לא בורש שום דבר בעולם לתוהו.

שום דבר הוא לא בורש סתם בלי סיבה,

בלי תועלת.

חכם לא עושה דברים בלי תועלת.

מי שעשה את הכוס הזה, עשה אותו לתועלת. מי שעשה את זה, עשה לתועלת. מי שעשה את זה, עשה לתועלת.

כל חכם עושה דברים לתועלת.

להורוך נשמה, להכניס אותה בתוך גופה,

ולא להוציא אותה אפילו לעולם, אין בזה טוענת.

אז איך הקדוש ברוך הוא עושה כזה דבר,

אלא ודאי שיש טוענת.

נשמה של אדם שנכנסה בתוך עובר ולא יצא להעביר עולם,

היא פשוט נשמה שמגולגלת,

שהתיקון שלה היה צריך להיות המיטה שלה בתור עובר.

לדוגמה,

להרוג עובר בבטן של אימא שלו זה אסור על פי תורת ישראל, וזה רצח,

מה שקוראים הפלה.

אישה, לא מתאים לה עכשיו להיות בהיריון, אבל היא בהיריון,

והיא מחליטה ללכת להפיל את הילד.

היא קוראה לזה להפיל, זה לא להפיל, זה לרצוח.

אחרי 40 יום שהילד נמצא בבטן של אימא,

אפשר לראות היום באולטרסאונד,

הילד שלם, כמו שאתה שלם, 100% הוא שלם.

הרופאים אומרים שזה ג'ילה, זה קלור, זה קלור.

לא, זה לא קלור.

זה יכול להיות בפנים יהודי גדול, חכם וחשוב,

שיכול לעזור לכל האנושות.

זה יכול להיות הבן שלך, הבן שלך,

שיכבד אתכם וייתן לכם נחת כל החיים.

אבל כרגע,

הם, יש להם בעיה, הם החליטו שהם לא רוצים אותו.

אז הם רצחו אותו.

הילד הזה יצא.

עכשיו, מה קורה עם ההורים האלה, אם הם לא חזרו בתשובה על הדבר הזה?

לחזור בתשובה, פירושו של דבר, להתחרט על מה שעשו,

לקבל עליהם לעתיד לא לעשות ולהתוודות ולומר, אנא השם, חטאתי, עוויתי, פשעתי ועשיתי כך וכך, ויותר לא אחזור לזה לעולם,

בכנות, עם חרטה אמיתית.

ואם הוא באוזר... רגע.

גם ממזר אסור להפיל.

אסור לרצוח,

גם ממזר.

עכשיו צריך לדעת שדבר נוסף,

שאלו את הרב חיים קניבסקי,

אחד מגדולי הדו-אות בבני ברק,

באו אליו זוג כשהם גרמו להפלה, לרצח,

שאלו אותו מה התיקון, מה הם צריכים לעשות.

אז הוא אמר לזוג שאותו יום שבוצעה ההפלה,

אותו יום כל שנה יעשו תענית מבוקר ועד ערב. יצומו ויתחרטו על המעשה שעשו כל ימי חייהם.

ואם הם לא זוכרים את היום של ההפלה,

יבחרו להם יום אחד בשנה כנגד ואז יצומו כל ימי חייהם לתיקון העוון הזה.

אם לא,

זה אני אומר לכם,

אדם שלא תיקן עוון הפלה הוא בעצמו יבוא בתור עובר, יופל.

וזה התיקון שלו.

כשרואים עובר שנפל זה עם סיבה של העבר שלו, הגלגול הקודם.

למה ילדים בגיל שנתיים מתים?

למה בשואה מתו מיליון ילדים

שהם פחות מגיל 13?

הרי עד גיל 13 לא חייבים במצוות בכלל.

לא חייב ילד יהודי במצוות,

קטן, פטור מן המצוות, עד גיל 13, עד שנהיה בר מצווה.

אז על מה הוא מת או נרצח או אומנע או נדרס? על מה? מה הוא עושה?

באמת הוא לא עשה עכשיו כלום.

ועל עכשיו הוא לא חייב כלום.

אבל על העבר שלו, הנשמה הזאת מגולגלת.

על העבר שלו הוא בא בגלגול לתקן בדרך הזאת.

זאת אומרת,

הכול הולך עם חשבון.

רק אני לא יודע את החשבון הפרטי של כל אדם באדם,

לכן אני לא יכול לומר על איזה עבירה בדיוק הוא בא לעונש בעונש זה.

אבל יש ספר, שער הגלגולים של הארי הקדוש,

שבו מבוארים כל ענייני הגלגולים מסיבותיהם,

ועל איזה עוונות מתגלגלים כך, ממש במשך הזמן שעושים את זה, וכן עוד זה הדרך.

הכול נעשה לטובת האדם, לתקן אותו.

זאת אומרת, הגלגול, נכון שהוא קשה,

אבל זו המטרה לתקן על ידי הדבר הזה.

אחרת, הנשמה הזאת תצטרך להתייסר בגיהינום מאות ואלפי שנים.

אז לכן הקדוש ברוך הוא נתן עצה,

גלגול, והגלגול בא לתקן את הנשמה.

עכשיו מובן

כל הסיפור של איוב.

איוב היה צדיק.

כתוב שם בתורה,

השם מעיד עליו, שהוא היה ירא אלוקים ושר מרע,

היה צדיק, צדיק, צדיק.

אז למה הוא התייסר בייסורים קשים ונוראים?

עשרה ילדים שלו מתו ביום אחד.

כל הפרנסה שלו היה עשיר אדיר, הכול נפל והתמוטט.

כל הגוף שלו הוכה בשחין.

הוא היה מגרד את הגוף שלו עם חרס בשביל להירגע.

עונש איום ונורא.

כל הספר שלו זה שאלות על מה בא לו, למה בא לו, מה הוא עשה, מה הוא אשם.

והחברים שלו, כולם מסבירים לו, מתווכחים איתו, מנסים לעזור לו.

אבי, היה שם רק אחד שידע את הסיבה, קראו לו אליהו.

תקראו את הרמב״ן על ספר איוב.

אליהו אמר,

כל מה שאתה מתייסר זה בגלל שאתה גלגול.

הארי הקדוש גילה לנו מי היה בגלגול של איוב.

אתם זוכרים, היה לנו אברהם אבינו על אבא שלו.

אברהם אבינו על אבא שלו, אבא שלו קראו לו תרח.

תרח היה עובד עבודה זרה,

לא סתם עובד, מפיץ עבודה זרה.

היה מוכר פסלים,

בית חרושת לפסלים היה לו,

משווק גדול הוא היה.

תרח הוליד את אברהם.

אברהם נקרא אברהם העברי

על שם סבא שלו שקראו לו עבר.

סבא שלו עבר היה צדיק,

היה הולך בדרך השם כמו אדם, שט, נוח,

עבר.

היו כמה צדיקים במשך הדורות בודדים שהלכו עם המסר האלוקי מבריאת העולם.

תרח עבד עבודה זרה, אבל בסוף קמא הוא זכה לחזור בתשובה.

אבל התשובה שלו לא הייתה שלמה,

ותרח היה מחטיא ערבים גדול.

ומי שמחטיא את הרבים זה עבון גדול ביותר,

לכן היה צריך להתנקות יותר.

הוא בא בגלגול כאיוב,

וכאיוב הוא היה צדיק גם הוא,

ואת כל האיסורים שהוא קיבל זה היה על הגלגול הקודם שלו שהוא היה תרח,

וככה הוא תיקן את עצמו. אפשר לשאול שאלה? כן, אבל תדעו לכם,

הדברים הכי תמוהים שנראים בעינינו,

הכי תמוהים שנראים בעינינו,

על פי תורת הגלגול הכל מתבהר ומסתדר.

ואחרי שגלגלנו את הדברים והוא התגלגל ועוד לא שאלת שאלה, תיתן לו את ההמשך.

תודה רבה.

אתה דיברת על הגלגול שלו, זה לא עובד.

עובד.

אנשים פה צוחקים, אבל אני חושב שזה לא מצחיק. אם באו פה לתיאטרים פה לצחוק, זה לא זה. אתה דיברת על גלגול לשמות, כן?

אתה דיברת הרגע על הילדים שעד גיל מצוות ומתגלגלים וכל זה, אבל מה אותם ההורים שמייבדים ילד, בואו נגיד בן עשר, ואני יודע הרבה הורים ששמים יד בנפשם, הורגים את נפשם.

זה לא מהשמיים, נכון? הקדוש ברוך הוא לא רוצה שאנחנו נהרוג את עצמנו.

שאלה יפה.

שאלה יפה. יש לי עוד שאלה, שאת זה רציתי לשאול לפני כן, אבל ברגע שדיברת על הילדים,

זה גם בא לי.

אומרים, כל ישראל יש להם חלק בעולם הבא.

אבל גם אומרים שלא כל ישראל יש להם חלק בעולם הבא.

דיברת פה על דומם,

צומח, שהקדוש ברוך הוא נותן צ'אנס.

אבל אנחנו גם יודעים שלא לכולנו יש צ'אנס כזה.

זה לא שבן אדם אומר, הנה אני יהודי, אני עומד שבת, או אני רוצח, או לא משנה מה,

אבל מה, אני, יש לי עוד דקה ה-90 להגיד שמה ישראל, ואני חזרתי בתשובה.

אבל זה לא זה גם.

יש פה שתי דברים האלה שזה מאוד מעניין, אני חושב.

בסדר, תודה רבה לך על השאלות.

הוא שואל שאלה יפה.

הוא אומר, טוב, ילד עד גיל 13 מת בגלל הגלגול הקודם שלו.

אמר, ההורים שלו שאיבדו את הילד בגיל 10, מה הם אשמים?

האם זה מן השמיים?

יהודים יקרים, אתם צריכים להבין דבר אחד,

אין איסורים

בלא חטא,

ואין מיטה בלא עוון.

אין דבר כזה שיבואו ייסורים על האדם בלי שקדם לזה חטא שהוא עשה,

ואין דבר כזה בעולם שתהיה מיטה בעולם בלי שקדם לזה עוון, שזה יותר חמור.

יש איסורים של אהבה. עכשיו,

גם איסורים של אהבה יש להם חשבון כזה,

ואני אסביר.

אתם צריכים להבין דבר אחד, יהודים עיקריים.

הקדוש ברוך הוא, כתוב עליו, עצור תמיד בעולו, ככל דרכיו נשפט, אין אמונה ואין עוול, צדיק וישר הוא.

תשמעו טוב עכשיו.

מה זה שהתורה משבחת הקדוש ברוך הוא שהוא לא עושה עוול?

גם שופט בבית משפט לא עושה עוול.

כתוב שאם אדם רצח ומגיע לו 25 שנה בפנים,

הגיע לבית משפט, דן אותו השופט, ואמר לו, תשמע, אדוני,

אתה לפי המעשים שלך,

אתה צריך לקבל 25 שנה בפנים.

זה כתוב בחוק,

השופט ביצע את החוק,

האם הוא עשה עוול או לא עשה עוול?

מה אתם אומרים? השופט שקבע 25 שנה, כפי שכתוב בחוק,

עשה עוול או לא עשה עוול?

עשה עוול.

לא עשה.

אז אני אסביר לכם.

השופט עשה עוול.

למה?

כלפי הנאשם

הוא לא עשה עוול.

כלפי המשפחה הוא עשה עוול.

הוא רצח, נכון, מגיע לו 25 שנה.

אבל מה אשמה אשתו שהוא רצח, שהיא צריכה להיות אלמנה 25 שנה?

מה אשמים הילדים שלו שהם צריכים להיות 25 שנה

יתומים?

מה הם אשמים?

שופט בשר ודם

לא יכול לעשות צדק עם כל הצדדים הנוגעים בדבר,

לעולם.

אבל על הקדוש ברוך הוא נאמר,

עצור תמי פעולו.

הוא עושה הכול בשלמות.

אין אמונה ואין עמל.

צדיק וישר הוא.

אתן לכם דוגמה.

הקב' ברוך הוא,

אחד התחייב מיתה. עשה המון שמגיע למיתה.

אתם חושבים שהקב' ברוך הוא בא ישר והורג אותו או לא?

מה עושה הקב' ברוך הוא?

מסתכל בכל הסובבים אותו, שמכירים אותו.

ההורים שלו, האחים שלו, האחיות שלו, הדודים, הדודות, הקרובים, המכרים, השכנים,

החברים,

מסתכל בכל הסביבה.

ברגע שהוא ימות,

לכל אחד מהם תהיה רמה שונה של צער.

הקדוש ברוך הוא לא ייתן לשום אדם מסביבו להצטער

מה שלא מגיע לו.

הוא יעקם את המיטה של הרשע עד שכל הסובבים מסביבו יהיו ראויים לצער הזה.

רק אז הקדוש ברוך הוא יפקוד עליו את המיטה.

זה אין אמין.

זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא מוכן להעריך את אפו עם הרשע עד שכל הסובבים יהיו חייבים.

לכן אומרת הגמרא,

משפחה

שמת למת תדאג כל המשפחה.

למה שהיא תדאג?

אם היה בהם אחד שלא ראוי לרמת הצער שנגרם לו מהמיטה,

הוא היה מעכב את המיטה שלו.

אבל כולם ראויים, לכן הוא מת.

הוא מת בגללו, אבל הם סובלים בגללם.

זאת אומרת,

הורים שאיבדו ילד בגיל עשר,

או בגיל שנתיים, לא משנה, או בדרך כלשהי,

נכון שהוא מת בגלל הגלגול הקודם שלו,

אבל הקדוש ברוך הוא מביא ילד מגולגל כזה להורים כאלה,

שעל פי מעשיהם הם חייבים ברמת הצער שייגרם להם בגלל מעשיהם.

אבל לכולם יש תשובה בעולם.

ואז זה נקרא אין עוול.

עכשיו עוד דבר, הוא שאל עוד שאלה.

אבל כתוב, כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא.

ואחר כך באותה משנה,

בפרק חלק, פרק 11 בסנהדרין,

כתוב. ואלה שאין להם חלק לעולם הבא.

האפיקורוס, מי שכופר בתורה,

האומר אין תורה מן השמיים.

איזה חכמים כתבו, זה כל אחד כתב, יש פרשנים, הם כתבו.

אחד כזה הוא נקרא כופר בתורה ואומר שאין תורה מן השמיים.

הכופר בתחיית המתים מן התורה.

הוא אומר, לא, אין דבר כזה. בתורה לא כתוב תחיית המתים,

אין קריאת המתים מן התורה.

רבי עקיבא אומר, אף הקורא בספרים חיצוניים,

קורא תרבויות זרות ואחרות.

כל אלה, אומרת המשנה, אין להם חלק לעולם הבא.

זאת אומרת, אם הם מתו

ולא חסרו מתשובה,

אין להם חלק לעולם הבא.

כל זה מדובר לפני הגבולים.

זאת אומרת, אבל הקדוש ברוך הוא מגלגל אותם בגלגולים כשנאמר שלא יידח ממנו נידח ואז

הם מתקנים.

יש בודדים בעולם שהם רשעים גמורים, גמורים, גמורים,

שאלה,

אומר הרמב״ם,

שהם נחרטים ועובדים ונידונים לעולם ולעולמי.

העולמי ועליהם נאמר שגיהינום תכבה והאש שלהם לא תכבה

אבל זה בודדים, בודדים, בודדים

אבל צריך לדעת יהודים עיקריים

כל אדם יש לו את האפשרות לשוב לאביב שבשמיים

ואני רוצה לשאול אתכם שאלה אחת יהודים עיקריים

אם באתי לבלגיה רק בשביל הדבר הזה היה שווה

תקשיבו טוב למה שאני אומר

הדבר היחידי

והעיקרי יש שלושה סיבות למעשה שגורמות שאדם לא יחזור בתשובה

אחד חוסר ידיעה

שהוא חושב שדברים זה ככה פחות או יותר יש לו תירוצים על כל דבר החכמים כתבו זה מוגזם זה הוסיפו זה רצו לעשות יותר טוב זה ככה יש לו כל מיני חוסר ידיעה יש לו חוסר ידיעה לכן הוא חי את החיים שלו ככה הוא לא למד לא נכנס בעובי הקורה

זה הבעיה שלו

יש דבר שני זה תאוות אדם בעל תאוות הוא יודע הוא מכיר הוא יודע שיש בורא לעולם הוא מבין שיש תורה יש שכר ועונש

הוא משכיל מבין את הכל אבל הוא אומר אני לא יכול אני בעל תאווה אני לא יכול אני נלחם לא יכול קח מניטה את זרעת רצת צדיקה

ויש דבר שלישי הוא הדבר הכי דומיננטי

זה הלחץ החברתי,

החברה שמשפיעה עלינו לא לחזור בתשובה.

זאת הבעיה הכי חמורה,

הכי חמורה.

ואני אתן לכם דוגמה, תראו כמה דברים פשוטים.

הקדוש ברוך הוא כל כך אוהב אותנו, יהודים יקרים. אין לכם מושג כמוהם אותנו. אין לכם מושג.

אתם יודעים כמה זה מידת הרחמים של הקדוש ברוך הוא? אין לנו מושג.

פעם שאלתי אחד בהרצאה,

תגיד לי, יהודי יקר, אם אתה הולך בדרך,

פתאום עובר בן אדם בבריסטל ועוצר לך ואומר,

סליחה רגע,

אתה מסתכל על כן,

פתאום הוא נותן לך ספירה,

טוההה,

אתה אומר לו מה קרה?

מה קרה?

אז הוא אומר, אוי, סליחה, טעיתי, זה לא אתה, חשבתי שזה, זה לא אתה, סליחה, אתה תסלח לו?

אתה תסלח לו?

מה, טעות?

הבעיה שיש טעות לעולם חוזרת.

טוב, אתה כבר בא ללכת, ואומר לך, רגע,

רגע, אתון סיום, רק רגע, עוד שנייה.

ופעם! משתה אליו.

אתה אומר, מה קרה עכשיו? התפלק לי.

זה כבר מהרגילות.

אתה תסלח לו?

לא תסלח לו, אה?

פעם שלישית אתה לא נותן לו צ'אנס יותר, נכון?

אם בן אדם מקבל מכה אחרי מכה מהאדם,

הוא לא יסלח.

ואם זה בן אדם שאתה עשית לו טובות,

עשית לו טובות והוא החזיר לך בעיטות,

לא רק שאתה תחזיר לו,

אתה תנקום בו, אתה תרדוף אחריו עד סוף העולם.

אתה תדבר עליו בכל מקום. זה אסור.

זה אסור, אסור לנקום, אסור לנטור, אסור.

אבל בטבע שלך, מה אתה רוצה לעשות?

תארו לכם בורא עולם.

אתה מחלה לו שבת בפנים.

מעוד שבת.

מעוד שבת.

מעוד שבת.

הוא היה צריך לסגור לך את העסק.

לפי ההתנהגות שלך, אם הוא היה עושה לך את זה, היית סוגר לו את החיים,

לא את העסק.

ובורא עולם מקבל ביזיונות מאיתנו, נותן לנו נשמה,

נותן לנו אוויר,

נותן לנו כוח, נותן לנו אוכל, נותן לנו ילדים, נותן לנו הכול ועם כל זה אנחנו משתמשים לברוד בו ולכפור בו ולעשות מה שמתאים לי ולא מה שהוא רוצה.

אתם יודעים כמה זה ערך הפיים?

ואחרי כל זה שעשית לו אפילו 70 שנה,

אומר הקדוש ברוך הוא, בני,

תחזור בתשובה.

אני אתן לך עולם הבא גדול ביותר.

תשמע לי, בני, אני לא רוצה שאתה תסבול.

אני יודע מה אני בראתי בעולם הבא.

אני יודע מה זה גיהנום, לא כדאי לך.

אני יודע מה זה גן עדן, הכנתי לך עוד.

תשמע לי.

אל תתחשב בחברה.

תתאפק עם התאוות קצת. עוד טיפה אתה כבר יוצא. חכה, תחזיק פעמל.

וחביבי, אני אתן לך שכר לנצח נצחך.

למה הדבר דומה?

אחר כך מגיע לבית משפט.

בבית משפט

אומר לו השופט, אתה נידון

על רצח 25 שנה.

באותו רגע שנשמע גזר הדין,

האדם הזה הופך להיות אומלל.

אתם יודעים מה זה להיכנס 25 שנה לבית סוהר

בתוך מקום קטן, עם תחף, עם ריח של איזור,

מסריח,

עם כמה אנשים 25 שנה.

לא אישה, לא ילדים, לא פרנסה, לא כבוד, לא לשנוא, לא לטייל,

מקסימים חצר קטנה, ללכת קצת ולחזור. 25 שנה של חושך.

25 שנה של חושך.

יהודים יקרים.

פתאום השופט אומר לאותו אדם,

תראה,

אני מסתכל עליך ואני רוצה להגיד לך דבר אחד.

יש לי עצה בשבילך.

אם אתה תהיה מוכן לקום פה,

בתוך בית המשפט,

ותבכה רבע שעה לפני כולם,

ותגיד, אנא השופט,

חטאתי, עוויתי, פשעתי,

אני מבטיח שיותר אני לא ארצח.

אני מתחרט על מה שעשיתי,

ואני לא אעשה יותר לעולם.

אני מוכן להוציא אותך מכאן זכאי בדין,

ואני גם אתן לך תעודה של אזרח חגוג.

אם תקום, תבכה רבע שעה ותתוודה.

מה אתם אומרים? הוא יבכה רבע שעה או לא יבכה?

יבכה שעה.

הבן אדם התחיל לבכות.

קם.

התחיל לבכות.

אבל הוא התחיל לבכות, וכל החברים שלו בבית המשפט התחילו לצחוק עליו.

מה, אתה לא מתבייש?

אתה עושה לנו בושות?

תהיה גבר, תאכל אותה, אתה תעשה לנו בושות.

מה זה?

מה אתה שפן?

הוא שומע את החבר'ה שלו, וכולם מסתכלים עליו ומצפים ממנו לגבורה עילאית.

פתאום הוא מפסיק.

אומר לו השופט, למה אתה מפסיק?

יש עוד שמונה דקות.

הוא אומר לו, אני לא בוכר את זה.

הוא אומר לו, תשמע, תבכה לי, כדאי לך. אתה עוד פעם עובר חצי הדרך. תבכה עוד שמונה דקות, נגמר.

לא בוכה.

לא בוכה.

אמר לו השופט, לא בוכה?

לא?

25 שנה תבכה עכשיו.

התחתם לו על גזר הדין ושלח אותו 25 שנה.

הוא בוכה, והחברים שלו צוחקים עליו.

אני שואל אתכם שאלה.

אחד, שנתנו לו את ההזדמנות הזאת לבכות רבע שעה ולכפר על כל העוון הנורא שעשה.

ולא בכך.

חכם או טיפש?

טיפש.

תחשבו על עצמכם.

אנחנו לפי המצב שלנו,

לא 25 שנה בגיננו, וואי וואי וואי, מה מחכה לנו?

כמה עבירות אנחנו עושים?

כמה לשון הרע, כמה רכילות, כמה נקימה, כמה גאווה, כמה דברים.

אני לא מדבר על מי שמחלל שבת ומי שלא מתפלל ומי שרוצה עבירות פרסיה.

אני אומר אפילו אלה שבסדר.

כמה מחכה לנו?

אומר הקדוש-ברוך-הוא, אבל אם תקום

ותבכה רבע שעה ותגיד,

ענה השם, חטאתי, עוויתי, פשעתי,

אני חוזר בתשובה.

אני לא הבנתי עד היום איך הדברים נראים וכמה אתה מחפש את טובתי.

היום הבנתי.

אני רוצה להיות הבן שלך, אני רוצה להיות קרוב אליך.

אני מבין שהעולם עובר וחולף.

יום אחד יגיע יום הדין.

אני לא רוצה להיות אייזנברג, להשאיר את האחרים.

אני רוצה לקחת אתי הכול, אני רוצה להכין.

אני רוצה לשבת לידך בגן העדר.

אבא, תקבל אותי בחזרה.

תבכה רבע שעה,

תתחרט על העבר.

אומר הקדוש ברוך הוא,

אני

מכפר לך על כל העמונות.

מהרגע הזה אתה נקרא צדיק גמור.

אם תמות עוד חמש דקות, זה כנראה לי.

אדם שנותנים לו את ההזדמנות הזאת בחיים,

הוא לא יודע אם יש לו עוד חמש דקות, עוד עשר דקות.

אדם כזה שמנצל את זה, הוא החכם הכי גדול שיש.

אדם שלא מנצל את זה, או אפילו דוחה את זה, הוא טיפש שאין כדוגמתו.

הוא פשוט מהמר על החיים שלו.

אתם יודעים מה זה להמר על החיים?

רק טיפש,

שלא מבין את ערך החיים, יכול לעשות דבר כזה.

אני רוצה רק להגיד לכם דבר אחד.

היה לי פעם מיקוח

עם חילוני שהוא היה אפיקורוס גמור

ובסופו של דבר

היהודי הזה חזר בתשובה

אני אמרתי לו, תשמע, אני רוצה להגיד לך דבר אחד

יש עולם הבא,

אין עולם הבא,

בוא אני אסביר לך דבר אחד פשוט

אמרתי לו, יש שתי אפשרויות רק

אם אתה אדם חכם

אתה תבחר באפשרות אחת

אמרתי לו, תדע לך

או שיש עולם הבא או שאין עולם הבא, אין משהו באמצע

אמרתי לו, אני המאמין

אומר שיש עולם הבא, יש שכר ועונש ויש לי גם הופחות

אתה לא מאמין?

אומר אין כלום

מה אתה אומר בעצם?

אתה אומר,

אדם מת, הוא הופך להיות חול, הוא לא מרגיש,

הוא לא יודע

הוא הולך לעבדות

אני אומר, אדם נפטר מן העולם,

הולך או לגין עדן או לגיהינום

שנינו טוענים שאנחנו צודקים

אי אפשר ששנינו נהיה צודקים,

רק אחד יכול להיות צודק, או אני או אתה

האמת היא מאה אחוז

אנחנו לא יודעים כרגע מהי האמת

אז אני שואל אותך שאלה

אני טוען מאה אחוז ואתה טוען מאה אחוז

איננו יודעים כרגע את האמת, עד הרגע האחרון שהיא תתברר

אבל כרגע מה הסיכוי של כל אחד לאחד?

50%

50% זאת אומרת, הסיכוי כרגע 50% 50%

אמרתי לו, תשמע

אם אתה צודק ב-50% שלך

אם אתה צודק ב-50% שלך

ברגע שאתה תמות

אתה הופך להיות חול, לא מרגיש, לא יודע, הולך לאבדון

אם אתה צודק ב-50% שלך, ככה זה יקרה

אם אתה צודק ב-50% שלך כשאני אמות, מה יקרה לי? בדיוק מה שקרה לך, כי אתה צודק, לגבי כולם,

אז גם אני אהיה חול, לא ארגיש, לא יודע, הולך לאבדון

בדקנו את 50% הסיכוי שלך,

אבל יש גם 50% סיכוי שני.

50% הסיכוי שני, מה אומרים?

אם אני נפטר מן העולם,

לאן אני הולך?

לגן עדן.

עבדתי על זה כל החיים.

אם אני צודק ב-50% שלי,

כשאתה נפטר מן העולם, לאן אתה הולך?

לגהנוך.

אתה לא הכנת שום דבר צדה לדרך.

עכשיו נעשה מאזן סופי.

אם אתה צודק ב-50% שלך,

אתה הולך לאבדון.

ואם אתה לא צודק ב-50% שלך,

אתה הולך לגהנום.

בכל מקרה, הלך עליו.

אבל אני לפחות, יש לי 50% סיכוי בגן עדן.

כשאדם יש לו 50% סיכוי בגן עדן,

או אפס סיכוי,

או 100% סיכוי להיות בגהנום,

מה אתה צריך לבחור.

אתם שומעים מה שאני אומר?

זאת אומרת,

שאלתי אותו, תגיד אם אתה תהיה בבית חולים.

בבית חולים יגידו שנשארו לך רק שבועיים לחיות.

הפרופסור הגדול יגיד, עוד שבועיים נשאר לך לחיות.

ואני אבוא לבית חולים ואני אשאל אותך למה אתה בוכה, ואתה אומר, תשמע,

הודיעו לי שכל שבועיים אני מת.

איך אני לא אמניע?

אז אני אומר לך, תגיד, מי אמר לך? הוא אומר, הפרופסור.

אז אני שואל שאלה כזאת.

תגיד לי,

הפרופסור אמר 100%?

כן, 100%. אני אומר לו, תשמע, אני לא פרופסור,

אבל אני אומר לך,

אם תחזור בתשובה עכשיו,

יש לך 10% סיכוי שתחיה.

מה אתם אומרים?

הוא ייקח את ה-10% סיכוי או לא ייקח?

ייקח.

אז אני שואל אתכם שאלה.

אם ב-10% סיכוי בשביל לחיות עוד כמה שנים

אתה מוכן לחזור בתשובה,

בשביל 50% סיכוי להיות בגן עדן לנצח נצחים,

אתם לא חוזרים בתשובה?

חכם ודאי שהולך על זה.

טיפש, מפסיד את זה.

עוד דבר.

רק רגע.

שאלתי אחד, תגיד לי,

אם מודיעים שבאזור שלך יש 10% סיכוי שהמים מורעלו,

תיתן לילדים שלך לשתות?

אמר לי, לא.

שאלתי אותו,

למה לא תיתן לילדים לשתות? 90% סיכוי שהמים לא מורעלים.

אמר לי, אני לא לוקח צ'אנס.

10% סיכוי שהמים מורעלו?

אני לא לוקח צ'אנס.

אמרתי לו, עם 10% סיכוי אתה לא לוקח סיכון.

איך אתה לוקח 100% סיכון ואתה חי בתור חילוני,

כשיש לך 50% סיכוי שתהיה בגן עדן? למה אתה בוחר?

באפס סיכוי,

ובמאה אחוז סיכונים כשיש סיכויים. הרי אתה בעצמך אומר שאם יש סיכון קטן שתמות,

אתה לא רוצה לקחת אותו.

אז איך אתה לוקח סיכון של 100% למות לנצח נצחים?

סימן יהודי מקרי,

כשהיצר הרע מסמל לנו את העיניים,

התאוות מבלבלות אותנו,

החברה מפריעה לנו.

בחוסר הידיעה, חוגג עלינו.

מיקרופון.

חייב.

כשבן אדם עולה לשמיים ונפטר מהעולם,

מתוך 100% מצוות, בוא נגיד, הוא עשה 60% מצוות.

בשביל ה-40% שהוא לא עשה טוב, הוא חוזר, הנשמה שלו חוזרת בשביל לתקן את עצמו. איך אדם יכול לדעת, או איזה סימן,

איך הוא יודע מה הוא צריך לתקן?

שאלה יפה מאוד.

הוא אומר, אדם שעלה לעולם האמת,

ונגיד 60% הוא היה בסדר, 40% לא בסדר,

אז הוא חוזר בשביל לתקן את ה-40%.

איך הוא יודע מה עליו לתקן?

ובכן תדע לך,

קודם כל אם אתה עושה כל מה שצריך עכשיו בגלגול הזה,

אז אין שום בעיה, ודאי שאתה פוגע גם ב-40%.

שאני פוגע שאני לא עושה.

אבל תדע לך שהקדוש ברוך הוא שהוא רב חסד,

הוא פשוט מטה את האדם כל פעם לדברים שהוא צריך לתקן.

איך אדם יודע מה הוא צריך לתקן?

יש סוג דברים שהם בעייתיים אצל כל אדם ספציפית.

נגיד, יש אדם

שלהתגבר על שמירת העיניים אצלו זה קשה מאוד.

בזה הוא נכשל כל הזמן.

זה כל הזמן יש לו ניסיונות כאלה, וזה קופץ לו לעיניים. קופץ לו.

זה סימן שהוא צריך לתקן את הדבר הזה יותר מדברים אחרים.

יש אחד שיש לו הזדמנויות לגנוב,

והוא אוהב ככה, הוא לא קורא לזה לגנוב,

הוא עומד לסחוט.

זה לא...

ויש לו כל פעם את הבעיה הזאת, לעגל. נגיד, אתה עובד עם אנשים,

יוצא לך חשבון, אתה מעגל. אסור לעגל.

זה גזל.

חייבים לעשות חשבון בדיוק.

אתה יכול לעגל על חשבונך, לא על חשבונו.

אבל יש לו תמיד בעיות בגזל.

אז האדם הזה צריך לדעת ששם הניסיון שלו יותר גדול. יש אחד, אין לו תאווה בכלל לדבר הזה.

הוא לא יכול, הוא פלס, יחד.

הוא לא יכול.

סימן שאצלו אין צורך בתיקון בנושא הזה, כי הוא תוקן בזה.

במה שאתה נכשל הכי הרבה,

והכי קשה לך לעמוד עליו,

שם עיקר העבודה שלך בתיקון.

האמנת?

ברוך השם. כבוד הרב.

כן, רגע, הוא רצה כבר כמה פעמים.

תכף אני אתן לך.

ערב טוב.

רציתי להבין דבר אחד.

אנחנו הרי הפנים של אלוהים. אלוהים ברא אותנו, שלח אותנו לעולם הזה, כדי להתנסות בו ולהכין את עצמנו לעולם הבא.

עכשיו, העולם הבא אנחנו על ידי שלא קמתי כמה חרקים.

גן עדן, גיהנום.

עכשיו, בואו נשאל שאלה פשוטה.

איזה מין אבא ייתן עונש כזה לבן שלו? הרי הגיהנום מדברים עליו, אש,

ומי יודע מה, אחד בדיוק לא יודע ביטויין מה הולך שם.

איזה אבא ירצה לתת לבן שלו להגיע לדבר כזה?

אם היה אפשר, לא אבא ינסה לעטות את הבן שלו מלעשות מעשים רעים, כדי שישתדל להגיע לגן עדן, שיקבל את הדבר הטוב, שבסופו של דבר,

שלא יגיע לכאלה גיהנום.

עוד דבר ראשון, דבר שני, קראתי בספר שנקרא לשכת ישראל,

סיפור רב גדול, אני כרגע לא זוכר את שמו, סליחה.

רב מאוד גדול, מאוד צדיק, שנפטר מעורב, הגיע,

ישב בבית דין של מעלה, ושם שאלו אותו, עשית, למדת שס וזה וזה ושניות והכל, כן, למדתי הכל.

עשית את זה ואת זה ואת זה, כן, עשיתי את זה ואת זה.

אומרים לו, רגע, וכשהתפללת, התפללת בכוונה?

אז הוא אומר, בטח התפלתי בכוונה, וביום זה וזה התפללת בכוונה שלמה?

אז הוא שתק.

כשהוא שתק יצא מתקטרק ואמר, לא, באותו יום הוא לא התפלל מתוך כוונה.

החליט בית דין של מעלה לתת לו אפשרות לחזור לעולם הזה או ללכת לגיהינום.

הוא בחר אז ללכת לגיהינום. אז אני שואל, אם הרב הזה,

כל החיים שלו נולד לתוך המסגרת הזו הדתית,

עבד ועשה כמו שצריך,

באיזשהו שלב, נולד כמה מילים, לא יפלים מתוך כוונה, לא יתבלם מהיום טוב באותו יום.

אז הוא נשלח לגיהינום,

או שהייתה לו אפשרות לחזור לפה לעשות תיקון.

אז מי אנחנו? איפה אנחנו נפסלים על זה?

שאלות נפלאות.

רק שכחתי את הראשונה.

השאלה הראשונה,

אנחנו הבנים של אלוהים.

הוא הביא אותנו במובן הזה, ובאמת זה גיהינום.

ובכן,

איזה אבא רוצה להכין לבן שלו גיהינום?

שאלה טובה מאוד.

אתה אבא.

עוד לא.

יש פה הרבה אבות.

איזה אבא רוצה לתת לבן שלו סטירה?

אף אחד.

אבל אין אבא שלא נתן לבן שלו סטירה.

איזה אבא רוצה לזרוק את הבן שלו מהבית?

שום אבא לא הביא ילד בשביל לזרוק אותו מהבית. אנחנו לא חתולים.

אבל יש הורים שנאלצו לזרוק את הבן שלהם מהבית לטובת שאר הילדים.

וכן, על זה הדרך.

זאת אומרת, אם אנחנו מבינים שלמעשה העונש, מטרתו לקרב,

לחנך,

זו שיטה פשוט מאוד מקרבת.

שים לב, לא דוחה, מקרבת.

גם מה שעושים בתי סוהר,

המטרה שלהם לחנך, לא להעניש.

להרגיל את הבן אדם שהפשע לא משתלם.

אם אתה עושה כך, ישללו ממך את החירות

ותיכנס לבית הסוהר.

אז אדם ששוקל בין טוב לרע,

רוב הציבור, אתה רואה, שוקל לא להיות עבריין,

וזה עוזר.

אבל אם לא היה בית הסוהר,

איש הישר בעיניו היה עושה,

והחזק היה מתגבר על החלש,

והיה בנו כמו חיות.

ככל שהעונש יותר חמור,

הוא גורם להרחקה מן הרע וקרבה אל התור.

אבל יש כאלה טיפשים,

כמו שהסברנו קודם,

שלא מסתכלים קדימה, מסתכלים רק על הרגע,

ולא רואים את העונש.

כשאדם גנב בשעת הגניבה הוא אומר חמש דקות פחד ואחרי זה אני מסודר.

הוא חושב עכשיו על חמש דקות שאיתן הוא קונה את כל החיים מאושר,

והוא לא רוצה לצייר אפילו לרגע שיש גהינום על זה אם נתפסים.

פה זה הפספוס.

עכשיו,

אצל הקדוש ברוך הוא העונש הוא לא מטרתו לעניש.

אתה עשית ככה? דווקא תקבל עונש? לא.

אתה עשית לי טובה, שאלת את השאלה, כי אני מוכן להסביר עכשיו דבר חשוב ביותר.

אדם עובר עבירה זה לא מינוס.

אדם עושה מצווה פלוס.

בסוף עושים כמה פלוסים, כמה מינוס,

קיזוז ורואים טוטאל.

לא.

עבירה שאדם עושה זה כתם בנשמה.

כתם.

את הכתם הזה אי אפשר להסיר בנשמה רק על ידי תשובה אמיתית, שזה חרטה,

שהיא מוחקת את זה,

או על ידי ייסורים שבאים והם משפשפים את הנשמה.

אתה יודע שייסורים פוגעים בנשמה.

אדם נהיה מדוכדך, בדיכאון.

קשה עליו החיים כשהוא מתייסר.

מי סובר את הייסורים? הנשמה שהיא מרגישה.

כשאדם עובר עבירה זה מתוך התנשאות, מתוך גאווה.

רק בעל גאווה יכול למרוד במלך העולם שעומד מעליו והוא כזה זעתות קטן,

והוא עומד מולו ועושה עבירה. צריך להיות בעל גאווה גדול בשביל לעבור עבירה.

בתיקון של בעל גאווה צריך להשפיל אותו ולהנמיך אותו, להחזיר אותו לממדים האמיתיים, לפרופורציה הנכונה.

כשבאים ייסורים על הבן אדם הוא רואה כמה הוא אפס.

הוא רואה את המידה הטבעית שלו.

תלוי כמה הוא גאה, ככה צריך להנמיך אותו.

משפיל גאים עדי ארץ.

אם אתה עובד לבד להיות שפל,

מגביע שפנים עד גמרו.

עכשיו,

אדם שלא תיקן את עצמו בעולם הזה והוא היה רשע והיה צריך לשלם לו על השכר של המצוות שלו בעולם הזה,

כי הקדוש ברוך הוא לא מקפח אף אחד,

נשאר לו העונש,

נשאר לו הניקיון בנשמה.

אז כשהוא יוצא מן העולם הזה הוא הולך לגיהינום,

ושם שורפים את העבירות שבנשמה שלו. נכון שזה כהן,

אבל אין ברירה.

אי אפשר להוציא את רושם העבירות בנשמה הטמעה הזאת

בלי הייסורים האלה.

זאת אומרת,

גיהינום זה מכבשה,

והם מחפשים כל אחד לפי רמת הכתמים שלו.

יש לך מכונת כניסה?

יש בגדים שמכניסים 45 מעלות.

יש בגדים 90 מעלות.

יש כאלה שצריך לשים סבון כזה.

יש כאלה, לפני שמכניסים, צריך לשים אקונומיקה.

יש כאלה עמי אש.

יש דברים שצריך ניקוי יבש.

כל מיני סוגי ניקוי יש, לפי הכתמים בבגין.

נשמה מטונפת צריכה ניקוי לפי זה.

לכן הרמה של העונש משתנה לפי העבירות.

אבל המטרה, תיקון.

יש שבעה מדורים לגיהינום.

הכי קל זה הנקרא גיהינום.

זה הכי קל.

זה שמדברים עליו כל הזמן? זה הכי קל.

מתחתיו יש עוד שישה מדורים,

שהגרוע שבהם קוראים לו שאול.

שאול תחתית. צמא עמוק עמוק עמוק.

חם חם חם.

אבל צריך לדעת.

אדם יכול לתקן את עצמו פה בלי איסורים על ידי תשובה בחיוך.

יכול לבוא לקדוש ברוך הוא ולכן ולכבודו של עולם, טעיתי, חטאתי, עוויתי, פשוט.

די. אני מבין?

תודה לך שלא ענה שטופי עד עכשיו. תודה לך ששמעתי את הדברים.

תודה לך שאתה נותן לי את ההזדמנות לחזור. אני חוזר לתשובה.

מרגע הזה אתה לא צריך להגיע.

אתה לבד, תיקנת את עצמך.

הקדוש ברוך הוא עשה לנו טובה.

כמו בטייפ, מקליטים, מקליטים. הטייפ סובל הכול.

שומעים על הקלטת, את כל הצלילים, הכול, הכול נרשם.

כל מה שאתה עושה כל החיים שלך נרשם בסרט של החיים שלך.

אבל כמו בטייפ,

יש אפשרות למחוק את כל הסרט.

כן, אתה לוחץ,

הקלטה, מעביר פס,

מנקה את הכול.

זהו, אין עבודה, אין.

תשובה, לוחץ, כל הסרט של החיים המלוכלך נקי.

אתה יודע איזה פטנט זה, איזה טובה זאת?

יש אנשים שהגיעו לעולם האמת,

ישפיעו להם את הקסטות של החיים שלהם?

הגיעו לעולם האמת.

מה השם שלך?

גרשון. גרשון.

אתה שומד תורה ועצועות?

משתדל. משתדל. אז אני אגיד לך, תשמיעו לך את הקלטת.

אתה תגיע לעולם האמת,

יגידו גרשון הגיע, נא לשים את הקלטת,

גיל 13 ויום אחד.

כשומעים בקלטת,

מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהעזרת בי נשמתי בחמלה ובאמונתך.

ואחר כך את הברכות, את התפילה,

והתפילים,

הציצים.

אחרי שנגמר כל זה,

שומעים?

תעביר קצת.

תעבור קצת.

פתאום שומעים?

מנחה.

אשרש מביתך עוד יחד.

מלוך הסלע, אחרי זה ערבית, אחרי זה

טוב

שים קלטת יום שני, מודה אני לפניך נגמר?

טוב שים גיל 16 מההתחלה של הקסטה

איפה מודה אני?

תהפוך צד

שים גיל עשרים אחמד

באמצע שומעים איזה משהו קטן

אחר כך עוד משהו קטן

אז אומרים זה בחור משתדל

גיל שלושים, גיל ארבעים, גיל חמישים, גיל שישים, גיל שבעים עם גרשון נשאר הקלטות עד הסוף ככה

תודה רבה מה עושים לו?

כן, זה לא גרשון רן

ובכן יהודים יקרים

תדעו לכם דבר אחד

אז גיהינום שתביא

זה לטובת האדם בשביל להרחיקו ואני אסביר

לך איך הכוונה של הקדוש ברוך הוא.

לעולם הזה יש שני פתחים.

יש פתח אחד שמוביל לגן עדן,

יש פתח שני שמוביל לגיהינום.

הקדוש ברוך הוא עושה את הגיהינום כל כך קשה,

שלא יהיה בר דעת שירצה להיכנס לשם.

אם תהיה לך אפשרות לצאת בשני הפתחים,

באיזה תמחה?

בשביל גן עדן.

ואתה רואה, יש אנשים שבוחרים גם בשביל הגיהינום.

וכתוב,

רשעים,

אפילו על פתחה של גיהינום לא חוזרים בתשובה.

יש רשעים

שאפילו על הפתח של הגיהינום לא חוזרים בתשובה.

למה?

מרוב עבירות, המציאות שלהם, הם הפכו את עצמם להיות רעים.

הם סיגלו לעצמם להיות רעים.

הם עבדו על עצמם להיות רעים.

ואיך זה יכול להיות כזה דבר?

פשוט מאוד.

הגאווה של האדם.

כמה שאדם מתגאה יותר,

הוא יכול למרוד במלכו של עולם ולצאת חוצץ נגדו.

אתם שמעתם?

היה אחד שהחריב את בית המקדש.

קראו לו טיטו סרשע.

טיטו סרשע.

טיטו סרשע החריב את בית המקדש. אתם יודעים מה זה?

בית המקדש כתוב, הזר הקרב יומת. מי שנכנס לבית המקדש,

מי שנכנס לשם, מת.

על המקום.

הרשע הזה נכנס לבית המקדש, החרים אותו, לא מת.

ולא רק זה, אלא הרבי.

מאות אלפים של יהודים.

טבח אותם.

עשרה מעשים שלא יעשו.

פעם אחת הוא נסע בעונייה,

והיה נחשול של מים, סערה גדולה,

והספינה חישבה להיטרף ביער.

אז הוא אמר, אה, בטח זה האלוקים של היהודים.

הוא חזק במים, כן, שמענו עליו.

הוא הביא את דמי המבול.

או, הוא חזק במים, בים.

אבל נראה אותו על היבשה. נראה אותו על היבשה.

אמר הקדוש ברוך הוא, רשע בן רשע,

אתה רוצה להילחם איתי ביבשה?

אין בעיה, אני אביא אותך ליבשה.

הגיע טיטוס לרשע על היבשה.

איפה שהוא שם את הרגליים שלו על היבשה.

הקדוש ברוך הוא שלח לו ברייה קטנה בעולמו יתוש.

יתוש.

הכניס לו אותו דרך האב,

עלה לו יתוש למוח,

והיה עושה לו.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

אתם לא יכולים לסבול שתי דקות.

הוא סבד שבע שנים.

עד שבזבז לו את המוח.

שבע שנים.

מת.

פתחו את הראש שלו,

מצאו שמה כמין ציפור.

היתוש גדל נהיה כמין ציפור במוח שלו.

הוא רצה להילחם נגד הקדוש ברוך הוא.

רשע בן רשע.

הקדוש ברוך הוא צריך להילחם איתו.

נתן לו את הבריה הקטנה בעולם שלו דרך האב למוח.

יתוש לא מוציא צרכים.

אז הוא גדל וגדל וגדל וגדל וגדל וגדל וגדל,

עד שנייה כמין ציפור.

אתם יודעים איזה עונש זה?

זה בן אדם שרצה להילחם נגד הקדוש ברוך הוא. יש הרבה אנשים

שהם נלחמים נגד הקדוש ברוך הוא. הם לא מכריזים מלחמה כמו טיטוס.

הם לא אומרים לקדוש ברוך הוא,

בוא נראה אותך, אתה גבר, יאללה, תעלה ליבשה.

לא.

הם אומרים לו, מי אתה בכלל?

מה אתה יכול לעשות לי?

אני עובד בשבת, שטויות, דתיים, עזב אותך,

הכל חרטה.

אני עובד בשבת, זה מה שקובע.

הם כמותי טוסה רשע.

הם הכניסו מלחמה נגד הקדוש ברוך הוא, אבל לא אמרו לו, בוא לזירה.

אמרו לו, אני לא רואה אותך בכלל במטר.

לא רואה אותך, אתה לא קיום בכלל.

אה, אתה נלחם נגד הקדוש ברוך הוא? מה קורה בסוף, אתם יודעים?

פתאום נודע שפלוני לקה במחנה הקשה.

פתאום נודע שפלוני הלך לו ככה.

פתאום נודע שהוא נפל בממונו.

פתאום התלבשו עליו השלטונות.

פתאום כך, פתאום אחרת.

אין דבר, זה לא בסתם.

רק הקדוש ברוך הוא יש לו סבלנות, הוא מחכה.

קוראים לזה ערך אפיים.

אבל כתוב בגמרא,

הקדוש ברוך הוא מאריך פה, אבל גובה בסוף.

זה כמו קפיץ.

יש קפיץ, קוראים לו ערך אפיים.

תמתח, תמתח.

אתה מותח את הקפיץ, מותח, מותח, מותח, אבל יום אחד זה ישתחררר.

כמה שמתחת, ככה יהיה כואב לך יותר.

טאח!

זה ישתחררר.

אל תמתח, תשמע ממני, אל תמתח את הקפיץ יותר מדי,

שלא ישתחרר ממנו.

יהודים יקרים, הקדוש ברוך הוא לא רוצה שיהיה לנו רע.

הוא רוצה שיהיה לנו טוב. יש לו דרכים ישרות להשיג את הטוב.

אז לא נחפש אותו בדרך אחרת.

עוד לא.

שאלה ראשונה,

עניתי לך. שאלה שנייה, עידן?

הוא סיפר לנו סיפור שהוא קרא בספר נשמת ישראל,

שהיה רב אחד שקיים את כל המצוות כולם,

למד תלמוד, שס, הכל בסדר גמור,

אבל אמרו לו שהייתה לו תפילה אחת פעם אחת שהוא לא התפלל בכוונה,

ונתנו לו את האפשרות לרדת בגלגול או לגיהינום, והוא בחר בגיהינום בשביל לתקן את הדבר הזה.

אז הוא אומר, אז מה איתנו?

אנחנו המשתדלים?

אנחנו שיש לנו קסטות?

מה איתנו?

ובכן, יהודים יקרים, אני אסביר לכם.

המעשה הוא מעשה אמיתי והוא על דרך פשוטה.

צדיקים

מגיעים לגן עדן.

בגן עדן גם יש מדורים.

כתוב שכל אחד זוכה לחופה שלו לפי מה שהוא הכי.

וכתוב שכל אחד נחווה מחופתו של חברו.

כי כשאדם רואה שמישהו היה צדיק יותר ממנו,

הוא מצטער, למה לא השתדלתי עוד טיפה והייתי זוכה למעלה הזאת גם כן.

כשאדם מגיע לעולם האמת,

אז הוא מגיע למקום מסוים.

עכשיו, אם הוא רוצה לעלות למדור יותר גבוה,

כבר בודקים אותו בציציות יותר.

זאת אומרת, לא מסתכלים רק כמה מצוות הוא עשה בכמה עבירות.

בודקים מה האיכויות של כל מצווה ומצווה.

מה האיכויות של כל מצווה ומצווה.

אתה רוצה לעלות עוד? אין בעיה.

תביא את המצוות, נשים אותן ברנטגן,

נסתכל ולפי זה ניתן לך.

אחד שמגיע למצב

שהכל היה בסדר,

אבל במצווה אחת היה פגם,

והוא רוצה לעלות למעלה יותר גבוהה, נותנים לו את האפשרות. אתה רוצה? אין בעיה.

תיישר את הפאזה ותיכנס.

אתה עוסק ביהלומים?

גם. גם.

ביהלומים,

כולם עוסקים ביהלומים,

אבל מה קובע את הערך של האבן?

איך היה ליטוש שלה,

נכון?

בין היתר.

זאת אומרת, עכשיו, אבל אם יהיה פגם קטן,

קטן, אני לא מבחין בזה, אני כשקנה ממך יהלום,

מבסוט, יופי.

אבל מי שמבין, יודע שיש שם דפיקה קטנה,

שזה מוריד בהרבה את הערך של האמן, נכון?

אבל אם ישלחו אותה עוד פעם לליטוש וניתן לתקן, שוב פעם יעלו את הרמה שלה.

זאת אומרת,

האדם צריך לדעת

אותו דבר, אותו בסיס בעולם העליון.

צדיקים, כיוון שרוצים להגיע לתכלית השכר הראוי להם,

מה הם עושים,

הם מבקשים בעצמם

לתקן לגמרי ולעלות למעלה.

היה פה מישהו שצעק לי במשך ההרצאה ואמר לי

שיש גם ייסורים של אהבה.

הוא צודק.

ואני אמרתי לו שגם זה הולך באותו חשבון שאמרנו קודם.

אין ייסורים בלא חטא

ואין מיתה בלא עוון.

וגם ייסורים של אהבה,

גם הם באים בגלל חטא.

אומר הרמב״ן, מה הפירוש?

אומר הקדוש ברוך הוא אוהב את הצדיקים,

אבל לפעמים נעלם מן הצדיקים שגגות,

טעות, שהם לא שמו לב.

וגם לא חוזרים על זה בתשובה,

כיוון שהם לא ידעו בכלל שהם חטאו ונכשלו בדבר.

אז אם הם יגיעו לעולם האמת,

הם יגיעו עם עוון בשגגה.

אבל עוון בשגגה זה גם כן כתם בנשמה.

ואז הם מאוד מאוד התאכזבו והתביישו לעמוד לפני הבורא עולם, הם עבדו כל החיים שלהם להיות נקיים,

והייתה פשלה.

והם נכשלו במשהו ולא ידעו.

הקדוש ברוך הוא בגלל שהוא אוהב אותם

והוא אוהב את העבודה שלהם בעולם הזה.

הוא נותן להם ייסורים של אהבה, לא של עונש.

ייסורים מאהבה בשביל למרק את אותם עוונות שהם לא ירגישו בהם,

שיגיעו לפניהם ולא יתביישו כלל וכלל.

זה ההבדל בין ייסורים

שמקבלים על מנת תיקון שהוא על עוונות ופשעים ומרדים,

לבין ייסורים של אהבה בדרגה של צדיקים,

צדיקים שנעשו להם בשגגות.

הבנת עכשיו את המעשה שמובא בנשמת ישראל? ברוך תהיה.

כן,

עוד שאלה יש פה.

כבוד הרב,

אתה דיברת פה על הנשמות, 60%, 40%. יש פה ככה, מה זה ה-60%, 40%? בוא נגיד,

אני עשיתי 20%,

הנשמה שלי התגלגלה למישהו אחר, עשה 50%,

והאחרון עשה 30%.

עכשיו, כל השלישייה הזאת, אנחנו,

מגיע לנו עולם הבא?

האחרון שמתקן את כל ה...

משלים את המאה אחוז,

אנחנו כולנו באים ביחד, או שהאחרון מגיע, או האמצעים מגיעים, או שמי שעשה הכי הרבה מגיע?

סליחה, חבר'ה, יש פה בן אדם, בשביל זה הוא פה, לענות על השאלות?

כולם נהייתם רבנים.

אחת, שתיים. רגע, רגע, עוד שאלה, בבקשה. אצלך זה הולך בזוגות, שניים-שניים באו לטבע. אה, מה זה?

אתה מדבר על גן עדן ועל גיהנום, אבל יש עוד מקום, שזה המקום הכי זוועתי, איך שאומרים, זה תחת הקלע.

כף הקלע.

כף הקלע.

כף הקלע.

כן.

מה המשמעות של המקום הזה? אומרים שזה כמו בית סוהר. כמו שאתה אומר, שופט נותן 25 שנה. אם אתה יודע, אז אני לא צריך להסביר.

רוצה לדעת יותר טוב. אני אזמין לך.

תודה רבה. מה הייתה השאלה הראשונה?

תעבור לשניית הראשונה, שמענו.

בקשר לשלושים וארבעים אחוזים. ובכן,

באיזה נשמה,

השלוש נשמות האלה שתיקנו חוזרות,

או שלושתן, או השלישית רק, מי יהיה בעולם הבא?

ובכן,

אמרנו שזו אותה נשמה בעצם,

רק פשוט היא התגלגלה בגופות שונים.

זה לדוגמה.

אני לוקח את הכוסטייק,

מכניס אותו לתוך בקבוק של קימלי,

ואחר כך את מה שנשאר פה מעביר לבקבוק של קולה.

זה אותו תה שעובר בגופים שונים,

אבל זה אותו תה.

אז אם השארתי פה 60% מהתה,

ו-40% שמתי בקימלי,

והשארתי 20% בתוך זה, ו-80% שמתי בבקבוק השלישי, זה אותו 100% של התה שהיה פה בהתחלה.

עכשיו זה מושלם.

הנשמה מתוקנת.

בכל הנשמה הזאת תזכה לחיי העולם הבא.

דבר שני,

אתה שואל מה זה כף הקלע. כף הקלע, אתה צודק, זה הרבה יותר גרוע מכל העונשים הקיימים.

גיהינום

זה טוב מאוד ביחס לכף הקלע.

כתוב, ואת נפש אויבך ייקלענה בכף הקלע.

כף הקלע זה שהנשמה יוצאת מהעולם הזה ונקלעת מסוף העולם ועד סופו, בלי מנוחה, כשרודפים אחריה משחיתים, מלאכים משחיתים.

עכשיו, מהו העונש הזה של כף הקלע?

רשעים גדולים,

כמו רשעים שהחטיאו את הרבים, שגרמו לרבים לחטוא,

נגיד אחד פתח דיסקוטק ומרקיד שם אנשים ונשים מעורב ונגורם להם עבירות גדולות, הוא מרוויח כסף מבסוט,

אבל הוא נקרא מחטיא הרבים.

דבר כזה, לדוגמה,

או אחד שהוא זמר שמרקיד מעורב או מתופף

שגורם לאנשים לחטוא בהרכדה מעורבת,

הדברים האלה הם נקראים עוונות חמורים ביותר. זה חטא שמחטיא את הרבים.

אדם כזה, אם הוא לא תיקן את עצמו וחזר בתשובה,

הוא הולך לכף הקלע. כף הקלע, מה פירוש?

הנשמה נקלעת בלי מנוחה.

תראו מה ההבדל בין גיהנום לכף הקלע.

נשמה שיוצאת מפה,

אדם יוצא, אמרנו, כמו שהוא היה.

אז אם היה לו תאוות, הוא נשאר בעל תאוות.

אבל הוא מחפש את התאוות, למלא אותן בעולם העליון,

והוא לא יכול להשיג את התאוות, כי אין בעולם ההוא את התאוות שלו.

לדוגמה,

אם ניקח אחד שלוקח סמים בעולם הזה,

הוא נרקומן

והוא רגיל לסמים.

אם ימנעו ממנו סמים מספר ימים, הוא יתחיל לרעות בגוף, הוא לא יכול לתפקד,

הגוף שלו יתחיל לעשות כל מיני פעולות לא סדירות,

ואדם כזה שהוא רגיל מאוד מאוד, יכול אפילו להזיק את גופו, את עצמו, הוא לא יכול לסבול.

הוא לא יכול לסבול.

למה? הוא מכור.

בעולם האמת תארו לכם אחד שהוא מכור לאיזה תאווה

והוא רוצה להשיג אותה ואין להשיג וגם אי אפשר להתאבד ואי אפשר לגרום לעצמו נזק.

התאווה הולכת וגדלה, הולכת וגדלה והוא לא מוצא מרגו על עצמו.

זה עונש אין כדוגמתו.

זאת אומרת האדם הזה יסבול ייסורים נוראים.

אבל במשך הזמן, הרבה זמן,

משתכך את התאווה הזאת לאט לאט

עד שהאדם הזה יוצא גם מכף הקלע.

אבל הדרך של העלייה והרדיפה, החיפוש

אחרי התאוות האלה היא איומה ונוראה.

גיהינום לדוגמה,

כשאדם מגיע לגיהינום יש לו לפחות את ההכרה שהוא כבר מקבל את העונש.

כשאדם בוכה הבכי עוזר לו להקל על המכאוב.

כשאדם נמצא בגיהינום וההכרה שלו שהוא חטא והוא פשע

והוא מקבל את העונש על מה שהוא עשה, זה גם מקל לו.

אבל אדם שנמצא בכף הקלע,

הוא בכלל לא בהכרה, הוא ממשיך להתאוות תאווה ואין.

זה ערון קשה ביותר.

זה כף הקלע.

כן, בבקשה.

כבוד הרב,

קראתי לפני מספר שבועות איזה כתבה בידיעות אחרונות.

אני חושב שהרבה קראו את זה בנושא לחזרה בתשובה.

אני מאמין שגם כבודו קרא את הכתבה הזאת, גם שמו הוזכר שם.

היה שם איזה, עשו כמה אנשים איזה סקר. עכשיו, אני לא יודע עד כמה הסקר מדויק,

כן, אבל

הראו שם את מספר האנשים שהתקרבו לדת. אמרו, כ-17% בערך מעם ישראל התקרב לדת

התקרבות בכל מיני, בסוגים מסוימים.

ומתוכם,

רובם,

רוב האנשים שהתקרבו לדת היו אנשים שכמעט לא הייתה להם השכלה תיכונית אפילו.

השכלה תיכונית.

אלה שהיו להם השכלה על-תיכונית היו גם כאלה שהתקרבו לדת, אבל הרבה פחות.

האם יש הסבר לתופעה הזאת?

האם יש הסבר לתופעה למה אקדמאים ואינטלקטואלים, אינטליגנטים,

חוזרים בתשובה פחות

מאנשים שהם עמך?

יש הסבר פשוט, כבר הסברתי אותו קודם.

מישהו בעל גאווה, קשה לו לחזור בתשובה.

מישהו יותר פשוט,

קל לו יותר לחזור בתשובה.

השואל הוא שאתה גם רופא.

כן, אין לי בעיה.

קל יותר לענות אולי. כן, הוא יכול להיות פרופסור גם.

אבל הוא יודע בתחום שלו, אם הוא רופא,

כמה גאווה יש לרופאים,

כמה גאווה יש לפרופסור.

בשביל לדבר איתו כמה צריך.

זאת אומרת, ואיך פרופסור.

...מתייחס לחולה, לפציינט,

וכן על זה הדרך.

כמה שאדם חולה יותר, הוא מתגאה יותר.

הקושי שלו להיכנע

לדברים פשוטים,

לדברים פשוטים,

זה יוצר אצלו קונפליקט.

הוא מחשיב את עצמו מאוד מאוד.

הוא לא הגיע להכרה הזאת לבד.

בא בן אדם פשוט

עם כובע עם פונפון,

והוא אומר לו, תשמע, אתה טועה,

ככה לא חיים, זה לא נכון.

אז הוא אומר, מה הוא מבין?

מה הוא מבין? מה הוא למד? איפה למדת?

היית באוקספורד? איפה היית?

לא, אני לא הייתי באוקספורד, הייתי בתל מורדוי.

אז יש לו בעיה, מה הבעיה שלו? הבעיה שלו,

איך אני מקבל את הדברים כשהם לא הוגשו לי,

לא הגיעו להכרה שלי,

כמו שאני רגיל לקבל את הדברים מאנשים חשובים בהיררכיה הידועה והמקובלת לפניי.

ופתאום באים אנשים פשוטים.

להיות מאמין שומר תורה ומצוות זה כל ילד קטן בחיידר יודע.

את מה שאני סיפרתי לכם פה עם כל מיני דוגמאות והכול,

ילד קטן גודל ועובר כל בוקר,

אלוקי, נשמה,

טהורה נתת בי, אתה נפחת, אתה יצרת, אתה ברתה, אתה עתיד לתלה ממני ואתה עתיד להחזירה בי, לעתיד לבוא, וכל זמן שהנשמה בקרבי מודה אני לפניך.

כל ילד יהודי קטן יודע את זה משעה שנולד,

שזה כל התורה כולה.

והפרופסור והדוקטור והתואר ראשון, תואר שני,

לא יודע את זה. פתאום באים ואומרים לו את זה בפשטות,

בלי הוכחות, כל כך חתמים,

בלי שנה, שנתיים ללמוד את זה.

קשה לו.

לכן,

עושים סמינרים לאקדמאים.

יש סמינרים לאקדמאים.

להביא את האקדמאים,

אז זה קשה, למה הוא אומר, מה, אני צריך אותך בשביל שאתה תגיד לי?

אם הייתי זה, אני הייתי לומד לבית.

אבל מה,

כשהם באים,

מה קורה איתם?

הם חוזרים בתשובה.

ואתה חושב שהם חוזרים בתשובה כמו אחרים?

קשה להם.

הוא לא יכול להודות על המקום.

שהוא יקום, אקדמאי שיקום,

ואחרי שהוא הבין את הדברים,

ואדרבה, הוא היה צריך לקלוט אותם תיק בהתחלה להבין שיש פה עניין.

אז הוא אומר, רק רגע,

לא למהר,

קח את זה סלולי סלולי.

אחד כזה, קשה לו לקום לשים ציצית בסוף הרצאה.

בסוף הרצאה, ולהגיד, אתה יודע מה?

אני יוצא לדרך.

אני הולך ובודק את הדבר עד הסוף. קשה לו. קשה לו לעשות את הצעת קדימה.

הוא ייקח ארכה ויגיד, אתה יודע מה?

שמעתי,

זה נשמע טוב,

אני מוכן לבדוק את הדבר.

אוקיי,

ניפגש.

אני מקווה,

אני מקווה שאתה תצליח להשפיע עליי,

וניפגש.

לעומת זאת, העמכה, האדם הפשוט,

שהוא קולט את הדברים כמו אינטליגנט,

רק אין לו את המחסום האינטליגנטי.

קל לו לעשות פעולה כזאת.

פרופסור ודוקטור, אסור להם להיות מתלהמים.

אף אחד לא עושה את החשבון הזה.

ההבדל ביניהם

הוא רמת הגאווה שהוא צבר במשך שנות לימודיו, זה הכול.

נכון שיש לו אינטליגנציה יותר גבוהה, הוא עבד עם הראש, אבל לפעמים זה גורם לו לעיכובים.

למה?

כי הוא בודק את הדברים באריכות,

דברים שאפשר לתפוס בקליק,

אצלו זה ייקח יותר זמן.

אתה חושב שבסמינר אקדמאי

נותנים לאנשים חומר אחר ממה שנותנים בעממי?

בדיוק אותו דבר.

רק לאקדמאי צריך להסביר שמונה שעות ולעמך שעתיים.

זה הכול.

אבל רק רגע, אני אתייחס לסקר. כן, אני כבר אתן אפשרות.

אני אתייחס לסקר

שהוא שם.

אכן התפרסם בידיעות אחרונות

סקר

שבדקו אותו

ועשו את הסקר הזה בצורה מאוד יסודית.

בדרך כלל כשעושים סקר

שואלים 517 אנשים.

סקר גדול זה 1,112 אנשים.

פה שאלו 2,255 אנשים,

כשבבחירות

לא היה סכום של נשאלים כאלה לסקרים החשובים של הבחירות.

התוצאות היו מדהימות.

והם אומרים בסקר ש-17%

חוזרים בתשובה בארץ.

שזה אומר 515,000 איש חוזרים בתשובה היום בארץ.

הם אומרים בסקר שזה לא תוצאה סופית.

למה?

הנה אני מקריא לכם.

הסקר הקיף 2,255 אנשים שמהווים מדגם

מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת במדינה.

לטענת דוקטור מינה צמח, ייתכן שהסקר לוקה באומדן חסר,

כלומר שהתופעה אף גדולה יותר ממה שהתגלה בסקר,

זאת בגלל שחוזרים בתשובה שהפכו לחלק מהחברה החרדית.

לא שיתפו פעולה עם הסוקרים.

זאת אומרת, חלק נמנעו מלענות והם נחשבים בתוך הסקר,

כך שייתכן מאוד, היא אומרת,

שהמספר הוא הרבה יותר גדול.

אני אומר לכם,

בלי הסקר מהעבודה בשטח,

יש לפחות מיליון חוזרים בתשובה בישראל.

אני אגיד לכם,

זו עבודה שנמשכת כבר למעלה מ-15 שנה

בצורה יסודית, מסיבית.

אבל היום זה הגיע לממדים אדירים.

אחד מן הדברים והגורמים,

בנוסף לכל אלה שנעשים, כמו סמינרים על ידי ארגון ערכים, פעולות של לב לאחים וכל מיני ארגונים נוספים,

זה שהארגון שלנו, ארגון שופר,

יצא בפעולה שאין לה תקדים

ואין שני לה,

מעולם לא היה דבר כזה,

להפיץ מיליונים של קלטות בחינם

בכל הארץ.

זאת אומרת, הובצו עד היום

למעלה מ-7 מיליון קלטות טייפ,

והובצו כחצי מיליון קלטות וידאו.

זאת אומרת,

זה חודר לאוכלוסייה בכל מקום.

אוכלוסייה שהייתה סגורה בפנינו,

היום מגיעה אליה.

אתם יודעים,

השב״כ

שמר על רבין,

אבל זה לא עזר לו.

הגיעו

והשם ירחם, פגעו בו.

נגמר.

השב״כ היה צריך ללמוד מהניסיון,

ושלא יקרה דבר שני,

אבל אתם לא תאמינו.

היה תימני אחד שהצליח לחדור לבית של פרס,

חדר דרך השב״כ, הם לא הרגישו,

דיבר עם אשתו שעה וחצי,

החזיר אותה בתשובה, יצא ואף אחד לא הרגיש.

אתם יודעים מי זה?

אמנון יצחק.

איך זה קרה?

פשוט מאוד, הוא נכנס דרך קלטת.

הגברת סוניה פרס

היום היא בשלבים של חזרה בתשובה בעקבות הקלטות.

ואנחנו יודעים מאנשים ואישים מכירים מאוד היום

בישראל שחוזרים בתשובה בעקבות הקלטות.

ואני רוצה להגיד לכם, אני לא יודע אם אתם מכירים או לא,

יש שתי זמרות

מאוד מפורסמות

בישראל, מזרחיות.

קוראים לאחת מהן אהוב הבן

והשנייה זהב הבן, שתי אחיות תאומות.

מכירים את זהב הבן, נכון? היא יותר מפורסמת.

תדעו לכם

שהם היום בשלבי החזרה בתשובה.

וכנראה בעוד תקופה קצרה הם יודיעו שהן עוזבות

את הזמר לגברים ויעברו לזמר לנשים חרדיות.

יש תנועה גדולה ביותר של חזרה בתשובה.

יש מהפכה אדירה.

אני רוצה להגיד לכם רק דבר אחד.

אני עומד בעוד שבוע וחצי בערך לצאת לארצות הברית.

יש שם מהפכה שלא הייתה כדוגמתה.

הפיצו שם עשרות אלפים של קלטות טייפ שלנו,

קלטות וידאו.

עושים שם חוגים בבתים.

עושים הקרנות של וידאו בבתי כנסת במוצאי שבת.

ואני יודע כרגע שיש כבר עשר הרצאות מתוכננות של למעלה מאלף איש. כל הרצאה מפוצץ, נמכרו כרטיסים.

זאת אומרת, מהפכה שאין לה שיעור בכלל.

למה? משום שקלטות חודרות, מגיעות לכל מקום, ברכב, במטבח,

בסלון,

ואנשים שומעים

וחוזרים בתשובה.

היום אפשר להחזיר יהודים בתשובה בקלי קלטות.

יש מהפכה אדירה בכמה ערים מיוחדות בארץ.

באילת, לדוגמה,

יש היום מאות בני נוער

שחוזרים בתשובה.

אנשים שהורידו את הקוקו והעגינים.

אתם יודעים, בישראל יש אופנה שהגויים כבר זרקו אותה,

אבל אצלנו היא עוד הולכת.

הגרמנים,

הניאו-נאצים, הביאו את התופעה הזאת של פאנק,

תופעת הפאנק, שהולכים עם עגינים,

עם קרחות כאלה, ופה, וצמוד, וכל מיני דברים כאלה.

והתופעה הזאת בארץ היא מאוד,

יש חבר'ה אצלנו שהולכים עם שש עגילים באוזן, שש.

יש כאלה בטבור, יש כאלה בלשון.

בלשון הולכים עם

עגיל קטן.

בלשון. הוא מדבר ואתה רואה, יש לו כסף שם.

זז.

וצריך עכשיו להוריד להם את כל הדברים האלה.

זו עבודה קשה.

אני הולך להרצאות עם מספריים,

ובסוף ההרצאה אנשים מורידים את הקוקו.

הנה, יש לי פה לדוגמה

קוקו אשכנזי,

בלונדיני.

אתם רואים?

יש לי פה גם קוקו תימני, ליפה.

יש לי גם קוקו ספרדי.

זה של בחור, לא בחורה.

יש לי גם קוקו קדמי.

אתם שמעתם על קוקו קדמי?

זה היה לו פה מקדימה.

ככה, כמו וינקר.

ויש לנו היום שני קילו עגילים שעושים מהם, בעזרת השם יתברך,

כתר לספר תורה.

בזמן העגל

הורידו בני ישראל את העגילים לעשות עגל.

היום מורידים את העגילים לעשות כתר לספר תורה.

השתבח ויתעלה שמו, הבורא ידברך.

יש עיר שנקראת בת ים.

בבת ים יש מהפכה אדירה.

יש שם אלפים של בני נוער

שהיום חוזרים בתשובה.

יש 90 שיעורים בעיר לחוזרים בתשובה.

ערים שלמות בכל הארץ.

אני לא רוצה לצער אתכם,

אבל משרד החינוך בארץ עושה עבודה של החדרת כפירה, אסלאם, נצרות, בתוך בתי הספר.

אנחנו צריכים להילחם בתופעה הזאת.

אז מחלקים קלטות מחוץ לבתי הספר ומחלקים מאות אלפים של קלטות שהתלמידים,

יגיעו אליהם הדברים האלה וידעו.

זו עבודה קשה יומיומית

ונדרשים לכך משאבים אדירים.

אני רוצה להסביר לכם דבר אחד.

עכשיו אנחנו נמצאים בארץ בעיצומו של מבצע שנקרא שלושה מיליון,

מחלקים שלוש מיליון קלטות.

שני מיליון דולר המבצע

לחלק שלוש מיליון קלטות

בכל הארץ.

וברוך השם זה רץ,

זה מהפכה אדירה.

אני לא הסכמתי להגיע לבלגיה

לפני שיקחו עשרים אלף קלטות ויחלקו אותן פה בחינם.

אני לא מסכים לצאת מבלגיה לפני שיתחייבו פה עוד כמה יהודים לקחת עליהם קלטות לחלק פה חינם.

חייבים להפיץ את הידיעה של הבורא יתברך בכל מקום ומקום.

הסכר על זה הוא אדיר שאין כדוגמתו.

כל המציל נפש אחת מישראל

כאילו הציל עולם מלא.

אין לכם מושג.

יהודים איכרים,

כמה נחת רוח יש לקדוש ברוך הוא מזה שמצילים את הבנים שלו.

אם היו מצילים את הבן שלכם מן השבי,

מה הייתם מוכנים לשלם למציל?

כל מה שיש לכם.

אם אתם תצילו בן של הקדוש ברוך הוא,

מה הוא יהיה מוכן לתת לכם על ההצלה?

כל מה שתבקשו.

בורא עולם אומר,

הבנים שלי טועים.

תקרבו אותך.

תכירו להם את האמת.

תנו להם להתקרב לאמת.

אני אשלם לכם על זה, אל תפחדו.

תשקיעו קצת

מהחיים שלכם, מהזמן שלכם, מהממון שלכם.

שהבנים שלי יתקרבו אליי.

ואני אתן לכם שני עולמות.

עולם הזה

ועולם הבא.

ולפני שאנחנו מסיימים,

מי יהיה הראשון שרוצה בעזרת השם להתברך לשים ציצית בברכת שיחיינו בכבוד?

בכבוד. בוא, תעלה.

הראשון שיברך שיחיינו.

מי שחפף את הסערות ויש לו קוקו יכול לבוא לפה, להוריד לו את הקוקו.

ניצן, ניצן, ניצן. כן, מי עוד? בעזרת השם.

אפשר לקבל מיקרופון?

תודה.

שיחיינו, ברוך שיחיינו וקיימנו. ברוך, שיחיינו וקיימנו.

והגיענו לזמן הזה. חזק וברור!

אוהו, וואו, וואו, וואו. איי, איי, איי.

אוהו, וואו, בכבוד, להלך.

איי, איי, איי, איי, איי, איי.

איי, איי, איי.

מי עוד עולה בעזרת יושב בן ברק?

נשים לציצית בברכת שחייה לו.

זכות קולה של פיסוי, של מצווה ועיתוף.

כן, מי עוד זוכה?

מי היהודי הבא?

הנה, איזה גבר.

אשריך ואשריך לחלקך ברוך שהכיינו וקיימנו

ברוך שהכיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה אז אגבו ברוך שים עליך כן אתה הרביעי חמון בוא חמון מי הרביעי? מי זוכה להיות רביעי?

כן רביעי מי זוכה בעזרת השם יתברך בחמון

יא יא יא יא יא יא יא יא יא רביעי חמון שחיינו וגיענו בזמן הזה אמן כן מי חמישי בעזרת השם יתברך ששם פציצי

כן מי יהיה חמישי בעזרת השם יתברך כן בכבוד בוא עלי צדיק בוא יישר כוח

ברוך שהכיינו וקיימנו

עזק וברוך

ווליום ווליום ווליום ווליום אשריך אשרי חלקך שאל שאלות יש תשובות סבטיטי ברוך שהכיינו והגיענו לזמן הזה עזק וברוך

אמן חזק וברוך

יש לי בקשה, אני מבין שזה זקוק לברכה ולישועה

אנחנו ניתן לו ברכה, טענו אמן חזק,

מי שבירך אבותינו אברהם יצחק יעקב משה ואהרון דוד שלמה וכל הקהילות הקדושות

והתאונות ויברך את השם הטוב אליהו אליהו בן

חנה ברטה

חנה ברטה אליהו חי בן חנה ברטה השם ישנח לו רפואה שלמה ויקיים בפסוק אין נרבנלה אין נרבנלה וכן ירצון ונאמר אמן בשורות טובות

הוא תרם גם עשר אלף פרנק ברוך תהיה להשם אשר יזכה אותך לרפואה שלמה

מי עוד רוצה לסקול בעקלת השם בבלגיה קידוש השם גדול יהודים עיקריים

אמן חזק וברוך כן מי עוד רוצה לשלוט במצווה?

לא הבאתי מזפחות ראש אני מצטער בטח הייתם בוצאים לך דקות חבל אפשר להשיג במקום אחר הנה עוד יהודי

בבקשה ברוך הוא תעלה זה גם תרם עשר אלף השם יזכה אותך להצליח ממעשי ידיך לעבודתו יתברך זכות המצווה תגן בעדך כן מי שתרם עשר אלף ורוצה פה לבוא לשלם כבר יכול כאן ואם לא לפחות להירשם הנה גם הוא לקח על עצמו עשר אלף

השם יזכה אותך לגדול בתורה ובירת שמים קבועה שלמה ופרנסה טובה שלום בן יצחק אמן גלי רצון

כן.

זה כמעט הגיענו לזמן הזה. עזב וברוך, עזב וברוך, כן, עוד יהודי שרוצה לספוד, בכבוד, בוא, הראשון מהולנד ששם את הציצית, עזב וברוך, שני אוטובוסים הגיעו מהולנד, אשריך, הגרוזינים גמרנו, כולם דתיים, אושרי ישראל, גם הוא תרם 10,000 פעמים.

אמן, תזכה לכל המצוות הכתובות בתורה, אשריך, כן, תן לו מקום, כן, בכבוד, אשריך,

יעיינו וקימנו וגיענו לזמן הזה.

עזב וברוך, כן, מי עוד רוצה לספוד?

מי הצדיק הראשון?

ברוך אתה, ברוך שהמפעלנו,

וקימנו וקימנו וקימנו, לזמן הזה.

חזק וברוך, אשריך, השם יזכה אותך ללכת בדרך טובים.

שהחיינו והגיע, נקימנו והגיענו לדבר הזה. חזק וברוך, שים עליך את כרם התלות, כן, בוא, צדיק, בוא, הנה גם הוא תרם עבר אליו כאן.

מפסיק מהשבת?

לעבוד בשבת, אם אין.

ברוך השם, יותר לא בחלל שבת.

ברוך השם.

אמן, תסתה למצוות, ותצליח במעשי ידיך, והפרנסה תהיה בכפליים בזכות השבת.

ברוך השם.

מי החליט פה בציבור, בעזרת השם, לא לעבוד בשבת יותר?

מי החליט?

אה? מי החליט? להרים את היד, אני רוצה לראות.

מי החליט?

הנה, ברוך השם, אשר הם ישראל. ברוך השם.

כן, מי עוד?

מי עוד רוצה לשים ציצית?

עוד ציצית, בכבוד. עוד ציצית.

ברוך אתה אדוני היושב-ראש,

שהחיינו וקיימנו ויגיע לזמן הזה. אמן! חזק וברוך, חזק וברוך.

כן.

גם הוא מפסיק לעבוד בשבת. ברוך השם, ברוך השם.

כן, מי עוד רוצה לזכות במצוות ציצית? הנה, עוד צדיק אחד.

אמן! חזק וברוך.

רבותיי,

כשאני אומר לא מחללים שבת, זה לא רק לא עובדים בשבת, לא נוסעים בשבת, לא מעשנים בשבת, לא מדליקים אור בשבת.

כן.

ברוך אתה אדומה ינמד את העולם שקיימנו וקיימנו ואיתנו בזמן הזה. אמן! חזק וברוך.

כן.

לא, לא עכשיו, לא בזמן הזה.

כן, אחר כך.

ברור שהחיינו וקיימנו ויגיע לזמן הזה.

עזק וברוך. תזכה למצוות ונגדול בתורה בירד שמיים.

כן.

חיצית אחרונה.

חיצית אחרונה.

הנה, עוד יוצא.

אה, יש עוד. יש עוד. ברוך השם, יש עוד.

אשריכם ישראל. ברוך שחיינו.

עזק וברוך.

אשריהם ישראל.

אשריכם ישראל.

אשריכם ישראל.

אשריכם ישראל.

אשריכם ישראל.