רבי חנינא סגן הכהנים אומר הוי מתפלל בשלומה של מלכות | הרב אמנון יצחק שליט"א

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום לרפואה בהצלחה לאה בת אלה

בהרבה סיעתה דשמיא בחינוך הילדים בדרך התורה והמצוות באמת

מתוך עושר ועושר אמן.

אנחנו לומדים עכשיו

את המשנה, רבי חנינא סגן הכהנים אומר,

הביא מתפלל בשלומה של מלכות

שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו.

אבל לפני כן אנחנו נסיים את מה שהותרנו מהבוקר

לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא.

אז ככה,

כתב ילקוט מעם לועז

כשנתבונן בדרכי המשפט אצל מלכותא דה ארעם,

נראה שיש כמה בתי משפט.

אם חוטא אדם בדבר קל,

נדון בשלום.

אני אומר את זה כבר על מצבנו דהיום.

ואם חוטא חמור במחוזי,

בעוון חמור יותר אינו יכול לדון

אלא בפני בית משפט עליון.

זה לא בדיוק ככה הולך היום, אבל זה רק בשביל להמשיל.

יש בית משפט קטן,

יותר גדול, עם שלושה שופטים, ויש יותר וכו'.

בוודאי שאם זה כך,

רעדה תאחז אותו אם יזמינו אותו לבית הדין העליון.

זה סימן שהוא כבר עשה משהו היום בהיום.

על זה הזהיר אותנו התנא,

וואי, וואי, וואי. לפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון?

לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא.

לפניו.

הוא בעצמו.

הוא הדיין, הוא העד, הוא הכול.

מזה נבין את גודל חומרת העוונות.

כמו שסיפרו לנו בגמרא על רבי יוחנן בן זכאי, שנטה למות,

היה בוכה.

שאלו אותו תלמידיו, רבנו,

מפני מה אתה בוכה?

אמר להם,

אילו לפני מלך בשר ודם היו מוליכין אותי,

שיום כאן ומחר בקבר,

שאם כועס עליי,

אין כעסו כעס עולם.

ואם אוסרני,

אין איסורו איסור עולם,

ואף על פי כן הייתי בוכה.

עכשיו שמוליכין אותי לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא,

שהוא חי וקיים לעולם ולעולמי עולמים,

לא אבכה?

זה מלך נצחי,

זה מלך כל יכול, זה לא בשר ודם.

עד שיהיה המשפט,

הוא יכול כבר למות השופט.

יכול להתבטא למשפט.

הרבה דברים יכולים לקרות.

אבל פה, לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא.

אז בהזדמנות זאת אני רוצה

לעשות מונולוג, לפני שנתחיל את השיעור על המשנה,

לגבי מה שהיה בערוץ 14, שהזמין אותי שמעון ריקלין

לתוכניתו

ואחר כך מכר אותי

ועזר בו ודיבר דברים לא הגונים, לא ראויים,

נוציא את זה בסרטון.

אבל בינתיים תשמעו,

מונולוג, הם אוהבים בערוץ 14 לעשות מונולוג.

גם אני.

יכול להיות שאני אפתח וירוס 14 בסוף.

אפתח בשבח אכסניה,

שמעון ריקלין ושות',

הזמנתני לערוץ 14, תושות.

שאלתני וחקרתני,

עניתיך והפתעתיך,

בעשר דקות ומחצה,

הזמן עף במרוצה.

מדד הרייטינג הוכפל

משעה שהאייטם שודר.

מאות אלפים נהנו וקילסו,

אך ערוצי הפייק התבאסו.

ועליך לחצים הופעלו,

וכיצד הבאתני? שאלו.

בריקלין עשה ריקול,

ומפחדך שמעת לה קול.

עזרת בך מדברי ההבל?

ומכרת אח ויצאת לא גבר.

ידעתי מה יהיו התוצאות,

ולכן מיד שלחתיך ראיות,

שכאן תמצא מה שאמרתי בשידור,

וענית מאה אחוז תודה.

אחר כך מחקת הודעתך לא להשאיר עקבות,

אך היא שמורה גם שמורה,

שלא תוכל לומר אה-ה-בדה.

שלחתיך תמונת הרכבת,

שמילת מפאי זועקת,

שתראה שדברי נכוחים,

וללא התנצלות

מכרת אותי בשביל כבודך לשמאלנים.

המתכבד בקלון חברו,

אין לו חלק לעולם הבא,

ואינך מגיע לדרגתו של לוט,

שחס על אורחיו עד כלות,

ולא הפקירה משבאו בשעריו,

כי זה למד ממורו אברהם.

במה אתה שונה מערוצי הפייק,

אם אתה מוכר אך אוהב,

וברוב חוצפה אינך מגיב להודעות,

אף לא עונה לטלפונים ולא רוצה לראות.

כיפה יש על ראשך.

האם אי פעם קיימת בצדק תשפוט עמיתך,

ולא תעמוד על דם רעך?

לכן הנני מקיים וכיח תוכיח את עמיתך,

ולא תשנא את אחיך בלבבך.

ונאמנים פצעי אוהב,

גם למי שהפך אויב,

ממתין להתנצלותך כנה,

על מכירת אחיך במהרה.

עד כאן פתיח.

ועכשיו אנחנו עוברים למשנה.

רבי חנינא סגן הכהנים אומר,

הביא מתפלל בשלומה של מלכות,

שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעות.

אומר רשי הקדוש,

בשלומה של מלכות,

הביא מתפלל בשלומה של מלכות ואפילו של אומות העולם.

למה?

שאלמלא מוראה, אם לא יהיה מורא, לא יהיה משטר כמו שצריך,

מה שאין כאן כמובן,

חוץ מלגבי אוכלוסייה מסוימת תמיד,

אז מה יקרה?

איש את רעהו חיים בלעו.

ותעשה אדם כדגי הים,

מה דגים שבים?

כל הגדול מחברו בולע את חברו.

אף בני אדם, אלמלא מוראה של מלכות,

כל הגדול מחברו בולע את חברו.

השמאל בולע את הימין

מאז ומתמיד.

והנה הם שפנים יוצאים.

הם

צוחקים על ביבי, למה אתה לא זה? ולמה אתה לא זה? איפה זה? איך אתה לא שולט?

איך אתה לא עושה? איך אתה לא עושה?

כי הוא פחדן, הוא שפניהו.

אבל גם אתם,

גם אתם, הנה, איימו עליך, וזה ישר מ... לא, מה פתאום? זה דברים שלא שמעתי, לא ראיתי, לא ידעתי.

אתה מבין? כמו שלושת הקופים במשרד של עורכי דין.

לא יאומן.

הגאון רבי מאיר שפירא, זכר צדיק וברכה,

ביאר את עומק דברי המשנה בהקדמה מה שיש לטמוע על כך שהמשנה מכנה את רבי חנינא בשם

סגן הכהנים.

סגן הכהנים בלשון רבים.

וקשה?

וכי הוא היה סגן לכהנים רבים?

והרי רק לכהן גדול

העמידו סגן.

אבל הביאור בזה הוא,

תקופתו של רבי חנינא הייתה תקופה קשה ביותר לעם ישראל.

הצדוקים גברו על הפרושים.

החיליינים גברו על המאמינים.

והמלך,

שהיה מזרע בית חשמונאי,

היה צדוקי.

במינוי הכהנים הגדולים,

לא נעשה לפי צדקתם וגדולתם בתורה ובמעשים טובים.

ולא תרו אחרי אדם ירא השם

וקדוש עליון.

אלא המלכות העמידה את הכהונה הגדולה למכירה,

והכהן שהציע את סכום הכסף הגדול ביותר

נתמנה להיות כהן גדול.

שלטון הון.

ומכיוון שהכהנים גדולים היו צדוקים,

נהגו כדעתם הנפסדת והמוטעית.

וביום הכיפורים, כשהקטירו את הקטורת

בתוך קודש הקודשים, לא כציווי השם,

נענשו ולא הוציאו שנתם.

ומדי שנה

הוצלחו למנות כהן גדול

מאחר שהכהן הגדול הקודם מת.

ורבי חנינא, שהיה צדיק וקדוש,

לא התפתה לקנות את הכהונה הגדולה בממון.

לפיכך לא מינו לעולם לכהן גדול,

ונשאר תמיד בתפקידו כסגן הכהנים.

וכיוון שהתחלפו כהנים רבים בזמנו,

נמצא ששימש סגן לכהנים רבים. לכן הוא נקרא, רבי חנינא,

סגן הכהנים.

אז זאת אומרת,

שם היה,

שם היה

קונים

את הדרגה הגבוהה ביותר בישראל בכסף.

בלי כסף לא מקבלים.

שוחד.

שוחד.

שוחד והפרת אמונים.

כן, יותר מ-300 כהנים מתו בתוך תקופה קצרה,

צ'יק צ'אק, אחד אחרי השני.

והיו צריכים לגרור אותם

מקודש הקודשים. היו קושרים להם שרשרת,

והם מושכים אותם אחרי זה החוצה.

הנה, מצד השכל הפשוט,

היינו בטוחים שבוודאי אדם כזה, שהמלכות השפילה אותו עד מאוד,

ולא מינו אותו לכהן גדול,

כראוי לערכו הרם,

אלא העמידו אותו לשמש גן

תחת אנשים פשוטים.

היה צריך להיות מתנגד לשלטון המושחת הזה בכל ליבו,

ולגנות את המלכות בכל לשון של גנאי.

ועם כל זה לא נהקך אל הצבא ואמר,

הביא מתפלל בשלומה של המלכות,

על אף העוול שנגרם לו מחמתה,

משום שהמצב מחייב

את כוח השלטון,

כי אם לא יהיה מורא,

המצב יהיה יותר גרוע,

ואז איש את רעהו חיים בלעו.

אז גם במשטר מושחת

עדיף שיהיה מורא,

שיהיה משטרה שמתגברת

עם בן גביר, בלי בן גביר.

זה לא יאומן כי יסופר, אבל הכול מכור פה,

אפילו שיש משטרה ויש כוחות ביטחון, יש הכול, זה רק כלפי אוכלוסייה מסוימת.

לא יאומן כי יסופר.

ועדיין, כתוב במשנה,

זה עדיף

ממה שלא יהיה בכלל,

כי אם לא,

אתם רואים, הם מסוגלים להבעיר את הכבישים,

מסוגלים לעצור את הכול, מאיימים שלא יתגייסו ולא ישרתו, וסרבנים, והכול והכול.

ואם לא היה משטרה ושיכולים להיכנס לכלא בסוף בסוף,

הם יכולים גם להרוג.

המדינה הזאת

כבר חיסלה אנשים שהפריעו לה בדרך.

מה לנו יותר מהתימנים שלקחו אותם להיות עכברי מעבדה,

ומכרו אותם למעבדות בארצות הברית תמורת 5,000 דולר?

לא יאומן.

לא יאומן כי יסופר.

לא יאומן. זה רק זה?

וואי, וואי, וואי.

אז אותו רבי חנינה, שהיה סגן הכוהנים תמיד,

והוא ראוי היה.

אבל הם לא, לא,

רק בתשלום. אין תשלום? לא.

זהו.

מה היה צריך להיות?

מסנגד.

ובכל אופן הוא אמר, והיא מתפלל בשלומה של מלכות.

כתב בספר מילי דאבות, כי דברי המשנה כאן באו כהמשך לדברי המשנה הקודמת.

המשנה הקודמת

הסתכל בשלושה דברים, ואין אתה בא לידי עבירה.

דע מאין באת.

השלושה דברים הללו מועילים להתגבר

על הרצון לחטאו

בין אדם למקום.

כשמתבונן בשפלות עצמו מטיפס רוחה למקום עפר רימה ותולעה,

אז הוא יימנע מן החטא.

אבל לעניין בין אדם לחברו,

איך זה יכול להועיל?

גם הוא תיפס רוחה, גם אתה תיפס רוחה.

זה לא יכול להועיל, כיוון שהוא יחשוב.

נכון, כלפי הקדוש ברוך הוא אני אפס אפסים.

אבל לעומת חברי,

מעלתי גדולה הרבה יותר מעלתו. אני תלמיד חכם למדן

וירא שמיים,

או אני שדרן,

אני גיא מרר,

כן?

איש הכאוס.

הקונספירטור,

מהנדס התודעה,

מערוץ 13,

עוד נדון בו, יש לנו קטעים להחזיר לו.

ואת פלוני,

מצווה לרדוף, כי הוא קל שבקלים.

וואי וואי וואי, פעם היה אומר הרב אמנון יצחק, עכשיו הוא כבר אומר אמנון יצחק.

אני אראה לכם התכתבות

שהייתה לי

עם

השליחה שלו, שאני אבוא לשידור.

איי, איי, איי.

בסגנון הזה יחשוב אדם לעיתים,

כיוון שאין אדם רואה את נגעי עצמו וסבור שהוא זך ונקי מכל חטא ועוון,

ואילו חברו מלוכלך מעוונות,

על כן העצה היחידה היא הנהגת המלכות,

שמחמת מוראה נמנעים בני אדם מלעשות עוול זה לזה.

לכן אומרת המשנה, אלמלא מוראה, איש את רעהו

היים בלעו.

כיוון שלעניין בין אדם לחברו לא מועיל זיכרון

של שלושת הדברים,

הסתכל בשלושה דברים,

ופה צריך רק

את המורא של מלכות,

שהיא יכולה למנוע את הדבר הזה.

אז אם כבר אמרתי,

טוב, כבר אנחנו במוד, קוראים לזה,

אז היא פונה אליי, קוראים לה טל משהו,

טל.

טל.

בוקר טוב, הרב יצחק, מה שלומך?

טל.

מה, תוכנית הצינור נעים מאוד.

כך היא כותבת לי, יש עוד טל אחד, גבר שם.

יש טללים רבים שם.

אז אני שואל אותה, מה הנושא?

היא אומרת, יש אפשרות שנשוחח בטלפון?

אז כתבתי לה לכתוב,

ואחרי זה כתבתי מפאי,

אז היא כותבת לי, בין היתר,

רציתי להבין קצת יותר את האמירה,

מה שאמרתי בערוץ 14. שלחתי לה קטע של חמש דקות,

שהיא תבין על מה אמרתי.

אני כותב לה קטע מתוך שעה של הסרט, הרצל והציונות.

היא צפתה.

מה היא כותבת לי?

וואו.

נדהמה.

אבל עדיין,

אתה לא חושב שזה מוגזם להגיד זאת בשידור?

כתבתי לה, תצפי במלא ותביני.

היא אומרת, זה לא מה ששאלתי.

היית רוצה להגיב על זה? אולי להתנצל?

אולי להסביר?

אמרתי לה,

את האמת צריך לומר בראש חוצות.

הצחקת אותי.

התנצלו המפאיניקים והשמאל השקרן,

שבפתק לבחירות נקראים אמת.

חוץ מזה, השדרן שלכם

משנה את השאלות לאחר השידור

ומוסיף מילים ומשהה את תשובותיי כדי שייצא טוב יותר.

אדם לא ישר, ממש בושה.

אז היא כותבת לי,

אתה מדבר על גיא לרר?

כתבתי לה, ודאי.

היא כותבת לי, הוא אף פעם לא משנה את מהות הדברים.

לקצר תשובות,

חייב לפעמים מפאת חוסר זמן,

אבל לא נוציא מהקשר אף פעם.

אז כתבתי לה, אשלח לך את ההבדלים.

הוא לא מקצר,

הוא העריך.

מה זה העריך?

הוא שאל אותי,

מה שעה? אמרתי לו, תשע נגיד.

אז מה הוא עשה?

מה שעה?

השאיר זמן?

תשע.

כאילו השתהיתי וחשבתי מה לענות, לא ידעתי מה לענות. אתם מבינים את התרגיל?

ככה הוא עושה.

אז שלחתי לה

קטעים שנאמרו וכו' וכו'. טוב,

ואחר כך הם החליטו להקרין סרטון

של הנדוס תודעה שלהם,

ואנחנו נגיב עליו כמובן בהמשך.

הלאה.

רשי

פירש שמשום הימילתא

דהווה מתפלל בשלומה של מלכות,

צוותה לנו התורה להקריב בבית המקדש בימי חג הסוכות

שבעים פרים

כנגד שבעים האומות,

שבזכות זו

יהיו האומות שקטות ולא יתגרו זו בזו. אתם שומעים? עם ישראל

מקבל הוראה מהתורה

שאנחנו נקריב

קורבנות

עבור הגויים,

שבעים,

כנגד שבעים אומות.

אההה.

ובזכות זה יהיו האומות שקטות

ולא יתגרו זו בזו, כי זה יכול לחזור אלינו.

ולא יהיו מלחמות ביניהם.

למה?

כי ברגע שהם בשלווה ואין להם בעיות,

הם לא מחפשים את השעיר לעזאזל, שזה תמיד ישראל.

והנה מובא במדרש,

שעתיד הקדוש ברוך הוא לנגוף ולהעניש את האומות

שלא עלו לחוג את חג הסוכות בירושלים.

וזה מטמיע.

מה שונה חג הסוכות משאר חגים?

שדווקא פה היה עליהם לעלות לירושלים,

והם נענשים על שלא עלו.

אז ביילקוט מעם לא עז כתב

שעל פי דברי רש״י,

שאמרנו

כיוון שבחג הסוכות

מקריבים קורבנות בבית המקדש לשלומם וטובתם,

היה עליהם לעלות לירושלים להודות לבני ישראל ולשבח אותם על כך שהם מתפללים עליהם

ומקריבים קורבנות עבורם.

וכיוון שאינם עושים כן בדין הוא שיענשו על הדבר.

והשם יגוף אותם במגפה

של נמק,

שהאיברים שלהם ייפלו.

נצטווינו במשנה להתפלל בשלומה של מלכות,

שלא יהיו מלחמות בין הגוי

ובאר ביילקוט מעם לא עז.

כל זמן שיש שלום בין המלכויות,

אז עול הגלות יותר קל.

ואין

הוצאות

על מלחמות וגייסות.

ואז כמובן פונים ליהודים, משתמטים, בום, בום, בייל.

ובזמן המלחמה,

כשיש שיירות וגייסות,

והולכים מעיר לעיר,

גוזלים וחומסים ממון הבריות,

כמו באוקראינה עכשיו,

כמו במלחמות, בלוב, בעיראק, בסוריה,

בוזזים ואונסים, רחמנא לצלן.

ובנוסף לכך,

שר המורא מהמלכות,

והשודדים מנצלים, טורפים ונוטלים ממון. אתם רואים, כשיש כאוס, פורצים לחנויות, שוברים את השמשות ונכנסים ובוזזים.

וכמו שאירע הרבה בגלות המר הזה,

לכן נתפלל על השלום,

שבזמן שיש שלום בעולם, מתחזק מורא המלכות.

עניין נוסף יש בזה.

בזמן שיש לגויים פרנסה,

אינם מכבידים את עול הגלות.

והשלום הוא סגולה לפרנסה ולשפע.

ככתוב בתהילים קמאז,

אסם גבולך שלום, חלב חיתים יסביעך.

מה שאין כך בשעת המלחמה,

ששורר רעב ומחסור,

והם פושטים את ידיהם בממון ישראל.

וכך פרש במדרש שמואל.

המשנה מדקדקת

ואומרת

התפלל בשלומה של מלכות, לא בשלום המלך.

כי כוונת המשנה היא על המשפט שבכל מדינה ומדינה.

תודה רבה.

המלכות זה השלטון,

והשלטון זה המשפט.

לא כמו פה הפוך, המשפט הוא השלטון.

העם הוא השלטון והריבון,

והמשפט מבצע.

אז רואים שכך, עכשיו יתפלא המתפלל, למה אני מתפלל שיהיה כבר גוג ומגוג?

למה?

זאת המלחמה המחויבת,

וככל שהיא תקדם,

אז בעצם

יבוא השלום האמיתי, הסופי.

הרי הקדוש ברוך הוא התחייב לפרוע מכל אלה שהצרו לעם ישראל במשך כל הדורות.

ולכן

זה מוכרח שיהיה.

כן?

ותחזינה עינינו בשובך לציון.

ותחזינה עינינו בשובך ציון.

אנחנו רוצים כבר לראות את הקדוש ברוך הוא שהוא שם לציון.

הרי הקדוש ברוך הוא הבאנו שהוא מצטער בעצמו איתנו,

והוא מחכה שאנחנו נגאל אותו.

איך גואלים אותו, אומר רבי שמון בר יוחאי, על ידי התשובה,

והיא מסורה בידינו.

ולכן אנחנו צריכים לעשות את התשובה

ולבקש מהקדוש ברוך הוא,

ואז הוא ישפוך את חמתו על הגויים, אז הוא יתחייב,

וזה ממילא צריך להיות,

כי אין אפשרות אחרת, וזה כתוב בנביאים,

אז לכן

עדיף שזה יקדם,

ונהיה מן הזוכים גם

לחזות פני משיח צדקנו

והגאולה השלמה במהרה בימינו אמן.

סיים וילקוט מעם לא עז.

מסיבה זו

לא יתרעם אדם על כך שהמלכות מטילה מיסים בארנוניות

ויטען שהם מכלים את הממון של הבריות.

זה מדובר כשהמיסים הם הגונים, לא כמו במדינת ישראל,

מדינת המיסים.

אולי בהומור נגיד,

שזה אולי בגלל האשכנזים,

כי הם אומרים, חיי המייסים.

היו מיסים.

אז אולי שם קולטים שזה מיסים.

היה מיסים, אז זה טוב, זה בהומור קצת.

כיוון שעל ידי הממון

המלכות נוטלת מן הציבור

ומקיים את הסדר במדינה,

ועל ידי זה

זה אמור להפחית את הפשיעה.

אבל פה גם לוקחים מיסים

וגם פשיעה.

פה יש פרוטקשן בצפון.

מי שלא משלם פרוטקשן, שורפים לו את החנויות, הכול.

פרוטקשן, לא לוקחים אלף שקל.

עשרות אלפים, מאות אלפים עסקים, יש כאלה סוגרים.

בדרום,

אותו דבר.

הבדואים חוגגים שמה ועושים מה שהם רוצים. באר שבע זה ממש עיר מופקרת, חבל הזמן.

זה פרוטקשן קטן.

זה עולם התחתון קוראים לו.

אבל יש עולם תחתון עליון.

עליון בתחתון.

מי אלה?

אמר גנץ שאנחנו nation of start-up.

אנחנו מדינה מחדשת.

אנחנו עושים

הזנק.

הפירוש של סטארט-אפ זה הזנק.

מזניקים פה את הכול, את כל הסייבר.

ואנחנו עלולים להיות, הוא אומר,

מדינת פרוטקשן, nation of protection.

רק הוא וחבריו הם הפרוטקשן של הפרוטקשן.

כי הם מאיימים על כל המדינה.

אם לא תעשו מה שאנחנו המיעוט אומרים,

נשרוף את המדינה.

נבטל את המילואים. נבטל את הסייבר. נבטל את הכול. לא נשלם מיסים. מרד.

מרד.

זה פרוטקשן of protection.

זהו.

אז מה יש להתפלל פה על שלומה של מלכות?

עדיף שתתפרק.

למה?

אמר החפץ חיים, כמו שאמרנו בשידור בערוץ 14.

אמר החפץ חיים

שבסוף

לא תהיה מדינה.

לא יכול לבוא משיח כשתהיה מדינה.

כי עדיין מאמינים בביבי

או בגנצה מייצה או בזה או בלפין.

רק מתי שיהיה אפס עצור ועזוב.

כי יראה כאוזלת יד ואפס עצור ועזוב.

זהו. זה מוכרח להיות.

אז צריך להתפלל

שמה שהובטח על עידן מים מתקיים.

ובעזרת השם,

נחזדה מהר

במה שהבטיחו לנו.

העניין יובן היטב על פי מעשה שהיה במדינה אחת, שבאו בגבולותיה ציפורים לאלפים ולרבבות.

וראשי המדינה חששו שתכלה כל התבואה,

ויהיה רעב בארץ.

אז הטיל המלך חובה על תושבי המדינה להביא מדי יום ביומו סכום ציפורים מסוים לחצר בית השלטון.

חייבים לצוד אותם.

כל אחד חייב לצוד כמה?

שלא יזיקו התבואה.

מי שלא יביא ציפורים,

ייכנס בזהוב אחד ליום.

וכך רצה להיפטר מהם. לא היה להם עתקים מטריילס, כמו שהיום,

שלא הורגים ציפורים, הורגים אנשים.

אז הוא אמר, תתפסו אותם,

תביאו לי כל יום, וזהו, זה המס.

היו מקומות

שהגיע אליהם דבר המלך,

ובני העיר קיימו את הדברים,

והביאו

את הציפורים, והרגו אותם עבדי המלך.

אחר זמן

מצאו בסמיכות לשורשים של השיבונים,

וואי, וואי, וואי, תולעים,

תולעים שמצצו

את הלחות של התבואה,

והיא לקטה בירקון, ונפסדה כמעט לגמרי.

רק עשרה אחוז נשאר,

ונהיה רעב גדול.

אבל, במקומות שלא הגיע דבר המלך,

והשאירו את הציפורים,

אכלו גם את ה-10%.

והיה רעב גדול מאוד מאוד.

איי, איי, איי.

אבל היו מקומות

שהיו ציפורים,

שאכלו את התולעים,

ובכך נשתמרה התבואה.

איי, איי, הקדוש ברוך הוא עשה איזון בעולם.

יש ציפורים,

אוכלות תולעים,

ואז לא משמידים את התבואה.

יש מלמעלה ויש מלמטה.

אז זה מה שקרה

במדינה

בגזירת מלכות.

נתנו מיסים בארנוניות,

הנה, העלו את הארנונה והכל זה.

ואם האזרחים

נותנים למלכות, מה שמגיע,

היא יכולה להציל את הגנבים מהגנבים והגזלנים.

אבל אם סבורים בני המדינה לחסוך ולא נותנים את המס,

בדומה למדינה שהעמידה את הציפורים ולא רצו לתת את חלקם,

אז הגנבים והליסטים פועלים בין מפריע,

ומזעיקים את האזרחים למאוד.

אבל פה, כמו שאמרנו, אין לא זה ולא זה.

לא זה ולא זה.

אנשים היום מתחבטים לקנות עוד עגבנייה או פחות עגבנייה.

מצב חמור שאנשים ממש אין להם מה לאכול.

לא רק שיש פה עניות

לשכבה מסוימת

כל הזמן,

אלא זה הולך ומתדרדר.

לא יאומן, יש למעלה ממיליון ילדים רעבים.

זה התפרסם על ידם.

וזה אכפת למישהו?

כמה כסף מוציאים מיליארדים על שטויות?

במקום להוציא על החיסולים,

היו משקיעים את זה באנשים,

והיו אוכלים כמו שצריך, והיה להם חיסון טבעי.

אבל ככה זה.

נתנני השם בידי לא אוכל קום.

זה המצב.

הרב הקדוש,

השרף מקוצק,

זכר צדים וקדוש לברכה,

זכותו תגן עלינו אמן,

באר את המשנה באופן אחר.

הוא אמר, התפלל בשלומה של מלכות.

מה הכוונה?

שיש שלום בין המלכויות.

בסיבת הדבר,

היא כאשר

האומות טרודים במלחמות בינם לבין עצמם,

אז אין להם זמן פנוי לגזור גזרות נגד כלל ישראל. הוא אומר הפוך.

אבל בזמן שהם בשלום,

מחפשים טוענות להיטפל אל היהודים

ולהתייעץ נגדם גזרות רעות.

אז הזמן להתפלל לה' יתברך

על קיום עם ישראל בגלות.

אז זה תלוי.

מה המצב, כמו שאמרתי?

פה המצב כזה שהמלכות לא טובה

בשביל אלה שהם מאמינים בשם.

יש מלחמת הכפירה באמונה.

ורואים ממש אנשים הולכים ברחוב

ומתנפלים עליהם.

אפילו ריקלין הלך.

יורקים עליו, מקללים אותו.

לא מהרעיון שלי,

עוד מלפני.

והשנאה מבעבעת. לא יאומן כי יסופר כמה הם שונאים.

אתה רואה בערוץ 13 צבר של אנשים שונאים שיושבים שם.

ערש נוטף מפיהם.

איך הם אוכלים את הימין ככה, איי-איי-איי.

ועשו מדור העתק

למתנעץ,

לטרללת.

טרלול היומי.

ואז הם מוצאים כל מיני אנשים מימין שמטורללים כאילו

להסתלבט. עושים קונטרה לערוץ 14. אתם לא מבינים את זה ברוך השם,

אבל אני משדר גם לכאלה שכן מבינים.

אז לכן אני מסביר.

בכל מקום

יש שנאה, ממש שנאה.

שונאים את כל מי שמאמין.

לא יאומן כי יסופר.

במדרש שמואל כתב בשם הריטבה ששלומה של מלכות,

מדובר על השם יתברך.

להתפלל בשלומה של מלכות

ומלכותו בכל משלה.

להתפלל,

כמו שכתוב בתהילים צדיקה, לפעימו אנוכי בצרה,

וכן בכל צרתם לא צר.

אין לקדוש ברוך הוא שלום במעונו, כביכול, בגלל שהוא מצר על הצרות שבהן אנחנו נתונים בגלל מעשינו.

והוא חש את צערנו

ושרוי כביכול בגלות עם בניו אהוביו.

מכיוון שהוא הולך עימנו,

הרי הוא שומר ומציל אותנו מכל רע.

והוא מטיל מורא על כל האומות,

ואלמלא זאת

לא היה נשאר

משונאיהם של ישראל שריד ופליט.

לכן,

הנביא מתפלל בשלומה של מלכותו יתברך.

ואז יהיה שלום לנו.

באמת עם הקדוש ברוך הוא חיים ולעונו,

בחרות הפעם בנו.

זה ברור, אנחנו אומרים את זה כל יום.

סך הגאון מאוסטרובצה,

זכר צדיק לברכה,

לתלמידיו,

תחת אחד השיחים,

כי הנה דרכם של הדגים הגדולים

לבלוע את הדגים הקטנים מהם ולאוכלם.

וכשפותחים את הבטן של הדג,

מוצאים הרבה דגים קטנים שנבלעו במעב.

אבל לא מוצאים דג בלוע, לא מוצאים דג בלוע.

המונח כשראשו פונה כלפי חוץ,

תמיד הראש נמצא כלפי פנים,

והזנב כלפי חוץ.

כי הדג הגדול

בולע את הקטן מצד הראש,

שהראש נכנס לתוך פיו, הוא הולך עם הפה פתוח ככה, הופ!

ובולע את הדג שבא מולו.

באר הגאון מאוסטרובצה,

מה סיבת הדבר?

נודע שעיני הדג פקוחות תמיד,

ועל כן צובר הדג בדעתו שמצד ראשו

יכול הוא בעצמו להישמר מן הבאים

שרוצים להזיקו,

והוא לא זקוק לעזרת השם,

כי יש לו עיניים פקוחות כל הזמן.

ועל כן,

הן פקוחות

כל הזמן, שאם יבואו לטורפו, יוכל לברוח.

והוא סובר

שרק מצד הזנב הוא צריך עזרה מהקדוש ברוך הוא,

שהרי בזנב הוא לא רואה.

וממילא,

אינו עושה השתדלות להינצל,

אלא משליך על השם יעבור.

וכיוון שדווקא מן הצד שהוא סבור שהוא יכול להישמר לבדו,

והוא לא זקוק לקדוש ברוך הוא,

דווקא מאותו צד

בולע אותו הדג הגדול.

ואילו מהצד שהוא לא סומך על עצמו,

באמת עוזר לו הקדוש ברוך הוא, ולא נותן טרף לשני הדגים.

כי בלי עזרת השם יתברך,

שום נברא לא יכול להישמר מחורשי רעתו.

מדהים.

זאת אומרת,

בן אדם, אם

בדברים שהוא לא יכול, אז הוא סומך על הקדוש ברוך הוא,

ובדברים שהוא יכול, כאילו,

שהוא חושב שזה בכוחו,

הוא לא צריך לסמוך על הקדוש ברוך הוא,

איי, איי, השם יראה לו שדווקא מהמקום

שאתה סומך עליי, שם לא יקרה לך כלום.

במקום שאתה חושב שאין צורך לסמוך עליי,

איי, איי, מה יקרה?

לכן שבר כוכבא, בר כוזיבא אמר,

ואתה השם זה נחתנו ולא תצא בצבאותינו,

הוא גרם שמתו מיליונים בגלל זה, כי הוא סמך על כוחו.

ככה זה עובד.

גם מדינת ישראל סומכת על כוחה.

אנחנו הצבא החזק באזור.

אנחנו יכולים להגן על עצמנו,

וכל פעם שמישהו כתב משהו עם שם השם,

הצבא התנער.

כמו שגל הירש כתב

באחד המבצעים,

איזו איגרת לכל הפקודים שלו,

ודיבר על השם שיעזור, וזה,

וואי, וואי, וואי, פיטרו אותו,

הנדיחו אותו,

וכן הלאה.

כשכתבו ברוך השם בראשי המכתבים, הסירו אותם,

וכן

אמר שרון, אתם זוכרים אותו? זה שהיה מנותק שמונה שנים אחרי ההתנתקות.

אז הוא אמר

גם כן,

אשרי העם שצהל לא,

כן, לא אשרי העם שהשם אלוהיו,

וכן הלאה.

אבל את ההפתעות

זה יהיה כשהחיזבאללה יתחיל,

ואז נראה צהל באמת תבוא.

יכול להיות שהוא יצליח להכריע,

אבל זה יעלה בהרבה הרבה אבדות.

וזה לא בגלל שהצבא חכם, בגלל שהוא טיפש,

כי הוא נתן להם לגדול.

מאפרוח ללול תרנגולים גדול,

שהם רק הביאו בהתחלה קצת

נשק

נתן להם להתפתח, היום הם למעלה מ-150,000 טילים.

אתם מבינים מה זה אומר? עם ירי של שלושת אלפים ביום.

נו,

וגם בג'נין,

ממש בג'נונין, כל יום מכניסים חיילים

להוציא כמה,

להוציא עוד כמה,

ולמנוע כמה,

ועוד כמה, ועוד כמה.

כמה פעמים אתה חושב שהקדוש ברוך הוא ייתן שישחק,

כמו שאומרים, המזל?

הרי זה במושגים שלהם נקרא מזל, לא סייעתא דשמיא.

אז הנה, לפני כמה זמן שבעה חיילים

נפצעו בינוני, בקל וכולי.

וזה לא, זה יכול לקרות יותר גרוע, יותר גרוע,

אבל הם לא מבינים,

עד שלא קורה משהו רציני שמתים כמה, הם לא עושים מבצע.

הם מחכים שתהיה להם הצדקה אצל אומות העולם,

שיוכלו להגיד שזה לגיטימי עכשיו לכתוש אותם,

או להוציא מהם את הנשק וכולי.

אבל הם מוכנים להפקיר כמה יהודים,

שהם יהיו הצדקה.

כל המציל נפש מישראל כאילו הציל עולם מלא.

מה פתאום שתסכן את חיילי צה״ל?

זה הבנים של אלה ששלחו אותם, זה הבנים שיש להם משפחות,

זה לא בגדי חאקי,

זה אנשים שיש מאחורי משפחות ויכול להיות גם נשים וילדים.

השם ירחם, זה שכל מעוות.

במקום לעמוד

על מה שצריך, הבא להורגך, שכם להורגו, אל תחכה.

להורגו כתוב,

לא לשבותו.

להורגו.

הם קוראים לזה היום פצצה מתקתקת.

פצצה מתקתקת, הנה הם היו בכלא,

יצאו החוצה, חזרו והרגו

ארבעה אנשים בחומוס.

זה כל אלה שמשחררים אותם בסוף, הם נוקמים,

כי הם זוכרים מה עשו להם בכלא.

אז מה, הם יהיו אזרחים טובים?

למה, הכלא מצליח לחנך אותם?

לא יכולים להשתלט עליהם

כשהם בכלא,

כל שכן כשהם בחוץ.

אבל זה המצב.

זה המדינה היום.

ככה זה נראה.

וזה השמאל מאפשר, זה הם.

כי הם אמרו שבגד צריך להחליט

מתי מותר, מה הוראות הפתיחה בנשק,

איך עושים, ואיך פה ואיך שם,

וגם משחררים מחבלים, וגם, וגם, וגם, וגם.

וככה זה נראה.

בספר חותם האבות כתב בשם הגאון רבי אהרון צבי גרוס,

גרוס,

זכר צדיק וברכה,

הגיבד, פמז,

שעל פי דברי המשנה האלה מתבאר הטעם שקורח ועדתו נענשו דווקא בעונש זה שירדו חיים שאולה,

כי הנה הם באו לחלוק על משה רבנו עליו השלום,

ככתוב ויקהלו על משה.

והייתה מטרתם לבטל מלכותו.

וכיוון שנתבאר

שביטול כוח המלכות במוראה

גורם שאיש את רעהו חיים בלעו,

אז בתורה מידה כנגד מידה,

שכתוב ועשיתם לו כאשר זמם לעשות,

נענשו בעונש שהארץ תבלע אותם מעודם חיים.

אם אתם מבטלים את המלכות של משה רבנו ואין מנהיג,

וכל אחד יעשה מה שעולה בדעתו, אני ראוי, אני ראוי, אני ראוי,

מה יקרה? אנדרלמוסיה.

ואז יש את רעהו חיים בלעו.

אה, אתה לקחת את השלטון בכוח?

גם אני אקח אותו בכוח.

וככה אחת את השני, בלעו.

מה שילם להם הקדוש ברוך הוא שהאדמה בלעה אותם.

מידה כנגד מידה.

בספר עבודת ישראל,

הרב הקדוש המגיד מקוזניץ', זכר צדיק וקדוש לברכה.

זכותו תגן עלינו, אמן.

ברשת מאמר המשנה על דרך עבודה.

מהי הדרך הנכונה שילכו הצדיקים בעבודת השם?

שיהיה כל אחד מושלם במידת יראת השם,

באהבת השם,

ולא רק באחת מהן נא.

וזה מה שאומר התנא.

הביא מתפלל בשלומה של מלכות.

שיתפלל הבורא שיזכה לשלמות,

להמליך את הבורא עליו.

בעת שהוא עוסק בתורה ובתפילה,

ממליך את הקדוש ברוך הוא עליו.

ואז הוא זוכה לשלמות העבודה,

בין לראה את הבורא ובין לאהבה אותו.

שאלמלא מוראה,

אם לא יהיה יראה,

אלא יעבוד רק מתוך אהבה,

איש את רעהו.

איש,

הכוונה לקדוש ברוך הוא.

השם איש מלחמה.

ברעהו,

זה האדם שעובד השם,

בדבקות ובתענוג,

ולכן הוא נקרא רע לקדוש ברוך הוא,

רעהו.

ומחמת

גודל התענוג והדבקות שיש לאדם הזה,

אזי חיים בלעו.

כלומר,

יהיה לו כלות הנפש והתפשטות הגשמיות,

עד שהנפש תיפרד מן הגוף ותידבק במקורה,

ותיפסק,

ותיבלח חיותו, רחמנא ליצלן.

לכן, מסיבה זו צריך להתפלל גם שיהיה יראת שמיים.

כי אם תהיה לך אהבה, אהבה אין-סופית,

אתה תתאדה.

והיראה תחזיק את נפשו,

וימשיך לחיות בעולם הזה עד זמן שקצבו לו.

ובזה תתקיים שלומה של מלכות,

כמו ארבעה שעלו לפרדס, ואחד מהם נדבקה נפשו למעלה ולא ירד יותר.

כלומר, שיהיה קיום משלמות לרצון מלכות שמיים, שהרי הקדוש ברוך הוא קבע כמה זמן יחיה האדם על פני האדמה.

כמאמר התנא על כורחך אתה חי,

ועל דרך זה ביאר את המאמר

שנאמר על נדב ואביהו,

הרי מות שני בני אהרון בקרבתם לפני ה' וימותו,

שהאופן שבו הם נסתלקו מן העולם

היה על ידי קרבתם לפני ה'.

זאת אומרת, הם קרבו את נפשם ברוחם לה' התברך יותר מדי, מרוב דבקות

וימותו יצאה נפשם מגופם.

חשבתי בהתחלה שהוא יגיד,

איש את רעהו, חיים בלעום,

שאם אדם יהיה כל הזמן רק באהבה ולא ביראה,

הקדוש ברוך הוא יבלע אותו.

למה?

כי אם אדם אוהב את השם, נגיד, אתם יודעים,

הרבה בהרצאות אומרים לי, בפרט אלה עם הכיפות סרוגות,

למה צריך להפחיד? למה צריך להגיד זה?

צריך לעבוד את השם מאהבה, מאהבה, מאהבה.

אהבה זו דרגה הכי גבוהה.

בודדים מגיעים לדרגה כזאת.

אבל הם אומרים, מאהבה, מאהבה. מה זה מאהבה?

אני אוהב את השם, אני אוהב את השם.

אבל הולכים

עם סרט פה,

וזה נקרא כיסוי ראש אצלם.

תראו, בערוץ 14 יש שם כאלה עם כזה סרט כזה. זה כיסוי ראש, וכל הסיער בחוץ.

והולכים חשוף פה, והולכים עם שרוולים קצרים.

איפה היראה?

אין יראה.

אהבה, אהבה.

אוהבים את השם, אין כמוך, אין כמוך.

כל היום.

ומה אם יראה?

אין יראה.

לא צריך יראה, אני אוהב. אם אני אוהב, מה צריך לפחד? למה צריך לפחד? אני אוהב את השם.

אם אני אוהב אותו, בטח הוא אוהב אותי.

ומה עם המצוות שהוא ציווה?

אז לכן,

תתפלל שיהיה לך גם מורא. אם לא יהיה לך מורא,

איש זה הקדוש ברוך הוא,

את רעהו, אפילו שאת רעהו.

חיים בלעו.

ואז פתאום נעדרים כמה וזה, ולא מבינים על מה ולמה, מה קרה, מה קרה, מה קרה.

עד כאן בינתיים.

תודה על הקשבה.