רבי יהושע אומר עין הרע | הרב אמנון יצחק שליט"א

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום בלחש.

אמן.

רבי יהושע אומר,

עין הרע

ביצר הרע

ושנאת הבריות מוציאין את האדם מן העולם.

עין הרע,

כמו עין רעה שאינו מסתפק במה שיש לו ומחזר אחר דברים אחרים.

ויש מפרשים,

עין הרע שמכניס עין הרע בממון חברו או בבניו ומזיק לו.

בשנאת הבריות זו שנאת חינם.

הרמב״ם פירש

שמואץ חברת הבריות

ואוהב לשב יחידי.

זה נקרא שונא את הבריות, שנאת הבריות.

ואני שמעתי, אומר רבנו עובדיה מברטנורה,

אדם קשה שמביא עליו שנאת הבריות

וגורם שהכול שונאים אותו.

כל אלה,

עין הרע ויצר הרע ושנאת הבריות,

מוציאין את האדם מן העולם.

במהות

היזק עין הרע מצינו אריכות בדברי המפרשים.

רבנו יונה פירש,

מי שאינו שמח בחלקו אשר נתן לו השם.

בילקוט מעם לועז אומר, וכן מי שכל אשר יש לו

אינו די בעיניו

ועוין את חברו.

הפירוש, הוא מביט בעיניו את חברו שעשיר יותר ממנו,

בחושבו כל העת מתי אהיה אף אני עשיר גדול כמותו,

ועל ידי זה גורם רע בין לעצמו ובין לחברו,

כמו שאמרו חכמי הטבע,

כי מן המחשבות הללו

עולה אוויר השורף את הדברים שעוין בהם בעינו הרע,

וגם בקרבו

יישרף

אחר שמתאבל לדברים שאין יכולת בידו לעשותם.

אזי המחשבה היא מקלקלת גופו,

כי התקצר רוחו ומוציאתו מן העולם.

ועל זה אמר רבי יהושע שהעין הרע מוציא את האדם מן העולם.

אז חכמי הטבע אומרים שיש

אוויר השורף את הדברים שהוא עוין בהם בעינו הרע מכוח המחשבות.

אז לא אני שאומר, זה פלא,

פלא בטבע.

סיפרתי לכם בעבר שהייתה לנו שכנה בתל אביב, בבן יהודה,

תמיד כשהייתה נכנסת והיה לנו

עציץ שממנו היה צמח מתפתל ועולה ככה על הקיר.

יא, איזה יופי.

טאק, היה נחתך.

אמא שלי עסרה עליי לפתוח לה את הדלת.

היה לנו כזה מנעולון שפותחים את הדלת וזה נשאר סגור,

לדבר איתה רק ככה, לא להכניס אותה.

מה צריכה?

כן, רוצה משהו? אין בעיה, חכי.

מביאים לה החוצה.

הביא רבנו יונה ראיה לפירוש הזה מכך שנקטה תנא עין הרע בלשון זכר,

לא כמו שאמר רבי לי עזר, עין רעה.

איזה דרך טובה יבור לו האדם.

שמה אמר, מי לעזר עין רעה בלשון נקבה.

פה כתוב עין הרעה בלשון זכר.

למעלה דיבר התנא

אודות מידת הכילות, הקמצנות, יש לו עין רעה.

פה מדבר בלשון זכר, כי מדובר על עין של אדם שהוא עוין ברע.

מדובר על האדם עצמו שהוא עוין.

יש לו עין רעה.

תכף נראה.

בעין הרעה זה בעין אחת דווקא,

כמו שבבלעם היה שתום העין.

בשתי עיניים לא, כי זה צלם אלוקים.

לכן נאמר גם עין הרעה.

בעניין זה התחדש בדברי רבנו יונה,

שבכוח המחשבה להזיק לדברים שמעיין בהם.

ומצינו, שכתב החזון איש, זכר צדיק לברכה,

זכותו תגן עלינו אמן,

וחושן משפט ליקוטים,

שזה אחד מן הפלאים שישנם בבריאה,

שאדם יכול להזיק לחברו על ידי המחשבה.

אכן במדרש שמואל באר,

שמדובר על מה שמקנאים הבריאות בהצלחת האדם,

ונותנים עיניהם בו ובממונו.

ובדבר זה לבד יכול להמיתו.

בעין הרע אפשר להמית אדם.

וכן מצינו במסכת בבא מציעה דף ק'.

רב

היה בבית הקברות,

ובחוכמתו הגדולה

היה מכיר ורואה כל אחד מן המתים,

מאיזה חולי הסתלק לבית עולמו.

ואמר ש-99 מתו מחמת עין הרע, ורק אחד מת משאר מחלות.

מצינו שאדם צריך להשתדל

שלא תשלוט עליו עין הרע, דהיינו לא להתבלט יותר מדי.

וכדאיתא, במסכת בבא מציעה ק״ב,

אמר רב,

אסור לו לאדם שיעמוד על שדה חברו

בשעה שעומדת בקמותיה משום עין הרע.

יש שדה

בהחיטה עלתה למעלה לגובה שתי מטר, שלוש מטר.

וואו, וואו.

מי שיעמוד שם והתפעל יכול להזיק את כל השדה.

לכן אמר רב,

אותו רב,

שאנחנו מדברים, שיודע ש-99% מתים מעין הרע,

אמר אסור לו לאדם

שיעמוד על שדה חברו ולהסתכל בשעה שעומדת בקמותיה

משום עין הרע.

דהיינו, וזה מה שאמר רב יהודה לרבין אחיו,

לא תקנה שדה

הסמוכה לעיר,

מפני שכל בני העיר מסתכלים בה ויפגעו בתבואתה בעין הרע.

לכן נפסק בשולחן ערוך בהלקוט קריאת התורה,

אורח חיים סימן כמה.

יכולים לכרות שני אחים זה אחר זה,

וכן הבן אחר האב,

ואין מניחים

אלא בשביל עין הרע.

אוסיף על זה במשנה ברורה,

סימן קטן יוטט,

שיש מחמירין גם שלא יקרא אחר בן בנו משום עין הבישה.

גם הנכד לא יקרא.

וכן

מובא במסכת סנהדרין צדיק ב',

אמר רבי אלעזר לעולם אבי גביל וגיום.

פירש רשי זיכרונו לחיי העולם הבא.

מה זה גביל?

לשון אפל.

תעשה עצמך אפל ושפל.

ואז תהיה קיים.

אתה רוצה להיות קיים?

תשפיל את עצמך.

היינו, אל תבליט את עצמך,

ועל ידי זה יהיה קיים ולא אשלוט בו עין הרע.

כמו שאמרה חנה,

אימא של שמואל הנביא,

שהתפללה שתזכה לזרע, מה היא ביקשה?

ונתת לי זרע אנשים.

אז מה?

איזה זרע יכול להיות אם לא אנשים?

בשביל מה צריך להגיד את המילה אנשים?

פירשו חכמים זיכרונם רכה,

ברכות ל״א,

זרע שמובלע בין אנשים.

לא חכם

ולא טיפש.

מרן החידה,

זכותו תגן עלינו, אמן.

בספרו חסדי אבות דייק.

מה שנקטו חכמים זיכרונם רכה, עין הרע בלשון יחיד,

ולא עיניים רעות

בלשון רבים,

כיוון שאי אפשר להטיל עין הרע אם המסתכל פוקח את שני עיניו,

כיוון ששתי עיניים הן בכלל צלם אלוקים,

ואין עין הרע שולט על ידם.

בספר עניו עץ אבות

כתב כי אדם

שחנן אותו השם יתברך בכוח הדיבור,

ויש ביכולתו להשפיע מדבריו

על שומעי לקחו,

ולזכות את הרבים בלימוד התורה בהליכה בדרכיה,

אין לו להימנע מכך

מחשש שמא תשלוט בו עין הרע.

וכן,

אדם שחפץ ליתן סכום כסף גדול לצדקה,

לא יחשוש שמא תעלה עליו על ידי איזו עין רעה של הסובבים.

למה?

משום ששומר מצווה לא ידע דבר רע.

וכן,

שבוודאי אף לגבי עניין חשש עין הרע,

עולים דברי הגמרא, דמאן דלא כפיד לא כפדינן בהדה.

מי שלא מקפיד ולא חושש מעין הרע,

היא לא תשלוט עליו.

ויש עצה לומר,

הנא מזרעדי יוסף קהתנה דלא שלטה בעין הבישה.

וכמו שכתב בספר נוהה, כצון יוסף,

שמעשה היה שעלו ארבעה אחים לתורה בבית כנסת זה אחר זה,

ולא מיכה בידם רב בית הכנסת.

באומרו,

כי גם לעניין עין הרע,

קיימה לן.

אה דמאן דלא כפיד לא כפדינן בהדה.

מי שלא חושש,

אז עין הרע לא פוגעת בו.

התימנים לא מקפידים בזה, הם עולים אב ובין בלי שום בעיה. אשכנזים וספרדים

הם מקפידים בזה.

פירוש נוסף,

כתב במדרש שמואל,

עין הרע נאמר במשנתנו מדבר על עין של הרשע והחוטא,

המסתכל בדברים שאינם מהוגנים.

וזו סיבה ראשונה שמוציאה אדם מן העולם.

כמו שאמרו חכמים, זיכרונם לברכה.

עין רואה והלב חומד,

וכלה מעשה גומרין.

נמצא שעל ידי העין שרואה ראיות אסורות,

בא אדם לידי חטאים,

וזה יוציא אותו מן העולם.

בעניין כוח הראייה כתב מרן החפץ חיים, זכר צדיק לברכה,

זכותו תגן עלינו, אמן.

כי העין מזיקה לנפש יותר מכל כוחות הגוף,

מפני שעל ידה בא כוח הקנאה וגם כוח התאווה.

הוא פירש בזה את הפסוק בהרחה ג' נא',

עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי.

אמרו חכמים, זיכרונם לברכה, עיר כתנאה זה הגוף.

נמצא שבנות עירי מדבר על הכוחות המוטבחים בגוף,

כגון כוח הכעס,

החמדה וכיוצא בזה.

וזהו שאומר, עיני עוללה לנפשי

שהעין מזיקה לנפש יותר מכל בנות עירי,

מכל שאר הכוחות

המוטבעים בגוף.

אז גם יצר הרע מוציא את האדם מן העולם.

בספורנו באר,

שהתנאה מתכוון באומרו יצר הרע,

על התאוות של התענוגים.

במדרש שמואל

הביא את מאמר חכמים, זיכרונם לברכה,

קידושין ל',

שהיצר הרע צופה לצדיק מדי יום ומבקש להמיתו.

וכתב רצונו להמית את הצדיק

יותר מרצונו להמית רשע,

לפי שחפץ להחתיאו,

ואז לקטרק עליו במרום מול האמיתו, רחמנא לצלן.

מעשה היה

עם מרן החפץ חיים,

נכנס אליו אדם ודיבר עמו

על יצר הרע המתגבר עליו,

ובתוך הדברים אמר

ריבי

הלוואי שהיה לי את היצר הרע של הרב

ואז הייתי גם אני צדיק כמוהו.

אמר לו, חפץ חיים חס ושלום.

לו היית יודע מה גדול היצר הרע שלי,

לא היית חפץ בו.

כמו שאמרו חכמים, זיכרונם לברכה, בסוכה נב,

כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו.

כתב במדרש שמואל

שהאדם

שהיצר הרע שולט עליו

תמיד בכעס

ושולטת בו מראה שחורה,

ובזה מתקצרים ימיו

וימות בלא עיתו.

וזו כוונת המשנה,

שהיצר הרע מן הדברים המוציאים את האדם מן העולם.

ועוד כתב,

כשם שהיצר הרע

אפץ להעמית את האדם,

כך צריך אדם להשתדל

שהוא ימית את היצר הרע

על ידי שיתגבר עליו.

כי תצא למלחמה על אויביך,

מונתנו השם בידיך.

אדם צריך

להרגיז יצר טוב על יצר הרע,

ואז השם יעזור לו,

כי בדרך שאדם רוצה ללך,

במוליכין אותו.

ופירש בזה את מאמר הכתוב

וכי תסבחו זבח של עמים לאדוני, לרצונכם תסבחו.

היינו שצריך אדם להכניע את לבבו

בזמן ששוחטים ומקריבים את קורבנו,

ויחשוב בדעתו שבאמת

הוא היה צריך להישחט

בגלל עוונותיו.

ובגודל ההכנעה והתשובה הוא זובח את יצר הרע וממית אותו.

וזה שאמר, וכי תסבחו

זבח שלמים לאדוני,

ותהרהרו מחשבות הכנעה,

בזה לרצונכם תסבחוהו.

ראינו שתמיתו את היצר הרע שמסית אתכם לתאוות

ולמלות את רצונכם בענייני עולם הזה. לכן, לרצונכם אתם תסבחו אותו,

ובכך לא יסית אתכם שוב.

עוד דבר שמוציא את האדם מן העולם זה שנאת הבריות.

הספורנו באר,

שנאת הבריות היא השנאה הנובעת מחמת שהם מקנאים בו.

ברש״י ורבינו עובדיה מברטנורה פירשו שמדובר על שנאת חינם,

שהוא עוון חמור עד למאוד,

כמו שאמרו ביום הט,

מקדש ראשון הרב מפני עבודה זרה,

גילוי עריות ושפיכות דמים.

אבל מקדש שני,

שהיו עוסקים בתורה ומצוות ובגמילות חסדים מפני מה אחריו,

מפני שהייתה בו שנאת חינם,

ללמדך ששנאת חינם שקולה

כנגד שלוש עבירות אמורות.

אז הפירוש הראשון של הספורנו זה למה שונאים את הבן אדם?

בגלל הקנאה.

מקנאים בו, שונאים אותו.

ויקנאו בו אחיו, וישנאו אותו.

עוד פירש הרב עובדיה מברטנורה,

ששנאת הבריות גם זה חוזר על אדם קשה,

הוא אדם קשה,

והוא מביא עליו את שנאת הבריות.

זאת אומרת, כל בן אדם שהוא קשה, אנשים לא אוהבים אותו, שונאים אותו.

אז הוא מביא על עצמו

את הצרות.

כי עין זה פירש מדרש שמואל,

כיוון שאין דעתו מעורבת עם הבריות,

משמיים מסלקים אותו מן העולם.

אומרים, אין דעתו מעורבת עם הבריות, אז הוא אינו מן היישוב.

לכן, מוציאים אותו מן העולם.

במדרש שמואל כתב,

יש מפרשים שכוונת התנא היא

שהוא שונא את הבריות, לא הבריות שונאים אותו,

ואינו מוצא חבר להתחבר אליו,

ומי שיגלה לו סודו,

על ידי זה אין לו נחת רוח,

אין לו הרחבת הדעת,

ומתקצרים ימיו מרוב דאגתו.

כי אין לו עם מי לחלוק את הבעיות שיש לו.

כי עין זה פירש הרמב״ם,

שזה מי שמואס בחברת הבריות ואוהב ליישוב יחידי.

אז הוא שונא את הבריות, ולכן זה יוציא אותו מן העולם.

עוד באר המדרש שמואל,

לפי מה שהבאנו

מרבנו עובדיה מברטנורה, כשמדובר באדם קשה,

שמביא עליו את שנאת הבריות,

הכל מקללין אותו, ואז חלה עליו קיללתם.

הוא יצא מן העולם.

כמו שאמרו במגילת ט״ו, אל תהיי קיללת הדיוט קלה בעיניך.

שהרי אבימלך קילל את שרה בכסות עיניים,

שנאמר הנה הוא לך כסות עיניים, והתקיים ביצחק

הבן של שרה, ותיכן עיניו מרעות.

וכל אלה הדברים

עין הרב יצר רב ושנאת הבריות מוציאין את האדם מן העולם.

שפת האמת הסתפק בפירוש

אם הכוונה שמחמת הדברים הללו הוא מת קודם זמנו,

או שמא לא ימות

קודם עיתו,

אלא שיגיע זמנו להיפטר מן העולם,

לא יועילו לו זכויותיו להאריך ימיו,

אלא מחמת הדברים האלה ימות.

והוא נשאר בספק.

אבל החסיד יעבץ כתב שיוצא מן העולם בלא עיתו,

וכך גם מובא במדרש שמואל.

הבעל שם טוב הקדוש,

אותו תגן עלינו אמן.

משל לאדם

עם בית נאה וגדול רחב ידיים,

בא אדם ואמר שחפץ לקנות את הבית,

לא הסכים למכור.

בעלה חזר והפציר פעמים רבות,

עד שפעם אחת באה אליו,

וביקש שימכור לו מקום קטן מאוד,

בכותל ביתו,

שיוכל לתקוע שם מסמר אחד,

וישלם לו על זה סכום הגון מאוד.

כששמע זאת חשב בדעתו,

לזה אין לי סיבה להתנגד,

בפרט אם אני ארוויח רווח גדול בשביל שהוא יתקע מסמר.

הסכים.

ביום הראשון בא האדם הזה והניע שם בגד.

למחרת הסיר את הבגד,

שם שם כובע.

וכך המשיך להיכנס לתוך ביתו

כדי להשתמש עם המסמר שלו.

עד שיום אחד נכנס כשבידו נבלה סרוחה

שמדיפה ריח רע מאוד,

ושם אותה על המסמר שרכש.

כל המחאות של בעל הבית

לא הועילו.

הוא אמר, רכשתי זאת בכסף מלא,

וזכותי להניח על המסמר מה שאני רוצה.

בעל הבית לא יכול לשהות

מחמת הריח הרעש התפשט,

ולא נותרה לו ברירה, אלא למכור במחיר נמוך את הבית.

כך דרכו של יצר הרע, אתם מכירים אותו.

אה, זליג, זליג.

כך היה דרכו של היצר הרע.

איך הוא כובש את האדם?

בהתחלה מפתה אותו רק עבירה קטנה,

תן לי משהו קטן, עבירה קטנה.

אחר כך ממשיך לפתותו יותר ויותר,

עד שמשה לחלוטין על גופו ונפשו מוציאו מן העולם.

במדרש שמואל דייק במשנה,

מוציאין את האדם.

זה שם חשוב ביותר.

יש אנוש,

יש איש,

יש גבר,

יש אדם.

הכי משובח זה אדם.

מוציאין את האדם.

שזה מדובר על הצדיק אפילו.

לומר שאפילו הצדיק עלול להיענש חס ושלום באופן זה,

אם יהיה בכל אלו השלושה דברים.

ובפירוש אחר הוא אומר שרק לרשעים אין ישיבה בעולם,

אפילו בעודם חיים.

כמו שכתוב,

בימים ההם,

כשבט המלך אחשוורוש.

לא אמר בשבט המלך.

לומר שהרשעים אין להם ישיבה בעולם הזה.

זה רק כשבט.

הם לא נהנים ממש ממש ממש.

לא בשבט, אלא כ...

ועל כן אמרינן מוציאים את האדם מן העולם.

כלומר, שאין לו ישיבה בעולם.

אין חייהם נוחים להם.

אתם רואים את ברק,

חברו של הפדופיל.

לא יכול להירגע שביבי היה פקוד שלו בסיירת,

והוא זרקו אותו מראשות הממשלה תכף ומיד,

וזה כבר חמש פעמים נבחר.

הוא לא יכול לסבול את זה.

אז הוא אומר לעשות מרי אזרחי.

פרק את המדינה כולה.

ממש כמו המן.

כן,

מה אמר המן?

כל העולם משתחווים לו,

אבל יש אחד, לא יכרע ולא ישתחווה.

הוא אומר, כל זה איננו שווה לי.

כל זה איננו שווה לי. הוא רוצה להרוג את כל העם היהודי.

המן.

היה אומן.

מפרק את המדינה בשביל הקנאה.

מוציא אותה מן העולם

בשיגעון הבן אדם.

בספר מלד האבות

כתב בטעם הדבר ששלושה דברים אלו מוציאים את האדם מן העולם.

משום שעל חטאי האדם, בינו לבין קונו,

אין הקדוש ברוך הוא נפרע ממנו מיד,

אלא מעריך אפו וממתין לו שמא ישוב בתשובה.

אך כאשר חוטא בחטאים שבין אדם לחברו,

כשהנעשק צועק במר ליבו על השם יתברך ותובע שיעשה דין עם העושק,

נפרעים ממנו מיד.

ועל כן אמר התנא עין הרע

ושנאת הבריות,

זה בין אדם לחברו,

בצירוף עם יצר הרע,

שמורה למעלה על החטאים בין אדם למקום,

לא רק בין אדם לחברו,

גם בין אדם למקום,

מוציאים את האדם מן העולם מיד.

הקדוש ברוך הוא לא ממתין עם העונש כמו בשאר העבירות.

כתב החסיד

יעבץ שלוש מידות הללו

הנזכרות במשנה

תלויות זו בזה,

על ידי שחנו רעה בשל אחרים,

מתאבה למה שיש להם,

ואז מתגבר עליו יצרו

ויקהמם את שלהם,

ויגרום שישנאו הבריות ויזיקו ויצא מן העולם

לפני זמנו.

בספרים ביארו

שיצר הרע מוציא את האדם מן העולם,

על פי מה שאמר

הבעל שם טוב הקדוש.

יצר הרע

לא בא רק להסית את האדם לעבור על רצון השם יתברך למלא תאוותיו,

שזה התפקיד שנתנו לו מן השמיים,

אלא הוא מערים עליו,

והוא אומר לו גם על עבירות שהן מצוות.

ועל זה נופל האדם בעבירות,

כי בעת עשתו העבירה הוא סבור שהוא עושה מצווה רבה.

השטן עומד על ימינו לשטנו,

בא מהצד שכאילו מהמצוות.

ועל זה אנחנו אומרים,

באכוף את יצרנו להשתעבד לך.

איך אנחנו מבקשים מהשם שיאכוף את היצר הרע שלא יתגרה בנו לך תהיינו?

הרי זה התפקיד שהוטל עליו, לפתות בני אדם לחטאים,

והם צריכים להתגבר עליו.

אלא הפירוש הוא, אנחנו מתפללים שיצר הרע

יעשה רק מה שנצטווה לעשות,

להסית,

לעבור על רצון השם,

כי על זה עוד אנחנו יכולים להתגבר עליו,

שהרי רצון כל איש ישראל,

לעשות רצון השם,

לא להמרות את פיו.

ולא יעשה יצר הרע מה שלא הוטל עליו,

להורות לאדם שהעבירות הן מצוות,

כי אז קשה מאוד להתגבר נגדו,

כי האדם סובר שמצווה הוא עושה.

וזהו, וחופת יצרנו להשתעבד לך,

שיהיה רק

משועבד היצר הרע

למה שנצטווה,

וחופת יצרנו להשתעבד לך, לפתות את בני אדם לחטוא,

ולא יעבר עיניהם, שעבירות הן מצוות.

לפי זה מובן,

מה שאמרו במשנה, שהיצר הרע מוציא את האדם מן העולם

על ידי שמערים עליו

ומדמה בעיניו עבירות כמצוות,

וגורם לו ליפול בחטאים ולהיענש,

ובכך מוציאו מן העולם.

והזכרתי דוגמאות בהרצאות האחרונות

והמבין יבין.

היום יום רביעי,

ושבת כבר בדרך.

יסמחו במהלכותך שומרי שומרי שומרי שבת וקוראי עונג שבת.

יסמחו

במהלכותך שומרי שומרי שומרי שבת,

וקוראי עונג שבת וקוראי עונג שבת.

מקדשי מקדשי מקדשי מקדשי מקדשי שמשבת.

יסמחו

במהלכותך שומרי שומרי שומרי שבת וקוראי עונג שבת.

אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה

זכאות ישראל,

להפיקו חרבו להם תורה ומשרות.

שנה אמר אדונו בסלמה הנסתגו יחדיל תורה ויעדיל.