מצוות צריכות כוונה - חלק לח | הרב אמנון יצחק
- - - לא מוגה! - - -
נציב יום, אבירם בן אסתר יזכה לתשובה שלמה מאהבה גדולה,
ואת כל הרעל של החיסולים יתבטלו ממנו,
ויזכה להתחתן השנה מהרה עם אישה כשרה.
אמן.
מצוות צריכות כוונה חלק ל״ח
איך מכוונים פועלים ובעלי מלאכה והופכים
מעשים פשוטים לפעולות נשגבות.
הוא כתב בספר שערים בתפילה שמעשים רבים יכולים
במעט כוונה ומחשבה להפוך אותם
לפעולות גדולות ונשגבות.
דוגמה לדבר
עולם חסד ייבנה.
רובם
עוסקים בדרך ארץ לפרנסה,
אבל רוב הפעולות זה חסד עם הבריות.
אחד מחלק לחם וחלב בחנות,
השני עושה בגדים להלביש אנשים,
אחר
עושה כך והוא עושה כך.
כל דבר שיש בו חסד,
אפילו שהוא עושה לפרנסה,
יש בזה מצווה בתנאי שהוא מתכוון לעשות מצוות גמילות חסדים.
וזה שהוא לוקח ממון
עבור הטרחה ומרוויח בשביל להחיות את נפשות ביתו ועולליו,
זה לא גורע מהמצווה.
אבל העיקר שהתכוון להתחסד עם הבריות
וישמח בחלקו שעלה בגורלו לחלק לחם
במעדנים לשכנים שהם בניו ואהוביו של הקדוש ברוך הוא.
וכך הוא הופך
את כל המעשים הפשוטים היום-יומיים
לחסד גמור.
ויש בזה הרבה אופנים ואפשרויות.
נשמע חכם, יוסף לקח,
בן אבון, תחבולות יקנה.
דוגמאות.
פועל שעושה מלאכה עבור אחרים.
אם מכוון לעשות חסד למרות שיקבל שכר, אמרנו,
הרי שהוא מקיים מצווה דאורייתא.
נותני שירותים,
כגון נהגי מוניות, אוטובוסים, חלפני כספים, אברכים שלומדים עם תלמידים, רופאים, רוקחים,
מוכרים בחנויות, שמרתפיות,
יכולים לכוון לשם מצווה ולהרוויח מצוות רוחניות נצחיות חוץ מהשכר שהם מקבלים.
מה עליהם לעשות?
להגיד ככה
הריני מכוון לקיים מצוות גמילות חסדים
כאשר ציווה השם על כל פרט ופרט.
מקיימים בזה מצוות.
מה פתאום? כל אירוע ואירוע.
אתה עומד במכולת,
נתת לו לבניה גמילות חסדים דאורייתא. נתת לו לחם
דאורייתא. נתת לו משחת שיניים דאורייתא.
כל מה שנתת לו על כל פעולה ופעולה,
גמילות חסדים בפני עצמה.
פריקה וטעינה.
אם הזדמן לאדם לעזור לחבר לסחוב דברים כבדים,
מקיים מצוות חסד
ומיוחדת שנקראת מצוות פריקה.
הריני מכוון לקיים מצוות פריקה,
כאשר ציווה השם.
אם אתה דן את חברך לכף זכות,
אתה מקיים מצוות התורה לדון לכף זכות.
אז אתה מכוון?
הריני מכוון לקיים מצוות
לדון כל אדם לכף זכות כאשר ציווה השם.
נאמר, בצדק תשפוט עמיתך,
וזה מתארג מצוות.
כשאתה משכין שלום
ומקרב בין הבריות,
אתה מקיים מצווה לרדוף אחר השלום כאשר ציווה השם.
כשאתה משיב אבדה,
אבדה זה לא רק מה שמוצאים ברחוב.
בכלל מצוות אבדה יש הרבה מקרים,
כגון
כשאתה מקבע את האור במקום שהשאירו אותו דלוק, שכחו אותו.
אז זה הפסד ממון.
כשאתה מקבע את זה, אתה משיב אבדה.
כשאתה סוגר ברז דולף,
אתה משיב אבדה.
כשאתה מגיב חלון פתוח כשהמזגן דלוק,
אתה משיב אבדה.
כשמקבל עודף מהמוכר בחנות יותר מן הנדרש,
במחזיר לבעלים, משיב אבדה.
כשאתה רואה בגד של חבר מונח על הארץ ומגביה,
שבת אבדה.
אז מה מכוון?
הריני מכוון לקיים מצוות השבת אבדה כאשר ציווה ש...
אם אתה שותק בשעה שיש מריבה,
מי ששותק אחרי שהעליבו אותו מקיים מצוות
אהבת השם.
מעליו לכוון בשעה זו,
הריני מכוון, אקיים מצוות אהבת השם
כאשר ציווה השם.
זה מצווה שביבי שפניהו מקיים כל פעם שיורים טילים,
אז הוא שותק בשעת המריבה,
מפציץ את החול ואומר די, פוס, פוס, תפסיקו, אם תסיימו עכשיו אז אני מכיל את האירוע וזה.
אבל הוא לא מקיים לקיים מצוות אהבת השם בזה.
הוא פשוט
חדל אישים.
וזהו.
אהבת הגר.
כשאדם מקרב ומכבד גר צדק, הוא מקיים מצוות אהבת הגר.
ומצוות ואהבת לרעך כמוך גם כן.
וגם לא רק גר ממש שהתגייר, גם כל אדם זר
שנמצא בציבור,
שהוא לא מוכר להם,
ונותנים לו הרגשה טובה.
מקיימים מצווה,
הריני מכוון לקיים מצוות אהבת הגר ומצוות ואהבת לרעך כמוך כאשר ציווה השם.
אתם יודעים, בין פסח לעצרת
זה ימים מיוחדים
של ספירת העומר שהם מיוחדים לתיקון המידות.
יפה תורה עם דרך ארץ.
אז יש לומדים דרך ארץ זה מלאכה, ויש לומדים זה מידות טובות.
אז יפה תורה עם דרך ארץ, בלי מידות טובות אין תורה.
אז צריך דרך ארץ. בימים האלה הם הימים הכי מסוגלים למידות טובות, ולכן לומדים
את הקניינים.
מ-חט קניינים שבהם נקנית התורה,
וצריך לתקן את המידות.
למה מתו 24,000 מתלמידי רבי עקיבא דווקא בין פסח לעצרת?
כי אלה הימים המיוחדים.
למה זה נפסק ביום
ה-33?
כי ביום 32,
מכל המידות כתוב אוהב את הבריות.
אז בכל אופן,
אדם צריך לדעת שבימים האלה צריך. אז היו בכלא מקפידים מאוד
על בן אדם לחברו ולכבד את הזולת
בתקופה זו.
ואז מה קרה?
יום אחד נכנס מישהו שם לישיבה,
פתאום ניגש אליו אחד ואמר לו,
מה שלומך?
איך הייתה הדרך?
מה המצב בבית?
שאלות.
הוא אומר לו, אתה מכיר אותי?
אז הוא אמר לו, לא.
עוד אחד ניגש אליו אחר כך, שלום, מה שלומך?
מה נשמע?
איך אתה מרגיש?
איך המשפחה? עוד פעם, אתה מכיר אותי? אמר לו, לא. הוא אומר, מה קרה לכם? כל אחד ניגש אליי כאילו, אני מכירו.
אמרו לו, אתה הגעת בדיוק בתקופה שאנחנו מקפידים מאוד.
בימי הספירה,
נכבד איש את רעהו.
וזה העניין.
אז ימים אלה מיוחדים, מיוחדים לתת את הדעת לבן אדם לחברו,
משום שבימים האלה מקפידים מאוד בשמיים.
וכל התלמידים של רבי עקיבא שלא חלקו כבוד זה לזה,
אז כולם נפטרו בתקופה קצרה.
24,000 איש, אתם מאמינים בדבר כזה? למעלה מ-600 לוויות היו כל יום.
כל יום הכרוז יוצא.
התנא הקדוש פלוני אלמוני,
הלווייתו תצא מכאן וכאן למקום כאן וכאן. עוד הוא מדבר וזה בא.
הלווייתו של התנא הקדוש זה פלוני אלמוני תצא מכאן, תלך לשם.
הלווייתו של זה, 600 פעם רק תגידו את זה,
תראו שאתם לא יכולים לסבול.
כל שכן שזה במציאות, ולמחרת על הבוקר כבר
עוד פעם,
עוד פעם, עוד פעם, עוד פעם, 24,000 תנאים קדושים.
למה?
לא חלקו כבוד זה לזה.
המהרשע אומר שהיה להם גם לשון הרע.
למה? הכליות יועצות,
וזה עולה למעלה, ואחר כך מדברים. כשאין כבוד,
אז כליות יועצות, ובסוף זה יוצא בדיבורים, ומדברים.
ויש גם שמפרשים שזה פשוט מאוד,
הם לא החשיבו את עצמם,
אז הם חשבו שגם אם אני לא מחשיב את עצמי, גם הוא לא צריך לחשיב את עצמו.
אז מה אני אחלוק לו כבוד אם אני חושב שלא צריך להחשיב את עצמי? למה שאני אחשיב אותו?
כי אני, יכול להיות שאני אכשיל אותו, כאילו, בזה וזה וזה.
כל מיני חשבונות של יצר הרע.
ותנאים קדושים, אתם מבינים?
התלמידים של רבי עקיבא שאמר,
שבאהבת לרעך זה כלל גדול בתורה,
לא יאומן כי יסופר.
ואחר כך הוא הלך לדרום ולקח חמישה תלמידים,
ביניהם רבי מאיר, רבי שמעון, רבי אלעזר בן שמוע, רבי יוסי,
רבי יהודה, בר אלעאי,
ואמר להם,
תראו מה קרה לראשונים ואל תעשו כמעשיהם, וכל אחד מהם נתן דרשות
על אהבת הבריות.
כל אחד יש לו מאמרים משלו.
ביניהם רבי שמעון, לעולם יפיל אדם עצמו לכבשן האש ועל לבין פני חברו ברבים, ועוד ועוד ועוד.
אז בכל אופן,
אם בן אדם מקרב גר צדק, או
כל מי שהוא זר, מגיע זר והוא מתייחס אליו בכבוד,
זה כמו גר.
כן, אדם שמגיע למקום והוא זר, הוא נקרא כמו גר.
אז הוא מקיים בזה מצוות אהבת הגר ומצוות ואהבת לרעך כמוך.
ובמצוות אהבת
רעך כמוך גם מאחלים אחד לשני חג שמח.
אז אני מאחל לכם חג שמח,
אנחנו מקיים בזה מצוות ואהבת לרעך כמוך,
ומצוות שכירת יום טוב.
אז תסכולה שונים רבות על מועדים טובים.
בחייכו ויומכו הטובים.
ויש עוד מצווה,
לשמוח בחג.
אז אני מקיים מצווה
ושמח. ושמח ושמח ושמח.
אך שמח ושמחת לחגיך היית,
אך שמח ושמחת לחגיך ושמח ושמחת לחגיך,
והיית שמח ושמחת וחגיך והיית.
אך שמח ושמחת וחגיך והיית.
אך שמח ושמחת וחגיך והיית שמח ושמחת.
ועל החגים, אנחנו צריכים לקיים מצווה להודות לשם על החגים.
הכל ידוך והכל ישבחוך והכל יאמרו והכל יאמרו הן קדוש
כשם הכל ידוך והכל ישבחוך והכל יאמרו והכל יום
הן קדוש כשם יש עוד מצווה לשמוח בשבת לזכור את השבת ולשמוח
ישמחו במהלכותך
שומרי שומרי שם
שומרי שבת וקורא עונג שבת ישמחו במהלכותך
שומרי שומרי שומרי שם בד וקורא עונג שבת
ישמחו במהלכותך שומרי שבת וקורא עונג שבת ישמחו במהלכותך
והרי אני מכוון לקיים מצוות חכמים רבי חנניהו בראשו ואומר
נשאו הגז ורוזקות ישראל לפי כוך
ורבו לעולם תורו ומשוות שנה אמר אדונו וסמן סדגו יגדיל תורו ויעדים