מצוות צריכות כוונה - חלק לד' | הרב אמנון יצחק

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום

לעילוי נשמת ליזה בת גאולה גורה

תהיה נשמתה צרורה וצרור החיים אמן

אנחנו נמצאים עכשיו

מצוות צריכות כוונה בחלק ל״ד.

יש מצווה לכתוב ספר תורה

ולקנות ספרי קודש.

כשרוכשים ספרי קודש לבית,

מקיימים בזה מצווה של כתיבת ספר תורה,

ועל כן קודם שקונה ספרים יחשוב,

הריני מכוון לקיים מצוות

כתיבת ספר תורה כאשר ציווה השם.

עכשיו קיבלתם ספרים בחינם,

לא יודע אם אפשר לכוון, ברכישה כן.

אז אם אתם רוצים לתרום,

עשרה שקלים זה עולה.

עכשיו,

בעתה כתבו לכם את השירה הזאת,

וכתב בספר המצוות הקצר, מצוות עשה ט״ו,

מצוות עשה שכל אחד מישראל יכתוב לו ספר תורה,

שנאמר, כתבו לכם

את השירה הזאת.

בפירוש, כתבו את התורה שיש בשירה הזאת.

הוא מביא את דברי הראש בהלכות קטנות אל כל ספר תורה,

שכל זה בדורות הראשונים.

כשהיו כותבים ספר תורה ולומדים מתוכו.

אבל בימינו,

כשכותבים ספר תורה ומניחים אותו בבית הכנסת,

לקרות בו ברבים

מצוות עשה על כל איש בישראל שידו משגת

לקנות חומשים, משניות, שס ופירושיהן,

כדי להגות בהם הוא ונו.

כי מצוות כתיבת התורה הוא כדי ללמוד בה.

ועל ידי הגמרא ופירושיה הוא ידע את פירוש המצוות והדינים על בורים.

על כן,

הן הן הספרים שאדם מצווה על כתיבתן,

ומי שיש בכוחו לקיים את שניהם, גם לכתוב ספר תורה ממש וגם

לקנות ספרים לבית, כמו שאמרנו, אשרא חלקו.

יש מצווה שנקראת יישוב ארץ ישראל, לגור בארץ ישראל.

מי שגר בארץ ישראל,

עליו לכוון לפחות פעם אחת לקיים מצוות יישוב ארץ ישראל,

שנאמר, והיה כי תבוא אל הארץ אשר אדוני אלוהיך

נותן לך נחלה בירישתה וישבת בה.

בכתב החרדים, פרק נ״ז, עוד ט״ו,

מצוות עשה מן התורה לדור בארץ ישראל.

ואמרו זיכרונם לברכה שמצווה זו שקולה כנגד כל מצוות התורה.

ועוד כתב החרדים,

בשם הרמב״ן, בפרק נ״ט, הוא כתב שבכל עת ורגע

שיושב בארץ ישראל, מקיים מצווה זו,

בה מפסידים אלה שגרים בחוץ לארץ.

כל רגע שגרים פה, נמצאים פה,

מקיימים מצווה דאורייתא.

ועיינו ברמב״ן,

בהשגות לספר המצוות,

באסין,

מצווה רביעית.

עכשיו, אודות חשיבות הכוונה במצוות יישוב ארץ ישראל,

כתבה פני יהושע בכתובות ק״א דיבור המתחיל וכן.

על מאמר הגמרא שם, כל הדר בארץ ישראל

שרוי בלא עוון.

יש שאומרים שרוי בלא חטא.

נראה, דהיינו, דווקא במי שדר בה לשם מצוות ישיבת ארץ ישראל,

שהיא מקום קדושה.

ודאי שתגן עליו זכות ארץ ישראל,

שהוא לא יבוא לידי חטא. אם אדם חי פה ומרגיש את הקדושה של ארץ ישראל ומבין מה הוא עושה פה, שהוא בפלתרין של מלך,

אז ודאי הזכות של ארץ ישראל תגן עליו

שלא יבוא לידי חטא.

ואז אם קרה שחטא בטעות בשגגה, או

שהיה לו עוון במזיד פעם שתקף אותו עצרו,

מכל מקום מסתמה זכות ישיבת ארץ ישראל תגרום שהוא לא ילון בעבירה בידו. ודאי יעשה תשובה מיד

מפני קדושתה של ארץ ישראל.

כי אחרי שהוא חטא ומצא עצמו עומד במקום קדוש,

ודאי הוא תוהה על הראשונות,

מה עשיתי, מה עשיתי, ושב ורפא לו.

אבל מי שגר כאן בדרך מקרה,

או בגלל שהוא נולד כאן,

או שהוא בא לפה בגלל שהוא שמע על הפירות המשובחים,

וכל שכן מי שמבעט בה ומזלזל בקדושת הארץ,

והולך אחרי צהרה, לא דיברה בו תורה ולא אמרה

שכל הדר בארץ ישראל נשוא עוון,

שרוי בלא עוון.

המחבר שאל את הרב קנייבסקי, זכר צדיק וברכה.

לפי הרמב״ן, שמצוות יישוב ארץ ישראל מקיימים בכל רגע ורגע

שדרים כאן,

האם יוצא במה שמכוון במצווה זו פעם אחת,

או שצריך לכוון

לקיים מצוות יישוב ארץ ישראל כל יום ביום?

והשיב לי, די פעם אחת.

אנחנו כבר קיימנו את זה פעמיים.

תגידו את זה לכל מי שאתם פוגשים,

שיגיד שהוא מכוון קיים,

מצוות יישוב ארץ ישראל, ותזכו אותו.

אם יצא לחוץ לארץ,

עליו לכוון

שוב שהוא חוזר לארץ.

כי ייתכן

שהיציאה נחשבת להפסק.

וגם מי שבא מחוץ לארץ לתקופה קצרה,

יכול לקיים מצווה זו?

גם כן, גם זה ענה הרב קניבסקי,

שמי שבא לתקופה קצרה,

מקיים בזה יישוב ארץ ישראל. יכוון,

הריני מכוון לקיים מצוות יישוב ארץ ישראל, כאשר ציווה השם.

אדם שמקרב רחוקים

מתורה ומצוות,

להכניסם תחת כנפי השכינה ולהחזירם בתשובה,

מקיים מצוות אהבת השם

ועליו לכוון.

הריני מקיים מצוות אהבת השם

כאשר ציווה השם,

שנאמר ואהבת את אדוני אלוהיך

בכל לבב, בכל נפשך ובכל מאודיך.

כתב בספר המצוות הקצר, מצווה ג',

מצוות עשה לאהוב את השם יתברך בכל ליבו ובכל נפשו ובכל מאודו,

שנאמר ואהבת את אדוני אלוהיך,

והדרך לאהבתו

הוא כשנתבונן בפעולותיו

עד שנשיגהו

כפי יכולתנו,

והתלהב הלב לאהבתו,

וזאת אהבה מחויבת אלינו,

ונכלל במצווה זו

לקרב בני אדם לעבודתו יתברך

ולאהב אותו על בריותיו,

כמו שאמר אברהם אבינו עליו השלום,

שנאמר ואת הנפש אשר עשו וחרן,

ומפני זה קראו הקדוש ברוך הוא אוהבו,

שנאמר אברהם אוהבי.

יש מצווה לחנך את הילדים,

וכשמחנכים את הבנים והבנות,

בענייני מצוות,

מידות טובות,

ביראת שמיים,

ולומדים עימם תורה,

עלינו לכוון

לקיים מצוות חינוך הילדים כאשר ציווה השם.

כתב החיה אדם בכלל סוו סעיף א',

אם יש לו בנים קטנים, יחנכם במצוות,

ויהי מצוות עשה מדברי קבלה,

כמו שכתוב במשנה כב י'

הנוך לנער על פי דרכו,

והוא עדין גם בבנות הקטנות,

בעינו במשנה ברורה סימן שמג,

סעיף קטן ב',

ההולך לכותל המערבי,

יש להקפיד על קדושתו,

ועל ידי כן נקיים מצוות, ומקדשי תיראו,

ובשעה זו יכוון הריני, מכוון לקיים מצוות,

ומקדשי תיראו, כאשר ציווה השם.

יש מצוות עשה לעירו מן המקדש.

כך כתב בספר המצוות הקצר, מצוות עשה יח.

וכתב הרמב״ם בלקוד בית הבחירה, פרק ז׳ על החזן.

אף על פי שהמקדש היום חרב בעוונותינו,

היה באדם במוראו,

כמו שהיה נוהג בו בבניינו,

לא ייכנס אל מקום שמותר להיכנס לשם, ולא יושב בעזרה,

ולא יקל ראשו כנגד שער המזרח,

שנאמר את שבתותי תשמור ומקדשי תיראו, אני אדוני.

מה שמירת שבת לעולם,

אף מורה מקדש לעולם,

שאף על פי שחריו בקדושתו עומד.

וכשמתפללים שמה,

לפני השם ליד שריד בית המקדש,

מקיימים מצוות תפילה.

בהיכוון הריני מכוון לקיים מצוות תפילה כאשר ציווה השם.

הרמב״ם בעלקו תפילה, פרק א', הלכה א', כתב,

יש מצוות עשה מן התורה להתפלל בכל יום,

אך אין מניין התפילות,

הנוסח

והזמן מן התורה,

וממילא אדם מקיים מצוות תפילה בכל נוסח ובכל עת שירצה,

ובלבד שיתפלל פעם אחת ביום או בלילה.

זה מן התורה, אבל חכמים קבעו כבר

שחייב להתפלל שלוש תפילות בכל יום,

חוץ ממה שאומר שכמה שאדם יתפלל

לפני השם בכל שפה,

אז זה נקרא שהוא מקיים מצוות תפילה.

והמשנה ברורה בסימן כו בסמיף קטן ד' באר הלכה זו פירט, היוצא מזה לעניין חיוב תפילה לנשים.

אם קורה בספר תהילים,

מקיים גם מצוות תלמוד תורה,

להיכוון

לקיים מצוות תלמוד תורה כאשר ציווה השם.

הפסוק בדברים ה', א',

אומר ולמדתם אותם

ושמרתם לעשותם.

כתב בספר אור השנים,

יום א', דיבור המתחיל ועם מנהגו.

קודם קריאת תהילים יאמר

הריני מוכן ומזומן לומר תהילים לקיים מצוות עשה שציווני בו יתברך בתורתו הקדושה

ללמוד תורה,

שנאמר ולמדתם אותם ושמרתם.

ויהי רצון

שיהיה נחשב כאילו עסקתי בנגעים וההולות

כאשר הבטחת לדוד עבדך בלנו

על ידי חכמינו זיכרונם לברכה.

הפרשת חלה,

בעת שמפרישים חלה מן העיסה,

מקיימים מצוות הפרשת חלה.

אז קודם הברכה שמברכים,

הריני מכוון או מכוונת לקיים מצוות חלה,

חלה כאשר ציווה השם,

שנאמר במדבר טו יתכ,

ראשית עריסותיכם,

חלה תרימו תרומה,

וכתב בספר המצוות הקצר, מצוות עשה נ' זן,

מצוות עשה להפריש חלה מעיסה ולתנה לכהן,

שנאמר ראשית עריסותיכם, חלה תרימו,

ובחוץ לארץ מפרישים חלה מדברי סופרים,

שלא תשתכח תורת חלה בשורפין אותה,

ומן התורה אין לה שיעור,

אלא כלשהו

חתיכת עיסה פותר,

ונוהגים לקחת כזי.

וכתב השולחן ערוך,

ביורד העסימן שכב סעיף ב'

אין חייבים בחלה מן התורה אלא בארץ ישראל בלבד,

שנאמר, והיה באכולכם מלחם הארץ,

ובזמן שכל ישראל שם,

שנאמר בבואכם,

ביעד כולכם ולא ביעד מקצתכם, לפיכך עלה בזמן הזה,

אפילו בימי עזרה בארץ ישראל, אינה אלא מדבריהם.

ראש חודש,

כשמרבים בסעודה בראש חודש,

מקיימים מצוות סעודה בראש חודש,

וצריך להרהר או לומר לפני הארוחה,

הרי אני מכוון כי אם מצוות סעודת ראש חודש,

כאשר ציווה השם.

ובחרדים פרק יד, אות ה',

למד מדברי הרמב״ם אלקוט נדרים פרק ג',

הלכה ט',

שחיוב אכילה ושתייה בראש חודש

הוא מן התורה,

ובשולחן ערוך,

באור החיים סימן,

ת״י ט״ט,

סעיף א', נפסק, מצווה להרבות בסעודת ראש חודש.

אז החרדים לומד מדברי הרמב״ם,

שחיוב

לאכול ולשתות בראש חודש זה מן התורה.

מדהים.

אז הנה למדנו עוד כמה מצוות,

וברוך השם,

אנחנו מתחילים שבוע חדש,

עם שמחה גדולה,

כי הבטחתי לכם שיהיה שיר חדש.

אני רואה שאתם כבר שמחים,

ואני שמח שאתם שמחים,

אז לכן בואו נשמע את השיר החדש.

תודה רבה.

הסופר חזר,

כל המבנה במקום לא נשאר,

הסגנים טרו בגינה,

כל המבנה במקום לא נשאר,

הסגנים טרו בגינה, יום שמחה, יום שמחה,

כי האמת שלך, יום שמחה, יום שמחה, יום שמחה,

כי השקר נפל.

יום שמחה יום שמחה יום שמחה יום שמחה לכבוד הרב

מדהים.

הריני מכוון לקיים

מצוות חכמים.

רבי יחנן יובל רשי אומר,

אסון קודש וורכו לזכות ישראל,

דפיקו חרבו לנו תורו ומשפות,

שנה אמור,

אדוני חופש למען סדגו יחדין תורו יד.