מצוות צריכות כוונה - חלק טז | הרב אמנון יצחק

- - - לא מוגה! - - - 

נציבי יום

תמר בת רבקה, בריאות הנפש והגוף,

יישוב הדעת,

חזרה בתשובה שלמה ותתחתן עוד השנה מהירה ותתברך

לכל ברכות התורה, אמן.

בואו נגיד.

אליס לי בת רחל, תזכה לבשורות טובות.

בכל צאצאיה היו בריאים ושלמים ככל האדם בנפש ובגוף, אמן.

בואו נגיד.

שי אל, בן אמיר ראדה,

יצליח בניתוח ורפואה שלמה והחלמה מהירה, אמן.

בואו נגיד.

מילקו בת סוניה,

חזרה בתשובה שלמה, רפואה שלמה בנפש ובגוף,

אריכות ימים ושנים.

תשמח ויוצא החלציה,

ברעותה אותם עושים רצון השם יתברך.

סיעתא דשמיא,

ישועות ונחמות בכל העניינים, אמן.

אמן. ציפורה בת מירלה, רפואה שלמה מהירה, אמן.

אמן.

מצוות צריכות כוונה חלק טוז.

מצווה לשמה.

לשמה זה כאשר ציווני אדוני אלוהי.

ככה אומר רשי בתענית זן.

מובא בספר חובת הלבבות,

שער חשבון הנפש,

פרק ג' חשבון ח'

שלא יכוון במעשהו אלא לשמו הגדול.

לא מאהבה לשבח בני אדם,

לא מתקווה להם,

ולא מי יראה אותם,

ולא לדחות נזק בעולמו ובאחריתו,

כמו שאמרו ריבותינו זיכרונם לברכה.

אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס,

אלא יבוא כעבדים המשמשים את הרב שלו על מנת לקבל פרס.

אז את אומרת, חובת הלבבות אומר, מה זה מצווה לשמה?

אדם מכוון לעשות את המצווה רק לשמו הגדול.

בגלל שהוא ציווה,

אנחנו עושים.

אבל לא עושים את זה בגלל

שאנחנו אוהבים לקבל שבחים מבני אדם, כי אם נעשה את המצווה ויראו אותנו אנשים,

אז ישבחו אותנו, וואו, כל הכבוד, איזה יופי,

הוא עושה מצוות וזה.

לא מטעם זה,

ולא מתקווה להם,

על ידי זה שאני עושה מצוות, אולי אני מקווה שהאנשים האלה יעזרו לי וזה, יראו שאני ככה...

ולא מי יראה אותם, זאת אומרת, לא נעים, מסתכלים, אני חייב לעשות את המצווה, הם לא יגידו שאני לא דתי.

ולא לדחות נזק,

זאת אומרת, פוחד, אם אני לא עושה את המצווה,

יבוא לי נזק, יבוא נזק או מהאנשים או מהשם.

בין בעולמו, בין באחריתו.

שום סיבה כזאת לא צריכה להתלוות

לקיום מצווה שאנחנו עושים.

רק לשמו הגדול.

כמו שאמרו ריבותינו זיכרונם רכה,

לא תהיו כעבדים.

אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס.

כתב החפץ חיים בסוף ספר אהבת חסד,

שחכמים זיכרונם לברכה

בירושלמי שבת,

פרק ו' הלכה ט',

אומרים על הפסוק, מה פעל אל?

עתידה בת קול

להיות מפוצצת בראשי ההרים ואומרת,

מי יפעל עם אל?

יבוא וייטול שכרו.

ובת קול כזו בוודאי תשמח את לב כל ישראל,

כשישמעו שבא העת לקבלת שכר.

והנה,

כל המצוות שישראל עושים

ייכתב ענייניהן בספר הזיכרון,

כמו שמובא בברכות ו'

ובמדרש רות פרק ה'.

בכל מוצאי שבת

יושבים אליהו הנביא ומלך המשיח

תחת עץ החיים בגן עדן,

וכותבים המצוות שעשו ישראל,

והקדוש ברוך הוא חותם על ידיהן.

וזה מה שכתוב במלאכי ג',

ספר זיכרון לפניו

ליראי ה' ולחושבי שמו.

והנה,

שם הוא עולם האמת,

ונכתב את המצווה בדיוק כפי מה שעשו,

אם עשה אותה לשם ה'

ולא לשם גאווה והתפארות.

אז זאת אומרת, הכל נכתב במדויק.

ולמה אליהו ומשיח

יושבים וכותבים כל מוצאי שבת?

הם מחכים מתי יכריעו כבר הזכויות והמצוות החשובות לשמה של עם ישראל, שהם כבר יגיעו.

אז כל פעם הם בודקים מחדש, נו, נו,

נו, עשו.

כן, עשו הרבה, אבל בלי כוונות.

לא נשמע גדול.

זה בעיה, זה לא עולה למעלה.

זה נתקע.

עכשיו, כשאנחנו לומדים את הנושא הזה,

לא שומעים.

הלו?

הלו?

לא שומעים פתאום.

הלו?

הלו?

הלו?

זה דלוק, דלוק.

הלו?

הלו? כן, עכשיו בסדר.

אז סליחה.

אז כל מוצאי שבת הם מחכים לראות,

נו, אם יש מצוות,

לשמה.

אז עכשיו, כשאנחנו לומדים את הנושאים האלה,

ומתחילים לדקדק,

לקיים את המצוות כראוי, ולהגיד לכל דבר, כל דבר, לשם

השם כאשר ציווה השם,

אז יש סיכוי שאנחנו נקרב במהירות עכשיו,

ובפרט שהיום יש זעקת הנשים בירושלים, בבית כנסת הגדול.

כאלף, אלף חמש מאות נשים, אם ירצה השם,

הם יגיעו.

ואנשים יזעקו אותנו.

בזכות נשים צדקניות, עתידים

לגאל ישראל. הן הולכות לזעוק לשם שהן צריכות את הישועה,

והגאולה מהר, מהר, מהר, די. אנחנו לא יכולים.

שדי אמור נא די לגלותנו.

די.

רוצים גאולה.

ויש להם תוכנית נפלאה.

יש שם תחנונים ובחיות בחלק הראשון,

ובחלק האחרון שמחה.

תוכנית מאוד יפה ראיתי אותה.

יהי רצון שבזכותן תבוא גאולה לישראל מהרה. אמן.

וכתב עוד החפץ חיים בספר זכור למרים,

פרק יט,

מאמר חשבון הנפש.

אם יחפוץ האדם להתבונן עד כמה הוא יכול להצליח

כל זמן שהוא נמצא בעולם הזה,

ולהפך חס ושלום אם יעקם דרכו ולא ילך בדרך הישר,

אם אתה רוצה לבחון

מה תהיה הצלחתך,

בעולם הזה, כל זמן שאתה נמצא פה,

או אם תעקם את דרכך.

אז הוא אומר, נבער את הדברים, במשל,

במדינה אחת היה מלך גדול

והיה צריך

פלטרין ובניינים גדולים לשריו.

מספר השרים היה 250. הוא הוציא

כרוז מכרז.

כל מי שיבנה ויכין

את הפלטרין והבניינים,

הוא ייתן לו בעת זה שכרו פלטרין גדולים ונאים מאוד.

זאת אומרת, הוא בונה 250, הוא יקבל כמה כאלה,

שיהיו שלו.

ביניהם,

כל צורכי הבניינים הנחוצים לו,

וגם שכר הפועלים,

הכל הוא מקבל מראש.

אבל השכר האמיתי עבור

מילוי רצון ופקודת המלך

יקובל לאחר שנים.

מתי?

כשיבוא המלך לבקר ולראות

אם הוא מילא את התנאים כחפצו.

והיה לו התניה.

דבר ראשון,

לבנות את כל סכום הבניינים הנחוצים ל-250 שרים.

דבר שני, שיהיו מהודרים ומתאימים

לבנייני מלכות.

דבר שלישי,

ששם המלך יהיה רשום על כל בניין ובניין.

לא יהיה רשום גינדי,

יהיה רשום שם השם על כל בניין ובניין.

אחרי כמה שנים

בא המלך לראות את הבניינים,

האם נתמלא כרצונו.

לתימהונו

מצא שבנו רק

חצי מהכמות,

ובחצי מצא הרבה בניינים מטונפים, מלוכלכים, ביתית ועפר.

עד שנשארו בניינים מהודרים בסך הכל לערך מאה.

וגם במאה,

שכבר מצא לכאורה לפי רוחו,

וואי, וואי, וואי.

במקום שיהיה רשום על הבניינים השם שלו,

היה השם של השונא שלו, לפיל.

כי במשך זמן,

בניין הפלתרין והבניינים, הייתה מרידה גדולה במדינה.

ובא השונא וציווה לרשום את שמו על הבניינים.

למרות שאחר כך גירשו אותו מהארץ,

בכל זאת נשאר על כמה בניינים רשום שמו של השונא, ולא שם המלך הראשון

שציווה לבנות את הבניינים.

ולא הספיקו לתקן ולרשום את שמו.

אז נשארו מעט-מעט בניינים מהודרים, שגם שמו חקוק עליהם,

בקושי חמישים בניינים.

שזה חמישית ממה שהוא ביקש.

זה המשל.

הנמשל, המלך, זה הקדוש ברוך הוא.

הוא נתן את התורה עם 248 מצוות עשה, 250, 248 מצוות עשה,

שאנחנו צריכים למלות ולעשותן.

והנה אנחנו מחויבים בשלושה עניינים.

דבר ראשון, נקיים את כל רמ״ח מצוות עשה,

ובעבור זה נזכה לעולם הבא.

כי מכל מצווה ומצווה נברא היכל קדוש לשמו של הקדוש ברוך הוא.

דבר שני,

כל המצוות עשה צריכות להיעשות בכל הפרטים בדקדוקים,

כמו שמופיע בשולחן ערוך.

שיהיו מתאימים למלכות כל הבניינים.

דבר שלישי, שכל מצוות עשה צריך להיעשות לכבוד שם שמיים ולרצון הקדוש ברוך הוא.

והנה, אחרי ימי חייו של האדם, הוא יבוא לחשבון אצל הבורא יתברך.

אז קודם כל הוא ימצא שחסרים לו מחצית ממצוות עשה לגמרי.

כי כשישאלו את האדם,

אתה יודע להגיד לנו את מספר מצוות עשה שבתורה?

מישהו פה יכול להגיד עכשיו 248 מצוות?

אז חצי אתה בכלל לא יודע.

זה כבר מצב טוב.

ולא יודע גם איפה הם נמצאים בתורה.

ויתר המצוות,

שהם לערך מאה ויותר,

אז ימצא שלא עשה אותם כדין

בכל פרטיהם ודקדוקיהם,

כמו שנפסק בשולחן ערוך.

וכמה מהם נעשו לא לשם שמיים,

אלא עם פניות וגאווה.

והלוואי, הלוואי שישארו

כמה מצוות עשה

לערך חמישים, הלוואי שעשרים אחוז יהיה,

ומהודרים לכבוד שמיים.

ועל זה אמרו חכמים זיכרונם לברכה

בבבא בתרא על הפסוק, על כן יאמרו המושלים בואו חשבון.

בואו ונחשב חשבונו של עולם.

אז הרבה מהמצוות יהיו על שם השונא,

יצר הרע.

הוא אמר, תעשה כן, כדאי, משתלם לך,

אז יגידו עליך ככה ויעשו לך ככה וככה. בסוף מי חתום על המצווה הזאת? יצר הרע, השונא.

במקום שיהיה לשם השם,

לשמו הגדול,

זה מה שייצא.

היוצא מכל זה,

שהאיש החכם והנבון

ייחשב עם נפשו תמיד,

האם הוא מקיים את המצוות עשה שבתורה?

כמה מהם הוא מעביר תחת ידו ואינו משגיח עליהם?

כאילו לא נצטווה מעולם עליהם.

וכמה מהם מקיים?

ומהו אופן קיומם?

כדי שלא יחסרו לו לעולם הבא כל המצוות עשה שבתורה.

כי שם אפילו אם ייתן את כל הון ביתו עבור מצווה אחת,

לא יוכל להשיגה.

ובאמת הכל מרומז בפסוק בדברים ו״כ.

הפסוק אומר, וצדקה תהיה לנו,

כי נשמור לעשות

את כל המצווה הזאת

לפני אדוני אלוהינו,

כאשר ציווהנו.

אונקלוס תרגם.

מה זה אוצדקה?

וזכותה.

רוצה לומר, זכות לעולם הבא.

וצדקה תהיה לנו.

זכות תהיה לנו, כי נשמור לעשות את כל המצווה הזאת לפני אדוני אלוהינו, כאשר ציווהנו.

מה זה כל המצווה הזאת?

וצדקה תהיה לנו. מתי תהיה לנו זכות? כי נשמור לעשות את כל,

את כל המצווה הזאת.

הכוונה על כל המצוות בכלל,

את כל המצוות שלא תחסר לנו אחת מהן.

וצריך גם שנעשה את זה לפני אדוני אלוהינו.

שיהיו כל המצוות לעשות לפני אדוני אלוהינו, לשם שמיים.

וגם, כאשר ציווהנו

שלא יחסרו מכל מצווה ומצווה פרטים בדקדוקים.

וגם להגיד, כאשר ציווהנו,

כאשר ציווה השם,

הריני מחנן כי המצוות כך וכך, כאשר ציווה השם.

וכמו שמצינו ברכות שחיטה, מה כתוב בהן?

וזבחת כאשר ציוותיך,

ודרשו חכמים זיכרונם לברכה,

וחולין כח, אלו הלקות שחיטה שנמסרו בעל פה הלכה למשה מסיני.

תביא לי פה את הדף רגע.

עכשיו אני נותן לכם דרשה, הרצאה, שיעור.

אתם יודעים כמה מצוות אני מקיים?

תתחילו לספור.

אחד,

והגית בו יומם ולילה.

ושיננתם לבניך,

אלו התלמידים.

והיה מחנך קדוש.

ואהבת את אדוני אלוהיך,

לרבות תלמידי חכמים.

את אדוני אלוהיך תירא,

לרבות תלמידי חכמים.

ובו תדבק.

אנוכי, אדוני אלוהיך,

לא יהיה לך אלוהים אחרים על פניים.

וידעת יום השבות אל לבביך, כי אדוני הוא האלוהים בשמיים ממעל בארץ, מתחת אל עדי.

ומלתם את עורלת לבבכם.

לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל.

ולהורות את בני ישראל את כל החוקים אשר דיבר אדוני אליהם ביד משה.

הוכיח תוכיח את עמיתיך אפילו מאה פעמים.

לא תשיג גבול רעך אשר גבלו ראשונים.

לומר דבר בשם אומרו.

תחת אשר לא עבדת את אדוני אלוהיך בשמחה וטוב לבם מרוב כל.

פיקודי אדוני ישרים משמח אליו. צריך לקיים את זה בשמחה.

והלכת בדרכיו.

וזכרת את אדוני אלוהיך כי הוא הנותן לך כה לעשות חיל.

הציפייה לישועה בזכות זה.

לישועתך קיוויתי השם.

מקיימים בזה גם כבד את אביך ואת אימך.

וגם לימוד תורה בארץ ישראל זה מעלת התורה בישראל שונה מחוץ לארץ.

כי אתם עוברים את הירדן לבוא לרשת את הארץ אשר אדוני אלוהיכם נותן לכם וירישתם אותה וישבתם בה.

וגם מצוות ובחרת בחיים.

וגם חנוך לנער על פי דרכו.

וגם ועשית הישר והטוב.

וגם ונקדשתי בתוך בני ישראל.

וגם ועדת להם את הדרך הלכו בה ואת המעשה אשר יעשון.

וקיימים גם ואהבת לרעך כמוך.

וגם ולפני העבר לא תיתן מכשול.

וגם בקש שלום ורודפהו.

וגם שם רשעים ירכב.

וגם אשר תשיבם לאחיך.

וגם ויתוודו את חטאתם אשר עשו.

וגם ודבר שקר תרחק.

וגם ותבחר לשון ערומים.

וגם ודעת שפתיי ברור מלילה.

יפה.

ראיתם שיעור אחד כמה מצוות

יכולים לזכות.

אבל צריך להתכוון נשמע לא לשום סיבה אחרת.

בשביל שתקלטו את זה ותוכלו לחזור על זה ולהבין.

אני אסיים פה.

ומחר,

אם ירצה השם, השם ייתן כוח בריאות וחיים,

נמשיך להבין מה המעלה של מצווה שהיא נעשית לשמה. היום למדנו מה זה מצווה לשמה.

מחר, אם ירצה השם, מעלת המצווה נעשית לשמה.

נו, אם הקדוש ברוך הוא מזכה אותנו לכל כך הרבה מצוות, ואתם גם שותפים בזה,

כי בלעדיכם אין שיעור,

אז אנחנו נודה לשם, נכון?

יש מצווה להודות לשם,

ונקיים אותה כאשר ציווה השם.

הכל ידעוך, והכל יש שם,

והכל יאמרו, והכל יאמרו, אין קדוש כשם.

הכל ידעוך,

והכל ישבחוך,

והכל יאמרו, והכל יאמרו,

אין קדוש כשם.

יש עוד מצווה.

נזכור את השבת, יום רביעי.

ישמחו במלאכותך,

שמרי שמרי שמרי שבת,

וקורא עונג שבת ישמחו במלאכותך,

שמרי שמרי שמרי שבת, וקורא עונג שבת.

עם מקנדשי, מקנדשי, מקנדשי, שבת,

עם מקנדשי, מקנדשי,

מקנדשי,

שבת ישמחו במלאכותך,

שמרי שמרי שמרי שמרי שבת,

לא עונג שבת,

ישמחו במלאכותך,

שמרי שמרי שמרי שמרי שבת, וקורא

ועונג שם.

עם מקנדשא, מקנדשא,

מקנדשא שמי שבא.

עם מקנדשא,

מקנדשא,

מקנדשא שמי שבא.

דורכים טיעונים, קיים מצוות חכמים, רבי חנן אבו ראשי עמיר עוסקו.