עבודת השמחה | הרב אמנון יצחק

- - - אין זו תמלול הדרשה! אלא עיקרי הדברים ע"פ הספר 'להתעלות' באדיבות המחבר הרב שמחה אהרונוב שליט"א - ישר כוחו! לכתבה על ספריו - לחץ כאן.

עבודת השמחה - "בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב"

השמחה מעלתה גבוהה ונשגבה עד מאוד.

התורה בפרשת כי תבוא: "תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּל" דברים כח, לז, כל הקללות והדברים הקשים שכתובים בפרשה זו, זה בגלל שלא עובדים את ה' מספיק בשמחה!

על ידי השמחה אדם יכול להגיע למדרגות גבוהות מאוד, הרמב"ם כותב יסודות התורה פ"ז ה"ד: "כל הנביאים אין מתנבאין בכל עת שירצו אלא מכוונים דעתם ויושבים שמחים וטובי לב ומתבודדים, שאין הנבואה שורה לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות אלא מתוך שמחה".

אם בנביאים לא הייתה את מעלת השמחה וטובת הלב, הם לא היו מקבלים את הנבואה, על אף כל דרגתם וקדושתם!

עוד רואים אנו בחז"ל ירושלמי סוכה פ"ה ה"א: אמר רבי יהושע בן לוי למה נקרא שמה בית שואבה? שמשם שואבים רוח הקודש, על שם "וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה" ישעיהו יב, ג.

וידוע על יונה בן אמיתי שהיה מעולי רגלים, אדם פשוט ששמח שמחה רבה בשמחת בית השואבה, וזכה שתשרה עליו רוח הקודש, שאין רוח הקודש שורה אלא על לב שמח!

רפואה דרך השמחה

שלמה המלך אומר במשלי יז "לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִב גֵּהָה וְרוּחַ נְכֵאָה תְּיַבֶּשׁ גָּרֶם" ומסביר רש"י הקדוש 'כשהאדם שמח בחלקו פניו מאירין'.

ובעל המצודות מסביר, שהשמחה תטיב לגוף כדבר רפואה, ושברון רוח תייבש מוח העצמות.

מכאן רואים שעיקר הרפואה תלויה בשמחה של האדם, כשאדם שמח הוא בריא, בשמים רואים ששמחתו של האדם נובעת מחמת האמונה, ונותנים לו בגין זאת רפואה. ולהיפך, כשאדם אינו שמח 'שברון רוח תייבש מוח העצמות', לא רק הגוף והבשר, אלא גם העצמות מתייבשות מחוסר שמחה.

תפילה מתוך שמחה

גם התפילות שלנו תלויים במידת השמחה, הבעל שם טוב כותב בספר כתר שם טוב שתפילה בשמחה רצויה חשובה ומקובלת יותר מתפילה מתוך עצבות ובכי.

הגמרא אומרת ברכות לב ע"ב ששערי דמעה לא ננעלו, ובא הבעל שם טוב ואומר לנו שנכון ששערי דמעה לא ננעלו, אבל אדם שמתפלל בשמחה תפילתו ברמה יותר גבוהה ונשגבה, ומתקבלת יותר!

ומדוע זה כך? מדוע אדם שמתפלל מתוך שמחה דרגתו יותר גבוהה מאדם שמתפלל מתוך דמעות ובכי?

משום שכשאדם מתפלל בשמחה הוא מבטא בזה הודיה לה', וככל שאדם מודה יותר לה', כך תפילתו יותר גבוהה רצויה ומתקבלת! ההודאה מביאה את השמחה, והשמחה מבטאת את ההודאה!

ניתן להמחיש זאת במשל לאבא שיש לו שתי ילדים, ילד אחד מתלונן כל הזמן וטוען שלא טוב לו. לעומתו הילד השני שמח כל הזמן ומודה לאביו על כל דבר שנותן לו.

כשהם באים לבקש בקשה, לאבא אין חשק ורצון כל כך לתת לבן שכל הזמן מתלונן, ואילו לבן ששמח כל הזמן ומודה על מה שמקבל, שמח האבא לתת לו ואף רוצה להגדיל לו את הדבר בעשרת מונים.

כך גם בנמשל, כשבאים להתפלל להקב"ה ומתפללים מתוך שמחה, זה מראה שאנו שמחים ומודים לה' על כל הטובה שעושה עמנו, ולכן תפילה זו חשובה ומקובלת יותר מתפילות אחרות.

ביטול גזירות באמצעות השמחה

בכח השמחה לבטל גזירות, בירושלמי מובא סוטה פ"ט הי"ב שבראשונה כל צרה שהייתה באה על הציבור היו פוסקים שמחה כנגדה. 

מה זאת אומרת? יש גזירה, צרה, ובמקום לשבת לבכות ולהתלונן פוסקים שמחה, ועל ידי השמחה היו מבטלים את הגזירות והפורעניות שהיו באותו זמן!

"כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ" ישעיהו נה, יב, אדם ששרוי בשמחה מסלק מעל עצמו את כל הדינים, ובכח השמחה למתק את הדינים. 'מיתוק' הדינים מלשון מתוק, על ידי השמחה הפנימית, האדם מסלק מעליו ומעל הכלל כולו את הדינים והגזירות!

סיפר רבי אברהם מונסה זצ"ל, שבשנת תרצ"ב היה מצב קשה וצרות תכופות על עם ישראל, ולכן הוחלט בישיבת פורת יוסף, בית מדרשו של הרב, לערוך סדר תפילות וסגולות ובקשת רחמים, ואחת הסגולות הייתה שכל המקובלים שם יאמרו יחד תשעים ואחת פעם את פרק צ"א שבתהילים – יושב בסתר עליון.

המקובלים התחילו לומר את הסגולה הזאת בבכיות ובכוונות, והנה באמצע הקריאה נכנס לאולם רבי אליהו עבוד זצ"ל ואמר להם: 'דעו לכם שישנה סגולה יותר חשובה והיא להוציא את כל ספרי התורה, לעשות הקפות ולשיר בשמחה ממש כמו בשמחת תורה ששרים ורוקדים לכבודה של תורה!'

מששמעו דברי הרב התפלאו כולם, הרי יש כעת גזירות קשות על עם ישראל ואיך נשיר ונרקוד? להיפך, צריך להמשיך לבכות ולהתפלל כדי שנזכה לישועה.

אבל מאחר ויצא הדבר מפי הצדיק, קיבלו כולם את דעתו ומיד הוציאו ספרי תורה והתחילו לרקוד ולשיר שירי שמחת תורה, כמובן שבהקפה ראשונה היה דבר קשה בעיניהם ומוזר מאוד להתחיל לרקוד ולשמוח, אבל לאט לאט התלהטו הרוחות והם ערכו את כל שבעת ההקפות בשירה וריקודים, ולא איחרה הישועה לבוא והגזירה התבטלה!

הדרך להגיע לשמחה

על המעלה הנשגבה של השמחה אפשר לכתוב ולדבר ימים ולילות, ישנם עדויות רבות על גזירות ומחלות רבות שאנשים נושעו מהם בזכות שהתחזקו במידת השמחה, אולם עלינו להתבונן כיצד מיישמים זאת הלכה למעשה? איך מגיעים לשמחה? 

צריך להבין ולדעת שהשמחה אינה תלויה בשום אדם ובשום גורם כזה או אחר, אלא רק באדם עצמו!

ישנם אנשים שיש להם את כל הטוב שבעולם, ובכל זאת הם לא שמחים ומאושרים. השמחה תלויה באדם עצמו. עליו לעשות עבודה פנימית, עצמית, לסלק את העצבות ולהיכנס לשמחה, רק כך יוכל להגיע לשמחה.

וכה הם דבריו הנפלאים של רבי אליהו דסלר בספרו "מכתב מאליהו" חלק א', פרק א' על חיי האושר בעולם:

תחילה הרב שואל האם בכלל יש אנשים מאושרים בעולם, והוא מביא לדוגמא את האנשים העשירים שכלפי חוץ הם נראים מאושרים, יש להם דירה יוקרתית, מאכלים משובחים ומשרתים שמשמשים אותם.

אולם לא זהו הקנה מידה לבדוק אם באמת האדם מאושר, אלא המדד הוא אם נעבור לפני כל אחד ואחד ונשאל על פיו, לא אחד על חבירו, אלא כל אחד על עצמו!

כששואלים זאת את העשירים אשר כסף תועפות להם ובארמונות ידורו, הם עונים 'לא לנו האושר, הן לעושר זכינו אבל לאושר לא זכינו!', עדיין זה בא בקנאתו וזה בתאוותו, רובם רע להם בביתם, אם זה בצרות משפחה ואם זה בצרות בנים.

הכרנו אפילו עשירים שבניהם התקוטטו מול עיניהם עוד בחיים חיותם מי ירש אותם, וזאת מלבד הפחד אותו הם חשים מפני אנשים הרודפים את נפשם וטומנים להם פח כדי ללכוד את כספם ועושרם.

ובפרט האושר מהם והלאה בשעה שמרגישים שלא השיגו את מבוקשם, כמו שאמרו חז"ל במדרש שאין אדם מת וחצי תאוותו בידו, וזה מדובר אפילו על העשיר הגדול ביותר עלי אדמות, בשעה שהוא מת הוא בהרגשה שעדיין לא הגיע לחצי תאוותו בעולם הזה!

מובן מאליו שדבר זה נאמר רק באנשים שלא תיקנו ועקרו מליבם את רדיפת תאוות העולם הזה.

ממשיך הרב דסלר ואומר: נמשיך ונשאל את פי האנשים הבינוניים בדרגת העושר, ונמצא כי הם עובדים עבודה רבה וקשה למען הרבות כסף בגבולם, האם הם מאושרים?

לא ולא! משום שהללו כל ימיהם עסוקים לא ליהנות מעושרם אלא להכין להם עוד עושר, ומתי יהיה להם פנאי ליהנות מעושרם? 

ואם נרד עוד לפחותים מהם, הפועלים העובדים תמיד ביגיע כפיהם, האם הם המאושרים?

הבה נשאל את פיהם - עובדים הם עבודה קשה יום יום ולפעמים גם בלילות, ואחר כל אלו ירגישו שחלקם בעולם הוא קטן שבחלקים, וסוברים תמיד כי אלה העשירים הם המה שלקחו להם את כל העושר. 

האם זהו אושר? ודאי שלא. 

אם כן איה המה החיים המאושרים בעולם? והשאלה באמת זועקת, אם כן מה זאת עשה הקב"ה שברא עולם למען שהכל ממש יסבלו בו יסורים גדולים ורעים? וזה לא יכול להיות, משום שהקב"ה הוא תכלית הטוב וברא העולם אך ורק להטיב, שכולם יהיו שמחים ומאושרים, ואם כן איפה הבעיה, הקלקול והטעות שרוב רובם של האנשים אינם מאושרים?

ממשיך הרב ואומר, שדבר זה מפורש בדברי החכמים האמתיים חכמי התורה, ומפורש הוא במשנה במסכת אבות פ"ד מכ"א: "הקנאה התאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם".

זאת אומרת שהעולם שברא ה' יתברך הוא עולם מאושר שכולו טוב, אלא שאנחנו לא נמצאים בעולמו של הקב"ה, יצאנו ממנו אל עולם הסבל והייסורים על ידי שלושת הכוחות הרעים הללו - הקנאה התאווה והכבוד.

אם אדם יתקן ויברח מהקנאה התאווה והכבוד על ידי שיגרשם מליבו, הוא יתקן בכך את עולמו ויהיה זה עולם מלא אושר מן הקצה אל הקצה ולא רק אושר בא', אלא גם עושר בע' כמאמר חז"ל אבות פ"ד מ"א: איזהו עשיר השמח בחלקו. רק הוא העשיר ואילו זולתו לא! 

עלינו לדעת כלל ברזל - אין שום אושר גשמי בעולם הזה, אלא רק אושר רוחני!

כל אושר גשמי שיש בעולם בזה הוא אינו אושר אמיתי אלא דמיונות, דמיונות של שמחה ואושר, אך השמחה האמתית נמצאת אך ורק בעבודת ה' יתברך.

שמחה – תלויה באמונה

השמחה תלויה באמונה. כשאדם מאמין שה' מנהיג אותו ועושה הכל לטובה, כדוגמת הרופא שלפעמים מכאיב מאוד בטיפולו ובכל זאת הולכים אליו ומוכנים אף לשלם על טיפול כזה, כיון שיודעים שהרופא מתכווין לטובת החולה, אמנם זה כואב, אבל זה לרפואת והצלחת החולה.

כך להבדיל, צריך האדם להאמין שהקב"ה מנהיג אותו ועושה הכל לטובה, בין אם זה נראה טוב ובין להיפך, הכל לטובה! ככל שנפנים את האמונה הזאת שהכל לטובה, נוכל להיות בשמחה אמתית ושלימה!

ככל שאדם יותר שמח ומאשר, זה מבטא ומוכיח שהוא יותר מאמין בה', וככל שאדם פחות שמח, כך זה מראה שחסרה אמונתו בה', ולכן כשמתחזקים בשמחה מבטאים יותר את האמונה שזה כל יסוד היהדות, "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה" חבקוק ב, ד, ואם יש לאדם אמונה, בכוחו וביכולתו להגיע למדרגות גבוהות, לבטל דינים, לרפאות ולהושיעה!

בידינו להביא לעצמנו את השמחה והאושר לחיים. אמנם היצר מערים קשיים בעניין זה, כי הוא יודע מהי מעלת השמחה, אבל עלינו להתגבר עליו עוד ועוד. אם באמת נעבוד עבודה עצמית ופנימית כראוי, נרוויח רווח עצום, שכבר הזכרנו לעיל שכל המדרגות הגבוהות תלויות בשמחה, התפילה הרפואה, הפרנסה, הכל תלוי בשמחה!

יהי רצון שנזכה להיות תמיד בשמחה, ועל ידי זה נבטל את כל הדינים והגזירות ונזכה לגאולה שלימה בקרוב, אמן.