17 תנאים לקיום מצווה - ושער הבטחון - חובות הלבבות - חזרה על פרקים ו ז | הרב אמנון יצחק

תוכן עניינים

17 תנאים לקיים מצווה לשמה וכדי שיהא נקרא קיום מצוה צריכים שיהיו בה שבעה עשר תנאים.

[הפסקה בליל שישי 'משמר' לאכילת טשולנט, צ'ונט... נקודת זמן 1:23:10]

שער הביטחון חובות הלבבות פרק ו' (נקודת זמן 1:53:45)

פרק ז' (נקודת זמן 2:21:22)

יהודים מודים להשי"ת ולכבוד הרב שליט"א על סדרת השיעורים הנפלאים! (נקודת זמן 2:51:05)

הרב רונן שאולוב... (נקודת זמן 2:51:53)

אריאל ברג... (נקודת זמן 2:59:43)

[הדברים מהספר 'ילקוט מעם לועז' (17 תנאים) ואח"כ מספר 'חובות הלבבות לרבנו בחיי זיע"א]

בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירויח,

17 תנאים לקיים מצווה לשמה וכדי שיהא נקרא קיום מצוה צריכים שיהיו בה שבעה עשר תנאים.

התנאי הראשון: יש לעשות את המצוה בכוונת הלב. למשל: מצות שופר יש לקים בכוונה לקים מצות השי"ת שציוונו לשמע קול שופר. וכן כשיושב בסוכה, צריך שיתכון לקים מצות סוכה.

ואם קורא קריאת שמע, יקרא בכוונת הלב. וכן ע"ז הדרך בשאר המצוות.

הם הרבה שלא יודעים שצריך להתכוון בקדושה לקיים מצוות עשה "וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (ויקרא כב, לב) אומרים "קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ" (ישעיה ו, ג) צריך לכוון "וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"

[ש: זה חובת הלבבות?

הרב: לא זה עכשיו 17 תנאים לקיום מצוה לשמה, אח"כ חובת הלבבות אחרי הצ'ונט... יהיה חובת הלבבות]

ש: מה זה כוונת הלב?

הרב: כוונת הלב זה מה שאדם מכוון שהוא מקיים את המצווה לשם קיום המצוה שהבורא ציווה. או כמו שנפסק להלכה שמצוות צריכות כוונה. 

התנאי השני: שיעשה המצוה ביראת השי"ת ובאהבת השי"ת ובלב שלם. ואם עושה כן הרי זה מודה באלקותו יתברך ושלא נברא הרי האדם אלא לעשות רצון קונו. 

וזהו שאומר הכתוב בסוף 'קהלת': "סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֺתָיו שְׁמוֹר כִּי זֶה כָּל הָאָדָם" (קהלת יב, יג) זה בקיצור ולעניין "זֶה כָּל הָאָדָם...". "אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֺתָיו שְׁמוֹר" זאת אומרת: מצוות לא תעשה ומצוות עשה - "זֶה כָּל הָאָדָם..." אז צריך לירא את ה', אז כשעושה את המצוות צריך לעשות אותם ביראה באהבה ובלב שלם. זה הדבר השני. הראשון - כוונת הלב, השני - יראה ואהבה ולב שלם. 

אז בהתחלה שלמה המלך אומר: "הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל" (קהלת א, ב) פירושו תהביל את ההבלים. "הֲבֵל" את ההבלים, לא כפל לשון הבל הבלים "הֲבֵל" - לשון ציווי, "הֲבֵל הֲבָלִים..." כי "הַכֹּל הָבֶל". 

ואחר כך הוא פורט: זה נסתי וזה עשיתי וזה והיה לי והיה לי הוא אמר בסוף בסוף בסוף אחרי הכל נסתי הכל בעולם – "אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֺתָיו שְׁמוֹר כִּי זֶה כָּל הָאָדָם". 

תנאי השלישי לקיים מצוה לשמה: שבשעה שעושה אדם מצוה יעשנה בשמחה גדולה, שאם מזדמנת מצוה לאדם לקימה, הרי זו מתנה יקרה ששלח לו הקב״ה כדי שיהיה טוב לו בעוה"ז וטוב לעה"ב. או לשון הזוהר: 'האיה דורונה דשדר קודשא בריך הוא' הקדוש ברוך הוא שולח לאדם דורון מן השמים שיזכה בו.

וכשעור השמחה ששמח במצוה כן ישלם לו הקב״ה שכר טוב בעוה"ב 'שֶׁשְּׂכַר מִצְוָה, מִצְוָה' (אבות ד, ב) אומר הברטנורא: שכר מצווה מצווה כשיעשנה בשמחה - זה עוד מצווה. אז כל מצווה שעושים כשעושים בשמחה זה עוד מצווה. אז אם כן התנאי השלישי כשעושה אדם מצווה יעשנה בשמחה גדולה.

וכששאלו את האר"י הקדוש: איך הוא זכה למה שהוא זכה? אז הוא אמר שהסוד של הדברים זה שהוא קיים את כל המצוות בשמחה! אתם שומעים מה אדם יכול להגיע אם עושה את כל המצוות בשמחה? 

אם היית מוצא יהלום היית שמח? ואם היתה הולך עוד כמה מטרים ואתה מוצא עוד אחד היית שמח? ואם אתה הולך עוד קצת ואתה מוצא פנינה אתה שמח? ואם אתה מוצא אלף דולר (1,000$) אתה שמח? ואם אתה מוצא תכשיט זהב אתה שמח? 

יש מישהו שיגיד לי 'נמאס להתכופף להרים'? אם אנחנו יודעים שהמצוות זה יותר מיהלומים "יְקָרָה הִיא מפניים [מִפְּנִינִים] וְכָל חֲפָצֶיךָ לֹא יִשְׁווּ בָהּ" (משלי ג, טו) איך אנחנו לא שמחים על המציאה הזו אין הכרה בכלל?! חיים בלי הכרה! מצוות כן כן מצוות... כמו שהתמנים אומרים 'מצווה מצווה' מה תפסיד 'מצווה'. 

אז זה התנאי השלישי שיעשה בשמחה. וכמה שיהיה שיעור השמחה תזכרו כמה שאתה שמח יותר במצווה ככה ה' ישלם לך שכר טוב בעולם הבא תזכור! אז כדאי לשמוח תאר לך שהיו משלמים לך משכורת לפי החיוכים שלך? 

כמו בארצות הברית, בארה"ב אתה נכנס לחנות 'יס סר יס סר'... 

הכל חריט הכל חיוכים אבל זה מה שמוכר, אז אם אדם מביא לקוחות כי נהנים הלקוחות לבוא לאדם שמחייך להם וזה והם מקבלים בונוס כמה שבאו יותר ומכרו יותר הם מקבלים שכר יותר.

התנאי הרביעי: 'שאם באה מצוה לידו יעשנה בשלמות ואל יניח דבר שאחר ישלימה' כן כיוון שאין המצוה נקראת אלא על שם גומרה. כמו שאנחנו אומרים במלאכות בשבת 'גמר מלאכה' זאת אומרת צריך לעשות גמר מלאכה. 'מכה בפטיש'. אז צריך לגמור את המצוה בעצמו ולא יניחנה לאחר. 

כמו שמצינו במשה רבנו העלה את עצמות יוסף ארבעים (40) שנה ולא נקראה מצוה על שמו למרות שהוא סחב את יוסף והכתוב העלה כאילו בני ישראל הוציאו אותו ממצרים כיוון שהם השלימו את המצוה וקברו אותו בשכם. כמו שנאמר: "וְאֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר הֶעֱלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם קָבְרוּ בִשְׁכֶם" (יהושע כד, לב) איך אפשר להגיד כזה ארבעים שנה הוא סוחב את זה ואומרים שהם העלו? כי המצוה נקראת על שם גומרה.

כל שיש בידו להשלים המצוה ואינו משלימה יורד מגדולתו והגמרא אומרת גם שקובר את אשתו ואת בניו וממי לומדים? מיהודה, כתוב: "וַיֵּרֶד יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו" (בראשית לח, א) גם יורד מגדלותו וגם מתה אשתו וגם מתו ער ואונן, כל זה בגלל שהוא לא השלים את המצוה להציל את יוסף ולהחזירו אל אביו הוא רק עשה חצי (1/2) מצוה. 

ולכן הזהירה התורה אותנו בפרשת 'עקב' ואמרה: "כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת" (דברים ח, א) "כָּל הַמִּצְוָה" בהקיפה. ולא יניח חלק ממנה שיבוא אחר וישלים.

ש: ...

הרב: הוא עשה עד מקום שהוא נפטר הוא לא יכל להשלים. אבל על פי שהוא לא אשם שהוא לא גמר בכל אופן מקראת על שם גומרה. 

ש: אז הוא לא קיבל שכר?

הרב: בטח שהוא קיבל 

התנאי החמישי: שיעשה המצוה בשלמות בכל פרטיה ודקדוקיה. אז מצוות צריך לעשות אותם לא רק מתחילה ועד סוף אלא צריך לעשות אותם על כל הפרטים והדקדוקים גם להיות מדקדק במצוות.

התנאי השישי: אדם שיחזר אחר המצוות ואל ימתין עד שתבוא מצוה לידו ויקימנה 'וְאַחֲרֵי מִצְותֶיךָ תִּרְדּוף נַפְשִׁי' אתה היוזם אתה מחפש לעשות מצוות, אתה לא מחכה אם באה מצווה אליך לא, אתה קם ומחפש איך אני עושה מצוות, כמו שכתוב אדם צריך להיות אוהב חסד, לא עושה חסד - עושה חסד זה טוב מאוד אבל 'אוהב חסד' שזה שאחד כל הזמן מחפש לעשות לא רק שבאה לידו מצוה הוא עושה אלא הוא אוהב חסד. מי שאוהב משהו הוא לא ממתין עד שיבוא אליו הוא קם אליו.

ועל זה נאמר: "דֶּרֶךְ מִצְוֺתֶיךָ אָרוּץ" (תהלים קיט, לב) ודוד המלך אמר: כשמזדמנת מצוה אני רץ כדי לקיימה! יש אפשרות ליזום וליצור ולחפש להמציא ולעשות סטרטאפים במצוות! מה שאפשר יותר.

התשקורת בהלם לאיזה ממדים ארגון 'שופר' הצליח להגיע לשלוט ברשת ולעקוף אפילו אתרי חדשות. אתה יודעים שאתר שופר יש לו מיליון (1,000,000) דקות צפייה בשידורים בווידיאו, מיליונים דקות צפייה אבל של שידורים לא קריאה שידורים. 

היום היו אצלי החבר'ה של 'אחינו' (...) הראיתי להם דוגמאות כמה אנשים נכנסים לסרטים, כמה צפו בדפים שיש לי סרטים מיליון וחצי איש תחת השם 'הרב אמנון יצחק' ביוטיוב וכמה צפו בכל סרט, אז יש סרטים זה אלפים ויש סרטים מאות אלפים ויש סרטים מיליון וחצי ראו סרט! מה אפשר להספיק בעולם הזה לעשות ואנשים יושבים רגועים לא בוער להם כלום ואם באה להם מצוה גם שוקלים כדאי או לא ואם יש להם משהו יותר טוב וכו' וכו' וכו' 

אז לכן לא צריך להמתין לא עד שתבוא המצוה אלא לרוץ לקראת. 

התנאי השביעי: שישתדל לעשות המצוה בידו ולא בידי שליח. יש כאלה כשבא עני דופק בדלת אז הם נותנים את המטבעות שהם רוצים לתת לשליח לעוזרת או למישהו או לאחד הילדים: 'תן לו'... ולא עושים את המצוה 'מצוה בו יותר מבשלוחו'. 

ש: זה מזכה את הילד

הרב: כן זה פטנט להגיד לזכות גם את הילד, אפשר לזכות את הילד בזה שמלמדים אותו איך עושים את המצוה בשלמות, אומרים לו בא תראה בא. 

ש: ...

הרב: ואם זה היה נעים היית מסכים?

אז זאת אומרת: לעשות המצוה בידו ולא בידי שליח וחכמים השתדלו לעשות הכנות לשבת הם בעצמם בידיהם, אחד מבקע עצים להסיק את התנור ואחד מחתך בשר ואפ על פי שהיו להם הרבה משרתים. 

התנאי השמיני: שמצוה שבאה לידו ראשונה יעשה ראשונה ולא יניח אחת ויקיים אחרת. זאת אומרת 'אין מעבירין על המצוות' ולא יאמר: 'זו מצוה זו קלה ושכרה מועט אניח מצוה זו ואעשה במקומה מצוה אחרת חמורה ששכרה מרובה...' – 'שֶׁאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל מִצְוֹת' (אבות ב, א) ואינו יודע איזוהי קלה ששכרה מועט ואיזוהי חמורה ששכרה מרבה. 

ולמדנו ברבנו בחיי בשער הביטחון, שהקדוש ברוך הוא לא גילה את שכר המצוות בעולם הזה, את העברות הוא פרט כל עבירה מה עונשה, אבל את שכר המצוות לא פרט. 

לכן לא גלה הקדוש ברוך הוא שלא נניח את המצוות ששכרן מועט ולחפש רק את המרובות. 

והקדוש ברוך הוא גילה שלוש מצוות את הטעם שלהם והחכם באדם נכשל בהם בגלל הטעם! 

שה' אמר: "רַק לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים...: וְלֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים... וְכֶסֶף וְזָהָב לֹא יַרְבֶּה לּוֹ מְאֹד" (דברים יז, טז-יז)

והוא אמר 'אני ארבה ולא אסור', אם הטעם הוא זה אני ארבה ולא אסור מדברי ה' 

והוא נפל בשלושתם! בשביל זה סלקו מכיסאו שלוש (3) שנים עונש היה מסתובב עני מחזר על הפתחים. 

משל למה הדבר דומה? 

למלך ששכר פועלים ואמר להם שיטפלו בגינה שלו בעצים ולא גילה מה השכר על כל פעולה ופעולה ובסוף היום כשכל אחד גמר 

אמר לו: איפה אתה היית? 

אומר לו בעצי פלפל. 

אומר לו אתה תקבל מטבע זהב. 

ואתה מה? 

גויאבות, 

אמר לו אתה חצי מטבע. 

ואתה איפה? 

אמר לו אני בתאנים, 

אמר לו אתה תקבל שתי מטבעות. וכל אחד אמר... 

אמרו לו: סליחה למה לא אמרת לנו מההתחלה אז הייתי עובד שמה! 

אומר: אבל אם הייתי אומר לך על מה תקבל שכר מרובה אתם עוסקים לי רק בעצים מסוימים והגינה שלי היתה קרחת. 

אז ה' כיוון שהוא רוצה שיעשו את כל המצוות אז הוא לא מגלה את שכרן. עכשיו מה קורה? אבל הקדוש ברוך הוא גילה שתי מצוות, הקלה שבקלות זה שילוח הקן, שילוח הקן אתה בסך הכל מעיף את היונה ושלום על ישראל ואתה זוכה לדירה זוכה למעקה זוכה להרבה דברים. ועוד מה כתוב? שמאריך ימים בשכר המצווה הקלה. 

והמצווה שחמורה שבחמורות מצוות כיבוד אב ואם חמורה שבחמורות שכמעט אין בן אנוש שיכול לקיים אותה כראוי מה כתוב בשכרה? אריכות ימים, אז אם הקלה אריכות ימים והחמורה אריכות ימים - כל המצוות שביניהן אריכות ימים. ואין לך מצוה שאין בה תחיית המתים.

אז זאת אומרת: הקדוש ברוך הוא אומר: רק רגע יש מצוות שמניחים אותם שלא כל כך אוהבים להתעסק בהן אה... לא כל כך אוהבים, אוהבים את המצוות האלה הבומבסטיות שיש כבוד יש פרסום רצים אחרי דברים כאלה, אבל תדעו לכם מצוות שמזניחים יש להם דין של 'מת מצוה' המצוה הזאת כמו מת מצוה המצוה מתה אצל האחרים ומת מצוה שכרה גדול מאוד! מת מצוה אפילו כהן גדול ביום הכיפורים מטמא למת מצוה. אז אל תזלזלו כי אתה לא יודע ערכן של המצוות ולכן אין מעבירין על המצוות אם באה לידו מצוה אפילו קלה בעיניו יעשנה! אין מעבירין על המצוות.

ש: ...

הרב: אין מתבטלין מתלמוד תורה אלא למצוה שהיא עוברת כגון תפילה קריאת שמע וכו' או שאינה יכולה להיעשות על ידי אחרים. אבל אם זה מצוה שיכולה להיעשות על ידי אחרים ואתה לומד תורה - אתה לא מפסיק מללמוד תורה במצוה שאחרים יכולים לעשות, או מצוה שהיא עוברת שאתה מחויב בה כי התורה נתנה בשביל לקיים מצוות אז הגיע זמן המצוה תעשה את המצוה אבל סתם ככה לא מתבטלים מם התורה. 

וגם אם עשה מצוה קם מהספר ועשה מצוה שמותר לו לעשותה וצריך לעשותה מסיים וחוזר לספר. אנחנו צריכים להיות מחוברים לקדוש ברוך הוא מקסימום, תורה ומצוות כל הזמן תורה ומצוות אין מצב של הפסק אין הפסק כל הזמן תורה ומצוות תורה ומצוות אין הפסק אין הפסק! אין סיבה להפסיק זה התכלית "אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֺתָיו שְׁמוֹר כִּי זֶה כָּל הָאָדָם" (קהלת יב, יג) אין משהו אחר! 

ש: ...

הרב: 'מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל מִצְוֹת'

ש: ...

הרב: מה הוא אמר?

ש: ...

הרב: זה לא הוא אמר זה חכמים אמרו, ה' אמר "וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה" (יהושע א, ח)

ש: זה מסחרה

הרב: הוא לא אמר מסחרה עכשיו אתה ראית מסחרה? "וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה" 

ש: ...

הרב: איפה אתה רואה שכר?

ש: אין

הרב: אז זהו זה חכמים אומרים, בסדר גמור אז הם אומרים לך איפה מקבלים שכר איפה מקבלים קרן איפה מקבלים פירות איפה מקבלים זה בסדר, אבל זה עדיין לא כלום אם אתה עדיין עושה אותה מצוה עם גאווה אתה מפסיד את הכל אם אתה עושה בצער אתה מקבל פי מאה (100). 

אם אתה מתייגע זה אחרת אם אתה שמח בקיום המצווה זה אחרת, אם אתה לומד בשבת זה דין אחר כבר, אם אתה מלמד לאחרים זה משהו אחר, אתה יכול מצוה אחת והיכולות שלה שונות לאין שיעור. יש המינימום של מצווה שעושים אותה כראוי ומפה יש עוד ועוד אפשר ממנה להניב עוד ועוד פרי פירות ושכר לאין שיעור לאין שיעור! 

נגיד עכשיו אני מפרסם מצוה אחת מסוימת וברגע שפרסמתי אותה - המצוה הזאת עכשיו המונה שלה לא יפסיק לתת לי שכר. 

הנה אני מלמד עכשיו 'שבע עשרה (17) תנאים לקיום מצוה לשמה' אם יקיימו כמה אנשים את שאני אומר ויתחילו לעבוד לפי זה - השכר שלי לא נגמר זה שאני אמרתי הוא רק מתחיל עכשיו! ויש פה עכשיו עשרות אנשים אז כל אחד שומע אז אני מקבל כנגד כל אחד, כשתחילו לקיים אני מקבל כנגד המקיימים, אלה שצופים אני יקבל כנגדם, אלו שיראו בשידור חוזר אני אקבל כנגדם, אלו שיקחו דיסקים אני אקבל כנגדם, אלה שילמדו את בניהם אני אקבל כנגדם, אלה שישלחו באס אמ אס (SMS) לחברים אני אקבל כנגדם בקיצור אני לא מפסיק למה יש פה מצלמה.

זאת אומרת לכל דבר יש את המינימום.

ש: בשביל זה יש קשרים

הרב: "קשרים..." כן – בשביל זה אתה בפראג ולוס אנג'לס וזה, איזה קשרים?!

סיפרו לי שבהונגריה נסעו לקברות צדיקים שלוש (3) שעות אז שמו שמה דיסק שלי אז אחרי שעה שהם נוסעים הם הרגישו לא נעים שהנהג ההונגרי הוא שומע צליל שהוא לא מכיר כאילו עברית מה מה כמה הוא יכול לשמוע את זה, זה מפריע 

אז אמרו לו: סליחה אם זה מפריע אנחנו נפסיק. 

אומר לא, כל טיול באים עם זה אותו דבר. 

זה נהג הונגרי

ד.א. היום ישבנו בשעה 12 בלילה עם החבר'ה של 'אחינו' וקיבל שמה הרב קיבל טלפון מחוץ לארץ מארצות הברית 

אישה אומרת 'אני בעוד חודש מגיעה לארץ ואני מבקשת שתרשמו אותי לשבת לישיבה איפה שהרב אמנון יצחק נותן את השיעורים בשבת 8 שיעורים בשבת!' 

למה? היא שמעה שאני אומר בהרצאה מי רוצה להירשם והיא האזינה לשידור ישיר והיא שמעה והיא צלצלה להירשם שהיא בעוד חודש היא תהיה בארץ היא רוצה לבוא. 

התנאי התשיעי: אם באו לידו שתי מצוות בבת אחת, אל יעשה שתיהן יחד כי לא יוכל לקיים אותם בפרטיהן ודקדוקיהן, אלא יעשה תחילה האחת ואחר כך יעשה השניה.

התנאי העשירי: כדי שתחשב קיום מצוה בשלמות, אל יתרשל בה כשתבוא לידו ואל יאמר למחר אעשנה. זאת אומרת אל תניח מצוה ליום מחר אלא יזדרז ויקיים שעה אחת קדם. 

אני הפטנט שלי איך זכיתי לכל כך הרבה: הפטנט שלי כשעולה לי רעיון טוב – מיד אני מכריז עליו ברבים שאני הולך לעשות כך וכך! אז אני כבר לא יכול לחזור בי, כבר אמרתי זה מוקלט שמעו 

ושואלים אותי מה עם הזה מה עם הזה. 

כשאמרתי: 'שאני אשבור טמבלויזיות' - אז חייבתי את עצמי, לקחתי פזמ"ן... כי זה לא תלוי בי כי עד שהמשטרה עד שהיא עיקלה בכלל מה אני מבקש הפגנה לשבור וזה, אז לקח להם זמן. 

אז זה הם אמרו לי: 'שהם מוכנים שאני אשבור טמבלויזיה אחת (1) בתוך צפרדע עירונית!' 

הם לא ידעו שאני מתכוון להביא אלף (1,000), אז טוב מצפרדע עירונית אז הבאתי צפרדעים שלי ואני לא צריך לשבור לפי ההסכם בצפרדע עירונית אחת אני יכול לשבור כמה שאני רוצה בצפרדעים שלי אז הבאתי צפרדעים שלי, אבל לקח לי טיפה זמן... ובסופו של דבר זה יוצא לפועל. 

החוכמה להתחייב אם התחייבת אז תקעת את היצר הרע! 

מה הוא רוצה? דחיה ולהשכיח אותך ואחר כך את הזה וזה הולך ופה ושם. מה עושה לך בשינה? 'עוד חמש (5) דקות'... אתה חוזר אומר לך להתראות בעוד שעתיים. 

ורגע ואתמול סיפר לי הרב פנחס: שכשדיברתי פה איך קמים מהשינה בלי שהיצר הרע לא יצליח? תופסים את השמיכה והופ! ישר פותחים את זה וקמים. אם עושים ככה אז הוא לא אומר 'עוד חמש דקות' 

אומר: 'זה מציל אותי! כל פעם צ'יק אני עושה ככה ואני קם.' 

ש: ...

הרב: תעשה לו חשבון, אם אתה רוצה להתחתן בעוד שנה כמה תקבל משכורת 4.500 נו ו... 12 חודש עד שאתה תתחתן אז כמה יהיה לך 45+9 כמה זה? 54, עם 54 אתה קונה דירה? אז מה אתה מבלבל את המוח? אז מה אתה מבלבל את המוח? שטויות. ומתוך זה כמה הוא יאכל פלאפל לפחות? וכמה ילך דלק ונסיעות? וכבמה הוא יקנה סיגריות וכמה קשקושים מה הבלבולים זה הכל עצת היצר. 

התנאי העשירי: כדי שתחשב קיום מצוה בשלמות אל יתרשל ואל יאמר למחר אעשנה אלא יזדרז ויקיימנה שעה אחת קודם ואין צריך לומר אם הוציא מפיו לעשותה, שזה נחשב לנדר והוא עלול לבוא לידי שכחה ולעבור על הנדר חס ושלום או שעלול למות וישאר בלי המצוה. ויש לו מלאך שנברא מהנדר שיקטרג עליו! לכן אם הוא חושב הוא צריך לעשות, אם הוא מדבר על אחת כמה וכמה.

ואמרו לנו חכמים זיכרונם לברכה: שכל המקים מצוה אחת לפני מיתתו, כאלו קיים כל התורה ולא היתה חסרה לו אלא מצוה זו. ולהפך, העושה עברה לפני מותו נחשב כאלו עבר כל העברות שבתורה. 

לכן רבי אליעזר שנפטר ואמר: 'טהור!' – כל חייו בטהרה תלוי במה אדם נפטר בפיו, או מאיזה מצוה או מתוך איזה מצוה.

אז זאת אומרת: אדם שרגיל כל ימיו לעשות מצוות, לא רק זה הוא גם מכריע את כל העולם לכף זכות, הרי כתוב: 'שלעולם אדם צריך לשקול שהעולם חציו (1/2) חייו וחציו זכאי' 

מי יש לו את הסיכוי להכריע את כל העולם לחיים? מי שהוא מזכה את הרבים. למה? כי הוא מייצר כל הזמן מצוות, בין בעל ידו ובין על ידי אחרים, נמצא שעם מצב העולם נמצא בשיקול הרי מי שיקדם עכשיו - להטות את העולם לחורבן או לקיום, 

אז מי שמשחרר כל הזמן מצוות מצוות מצוות שתמיד הם יוכלו להיכנס במצב כזה ולהטות מי שמזכה את הרבים, אז לעולם אדם יזכה את הרבים ואז אם יגיע העולם למצב כזה נמצא שכל העולם קיים בזכותו. 

אז לכן כדי שתחשב בשלימות לא יתרשל שבאה על ידו ולא יאמר למחר אעשנה. לא לדחות "כִּי אִם כִּלָּה הַדָּבָר הַיּוֹם" (רות ג, יח) כמו בועז, אם בועז היה מתעכב יום אחד (1) לקיים מצוות יבום היה מת ולא מקיים ולא היה דוד המלך! והוא מיהר לכלות את העניים במהירות סיים את העניין ומיד נפטר אחריו. כמו הסיפור שהיה עם זה שנפטר עכשיו בצפת, תק על המקום! 

ועוד דבר צריך לדעת: 'שבאה לידו מצוה על יחמיצנה' באה כבר לידך מצוה אל תחמיץ אותה, אל תחמיץ אל תתעכב. 

דבר שני: 'אל תחמיצנה', שלא תהיה כמו חמץ שמשהים אותה מח'י (18) רגעים, אל תחמיץ אותה שלא תהיה חמץ! להזדרז תמיד להיות עסוק עם הפת בשביל שהיא לא תחמיץ. ו: 'אל תחמיצנה' וגם אל תעשה פרצוף חמוץ כשאתה עושה מצוה, יש אנשים אומרים 'טוב בסדר טוב בסדר, או שעונים לקדיש אמן מן מן מן' גם את האמן מלא הם לא אומרים מן מן מן עוד מעט יגידו מנצ', אנשים יש כאלה אומרים את זה יותר מידי מוקדם רוצים להתפטר כבר נו תמשיך נו, צריך להגיד אמן!!! עם חותמת. 

אתה רוצה חמשת אלפים דולר? (5,000$) כן!! הוא לא יאמר כן כן, אתה רוצה עוד חמש? טוב, 

ובכן אמרו לנו חכמים זיכרונם לברכה: שכל המקים מצוה אחת לפני מיתתו, אמרנו.

התנאי האחד עשר: שימתין ויצפה ויאמר: 'מתי תזדמן לידי מצוה ואקיימנה' 

כמו רבי עקיבא שתמיד אמר 'מתי תזדמן לידי מצוה ואקיימנה'

התנאי השנים עשר: להדר את המצוה בכל יכולתו: קונה אתרוג מהודר טלית מהודר תפילין מהודר מזוזה מהודרת ספר תורה מהודר 'מהדר במצוות'. לעשות את כל המצוות בהידור.

התנאי השלושה עשר: שיזדרז ויקדים בעשיית המצוה. שאם מצותה כל היום שיקדים ויקימנה בבקר. ממי לומדים "וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר" (בראשית כב, ג) 'זריזין מקדימין למצוות' לאיזו מצוה הוא הקדים? לשחוט את הבן שלו! אבל ה' לא חייב אותו "בַּבֹּקֶר" מחר זה בין הערביים גם אז תרויח עוד יום, לא! "וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר" כי 'זריזין מקדימין למצוות' למה?! לשחוט את הבן. גם לזה צריכים להיות זריזים. 

התנאי הארבעה עשר: שלא יעשה המצוה בחינם אלא יפזר עליה ממון ולא יהא אכפת לו כל ממון שיפזר. 

אנשים בדרך כלל מתעצלים לא רוצים לפזר ממון אם אפשר בחינם 'איפה איפה משיגים בחינם אתה יודע איפה משיגים בחינם' 

מחפשים לקנות מצוות בחינם, לקנות בחינם, אדם צריך לשחרר מצוות צריך להיות שמח בהן שהוא יכול לשלם עבור מצוה זה נותן ערך למצוה. 

התנאי החמשה עשר: ישתדל לעשות המצוה ברבים שלכולם יהא חלק בה. 

יש לך אפשרות לעשות אצטדיון ולהביא כסף מעשיר אחד (1) גדול - יש אפשרות לתת אלף חמש מאות (1500) מניות שיזכו 1500 איש. מה עדיף? 

מצוה לשמה שיעשה אותה ברבים ולא יעשה לבד! גם אם יש לך אתה בעצמך לעשות תחלק אותה ברבים. 

כמו שסיפרנו ברבי יונתן אייבישיץ, שכתב ספר תורה ולא רצה לשתף - החזירו לו את הכסף משמים. 

עד שאמרו לו: 'משמים בגלל שהוא לא רצה לשתף את בני הקהילה!' ואז הוא עשה עוד פעם ושיתף את כולם. 

התנאי הששה עשר: שהממון שבו מקיים המצוה יהיה בהיתר ולא באסור, 

מה ששאלו אותי פה אתמול... 

של היתר ולא של אסור ואם הרויחו את הכסף ביגיעה הרי שהמצוה הזו משובחת בעיני הקדוש ברוך הוא.

סיפרתי לכם שהרבה אלה שתורמים ל: 'שופר' זה אנשים שהכסף שלהם טהור וקדוש!

בא אלינו בחור לפני כמה שנים...

[בחור מגיש לכבוד הרב שליט"א לשתות והרב מודה לו ומברכו: "יַעַבְדוּךָ עַמִּים" (בראשית כז, כט) נקודת זמן 37:30]

שלוש מאות (300) שקלים. 

שאלתי אותו תגיד מאיפה יש לך כסף? 

הוא אומר: אני קיבלתי מלגה, 

אמרתי לו: על מה המלגה? 

'המלגה אני למדתי 300 דפי גמרא ונבחנתי עליהם וקיבלתי 300 שקל ואני נותן את הכל לשופר!'. 

היה אחד כתב ספר תורה ואת כל הכסף של הספר תורה נתן.

היתה אישה אחת שקיבלה פיצויים על עשרים ושתיים (22) שנה מאה ארבעים אלף (140,000) שקל נתנה את זה בלי לבקש ברכה. 

היתה אישה זקנה שהלכה לעבוד בספונז'ה והביאה את הכסף המטבעות ושטרות מקומטים וכמה חודשים היא עבדה בשביל להשיג מניה של ארבע אלף (4,000) שקל 

זה נקרא שמחה גדולה אצל הקב"ה: שאם אדם יגע בשביל להשיג את הממון וקנה בזה מצוה - הרי זו משובחת לפניו יתברך מאוד. 

התנאי השבעה עשר: שישתדל לעשות את המצוה בכבוד גדול ולא בזלזול, אלא יראה אותה כעבודת השי"ת וביראה גדולה.

אז לעשות בכבוד גדול ולא בזלזול! 

מה זה זלזול? יש שבעה פנים של זלזול; זלזול:

 א. אדם שוחט חיה ועוף, שמחייב לכסות הדם בעפר, אז לא יכסה את הדם ברגלו אלא יתכופף ויכסה אותו בידו. למה אם לא זה זלזול במצוה אלא יכסה בדרך של כבוד. 

הכהן הגדול שהיה עובד ביום הכיפורים היה עובד בשמונה (8) בגדים ולמרות זאת את הדשן שזה כל מה שנשאר מהקרבנות הוא היה צריך להרים את זה ביד! והרים את הדשן. למה? "אַל תִּתְהַדַּר לִפְנֵי מֶלֶךְ" (משלי כה, ו) "אַל תִּתְהַדַּר" תתכופף ותעשה. 

אל תעשה ברגל לכסות את הדם תתכופף ביד תכסה אם לא אתה מזלזל במצוה. 

וכן אם נוטל לולב בידו לא יטלנו עם כפפות או עם מטפחת אף על פי שיוצא חובת המצוה יחזיק בידו. 

ב. דבר השני, שלא ישתמש בדבר של מצוה כי זה נקרא זלזול במצוה, נרות החנוכה שלא יבדוק לאורם מעות. אז זאת אומרת: לא ישתמש במצוה לשימוש אחר.

 ג. דבר השלישי, שמחמת גאווה יש בו שאומר: 'לא נאה לי לקיים את המצוה בעצמי...!' 

אדם כל כך בעל גאווה לא מתאים לו לעשות מצוה לא מתאים לו לעשות מצוה, נגיד עכשיו שמים פה את הקופה אז אנשים קמים וכל אחד שם מטבע, יש כאלה מתעצלים עד שיבוא אם מישהו יעבור דרכו הוא יתן אבל ואם לא הוא לא יקום ממקומו. 

ובא בן אדם חכם ולוקח את הקופה ומסתובב בין כולם, הוא מזכה את הרבים "וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת" (משלי י, ב) אז לא רק שלו כל הצדקות של כולם - שלו! וכל מה שתרמו פה זה מה שהוא תרם. 

אבל יש אומר: 'לא מתאים לי אני ילד עכשיו אני יעשה ככה ככה?...' 

אז הוא שם וזהו מספיק לו. 

ש: ...

הרב: מקבל שכר כנגד כל המתפללים, כל פעולה שאתה עושה והשני עושה בגנך אתה מקבל גם את שכרו שנאמר: 'גדול המעשה יותר מהעושה'. מי שגורם לאחרים לעשות בו יותר מן העושה. 

מאיפה מצינו דוגמא שאחד שמזלזל במצוה בגלל הגאווה? 

כמו שמצינו ביששכר איש כפר ברקאי שנתן כפפות על ידיו כדי שלא ללכלך ידיו בדם הקרבן כשבא לשוחטו. מה נענש? שחתכו את ידיו, כפי שנתבאר בביאור לספר 'ויקרא', 

אלא יותר נוי יש בדבר אם הוא מתבזה כדי לקים מצות השי"ת. אם אדם מוכן להתבזות לכבוד ה' יתברך זה דבר גדול מאוד.

כמו שמצינו בחזקיהו המלך שהיה נוהג זלזול בעצמו, חזקיהו מלך, מלך והיה לוקח בנו ומרכיבו על כתפיו לתלמוד תורה. הוא היה יכול לקחת אותו בעגלה של זהב! לוקח אותו על כתפו! למה הוא לוקח את הילד לתלמוד תורה. 

וכן היה נוהג אגריפס לקח מצות ביכורים, שהיה טוען סל הפרות על כתפו והביאו לבית המקדש. כפי שיתבאר בארכה בביאור פרשת 'כי תבוא'.

ורבן שמעון בן גמליאל אף על פי שהיה נשיא ישראל, כשעשו בבית המקדש שמחת בית השואבה הוא כעצמו נטל שמונה (8) אבוקות והיה זורקן כלפי מעלה ותופסן אחת אחת, כמו להטוטן בקרקס זה מתאים לנביא ישראל? זה לכבוד ה' לכבוד ה'!! – כמה שאדם יזלזל בעצמו ובגופו לכבוד ה' ולא היה אכפת לו כבודו. 

ורב שמואל כשהיה רואה חתן וכלה לא הקפיד על כבודו והיה רוקד כנגדם כדי לשמח חתן וכלה 

והיו חכמים מתביישים לראות אותו ואמרו: 'שיש בזיון בדבר!'. 

וכשהוא נפטר - היה עמוד של אש בינו ובין האנשים כשהובילו הארון! ומקבל בידינו שעמוד אש שיופיע זה רק ליחיד או לשניים בדרא. 

ורב שמואל כשהיה רואה חתן וכלה כך היה רוקד והפריד העמוד של אש בינו לבין אנשים אחרים.

וכן היה עושה דוד המלך: בזמן שהביאו את ארון הקדש מידי פלשיתים ואע"פ שהיה מלך ישראל היה מכרכר ומפזז לכבוד התורה ואמר למיכל: "וּנְקַלֹּתִי עוֹד מִזֹּאת" (שמואל-ב ו, כב) אם יכול להקל בעצמי ובגופי יותר עוד יותר אני אעשה. 

והיה אומר לה: 'אביך ובית אביך היו נוהגים לכבודם ואני דואג לכבוד שמים!' ככה דוד ענה לה. 

וכל המכבד את המצוות כאלו כבד לקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו וה' אומר עליו: "כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד" (שמואל-א ב, לו) 

ד. האופן הרביעי בזלזול מצוה, שאם באה לידו מצוה אינו נזהר ועושה קדם ענייניו.

יש אנשים, הוא לא קם בבוקר להתפלל ישר יש לו סידורים קודם מסדר פה מסדר שם נכנס לאינטרנט עושה פה שולח אימיילים עונה תשובות עושה ככה מרים טלפונים קובע פגישות עושה את הכל – תשע (9:00) הולך להתפלל. אדם אם באה על ידו מצווה יזהר לא לעשות קודם ענייניו, קודם כל לעשות את המצוה, אם לא זה נקרא מזלזל במצוות, 

ה. והאופן החמישי, שהמצוה מזלזלת בעיניו ואינו עושה אותה כראוי. 

למשל: בא לטול ידיו לאכילה אינו נוטל כראוי. יש הרבה אנשים גם חרדים שנוטלים ידיים ולא יודעים אפילו את הדינים של נטילת ידיים ואם יודעים מזלזלים. לוקחים את הנטלה... 

ואני לא מדבר על הסדר צריך למסור ליד שמאל ולשפוך ימין שמאל ימין שמאל ימין שמאל ימין שמאל, אם בנטילה של הבוקר ואם זה נטילה של האוכל אז זה רביעית ורביעית שלוש פעמים על כל יד וכו' 

אבל הם לא מקפידים שהיד תהיה יבשה והם לא מקפידים שיגיע עד לפה, בדרך כלל כששופכים אז פה למטה נשאר יבש [בין חיבור היד לזרוע] והם לא נוטלים עד הסוף 

וכתוב 'כל מי שאינו מקפיד בנטילת ידיים נעקר מן העולם'! למה עד כדי כך נעקר מן העולם? כיוון שזו מצוה קלה ומזלזל בה, אז אנשים נוטלים ידיים ולא מקפידים מזלזלים והזלזול הזה הוא חמור ביותר.

או שמברך ברכת המזון אינו אומרה בכוונה. כמה אנשים אומרים ברכת המזון בכוונה ממש? ומתוך הכתוב ולאט לאט היא יותר חמורה מ: 'שמונה עשרה' שמונה עשרה דרבנן לרוב הפוסקים, ברכה המזון דאורייתא! ואם ב: 'שמונה עשרה' אסור לזוז ולהסיח דעתו כל שכן ברכת המזון. 

ואיך אנשים אומרים ברכת המזון? הזן את העולם כולו ברברברב [ורומזים עם הידיים]... ורומזים אם אם! אה אה! וככה כמה פעמים יצא לכם לעשות ככה, 

אז ברכת המזון זה זלזול! זלזול במצוות וזה בא בגלל שהוא מזלזל בכבוד ה' יתברך, הוא מזלזל במצוה הוא מזלזל בכבודו של ה' יתברך. שאפילו מצוה זו קל לקיים אותה והוא אינו מקיים אותה כראוי. 

 ו. והאופן השישי, שהמזלזל במצוות ואומר 'מה יגיע לי אם אקיים את המצוה וגם מה אפסיד אם אני לא אקיים את המצווה?... 'מה קרה יש עוד מצוות יש עוד מצוות'... 

ורוצה להבין בשכלו את התועלת של מצוה והפסדה כשלא מקיימה. 

ולא אומר בדעתו: 'אם הקדוש ברוך הוא ציוה לי לעשות מצוה זו בודאי יש בה תועלת גדולה כדי שאני אקיים אותה? והפסד גדול אם אני לא אקיימה.!' 

וכשאינו מבין השכר וההפסד אז הוא לא מקיים לא מבין והרי זה זלזול במצווה. 

לכן הזהיר שלמה המלך ואמר: "אַל תְּהִי חָכָם בְּעֵינֶיךָ יְרָא אֶת ה' וְסוּר מֵרָע" (משלי ג, ז). 

אל תאמר בלבך כיון שאיני מבין התועלת של המצוה לא אקיים. או שלא אזהר אם לא אבין ההפסד שיגיע לי מכך. אלא "יְרָא אֶת ה' וְסוּר מֵרָע" וצריך למסור את הנפש לקיום המצוה מפני שכך ציווך הקדוש ברוך הוא אף על פי שהשכל לא מבין את השכר וההפסד.

בודאי לטובתנו ציוה הקב"ה המצוות כמו שכתוב בפסוק: "וַיְצַוֵּנוּ ה' לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה... לְטוֹב לָנוּ כָּל הַיָּמִים" (דברים ו, כד) גם לעולם הזה גם לעולם הבא וצריך להישען על הקדוש ברוך הוא לסמוך ולבטוח על מה שהוא אמר ולא לחשב שום חשבונות. 

זו הבעיה שאנשים מחשבים כל מיני חשבונות: 'כדאי לא כדאי משתלם לא משתלם אין לי זמן יש לי זמן וכו'...' 

אם אדם היה מדקדק במצוות חבל על הזמן.

אמרתי לכם שאני פעם למדתי חברותא עם הרב ברינבוים שהוא היה צדיק ותלמיד חכם עצום, אבל זה לא רק בלימוד כל המצוות שהיה עושה זה בהידור שאין כדוגמתו, 

היה יוצא חוץ מכבודכן כבוד המקום היה יוצא מהשירותים היה מברך 'אשר יצר' מילה מילה בדבקות, לראות אותו אם אנחנו נתפלל ונגיד ברכה אחת מתפילת 'שמונה עשרה' כמו שהוא אומר 'אשר יצר' - אנחנו מסודרים בפרט אם זה הראשונה. 'אשר יצר את האדם' וכך וכל דבר עם תנועה.

 היה לומד מוסר היה נהיה אדום אדום אדום אדום! מרוב שהדברים נכנסים והוא רואה אותם והוא לחי אותם חי אותם! 

כמו שכתוב רבי ינאי הגיע 'להאי פסוקה קא בכי' היה בוכה ועוד תלמיד חכם ועוד תלמיד חכם ועוד תלמיד חכם מגיע לפסוק בוכה, הפסוק מדבר אליו! הוא לא וקרא פסוק הפסוק זה כאילו ה' דיבר אתו עכשיו ואומר לו כך וכך וכך וכך בוכה! 

אם רופא אומר לנו מה לעשות מה זה עושים אפילו שהוא אומר: 'שהוא הולך לחתוך אותו לחתיכות...' 

ואומר לו: 'שלא בטוח שיצא מזה...' 

וגם אומר לו לפני שהוא מתחיל: 'תחתום!' 

ולפני שיחתום: 'קודם תשלם!' 

ואחרי כל זה גם אומר לך: 'שתחתום על 'אדי' שנוכל לפרק לו את האיברים ולחלק אותם לאחרים!...'

 ואתה אין לך ברירה! אתה אומר 'מה אני יעשה?!' וחותם!

ועל מה שאומר ה' אתה לא חותם?!

 והוא לא אומר לך: 'אני אחתוך אותך' 

הוא אומר לך: 'אני אתן לך גן עדן, אני אתן לך שכר בעולם הזה, אתן לך עולם הבא מה אני לא אתן לך?! הכל אני אתן לך! ואל תחתום רק תעשה!' 

'לא עכשיו...' הוא אומר: 'לא עכשיו אני עכשיו אני עסוק....'

 איזה טמבלולו. מה זה? 

'בא בא תלמד בשלוש (3:00) מתחילים ללמוד' 

הוא אומר: 'מה קרה לך מה קרה לך תן לישון תן לישון'! 

ומה השכר שאתה מקבל? אי אפשר לשער אתם לא יכולים לקלוט אפילו השכר שמגיע לכם אתם לא יכולים לקלוט, אי אפשר להסביר את זה.

ש: ...

הרב: מה אתה רוצה לדעת? אז זה לא לשם המצוה זה לשם שכר. כתוב: "בְּמִצְוֺתָיו חָפֵץ מְאֹד" (תהלים קיב, א) ולא בשכר מצוותיו. 

אבל אני אגלה לא לך למישהו אחר, מספיק שהקדוש ברוך בשעה זו וקרה לפמליה של מעלה ואומר להם 'בואו בניי חביביי במקום לישון על מיטתם להתכסות בשמיכות להניח את הראש על הכריות תראו מה זה קמים מתכנסים עדה קדושה ושומעים דברי אלוקים חיים'!. 

רק שהקדוש ברוך אומר תראו את אלה ויושב עם המלאכים מתענג על זה שאנחנו יושבים ולומדים, שווה או לא שווה לקום? לעשות רק נחת רוח לקדוש ברוך הוא אין שכר, זה הכל לשמח אותו. אה?

ש: שווה

הרב: שווה ואתה יודע מי שמשח את הקדוש ברוך הוא, הוא אמר שאסור להיות כפוי טובה והוא אמר שצריך הכרת הטוב והוא מקיים את מה שהוא אומר, אז הוא יחזיר לך או לא יחזיר לך? 

ש: בטח

הרב: אם שמחת אותו הוא ישמח אותך? אם הרשעים שעשו להם טובה הצדיקים בעולם הזה באו בחלום ואמרו 'כשם ששמחת אותי ה' ישמח אותך, כשם שהרגעת אותי ה' ירגיע אותך' וכן הלאה. 

כמו המעשה של רבי עקיבא שהציל את ההוא מגיהינום אז הקדוש ברוך הוא איך ישמח אותנו, אם קמת לכבודו של הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא יקום לכבודך לפני שתבוא אליך רעה וישמור עליך, זה מספיק טוב?

'חוט של חסד משוך עליו כל היום!' שמירה מהקדוש ברוך הוא, כח להחזיק מעמד במשך היום וסיעתא דשמיא במעשיו. 

שווה או לא שווה? ולא מבשרים אותו בשורות רעות.

שווה או לא שווה?

כתוב: "שׁוֹמֵר מִצְוָה לֹא יֵדַע דָּבָר רָע" (קהלת ח, ב) מי ששומר אפילו מִצְוָה לעשותה עוד לא עשה שׁוֹמֵר לעשותה - לֹא יֵדַע כבר דָּבָר רָע, 'אין מבשרין אותו בשורות רעות!' 

לכן תמיד אני מכניס עצמי לעוד חיובים לעוד חיובים ועוד חיובים, כי "שׁוֹמֵר מִצְוָה לֹא יֵדַע דָּבָר רָע" עוד חיובים עוד חיובים ועוד חיובים. 

וזה גם סיבה להאריך ימים, אם בן אדם גמר את התפקיד לוקחים אותו 

'כל הכבוד יפה סיימת בזמן ביי!' 

אבל טרם סיום משימה הוא כבר מכניס את עצמו להתחייבות נוספת, בין מבצע למבצע הוא עושה עוד מבצע, כמו בבני ברק בין בנין לבנין עוד בנין...

אז זאת אומרת: כל זמן שאתה עסוק בתורה ומצוות יש לך שמירה מעולה הקדוש ברוך הוא שומר עליך, לא יאונה לך כל רע, שווה ומשתלם ועוד לא אמרתי לך כלום. יש ספר שלם לאלה שקמים ומחברים יום ולילה, זה ספר שלם, יותר משבעים מעלות יש למי שקם במה הוא זוכה, הוא ובניו וכל זרעו וכו' לאין שיעור.

ש: ...

הרב: אני יכול ללמוד אתך את כל התורה בעזרת ה' אבל אתה בפראג ואתה בלוס אנג'לס ואתה וזה.

ש: ...

הרב: יכול להיות אשריך אבל זה לא כמו להיות פה, אז בשביל מה אנחנו לומדים ביטחון שלא תצא ובקשת ברכה לא לצאת ונתתי לך – ומיד יצאת. לא הוא הלך להתפלל בקברות צדיקים בשביל לא לצאת, 

ש: ...

הרב: אני יודע ואני אראה בפעם הבאה לאן תצא ובאיזה סיפור, 

אז כל שבעת הדברים שבארנו, כל העושה אחד מהם נקרא שמזלזל במצוה ואם מקים מצוה שימו לב, בשבעה עשר התנאים שלמדנו הרי שהמצוה הזאת שלמה ורצויה לפני הקדוש ברוך הוא והקדוש ברוך הוא רואה בו כמי שמודה בו שלא נברא אדם בעולם הזה אלא לעשות רצון קונו. ומלבד כל זה מלבד זכות המצוה תקשיבו טוב, זוכה לעשר (10) מעלות!!

אם בן אדם עושה מצווה אחת לשמה זוכה לעשר מעלות!!

מעלה ראשונה: גורם לשכינה שתשרה בארץ. וכל העולם שרוי בשמחה שהברכה שרויה בכל דבר, ממצוה אחת לשמה. אדם משרה שכינה בארץ וכל העולם בשמחה והברכה שרויה בכל דבר ואפילו שיש רשעים בעולם גם הם מתברכים בזכות הצדיקים ששומרים את המצוות. 

כמו שלמדנו על האפיקורוס שהאפיקורוס הוא לא נהנה מהמצוות של הצדיקים כי אומר 'מאי אהנו לן רבנן?!' ממילא הוא אוכל בשכר מצוותיו את האוכל שלו. 

אבל אם היה מאמין בהם היה ניזון כמו שניזונים מהשביל של חנינה בן דוסא. 

וברקיע יש מלאכים שהם מזוינים בכל מיני זין להגן על ישראל ולא תהיה לאומות העולם שליטה על ישראל בזכות מי שמקיים מצוה לשמה! ואם חלילה עם ישראל מזלזלים במצוות יש מלאכים כנגד ישראל שעומדים ומוכנים לפורענות! ואם לא מקיימים את המצוות כראוי השכינה מסתלקת מישראל, הארץ מתקללת וכל דבר מתקלל ומשרה מזיק בארץ שהולך ומזיק כל דבר והשמחה מסתלקת מן העולם. אז זה מעלה של מי שעושה מצוה לשמה. 

מעלה שניה: תקשיבו טוב! מה אתם יכולים לעשות, אפילו אם הקב"ה גוזר גזרה רעה מבטל אותה בזכות מצוה לשמה! יש כח ביד הצדיק לבטל את הגזרה בכח המצוות שהוא עושה 

והכתוב אומר: "בַּאֲשֶׁר דְּבַר מֶלֶךְ שִׁלְטוֹן וּמִי יֹאמַר לוֹ מַה תַּעֲשֶׂה" (קהלת ח, ד) כביכול הקדוש ברוך הוא אומר כשאני אומר דבר זה שִׁלְטוֹן אין מי שיכול להגיד מַה תַּעֲשֶׂה, אבל מיד אחרי זה בפסוקים כתוב: "שׁוֹמֵר מִצְוָה לֹא יֵדַע דָּבָר רָע" רוצה לומר מי יאמר לקדוש ברוך הוא מַה תַּעֲשֶׂה ומי יכול לבטל גזרה, מי זה? זה השומר מצווה, כי "שׁוֹמֵר מִצְוָה לֹא יֵדַע דָּבָר רָע". 

ועוד כתוב אומר: "אָמַר אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לִי דִבֶּר צוּר יִשְׂרָאֵל מוֹשֵׁל בָּאָדָם צַדִּיק מוֹשֵׁל יִרְאַת אֱלֹהִים" (שמואל-ב כג, ג) "צוּר יִשְׂרָאֵל" - הקדוש ברוך הוא "מוֹשֵׁל בָּאָדָם" אבל ההמשך אומר: "צַדִּיק מוֹשֵׁל יִרְאַת אֱלֹהִים". 

דוד המלך אומר: 'אלוקים דִבֶּר אלי ואמר לי אני צוּר יִשְׂרָאֵל והחוזק שלי שאני מוֹשֵׁל בָּאָדָם לעשות בו ככל אשר אני רוצה! וה' גילה לי' אומר דוד המלך: 'מי מושל בי? - "צַדִּיק מוֹשֵׁל יִרְאַת אֱלֹהִים" ביראת שמים בקיום המצוות של הירא שמים הצדיק, הוא מוֹשֵׁל בי! 

אתם שומעים? יכול לבטל גזרות של הקדוש ברוך הוא. זה מי שעושה מצווה לשמה.

המעלה השלישית: שאין מבשרים לו מן השמים בשורות רעות, אלא מודיעים לו רק בשורות טובות, 

כדאי או לא כדאי לעשות מצוה לשמה? לא מבשרים לו בשורות רעות רק בשורות טובות כמו שכתוב: "שׁוֹמֵר מִצְוָה לֹא יֵדַע דָּבָר רָע". מה זה "שׁוֹמֵר מִצְוָה"? מצפה: 'מתי תבוא לידיו?' ויקיימנה. הוא כבר לא ידע לא אפילו עשה רק "שׁוֹמֵר".

מעלה רביעית: יחיה ויאריך ימים! שווה או לא שווה מצווה לשמה? 

משל לאדם טובע בים בא אדם זורק לו חבל 

אומר: 'אחוז בחבל ולא תפחד משום דבר!' 

כך המקיים מצוות. הוא לאותו אדם שמחזיק בחבל שאינו חושש ממיתה והכתוב אומר: "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם" (דברים ד, ד). 

אבל יש בעיה אתם יודעים, יש אנשים שהם נמצאים בים טובעים, יש אחד בא עם סירה להציל אותו 

ואומר: 'תן את היד! תן את היד! תן את היד!' 

והוא לא נותן והוא שוקע 

ואומר: 'תן את היד!' והוא לא נותן והבן אדם טבע. מגיע לחוף מצטער. 

אומר לו אחד: 'מה היה שמה? למה הוא לא מושיט את היד?' 

הוא אומר: 'לא יודע אמרתי לו תן את היד תן את היד לא נתן את היד טבע', 

אומר לו: 'איזה שכל?! אמר היית צריך להגיד קח את היד קח את היד קח את היד אז הוא היה מושיט את היד והיה עולה למעלה. אבל אם אתה אומר 'תן' הוא לא מוכן, 'קח' הוא מוכן...'

 כשאומרים לאדם מה הוא לוקח הוא מוכן לעשות אבל כשאומרים לו תן - לא מוכן. 

אז המעלה הרביעית זה שיחיה ויאריך ימים. 

אבל אדם אומר: 'מה יצא לי שאני אעשה מצוות עכשיו אני עשיתי כל כך הרבה עברות כל כך הרבה עברות שזה לא יעזור' 

אמר לי פעם אחת בהרצאה 'אני החלטתי לחזור בתשובה אבל למה אני חוזר בתשובה? כל מה שאתה מספר שהקדוש ברוך הוא מוחל וזה וזה וזה עזוב שה לא בשבילי זה תמכור למישהו אחר אני יודע שהעברות שאני עשיתי לא שייך לסלוח עליהם לא שייך!' 

'אז למה אתה חוזר בתשובה?' 

הוא אומר: 'בגלל שאני הכעסתי אותו כל כך אז לפחות בסוף ימי אני רוצה לעשות לו קצת נחת רוח, אבל לא מאמין עולם הבא גן עדן חבל על הזמן רק אני יודע מה אני עשיתי. אז אני לא חוזר בשביל שכר ולא כפרה ולא בטיך ולא שום דבר אני עושה את זה נטו רק בגלל שכל כך כל כך הכעסתי אותו שקצת יהיה לו קצת נחת רוח ממני!' 

אמרתי לו: 'אין תשובה יותר מעולה ממה שאתה עושה, זו תשובה שלא על מנת לקבל שכר! זה המעלה הכי גדולה שיכולה להיות!!'

אז אדם אומר: 'אני עשיתי הרבה הרבה עברות מה מה מה אין טעם אין טעם שאני יעשה מצוות אני כבר אבוד גמור גמור גמור...' 

אז אומר: 'לא לא! כנגד העברות אתה יכול לעשות מצוות כנגד העברות אתה יכול לעשות מצוות; אם אדם חטא בעיניו ונהנה מראיית איסור מה יעשה? יניח תפילין מהודרת בין עיניו. אם חטא בפיו בלשונו ודיבר לשון הרע ונבלות נפה מה יעשה? יעשה מצוות התלויות בפה. ילמד תורה וישמיע בקולו ויתפלל בכוונה ויאמר קדיש כשצריך ויגיד אמן. 

ואם חטא בידו יעשה מצוות התלויות בידיים. אם חטא ברגליו ירוץ לשות מצוות. ובכך יוכל לעשות תשובה טובה לקדוש ברוך הוא עשיתי עברות עשיתי כנגד זה מצוות. ככה אומר המדרש: 'אדם עשה חבילות חבילות של עברות יעשה חבילות חבילות של מצוות.' 

ומפני החיבה של הקב"ה לישראל הקיף אותם במצוות הרבה כדי שיוכלו לעשות מצווה אחת לפחות לשמה! 

מעלה חמישית: אם אדם יקיים מצווה לשם שמים בלי שום פניות - השכינה תשרה על פניו ודבריו יהיו נשמעים וכל מי שיסתכל בפניו יתמלא אימה ויראה אין לו שום פניות. 

אני מתחיל להסביר ואתה אומר עוד פעם: 'מה זה?...' 

כשאדם עושה מצוה הוא צריך לעשות אותה לשמה, יש אדם עושה אותה לשם פניה מה זה פניה? לשם כבוד, 'שופוני יאנס', לקבל שכר, יתנו לו תפקיד, יעשו אותו ככה יאמרו עליו ככה, זה פניות הוא לא עושה את המצוה נטו לה' יתברך, הוא עושה אותה עם כוונה לעוד צדדים כדי שירוויח ממנה, זה נקרא פניות. 

אז בן אדם עושה בלי פניות - שכינה שורה על פניו ודבריו נשמעים, מי שיסתכל בפניו מתמלא אימה ויראה, חיות השדה אפילו יפחדו ולא יגשו אליו. וכן מצינו ב: "דָּנִיֵּאל אִישׁ חֲמֻדוֹת" (דניאל י, יא) כשהטילו אותו לגוב האריות ולא נגשו אליו לטרפו. 

אבל אם האדם מושרש בחטאים - פורח ממנו צלם אלוקים וכיוון שהשכינה מסתלקת מעליו אף אחד לא מפחד ממנו. ודבריו שהוא מייסר אנשים להשפיע עליהם לייסר אותם שילכו בדרך טובה - לא מתקבלים בכלל. ואפילו החיות והעופות לא פוחדים ממנו אפילו היונה יכולה לעמוד לו על הראש או לעשות עליו גדולים.... וצורת פניו דומה לבהמה ויכולים לשלוט בו ולהרוג אותו. 

מעלה שישית: בזכות המצווה שהוא מקיים מגינה עליו מכל רע שאם גזרו עליו בשמים גזרה רעה - יש כח במצוה להגן עליו בין שעוסק בה בין שלא עוסק בה והרי היא 'כִּתְרִיס בִּפְנֵי הַפֻּרְעָנוּת' (אבות ד, יא) לכן אדם צריך לבטוח בה' יתברך שזכות המצוות תגן עליו והזכות הזאת עומדת לו לבניו אחריו. 

מעלה שביעית: זה שמקיים את המצוות חביב כל כך בעיני הקדוש ברוך הוא 

שאומר: 'שלא נברא העולם כולו אלא בזכותו!' שכל בריאת העולם שיהיה צדיק שיקיים את העולם ואפילו המלאכים נבראים בזכותו של הצדיק והצדיקים חשובים יותר מן המלאכים. 

מאיפה אנחנו לומדים? פסוק, דניאל חנניה מישאל ועזריה שהטיל אותם נבוכדנצר לכבשן האש מה הוא אמר כשהוא ראה אותם בתוך האש? 

שימו לב! 

"בְּרִיךְ אֱלָהֲהוֹן דִּי שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ דִּי שְׁלַח מַלְאֲכֵהּ וְשֵׁיזִב לְעַבְדוֹהִי דִּי הִתְרְחִצוּ עֲלוֹהִי" (דניאל ג, כח) 

הוא אומר: ברוך האלוקים של חנניה מישאל ועזריה ששלח את המלאך רביעי אחריהם שהם יותר חשובים ממנו, ששלח מלאך להציל אותם כיוון שהם בטחו בו ומנה אותו רביעי סימן שהצדיק הוא עיקר והמלאך פחות ממנו. 

ואמר רבי אבא בר כהנא: 'שהקדוש ברוך הוא מחזיק צדיק בכף אחת (1) את כל העולם בכף אחרת'.

 ובן עזאי אמר: 'שכל העולם לא נברא אלא לצוות לזה!' 'צוות צוותא' כל העולם לא נברא אלא שיהיו לצוותא ל: "וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם" (משלי י, כה).

יש אחד בעולם שהוא "וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם" וכל העולם כולל הסינים כולל האירופאים אמריקאים אפריקאים כולם נבראו להיות 'צוותא שלו' כדי שהם יכינו לו כל צרכיו. 

והוא בעצמו בן זומא היה אומר כשהיה רואה הרבה אוכלוסין מישראל שישים ריבוא (600,000) שעולים להר הבית

 היה אומר: 'ברוך שברא את כל אלה כדי לשמשני!' שהוא יודע בעצמו שהוא "וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם" כדי שאוכל לקיים את מצוות הבורא.

 למה? שהרי אדם הראשון אדם הראשון כמה יגיעות יגע כדי למצוא לחם - היה צריך לחרוש, לזרוע, לקצור, לזרור, להביא אלומות, לטחון, ללוש, לאפות ואר כך לאכול. היה רוצה בגד - היה צריך לעשות טרחות לגוז את הכבשים, ללבן את הצמר, לסרוק אותו לצבוע לארוג תפירה. 

ואילו אני משכים בבוקר מוצא הכל מוכן ומזומן ונמצא שכל הבריות עושים הברכות לשמשני.

מעלה שמינית: מכל מצוה שאדם עושה נוצר מלאך שממליץ טוב בעדו 

ואומר: 'אני שייך לפלוני ונבראתי ממצוה פלונית ביום פלוני בשעה פלונית!'

 והקדוש ברוך הוא מחזיק אותו לפניו ומסתכל בו כדי לעשות טובה לאותו אדם. 

ואתם יודעים כתוב שאם אדם נפל למשכב, אם יש לו "מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי אָלֶף...: וַיֹּאמֶר פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שָׁחַת" (איוב לג, כג-כד) 

אם יש לו תשע מאות תשעים ותשע (999) עברות מלאכים שחורים! אבל יש לו מלאך אחד (1) לבן זה כבר מספיק להצילו "מֵרֶדֶת שָׁחַת" שהקדוש ברוך הוא משתמש במלאך הזה להמליץ עליו טובה. 

ויש אומרים שבתוך המצוה שהוא עשה 999 חלקים שבה היו עם פניות ורק חלקיק אחד בזה היה בסדר גם זה יכול לעזור לו. לכן כתוב 'רשעים מלאים מצוות כרימון'.

אבל פעם בא אלי חבדניק בארה"ב אני דיברתי דברי תוכחה לציבור באמריקה 

ופתאום קפץ חבדניק אחד ואמר 'מה אתה אומר להם דברים כאלה וזה אפילו פושעי ישראל מלאים מצוות כרימון'!

 אמרתי לו: 'נכון, אבל תבין מה כתוב פה, שאתה יכול להיות מלא מצוות כרימון ולהיות מרשעי ישראל גם. פושעי ישראל מלאים מצוות כרימון, מה זה אומר? שאתה יכול להיות מלא מצוות כרימון ולהיות פושע ישראל...!'

ש: איך זה הולך? 

הרב: מה זה איך זה הולך? מה אתה לא יודע שיש פושעים שעושים מצוות? עשה צדקה עשה חסד עשה פה אפילו מתפלל אפילו פה אפילו שם - אבל הוא כמו עשו, קופץ מפה לשם הולך לניסוואן הולך ככה עושה ככה.

ש: ...

הרב: לא לא זה לא הולך ככה, יש מצוות ויש עברות, שכר מצווה מצווה, שכר עברה עברה, אתה צריך לדעת אדם מקיים מצוות זה עדיים לא חסינות שהוא לא רשע. 

אני אתן לך דוגמא יש בן אדם והוא מקיים מצוות אבל הוא כופר בתחיית המתים, 

יש כאלה אני דיברתי אתם 'עזוב אותך אתה מאמין שבן אדם מת קברו אותו ועוד יקום'? לא שמעת אף פעם ככה? 

ש: מלא, כל יום

הרב: מלא, אתה מבין, אז מה אומר אז זה אין לו חלק לעולם הבא, אם אדם לא מאמין באחד מהעיקרים - שום דבר אין לו כלום גורנישט.

ש: ...

הרב: בסדר, אבל הוא יקום? הוא לא יקום.

אז זאת אומרת: יש אנשים שיש להם אפיקורסות בראש, 

אדם שעובד ואומר 'אם אני לא יעבוד לא יהיה לי כסף' - הוא אפיקורוס! 

אז כמה יש כאלה שמאמינים בכח הזרוע שאם אני לא יעבוד לא יהיה לי מה לאכול.

ש: ...

הרב: אם הוא תולה בהשתדלות? אז זה בעיה 

ש: מה פירוש? 

הרב: הפירוש זה צד של אפיקורסות.

ש: אז זאת אומרת מי שמשתדל יותר אז...

הרב: ודאי "כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה" (דברים ח, יז)

ש: אז מה החשיבה הנכונה?

הרב: שהכל מאתו יתברך וש: "אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ" (דברים ד, לה) ושהקדוש ברוך הוא מזמן לאדם את כל צרכיו והאדם צריך להשתדל בדבר אחד זה בעבודת הבורא יומם ולילה.

ש: אז מה אם הוא הולך ללמוד מקצוע זה אפיקורוס?

הרב: אם אין לו כרגע עכשיו ביטחון מספיק אז הוא יכול להשתדל בינתיים, אבל גם כשהוא משתדל הוא צריך לומר ולשנן לעצמו שאין בפעולותיי ומעשיי ובהשתדלותי כדי להוסיף או להמעיט הכל בגזרת הבורא! ומה שאני עושה בעצם זה הקללה "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם" (בראשית ג, יט) לא מעלה ולא מוריד! ומי שחושב שהריבוי וההשתדלות בתוספת בזה מביאים לו יותר - הבן אדם הזה הוא אפיקורס.

ש: אז הרב ללמוד מקצוע זה אפיקורוס?

הרב: לא, זה חוסר ביטחון.

ש: ...

הרב: לא משנה אם המטרה היא לעבוד יותר בשביל להרוויח יותר, אז זה נקרא חובלי למה? בגלל שזה לא מוסיף כלום אז למה אתה נשאר עוד? 

נגיד יש לך עשרה (10) שקלים ונגיד שחלה עולה עשרה שקלים ואת הנותן לו את העשרה שקלים ולוקח את החלה ואתה ממשיך נשאר עומד, אומר למה אתה מחכה? 

הוא אומר: 'אולי יהיה עוד חלה, יש לך עוד כסף הוא שואל? 

הוא אומר: 'אין לי', 

'אז למה אתה מחכה?' 

אומר: 'לך תדע אולי יהיה עוד חלה'. 

נו, זה יש לו שכל או אין לו שכל? מה אתה עומד עוד, מה אתה עבוד עוד? מאיפה יבוא עוד! אם ה' גזר את המזונות שלך לכל השנה כך וכך מאיפה יבוא עוד?! אם הוא גזר זה מה שיבוא אין משהו אחר! אתה מכניס לכספומט את הכרטיס שלך ואתה מורשה למשוך עד חמשת אלפים שקל נגיד, אבל בהוצאה אחת נגיד אתה להוציא עד אלף שקל ואתה מוציא אלף שקל, אם תעשה עכשיו כל היום ככה ככה ככה - לא יצא! ובן אדם אומר לך תגיד לי מה אתה עושה? אומר לא אני צריך עוד! אומר אבל הוצאת כבר? אומר כן, אומר אם תמשיך כל היום לא יצא, אומר לו לא לך תדע אולי כן יצא?? זה טיפש

ש: יש מסגרת

הרב: כי יש מסגרת יש מסגרת זהו, יש מזונות קצובים יש מסגרת לא תקבל יותר הבנת. יותר מה זה אני אגיד לך: אפילו הצ'ונט שאתה הולך לאכול עכשיו יש מסגרת, יתנו לך צלחת שני סירים מה שיספיק יספיק. אז עכשיו תקומו לאכול בשביל שיספיק

[הפסקה בליל שישי 'משמר' לאכילת טשולנט, צ'ונט... נקודת זמן 1:23:10]

שער הביטחון חובות הלבבות פרק ו' (נקודת זמן 1:53:45)

אנחנו נמצאים בשער הבטחון פרק שישי (6) כרגע רבינו בחיי מדבר מכת של בעלי משכונות. כאלה שהקדוש ברוך הוא שמבקשים ממנו שיתן מפרעה קודם לפני שמתחילים לעבוד אותו. זאת אומרת 'שהקדוש ברוך יתן ואחר כך אני אעבוד...'

אז אומר רבינו בחיי, אני הולך להראות את סכלותם וטעותם בדעה הזאת בשבעה עניינים: ואני אגלה את גודל טעותם וגם אם יתגלו הדברים הוא אומר כדי שיהיה יותר ביוש והתוכחת לבעלי הדעה הזאת, 

מה זה בעלי המשכונות? כמו סוחר שמוכר באשראי דהיינו נותן מהקפה למי שאינו מאמינו וימשכן אותו בעת המכר, הוא רוצה משכון, אני נותן לך משהו אתה תיתן משכון אם אין לך מה לשלם... 

למה? כי הוא ירא, הוא לא מאמין לו כל כך, אולי לא תמצא ידו לפרוע אז הוא רוצה שיהיה לו משכון שיהיה לו ערבון.

אז דבר ראשון: שאנחנו נענה לאחד כזה לומר לו תגיד לי, אתה האיש המסתפק בגזרת הבורא ושאיננו מאמין בגודל עצמתו אשר חשך אור שכלו וכבה נר תבונתו בגבור אפלת תאוותו עליו הטוב לך לבקש משכון ולקחתו אלא מרעך וחברך אשר אין לו רשות עליך ולא מצוותו עוברת עליך. 

אז התשובה שלנו ככה: אתה האיש שמסתפק בגזרת הבורא, יש לך ספק אם הבורא יתן לך מה שאתה רוצה שיגיע אליך ואתה לא בטוח שה' גוזר את הכל ואתה תקבל כל דבר שמגיע אליך, אתה לא מאמין בגודל עוצמתו של הקדוש ברוך הוא זאת למה? 

כי כבה אור השכל שלך וכבה נר תבונה שלך וזה בגלל שיש לך אפלה של התאוות שלך מרוב שאתה תאוו להשיג הרבה, אז אתה ממי אתה יכול לבקש משכון? לקחת מהריע שלך מהחבר שלך. 

אבל השכיר כשהוא משתכר אצל בני אדם אין טוב למשכן שוכרו בשכרו קדם עבודתו, לא יכול לבא בן אדם שהוא עובד שכיר אצל אחד ששוכר אותו 

ויאמר לו: 'תשמע אתה רוצה שאני אעבוד, כמה אני מקבל לחודש?' 

אומר לו נגיד: 'חמשת אלפים (5,000) שקלים', 

אז אומר: 'אין בעיה אתה רוצה שאני אתחיל ממתי?' 

אומר לו: 'מיום ראשון', 

אומר לו: 'אין בעיה תן את החמשת אלפים ואני אתחיל מיום ראשון', 

יש דבר כזה?! שמישהו מגדיל את המעות לפני שהוא מתחיל לעבוד? וכל שכן העבד לא ימשכן את האדון שלו קודם העבודה לו בפרנסתו, 

יגיד לו: 'תשמע תן לי קודם כל משכון ואחר כל אני אעבוד אתך.'

אז אם זה ככה קל לחומר הנוצר, אנחנו בני אדם שנוצרנו ע"י הקדוש ברוך הוא שלא ימשכן את היוצר קודם העבודה. אומר לקדוש ברוך הוא אתה רוצה שאני אהיה צדיק? אין בעיה, 

'קודם כל תן לי כסף, תביא לילדים, דירות לכל הילדים, משכורת לכל הילדים עד סוף הימים שאני רגוע ובטוח שיש שלכולם ואז אני אתפנה לעבודתך אין שום בעיה!...' 

זה נקרא מבעלי המשכונות הוא רוצה משכון ממי? מהבורא יתברך. רק על השטות הזאת שהוא חושב ואומר בפיו היה יכול הקדוש ברוך הוא לשבש את שכלו לשבש את שכלו. 

כמו שהיה פעם מעשה ברבי יעקב אבוחצרה שהוא פעם התארח באיזשהו מקום, אז האישה בעלת האכסניה ראתה אותו ככה שהוא לבוש בגדים פשוטים ואוכל ככה לא מצא חן בעיניה, היא ראת את בעיה מכבד אותו מאוד מאוד מאוד והיא לא ידעה מה מעלתו של האיש אז היא זלזלה בו 

ואמרה: 'שהוא אוכל כמו אכילת הכלב...' 

היא גמרה לדבר היא התחילה לנבוח כמו כלב בלי הפסקה בלי הפסקה, עד שבעל הבית בא וביקש רחמים עליה ורבי יעקב אבוחצרה ככה וויתר לה. 

אז יש בעיה לקדוש ברוך הוא?! שהמשובשים האלה שטוענים טענות על הקדוש ברוך הוא לשבש אותם? אין לו שום בעיה. 

ובא בן אדם לא מתבייש רוצה למשכן את הבורא 

אומר לו: 'תשמע קודם תשלם מראש ואז אני אעבוד אותך...'

 וגם כתוב: 'אַל תִּהְיוּ כַּעֲבָדִים הַמְּשַׁמְּשִׁין אֶת הָרַב עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, אֶלָּא הֱווּ כַּעֲבָדִים הַמְּשַׁמְּשִׁין אֶת הָרַב שֶׁלֹּא עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס' (אבות א, ג)

 אז כל שכן שאתה מעז לבוא ולבקש משכון בפרנסה קודם העבודה, גם כשאתה עובד אתה צריך לעבוד 'שֶׁלֹּא עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס' גם כשאתה עובד את הבורא זה שֶׁלֹּא עַל מְנָת לְקַבֵּל שכר, אז יש לך עוד חוצפה 

ולהגיד: 'לא רק שאני רוצה שכר - אני רוצה אותו מראש!...' 

ועל זה נאמר: "הֲ לַה' תִּגְמְלוּ זֹאת עַם נָבָל וְלֹא חָכָם הֲלוֹא הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ" (דברים לב, ו) הוא ברא אותך, אתה היצירה שלו ברגע אחד הוא יכול לשבש אותך לעשות אותך לתת לך קריש דם אחד וגמרנו ואתה מתאמר... מתפלסף על הקדוש ברוך הוא, 

אומר: 'תשמע אתה רוצה תפילין זה זה זה - קודם כל תביא תביא אחר כך...'

 איזה חוצפה איזה עזות! זה בעלי המשכונות. 

ודבר שני: כל המקבל משכון מחברו יש לו קצבה ולבקשה שלו יש תכלה, מה פירוש? נגיד אתה מוכר למישהו משהו 

אומר: 'אין לי כסף לשלם עכשיו', 

אומר לו: 'אין בעיה תביא לי איזה תכשיט שווה כסף ואני אשמור אותו פיקדון אם אתה תשלם אז אני מחזיר לך אותו אם לא אתה תשתמש בו', 

אז כשהוא לוקח משכון יש קצבה למה שהוא מבקש 

הוא לא אומר: 'תביא לי את כל הכסף בעולם!...' 

הוא אומר שווה כסף למה שהוא לקח. אבל בעל דעת המשכונות, אלה מהכת של המשכונות הטיפשים האלה אין קץ לבקשתו למה? כי הוא לא יודע מה יספיק לפרנסתו וכמה ייוותר לו עד יום מותו, גם אם יהיה לו כפלי כפלים כסף ממה שיספיק לו לא תנוח דעתו למה? 

שלא יודע מה יחיו כל אחד ומה מידת ימיהם והוא סכל במה שביקש מפני שאין תכלית אצלו ואין שעור. כמה אתה רוצה? נגיד עכשיו הקדוש ברוך הוא מדסקס אתו כמה אתה רוצה מראש? 

אתה יכול להגיד כמה אתה תחיה והילדים שלך כמה יחיו? ומה הצרכים שלהם? ומה יהיה מצב הכלכלי בעולם? מה אתה רוצה? זאת אומרת אתה רוצה מיליארד קודם כל שים מיליארד שיהיה בטוח ואחר כך נדבר מה אתה רוצה? 

אז רואים כמה הוא סכל כי אפילו בעל משכון אמתי שלוקח לוקח שווה ערך כמה שלקחו ממנו 

וזה בא ואומר לקדוש ברוך הוא 'אתה רוצה שאני אעבוד אותך אין בעיה לא רק שאני רוצה מראש אני רוצה סוף החיים שלי ושל ילדיי כולם שיהיה כל מה שצריך שיהיו פנויים לעבודתך'....

הדבר השלישי: למה טיפשים שכלים האנשים האלה? מי שממשכן את החבר שלו לא ממשכן אותו אם לא קדם לו חוב שחייב בו והוא לא חייב לו שום הלוואה והדין עמו אז הוא יכול לבקש משכון. 

אבל אם קדם לו לחברו חובות שהוא חייב בהם, נגיד אני רוצה לקחת ממישהו עכשיו משהו ואני חייב, אני חייב מקודם אני רוצה לקחת ממנו עוד משהו

 אז אני יכול להגיד לו: 'תשמע תן לי משכון'?!

 הוא רוצה עכשיו לקחת ממני משהו ואני רוצה ממנו משכון, אני אומר לו תן לי משהו משכון מה החוצפה הזאת? אבל אתה בעצמך חייב לי כסף, אז אם חייב לו כסף אז יש לך כבר ביד איך אתה מבקש עוד.

עוד פעם אני חוזר: רוצה לקחת ממני מישהו משהו אבל אני חייב לו, אני חייב לו מאה אלף (100,000) שקל והוא רוצה לקחת ממני בעשרת אלפים (10,000) שקל ממני משהו 

ואז אני בא ואומר לו: 'תשמע אתה לוקח ממני בעשרת אלפים תביא לי משכון בעשרת אלפים!'

 זה חוצפה שאין כדוגמתה אני צריך לתת לך משכון אתה חייב מאה אלף יש לך ביד פי כמה וכמה הרבה יותר ממה שאני מבקש ממך! אז איך מבקש ממני כזה דבר זה חוצפה שאין כדוגמתה?! 

ואפילו אם הוא ירצה לתת לי משכון אני צריך לסרב על מה אני אקח משכון הרי הכסף שלך אצלי? ואם אתה לא תחזיר יש לי מאיפה לפרוע אני יוריד מהחשבון שאני חייב לך. 

כל שכן הבורא שיש לו על האדם מן החובות הראויים שאם תקבץ את המעשים של כל בני אדם בכל ימות העולם לאיש אחד, כך את כל הזכויות שלך של משפחתך של העיר שלך של המדינה שלך של כל העולם כולו במשך כל הדורות מהדבר הראשון ועד האחרון תיתן לאדם אחד את כל הזכויות האלה - לא יהיה לו מספיק לגמול על טובה אחת מטובות הבורא שנתן לו. 'ורוב ריבי רבבות שעשית...' 

ש: 'על אחת מאלף אלף אלפי אלפים'

הרב: 'ורוב רבי רבבות רְבָבוֹת פְּעָמִים הַטּוֹבוֹת שֶׁעָשִׂיתָ עִם אֲבוֹתֵינוּ'

זאת אומרת: תקבץ את כל הזכויות של כולם ולא תוכל לשלם על טובה אחת של הבורא יתברך. וגם אם תשלם אתה משלם משלו מהארנק שלו! מהכיס שלו מאיפה אתה משלם. 

אז איך אתה בא ומעז לקבל מהקדוש ברוך הוא משכון? איך אתה מעז! אז לא רק שהוא רוצה את השכר מראש הוא גם רוצה עד סוף ימי חייב וחיי משפחתו ולא רק זה אלא שהוא בעל חובות גדולים לקדוש ברוך הוא שאם יאסוף את כל הזכויות של כולם לא יוכל לכסות על טובה אחת. אז איך אתה עוד מבקש מה' משכון קודם תן לו? 

ואיך לא יתבייש זה העז פנים לבקש מן הבורא שיקדים טובות גדולות על מה שקדם לו אצלו ויכבד החוב עליו ועוד יכול להיות שלא יהיה לו מה לשלם לבעל החובות לאדם לבורא יתברך כי אולי הוא לא יחיה הברה זמן אפילו להחזיר, אז איך אתה בכלל מבקש משכון?!

ואחד מן החסידים שאל בני אדם: 'הייתכן שיתבע אתכם הבורא יתברך בחובות מחרת ביום הזה?!'

 הקדוש ברוך הוא יכול לבקש מאתנו עכשיו שאנחנו נשלם ונעשה כרגע את מה שאנחנו צריכים לעשות כרגע בעוד יום בעוד יומיים בעוד שבוע כבר עכשיו הוא רוצה? אפשר להניח את התפילין של מחרתיים היום גם? אפשר לשמור את השבת הבאה עוד לפני שהיא הגיעה? אפשר משהו להקדים היום? 

אי אפשר! אפשר לבקש מה שאנחנו עוד עתידים לעשות בעוד שנתיים אבל כבר היום? 

ה' אומר: 'אני רוצה היום שתגמור לי את כל המצוות שיש לך בשנתיים הקרובות לעשות היום?! אני רוצה שתעשה כיפור ופסח וצום ויום טוב ומועד והלל עכשיו אני רוצה שתגמור את ברכות המזון עכשיו עכשיו תגמור הכל עכשיו הכל ביחד עכשיו!' יכול להיות דבר כזה?!

אז הוא שואל אותם: 'תגידו אז איך אתם מבקשים מהקדוש ברוך הוא היום היום היום את כל השכר! של כל החיים! של כל הילדים! עכשיו היום היום היום היום'?! 

איך אתם עושים את זה? אם הוא לא יכול והוא הבורא לבקש ככה, איך אתם עזי פנים יכולים לבקש ממנו היום היום היום את מה שעתיד להיות שמגיע לנו שכר ויגיע לנו שכר תן לנו הכל היום?! איך אפשר.

דבר רביעי: מי שממשכן את החבר שלו הוא ממשכן אותו לשלוש סיבות למה הוא צריך בכלל משכון? אחת, לך תדע אני נותן לו משהו ואם אני לא אקח ממנו משכון יכול להיות שהוא יהיה עני ולא יהיה לו איך להחזיר.

 כמו ששאלה מטרונה אחת את רבי עקיבא: 'כתוב שהקדוש ברוך הוא "יָהֵב חָכְמְתָא לְחַכִּימִין" (דניאל ב, כא) שהקדוש ברוך הוא נותן חכמה לחכמים למה הוא נותן חכמה לחכמים הוא צריך לתת חכמה לטיפשים?

אז הוא אמר לה: 'אני אשאל אותך שאלה: אם באים אצלך עני ועשיר ללוות אם הם באים ללוות למי את מלווה?' 

אמרה: 'לעשיר'. 

אז הוא אמר לה: 'סליחה! אבל העני צריך לעשיר יש לו' 

אמרה: 'כן אבל לעני לא יהיה לו מאיפה להחזיר לעשיר יהיה מאיפה להחזיר'. 

ולכן הקדוש ברוך הוא נותן חכמה לחכמים למה? אם הוא יתן חכמה לטיפשים יבזבזו את זה בברים ודיסקוטקים והבלה וכדור רגל שטויות, אז הוא לא נותן להם חכמה. הוא נותן נעליים רגליים ברכיים גרביים גם, אבל הקדוש ברוך הוא נותן חכמה לחכמים למה כי הוא יודע שהם ינצלו את החכמה לדברים טובים, אז יש במי להשקיע.

 אז אחד שלוקח משכון למה? הסיבה בראשונה בגלל שהוא פוחד שהשני יהיה עני, אז אומר אני חייב שיהיה לי גרנטי כן. 

סיבה שניה, שמא יקפץ ידו על מה שיש אצלו ולא יוכל להיפרע ממנו. 

פתאום הוא ואמר 'לא חייב לך לא חייב לך אין לי כרגע לא יכול כרגע להחזיר הסתבכתי בחובות אל תשאל מה קרה'. אומר: 'אני לא שואל כלום אני רוצה את הכסף', 

אומר לו: 'אבל אל תשאל אל תשאל מה קרה'. 

'מה אל תשאל מה קרה? תן את הכסף' 

פוחד שהוא לא יחזיר. לא שהוא יהיה עני שיש לו ולא יחזיר. 

סיבה שלישית, אולי הוא ימות! יכול בן אדם למות והוא לא ימצא אותו, אז המשכון זה הרפואה של המדווים האלה בין בני אדם. כדי לא לחשוש שמא יהיה עני, שמא יקפוץ ידו ולא ישלם, שמא ימות, בשביל להתגבר על שלושת המכשולות האלה לוקחים משכון. ואז יעני יקפוץ ידו ימות - יש לך כנגד מה שנתת.

אבל אם היו בני בטוחים שהוא לא יהיה עני ושהוא לא יקפוץ ידו ושהוא גם לא ימות, אם היו בטוחים בזה היו מבקשים משכון? אם אתה יודע שהוא עשיר ואל קמצן ולא ימות כי הוא צעיר וחזק ובריא אז למה אתה צריך לחשוש. ואם יבקשו גם מאחד כזה משכון זה גנאי זה גנאי. 

והבורא יתברך אין לו את המידות האלה, הוא אף פעם לא יהיה עני והוא אף פעם לא יגזול והא אף פעם לא ימות!

 אז איך אתה החוצפן מבקש ממנו 'תן לי מראש את כל מה שאתה צריך לתת לי'!... איך אתה חוצפן מבקש דבר כזה?!

הרי כתוב בחגי ב, ח: "לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב" ואמר (דברי הימים - א כט, יב): "וְהָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנֶיךָ".

דבר חמישי: הממשכן את חברו תנוח נפשו במשכון מפני שהוא מקווה להיפרע ממנו וליהנות בו או בתמורתו. כשהוא לוקח משכון אז הוא סמוך ובטוח או שהוא יקבל את הכסף או שהוא ישתמש במשכון.

אבל מי שיחשוב כי כאשר יקדים לו הבורא די סיפקו תנוח נפשו מצד העולם טענתו שקר. אם אתה חושב שתקבל מהבורא יתברך משכון כאילו את השכר שלך לפני שאתה מתחיל לעבוד אותו ואתה תגיע לסיפוקך אתה לא תצטרך לענייני העולם הזה - זה טעות שכולה שקר! 

מפני שהוא לא בטוח שבכלל יישאר הממון אצלו! גם אם ה' יתן לך יש לך הבטחה שהממון יישאר אצלך? יכולים לשדוד אותך אתה יכול להפסיד אתה יכול להישרף יכול להלאים אותו וכו' ולכן כתוב בירמיה יז, יא: "בַּחֲצִי ימו [יָמָיו] יַעַזְבֶנּוּ" או שהוא יעזוב את הממון או שהממון יעזוב אותו.

ומה שטענו ממנוחת נפשם בהגיעם אל חפצם מהון העולם. 

זאת אומרת בן אדם אומר: 'תשמע, האם תיתן לי כך וכך וכך האם אני אהיה רגוע ותהיה לי מנוחת הנפש?' 

זה כזב וסכלות בבקשה הזאת, כי אפשר שמה שיהיה לך הרבה כסף זה יגרום לך לטרדת הלב וצער נפש! 

כמו שאמרו חכמים זיכרונם לברכה במשנה אבות ב, ז: 'מַרְבֶּה נְכָסִים – מַרְבֶּה דְּאָגָה' אז גם אם תקבל ותישאר חי מי אמר שאתה לא תסבול מהכסף? ואנשים קנאים וירצו לשדוד אותך ויעשו לך צרות ויתלבשו עליך שלטונות וכל מיני דברים.

דבר שישי: אם מי שקיבל משכון מחברו היה בטוח שיפרע לו קודם הזמן. נגיד קבעו ב - 30 לחודש הוא מחזיר והוא בטוח שיחזיר לו ב - 15 לחודש וגם יגמול אותו על המתנה שהוא נתן לו כפול בגלל שהוא עשה לו חסד ודאי שאדם כזה לא היה ממשכן אותו. 

נגיד שאתה עכשיו מלווה לפלוני משהו ואתה יודע שיש לו כסף וברגע שיהיה לו הוא יקדים את הזמן שהוא ביקש. אם תבקש ממנו משכון אז ברור שהוא יתן לך בדיוק בזמן והוא לא יתן לך כפר אף פעם כי לא סמכת עליו. אבל אם סמכת עליו ואתה בטוח שהוא יתן לך לפני - אז הוא יכול לתת לך פי שתיים בגלל הטובה שעשית לו.

מה שיש לו אצלו לחסד עליו לא היה ממשכן אותו בשום פנים. ואצל הקדוש ברוך הוא "עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה לוֹ" (ישעיה סד, ג) 

הקדוש ברוך הוא גומל על מעשה ההצדקה והעבודה שאנחנו עושים לו במה שלא עולה הדעת, שכר בלי הגבלה בלי הגבלה בלי הגבלה. אז כיוון לקדוש ברוך יש לו לתת לנו בלי הגבלה 

אתה עוד אומר לו 'תן לי משכון'?! 

אתה לא מתבייש שהוא מתכוון לשלם לך שכר על כל פעולות קטנות בעולמות אין סוף! 

אתה אומר לו: 'תן לי משכון' ?! - איזה חצוף.

דבר שביעי: הממשכן את חברו אינו ממשכנו אלא אחר שהוא יכול למלאת מה שמשכנו בעבורו מהון העולם, אבל הממשכן את הבורא יתברך בהקדמת הטובות אליו אין לו יכולת לשלם העבודה עליהן ולא מובטח לפרע מה שיש עליו מן החובות הישנות כל שכן החדשות שהאדם הצדיק איננו פורע חובות טובת האלוקים עליו אלא בעזר האלוקים לו. 

כשאתה לוקח משכון מהחבר שלך אז אתה ממשכן אותו בגלל שאתה יודע שהוא יכול למלאות על ידי המשכון הזה ולתת לך מהון העולם, המשכון זהה שווה כסף ואז אם אתה רוצה לפרוע אתה הולך לאיזה שהוא מקום 

אומר לו: 'קח את המשכון תן לי התמורה ויש לך מאיפה לפרוע'. 

אבל מי שרוצה לקחת את המשכון מהקדוש ברוך הוא מראש, אז אתה כנגד הטובות שהקב"ה נתן לך החייך, על הישנות שאתה חייב לו אתה לא יכול לשלם לו כל ימי חייך אם אתה עושה את כל המצוות של כל העולם ועל החדשות של כל יום מאיפה תביא לו? אז תוכל להחזיר לו כנגד מה שהוא משכן. לא יהיה מאיפה לגבות ממך בכלל לא יהיה! 

כמו שאמר אחד מן החסידים בתשבחותיו: 'ואף המשכיל היודע אותך לא במעשהו יתהלל כי אם בשמך וברחמיך אשר הכינות את לבבו לדעת אותך כי בך "יִצְדְּקוּ וְיִתְהַלְלוּ כָּל זֶרַע יִשְׂרָאֵל" (ישעיה מה, כה) לאמור: "בֵּאלֹהִים הִלַּלְנוּ כָל הַיּוֹם וְשִׁמְךָ לְעוֹלָם נוֹדֶה סֶלָה" (תהלים מד, ט).

אז החסיד אומר ככה: גם המשכיל אותך גם במעשים שלו מתהלל למה? רק בשם השם אנחנו צריכים להלל וברחמים שלו שהוא הכין לנו את הלב לדעת את ה', בלי שיכין לנו את הלב לא נדע אותו ובך "יִצְדְּקוּ וְיִתְהַלְלוּ כָּל זֶרַע יִשְׂרָאֵל".

אלה שבע (7) הטענות שיש על הטיפשים ויש כאלה רבים שאומרים 'אם הקדוש ברוך הוא יביא לי כך וכך אז אני אעשה כך וכך ואם יביא לי כך וכך אני אהיה פנוי לעשות כך וכך. אלה נקראים 'כת בעלי המשכונות' שהם בזויים חוצפנים שאין כדוגמתם והם מדברים דברי הבל וריק. 

פרק ז' (נקודת זמן 2:21:22)

מה מפסיד את הביטחון באלוקים? מה גורם שלאדם לא יהיה לו ביטחון באלוקים?

המפסידים זה הסכלות בעניין הבורא ובמידותיו הטובות. אדם שכל לא מבין את ענייני הבורא ואת המידות הטובות שלו, כי מי שאינו מבין רחמי הבורא על הברואים ואת ההנהגה שלו עליהם וזה שהוא משגיח על כל אחד ושהוא מושל בהם ושהם קשורים באסוריו לא יכולים לזוז ממה שהוא לא מתיר, לא ינוח לבו ולא יסמוך עליו.

מי לא סומך על ה' מי לא בטוח - מי שלא מכיר את הבורא, את המידות הטובות שלו, את הרחמים שלו, את ההנהגה שלו, את ההשגחה שלו, את הממשל שלו ושהם קשורים באסוריו. אחד כזה שלא מבן את זה - הוא המסכן שלא ינוח לבו ולא יסמוך על ה'. אבל זה נוגע מהסכלות שלו שהוא לא מכיר את הבורא.

ומהם הסכלות במצות הבורא יתברך, זה שאנשים טיפשים למה אין להם ביטחון? כי הם לא מבינים את מצוות הבורא זאת אומרת, התורה אומרת ומזהירה לסמוך על הקדוש ברוך הוא ולבטח בו! 

כמו שאמר במלאכי ג, י: "וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת" ואמר בישעיה כו ד: "בִּטְחוּ בַה' עֲדֵי עַד" (ישעיה כו, ד) והבן אדם טיפש במצוות הבורא יתברך והוא לא מאמין שהפסוקים מעידים שאפשר לסמוך על הבורא במאה אחוז! (100%)

במי אנחנו מדברים? במי אנחנו מדברים? באלה שאין להם ביטחון 

ש: ...

הרב: אלה שאין להם ביטחון מי אלה? מי אלה? אלה שעובדים! אלה שעובדים 

שימו לב! 

שהם לא מכירים את מידות הבורא כמה הוא טוב כמה הוא מרחם כמה הוא הוא משגיח כמה הוא מנהיג ושאי אפשר לצאת מאסוריו אם קשורים. אנשים כאלה לא בוטחים ולא סומכים עליו, 

אומר 'אני לא יכול אני מצטער אין לי ביטחון אני לא יכול לא יכול'!.... 

ויש בגלל שהם לא מבינים את התורה ואת המצוות והמצוות מעידות שהכל תלוי בה' יתברך וחייבים לבטוח בו "בִּטְחוּ בַיהוָה עֲדֵי עַד כִּי בְּיָהּ יְהוָה צוּר עוֹלָמִים" (ישעיה כו, ד) "וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת" (מלאכי ג, י).

יש עוד אנשים למה אין להם ביטחון? הם נוטים פשוט אל הסבות הקרובות, 

הם רואים: 'כשאני עובד אני מרוויח, אני כותב אני מרוויח, אני מרצף אני מרוויח...' 

אבל הם לא יודעים שכל העילות מתחילות למעלה למעלה למעלה וכל מה שהסיבות יותר רחוקות ממנו יש בהם את היכולת והכח ולהזיק יותר חזק מהנראה מהסביבה הקרובה.

יש מבצע בסופר אז אתה רואה כתוב מבצע חמישים אחוז (50%) אתה יכול לקנות, פתאום הפקידה מסירה את המילה 'מבצע' ומחזירה את המחיר המלא ואחד שעמד בתור זה שלפניו הספיק והוא לא הספיק היא הורידה החליפה. 

אז הוא מתחנן אליה 'תעשי טובה מה אני חצי סנטים ממנו תמתיני תורידי אחריי תביאי לי חמישים אחוז הנחה...' 

אומרת לו: 'אני מצטערת אני לא יכולה', 

מה זה את לא יכולה את בעצמך סובבת את זה עכשיו מה זה את לא יכולה תחזירי את זה עוד פעם? 

אומרת לו: 'אני לא יכולה,' 

'למה את לא יכולה?' 

קיבלתי עכשיו טלפון מהמנהל אומר לי: 'לא!' 

'מה המנהל מה את עובדת עלי איזה מנהל ראיתי שאת עשית את זה מה את מבלבלת את המוח מה את עובדת עלי?!' 

אומרת לו: 'אדוני אני שכירה פה אני לא הסיבה לא למבצע ולא להפסקה שלו יש מנהל!' 

אז הוא הולך למנהל ואומר לו 'תשמע תשמע מה קורה פה זה לא פר אני עומד בתור חיכיתי ובדיוק שאני הגעתי מחליפים מילא יגמר כל התור תחליפו! אני מבקש ממך להחזיר את המבצע.' 

אומר לו: 'אני מצטער אני לא קובע, מה זה אתה לא קובע היא שאתה לא קובע היא אמרה שאתה קובע, אומר לא אני מנהל הסניף יש מנהל הרשת לא אני יש מנהל הרשת הוא קובע...'

אנחנו טיפשים אנחנו מסתכלים בסיבה הקרובה חושבים שהיא הגורמת, אנחנו מאמינים שהעבודה שאנחנו עובדים היא הגורמת, 

'אני כותב אני סופר סת"ם (ספרי תורה תפילין מזוזות) זה מביא את הכסף, אני בנדל"ן התיווך זה מה מביא את הכסף, אני שיפוצניק השיפוץ שעשיתי זה מביא את הכסף...' 

אנחנו מסתכלים בסיבה הקרובה, אבל מי עומד מעל זה, מי סידר את העבודה, מי גרם להזמנה, מי שלח את ההוא שיזמין מזוזות, מי שלח את ההוא שביקש ממך לשפץ מי שלח את כל זה? אז זה לא הוא זה מי שמעליו! ואם אתה לא בוטח בה' וסומך על הסיבה - אין בעיה.

ש: ...

הרב: לא פתאום הוא אומר לו אל תשלם אל תשלם, נו מה עם הכסף? אל תשאל מה קרה רככה זה מתגלגל בקטטות במריבות והכל, אם היה סומך על הקדוש ברוך הוא הכל היה בא הכל היה מסתדר לא דואג לא מוטרד לא צועק לא מתפוצץ לא שום דבר, אבל זה אין ביטחון אין ביטחון טיפשות!! 

ש: איך מגיעים?

הרב: אז איך מגיעים? יש לך יותר ברור: היית תינוק היית עובר דאגת לאוכל מי דאג לך? אבא ואמא מה אתה אומר? לא הבנתי אמא הכניסה אוכל בפנים? 

ש: אה, כשהייתי בבטן?

הרב: כשאתה היית בבטן וכשהיית תינוק איך התפתחת? איך איך התפתחת? 

ש: ...

הרב: אז אתה אומר בדיוק כמוני שהוא הסיבה לכל הסיבות, אז לא האמא ולא האבא, 

ש: מה אין ילדים שעיניהם נשואות לאבא?

הרב: והאבא עיניו לאן? 

ש: ברור שלבורא

הרב: אז בסוף מי מפרנס? 

ש: ...

הרב: אז מה אתה רוצה ומי נותן לאפרוח בתוך הביצה לאכול ומי מכניס לה אוכל? אה?

ש: בורא עולם

הרב: נו אז איפה הביטחון שלך? כל יום אתה אוכל ביצים ואת הלא זוכר?

ש: ...

הרב: אתה סתם עובד אתה. אם היית ב... איך קוראים לו ב: 'שופר' היית הופך את העולם, מה אתה הופך היום חריט ברזלים. אם כבר לעבוד - נעבוד במצווה לעבוד בזיכוי הרבים להפיץ את התורה פששש, איזה אושר זה, אם כבר אם כבר אם כבר אז כל הזמן מצוות מצוות מצוות מצוות מצוות מצוות, אבל אין שכל אין שכל, אין שכל אין דאגות' נישט שייכל.

כללו של דבר בעניין הביטחון: כיתרון הביטחון הבוטחים באלוקים כפי יתרון ידיעתם אותו ואמונתם בהגנתו עליהם ורוב השגחתו על טובתם.

תקשיבו טוב! מה שאני אומר עכשיו, 

הנה אנחנו פה כולם, איך נדע מי הוא בעל ביטחון יותר גדול מחברו? איך נדע? כללו של דבר בעניין הביטחון: היתרון של הביטחון והבוטחים באלוקים, יש בוטח ויש בוטח ויש בוטח, מה היתרון ביניהם בין הבוטחים אני מדבר, לא אחד בוטח ואחד לא בוטח, 

נגיד שכולנו פה בוטחים בה' מה יהיה היתרון של אחד מחברו במה במה? 

אומר רבינו בחיי: כפי יתרון ידיעתם אותו, מי שיודע את ה' יותר מחברו הוא בוטח בה' יותר ממנו. אז זה תלוי כמה אתה יודע את ה' וכמה שאתה מאמין יותר שהוא מגן עליך וכמה שאתה מאמין יותר אתה בוטח בו יותר מחברך וכמה שאתה יודע את ההשגחה המרובה שלו לתת לך טובות, כך אתה בוטח בו יותר!. 

יוצא שמי שבוטח פחות בגלל שהוא לא יודע את ה' כמו שצריך הוא לא בטוח שהוא מגן עליו וגם הוא לא מרגיש כל כך את ההשגחה שלו לטובתו, ממילא הוא לא בוטח.

והנה אנחנו רואים ילד כשהוא במעיים של אמא הוא לא דואג, כשהוא קטן הוא יוצא הוא יונק הוא לא דואג, יש לו אבא ואמא הוא לא דואג, כשהוא ילד הוא לא דואג, כשהוא נער מתחיל לדאוג ועכשיו הוא כבר לא סומך עליהם הוא רוצה להשיג הכל לבד. 

מה השתנה מה השתנה? מי שזן ופרנס אותך עד היום מי שנתן לך הורים מי שנתן לך הכל 

'תקנו לי תקנו לי תביא לי תביא לי תקנו לי תקנו לי'... 

מה השתנה? למה אתה צריך עכשיו להשתנות? מי שדאג שיהיה לך הורים מי שדאג שתהיה בבטן מי שדאג לכל הוא יכול לדאוג לכל דבר שיהיה לך הכל. 

לא צריך הורים לא צריך בטן לא צריך כלום הוא יכול לדאוג לך גם אתה יתום, אין לא בעיה למה אתה לא בוטח למה הפסקת לבטוח? 'גיל הטיפש עשרה' שכלות טיפשות. 

היה אחד מן החסידים שהיה לו שכן סופר מהיר והיה מתפרנס מהספרות,

אמר לו יום אחד: תגיד איך העניינים?

אמר לו: 'ברוך ה' כל עוד שהיד שלי שלמה ובסדר - ברוך ה' ברוך ה' ברוך ה'...'

 לערב היום נגדעה ידו! ולא כתב בה בשאר ימיו והיה זה ענשו מה' יתברך שבטח בידו.

ש: אבל הוא אמר ברוך ה' כל עוד היה כותב הוא אמר ברוך ה'...

הרב: אם אתה אומר שהכל תלוי ביד שלך והקדוש ברוך הוא מביא את הפרנסה דרך היד שלך - אז הקדוש ברוך הוא הוריד לו את היד ועד סוף ימיו הוא נשאר בלי יד. זה ברור נכון, אבל הוא אכל?

ש: כן

הרב: אם אמרו שעד סוף ימיו הוא נשאר בלי היד אז הוא אכל בלי יד אז זאת אומרת מי מפרנס? ה' עם יד ובלי יד, אז אם היית סומך עליו היית נשאר עם היד, לא סמכת עליו הוא הראה לך שאפשר לחיות בלי יד. אז זה טיפשות שכלות.

עכשיו אחד רואה שלא יהיה לו טרף ומזון רק אם יעבוד אצל השני אז הוא בוטח עכשיו בזה שמעסיק אותו, אבל אם יתחזק בהכרה מה הוא יראה? שבעצם גם הבעל הבית שלו זקוק לקדוש ברוך הוא! אז ממילא הוא רואה את זה ויד הקדוש ברוך הוא חזקה אז למה אני צריך לסמוך על בעל הבית שלי אם הוא בעצמו סומך על הקדוש ברוך הוא? למה אני לא אסמוך ישר על הקדוש ברוך הוא?! למה אני צריך לסמוך בבעל הבית? אם הוא בעצמו סומך עליו למה אני צריך ככה.

בירידת הגשמים אנחנו יכולים לפעול משהו? לא יכולים. על הזריעה אנחנו שולטים? על השיט אנחנו יכולים לסמוך? 

עכשיו היתה מכלית מלאה חביות נפט ונבקעה לשתיים (2) מהגלים, 

אפשר לבטוח? ללכת במדברות שאין מים אפשר לבטוח על משהו? כשבא שטף או צונמי אפשר לבטוח על מישהו? כשנופל דבר או חיידק טורף - אפשר לסמוך על מישהו? אז אין לנו שום תחבולה בשום פנים בעניינים האלה נכון ואז מה נעשה? 

שנאמר בירמיה ב, כז: "וּבְעֵת רָעָתָם יֹאמְרוּ קוּמָה וְהוֹשִׁיעֵנוּ"! מה מחכים עד שמגיעה הצרה, כשמקבלים את המחלה נזכרים באלוקים. 

למה לפני כן אתה לא מקדים תפילה לצרה? למה אתה לא בוטח באלוקים בהתחלה? למה צריך לחכות לבעיות אסונות וצרות בשביל להכיר את הבורא יתברך ואז בונים עליו למה? אין ביטחון כי אתה תולה בסיבה האחרונה ולא בסיבת הסיבות, אתה רואה מי נתן לך את המשכורת את הצ'ק בסוף, זה הבעיה. 

אבל אם תחזק ההכרה באלוקים עוד יכול לבטוח האדם גם במה שיתכן לו בו קצת תחבולה כמו, הבאת הטרף בסבות מסוכנות ומלאכות שמיגעות את הגוף ויניח אותן לבטחונו באלוקים שיטריף אותו במה שיהיה קל להתעסק בו יותר מהן. 

ואדם יגיד: 'ריבונו של עולם! תן לי מלאכה קלה שאני יוכל להתפרנס ממה.'

ואם תחזק ההכרה שלו באלוקים יותר ישיב בטחונו אליו בכל הסבות בין קשה בין קלה הקשה ויכוון להתעסק בהן לעבודת האלוקים לשמור מצוותיו. 

'לא מעניין אותי תן לי איזה עבודה לא משנה...'

ואם התחזק עוד יותר מזה בחמלת הבורא על ברואיו הוא רוצה בגזרת הבורא שגוזר לו בליבו ובחושיו בנראה ובנסתר ושמח בכל אשר ה' עושה אתו: מות חיים אם ימית לו משפחה שמח, יתן לו חיים או יתן לו ילדים שמח, יתן לו ריש ועושר עניות עושר שמח, בריאות וחולי שמח ולא כוסף לשום דבר זולת מה שבחר לו הבורא ולא ירצה אלא מה שרצה לו הבורא ונמסר אל האלוקים במסירות ומשליך את נפשו וגופו אל דינו! 

ולא יגביר ענין על ענין בשבילו הכל אותו דבר ולא יבחר זולת מה שהוא בו מענייני עולמו כמו שאמר אחד מן הבוטחים לא הסכמתי מעולם בעניין והתאוויתי לזולתו.

לא מסכים לשום דבר ולא מתאווה לשום דבר מה שה' נותן ברוך יהיה 'השמח בחלקו'. זו כבר דרגה גבוהה מאוד.

אבל יש מי שעוד יותר חזקה הכרתו! וידע הדבר המכוון אליו בבריאתו ויציאתו מן העולם הזה הכלה, הוא מבין למה הוא בא לעולם והעולם הזה כלה. והוא יכיר מעלת העולם האחר הקיים, הוא יודע שיש עולם הבא. וימאס בעולם הזה ובסבותיו ויימסר במחשבה בנפש בגופ אל האלוקים יתברך וישתעשע בזכרו בבדידות, יכול להיות לבד בעולם לא מעניין אותו מכל העולם מכל האנשים ואף אחד ויכול להשתעשע עם ה' בבדידות וישתומם מבלתי המחשבה בגדולתו. לא חושב בשום דבר רק בה' יתברך.

ואם יהיה במקהלות, נגיד הוא יהיה בתוך קהל בתוך זה בתוך מסיבה סעודת מצווה וכו' לא יתאוה כי אם לרצונו! לא אכפת לו יהיה מוזיקה לא יהיה אוכל לא יהיה אוכל ירקדו לא ירקדו יהיו אנשים... לא מעניין אותו שום דבר לא יתאוה כי אם לרצונו ולא יכסוף כי אם לפגיעתו, להיפגש עם ה' בית כנסת בית מדרש זה שמה זה המקום הכי טוב בעולם! "אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה' אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ שִׁבְתִּי בְּבֵית ה'" (תהלים כז, ד)

ותטרידהו שמחתו באהבתו משמחת אנשי העולם בעולם, לא מעניין אותו מעניין אותו שמחה לשמוח בה' לאהוב את ה' מכל השמחות של העולם והאהבות שלהם. לא מעניין אותו בכלל.

וזאת העליונה שבמדרגות הבוטחים מהנביאים והחסידים וסגולת האלוקים הזכים והוא מה שאמר הכתוב בישעיה כו, ח: "אַף אֹרַח מִשְׁפָּטֶיךָ יְהוָה קִוִּינוּךָ לְשִׁמְךָ וּלְזִכְרְךָ תַּאֲוַת נָפֶשׁ" זאת אומרת: אדם הזה הגיע לשיא הדרגה! "צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְאֵל חָי" (תהלים מב, ג) זהו זהו.

הדרגה האחרונה המקסימלית אני חוזר עליה: ההכרה כבר תהיה כזאת חזקה, הוא יודע למה הוא בא לעולם, מה התכלית, הוא בז לעולם הזה, כל העניינים שלו זה עולם הבא, משתעשע בה' אפילו שהוא בודד, משתומם מכל מחשבה ומתעסק רק בגדולת הבורא ה' יתברך, אפילו יהיה במקהלות עם לא מתאווה כי אם לרצון ה' יתברך. 

ולא כוסף אלא לפגיעתו! דהיינו שהקדוש ברוך הוא נמצא במחיצתו בבתי מדרש בבתי כנסת בלימוד התורה וכו' ותטרידהו שמחתו באהבתו ושמחת אנשי העולם בעולם בשמחת העולם הבא לא מעניין אותו שום דבר רק לשמוח ולאהוב את ה' יתברך תדיר.

זאת המעלה העליונה ומדרגות הבוטחים והנביאים והחסידים בסגולת אלוקים הזכים - המלאכים. זה מה שכתוב "צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְאֵל חָי" כמו אדם לא שתה לא שתה לא שתה איך צמא להרוות את צימאונו, אז כל הזמן "צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים" כל הזמן יש לו צימאון "לֵאלֹהִים". 

אלה עשר (10) מדרגות הביטחון שלא ימלט בוטח מאחת מהנה. ומצאנו ענין הבטחון בלשון הקודש מליצים עליו בעשר מילות כנגד עשר מדרגות האלה והן: מבטח, משען, תקוה, מחסה, תוחלת, חיקוי, סמיכה, שבר, מסעד וכסל.

אלא כנגד עשר לשונות כנגד עשר המדרגות של ביטחון. 

האלוקים ישימנו מן הבוטחים עליו והנמסרים לדינו בנראה ובנסתר ברחמיו אמן!

אמן!!! 

סיימנו את רבינו בחיי שער הביטחון פעם שניה.

ישתבח הבורא, שזכותו של הצדיק תעמוד לנו לאורך ימים ושנים 

אמן!!

מי שלא יודע: הקדוש ברוך הוא ציווה ללמוד את ספר 'חובת הלבבות' של רבינו בחיי. מנא לן? 

המגיד מישרים המלאך הדובר בפיו של מרן הבית יוסף, כידוע לאלה שלא יודעים מרן הבית יוסף היה יודע את המשנה בעל פה, כל המשנה כל הש"ס בעל פה ומי שעושה מצווה בשלמות כמו שלמדנו היום נברא לו מלאך שלם, אז נברא מלאך הנקרא 'המשנה' והמלאך הזה המשנה היה ממדבר מתוך פיו והרב שלמה אלקבץ ועוד עשרה חכמים היו עדים ששמעו את המלאך הדובר בו מפיו 

ואומר: 'אני המלאך המשנה אומר לך כך וכך לעשות וה' אמר לי להגיד לך כך וכך ובין הדברים שציווה המלאך הנגיד [שעל זה יש את הספר 'מגיד ישרים'] אמר שאתה צריך ללמוד ספר 'חובת הלבבות' כל יום! 

אז אם מרן הבית יוסף צריך ללמוד כל יום 'חובת הלבבות' מה אנחנו??

והאבא של החוזה מלובלין: למד את הספר הזה אלף (1,000) פעם! [את הספר לא את השער כל הספר] ולכן זכה למה שזכה. יצא לו הבן 'החוזה מלובלין'. 

זה ספר קדוש שדיברו בו כל גדולי עולם כל גדולי עולם. 

[תביא לי ספר שלך רגע יש בו הקדמה תן לי רגע] 

רבינו האר"י הקדוש: ציווה לעיתים על התלמידים שלו ללמוד בספר הזה ללמוד מידי יום ביומו לעורר לבבות לאל לנורא ואיום. האר"י הקדוש. 

הבן של הרא"ש: ציווה תרגילו עצמכם ללמוד בספר 'חובת הלבבות'.

ובספר הישר ... את התשובה לרבינו יונה.

רבינו אלימלך מליז'נסק כותב: יעסוק באימה וביראה באיזה ספר בספרי מוסר בכל יום בראשית חכמה בהשל"ה וחובת הלבבות. 

הגאון 'בעל הנודע ביהודה' ציווה לבעל תשובה אחד (1) לעסוק בספרי מוסר 'חובת הלבבות' מאחורי 'שער הייחוד' עד הסוף. 

רבינו החיד"א אומר: רבינו בחיי חיבר ספר קדוש 'חובת הלבבות' והקורא בספרו ובהקדמתו יראה תוקף קדושתו ודבריו חיים וקיימים והיו למאורות.

הגאון מווילנה: היה מחבב 'מנורת המאור' וספר 'חובת הלבבות'. 

הרב וואזנר שליט"א אמר הגאון הקדוש רבי פנחס קריצר "זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה" (משלי י, ז) למד אלף פעמים ספר 'חובת הלבבות' ורק אז זכה למה שזכה.

הגאון רבי אברהם דוד מבושטש 'האשל אברהם': מעיד על עצמו שבנערותו ספר 'חובת הלבבות' שגור על לשונו בעל פה. 

החת"ם סופר "זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה" (משלי י, ז): אומר היה לומד לפני התלמידים כל עום שיעור רבע שעה מספר 'חובת הלבבות' להלהיב את ליבם ביראת ה' וכל במוסרים שלו וההנהגות היו מדברי הספר הקדוש הזה. וכן חפץ שתלמידיו יעסקו בו בימי בחרותם שיקבעו להם דרך אחת בעבודת ה'.

רבי מאיר שפירא מייסד ישיבת 'חכמי לובלין' ריתק את תלמידיו מקטע 'חובת הלבבות' ולמד אתם לפני כל שיעור לפי פקודת ריבו האדמו"ר מצ'ורטקוב.

וכן הלאה...

אז אם כן, צריך לדעת שמה שאנחנו זכינו פה ללמוד את 'חובת הלבבות' לא דבר פשוט.

יהודים מודים להשי"ת ולכבוד הרב שליט"א על סדרת השיעורים הנפלאים! (נקודת זמן 2:51:05)

עכשיו מה שאני מבקש פה מהציבור, כל מי שהשתתף פה בשיעורים האלה שירים את היד ויגיד אחרי שהוא למד את השיעורים האלה, מה זה עשה לו? מה הוא השתנה? מה השפיע עליו?.

בבקשה הנה הראשון: שמך יניב אדרי. 

ש: אני לוקח על עצמי ... מה יהיה יהיה באמת ... כל פעם מה יהיה מה יהיה? הכל ביד ה' ברוך ה' ... לאט לאט, ... חזק מאוד ...

הרב: זאת אומרת אתה שוקל גם לעזוב את העבודה רק כרגע אתה ממתין שגם לאיזה יהיה ביטחון.

הרב רונן שאולוב... (נקודת זמן 2:51:53)

הרב: הנה רונן שאולוב, אין אין לי אני שמעתי הרבה דברי תורה אני כותב את זה כל יום לרב זה דברי אלוקים חיים זה משהו מדהים זה כל שיעור מחדש אני ... עד הבית, אני לא יכול להירדם ... אני משגע את הילדים את האישה את כולם, אני מתקשר ... אני מתקשר לעבודה באתרים שאני עובד אני מדבר עם מי שנמצא שם זה לא מעניין אותי אני יודע שמה שמונח לי מונח לי שלי שלי לא שלי ... קיבלתי הצעת מחיר בשלושים אלף (30,000) וקיבלתי את העבודה. 

בדברים שפעם הייתי מסתכל על זה כמובן מאליו שמגיע לי אני שווה את זה כאליו אני זה אני ... ואי אפשר לתאר את זה זה פשוט כל מה שקורה במהלך כל היום ביטחון מלט זה שניה כל דבר מאיתו יברך גם כשאני עושה טעות אני יודע מאתו יתברך הכלה כל... היה לי פנצ'ר בדרך לפה יצאתי מאולגה ב - 2.35 הייתי צריך לאסוף עוד שתי בחורים

 ואמרתי אני חייב להגיע ב - 3 פנצ'ר בדרך מדברים אתי, בעבר הייתי מתעצבן... 'ושוב זה קורה לי זה מעשה יצר הרע אני בן 30 בחיים לא היה לי פנצ'ר יצאתי כמו טווס גלגל צ'יק צ'יק צ'יק 3 דקות חזרתי לאוטו. ... 3 דקות והמשכנו לנסוע. באהבה הכל באהבה, גם העצבים שיש לי אני אדם מטבעי אני קווקזי אני קצר ... נהייתי בריא לא כדורים ולא רגיעון ולא מים חמים ודוש חם אני רגוע אני מבסוט אין אני... ברוך ה', אנשים מדברים אתי מסתכלים אומרים לי מה קרה לך מה? אין כלום אין אני לא מעניין אותי כלום.

הרב: ברוך ה', מי עוד?

ש: אני יניב

הרב: כן יניב, שומעים אותך הסריטו אותך אוכל זה בסדר.

ש: ... היה להם באג ואמרתי להם תחשזרו אחרי תתתתתתת

הרב: כל הכוחות בטלים אצל הקדוש ברוך הוא ואפילו מעשה כשפים'. 

ש: ותוך 10 דקות ... ויצאו החוצה וגם ביקשו שאני אשלח להם את שיעור 'חובת הלבבות'. 

הרב: אבל רגע איך אתה מרגיש לימוד של שער הביטחון חוץ מהמקרה של היום? תסביר איך הגעת ואיך אתה היום?

ש: אין מילים ... אתה מרגיש שאתה אשם אתה עשית ו... אתה תמיד יכול לעשות יותר טוב והנה ... עושים הכל 'בבתך הקטנה' עושים הכל... היום הולך לי הכל הרבה יותר חלק ...

הרב: כן מה אתה רוצה להגיד? תקום תקום 

ש: הרב אנחנו חייבים לרב את החיים שלנו, מה זה השיעורים האלה זה תחיית המתים! מי היה מאמין שקמים בשעה כזאת אין דבר כזה בעולם! ... אנשים קמים ... אני אומר לאנשים שיש שיעור ... הם אומרים זה לא יכול להיות, ני אומר להם תבואו תראו! במה הוא סוחב את האנשים? תבואו ותראו וזה מצולם! זה תחיית המתים אני אומר! זה לא חודש ימים ... והרב ממשיך וממשיך ואני שומע שיש תוכנית ... והתחיל בחצות אוי ואווי 

הרב: כן יהודה משט. אני הרבה לומד ואני כל יום לומד תורה ותמיד שכל זה מה'... הוצאת את כל המועקות אותם לחצים אותו דבר אותו לא השתנה כלום באמת אותו דבר אבל אני הרבה יותר רגוע אתה שמח אני רגוע אתה יודע שזהו זה רצון ה' מה שאתה עושה זה הכי חשוב וזה לעולם הבא מצוות ולקבוע עצים לתורה ומצוות בדרך זהו זה בדרך הצלחת לעשות פחות אבל אין לך את המועקה וזה דבר נפלא. היצר הרע תופש אותך 

הרב: צונמי

ש: השבוע אני נפגש עם איש מדהים ואתה רואה בו את כל המועקות הוא עשיר והכל והוא מלא מועקות ...

אריאל ברג... (נקודת זמן 2:59:43)

הרב: תודה, עכשיו אני רוצה לשמוע את אריאל ברג

ש: הרב אמנון יצחק אין לו קול יפה, הוא צרוד 

הרב: אתה לא מבין שהוא אומר את הגנאי בהתחלה בשביל להגיד את השבח, זה כמו 'עבדים היינו במצרים' ואחר כך... כן

ש: הרב אמנון יצחק אין לו קול יפה, הוא צרוד וגם באמת באמת הוא גם לא אומר דברים מיוחדים מה שהוא אומר הרבנים הגדולים אומרים, אבל הרב אמנון יצחק יש לו יראת שמים של מסירות נפש ... היא נדירה מאוד, הסיפור של החיים של הרב אמנון יצחק שהוא חזר בתשובה מתוך התבוננות כמו אברהם אבינו שהוא הסתכל בשמש ואמר זה בורא עולם ואחר כך את הירח ואמר זה בורא עולם ועבד את הבורא ... ומתוך מסירות נפש, 

גם הרב אמנון יצחק מסר נפשו, הוא מספר שעם קוקו הוא החזיר בתשובה, אין ספק ששכינה שורה עליו וקודש קודשים הוא וצריך לירא מפניו, כי לא רק שהוא, הוא איש חכם מאוד חכם גם אם היה חילוני הוא היה מדען ומשהו, אבל העובדה שהוא מוותר על הדמות של עצמו כי אולי הוא היה יכול להיות גדול הדור כמו הרב עובדיה (הרב עובדיה יוסף זצ"ל) והוא בחר לא לשבת וללמוד והוא לא זכה ללמוד את כל התורה כמו שיכול היה והוא בקושי לומד, אז הוא הגדיש את עצמו בשבילכם בשבילנו וכנראה שהיה חסר לו את העניין הזה לשבת וללמוד תורה אז הוא קם והוא מזכה את הרבים גם בלילה, 

הרב אמנון יצחק בשבילי את אור יותר גדול מזה, כי אני מאוד רציתי לחזור בתשובה מזמן ובאמת לא היה לי לאן לפנות ודיברתי עם הרב באיזה מקרה והוא אמר לו תבוא תבוא לשיעור בשמחה גודלה ולא רק שזה שינה לי את החיים לגמרי לגמרי זה גם שינה את החיים של החברים שלי כי הבאנו לכאן חברים וזה קל להביא לפה חברים בשביל ללמוד תורה חילונים גם כשאתה אומר להם אני הולך בבוקר ללמוד עם הרב אמנון יצחק אז חושבים שאני הולך ללמוד אתו תורה ... אז הם באים והם רואים בית כנסת אבל נם חוזרים ואחד קיבל על עצמו שבת זה הגבוה שהיה פה כל הזמן התחיל לשמור שבת בזכות זה, אז אני חזרתי להתפלל תפילת שחרית עכשיו [מחיאות כפיים]

הרב: תהיה בריא מי עוד?

ש: הרב אני רוצה להגיד במילה, [רגע רגע רגע חייבים חייבים] במילה אני דיברתי אני קודם דיברתי באמת הרבה, למדתי הרבה אמרתי הרבה דברים אבל במילה אחת לפני שבאתי לפה שאלתי ... הבחור אמר מה שאמר אבל אני מוסיף על זה הרבה יותר, הקול שלך יפה, בקול שלך יפה אני אוהב לשמוע את הקול שלך, הילדים שלי קמים בבוקר עם הצעקות של הרב והם ישר רצים לטלויזיה והרב יודע יש לי מסך רק בשביל לראות את ההרצאות, הקול שלך יפה התורה שלך הכי יפה ויותר מזה יותר מזה החי - הרב עובדיה והרבה הרבה רבנים גדולים שלמדו ושקדו וגדולי דור, מה שהרב עושה אמרתי לרב כשהגעתי לשיעורים הייתי עצבני מה שהרב עושה אף אחד לא עשה! אף אחד לא עשה בלי עין הרע בן פורת יוסף, יש רבנים טובים ורבנים מצוינים הרבה תורה כף זכות הכל פיקס אבל האמת שיש לרב אין אמת כזאת בכל העולם ומה שהרב נמצא פה היום זה זכות, אוהבים את הרב!! 

[מחיאות כפיים]

הרב: פוצח בשיר: 'אָנא אָנא אָנא עַבְדּא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא' ... 

כב' הרב רוקד עם כל התלמידים שלו במעגל אחד גדול ושרים ביחד 'אָנוֹ אָנוֹ אָנוֹ עַבְדּוֹ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא'

ואחר כך את השיר: תְּהֵה הַשָּׁעָה הַזֹּאת שְׁעַת רַחֲמִים שְׁעַת רַחֲמִים מִלְּפָנֶיךָ'. 

'רַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת. שֶׁנֶּאֱמַר: "ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ – יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאֲדִיר". [מִשְׁנָה מַכּוֹת, פ"ג]