ובא לציון גואל - חלק מג | הרב אמנון יצחק

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

נציב יום יעקב בן עמברה רפואה שלמה ולא יזדקק לקתטר ולא לניתוח פרוסטטה אמן

ובא לציון גואל

חלק

מ״ג

עכשיו נבאר את הסוגיה במחלוקת רבי אליעזר ורבי יהושע

אם ישראל נגאלין

אפילו בלא תשובה

על פי סנהדרין צדיק זן עמוד ב׳

מרן החפץ חיים

זיכרונו לחיי העולם הבא רגיל היה לומר

כדבר פשוט

שהגאולה תלויה בכך

שעם ישראל יחזרו בתשובה

ולכן החיוב מוטל

על כל אחד באופן פרטי

לשוב בתשובה

ובאופן כללי

להשיב את כל עם ישראל בתשובה.

אתם לקחתם את התפקיד הזה על עצמכם?

לא רק לשוב, אלא גם להשיב את כל עם ישראל בתשובה.

אם רוצים את הגאולה, כן?

והנה, דברים אלה כבר מפורשים ברמב״ם,

פרק זן מלקו תשובה לכהה.

וזה לשונו, כל הנביאים כולן

ציוו על התשובה,

ואין ישראל נגאלין

אלא בתשובה.

וכבר הבטיח התורה

שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן,

ומיד הם נגאלין.

כך כתב גם רבנו סעדיה גאון

באמונות ודעות

מאמר חטא,

כדבר פשוט,

שגם כשיבוא הקץ של בעיטה,

לא ייתכן שתהיה הישועה

בעוד שאנחנו חוטאים

שהרי כל הגלות

היה מפני חטאינו, גלינו מארצנו.

ואם לא נשוב ונתקן,

איך נגאל?

אלא על כורחך,

כמו שקיבלו חכמים זיכרונם לברכה,

שאם לא ישובו מרצונם,

הקדוש ברוך הוא יעמיד עליהם מלך קשה כהמן עד שישובו.

לפי זה מוכרחת להיות תשובה בכל מצב, בין מרצון,

בין באונס,

כדי שתבוא הגאולה.

השאלה, איזה רמה של תשובה תספיק לבעיטה?

אז זה נראה פה בהמשך,

שבעצם אם נעשה תשובה ממש

נחיש את הגאולה?

ולבסוף, גם אם תהיה תשובה פורטה,

גם יספיק.

אבל תכף נברר.

והנה הדברים האלה.

אמרנו מפורשים ברמב״ם, ברבנו סעדיה גאון.

ואומנם דבר זה,

שתשובה בכוחה לזרז את הגאולה,

מפורש בגמרא ביום הפ״ו.

גדולה תשובה שמקרבת את הגאולה.

יש גורסים, מביאה את הגאולה.

שנאמר,

ובא לציון גואל ולשווה פשע ביעקב.

מה טעם בא לציון גואל?

משום שווה פשע ביעקב.

מתי יבוא גואל?

שיהיו שווים בתשובה.

אולם עדיין צריך לחיין.

דהן אמנם בכוח התשובה לקרב ולזרז את הגאולה למצב של אחישנה קודם הזמן,

אבל מניין שהגאולה תלויה רק בזה בתשובה?

אולי גם אם לא יעשו תשובה,

יגאלו בעת שיבוא זמן הגאולה?

אולי ישנם גם דברים אחרים המזרזים,

כגון

קושי הצהרות,

תפילה,

ציפייה לגאולה וכדומה.

ואם כן, צריך להבין בזה את דברי הרמב״ם

והחפץ חיים שפסקו

כדבר פשוט,

שכל הגאולה תלויה בתשובה.

מי אמר? אולי גם דברים אחרים יזרזו.

אמנם החפץ חיים היה רגיל להביא את לשון הגמרא בסנהדרין צדיק זן,

אמר רב,

כלו כל הקיצין,

ואין הדבר תלוי,

אלא בתשובה ומעשים טובים.

על זה מסתמך ומזכיר תמיד החפץ חיים,

כלו כל הקיצין.

זהו.

עכשיו נותר רק שיבוא המשיח.

אבל במה זה תלוי?

בתשובה ובמעשים טובים.

ככה אמר רב,

וזה מה שמצטט החפץ חיים תמיד.

אבל צריך ביאור,

שהרי סוגיה זו גדולה שם, זה לא ככה.

רב אמר ונגמר.

יש סוגיה גדולה.

שמואל נחלק.

וסבירה לדיו לאבל שיעמוד באבלו.

זאת אומרת, לא חייבים, כמו שאמר רב,

תשובה ומעשים טובים.

מה זה דיו לאבל שיעמוד באבלו?

רש״י מפרש שני פירושים.

אחד,

דיו לקדוש ברוך הוא לעמוד באבלו בצערו כביכול.

עצם זה שהקדוש ברוך הוא היה בצער ובאבל

על כל משך הגלות, שהרי בצרתם לא צר.

כביכול הקדוש ברוך הוא סובל ומצטער כל הזמן

להקמה שכינתה מעפרה

ולעילוי שכינת עוזנו.

אנחנו עושים מצוות בשביל להרים שכינה מעפרה.

אז דבר ראשון, דיו לקדוש ברוך הוא לעמוד באבלו וצערו כביכול.

ולכן גם אם ישראל לא ישובו אליו,

מחמת אבלו וצערו הוא ישוב עליהם.

דבר שני, פירוש שני,

דייני ישראל צער הגלות

לכפר עליהם שיגאלו גם בלי תשובה.

אז אחד, פירוש זה שאבלו, זה אבלו של הקדוש ברוך הוא.

פירוש שני,

זה אבלם של ישראל שהם בגלות ומצטערים.

בעצם הצער שבגלות,

בכוחו כבר לכפר עליהם שיגאלו בלי תשובה. זה אומר שמואל.

ושמואל נחלק על רב,

כי רב מתנה את הגאולה בתשובה ומעשים טובים.

ושמואל אומר, לא.

דיו לאבל

ושיעמוד באבלו.

עצם העמידה במצב של אבל,

בין אם זה הקדוש ברוך הוא שמצטער וסובל כביכול,

בין זה מישראל שהם סבלו בגלות וזה חיפר להם.

זה מספיק בשביל לגאול אותם.

אם כן, לפי שמואל משמע שגם בלא תשובה יכולים להיגאל מחמת צער השכינה או מחמת הצרות

של עם ישראל שעברו וחיפרו להם.

אז מנין נפסוק דווקא כרב?

וביותר

מבואר בהמשך הגמרא שזה מחלוקת כבר של תנאים.

רב שמואל זה המוראים,

אבל זה כבר מחלוקת תנאים שקודמת, רבי אליעזר ורבי יהושע.

דרבי אליעזר סבירה לה אם ישראל עושין תשובה נגאלין,

ואם לאו

אין נגאלין.

אז רבי אליעזר תולה הכל בתשובה,

ורבי יהושע נחלק עליו.

מה מסקנת הגמרא שם?

יש דיון, זה אומר לא פסוק,

זה עונה לו פסוק, וכן הלאה.

עד ששתק רבי אליעזר ולא ידע לענות לרבי יהושע על מה שטען לו.

ואם כן, לכאורה הלכה כרבי יהושע,

שרבי יהושע סובר שגם בלי תשובה יכולים לגאל.

אז למה החפץ חיים? למה הרמב״ם?

למה הם הלכו כמו רב?

למה הם מתנים את הכל בתשובה?

והנה, כדי להבין כראוי את הסוגיה,

יש להקדים כי ישנן שתי גרסאות בגמרא,

והן משנות את כל הבנת המחלוקת לגמרי.

גרסה אחת,

ככתוב בגמרות אצלנו.

וגרסה שנייה,

על פי הירושלמי בתענית פרק א'.

וכפי הנראה ברש״י,

משמע שאין לו את הגרסה כמו בירושלמי.

מה לשון הגמרא שם?

אמר רב,

כלו כל הקיצין,

ואין הדבר תלוי אלא בתשובה ומעשים טובים.

ושמואל אמר,

דיו לאבל שיעמוד באבלו.

עד כאן כמו אצלנו.

וממשיך, כתנאי,

רבי אליעזר אומר,

אם ישראל עושין תשובה, נגאלין.

ואם לאו, אין נגאלין.

אמר לרבי יהושע,

אם אין עושין תשובה, אין נגאלין.

אלא הקדוש ברוך הוא מעמיד להם מלך,

שגזרותיו קשות כהמן,

מישראל עושין תשובה ומחזירן למוטב.

תנאי, אידך רבי אליעזר אומר,

אמר לו רבי יהושע כך וכך,

ושתיק רבי אליעזר.

אז כאילו הלכה לפי רבי יהושע.

אבל מה אמר רבי יהושע?

שגם אם יגאלו על ידי תשובה, רק זה יהיה באונס, בכוח.

רבי אליעזר אומר,

רק אם הם עושים תשובה, מה הכוונה? מרצון.

כל זמן שהם לא עושים מרצון, השם לא יכריח אותם. לא רוצים, לא צריך.

אבל כשאפשר שיגיע הזמן של בחיטה, אי אפשר שיגאלו בלי תשובה לגמרי.

אז מעמיד עליהם כמלך, שגזרותיו קשות כהמן,

כמו שהמן אנס אותם

והם עשו תשובה.

לא הייתה להם ברירה, ואז נגאלו מידו של המן.

אז מעמיד עליהם מלך כהמן,

שהגזרות שלו היו כאלה קשות, שיאנסו ישראל ויעשו תשובה.

אז הנה, לפי גרסתנו, מבואר כי לכו לעלמא הגאולה תלויה בתשובה.

אלא כל המחלוקת,

האם צריך דווקא שהעם ישראל יעשו תשובה מרצון,

כדעת רבי אליעזר,

או שכיוון שיגיע הקץ,

הקדוש ברוך הוא יסבב שבעל כורחם יעשו תשובה מפחד

של מלך קשה כהמן.

וגם תשובה כזאת

נחשבת לתשובה לדעת רבי יהושע.

תשובה באונס זה תשובה, אתה מבין?

עונקים בן אדם ואומרים לו, תגיד שאתה חוזר בתשובה. לא, לא, לא, אני חוזר בתשובה, חוזר בתשובה.

הוא אומר רבי יהושע, כן, גם תשובה כזאת שתהיה באונס בהכרח על ידי מלך קשה מהפחד הזה,

גם זה יחשב תשובה בשביל להיגאל בעיטה.

אבל בלי תשובה אין חולק שלא שייך הגאולה.

וממילא משמע שבזה נחלקו גם רב ושמואל.

רב

אמר הקץ תלוי בעם ישראל שיעשו תשובה מרצון.

אין נגלים אלא בתשובה ומעשים טובים.

זה אומר שהם עושים את זה מעצמם.

ולשמואל,

כיוון שדיו לאבל שיעמוד באבלו,

אז כשהקדוש ברוך הוא ימצא לגולד ישראל,

הוא יסובב שכל ישראל ישוב בתשובה בעל כורחם.

גם זה נכלל בתוך הדברים של שמואל.

או בגלל שהקדוש ברוך הוא כבר לא רוצה להמשיך לכעוס וכו' ולהצטער.

או בגלל שהצרות והכול מכפרים לישראל,

אבל תשובה צריך, ואז

בואו נלחץ אותם קצת, נפחיד אותם, כמו שאומרים,

ויאללה, הם יעשו תשובה צ'ק צ'ק, ואז יתקיים.

וכמו הפירוש הזה, נראה גם ביד רמה

ובמהרשה

ובמהרל.

אמנם גרסת הירושלמי, אז זה היה קודם הגרסה שלנו. עכשיו, גרסת הירושלמי,

רבי אליעזר אומר, אם אין ישראל עושין תשובה,

אין נגאלין.

אמר לו רבי יהושע, וכי אם יעמדו ישראל

ולא יעשו תשובה,

אינן נגאלין לעולם?

מה?

אז לא תהיה גאולה לעולם?

אמר לו רבי אליעזר,

הקדוש ברוך הוא מעמיד עליהן מלך שקשה כהמן, ומיד עושים תשובה, ואין נגאלין.

מה היא טעמה?

מאיפה זה כתוב?

בעת שרה אל יעקב, וממנה ייבשע.

אז השם יביא עליהם

שרה גדולה,

ואז הם יבשעו.

אמר לרבי יהושע,

ואמר לו ככה, בסוף הסתלק רבי אליעזר,

והודה לרבי יהושע.

אז פה הגרסה ההפוכה, שמי שאמר שמעמיד עליהם מלך שקשה כהמן, זה רבי אליעזר בעצמו.

כשבבבלי זה לא כך.

הנה לפי הגרסה הזו רבי אליעזר עצמו הסביר,

שכיוון שהגאולה תלויה בתשובה,

לכן אם ישראל לא ישובו מעצמם,

הקדוש ברוך הוא יאכוף אותם על ידי מלך קשה כהמן.

לפי זה רבי יהושע שנחלק,

משמע שהוא סובר שאין צריכים תשובה כלל.

כשיגיע זמן הקץ

של בעיטה,

הקדוש ברוך הוא יגאל את ישראל,

גם אם הם לא ישובו,

חס ושלום.

ונראה שכגרסה זו

גרס רשי,

ולכן פרש בכל הסוגיה אליבא דשמואל ורבי יהושע,

שאפילו בלא תשובה כלל

תהיה הגאולה.

זה גרסת רשי, לפי זה היא מסתדרת.

אמנם בהרמב״ם

נראה שגרס כגרסתנו,

בסבירה לדלכו לעלמא צריך תשובה,

אלא שנחלקו אם צריך דווקא תשובה מרצון,

או אפילו תשובה בעל כורחם.

ומכיוון שמבואר שם ברמה,

במהר'ל,

וכן בהרמב״ם,

בספר הגאולה,

דהלכה כרבי יהושע,

למה?

כמאן דה רבי אליעזר הודה לדבריו אטה שפיר,

הפסק של הרמב״ם.

דה אמנם פסק

כרבי יהושע,

ולכן כתב מחד גיסא

דאין נגאלין

אלא בתשובה,

אבל מאידך גיסא כתב

שמובטח לישראל שלבסוף ישובו,

והיינו לכל הפחות

מחמת צרותיהם.

ונראה שכך הבין גם החפץ חיים.

לכן כתב כדבר פשוט שצריך תשובה דווקא.

או תשובה מרצון,

או תשובה בעל כורחם.

זה הלשון עוד פעם של הרמב״ם.

כל הנביאים כולם ציוו על התשובה.

ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה, זאת אומרת, חייבת להיות תשובה.

וכבר הבטיחה התורה

שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן,

ומיד הם נגאלין.

בעיטה

הם יעשו תשובה.

אין ישראל נגאלין אלא בתשובה, פירושו מרצון.

וכבר הבטיחה התורה, מה יקרה אם הם לא יעשו תשובה? לא רוצים לעשות תשובה.

אבל הבטיחה כבר תורה שסוף ישראל יעשו תשובה בסוף גלותן. זה הבעיטה שהגיעה.

הבטיחה, מה זה הבטיחה?

בראשו של דבר, היא תגרום

שיעשו תשובה בעל כורחם.

ומיד הם נגאלין.

אז זה מסתדר גם בלשון

של הרמב״ם, וככה הבין החפץ חיים,

ולכן כתב דבר פשוט הוא שצריך תשובה דווקא.

והנה, לשיטות האלה פשיטה שכדאי לנו מאוד להזדרז,

לעשות תשובה לבד, מרצון כמו ילדים בוגרים.

כי בלי תשובה לא ייתכן גאולה לחולי עלמא, לדעת כולם.

ובין כך נאלץ בסוף לעשות תשובה.

למה לבוא על ארבע ולהתחנן לתשובה, כשאתה יכול ללכת על שתיים ולבוא

בשמחה לעשות תשובה?

למה לקבל מכות

אם אפשר בלי?

אתה יותר טוב עם חיוך?

למה?

ואם כן, בוודאי לא כדאי לחכות עד שיקום חס ושלום מלך עם גזירות קשות כאמן, להכריח אותנו לשוב.

אתם רואים את הגזירות של קלאוס שוובי, יימח שמו וזכרו,

איך הוא שולט במנהיגים, נשיאים, ראשי מדינות

בכל העולם.

ומדבר ברור, רוצה לשלול מאיתנו את החירות ולקחת את הנכסים,

ולעשות מה שהוא רוצה ולהזריק ולשים לך בתוך המוח, תאמין שתהיה סייבורג.

מה?

הוא לא רואה אותנו אפילו כלום.

לא היה עוד משוגע כזה שיבקש דברים כאלה.

מקסימום, הורגים בני אדם, בסדר?

מה זה? מתעלל באנשים.

עכשיו מבטלים את כל עכברי המעבדה.

אומרים, זה צער בעלי החיים, מעתה כל הנישואים בבני אדם.

למה צריך דילול?

זה לא יופי, בעולם שותה,

שותה כל ה...

אולם גם לדעת רש״י,

ולפי רבי יהושע שרש״י סובר אפשר לגייל גם בלי תשובה.

מכל מקום ברור מאוד שכדאי שנזדרז לשוב ולהשיב,

לשוב ולהשיב את כל עם ישראל בתשובה.

דבר ראשון,

שבזה כולם מודים

שאם נזדרז לשוב, הגאולה תוכל לבוא לפני זמנה.

כמו שאמר המשיח לרבי יהושע בן לוי,

היום, אם בקולו תשמעו,

אם נעשה תשובה, היום הוא יבוא.

אז זה ברור, כולם מודים שזה הכי טוב, הכי כיף.

דבר שני,

מתבהר ברש״י

שהסיבה שיכלו לגאל בתשובה זה בגלל הצרות שיכפרו.

כמו שבמצרים יצאו קודם מחמת קושי השעבוד.

הרי היו צריכים להיות 400 שנה.

השם קיצר להם

לשב את הקץ.

מה זה איך לשב את הקץ? קץ זה 190. תוריד 190. מ-400 נשאר 210. אז כמה הם נשתעבדו? 210. ומה, איפה ה-190 נעלמו?

הקב' ברוך הוא הכביד עליהם את השעבוד.

קפל להם אותו, אז קיצץ בזמן.

אם זה היה צריך להיות מרוח ל-400,

אם מכפילים את זה,

יורד חצי כמעט.

190. אז זאת אומרת, צרות מכפרות.

אז זה יכול לקרב את הגאולה.

אבל ודאי לא כדאי לנו לחכות שיתקפל לנו באופן כזה שיכפילו לנו את הצרות בשביל שנזדרז.

למה לא ללכת בקומה זקופה לקראת התשובה ולחייך ולהיות מאושרים? מה הבעיה?

דבר שלישי,

משמע שם בהמשך הסוגיה וברש״י שלדעת רבי יהושע שהגאולה תהיה גם בלי תשובה,

אז ייגאלו רק הצדיקים.

אחד מעיר

ושניים ממשפחה.

וואי, זו גם מחלוקת.

רבי יוחנן

וריש לקיש.

ואם כן,

אם רצוננו לזכות ולהיות גם כן בגאולה,

עלינו להזדרז מאוד.

ואם רצוננו לזכות אחרים,

שיגאלו גם הם,

אז עלינו להשיב גם אותם בתשובה.

אז תדאגו למשפחה, תדאגו לקרובים.

לידידים, לחברים.

עד כלל ישראל, כל אחד לפי נפשו וטוב ליבו.

אז גם לדעת רש״י, שאומר שאפשר שיגאלו ללא,

ללא תשובה,

על פי רבי יהושע,

אז אמרנו שכדאי שיהיה לפני הזמן,

שיהיה בלי צרות ובלי להכפיל את הצרות,

ואז הכל יהיה יפה וטוב.

עכשיו נביא כמה מדרשים שהגאולה תלויה בתשובה.

בזה לשון הזוהר חדש,

דף כג,

מתורגם.

מיכאל, שר הגדול,

אפוטרופוס של ישראל, אומר,

ריבונו של עולם,

אם עתה יצאו ישראל מגלות אדום,

שהרי כתבת,

כאשר יסבלו צרות רבות יגאלו מן הגלות.

אמר לו הקדוש ברוך הוא,

תביא את הסמ״ם מהאפוטרופוס של אדום לדון עמך.

בא הסמ״ם וטען,

אתה אמרת שיהיו ישראל בגלות עד שיעשו תשובה,

בעתיים רשעים.

אמר הקדוש ברוך הוא, כבר נשבעתי שלא אפדם

עד שישובו לפניי,

אפילו כחודה של מחט.

ואז אני אפתח להם פתח גדול.

אז הנה רואים שזה גם כן מתאים לשיטה שאומרת באונס. באונס זה לא תשובה מעלייתא.

אבל אם אפ...

תוכלו אפילו פתח כחודו של מחט,

אז אני אפתח להם כבר כפתחו של עולם.

במדרש נאמר בתהילים מימה,

אמרו ישראל לפני הקדוש ברוך הוא,

ריבונו של עולם, אם אתה יתגעו עלינו,

אמר להם הקדוש ברוך הוא, הכל מכם,

תעשו תשובה לפניי,

ויהיה לבכם מכוון למעלה.

אותה שעה אני מביא את הגוען.

אז רואים שהכל תלוי בתשובה.

ובזוהר חדש, במדרש שנעלה פרשת בראשית,

בדיבור המתחיל ויאמר אלוקים יהיו,

כתוב, אם אתם מבקשים לדעת קץ גאולתכם, אם אתי תהיה,

שובו את תהיו.

זה תלוי בכם.

כי הדה אמר רב יהודה,

אין קץ הגלות תלוי אלא בתשובה שוב.

איתי, בואו.

שובו.

שובו אליי, ואשובה עליכם שובו אליי.

מכירים את זה?

וכך התבאר בחכמים זיכרונן דרכה על הפסוק.

שומר מה מלילה,

שומר מה מליל.

אמר שומר,

עתה בוקר,

וגם לילה.

אם תבעיון בעיו,

שובו את תהיו.

והפירוש בגמרא בסנדרין צד,

וברשי שם.

הפסוק שואל, מתי קץ הגאולה מלילה זה? לילה זה הגלות.

התשובה, אמר שומר. מי זה אמר שומר? זה הקדוש ברוך הוא.

אם תבקשו להיגאל בעיו,

תבקשו רחמים.

בארבע אבות נזיקין נקרא האדם מבעל.

מבעל, לשון תפילה.

בעיו, תבקשו.

זה האדם, תבקש.

בקשו רחמים.

שובו בתשובה.

ואיתיו לגאולה, ותבואו לגאולה.

וכך הוא בירושלמי תענית, פרק א'.

אמר ישעיה לישראל.

עמד דעתון בעיה ובעיה.

מתי שאתם תרצו, הוא רוצה.

הקדוש ברוך הוא מוכן. כל רגע שאתם מוכנים,

נכתיב אם תבעיון, בעיו.

אמרו לי ישעיה, מי מעכב?

אמר להם, תשובה.

תעשו תשובה.

שלובו את העיו.

וכן מבואר בזוהר הקדוש בתרומה כ״ל.

שהמקרא הזה נאמר על הגלות.

ישראל אומרים לקדוש ברוך הוא, שומר.

מה מלילה?

מה יהיה עלינו בגלות הזו, הדומה לחשקת הלילה?

הקדוש ברוך הוא משיב להם.

אם תבעיון, בעיו.

תדרשו מעל ספר השם ותקראו,

ושם תמצאו במה תלויה הגלות שלכם והגאולה שלכם.

היא תלויה בשובו את העיו. זה הכול.

תשובו בתשובה שלמה,

ומייד תתקרבו אצלי.

בראשית חוכמה, התשובה א', מ',

רואים את הרחמים של הקדוש ברוך הוא לעם סגולה, אומר להם, עיתי הוא, בואו, בואו אליי, כמו אבא.

שאומר לבן שהתרחק ממנו, בוא אצלי, אני מוכן ומזומן לקבל אותך.

איך אדם שומע כאלה דברים ולא נכנע לבבו הערל,

ולא שב לאביו, מלך מלכי המלכים, שקורא לו שוב, שוב אליי.

ואבא רחמן רוצה שהבן יתקרב אצלו,

אז ראוי שלא יקשה את עורפו.

טוב, עד כאן זה מדרשים ודברי חכמים על

שהגאולה תלויה בתשובה.

עכשיו, מדרשים שמבואר בהם ששייך גאולה גם אם אין זכויות.

כמו הירושלמי.

כתוב בשמות רבה, משפטים למד כד,

כי קרובה ישועתי לבוא.

אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל, אם אין לכם זכות,

בשבילי אני עושה.

כביכול, כל ימים שאתם בצרה, אני עמכם,

ואני גואל לעצמי,

כמו דיו לאבן שיעמוד באבלו.

וכך מפורש בזוהר הקדוש, פרשת אחרי דף ס.ו.

הגאולה של בעיטה

תהיה אפילו אם אינם זכאים,

וזה לשון הזוהר הקדוש,

בכל זימנה דישראל בגלותא.

אי אינון זכאין

כותשבריכו אקדים לרחמה עליהו

בלאפקלון מגלותא.

בכל זמן שישראל בגלות,

אם הם זכאים,

אז הקדוש ברוך הוא יקדים וירחם עליהם, יוציא אותם מן הגלות.

ואי אינון לא זכאין, ואם הם לא זכאים,

מעכב לון בגלותא עד ההוא זימנה תתגזר.

ישאיר אותם בגלות עד הזמן שנגזר מראש בעיטה.

בקד מתה זימנה.

ואין נון לא התחזינין, קודשבריכו אשגח נקרא דשמי ולא אנשילוהו.

וכשיגיע הזמן

בהם לא נראים כחוזרים בתשובה וכו',

אין להם מספיק זכויות,

הקדוש ברוך הוא ישגיח על שמו הגדול

ולא ישכח אותם.

יגאל אותם בכל מקרה גם

למען שמו הגדול,

בעבור שמו הגדול.

ובשומר אמונים במאמר הגאולה פרק ט',

הביא עוד מתיקוני זוהר

בכמה מקומות,

שאפילו שיהיו מלאים בחובות,

מכל מקום הקדוש ברוך הוא יפדה אותם.

כמו שראינו שבן דוד יכול לבוא בדור שכולו חייב,

או בא בדור שכולו זכאי, או בדור שכולו חייב.

וגם ציין לאור החיים הקדוש פרשת בהר,

שכתב שאפילו יהיו ישראל רשעים גמורים,

יגאלו בעת קץ הגלות.

כמו שהיובל

משיב את העבדים והקרקעות,

גם אם לא גאלו אותם קודם.

זאת אומרת, יובל מפסיק

את הזכויות והבעלות על האדמה,

וחוזר לבעלים הראשונים.

אז אותו דבר, מגיע בעיטה, זה כמו יובל,

ואז חוזרים כולם

להיות נגאלים,

כמו שהקרקעות נגאלות, גם ישראל נגאלו, כמו ביובל.

אני לא מבין למה לא מזכירים פה שכל גאולת מצרים הייתה, למרות שהם היו חייבים,

ונתן להם רק שתי מצוות והם יצאו.

אבל אפשר להגיד שאולי שמה זה בגלל שעדיין לא קיבלו תורה,

אבל היום כשיש תורה זה כבר דין אחר לגמרי.

וכן הביא מתיקוני זוהר חדש, דף קנון,

שבכל דור ודור יש קיצים

התלויים בתשובה

ותלויים בזכויות של הדור,

אבל הקץ האחרון

אינו תלוי בזכויות,

אלא הקדוש ברוך הוא אומר,

למעני, למעני אעשה.

אז זה

דברי חכמים שהגאולה אינה תלויה דווקא בתשובה.

אז ראינו יש שני צדדים לדבר.

איך מתרצים את הסתירה?

הגשה שמה שומר אמונים את הסתירה בין המדרשים,

בתירץ.

ודאי שבסופו של דבר יעשו תשובה גם בגאולת בעיטה,

אלא חישנה זה תשובה מרצון,

ובעיטה אפילו תשובה בעל כורחם.

שיבוא קץ הגאולה,

אם לא ישובו מעצמם מרצון, יכריכם השם לשוב.

כתוב ביחזקאל,

היי אני נאום אדוני אלוהים, אם לא ביד חזקה

ובזרוע נטויה ובחימה שפוכה אמלוך עליכם.

וכאן בואר בגמרא,

בסנהדרין צדיק זן

ובזוהר הקדוש,

פרשת נשוא,

כך אמרו קדמיהם,

כל הקיצים כלו,

ואין הדבר תלוי,

אלא בתשובה.

ואם לא חוזרים,

אני מעמיד להם

מלך שקשים גזרותיו

משל פרעה,

ויחזירן על כורחיהם.

וביאר שם שהקדוש ברוך הוא חפץ שכל ישראל יהיו מתוקנים וראויים לגאולה,

ולא רק היחידי סגולה.

כתוב, ולא יידח ממנו, נידח.

ולכן השם מסבב,

שכל ישראל דווקא יחשובו בתשובה.

אמנם לפי תירוץ זה צריך לומר שכל אלה המדרשים

סוברים שגם מספיק להם בתשובה בעל כורחם.

אבל הפירוש השני שאמרנו למעלה

יבוא כדעת רבי עקיבא,

אך לפירוש רש״י זה כדעת רבי אליעזר,

ולא כפשטות הגמרא במסקנה כרבי עקיבא דה אין צריך תשובה כלל,

ולפירוש זה יש לומר שהמדרשים נחלקו במחלוקת רבי עקיבא ורבי אליעזר, שלא שמענו פה את זה, את הצד שלו.

ביאור דעת הרמב״ן,

עד כאן ביארנו את שיטת הרמב״ם,

וכך נראה מחפץ חיים שאין נגאלים אלא בתשובה.

אבל נראה שהרמב״ן נחלק על זה,

כי כתב בסוף האזינו,

הנה אין בשירה הזאת תנאי בתשובה ועבודה.

רק השירה הזאת, פרשת האזינו, היא שטר עדות

שאנחנו נעשה חס ושלום את הרעות,

והוא יתברך, יעשה בנו תוכחות חמה,

אבל לא ישבית את זכרנו.

וישוב ויתנחם,

ויפרע מן האויבים בחרבו הקשה והגדולה והחזקה,

ויכפר על חטאותינו למען שמו.

אם כן, השירה הזאת היא הבטחה מבוערת בגאולה העתידה

על כורחם של המינים.

אמנם אין הדבר פשוט,

שהרי במקומות אחרים מפורש ברמב״ן,

שגם בגאולה העתידה צריך תשובה,

כמו שכתב בפירוש בפרשת ניצבים.

והשבות אל לבביך ושבתה עד אדוני אלוהיך.

ואין זה רק מצווה,

הוא אומר הרמב״ן, אלא רמז בהבטחה שעתיד להיות כן, שישובו בתשובה.

אז הוא אומר, כמו שאמרה התורה,

בסוף גלותן עושים תשובה, ומיד נגענים כמו הרמב״ם.

ועיין ברמב״ן דברים ל' וב',

שכמו שבגאולה, בתחילת בית שני,

ישראל שבו לה' בכל ליבם ונפשם,

וקיבלו עליהם ועל דורותם לעשות ככל התורה,

כך בגאולה עתידה,

כשיעשו כן, יגאלו.

וכן מבואר ברמב״ן גם, בויקרא כו״טוס,

שהברית שבמשנה תורה רמז לגלותנו זו.

ולגאולה,

שניגאל ממנו.

ולכן לא נרמז שם קץ וקצב.

ולא הבטיחה הגאולה,

רק תלה אותה בתשובה.

אז על כורחנו נראה, כמו שאמרנו למעלה,

שבוודאי בגאולה עתידה יהיה תשובה,

כמו שהבטיחה התורה.

ואומנם כדי לזכות לאחישנה,

צריך שישובו מעצמם.

אבל,

מכל מקום, כשיבואו את הקץ,

יגאלו למען שמו,

אף על פי שלא יהיו להם זכויות.

ולא יתחילו בתשובה מעצמם,

ואז הקדוש ברוך הוא יסבב שישובו בעל כורחם.

ומה שיטת הגאון?

הנה באבן שלמה, פרק יא'-ט',

מבין בשם הגאון

שקץ אחרון לא תלוי בתשובה,

אלא בחסד ובזכות אבות.

כמו שמבואר בזוהר שאמרנו.

וכמו שאומרים בתפילה, למען שמו, באהבה.

ולכאורה זה סתירה לכל מה שאמרנו עד עכשיו.

אמנם מצד שני מבואר בגאון, ביהל אור פרשת משפטים כתוב,

במפורש,

כתוב אצלו, שגאולה האחרונה יהיה דווקא על ידי תשובה.

כמו שכתוב פרשת ניצבים,

והיה באחרית הימים, ומעל אדוני את לבבך ושבת.

ושם כתב בהר היטב את כל עניין התשובה באריכות,

להורות שעל ידי התשובה דווקא יהיה נחמתן.

ולכן הפסיק בין התוכחה

ובין פרשת התשובה, בין כי תבוא לניצבים,

בפרשה שלמה,

לומר שיהיה בהיסח הדעת,

כלומר באריכות.

יש לבאר בזה מה הכוונה של הגאון שכתב,

דקץ אחרון לא תלוי בתשובה אלא בחסד ובזכות אבות.

הכוונה שאין צריכים תשובה שלמה,

אבל מעט תשובה צריכים,

כמו שבאר החפץ חיים.

על פי המדרש

שלעתיד לבוא בזמן הקץ,

ייגאלו בתשובה בצירוף לזכות אבות,

ורחמים וצרות.

ובאר שם,

שאל כל חכם, מדובר שאינו בתשובה שלמה.

זאת אומרת, למה יצטרכו עוד תוספות,

רחמים,

וזכות אבות, וכל הדברים? למה צריך?

כי התשובה לא מספיקה. אם היא הייתה טובה,

מספיקה.

כי בתשובה שלמה לבד אפשר לזכות אפילו להחישנה,

ולא צריך שום צירופים.

ולכן, גם מה שאמר הגאון שלא צריך את התשובה, הכוונה לא להעמיד על התשובה בלבד.

ומספיק שיהיה

מעט תשובה ותוספות, כמו שאמרנו.

ועוד יש לומר כאן נזכר לעיל, שבזמן הקץ של בחיטה,

ייגאלו אף על פי שלא התחילה התעוררות תשובה מצד עם ישראל.

וזה יהיה בגלל חסד, בזכות אבות.

ומחמת זה הקדוש ברוך הוא יסבב שישובו בתשובה מרצונם ובעל כורחם,

כדי שיוכלו להיגאל.

אז יש כאלה שיעשו מרצון,

יש כאלה שיאנסו אותם, יצטרכו לעשות כמו שאומרים על ארבע.

אבל תשובה צריך.

ויתבהר גם

במבוא שלמדנו בהתחלה,

שהיו כמה זמנים שהיו מסוגלים לגאולה

והפסדנו אותם.

למה? מחמת הרשעים והמסיתים.

או אפילו בגלל שומרי התורה שלא עמדו בניסיון כראוי.

כמו שהתבאר בכל הספר,

סיבות רבות לאיחור ביעת המשיח.

גם הסיבות שלא מחכים ומצפים, גם שלא צועקים ומבקשים.

אבל חשוב להדגיש,

כל זה שייך רק לגבי החשט להחיש את זמן הגאולה.

אבל יבוא זמן הקץ

של בעיטה,

בכל מצב יגאלו,

ואפילו בלי זכויות כלל.

וזה לשון החפץ חי.

אין להתייאש מהגאולה,

מחמת ריבוי החטאים,

במיעוט הזכויות.

למה?

כיוון שזמן קצוב לגאולה שהיא תבוא בכל מקרה.

וזה זמן הבעיטה

שבו יגאלו,

אפילו אם לא זכו כלל.

ואם כן,

אולי בזמננו יגיע חטא בעיטה.

ואז מה?

פתאום יבוא האדון, אליך לא.

ואתה לא מוכן,

אפילו בלי תשובה.

מה יהיה?

בעוד שבוודאי אי אפשר לומר על כלל ישראל שאין להם זכויות חס ושלום. כבר למדנו כמה זכויות יש בדור האחרון.

אי אפשר לומר שעל כלל ישראל אין להם זכויות חס ושלום, שייאלצו להמתין עד לזמן בעיטה. הרי אם נקדים אפילו רגע לפני בעיטה,

זה יהיה בלי ייסורים, בלי מלחמות, בלי טרות, בלי...

לא כדאי.

ולכן צריך לצפות לגאולה בכל יום ביום,

אמן באמן.

ייסמכו

במלחמותך שומרי שומרי שומרי שבת ביקורי עונג שבת.

ייסמכו במלאכותך שומרי שומרי שבת ביקורי עונג שבת.

עם.

מקנדשן,

מקנדשן שמה,

עם,

מקנדשן,

מקנדשן,

מקנדשן שמה,

אלמלא שמרו ישראל שתי שבתות,

מיד היו נגנים.

מי ישמחו במלכותך?

מי יכול אם כבר ישמח במלכותך?

מי יכול להמלך השם?

מי

שומרי שבא?

הם יחליטו ישראל לשמור שמה.

יכולים להביא את הגולה

בלי שום בעיה, בשום צרות, לא מלחמות,

בלי שמות הרעים האלה שמשמיעים ברדיו כל הזמן.

ההוא נגד ההוא, וההוא נגד ההוא, וההוא נגד ההוא, וההוא מגלה על ההוא, וההוא חושף את ההוא, וההוא אומר על ההוא.

שמעתם פעם החדשות דברים טובים, חסדים, ו...

לא, רק דברים רעים.

מתפרנסים מהרע,

הרע.

מפיצים רע, רע, רע, רע, רע, רע, רע.

שעשו פינה של חסד, פינה של דברים טובים.

פינה אפילו, פינה אפילו, חוט של מחט,

של נכנס ככה, פינה, כאיזה אור.

אומרים שעם ישראל זה עם מיוחד. איפה?

רק שומעים.

גנב, רצח, עשה, בזה, בדף, בזה. מה זה, מה זה?

איזה כתרום.

איזה כתרום.

כל העיתונים, כל הרדיו, קחו קטרוגים על עם ישראל כל פעם.

אבל אנחנו,

הכל יודוך והכל ישבחוך והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש גשם.

הכל יודוך והכל ישבחוך.

והכל והכל והכל והכל והכל יאמרו אין קדוש גשם.

הכל יודוך והכל נשבחוך והכל והכל והכל והכל והכל יאמרו אין קדוש גשם הכל יודוך והכל נשבחוך.

והכל והכל והכל והכל יאמרו

אין קדוש קשם שבון שבון.

רבי אחד אני אומר גם שאומר.