ובא לציון גואל - חלק לא | הרב אמנון יצחק
- - - אין זה התמלול! אלא עיקרי הדברים מהספר 'ובא לציון גואל' מאת הרב יוסף רובינשטיין שליט"א (עמודים קסט-קעא) - - -
ד] חוסר צניעות וקדושה
מתוך מכתב גלוי (תרפ"ד): 'הנה אנחנו צועקים לה': 'אל תשליכנו מלפניך ורוח קדשך אל תקח ממנו' ואנחנו מרחיקים בעצמינו את הקב"ה מאיתנו! כיון שהקב"ה ציוה לנו: "והתקדשתם והייתם קדושים" ואמרו חז"ל: 'כל המקדש עצמו מלמטה - מקדשין אותו מלמעלה, מעט - מקדשין אותו הרבה, בעוה"ז - מקדשין אותו לעוה"ב!'.
(דהיינו; שהמתקדש מביא עליו תוספת השראת השכינה) ומאידך כתוב: "כי ה' אלוקיך מתהלך בקרב מחניך להצילך והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך". (דהיינו; שכשיש פריצות וכן נראה בהם "ערות דבר" השכינה מסתלקת מהם) ונמצא אם כן שכל פריצות גורמת לעם ישראל להיות נתונים בהסתר פנים ח"ו! וגורמת להשרות את הסטרא אחרא במקום וכדאיתא בזוהר הקדוש (פרשת נשא דף קכה) שאפילו גילוי מעט משער ראש האשה בבית משרה שם את הסט"א ומביא עניות וקללה לבית! וזה גם עיקר סיבת הצרות ודוחק הפרנסה שבדורנו שהרי מפורש בתורה: שרק אם אנחנו קדושים - ה' מתהלך בינינו להצילנו! וזה כולל את כל סוגי ההצלה; מחרב ומרעב וכדו' אבל אם ח"ו יש "ערות דבר" ה' שב מאחרינו וממילא יכולים לחול עלינו כל הסיבות ח"ו!
א.ה. לא מצאתי שהח"ח בספריו ומאמריו על עניני הגאולה יעורר את עם ישראל להדיא על ענין זה שהפריצות הוא אחד הסיבות לעיכוב הגאולה אבל נראה כי הסיבה לזה פשוטה כיון שמדברי הח"ח במכתב דלהלן נראה כי בזמנו כמעט לא היה פריצות בפרהסיא וכל המאדע' התחילה עם חסרון צניעות בתוך הבתים. ועל זה צעק הח"ח: 'שכרם בית ישראל בוערת!' וכפי שמדויק למעיין היטב במכתב ואולם אם גם על זה צווח הח"ח שזה מרחיק את השכינה מאיתנו אם כן כל שכן וקל וחומר בזמנינו שהטומאה והפריצות היא בפהרסיא - ודאי זה מרחיק מאיתנו את השכינה! ועלינו לדאוג לכך שכל מחנה ישראל יהיה קדוש אבל לכל הפחות עלינו ללחום על כך שבתינו ושכונותינו יהיו קדושות ושהשכינה לא תברח מהבית שלנו. וראה מה שכתב הח"ח (שמירת הלשון חתימת הספר פרק ד) שהנזהר מלשון הרע בודאי מסייע בזה למהר ביאת הגואל וכמו שזה סייע לגאולת מצרים כדאיתא במדרש (רבה פרשת אמור): 'שבשביל ד' (4) דברים נגאלו ישראל ממצרים; שלא שינו את שמם ולשונם ולא אמרו לשון הרע ולא נמצא אחד מהן פרוץ בעריות!' ואם כן יש ללמוד מזה שגם הנזהר מפריצות מקרב הגאולה וכבר אמרו חז"ל (ילקוט רות תרו): 'אין הדורות נגאלין אלא בשכר נשים צדקניות שיש בדור!'
והנה אמרו חז"ל: 'טפח באשה במקום שהדרך להיות מכוסה הוא בכלל ערוה!' אפילו באשתו ובתו ואסור לברך כנגד זה וכהיום בעוונותינו הרבים נתפרץ הדבר מאוד על ידי מאדע' גרועה שהיצר הרע פיתה לנשים לילך בביתן עם חלוקים באופן שזרועותיהן מגולות וצווארן מגולה במקום שהדרך להיות מכוסה או שאין שער ראשן מכוסה בתוך הבית ועל ידי זה כל הברכות שהבעל מברך כנגד אשתו ובנותיו הן כנגד ערוה! ובמקום להמשיך ברכה הם ממשיכים עניות ועוד שמאדע' גרועה זו מביאה לאדם לידי הרהורים רעים ולפעמים גם לז"ל ח"ו ומסכן בזה את בניו הקטנים! כמו שכתב היעב"ץ (בסידורו) וכמעט מבטלים בזה בידים: "והיה מחניך קדוש" וגו' וידוע מה שאמרו חז"ל: 'שכל המביא עצמו לידי הרהור - אין מכניסין אותו במחיצתו של הקב"ה!'.
ובזמנינו השטן התחכם ליטול מישראל את כת קדושתם ולפגוע בהם כעין עצת בלעם הרשע ולכן השטן גירה את יצר התאוה לילך בפריצות בבית ומה שהיה צריך היצר הרע מלפנים לעמול כמה שנים התחכם היום ועושה זאת בזמן קצר! על כן מחויב כל איש לתקן את מלבושי בני ביתו כראוי שלא יוכלו להביא לידי שום הרהור ח"ו! ואף אם ילעגו לו לא יחוש לזה וכבר אמרו חז"ל: 'מוטב לאדם להקרא שוטה כל ימיו - ולא יהיה רשע שעה אחת לפני המקום!'.
כרם המלך בוערת!
והנה ידוע לכל שכשפורצת שריפה בכרם המלך והלהב גדול מאוד הכרוז יוצא ומכריז: 'התחזקו! התחזקו כולכם לכבות האש בכל עצה שתוכלו כי כרם המלך בוער באש!! ואם תתעצלו בדבר - תדעו כי בנפשכם הוא! ח"ו 'ומורדים!' תקראו כי אינכם חוששים לכבודו ואם תתחזקו כראוי ותכבו את האש - יקבל כל אחד שכרו ורוב כבוד לפי ערך התחזקותו!'.
וכן הדבר בעניננו כי ידוע שכל ישראל נקראים: "כרם ה'" (כמו שכתוב ישעיה ו) ובעוונותינו הרבים תבערה גדולה נפלה בכרמו בכמה מקומות ע"י המאדע' הגרועה הזו כי מתגבר כוח הטומאה מאוד עי"ז שהרי אפילו 'הרהור ביום - מביא לידי טומאה בלילה!' ולכן נפסקת ההשפעה והברכה מכל אחד ואחד בעסקיו ונסבבו הרבה צרות והחוב על כל איש לכבות את האש הנורא הזה ולתקן בבית שיהיה הכל בקדושה ובצניעות כדין. (עפ"י המכתב שנדפס בח"ח על התורה עמוד שכב עם קצת הוספות מספר גדר עולם בהקדמה ופ"ז). ועוד עיין להלן שער ה פרק ד שלעתיד לבוא יזכה כל אחד לראות פני השכינה לפי איך ששמר את עיניו כעת!
הקב"ה שומר חינם!
הח"ח היה אומר: 'אנחנו אומרים בתפילה: 'שהקב"ה שומר עמו ישראל!' איזה שומר הוא? שומר שכר? - לא! כי אין אנו משלמים לו בעד שמירתו אלא 'שומר חינם!' ושומר חינם בזכותו לסרב ולשמור.
ומתי ה' מסרב לשמור? כתוב מפורש בתורה: "ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך" ה' הודיע לנו מפורשות: שכשיש פריצות - הוא מסיר את שמירתו מעלינו! וממילא רח"ל אנו מופקרים לכל פגיעה!' (קובץ מאמרים ואגרות חלק א עמוד רפ).