ובא לציון גואל - חלק ל | הרב אמנון יצחק
- - - אין זה התמלול! אלא עיקרי הדברים מהספר 'ובא לציון גואל' מאת הרב יוסף רובינשטיין שליט"א (עמודים קסו-קסט) - - -
שבת קודש; הסגולה היותר בטוחה לקרב את הגאולה היא שמירת שבת קודש
ירמיה הנביא בעת שהוכיח את העם על שמירת שבת (ירמיה פרק יז) הזהיר אותם: 'שאם יחללו שבת – בית המקדש ישרף!' "ואם לא תשמעו אלי לקדש את יום השבת וגו' והצתי אש בשעריה ואכלה ארמנות ירושלים ולא תכבה". ואם היה כח בחטא זה להחריב את הבנוי על אחת כמה וכמה שאפשר בכח חטא זה לעכב הגאולה! (בית ישראל פרק ב).
ומאידך הסגולה היותר בטוחה לקירוב הגאולה היא ע"י שמירת שבת!
כמו שאמר הנביא ירמיה (לעיל שם): "והיה אם שמוע תשמעו וגו' ולקדש את יום השבת וגו' ובאו בשערי העיר הזאת מלכים ושרים יושבים על כסא דוד וגו' וישבה העיר הזאת לעולם" (אגרות ומאמרים נד).
וכך מפורש במדרש (תנחומא תשא ובזוהר הקדוש יתרו): 'ששמירת השבת מקרבת את הגאולה: 'אמר הקב"ה: 'אם שמרתם את השבת - אני מקבץ גלויותיכם! שנאמר: "כה אמר ה' וגו' אשר ישמרו את שבתותי" וכתוב אחריו: "מקבץ נדחי ישראל".
וכן מצינו בחז"ל: ששמירת השבת הוא קירוב גדול לגאולה העתידה 'ואלמלא שמרו ישראל שתי שבתות מיד היו נגאלין!' ואוי לנו למה שהגיענו בימינו אלה לראות איך שהיום הקדוש הזה נהפך בהרבה עיירות ליום חול ממש ואינו ניכר כלל שהוא יום שבת קודש ומה מאוד שמחתי לשמוע שנעשה התעוררות אצל כלל ישראל לחזק את שמירת השבת ובכל מדינה ומדינה נתייסדו חבורות 'שומרי שבת' ועלינו לחגור את כל כוחותינו לבאר לפני אחינו בני ישראל את גודל הענין הקדוש של שמירת השבת. (אגרות ומאמרים פרק ו).
ברור שהתביעה הראשונה מאליהו הנביא על כלל ישראל תהיה אודות השבת!
ידוע שאחר שיבוא המשיח יהיה 'יום הדין הגדול והנורא!' כדכתיב (מלאכי ג): "הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא" ועל כן על כל אחד ואחד לשוב בתשובה קודם ביאתו שלא תשיגנו בושה וכלימה ובפרט צריך לשוב על אותן עוונות של חייבי כריתות ומיתות בית דין שהם חמורים מאוד.
והנה הדבר ברור ומהתביעה הראשונה מאליהו הנביא על כלל ישראל תהיה אודות השנת אם מקיימים ישראל כראוי את יום השבת או לא ולפי זה איך נוכל להראות פנינו לפניו כי כמעט כולנו איננו נקיים לגמרי מעון זה ובודאי רוב אנשים נכשלו כמה פעמים בחילול שבת בשוגג או במזיד ואפילו אם עברו כבר עשרות שנים מאז שחטא כל זמן שלא שב על זה בתשובה בחרטה על העבר וקבלה אמיתית על להבא עדיין לא נתכפר לו ואפילו ת"ח הזהיר במעשיו מכל מקום לפעמים ראה חילול שבת שיכל להוכיח ולמנוע ולא השגיח על זה בעצלותו ויתבע על זה ולכן על כל אחד מוטל להתחזק ולשוב בתשובה שלימה ולהתחרט על העבר ולקבל קבלה אמיתית על להבא שלא יעבור עליהם עוד לעולם. (אגרות ומאמרים ד).
סדר התשובה על חילול שבת; קיצור סדרי התשובה:
[א] ראשון לכל חרטה גמורה על מה שחילל שבת עד היום הן מה שעבר בעצמו הן מה שעברו בני ביתו ולא השגיח ולא הוכיחם על זה וקבלה על העתיד רצה לומר; שלא יחלל עוד את השבת מהיום והלאה וכל מה שיהיה בידו להזהיר לבני ביתו ולמנעם מחילול שבת יעשה כן.
[ב] לרשום בפנקסו כל חטא מחילול שבת שיודע שעבר עליו ויקבל עליו: 'שכשיבנה בית המקדש בימיו יביא חטאת על אותו חטא' ולעת עתה יתן צדקה דמי חטאת לעניים.
[ג] ללמוד בתורה בפרשת חטאת ולקיים עצת חז"ל שאמרו: 'כל העוסק בתורת חטאת כאילו הקריב חטאת' ואם יודע בעצמו ללמוד דיני חטאת 'מצוה בו יותר מבשלוחו' ואם אינו יודע בעצמו ללמוד יספיק לאחר שילמוד עבורו הן בחינם או בשכר ויחשב לו כאילו לומד בעצמו וכשם שבקרבן צריכה להיות ההקרבה לשם בעליו ולשם אותו החטא דוקא אף כאן הקריאה בתורה צריכה להיות דוקא מענין ההוא ולשם אותו האיש שעבר על זה וכשם שבקרבן צריך להיות וידוי על החטא אף כאן כן הדבר. ואם אין בעירו אנשים כאילו שיצייתו לו ללמוד עבורו יסע למקום אחר וישיג איזה רב או למדן מופלג וירא אלקים וילמד עבורו בחינם או בשכר. ולאו דווקא באיסור חילול שבת אלא הוא הדין בשאר עבירות של חייבי כריתות אך עיקר כל העיקרים שצריך לתשובה הוא הקבלה על להבא שתהיה באמת ובתמים עד שיוכל להעיד עליו השם יתברך שהסכים בדעתו בהחלטה שלא ישוב לכסלה עוד! (אגרות ומאמרים ה).
ועיין עוד בהשמטה למשנה ברורה (לסימן תרצה סעיף א) שהאריך בזה הרבה: שכל מי שחטא בחילול שבת בשוגג צריך לעסוק בעיון בפרשת חטאת וכן לגבי חיוב תודה ועולה. ומי שאינו יכול ללמוד לבד יחזיק כוללים העוסקים בדיני קדשים וקרבנות וכן צריך ליתן צדקה כפי ערך קרבן וראוי שיתן הכסף להחזקת אברכים הלומדים הלכות הקרבנות (נדפס במכתבים ומאמרים י').
לקבוע סדר לימוד תמידי בהלכות שבת;
העצה היעוצה להגיע לכך שיוכל לשמור שבת בכל פרטיה הוא ללמוד הלכוה שבת ולחזור עליהם תמיד דאי לאו הכי אפילו אם ילמד כל עניני המוסר המזרזים לשמירת שבת כראוי לא יועיל לו וכבר העיד בנו הגאון בעל האורים ותומים (בספרו יערות דבש): 'כי אי אפשר כלל במציאות להינצל מאיסורי שבת אם לא ילמד כל הדינים על בוריים הישג היטב!' ולכן ראוי ונכון לכל ירא וחרד לכונן חבורות ללמוד הלכות שבת כדי שלא יכשלו בם וכדאיתא בילקוט (ריש פרשת ויקהל): 'אמר לו הקב"ה למשה: 'עשה לך קהילות גדולות ודרוש לפניהם ברבים הלכות שבת!' וידוע ששמירת שבת כתיקונה הוא קירוב לגאולה וכו'. (הקדמת משנה ברורה להלכות שבת).