ובא לציון גואל - חלק כב | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 18.12.2022, שעה: 09:30
לצפיה ב: 'סעודת ההודיה על גאולת ישראל' - לחץ כאן.
לצפיה ב: 'סעודת ההודיה על גאולת ישראל' - לחץ כאן.
- - - אין זה התמלול! אלא עיקרי הדברים מהספר 'ובא לציון גואל' (עמודים קכא-קכז) שחיברו הרב יוסף רובינשטיין שליט"א - - -
הגאולה תלויה בהיותנו מצפים ומוכנים ממש לקראתה
א. ה. בענין זה של ציפיה לגאולה חידש מרן הח"ח כמה חידושים גדולים הלכה למעשה המחייבים עבודה מרובה:
1 הגאולה מתאחרת אם לא מחכים לה אבל לא מספיק לחכות לגאולה כדי להנצל מהצרות אלא צריך לחכות לגילוי מלכות שמים וגם לא מספיק לומר: 'שרוצים ומחכים' אלא צריך באמת לרצות ולחכות!
2 מקובל לחשוב: 'שמספיק לצפות ולקוות לגאולה ולרצות שיבוא המשיח' אמנם הח"ח מחדש: 'שצריך להגיע לשלב יותר מתקדם! לחכות!! כמו שנאמר: "חכה לו" ולחכות הכוונה להיות כבר מוכנים ממש לביאתו עד שלא נותר לנו אלא לשבת ולחכות: מתי יבוא? וכמו אדם האומר לחבירו: 'חכה לי ליד ביתך אני מגיע לקחת אותך!' שאין כוונתו לומר: 'תעמוד ליד ביתך ותרצה ותקוה שאני אבוא...' אלא תעמוד ליד ביתך מוכן ומזומן לקראת ביאתי! שלא אצטרך להמתין עליך ואוכל מיד לקחתך!! וזה הכוונה: "חכה לו" – "כי בא יבא" שעלינו להיות כבר מוכנים לקראת ביאתו שלא נותר לנו אלא לחכות!
וכמו כן פירש הח"ח: 'שודאי זה הכוונה במה שאנו מבקשים מה': 'ממקומך מלכנו תופיע כי מחכים אנחנו לך!' שפירושו: לא רק שאנחנו רוצים שתבוא אלא שהכל כבר מוכן ומתוקן לקראת ביאתך וכולנו יושבים ומחכים: מתי כבר תבוא? וכמו שפשוט שאם איזה מדינה תלך למלך ותבקש ממנו בבקשה: 'בוא היום לבקר במדינתנו! כי כולנו כבר מחכים לך!!' ודאי כוונתם שכל העיר כבר מוכנה ומקושטת לקראת ביאתו ברגע זה ואפילו אצל אנשים פשוטים אף אחד לא יאמר לחבירו: 'אני מחכה לך שתבוא לאכול אצלי עכשיו!' אם אין לו אוכל מוכן בביתו.
3 עוד חידש הח"ח: 'שצריך עוד שלב שלישי (3) דהיינו; מלבד מה שצריך לרצות באמת את מלכותו ולהיות מוכנים כבר לקראת ביאתו והוא: לחכות שהמשיח יבוא מיד כעת! ולא לרצות שיתאחר למחר. ויותר מזה, צריך כל הזמן לעמוד כצופה המחפש לראות: האם המשיח כבר מגיע? וכמו אדם שהכין סעודה בביתו לקראת האורח והוא יוצא החוצה להמתין לו ולקבל את פניו ולהראות לו את הדרך וכו'
'ואם נהיה מוכנים במצב כזה - ודאי הוא יבוא מיד! ולא יאחר וכמו שאם באים לרב ומבקשים ממנו: 'שיבוא לדרוש באיזה סעודת מצוה' אם אומרים לו: 'שהכל מוכן וכולם כבר יושבים באמצע הסעודה וממתינים לו ולא יהיה לו שום עיכוב!' הוא יזדרז לבוא אבל אם יֵדע: שכשיגיע יצטרך להמתין שיגמרו להכין את הסעודה או עד שהאנשים יגיעו וכדו' - לא ירצה לבוא.
"חכה לו כי בא יבא"
זה לשון הח"ח: 'אם נחכה למשיח - הוא בודאי יבא ולא יאחר! וכמאמר הנביא: "חכה לו כי בא יבא" דמשמע; אם תחכה לו - בא יבא תיכף ולא יאחר! וכמו ששמעתי על גאון אמיתי אחד בדור שלפנינו כפי המפורסם הכוונה לבעל הבית הלוי זצ"ל שחפצה עיר אחת לקבל אותו לראב"ד בעירם ולא רצה לקבל עליו משרת הרבנות וכשבאו שני שלוחים ואמרו לו: 'רבינו! ידע הוד כבודו כי שלשים אלף (30,000) יהודים ממתינים לביאתו!' כששמע דבריהם אלו אמר להם: 'אם כן הדבר אני מקבל!' ותיכף לבש בגדיו לילך איתם (לקוטי אמרים פרק יא').
לא מספיק לחכות למשיח כדי שלא יהיו צרות אלא צריך לרצות מלכות ה'!
אמנם נראה בפשיטות דהא דאנו צריכין לחכות לביאת משיחנו היינו; כדי שיתגלה כבוד מלכות שמים בעולם וכמאמר הכתוב: "והיה ה' למלך על כל הארץ" ואז ממילא יתוקן כל דבר גם לגופינו ונשמותינו ולאפוקי שלא מספיק שנצפה לישועה רק כדי שנסתלק מן הצרות המתרגשות ובאות לעולם ונבוא לארץ ישראל שהיא "זבת חלב ודבש" ושם יהיה טוב לנו דבאופן כזה אדם מצפה רק לטובת עצמו וזהו כונת הפסוק: "חכה לו" - לו דייקא! רצה לומר: לכבודו דאז בודאי "יבוא ולא יאחר" ועל זה אנו צריכים לצפות וזה צריך שתהיה עיקר ציפיתנו ועל זה אנו נהיה נתבעין בשאלת: 'צפית לישועה?'.
וכן איתא בילקוט איכה: 'בשעת חורבן הבית אמר יצחק אבינו לפני הקב"ה: 'רבונו של עולם! שמא אין חזרה לבנים?' השיב לו הקב"ה: 'אל תאמר כך! דור שהוא מצפה למלכותי - מיד הם נגאלים!'.
ויותר מזה מצינו דאפילו על הת"ח הלומדים בקביעות ומחבבים את התורה הקדושה יש עליהם קצת תרעומות על מה שאינם מצפים שתחזור מלכות שמים למקומה כדאיתא בפסיקתא (רבתי מאמר גילי סי' לד): 'אמר הקב"ה לצדיקי דור ודור: 'לא יפה עשיתם שחיבבתם לתורתי ולא חיכיתם למלכותי שבועה היא מלפני: שכל מי שמחכה למלכותי - אני מעיד בו לטובה!' הרי שרצון הקב"ה שנחכה למלכות שמים שתחזור למקומה. (לקוטי אמרים פרק יא צפית לישועה פרק ג' ועוד).
לא מספיק לומר לה': 'שרוצים!' אלא צריך באמת לרצות ולקוות לזה!
ידוע מה שהורונו חז"ל: 'שמוטל על האדם לצפות תמיד לישועת ה' והוא מהדברים ששואלין לאדם על זה בתחילת דינו' וכמבואר בגמרא (שבת לא') ואמנם אנשי כנסת הגדולה סידרו לנו שנאמר בכל תפילת 'שמונה עשרה': 'ולישועתך קיוינו כל היום' ובסיום כל תפילה: 'על כן נקוה לך ה' לראות מהרה בתפארת עוזך' וכו' ואנו מבקשים גם בקדושה בשבת: 'ממקומך מלכינו תופיע ותמלוך עלינו כי מחכים אנחנו לך' אבל לא מספיק לומר את זה אלא צריך באמר לרצות ולקוות לזה ואדרבה! האומר שהוא מקוה ובאמת אינו מקוה - הרי הוא דובר שקר ובפרט כשמדברים עם מלך מלכי המלכים הקב"ה צריך ליזהר מלומר שקר כדכתיב: "דובר שקרים לא יכון לנגד עיני" (ציפית לישועה פרק ג' עיין שם באריכות).
ידוע שאחת השאלות ששואלים לאדם ליום הדין הוא: 'צפית לישועה?' וזהו דבר המסור ללב כי לא די לומר בפה שהוא מצפה לישועה אלא צריך באמת להיות מצפה לישועה בלב שלם ואמונה שלימה (מחנה ישראל פרק כה').
אם לא מחכים - הגאולה מתאחרת ח"ו!
מספר תלמיד הח"ח: 'תכופות היה הח"ח מדגיש: 'יותר משאנו רוצים שיבוא - רוצה הוא לבוא! ברם הוא לא יבוא אלא אם כן כל ישראל יחכו ויצפו לו!' (הח"ח חייו ופעלו עמוד תצ').
הרבה אנשים מחכים למשיח אבל מקוים: שיבוא מחר! ולא היום וזו סיבה לאיחור המשיח!
הנה לשון הכתוב (חבקוק ג'): "הוא כי עוד חזון למועד" וגו' "ואם יתמהמה חכה לו כי בא יבא לא יאחר" משמע מפשטות הלשון; דהא בהא תליא: אם תחכה עליו - יבא ולא יאחר! ולהיפך, אם לא תחכה – יאחר! ולכאורה תמוה: איך תלוי זה בזה?
ונראה לבאר: דהנה אם נשאל לחבורת אנשים: 'האם אתם רוצים שיבא אליהו הנביא?'
בודאי יענו ויאמרו: 'יבוא! יבוא!'
ואם נשאל אותם עוד: 'האם חפצים אתם שיבא היום תיכף בלא הכנה והזמנה מקודם?'
בודאי האיש החכם והנבון יענה: 'אף שמאוד חשקה נפשי שיבא אך היום אין ברצוני שיבא כי הלא בשר ודם אנכי ולא מלאך והנני צריך להכין את עצמי לקבל את פניו ולא דבר קל הוא להכין את עצמי בכל הצריך בשעה אחת או שעות אחדות אלא צריך לי לזה על כל פנים איזה ימים מקודם בכדי שאוכל להיות מוכן ומזומן לקבל פניו כראוי!'
ואם כן מוכח: שאף שכולם רוצים שיבוא אליהו והמשיח אבל לא מחכים לו שיבוא כעת ואדרבה! ישנם שמקוים: שביאתו תדחה מעט!!!
ואם כן כשאנו אומרים בקדושה: 'ממקומך מלכנו תופיע ותמלוך עלינו כי מחכים אנחנו לך' הרי אנו מדברים כזבים לפני הקב"ה! כי אין הדבר כן באמת כי הלא לא ניכר כלל עלינו שהננו מחכים וראיה מכך שאיננו מוכנים כלל לביאתו: כיון דלשון: 'מחכים' משמע; שהננו כבר מוכנים מצדנו! ורק אנו מחכים לביאתו.
ע"כ אם אנו רוצים באמת ובתמים שיבא אליהו הנביא אלינו במהרה צריכים אנו להיות מוכנים לפני יום בואו בתורה ובתשובה ואז נצדק נוכל לומר: 'כי מחכים אנחנו לך!' כי אז יהיה ניכר שאכן הננו מחכים וכיון שנחכה - בודאי הוא יבא ולא יאחר! וכמאמר הנביא: "חכה לו כי בא יבא" דמשמע; אם תחכה לו - בא יבא תיכף ולא יאחר! (לקוטי אמרים פרק יא').
וזה לשון הספר ארחות רבינו (חלק א' עמוד רפז'): 'מו"ר הקהילות יעקב אמר לי: 'שהאמת כמו שסיפר הקדוש הח"ח זצ"ל מהבית הלוי זצ"ל (הובא לעיל בתחילת הפרק) ואילו היו מחכים למשיח - היה ממהר ביאתו! אבל לא מחכים אצלנו. ואמר לי: 'שבספר הברית כבר כתוב על כך: 'שאם יאמרו לאחד: 'שמשיח בא!' - ירצה שיחכה עד שיחסל את עסקיו!' (עיין ספר הברית) וח"א ט טז שכתב: 'דרשתי וחקרתי היטב בכל לבבי לדעת סיבת אריכות הגלות הזה ועיין שם שביאר את הסיבה: 'כי 'ביאת המשיח' רגיל על לשון כולם תמיד רק מהשפה ולחוץ! ולא בלב שלם כי חפץ ליבו לגמור הבנין שהתחיל לבנות וכן לגמור עסקיו הגדולים' וכדו' (ועוד עיין להלן הערה 76).
האם באמת אנו מחכים?
האם באמת אנו מצפים מקוים ומחכים?! הרי אם היינו מחכים היינו מכינים את עצמינו בלימוד כל ההלכות שיהיו נוגעות לנו באותו זמן ולימוד זה הרי לוקח זמן רב שלא שייך לדעת אותו בשעה קלה ואילו היה בא מבשר נאמן לישראל ואומר: 'שבזמן קרוב תהיה הגאולה!' בודאי היו מזדרזים אלפי רבבות מישראל ללמוד ההלכות השיכות לקרבנות ולבית המקדש ולא רק הכהנים אלא כל ישראל בהלכות ששייך לכולם וכגון; אכילת קדשים וביאת המקדש וכל חיובי הקרבנות ובפרט הלכות קרבן פסח וכדו' ועתה אם אמת הוא מה שאנו אומרים להקב"ה כמה פעמים בכל יום שאנחנו מקוים ומחכים לישועתו ומלכותו - איך יתכן שאין אנו מזדרזים בכל עוז בלימוד הלכות אלו?! (הקדמה ליקוטי הלכות ותורה אור פרק י' ופרק יב' ושם).
חידוש בגדר החיוב לצפות לישועה!
ונראה שזה גם החובה המוטלת עלינו שעל כך ישאלו אותנו: 'צפית לישועה?' צפית מלשון צופה כמו אדם הצופה שעומד במקום גבוה ומחכה לראות איזה דבר חדש כך צריך כל יהודי לחכות למלכות שמים שתתגלה בקרוב.
א. .ה מבואר כאן בח"ח חידוש! שלא מספיק לצפות מלשון ציפיה והשתוקקות אלא צריך יותר מזה לצפות מלשון צופה לחכות ממש! ולחזר אחרי זה ולפי זה לכאורה השאלה שישאלו את כל אחד ביום הדין הוא: 'צָפית לישועה?' בקמץ ולא כפי המקובל לנקד ציפית בחיריק וכעין זה נכתב בשיחות הח"ח (עמוד קח') שהח"ח דייק מכך: שלא שואלים: 'קיוית לישועה?' אלא 'צפית' לשון צופה ומביט שצריך פשוט לעמוד ולצפות לגאולה כמו שכשאני יודע שאורח עומד לבוא אלי עומד אני על אם הדרך ומצפה לו!
ואולם מלבד זה הרי בפועל אנחנו אומרים להקב"ה כל יום כמה פעמים שאנחנו מקוים לישועתו ומחכים למלכותו ואיך לא נפחד ולא נבוש מלומר שקר ח"ו לפניו יתברך! ובפרט שאנחנו מזכירים את שני שמותיו בבקשה זו: 'על כן נקוה לך ה' א-לקינו' ואם יתבונן האדם ימצא בעצמו: שמזכיר בשנה יותר מאלפיים שמות הקדושים ללא דבר! כי הוא אומר לפני ה' שמקוה שבמהרה יתגלה כבודו ובאמת אינו מקוה כלל!
ציפיה כחולה המצפה לרופא
המשגיח רבי יחזקאל לוינשטיין זצ"ל ביאר בשם הח"ח את הצורה שצריך לצפות למשיח: משל; לחולה אנוש ששמע: 'כי יש רופא שיכול לרפאות אותו והרופא אמור לבוא לבקרו באחד הימים הקרובים!' ודאי שהחולה יחכה לו בכליון עינים וכל נקישה בדלת תגרום לו התרגשות ושמחה: כי הנה הרופא בא! ויצטער בשמעו שזה לא הרופא וימשיך לצפות לרופא וכל שעה שהרופא מתאחר - לא מתמעט מצפיתו אלא להיפך! עומד ומצפה: שהנה בודאי יבוא הרופא וירפאהו! וכל שאינו ממתין כך - חייב לחזק את עצמו!! (אור יחזקאל אמונה עמוד רצב').
גם כשמתעסקים בשאר דברים לא מסיחים דעת!
מרן הגרא"מ שך זצ"ל הביא בשם מרן הח"ח: 'שהציפיה למשיח צריכה להיות כמו הציפיה לאורח שהוזמן לשבת כשמגיע יום ששי יודעים שהוא אמור להגיע בכל רגע אך לא יודעים באיזו שעה יבוא? בינתיים מתעסקים בכל צרכי הבית ומכינים הכל לשבת אבל אין מסיחין את הדעת מהאורח! מחכים לנקישה בדלת בכל רגע וכך צריך להיות הציפיה למשיח שצפוי לבוא בכל רגע אף שעוסקים בענינינו אבל אל לנו להסיח דעתנו מקול השופר העומד להשמע בכל עת. (שמושה של תורה עמוד קלז').
כמו שבערב שבת צריך להכין לשבת וצריך להיות מוכנים לקבל את פני השבת כך בביאת המשיח תתחיל שבת הארוכה וכעת שאנו בערב השבת ונתקיימו סימני חז"ל על עת 'חבלי משיח' צריכים להכין לשבת ולהיות מוכנים לקבל את פניו. (שיחות הח"ח עמוד עט').
באמירת: 'כי לישועתך קוינו כל היום' יכוין: שמצפה לישועה!
אנו אומרים בתפילה: 'כי לישועתך קוינו כל היום' וכתבו בספרים: 'שלא דווקא על הגאולה בלבד צריך לצפות אלא על כל מין צרה שלא תבוא צריך לצפות לישועת ה' כי: 'ישועת ה' כהרף עין!' וכבר כתבו בשם האריז"ל: 'שבכל יום כשאומר: 'כי לישועתך קוינו כל היום' יכוין: שמצפה לישועה על כל צרה שנמצא בו והוא מסוגל מאוד להצלה! (לקוטי אמרים פרק יא').
סיפר הגה"צ רבי יעקב ניימן זצ"ל: 'פעם שאל אותי הח"ח: 'מה מדברים ברחוב אודות המשיח?' - לא עניתי דבר!
אמר על כך הח"ח: 'זו הצרה! שאין מדברים אודות המשיח - הרי כתוב: "אחכה לו" ואיך לא מחכים?!' (דרכי מוסר רנא').
הח"ח היה תמה: 'הרי כשאנשים מנסחים חוזה ביניהם מתייעצים מדקדקים בכל פרט ומפרטים את כל סוגי האפשרויות השכיחות והנדירות: מה יקרה אם יהיה אסון? וכדו' ומדוע אין שם סעיף: 'מה יהיה כשהמשיח יבוא?' הרי זו האפשרות הכי קרובה! וכי אין מחכים לו באמת?!' (כתבי אבא מרי רצט').
סיפר לי הרב פרדס זצ"ל: 'שכאשר ביקר בראדין והציג עצמו כאורח מאמריקה! שאלו הח"ח: 'האם גם באמריקה מחכים למשיח?'
וכשהשיב בחיוב - נהרו פני הח"ח וקרא: 'הבט משמים וראה! לא רק כאן בארץ גזירה ובתנאי עוני ומחסור מצפים למשיח! כי אם היה כך היה עלול המקטרג לטעון: 'שכל רצוננו הוא להפטר מהצרות!' אלא גם באמריקה ארץ החופש בתנאי שפע ורווחה מחכים למשיח! ואם כן ראויה הציפיה שתחיש את הגאולה!' (חכמה ודעת לג"ר משה שטרנבוך שליט"א בראשית).
המוזמנים שבאו לסעודה לא ערוכה
משל; לאדם שהזמין אנשים חשובים שיבואו לביתו לאיזה משתה ורק אחר שהתאספו ובאו כל הקרואים התחיל לנקות ולסדר את הבית ולערוך את השולחנות ולבשל ולהכין את המשתה והסעודה - האם לא לשוטה ופתי יהיה נחשב איש כזה?! וחוץ ממה שילעגו עליו הקרואים עוד יהי' להם תרעומת על שלא חשש לכבודם והזמינם בעת שלא הכין עדיין כלום לסעודה! וכן הדבר בענינינו אנו מבקשים מהשי"ת כמה פעמים בכל יום כמה מאות פעמים בשנה: 'שישלח לנו את אליהו הנביא!' ואנו אומרים: 'שאנחנו כבר מחכים לו!' ולבסוף אין אנו מכינים את עצמינו כלל לביאתו... אנה נוליך את חרפתינו כשיבוא וימצא אותנו לא מוכנים?! (אגרות ומאמרים קי').
רבנו הקדוש בוקר טוב . שיעור הבוקר 'חילול השם אחד דוחה מאה תפילות' חלק ה'. זה שיעור שחובה על יהודי ללמוד בעל פה, ממש כל כך נכון כל מה שנאמר בשיעור הקדוש הזה, ממש שיעור שעושה נחת להשם יתברך, דרך ארץ ואהבת הבריות, תודה רבנו היקר! כל הלימוד של איך להתנהג, דברים בסיסיים כמו לא לגעת בלחם עם ידים חשופות או גזל שינה ועוד הרבה דברים שממש נהנתי לשמוע, ממש נחת להשם יתברך, תודה תודה ושוב תודה, ושבת שלום ומבורך לך ולבני משפחתך (אמן).
לאחר שבוע גדוש במסרים חיוביים שעיקרם ביטחון בא-ל יתברך! בשיערי הבוקר ובהרצאות המרתקות והפרקטיות, נותר רק להודות לא-ל יתברך: שנוטע ברב היקר את החוכמה להבין את העולם מבעוד מועד ולהתריע על כך. להבדיל, כפי שכבר ידוע, התרעות המודיעין הגיעו למיעוט ולא הגיעו לכולם שטענו: 'כי לא ידעו...' דברי הרב היקר - חשופים לכל מי שרק רוצה לדעת ולהבין את האמת לאמיתה!! נותר לומר לרב היקר: 'ישר כח!' ענק על העשייה הברוכה והחשובה, ולמסייעים המסורים שדואגים להביא את דברי הרב לקהלים רחבים ככל הניתן - ברוכים תהיו. 🌹שבת שלום ומבורך לרב היקר🌹 (אמן).
תודה כבוד הרב! על השיעור בוקר ('חילול השם אחד דוחה מאה תפילות' חלק ה' 01.12.2023) שמזהיר את נפשנו: שנשגיח להיות "בצלם א-לוקים!" ויהלומים! ובפרט שמזכה אותנו לקבל את השבת קודש 'מתוך מיעוט עוונות'.
כבוד הרב שלום וברכה! ישמרכם הבורא ברוך הוא לעולם ועד! (אמן) רציתי לומר: 'תודה אין סופית!' לכבוד הרב על שיעורי הביטחון. בעבר שיתפתי את כבוד הרב שבעקבות האירועים חלשה דעתי היות ומעבר לכביש בשכונה שלנו זה הכפר של הערבים צור בהאר שמשם יצאו הרבה פיגועים ורוצחים ורוצחות ימח שמם וזכרם! וגם היום בבוקר שביצעו את הפיגוע ביציאה מהעיר יצאו מהכפר שמולנו והתחנה בה קרה הפיגוע זו התחנה הקבועה שבה יעקב לוקח אוטובוס לבני ברק השם ישמור אותו (אמן). אני מודה לכבוד הרב כי אני משתדלת לשנן כל יום לעצמי ביטחון בהשי"ת. לכאורה היו יכולים לבצע את הפיגוע הרצחני כאן מעבר לכביש בשכונה אבל לא כך נגזר בשמים! ו-2 הרוצחים האלה עברו את השכונה שלנו והגיעו עד ליציאה מהעיר כדי לבצע את זממם. וזה מדהים לראות! להבין ולחיות אמונה וביטחון - כי כך נכון יותר לחיות בריא יותר רגוע יותר וכרצון שמים. תודה רבה לכבוד הרב השם ישמרכם מכל רע (אמן).
"לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה'" שלום כבוד הרב! חייבת לעדכן אותך שברוך השם - הברכה שלך התגשמה...! לפני כמה שנים נגשתי אליך בכניסה לבית הכנסת ב: 'שופר' וביקשתי ברכה לאחר שקיבלנו 'צו הריסה' לבית שלנו... בירכת אותנו ל: 'ברכה והצלחה!' הייתי עם אמונה: שאכן זה מה שיהיה! והכל יסתדר לטובה ולברכה... לקחנו עו"ד רק כדי לעשות 'השתדלות' וברוך השם ממש מעל הטבע! זכינו במשפט בלי קנסות ובלי צו הריסה אפילו העו"ד שלקחנו היה בהלם מכל הישועות שקרו לנו במהלך המשפט. אחרי שברכת אותנו הבטחתי: 'שאני אתרום בעזרת השי"ת לארגון 'שופר' - עבור 'מסיבת ראש חודש' 500 ₪'.
רבנו היקר! אין מילים איזו הרצאה מושלמת (בני ברק 'מעלת הבטחון' חלק ד' 29.11.2023) כמה ביטחון בהשי"ת אתה נוסך בנו ומאמין שגם בכל השומעים! זכות אמיתית וחסד לשמוע את כבוד הרב. תודה רבה להשי"ת ששולח לנו את כבוד הרב שליט"א שמעניק לנו את המתנה המופלאה ששמה ביטחון.
כבוד הרב! ההרצאה של אתמול ('מעלת הבטחון' חלק ג' בני ברק 27-11-2023) והשיעור בוקר היום ('חילול השם אחד דוחה מאה תפילות' חלק ב'), זה עוד לבנה בחומת הביטחון שכבוד הרב מלמד אותנו✨️ תודה כבוד הרב 🙏
כבוד הרב! פעם שניה שאני שומע את ההרצאה - זה פשוט מילוי; נפש, רוח ונשמה - בצורה הכי טובה שיכולה להיות! תודה רבה.
כבוד הרב - ישר כח על הדרשה! (מעלת הבטחון חלק ג 27/11/23) ממש יפה מרגישים את הביטחון של כבוד הרב בהשי"ת ואיך שמלמד יפה את כולנו מי שלא שומע את הרב - ממש רחמים עליו מכל הלב! כי מי שבוטח בהשי"ת ומאמין בישועת השי"ת - אין לו שום פחד וחשש משום אדם!
רבנו הקדוש והטוב! ברוך ה' לפני כמה ימים עשיתי 'נציב יום' ל-שירי ביבס - שתחזור הביתה לשלום מהשבי עם הילדים שלה! (מהרה אמן) 2 ילדים ג'ינג'ים מתוקים אחד בן שנה כפיר והשני אריאל, הפנים שלה פשוט לא עזבו אותי, ביום של החטיפה חשבתי עליה בלי הפסקה והדבר היחיד שיכולתי לעשות למענה זה הנציב יום ברוך ה' היום הודיעו: 'שמשחררים 2 אמהות!' התכנון היה רק ילדים!! ואמרתי לעצמי: 'וואוו ששירי לא תפרד מילדיה. והם יחזרו' ובקשתי מה': 'בבקשה! שגם שירי תחזור - עשיתי 'נציב יום'! וממש עכשיו אמרו: 'שבסוף יצטרפו 2 אמהות!' בבקשה ששירי וילדיה אני ממש רוצה הלב שלי נקרע!' רבנו! אם שירי תחזור - אני אהיה מאושרת כל כך!! ואם באמת זו שירי שהחליטו לצרף 2 אמהות - זה רק בזכות ה: 'נציב יום'! אז אני מתפללת שזה שירי ואז אפרסם את הנס של הנציב יום - מקווה לבשורות הטובות. ושמתי לב שהחטופים הראשונים שחזרו היה בפרשה של רחל אמנו ע"ה וגם על זה זכיתי ועשיתי 'נציב יום' שהשי"ת ישמע לתפילות שלך ושל רחל אמנו - אמן! וב"ה קיבלתי סימן שהשי"ת הקשיב ומקשיב; הצירוף בפרשה של רחל אמנו, והחטופים חוזרים: "כֹּה אָמַר ה' מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב" (ירמיה לא, טו) זה סימן ברור שהשי"ת מקשיב לקולכם ממש ככה!!! ויהי רצון: שזכותה של רחל אמנו ע"ה וזכותך תגן על כל עם ישראל - אמן!
© 2023 כל הזכויות שמורות