ובא לציון גואל - חלק כא | הרב אמנון יצחק
- - - אין זה התמלול! אלא עיקרי הדברים מהספר 'ובא לציון גואל' (עמודים קטז-קכ) שחיברו הרב יוסף רובינשטיין שליט"א - - -
לא להיות ערומים מידיעת התורה
אבאר כאן קצת במה עלינו להתכונן ביותר לפני ביאת אליהו:
הנה כשיבא אליהו הנביא בודאי ירצה לישא וליתן אתנו בתורה הקדושה ולפי זה הלא צריכים אנו להכין את עצמנו בידיעת התורה כדי שנהיה מרואי פניו ותהיה האפשרות בידינו לישא וליתן אתו בהלכה.
עצה לבעלי בתים המתעסקים לפרנסתם
ובאשר שבעוונותינו הרבים בימינו אלה ידיעת התורה מתמעטת מיום ליום ומאוד מאוד קשה למצוא איש ישראלי הטרוד בפרנסה ובמזונות ביתו שיוכל לרכוש לו ידיעה בתורה הקדושה במדה גדולה. ומאוד לבי דוי עליהם לראות בצרת נפשם איך שח"ו אין עצה ותרופה להם להיות מרואי פני אליהו הנביא כשיבוא ע"כ אמרתי לייעץ להם עצה טובה שעל ידי זה יוכלו לרכוש להם בזמן קצר ידיעה גדולה בתורה והוא לימוד עיקרי ההלכות שבש"ס והוא לימוד האלפס הרי"ף על כל פנים עם פרוש רש"י ז"ל ובאמת העצה הזאת לא שלי היא בעיקרה כי אם עצת הגר"א ז"ל בספר 'מעשה רב' שציוה למכיריו: 'שילמדו בכל יום האלפס עם פירוש רש"י ז"ל!' שהיה אז מצוי בימיו.
אכן אלו המסכתות שאין עליהם אלפס כמו המסכתות השייכות לעניני הקודש והמקדש אפשר ללמוד בימינו אלה בספר 'ליקוטי הלכות' שחנני ה' לחבר בזכות כלל ישראל ועל ידי לימוד זה ירכוש לו האדם ידיעה גדולה בכל התורה כולה מכל הש"ס ולא יבוש לקבל פני אדוננו אליהו הנביא. ומי שאי אפשר לו לרכוש ידיעה הגונה בכל הש"ס די לו על כל פנים שידע שלשה סדרים או סדר אחד אם רק ילמוד אותם תדיר ויהיה בקי בהם (אגרות ומאמרים כא)
שנתיים לפני פטירת הח"ח כינס את כל רבניה ואדמו"ריה של פולין וליטא לאסיפה דחופה בעניני השעה רבי יצחק הוטנר זצ"ל שהיה אז צעיר ראה איך הח"ח סוקר בעיניו את כל הרבנים ואח"כ אומר לעצמו בקול חלוש: 'אם המשיח יבוא עכשיו עוד יהיה לו עם מי לשוחח! ואם ח"ו יתעכב חוששני שכבר לא יהיה לו...' (מע"י חלק ג' 670).
הדרכה לבחורי ישיבה
אמנם לבחורים בישיבתו אמר הח"ח בשיחה: 'כמו שחתונה באה אחר הכנות כך חובתנו לעשות הכנה לעתיד ולכן לכל הפחות צריך כל אחד לשנן ולחזור מסכת אחת!' (שיחות הח"ח עמוד צה').
וכך סיפר המשגיח דליקווד הגה"צ ר' נתן מאיר ווכטפויגל זצ"ל: 'שבימי בחרותו היה פעם אצל הח"ח יחד עם עוד בחורים ואמר להם הח"ח: 'שעליהם להכין את עצמם למשיח על כל פנים עם מסכת אחת ביד!'
המינימום הנצרך מכל יהודי הוא שיהיה לו מעט ידיעת התורה וקביעות בשיעור תורה כל יום!
אמנם ידע כל יהודי כי אין לנו שום פנים לבקש על ביאת משיח צדקנו אם לא נהיה מוכנים לפחות במשהו בידיעת התורה כי זהו עיכוב גדול לביאתו כי הלא נגרום בזיון לו וגם לעצמנו כשימצא אותנו ערומים לגמרי מידיעת התורה ולכן החיוב מוטל על המון העם להצטרף לאיזה חבורה של תורה ועליהם לדעת כי רק את טובתם אנו דורשים.
והנה לכתחילה איתא בחז"ל: 'לעולם ישלש אדם שנותיו; שליש במקרא שליש במשנה שליש בגמרא' ובימינו שאי אפשר ללמוד הלכה פסוקה מן הגמרא אנו מחויבים ללמוד גם ספרי הלכות בכל יום ויותר ללמוד ההלכות המצויות כמו שולחן ערוך 'אורח חיים' והאדם הפשוט שאי אפשר לו ללמוד בעצמו הלכות מחוייב להצטרף לאיזה חברה הלומדת הלכות ואם אי אפשר לו גם בזה ישתדל בכל כחו על כל פנים לדעת מקרא שעיקרו חמשה חומשי התורה ועיקר הלימוד של מקרא הוא לימוד פרשת השבוע עם פירוש רש"י ז"ל בכל שבוע.
ומי שלא ישים לב לדברינו אלה יֵדע בעצמו: כי בנפשו הוא ועתיד ליתן את הדין ח"ו! כי אז יתברר ויתוודע ויתפרסם כל איש ואיש מי הכין את עצמו לביאתו (אגרות ומאמרים יח'). וראה עוד להלן (שער ה א): 'שכדי לינצל מחבלי משיח - צריכים דווקא קביעות עיתים לתורה מידי יום ביומו בלי הפסק!'.
וסיפר הנ"ל: 'כי אכן מיד כשחזר לישיבת 'מיר' התחיל לשנן את פרק ראשון במסכת בבא מציעא מילה במילה בע"פ גמרא רש"י ותוספות והתאמץ בזה עד שכמעט הסתכן אולם אח"כ הבין: שהח"ח לא התכוין למילה במילה ממש אלא לשקלא וטריא בלבד! וכעין שכתב הגר"א' (מע"י חלק ב' 665).
ובזנמנינו מדינא יש חיוב ללמוד פירוש רש"י יחד עם 'שנים מקרא' ואין יוצאין ידי חובה בתרגום לחוד כי אין מבינים אותו (חפץ חיים שם).
התביעה על כל אחד לעשות כפי דרגתו וכוחו
אמנם אין הקב"ה רוצה מאיתנו גדולות ודברים שאי אפשר להשיגם אלא כל אחד ואחד לפי מה שהוא כפי יכולתו אם יכול ללמוד משנה צריך לקבוע לו זמן בכל יום שבאותו זמן יתפנה מעסקיו וילמד שיעור משנה שלו וכן אם יש לו לב להבין 'עין יעקב' מדרש וכדו' ילמד מה שיש ביכולתו וכל שכן אם הוא איש שיש לו ביכולת להבין גם בגמרא ובהלכה מחויב ג"כ לקבוע לו זמן ללימוד גמרא והלכה.
היוצא מדברינו: 'שאין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו' וכל אחד ואחד לפי כחו ויכלתו מחויב להתכונן לביאתו של משיח צדקנו.
וכדמצינו במדרש: 'בשעה שאמר הקב"ה למשה: "ועשו לי מקדש" נזדעזע משה: 'איך יכול אדם לעשות בית לשמו של הקב"ה?!' השיב לו הקב"ה: 'לא לפי כוחי אני מבקש אלא לפי כחם!' וכן בשעה שביקש הקב"ה: 'שיתנו נדבות כסף וזהב למשכן' נזדעזע משה ואמר: 'הלא הכסף והזהב שלך הוא! שנאמר: "לי הכסף ולי הזהב נאום ה" וגם בזה השיב לו ה': 'לא לפי כחי אלא לפי כחן "ויתנו מחצית השקל" שהוא עשרה גרה שהוא מטבע קטנה'.
כללו של דבר: כל אדם מחויב לחזק את עצמו בכל מה שיש בכחו וכדכתיב בקהלת: "כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה" – 'בכחך דייקא לפי כחך' (זכור למרים פרק י"ח).
לקשט את הרחובות לקראת המלך בידיעת התורה!
מה הפירוש 'לחכות למלכותו'? הנה אם היה מלך מודיע לאיזה עיר גדולה שאולי בימים הקרובים הוא יעבור דרך אותה העיר ודאי היו כולם זריזים לנקות את כל הרחובות ולייפותם ולקשטם בכל היכולת והיו עושים את כל שאר ההכנות המצטרכות להקבלת פני המלך ואם כך עושים כשמחכים למלך בשר ודם אפי' כשיש רק ספק רחוק אם הוא יבוא אם כן קל וחומר שעלינו לעשות את כל ההכנות הנצרכות לקבלת פני מלכנו מלך בעולמים ית'.
'ומה המה ההכנות הנדרשות לנו לקבל פניו? - ידיעת תורתו ובפרט בהלכות הקדשים שהם הנצרכות אז למעשה לכולם ובפרט לכהנים! (צפית לישועה פרק ג' הקדמה לליקוטי הלכות ותורה אור פרק יב).
אולי הביאור בזה: דכשם שבכל אסיפה הקישוט והכבוד שלה הוא לפי גדולי התורה הנמצאים שם כך גם כשכל עם ישראל יֵלך לקראת מלכנו ית' ולראות פני אליהו והמשיח כפי הכמות והאיכות של גדולי התורה כך כל עם ישראל יותר מקושטים (ראה להלן שער ה' פרק ד') שלעתיד לבוא כל אחד יאיר כפי התורה שבו! ויראו את ההבדל מ: 'השונה פרקו מאה (100) פעמים לשונה מאה פעמים ואחת (101)' וא"כ גם כל בן תורה שכיום אין מכירים בגדלותו יהיה קישוט וכבוד גדול והכבוד הגדול ביותר הוא כשכולנו נהיה יודעים את התורה.
'החיוב על כל מי שיכול לפתוח שיעור תורה לכל סוגי האנשים, כדי שלכל אחד יהיה חלק בתורה!'
היוצא מכל דברים אלו: שצריכים אנחנו לחזק את כולם מקטנים ועד גדולים בלימוד תורתנו הקדושה דהיינו; לעשות חברות ש"ס ומשניות ולמוד חומש בכל מקום וביחוד להשתדל בכל האפשרות לפתוח חדרים כשרים בעד תשב"ר שילמדו בהם תנ"ך בקדושה ושח"ו לא ילכו לבתי הספר החפשיים המלאים כפירה ובזה תתכונן האמונה בתוכנו ונזכה לביאת הגואל במהרה.
והת"ח והבעלי תורה שבכל עיר ועיר שלא השגיחו ולא שמו לבם שבני עירם יידעו את תורה"ק יתפרסמו לגנאי כי זהו דבר הכרחי שאין כמוהו. וכל ת"ח שיש לאל ידו לעשות דבר מה לטובת הענין הזה ומתעצל בזה ידע: כי הוא גורם לעיכוב התגלות כבוד ה' בעולם (אגרות ומאמרים יח ושם כ).
החובה לדאוג לידיעת התורה לקראת המבחן הגדול לעתיד לבוא
מלאכי הנביא האחרון מסיים את נבואתו: "זכרו תורת משה עבדי וגו' הנה אנכי שולח לכם את אליהו וגו' פן אבוא והכיתי את הארץ חרם" ופירש בספר 'המנהיג' בשם הראב"ד: 'דהאי: "פן אבוא" קאי על הפסוק: "זכרו תורת משה" דהיינו; שהנביא מזהיר: שיתנו לב לזכור את התורה! כי אם בזמן שיבוא יום ה' הגדול לא יזכרו את התורה ח"ו - אז ה' יחרים את הארץ ח"ו!
וביאור הדברים: דמבואר בגמרא (ע"ז ב): 'דלעתיד לבוא הקב"ה מביא ספר תורה ואומר: 'מי שעסק בה - יבוא ויטול שכרו!'
ומיד יתקבצו כל אומות העולם ויאמרו: 'הרבה עשינו בשביל ישראל שיעסקו בתורה!'
ואחר כך ישאל אותם: 'האם יש בהם מי שיודע את התורה?'
ויצאו מלפניו בפחי נפש! ובודאי אחר כך הקב"ה יקרא לישראל וישאל אותם: 'אם הם זוכרים את התורה?' וכמבואר באריכות במדרש משלי פרק י': 'שביום הדין הגדול בעמק יהושפט יאמרו לכל אחד: 'אמור מה שקרית ומה ששנית' ואם יֵדעו - אזי הם יפיקו רצון מה'! וכל העולם יתקיים בזכותם אבל אם ח"ו לא יֵדעו - אז יחרים את כל הארץ כי העולם יכול להתקיים רק ע"י התורה.
והנה אם כשיבוא המשיח ימצא פרשה אחת בתורה שעם ישראל לא ידע לבארה - כמה בושה וכלימה יהיה ח"ו! וכל שכן אם לא יֵדעו חלק גדול בתורה כגון; פרשיות עבודת המקדש והקרבנות - וכמה צער יצטער השי"ת כשכלל ישראל לא יֵדעו להשיב בחלק מהתורה כמו שאב מצטער כשבנו מתבייש ואינו יודע להשיב לשואליו! ולכן חוב גדול מוטל על כל אחד להתחזק בידיעת התורה ובפרט בסדר קדשים וכדו' שיש פחות שלומדים אותם וכמה תגדל שמחתנו לנצח כשיבוא הקב"ה לדרוש ונדע להשיב ! ('תורה אור' פרק ו').
קשה לי על כלל ישראל: למה לא נראית שום הכנה אצלינו? הלא אנו רואים שנתקימו הסימנים ואם כן יש לכל אחד לירא לעצמו ולהיות אצלו על כל פנים ספק: שמא יבוא משיח בזמנינו! ואיזה פנים יהיה לו אם לא יהיה מוכן ומזומן מקודם ליום בואו?! ('לקוטי אמרים' פרק יא').