הפלא ופלא - אות ב - חלק ב | הרב אמנון יצחק
- - - לא מוגה! - - -
נציב יום, דגנית בת רחל,
מודה לקדוש ברוך הוא שהצילה מהניתוח ויצאה בשלום,
מודה לנו על הברכות המתקיימות.
ורפואה שלמה בכל האיברים בגידים, תמיד אמן.
אנחנו הפלא ופלא,
אות ב'
חלק ב'.
מה זה בן נשא?
בן נשא זה כינוי לבית ההורים הנשכח על ידי הנשים לאחר הנישואים.
כשהן מגיעות לבית בעליהן, נוכחות
את בית הוריהן.
כך בערך ערוך,
בערך נשא.
בן נשא
זה בית הנשכח.
נשיתי כל טובה,
נשני אלוקים.
כי כן דרכן של הנשים הנשואות לשכוח את בית הוריהן.
ביאה
גויה המהרהרת ביהודי
בעת זיווגה עם בעלה גוי,
הבלד הנולד לה מביאה זו יתגייר.
כך מבואר במדרש תלפיות,
בענף הזיווג.
כמו כן,
אם יהודייה מהרהרת בגוי
בעת זיווגה, יש כוח להחליף הנשמה,
מי יצא ממנה מומר באלוהי ישראל.
ביאת המשיח
לפני ביאת המשיח בני ישראל יצאו אל המדבר
ויעברו בדיוק באותם מסעות שנסעו בצאתם ממצרים,
והקדוש ברוך הוא יכלכלם וינהלם שם,
כמו שעשה לישראל במדבר.
כן, כתב רבנו בחייה במדבר ל.ג.ב.
לפני ביאת המשיח
יהיה חושך
במשך חמישה עשר יום,
בהם ימותו
כל רשעי ישראל שאינם חפצים בגאולה.
כך כתב החידה בספרות דבש לפי
מערכת חטא או תיוד
בשם הזוהר,
פרשת שמות,
דף ז.
המקום
שבו עתיד להתגלות
משיח צדקנו לראשונה בעת הגאולה השלמה באחרית הימים
הוא מהלאה למגדל עדר.
כך מבואר בתרגום יונתן
בראשית ל״א כ״א.
ביזוי אוכלין
יש להיזהר לא לזרוק לחם
ולא לחבוט בו
ולא לנהוג בו שום בזדיון
ולא להשליך אותו בשולחן כשהם אוסרים לאנשים
ולא להרים איתו את הסיר.
אדם שאינו נזהר בכך,
השר הממונה על העניות ידאג לעשותו עני,
ובכל מקרה,
הוא לא ייפטר מן העולם עד שיצטרך לבריות.
גמרא חולין כ״ה,
חבוד רבי נתן פרק ג״ם,
זוהר פרשת פניחס,
דף רמד.
ביטוח חיים
משמש כסגולה לאריכות ימים.
כך מבואר בספר דברי יחזקאל החדש
לעשות ביטוח חיים סגולה לאריכות ימים
מטעם
שבעלי האחריות
הם עשירים ובעלי הצלחה,
ומזלם גורם
שלא ייארע לו שום אסון כדי שלא יהיו נפסדים.
ביטוח נכסים,
הרוצה לבטח ביתו מפני גנבות,
שרפות
או כל נזק אחר,
יתמוך באדם עני,
ובזה בתור שאר נכסיו
יהיו מבוטחים.
כך הורה סטייפלר
בתולדות יעקב,
פרק בחבא תחו אבותינו.
בינית מצינו בחכמים זיכרונם לברכת דג קטן,
חי ביבשה,
וכך שנינו במסכת מכות,
טוז בית.
האוכל ביניתא,
דבי קרבא,
מלקין אותו משום שרץ השורץ על הארץ,
פירש רבנו תם,
כי ביניתא
הוא דג קטן הנמצא במחרשה,
ועל אף
שלעולם אין דג ימי
יכול לחיות ביבשה,
ייתכן
אומר החזון איש,
יורה דעה סימן יד,
אות יב,
כי דג זה מתהווה מן האוויר והלחות.
בצע,
קח שפופרת של בצע,
מלא אותה טל,
תסתום את הפתח,
ותניחנה בחמה,
השפופרת תעלה מעליה לאוויר.
כך מבואר ברש״י,
כמו תז יד,
אם תמלא שפופרת של בצע טל,
ותסתום את פיה,
ותניחנה בחמה,
היא עולה מעליה באביר.
כל ציור שתצייר על הבצע לפני בקיעתה,
ייראה על האפרוח לאחר יציאתו.
כך כתב בעל שבילי אמונה,
הנתיב הרביעי,
הצורה שתצייר על הביצה, תיראה על האפרוח
היוצא ממנה.
אם תניח ביצה
על נוזל העשוי משני שליש מלח,
משניש אחד דמאים,
הביצה תצוף עליו מבלי לשקוע,
כך כתב הר לנח
על פי הגמרא במסכת פסחים ל״ט,
בשני חלקי מלח וחלק אחד מים,
הביצה צפה עליהם ולא תטבע תחתיך.
כמו בים המלח,
הרבה מלח
ביחס למים, ואתה שוכב, אתה צף.
אם תכניס ביצה,
לתוך חומץ חזק
למשך שלושה ימים,
הביצה תהפוך לעיסה.
אם לאחר מכן
תכניסנה לעששית
ותמלאנה מים,
הביצה תתקשה ותחזור לקדמותה.
כך כתב על שבילי אמונה
במסכת ביצה.
ג.
מבואר כי אם ביצה חיה,
ניתן לתמוך את קרחי המיטה.
אם תיקח ביצה, תעמיד אותה לאורך.
אתה יכול לשים עליה את הרגליים של המיטה,
והמיטה תיתמך על ידי הביצים, הם לא יתפוצצו.
גם אם תשים פיל על הביצה כשהיא עומדת בגובה, ביצה רכה,
היא לא תתפוצץ.
במסכת ביצה ג. מבואר כי אם ביצה חיה,
ניתן לסמוך את קרעי המיטה.
קרעי זה רגלי.
כיצד? רש״י מפרש.
זוקפה על חודה,
כלומר, מניחים את הביצה במאונח,
על גבי בדרך,
גם את רגל המיטה מרפדים,
ומניחים את רגל המיטה על גבי הביצה בזהירות,
ואז ניתן לשכב על המיטה ולא יאונה לביצה כל נזק.
ביצה טורמיתה.
זו ביצה
שעל ידה ניתן לקבוע בוודאות אם האדם חולה במחלה כלשהי, ומהי המחלה.
תראו איזה בדיקות.
איך עושים זאת?
לוקחים ביצה,
מכניסים אותה אלף פעמים למים חמים,
ואלף פעמים למים קרים.
פעולה זו גורמת לביצה שתקטן
עד לגודל שניתן לבלוע אותה עם קליפתה בשלמות.
לאחר בליעתה
יידבק בחולי האדם,
וכשהיא תצא מגופו בשלמות,
ניתן לאבחן את האדם מה מחלתו ומה תרופתו.
הם הקדימו את המדע באלפי שנים.
היום מכניסים גלולה
שהיא עוברת בתוך הזה,
ורואים עם אולטרסאונד את כל מה שקורה בפנים.
אז בזמנם לא היה אולטרסאונד, היה ביצה
שמקטינים אותה אלף פעמים חמים, אלף פעמים קרים,
והיא
ברת בליעה, והיא גם יוצאת אחר כך בשלמות,
והיא נושאת ככה בדרך את כל מה שצריך לקחת מהמחלה,
ואז אתה יכול לאבחן,
מה יש לה?
ביצה מדגרה,
בשו״ת יד חנוך, סימן ל״ד מובא,
כבר בימי הרמב״ן,
שהיה בערך כאלף שנים לפנינו,
ידעו בני אדם להוציא אף רוחים מביצים
על ידי הסק התנור בחום ידוע.
ידוע שתרנגולת יושבת 21 יום
בשביל שייצף רוח.
ולמדו אנשים להוציא אף רוחים מביצים
על ידי הסק תנור בחום ידוע,
או בארץ סיני או בארץ סיני.
היו מניחים אותם באפר החם
במידה ידועה,
והוציאו אף רוחים.
הערביים בארץ הקדם
גידלו את העופות בתנורים,
כי הם יחממו את התנור וישימו בתוכו
צואת בקר בסוס,
מרפדים את זה, כן?
ומכניסים שם אלף
או אלפיים ביצים, ביצעו אפרוחים
ועושים עופות לאין קץ,
ולפיכך העופות שם בזול גדול.
האם אפרוחים אלו הם טרפה?
נחלקו בכך הפוסקים.
לדעת רבי מאיר,
באמרי יושר, חלק א', סימן כמה, הם טרפה.
לדעת אמר שם,
אינם טרפה.
בימינו,
כל העופות שאנו אוכלים
הם עופות שבקעו מביצי מדגרה,
מותרים באכילה ללא כל חשש,
משום שבימינו השתכללו השיטות לחימום ביצים במדגרה,
ואין כל הבדל בין עופות
הבוקעים מביצים אלו
לבין עופות
הבוקעים בדגירה טבעית.
בצד בת יענה.
ישנם בתי כנסת
שנהגו להניח בהם ביצים של בת יענה.
מה הסיבה לכך?
היענה מטילה ביצים,
מניחה אותם במקום גבוה,
עומדת במקום רחוק,
מביטה עליהם ללא הפסקה, עד שהיא מבקעת
את הביצה ויוציאה מפריעה.
אם בעל חיים כלשהו יעמוד חוצץ בינה לביציה, היא תקום עליו להורגו,
כי מחמתו נעשות הביצים מוזרות
ולא ייבקעו עוד.
משום כך נהגו לתלות בבתי כנסיות
ביצים אלה,
להזכיר לציבור
שהגורם הבלעדי,
שהתפילה תעשה פירות,
זה הכוונה וההתבוננות בתפילה,
כמו שבת יענה עושה,
ושלא יהיה שום דבר חוצץ בינו לבין אביו שבשל.
ראה בשפתי כהן פרשת תזריע ושולחן ערוך המקוצר,
חלק א' עמוד רחב.
בצד יונה,
אחד מפלאי הבריאה הוא
תקשיבו טוב,
כי למרות שביצת היונה היא כה קטנה, כזאת,
ככה,
עד שכאשר יצא אפרוח מן הביצה,
אפילו ראשו של האפרוח יהיה יותר גדול מכל הבצע.
איך זה?
ביצה כזאת,
רק הוא בוקע,
כבר אתה רואה שהראש שלו,
שהיה בפנים,
יותר גדול מהביצה, רק הראש,
עוד בלי הגוף.
עם כל זאת,
רגע קודם,
הביצה הזו החזיקה את כל גוף היונה.
פלא זה הודגש על ידי חתנו של הרמב״ן
בספר שער השמיים האמרה, להמחיש
מה רבו מעשיך אדוני,
כולם בחוכמה עשית.
בצד תרנגולת
התרנגולת דוגרת על ביצתה במשך עשרים ואחד יום.
אם היא תדגור פחות מהזמן המיועד או יותר מהזמן המיועד,
או שהאפרוח ימות
או שיהיה חולני.
ומניין יודעת התרנגולת לספור עשרים ואחד יום בדיוק?
הנותן נסיך ויבנה.
כך כתבו הקדמונים בספר המטח,
עמוד קבר.
ברור,
אם אתה מעוניין לברר דבר עד תומו,
הקפד שבסופו של ברור יהיה לך מענה
על שבע שאלות.
זה אומר שהדבר מבורר.
ואלה השאלות.
מי?
מה?
למי?
או את מי?
מתי?
איה?
איך?
ולמה?
וכשתדע להשיב כהוגן.
על שבע השאלות האלה
כבר נפלו לפניך שבע חומות יריחו.
והיה יעקב למישור ורחסים לבקעה.
ונגלה כל מסתורין לפניו.
כל רז לא אניס ליה.
וממילא רבחה שמעת.
כך תעשה בלימוד הגמרא ובכל דבר שתרצה לבררו עד תומו.
מבואר בפתיחה
לחומר בקודש משניות קדשים.
מי?
מה?
למי? או את מי?
מתי?
איה?
איך?
למה?
ישמחו במהלכותך שומרי שומרי שומרי שבת וכורעי עונג שבת.
ישמחו במהלכותך שומרי שומרי שומרי שבת וכורעי עונג שבת.
עם מקדשיין
מקנדשי, מקנדשי השמי,
שמה עם.
מקנדשי,
מקנדשי, מקנדשי השמי,
שבת ישמחו
במלאכותך שומרי, שומרי,
שמרי שבת וקורעי עונג שמבד.
ישמחו במלאכותך שומרי,
שומרי, שמרי שבת וקורעי עונג שבת. רבי חנן, אני אומר את זה שאומר.