בנתיבות החיים - מה | הרב שמעון משה חי רחמים
- - - לא מוגה! - - -
בנתיבות החיים,
שיעורו השבועי של הרב שמעון משה חי רחמים שליטה,
בענייני נישואין ושלום בית.
בשם השם נעשה ונצליח, היום נעסוק
בלימוד בתוך ספר נתיבות חיים,
הכותרת להיום צניעות וגדלות.
לימוד התורה בדורות הקודמים אינו דומה ללימוד התורה שלומדים בדורות הללו.
איש אינו משלה את עצמו לחשוב כי הלימוד שלו דומה ללימודו של החזון איש,
הרמב״ם,
אביי ורבא ושאר גדולי האומה לדורותיהם.
כדי שיוכל האיש להגיע לקצה קצהו של החזון איש,
עליו לעמול קשה כל ימיו,
ואולי לאחר מכן
יזכה להגיע לכך.
אך לעומת זאת,
בכוחה של האישה להגיע למדרגות גבוהות ונשגבות,
ובכל זאת,
תוך פרק זמן קצר יחסית וללא עמל מיוחד.
פשוט עליה להקפיד על כללי הצניעות,
וזה הכול.
מדהים איך זו האמת לאמיתה.
צאו למד מהנאמר הפסוק בראשית כה, ויעתר יצחק לאדוני לנוכח אשתו,
כי עקרה היא ויעתר לו אדוני ותהר רבקה אשתו.
ומפרש רש״י הקדוש, זכותו תגן עלינו, אמן.
לנוכח אשתו,
זה עומד בזווית זו ומתפלל,
וזו עומדת בזווית זו ומתפללת.
ויעתר לו,
לו ולא לה,
שאין דומה תפילת צדיק בן צדיק
לתפילת צדיק בן רשע, לפיכך עתר לו ולא לה.
יצחק ורבקה שניהם עומדים שבים לפני בורא עולם,
ותפילתם.
זה עומד בזווית אחת ומתפלל, וזו עומד בזווית השנייה ומתפללת.
וחז״ל הקדושים
מספרים לנו כי הסיבה שנעתר השם לתפילת יצחק היא משום שהוא בן צדיק, בנו של אברהם אבינו,
ורבקה היא צדיקה בת רשע,
בתו של לבן.
ומכלל הדברים אתה למד שאם הייתה רבקה צדיקה בת צדיק,
הייתה לפחות כמו יצחק, ואפשר
שאף הייתה נענית בתפילתה.
ומדוע?
הכתוב מספר לנו את שבחה של רבקה, ותאמר אל העבד, מי האיש הלזה ההולך בשדה לקראתנו?
ויאמר העבד,
הוא אדוני, ותיקח הצעיף ותתקס.
דהיינו צניעות.
ובהמשך כתוב, ויביאיה יצחק האוהלה אל שרה אמו, שרה אמו,
שנעשית דוגמת שרה אמו, כך כותב רש״י.
כלומר, מה אצל שרה נאמר, ויאמרו אליו, ויהיה שרה אשתך, ויאמר, הנה באוהל,
וביראו רבותינו בגמרא,
בבא מציאה.
פרק ז', להודיע ששרה ימינו צנוע הייתה, כך אצל רבקה כל הניסים שנעשו לה,
נר דולק מערב שבת לערב שבת,
ברכה מצויה בעיסה,
ענן קשור מעל גבי האוהל,
הייתה בזכות הצניעות שבה.
וזהו שבחה האמיתי של האימא הקדושה,
רבקה.
כי שבח כל האימהות כולם.
ומוכח לנו מכאן,
שאם היו מעמידים את רבקה אימנו ואת יצחק אבינו זה מול זו,
הם היו לפחות באותה דרגה. דברים אלו בכוחם לזעזע את נימי נפשנו.
כל מי שרוח נשמה באפו
הוא יצחק אבינו, האיש הענק והעצום,
אחד מנושאי המרכבה העליונה,
האיש שמוכן היה למות למען שמו באהבה,
שווה בדרגתו בשמיים כמו רבקה אימנו?
כל זה כי האישה המתייחדת
במעלת הצניעות
הינו דבר של הפלא ופלא.
הוא כבר מרומז לנו בשבח התפילה שאנחנו אומרים בשבת קודש, נשמט כל חי
תברך את שמך.
השבח הנפלא הזה ישנו קטע שבמספר נוסחאות מודפס בסידור מיוחד, וכך הוא
בפי ישרים תתרומם,
ובשפתי צדיקים תתברך,
ובלשון חסידים תתקדש,
ובקרב קדושים תתהלל.
וכנגדם של המילים הללו, ישרים, צדיקים, חסידים, קדושים,
יוצא לנו ראשי תיבות יצחק.
וכנגדם של ראשי התיבות,
של שורשי התיבות, סליחה,
זה האותיות, מה שנקרא, האמצעיות.
במילים תתרומם, תתברך, תתקדש, תתהלל,
יוצאים לנו ראשי תיבות רבקה, לרמוז,
ששניהם שקולים זה כנגד זה, הן יצחק
והן רבקה, שניהם שקולים בצדקותם.
כמה אדם היה מוכן לשלם אילו היו מבטיחים לו בנים כרבי ישראל בעל שם טוב?
או כהחפץ חיים,
או כמרן הבן אישחי הקדוש,
זכותם תגן עלינו, אמן.
האם יש ערך לכסף כשמדובר בבנים צדיקים המאירים בתורתם את כל העולם כולו?
ראו כמה עמל
אדם עמל בחינוך ילדיו,
משקיע בהם המון רב,
מוכן לחיות חיי צער ודוחק וכל זה כדי שילדיו יצאו גדולים בתורה.
ישנה דרך קצרה להגיע לזה.
הדרך הזאת נקראת צניעות.
מובא במדרש בתנחומה וישלח ו.
אשתך כגפן פוריה, אמתי?
היא כגפן פוריה,
בזמן שהיא בירכתי ביתך.
ואם היא עשתה כן,
אז ממשיך הפסוק ואומר, בניך כשתילי זיתים.
אתה תעמיד בנים שהם נמשכים בשמן המשחה.
וכך כותב רש״י ביומה מ״ז,
ראיתי בתלמוד ירושלמי קול כבודה בת מלך פנימה,
ממשבצות זהב לבושה.
אישה צנועה ראויה לצאת ממנה, ראוי לצאת ממנה כהן גדול הלבוש
במשבצות זהב.
עוצמה זו אך ורק קיימת אצל נשים צנועות.
וכהוכחה לכך מספרים לנו חז״ל הקדושים על אחת בשם קמחית,
שהיו לה שבעה בנים וכולם שימשו בכהונה גדולה.
אמרו לה חכמים, מה עשית שזכית לכך
שכל בנייך שימשו בכהונה גדולה?
אמרה להם, מימיי לא ראו קורות ביתי קלעי שערי.
יומה מ״ז,
דהיינו שערות ראשה לא ראו קירות ביתה.
כי הדין נותן כי מגוף הטהור והצנוע,
חייב לצאת לנות טהור וצנוע.
כך כותב האור זרוע בחלק א', סימן כט'.
הכתוב ממשיל את האישה לגפן, אשתך כיפן פוריה.
חשיבות של הגפן אינה ניכרת
למביט מבחוץ,
כמו שאר האילנות שדמותם נשאת לגובה.
היא אף מסתירה את ענביה ביינות
עליה הגדולים.
אשכול ענבים מכוסה מלא בעלים.
העץ עצמו הוא נמוך, הוא לא עץ גבוה.
מגביהים אותו, שמים לו כל מיני מוטות וכו', כדי להגביה אותו,
בשונה משאר אילנות.
כך היא האישה כל כבודה בת מלך פנימה.
דומה היא לאותם השורשים הטמונים והחבויים בין רגבי האדמה בתוך כותלי הבית,
אך מעשיה הטובים מגיעים למרחקים עצומים.
תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה.
כשרואים בניין גבוה נישא אל על, משמע שכנגד הגובה העצום שאיננו רואות, ישנם יסודות עמוקים באדמה הנעלמים מעינינו.
אנחנו לא רואים אותם.
היסודות הללו נסתרים.
הם-הם המחזיקים את כל הבניין הגדל-ממדים הזה.
העולם נוהג לומר, אחרי כל אדם גדול עומדת אישה גדולה.
פתגם זה מבטא בכוחו
את
כוח האישה,
כוחה אינו אלא בצניעותה.
היא מוסתרת,
היא חבויה,
היא חזקה ועוצמתית,
ומצליחה לשאת על כתפיה בניין גדול ושלם.
ברוכים תהיו להשם.